הבשורה הירוקה של אוניברסיטת תל אביב

לראשונה באקדמיה בישראל, המועצה הירוקה של אוניברסיטת תל אביב מציגה דו"ח חיצוני, מקיף ואובייקטיבי שבוחן ומעריך את כלל פליטות גזי החממה העקיפות והישירות בקמפוס. הבשורות: הייצור העצמי של חשמל סולרי שיופק בתוך הקמפוס יורחב משמעותית, ותוכנית יישומית להפחתת פליטות גזי החממה בקמפוס תגובש ותיושם.

פליטות גזי חממה בערך של כ-70,000 טון פחמן דו-חמצני לשנה

לפני כשנה החליטה המועצה הירוקה של האוניברסיטה, בהובלת הנשיא פרופ' אריאל פורת, והמנכ"ל גדי פרנק, למנות צוות מומחים ומומחיות אקדמי ומנהלי שיפעל לבניית תוכנית אסטרטגית, במטרה להפחית בצורה משמעותית את פליטת גזי החממה בקמפוס, על ידי עידוד התייעלות בשימוש במשאבים והשקעה באנרגיה מתחדשת.

הצוות הנבחר שכר את שירותיה של חברת EcoTraders לביצוע הערכת בסיס של טביעת הרגל הפחמנית (במונחים של שווה-ערך פחמן דו-חמצני CO2 eqv), שמקורה ממגוון פעילותיה בתחומי הקמפוס ומחוצה לו. צוות המומחיות והמומחים כולל את ראש צוות המומחים - פרופ' מרסלו שטרנברג מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, את ד"ר ורד בלאס וד"ר אורלי רונן מבית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, פרופ' אבי קריבוס מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, מר עופר לוגסי סמנכ"ל הנדסה ותחזוקה ואלון ספן מנהל מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.

הדו"ח המקיף כולל את כלל המתקנים בקמפוס שבבעלות תפעולית של האוניברסיטה, לרבות מעונות הסטודנטים ברושים ואיינשטיין. כמו כן, הוערכה טביעת הרגל הפחמנית של ספקי האוניברסיטה, החל מצריכת החשמל בקמפוס, דרך התחבורה, תשומות הבנייה ועד המזון שמוגש בכנסים. 

מנתוני הדו"ח, שמתייחס לשנת 2019 (טרם פרוץ מגפת הקורונה ששיבשה פעילויות רבות, והביאה באופן זמני להפחתת פליטות), עולה כי באותה שנה אוניברסיטת תל אביב הייתה אחראית לפליטות גזי חממה בערך של כ-70,000 טון פחמן דו-חמצני. רובם המכריע (93%) נבע מפליטות עקיפות, כאשר רק 7% מהן נבעו מפליטות ישירות בקמפוס, בעיקר ממערכות המיזוג.

במקום הראשון בפליטות גזי החממה שלנו נמצאת תצרוכת החשמל עם 42%, אחריה ייצור וייצור וניהול הפסולת בקמפוס 11% וכלל פעילות התחבורה של האוניברסיטה, כלומר התניידות של כ-40 אלף סטודנטים ואנשי סגל מהקמפוס ואליו על בסיס יומי, וכן טיסות של חברי סגל וסטודנטים לחו"ל, שאחראית ל-12% מסך כל הפליטות (כשליש מתוכה נובע מטיסות).

הגורמים הנוספים לפליטת גזי חממה הם שירותים ומזון, כגון קפיטריות, שאחראים ל-7% מהפליטות, תשומות בנייה עם 4%, דלק ואנרגיה במתקני האוניברסיטה שאחראים ל-4%, רכש 4% וציוד מחשבים ומעבדה ל-3% מהפליטות. קטגוריות אחרות מהוות 6% מסך הפליטות.

הגג הירוק בבניין פורטר

"תוך שנתיים כלל החשמל שמשמש את קמפוס אוניברסיטת תל אביב יופק מאנרגיה ירוקה"

תוכנית עבודה מסודרת שתוביל לנייטרליות פחמנית

כעת, עם פרסום ממצאי הדו"ח, צוות המומחים והמומחיות עמל על בניית תוכנית יישומית להפחתת פליטות גזי החממה בקמפוס, שתוצג להערות ולדיון במועצה הירוקה ולאחר מכן תוגש לאישור הנהלת האוניברסיטה. באוניברסיטת תל אביב מדגישים כי היא רואה חשיבות לשימוש באנרגיה בת-קיימא, מיחזור מים וחומרים, הפחתת שימוש בנייר, צמצום פליטות הנגרמות מפעילות תחבורה וטיסות וביצוע רכש ירוק יותר, לצד פעולות נוספות כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית בקמפוס ולהגיע בעתיד לנייטרליות פחמנית.

