זיהוי גנטי במלחמה: האתגר, הכאב והמשמעות

אף אחד לא הכין את צוותי המרכז הגנומי לזיהוי חללים בצה"ל למראות הקשים של גופות הנרצחים והחללים בשבעה באוקטובר. "לא נתקלנו באירועים דומים לפני, בטח לא בכמויות האלה ובמורכבות הזו, זה אירוע תקדימי", אומר פרופ' נועם שומרון, מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב. "היו דגימות רבות כל כך שהגיעו במצבים קשים ומורכבים ובזמן קצר יחסית של כמה שבועות בלבד". פרופ' שומרון, רס"ן במיל', מבצע כבר למעלה מ-400 ימים מילואים בצוות המרכז הגנומי לזיהוי חללים, במתקן הלאומי לטיפול בחללי מערכות ישראל שבמחנה הרבנות הצבאית, שורה, שם רוכזו מרבית הנרצחים בטבח הנורא.

אירועי השבת השחורה הציבו אתגרים רבים לרשויות המדינה, אחד מהם הוא זיהוי גופות הנרצחים והבאתם לקבורה. לנוכח האירועים המזוויעים, בחלק מהמקרים לא התאפשר זיהוי רגיל וחזותי של הגופה, אז נדרשו הצוותים לעזרתם של אנתרופולגים וארכיאולוגים, ביולוגים רופאי שיניים ורופאים. היו גם מקרים שבהם התקווה היחידה של הצוותים הייתה זיהוי באמצעות דגימות דנ"א. פרופ' שומרון מסביר כי השיטות הקיימות בזיהוי באמצעות דנ"א מאוד שמרניות ומתבצעות ברחבי העולם באופן זהה. "אנחנו מסתמכים בדרך כלל על 'טביעת אצבע' גנטית (STR - short tandem repeats), רצף של בסיסי דנ"א החוזר על עצמו מספר פעמים אך שונה בין בני אדם ומאפשר לקבוע קרבה ושייכות גנטית. אותה חותמת דנ"א הינה ייחודית, כך שהסיכוי למצוא עוד אדם עם אותה חותמת הוא אחד לעשרה מיליארד, למעשה מעל מספר האנשים על פני כדור הארץ כדי להגיע לאותו פרופיל גנומי באופן אקראי".

לדבריו, עד היום, הליך זיהוי חללים באמצעות פרופיל דנ"א ארך במשך שמונה שעות לערך. ואולם, רצף האירועים הבלתי נגמר בשנה האחרונה, חייב פיתוח שיטות ייחודיות על מנת לקצר את הזמן מבלי לפגוע בדיוק. "בתחילת המלחמה גויסו הרבה מאוד מילואימניקים מוכשרים, ותוך מספר שעות המעבדה החלה לתת מענה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, וכך עם נמשכת העבודה מאז תחילת התמרון הקרקעי בעזה והיום גם הלחימה בלבנון".

השלבים בהפקת DNA

פרופ' שומרון מסביר כי הפקת דנ״א כוללת חמישה שלבים עיקריים: קליטת הדגימה ואפיונה, הפקה וניקיון של הדנ"א מהדגימות שהתקבלו, בדיקת כמות הדנ"א, ‏הגברה של סמנים ספציפיים בדנ"א, ולבסוף קריאת רצף הדנ"א שהתקבל. "את כל אחד מהשלבים ניתן לשכלל בנפרד, וכך פעלה המעבדה בשנה האחרונה. במקביל, צוות המעבדה הטמיע שיטות ומכשור מתקדם אשר סייע להגעה של פרופיל דנ"א תוך שעתיים. אין לזה אח ורע בגופים מקבילים. המעבדה שכללה את התהליך לביצוע מספר דגימות במקביל, כך שאם יש הכרח בהפקה למספר רב של נפגעים אנו יכולים לעשות זאת בזמן קצר. "בשנה האחרונה נתקלו אנשי המרכז הגנומי לזיהוי חללים גם במצבים שבהם יש קושי רב בהפקת הדנ"א בשל אופי האירועים ומורכבות הממצאים.

במהלך המלחמה נעזרו אנשי המעבדה הגנומית במקביליהם בצבא ארה"ב וכך הטמיעו שיטות מתקדמות לזיהוי חללים. "אנשי המעבדה, ואני ביניהם, שיתפנו ידע עם מעבדות פורנזיות שונות בארה"ב, בקנדה ובברזיל. ניתן לומר שאנו מאוד מתקדמים בתחום ולצערנו צברנו ניסיון רב בנושא זה. יש רצון עז ללמוד מהניסיון ומתהליכי העבודה ושיטות העבודה שפיתחנו בעקבות המלחמה".

