חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זכו בפרס רוסיאו היוקרתי של קרן המלך בודואן הבלגית

פרופ' יואב בנימיני, פרופ' דניאל יקותיאלי ופרופ' רות הלר מהחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר זכו בפרס רוסיאו היוקרתי של קרן המדע על שם בודואן מלך בלגיה, על עבודתם החלוצית על שיעור התגליות השגויות (False Discovery Rate, FDR). הפרס בן מיליון דולר, נוסד כמקבילה של פרס נובל שאינו מוענק בתחומים המתמטיים, וניתן עבור תרומות סטטיסטיות יוצאות דופן המשפיעות באופן עמוק על המדע וחברה.

בפתח הבניין בו נערך הטקס חילקו סטודנטים עלונים הקוראים לחרם כללי כמו זה הקיים באוניברסיטאות אחרות בבלגיה

הטקס נערך באוניברסיטה הקתולית של לובן, בצל הפגנות של סטודנטים וסגל שקוראים להטלת חרם אקדמי מלא על קשרים עם מוסדות אוניברסיטאיים בישראל. פרופסור בנימיני נשא דברים בטקס והדגיש את חשיבות המדע כגשר בין חברות וקרא שלא לנתק קשרים מדעיים, להימנע מחרמות ולשמור על המדע מוגן מפוליטיקה. כמו כן, ציין את סיפור חטיפתה ורציחתה האכזרית של חברת המשפחה כרמל גת, ואת ההפגנות בעד עסקה לשחרור החטופים ולסיום המלחמה, שעדיין לא עזרו.     

אחד מהמאמרים המצוטטים ביותר במדע

הפרס הוענק לזוכים על עבודתם המאפשרת לסרוק מספר רב של תוצאות ניסויים ולברור מתוכם תגליות ממשיות, כאשר מספר התגליות השגויות מתוכן מוגבל. במאמרם של פרופ' יואב בנימיני ופרופ׳ יוסי הוכברג ז"ל הציגו השניים את קריטריון שיעור התגליות השגויות, נתנו לו ביטוי מתמטי, ואף הציעו שיטה המאפשרת למצוא ככל האפשר יותר תגליות תוך שמירה על FDR  רצוי. מאמרם התנגש עם קריטריונים מקובלים והתעכב שנים עד לפירסומו, אך כיום הוא אחד מהמאמרים המצוטטים ביותר במדע. אל בנימיני הצטרפו תלמידיו לשעבר הפרופסורים יקותיאלי והלר, שהמשיכו ביחד ולחוד להוסיף ולחדש בתיאוריה של  שיטות FDR. עבודתם איפשרה להרחיב את יכולת השימוש בשיטת בנימיני-הוברג מעבר למאמר המקורי, להכליל את גישת FDR לאתגרים בגנומיקה וחקר המוח ולהציע שיטות להערכת באם ממצאים מדעיים ניתנים לשיחזור על ידי אחרים. 

פרופ' יואב בנימיני: "הרעיון של FDR נולד מתוך צורך של מחקרים ברפואה בהם בודקים מספר רב של מאפייני הצלחת טיפול. אבל בסטטיסטיקה, ברגע שמתגבשת גישה ושיטה חדשה בתחום מחקר אחד, השפעתה יכולה להתרחב לתחומים אחרים. ואכן שימוש בשיטות FDR נפוץ לתחומים מגוונים כמו גנומיקה, בו בוחנים קשרים בין עשרות אלפי סמנים גנטיים למחלה מסוימת, חקר המוח, בו בוחנים איזה אזור במוח פעיל כאשר מבצעים מטלה מסוימת כמו זיהוי פנים, חקלאות, כלכלה, מדעי ההתנהגות, אסטרונומיה ועוד. המשותף להם הוא הצורך לסרוק מספר עצום של תוצאות אפשריות מתוך הררי נתונים, על מנת להגיע  לתגליות".