"אוניברסיטת תל אביב החליטה לתרום את חלקה הצנוע בהפחתת פליטת גזי החממה, שהיא תנאי הכרחי למניעת משבר האקלים", אומר פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב ויו"ר המועצה הירוקה באוניברסיטה, ומרחיב: "בכוונתנו לגבש תוכנית עבודה מסודרת ומפורטת לעשר השנים הבאות, כדי להגיע בהמשך הדרך לנייטרליות פחמנית. תקוותנו היא שנשמש דוגמה למוסדות אחרים בארץ ובעולם לנקוט פעולות דומות, ואף נתרום לחינוך הדורות הבאים בנושא חשוב זה".

^{פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב}

גדי פרנק, מנכ"ל האוניברסיטה, חיזק את דברי הנשיא ואמר כי "אנו פועלים לכך שתוך שנתיים כלל החשמל שמשמש את הקמפוס יופק מאנרגיה ירוקה. כיום, יש בקמפוס יותר מ-5,000 מטר של תאים פוטו-וולטאים, ומטרתנו היא לשלש את כמותם על גגות הקמפוס. בנוסף, נתקין מתקני אגירה אשר יגדילו מאוד את ניצולת אותם תאי אנרגיית שמש. את יתרת החשמל אנחנו נקנה מיצרניים פרטיים, שמתמחים בייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים בלבד".

"מהדו"ח עולה בבירור שצריכת החשמל היא הגורם המזהם ביותר בקמפוס. בעבר לא היתה לנו אפשרות להשפיע על הפליטות הנובעות מצריכת חשמל, מכיוון שאופן הייצור נקבע על ידי חברת החשמל. אבל כעת, עם פתיחתו של שוק האנרגיה, בכוונתנו לבחון מעבר מספקי חשמל ששורפים גז טבעי לספקים שמתבססים על אנרגיה מתחדשת, ולהרחיב את הייצור העצמי של חשמל סולארי שיופק בתוך הקמפוס. באשר להזמנות מזון, בכוונתנו לבחון מגוון פעולות, החל מצמצום כמות המזון באמצעות הגבלת העלות הכספית המותרת לנפש, ועד למניעת הזמנת מוצרי בשר לאירועים ולמזנונים", מסביר צוות המומחים והמומחיות.

"זה לא טריוויאלי שהאוניברסיטה משקיעה משאבים באיסוף ובניתוח הנתונים, ועוד פחות טריוויאלי שהיא מפרסמת את הנתונים הללו. אבל אנחנו רציניים בחזון האסטרטגי שלנו לשאוף להגיע בעתיד לניטרליות פחמנית"

מקום טוב ביחס לזיהום של אוניברסיטאות נוספות בעולם

צוות המומחים מדגיש כי בהשוואה לנתונים ממאמר שפורסם ב-2021, שכלל 21 אוניברסיטאות מובילות בעולם שערכו תהליך דומה, אוניברסיטת תל אביב נמצאת במקום ה-9 לפליטות למ"ר בנוי ובמקום ה-12 לפליטות לנפש. האוניברסיטה אחראית לפליטת גזי חממה בשווי 1.56 טון שווי פחמן דו-חמצני לנפש לשנה, בהשוואה ל-8.2 טון שווי פחמן דו-חמצני לנפש לשנה של אוניברסיטת ייל, 2.7 טון של אוניברסיטת מלבורן ו-0.73 טון של אוניברסיטת לאופנה בלונבורג, גרמניה.

"לפני כשנה יצאנו לדרך והחלטנו שכדי להוביל שינוי אמיתי בקמפוס אנחנו חייבים לערוך מיפוי יסודי ומקיף של כלל פליטות גזי החממה באוניברסיטה. מדובר בתהליך מורכב שהצריך התגייסות של גורמים רבים בקמפוס שבפעם הראשונה הסכימו לחשוף אותנו ואת מחברי הדו"ח לנתונים שעד כה לא היו פומביים. זו הפעם הראשונה שאוניברסיטה בישראל עושה מהלך מעין זה ואנחנו בטוחים שכעת גם אוניברסיטאות אחרות ילכו בעקבותינו", אמרו בהתרגשות חברות וחברי צוות המומחים. "הדו"ח החדש מניח את התשתית שמאפשרת לנו להסתכל בראייה הוליסטית על סך כל פליטות גזי החממה של האוניברסיטה, ועל סמך הממצאים לזהות את הפעילויות המזהמות ביותר. כך נוכל לבנות תוכניות עבודה מקיפות כדי להפחית את הפליטות מהפעילויות הללו בטווח הקצר, הבינוני והארוך. כמו כן, הדו"ח יאפשר מעקב ובדיקה של ההפחתה בפליטות לאורך זמן בהשוואה לערכים ההתחלתיים. זה לא טריוויאלי שהאוניברסיטה משקיעה משאבים באיסוף ובניתוח הנתונים, ועוד פחות טריוויאלי שהיא מפרסמת את הנתונים הללו. אבל אנחנו רציניים בחזון האסטרטגי שלנו לשאוף להגיע בעתיד לניטרליות פחמנית", מסכם הצוות.

לקריאת הדו"ח המלא >