פרופ' נועם שומרון וקולגות במרכז הגנומי לזיהוי חללים

"לעיתים הרשתות החברתיות פוגעות בביטחון המדינה ובמשפחות החיילים"

"שתי מטרות מרכזיות מכתיבות את דרכי הפעולה שלנו. המטרה הראשונה היא שהמשפחה תקבל את ההודעה על ידי גורם צבאי רשמי. המטרה השנייה הינה שכל ממצא השייך לחלל יובא לקבורה בכבוד ודבר לא יוותר מאחור. עבור המטרה הראשונה אנו נדרשים לעבוד בזמן שיא וזאת מבלי לפגוע באיכות ודיוק התוצאות. בשנים האחרונות הפכו הרשתות החברתיות כלי תקשורת לכל דבר, ומאז פרוץ המלחמה נחשפנו גם להשלכות השליליות שנובעות מכך, בעיקר גל השמועות הבלתי פוסק, ומשפחות של חטופים וחיילים שנאלצות לשמוע את הבשורה המרה לעיתים דרך הטלגרם או הוואטאספ. לרשתות החברתיות אין אחריות חברתיות והצנזורה בהן לא קיימת, וזה דבר נורא. העברת הודעה בצורה שכזו לא רק שאינה אחראית כלפי בטחון המדינה אלא פוגעת משמעותית ברגשותיהם של משפחות החללים. אנו במעבדה מודעים לכך ומספקים לצבא זמינות ועבודה בקבועי זמן קצרים כדי לעמוד במשימת הזיהוי. לעיתים התשובות היוצאות מידינו קובעות החלטות אופרטיביות לכוחות בשטח".

"למרבה הפרדוקס, ההצלחה המקצועית שלנו היא קביעת מוות"

אי אפשר להתעלם מאופי העבודה של צוות המרכז הגנומי לזיהוי חללים וביניהם רסן במיל' פרופ' שומרון, אשר עובדים שעון ארוכות, לילות כימים בעיסוק האינטנסיבי במוות, והכאב הנפשי שמתלווה לכך. "הצבא גייס מטפלים שעוקבים אחרי חוסן הצוות במעבדה ומוודאים שאנחנו עדיין יכולים להמשיך את עבודותינו", מספר שומרון. "אנחנו מבינים את המשמעות של עבודת קודש זו, דבר שעוזר להתמודדות היומיומית, ולא מרפה את ידינו להמשיך ולסייע בהבאת תשובה חד משמעית בתהליך הזיהוי".

איך עושים את הסוויץ' בסוף יום, וחוזרים לחיים הרגילים?

"בסוף כל משמרת לכל אחד מאתנו יש את הרוטינה שלו, מעיין 'טקס' שעוזר לו או לה להשתחרר ממראות היום ולחזור הביתה. יש כאלה שמתקשרים למישהו בדרך הביתה, יש כאלה המקשיבים לשירים, או פשוט מייד מחליפים בגדים".

הוא מוסיף כי "למרבה הפרדוקס, ההצלחה המקצועית שלנו היא מתן וודאות באשר לקביעת המוות עבור משפחה של חלל. אנו עדיין בוחרים להתייחס (ברגישות) למתן התשובה כהצלחה, שכן האלטרנטיבה היא חוסר וודאות, למשפחה ולמדינה, על כל המשתמע מכך."

"אחת מסיסמאות המלחמה היא 'ביחד ננצח'. מאז השבעה באוקטובר עמנו חטף פגיעה קשה. האקלים ששרר בחודשים של לפני המלחמה הביא לכך שהיינו כולנו צריכים תזכורת של המלה 'ביחד' כדי להבין שרק כך נוכל לנצח. במרכז הגנומי לזיהוי חללים הנמצא תחת הרבנות הצבאית משרתים זה לצד זה, גברים ונשים, חרדים, דתיים וחילונים, תושבי המרכז והפריפריה, שהפכו למשפחה השנייה שלי. ואם המרכז הוא מיקרוקוסמוס של החברה, אני בטוח שננצח. אין דבר שלא נוכל לפתור ביחד".

הצוות המוביל במעבדה כולל את ראש המדור לזיהוי רפואי ברבנות הצבאית, ד"ר רס"ן אלון עוז. ראובן בדרוגו, ראש המרכז הגנומי לזיהוי חללים ברבנות הצבאית. דוד שור, המנהל המקצועי של המרכז הגנומי לזיהוי חללים ברבנות הצבאית.