דבר הנשיא עם כניסתו לתפקיד בשנת 2019

חברות וחברי קהילת האוניברסיטה,

זכות גדולה נפלה בחלקי לעמוד בראש מוסד מפואר כל כך כמו אוניברסיטת תל אביב. אך אין זו רק זכות: בצידה מוטלת עלי אחריות כבדה – כלפי הסגל האקדמי, המנהלי והטכני, כלפי תלמידי האוניברסיטה, וכלפי החברה בישראל – ואני גאה ליטול על עצמי אחריות זו.

בפתח דברי, אני רוצה להודות מקרב לב לקודמי בתפקיד, פרופסור יוסי קלפטר, בשמי, ובשם קהילת האוניברסיטה כולה, על תרומתו הרבה לפיתוח האוניברסיטה ולקידומה, ומאחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו. 

לפני קצת פחות מ-40 שנה – כאילו היה זה אתמול – התקבלתי ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. לא העליתי אז על דעתי שאהיה חוקר משפט וחבר סגל באוניברסיטה, קל וחומר נשיא האוניברסיטה; חשבתי שאהיה עורך דין, אולי ביום מן הימים שופט – כפי שהיו הורי. אלא שלא תמיד הדברים קורים כפי שמתכננים אותם. מהר מאד מצאתי את עצמי במסלול הישיר לתואר השלישי, ולאחר מכן בלימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת ייל. עם חזרתי מייל, נקלטתי כחבר סגל בפקולטה למשפטים.

על אף שנשביתי מהר מאד בקסמו של המחקר, ונהניתי מן ההוראה, היה ברור לי שארצה ביום מן הימים להשפיע על החברה גם בדרכים אחרות. שאיפה זו היא שהובילה אותי, בזמנו,  לתפקיד דיקן הפקולטה למשפטים. רצון דומה לתרום ולהשפיע אף יגרום לי, שבע עשרה שנים מאוחר יותר, להציג את מועמדותי לתפקיד נשיא האוניברסיטה.

תקופת כהונתי כדיקן היתה מיוחדת בעבורי, בין היתר מכיוון שנחשפתי לראשונה באופן משמעותי, למה שמתרחש באוניברסיטה, מחוץ לכתליו של הבניין אדום-הלבנים של הפקולטה למשפטים. המגוון העצום שיש באוניברסיטה הקסים אותי – אכן, אין לך מוסד אקדמי בארץ, ומעטים כמותו בעולם, שיש בו מגוון גדול כל כך של תחומים כמו באוניברסיטה שלנו. גיליתי שלא אחת מעניין אותי לדבר עם חוקרים שתחומי עיסוקם רחוקים מתחומי עיסוקי כרחוק המזרח מן המערב (תרתי משמע), לא פחות מאשר עם חוקרים בתחומים הקרובים לאלו שלי.

לאחר שהתבשרתי כי הומלצתי על ידי וועדת החיפוש להיות נשיא האוניברסיטה, יזמתי פגישות עם ראשי היחידות בקמפוס, וכן עם חברות וחברי סגל נוספים. היתה זו חוויה מאלפת: מצאתי את עצמי יותר מפעם, משוחח עם בני שיחי על מחקריהם, ונזכר רק בעשר הדקות האחרונות לפגישתנו בת השעה, שעלי ללמוד משהו גם על בתי הספר שבראשם הם עומדים... אכן, אני יודע שכנשיא אוניברסיטה לא אוכל לעסוק רק (או בעיקר) בכך, שכן מוטלות עלי עוד כמה וכמה משימות לא פשוטות. אך כך תמיד היה וכך תמיד יהיה: אין דבר שאני אוהב יותר מאשר אינטראקציה עם חברות וחברי הסגל הנפלא שלנו, סביב מחקריהם.

כנשיא האוניברסיטה עומדות בפני משימות רבות אשר אני שש לקראתן. אחדים מן הנושאים שבהם אני מתכוון לעסוק כבר מן ההתחלה הם חיזוק הפן הבינלאומי של האוניברסיטה, קידום מחקר ולימוד רב תחומי חוצה קמפוס, גיוון רב יותר של הסגל האקדמי והתלמידים, טווית קשרים ארוכי טווח עם חוקרים ישראלים בחו"ל, המשך המגמה להפיכתו של הקמפוס נוח ככל שניתן לנשים ולבני מיעוטים אתניים ולאומיים, שיפור מצבם של מדעי הרוח, ביסוס הקשרים של האוניברסיטה עם התעשייה עתירת הידע והחברה באופן כללי, וחיזוק השפעתה של האוניברסיטה על מערכת ההשכלה הגבוהה ועל מערכת החינוך כולה.

מטרה חשובה נוספת שאני מתכוון לקדם, היא שיפור חווית הלימוד. יש לנו את התלמידים הטובים ביותר בארץ, ועלינו לאתגר אותם כל העת. בין היתר יש לשאוף שבכל כיתה וכיתה, ייעשה שימוש בטכנולוגיות הוראה חדישות, אינטר-אקטיביות. בד בבד, חשוב להעצים את מהלך הלימוד המקוון. אני מאמין בשילוב לפיו חלק מהלימוד יהיה מקוון, והוא יושלם בלימוד המסורתי בכיתות. שיטה זו תפחית את מספר שעות ההוראה בכתות, וכך תאפשר לימוד במסגרות קטנות יותר.

אחת ממשימותיו של נשיא האוניברסיטה, שאני מייחס לה חשיבות ראשונה במעלה, היא הבטחת החופש האקדמי והפתיחות המחשבתית במחקר ובהוראה, של הסגל האקדמי, ושל האוניברסיטה בכללותה. אני מבטיח לכם, שאגן בעוז על חירויות אלו לשומרן מכל משמר.

תפקיד נשיא האוניברסיטה הוא תפקיד חיי, האתגר הגדול ביותר בפניו ניצבתי, ואתן את כל כולי כדי למלא אותו על הצד הטוב ביותר. אני סומך עליכם, חברי וחברותי, שתצעדו יחד איתי בדרך הארוכה והמרתקת שאליה אני יוצא כעת.

שלכם,

אריאל

נשיא אוניברסיטת תל אביב

office.president@tauex.tau.ac.il