עבר, הווה, עתיד

"אני סומך על צעירינו שינהרו אל המוסד הזה לשאוב תורה ודעת", חיים לבנון 1953

כשמבקרים כיום בקמפוס הגדול והתוסס של אוניברסיטת תל אביב, קשה לדמיין שהכול התחיל לפני קצת יותר מחמישים שנה בבניין אחד – בניין טרובוביץ, הבניין הראשון שהוקם בקמפוס כאבן הפינה למשכן הקבוע של האוניברסיטה.

מקום לידתה של אוניברסיטת תל אביב היה דווקא באבו-כביר, שם בשנת 1953 הפך המכון הביולוגי-פדגוגי הקיים למכון האוניברסיטאי הראשון, ולגרעין האוניברסיטה לעתיד. היה זה צעד ראשון של חיים לבנון, ראש עיריית תל-אביב דאז, למימוש חזונם של מייסדי העיר: להקים בעיר תל-אביב מוסד אקדמי ברמה גבוהה, שאליו ינהרו צעירים. מועצת העיר תל-אביב נתנה גיבוי מלא לצעד זה על-אף הוויכוח שהתנהל מעל גבי העיתונות באותה תקופה באשר לצורך הממלכתי בהקמת עוד אוניברסיטה.

בשנים שלאחר מכן נוסדו מכונים אוניברסיטאיים נוספים: המכון לתרבות ישראל והמכון לחינוך גבוה. במקביל התרחבו והתבססו המכונים הקיימים: בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, המכון הביולוגי פדגוגי והאקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש סמואל רובין. כמו כן הוקמה הספרייה האוניברסיטאית, נפתחו תוכניות לימוד חדשות, התגבש סגל הוראה והוקמו מעבדות וכיתות באתר שבאבו כביר. הצורך בקמפוס הפך להכרחי, וכך הוחלט להקצות שטח ברמת-אביב ולקבוע אותו כמקום העתידי לקמפוס. הטקס החגיגי לחנוכת הקריה ברמת אביב נערך ב-4 בנובמבר 1964 במעמד נשיא המדינה דאז זלמן שז"ר.

בנובמבר 1969 קיבלה אוניברסיטת תל אביב הכרה מלאה מטעם המועצה להשכלה גבוהה והפכה לתאגיד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, ובשנים שלאחר מכן התבססה כאוניברסיטה מובילה במחקר והתפרסמה בהישגיה המדעיים בישראל ובעולם.                       

להיכרות נרחבת עם תולדות אוניברסיטת תל אביב >

נשיאי אוניברסיטת תל אביב מאז ועד היום >
 

הווה

חזונם של מייסדי אוניברסיטת תל אביב התממש. כיום אוניברסיטת תל אביב היא הבחירה הראשונה של סטודנטים בישראל. באוניברסיטה לומדים כ-29,000 סטודנטים, הנהנים מהשכלה גבוהה איכותית ומהאווירה התוססת של הקמפוס ושל העיר תל-אביב. האוניברסיטה שמה לה למטרה להכשיר את הדור הבא של אנשי המדע והרוח והיא הגדולה והמגוונת ביותר במדינת ישראל. הישגיהם המחקריים של חברי הסגל האקדמי ותרומתם הבולטת לעולם המדע והרוח מציבים את אוניברסיטת תל אביב בשורה אחת עם האוניברסיטאות המובילות בעולם.  

המצוינות של אוניברסיטת תל אביב בכל תחומי המדע, הינה הבסיס לגישה הבינתחומית במחקר ובהוראה שאותה מטפחת האוניברסיטה. כך נוצרת סביבה אקדמית ייחודית, המאפשרת מחקר פורץ דרך ולימודים עשירים ומגוונים בכל תחומי הידע.

באמצעות פרויקטים של מעורבות בקהילה והנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מוחלשות, יחד עם פתיחת הקמפוס לציבור הרחב במאות אירועים בשנה, מקדמת אוניברסיטת תל אביב ערכי אחריות חברתית ותרומה לקהילה בקרב הסטודנטים והסגל האקדמי.

כמו כן, מקדמת האוניברסיטה שורה של פרוייקטים אדריכליים בתוך הקמפוס לטובת הסטודנטים, העובדים והמבקרים.

עתיד

חוסנה הלאומי, הכלכלי וגם הביטחוני של מדינת ישראל תלוי במחקר ובהוראה אקדמיים מצטיינים. אוניברסיטת תל אביב נחושה לשמור על מעמדה האקדמי המוביל בארץ ובעולם, ולהמשיך לקדמו.

העתיד נמצא במחקר ובמצוינות. מתוך המעבדות, אולמות הלימוד, ועל מדשאות הקמפוס מתפתח ונשמר הידע האנושי, וצומח דור העתיד של האנשים המשפיעים בתחומי המדע והרוח בישראל ומחוצה לה: חוקרים, רופאים, משפטנים, מהנדסים, מחנכים, כלכלנים, אמנים ואנשי רוח.

דור העתיד של חוקרים מצטיינים ברמה עולמית הינו עתידה של האוניברסיטה. אוניברסיטת תל אביב פועלת לקלוט לשורותיה את טובי החוקרים ולהשיב ארצה חוקרים ישראלים מצטיינים השוהים בחו"ל, תוך  יצירת תנאי עבודה אופטימאליים עבורם. לשם כך פועלת האוניברסיטה להקמת מרכזי מצוינות בינלאומיים, עם המעבדות המתקדמות ביותר, אשר יהוו כוח משיכה לחוקרים ולסטודנטים הטובים ביותר.

אוניברסיטת תל אביב פותחת את שעריה לסטודנטים בינלאומיים. כ-3,000 סטודנטים וסטודנטיות מרחבי העולם לומדים מדי שנה בכ-60 תכניות לימודים בינלאומיות.

האוניברסיטה קשובה למציאות המשתנה ופותחת מדי שנה תכניות לימוד ומסלולי מחקר נוספים כמענה לצרכים חדשים ולביקוש באקדמיה ובחברה. כמובילת הגישה הבינתחומית בישראל, תמשיך אוניברסיטת תל אביב להסיר מחסומים וגבולות בין תחומי ידע ולתת דרור לדמיון ולתשוקה המחקרית. כל זאת בכדי להגדיל את תרומתה של אוניברסיטת תל אביב לפיתוח הלאומי והעולמי, לפרוץ דרכים חדשניות במדע ובמחשבה, ולהוביל את האוניברסיטה לשיאים חדשים בעקבות הלא נודע.