תגלית: לחזירי הבר בארץ ישראל חתימה גנטית אירופאית

מחקר חדש מעלה, שלחזירי הבר בישראל חתימה גנטית אירופאית, בשעה שלחזירים בארצות שכנות לישראל חתימה גנטית ים-תיכונית. לפי המחקר, חזירים אירופאיים הובאו לאזור ארץ ישראל החל בתקופת הברזל, ככל הנראה בידי "גויי הים" – אולי בידי הפלישתים המוכרים מן המקרא.

תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Scientific Reports (מקבוצת Nature), על ידי ד"ר מירב מאירי מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ד"ר דורתה הושון וד"ר לידר ספיר-חן מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' סטיב ויינר וד"ר אליזבתה בוארטו ממכון ויצמן, פרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה, ד"ר גרגר לארסן מאוניברסיטת דורהאם, אנגליה, פרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר אילן וד"ר ליאורה קולסקה הורביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ללמוד מעצמות בע"ח על החברה

פרופ' ישראל פינקלשטיין מסביר, שבעזרת מחקר על חזירים ניתן ללמוד על מנהגי אנוש: דפוסי הגירה, דפוסי תזונה ומנהגי מטבח והתוויה של גבולות אתניים. עצמות חזירים שכיחות למדי בחפירות ארכיאולוגיות בישראל, אך ריכוזן משתנה בין אתר לאתר ובין התקופות השונות. בתקופת הברזל (600-1,150 לפנה"ס), לדוגמא, נמצאו עצמות רבות של חזירים מבויתים באתרים פלישתיים עירוניים לאורך קו החוף הדרומי של ארץ ישראל, לעומת אתרים אחרים בהם עצמות החזיר נדירות, או שאינן קיימות כלל, כמו ביישובים הרריים המיוחסים לימי צמיחת ישראל הקדומה בתקופת המקרא.

מספרם הגבוה של החזירים באתרים הפלישתיים מעלה את שאלת מוצאם: האם "גויי הים" ניזונו מחזירים מקומיים או הביאו עמם חזירים אירופאים מן האגן האגאי? מאחר ואין הבדלי גודל וצורה משמעותיים בין חזירים מישראל וחזירים מדרום אירופה, החוקרים פנו למחקר גנטי ששילב עבודה על דנ"א מודרני וקדום.

מוצא החזירים

מבחינה גנטית, אוכלוסיית חזירי הבית בעולם מתחלקת לשלוש קבוצות עיקריות: אירופאית, מזרח תיכונית וזו שמאפיינת את מזרח אסיה. להפתעת החוקרים, לכל 25 חזירי הבר המודרניים מישראל שנבדקו במחקר מאפיינים גנטיים של חזירים אירופאיים – וזאת בניגוד לחזירי בר ממדינות שכנות כגון סוריה, טורקיה ומצרים, שמאפייניהם הגנטיים הם מזרח תיכוניים. פירושו של דבר שבתקופה מסוימת בעבר חזירים אירופאיים הובאו לארץ ישראל, ולאחר מכן הם השתלטו על אוכלוסיית החזירים המקומית.

כדי לבחון תסריט זה ולמצוא מתי חלה החלפת האוכלוסייה, אספו החוקרים עצמות חזיר מאתרים ארכיאולוגיים רבים ברחבי ישראל – החל באתרים ניאוליתיים וכלה באתרים מימי הביניים (בקירוב משנת 9500 לפנה"ס ועד שנת 1200 לספירה). מדובר במחקר המקיף ביותר של דנ"א קדום שנערך בישראל, הן מבחינת מספר הדגימות והן מבחינת טווח הזמנים.

גויי הים וחזירי הבר

התוצאות מראות שחזירים מתקופת הברונזה ומתחילת תקופת הברזל (עד שנת 1000 לפנה"ס לערך) הם בעלי חתימה גנטית מקומית, מזרח תיכונית. מספר משמעותי של חזירים עם חתימה גנטית אירופאית מופיעים החל בתקופת הברזל (ב-900 לפסה"נ לערך). ניתן לשער, אם כן, כי חזירים אירופאיים ראשונים הובאו מאירופה לאזורנו על ידי "גויי הים", שהיגרו מאזור הים האגאי לחופי הלבנט במאות ה-12 וה-11 לפנה"ס. זאת ועוד, יתכן כי הפלישתים – קבוצה מ"גויי הים" שהתיישבה בין היתר בעזה, באשקלון ובאשדוד – הביאו עמם את אבותיהם של חזירי הבר הקיימים כיום בישראל. חזירים אירופאים נוספים הובאו ככל הנראה לאזורנו בתקופות מאוחרות יותר, כגון התקופה הרומית-ביזנטית והתקופה הצלבנית.

החוקרים משערים שחלק מחזירי הבית "האירופאים" הצליחו לברוח והתרבו עם חזירי בר מקומיים, או שדחקו אותם אקולוגית. צאצאי החזירים האירופאים הקדומים הללו הם חזירי הבר היחידים שחיים היום בישראל.

תגלית זו היא אחת מיני רבות בפרויקט מחקר רחב היקף שמנוהל על ידי פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש הקתדרה לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל ע"ש יעקב אלקוב באוניברסיטת תל-אביב, ופרופ' סטיב ויינר ממרכז קימל למדעי הארכיאולוגיה במכון וייצמן למדע. הפרויקט רותם את המדעים המדויקים ומדעי הטבע לחקר תקופת הברזל (ימי המקרא); הוא נערך ב-10 מסלולי מחקר נפרדים, כשבכל אחד מהם מוצבת שאלה מתחום הארכיאולוגיה או ההיסטוריה והחוקרים מנסים להשיב עליה בשיטות מתחום מהמדעים המדויקים. הפרויקט התאפשר הודות למענק נדיב של קרן המחקר של האיחוד האירופי.