אל תשכחו מהסביבה

נגיף הקורונה תפס אותנו לא מוכנים. ללא כל התראה מוקדמת, הוא הפך בן-לילה את שגרת חיינו והביא לזעזוע גלובלי, שתהליך השיקום ממנו ייגע בכל תחומי חיינו. על משבר האקלים, לעומת זאת, מדברים מדענים כבר שנים רבות. האם יש נקודות שמחברות בין שני איומים אלו? והאם ההתמודדות עם האיום המיידי, וירוס הקורונה, תוביל גם להתנהגות אקולוגית יותר ומתחשבת בסביבה? פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, העלה בסמינר מקוון שנערך לאחרונה נקודות למחשבה, וקרא לראשי המדינות להשכיל ולנצל את ההזדמנות שניתנה לנו, כדי להספיק ולהציל את העולם מפני משבר בלתי הפיך, שהעקומה המעריכית שלו אוטוטו מגיעה לנקודת האל-חזור.

הקרבה מיידית למען פיתרון ארוך טווח

מאז תחילת משבר הקורונה, נוכחנו תוך שבועות ספורים כמה כוח יש לטבע, וכיצד הוא יכול לנטרל מערכות שלמות. אוכלוסיות ומגזרים שנפגעו והוגדרו כמצויים בסיכון רפואי גבוה; מערכות הכלכלה והרפואה המקומית והעולמית ששותקו; תעשיות משגשגות שנמצאות לפתע בסכנת קריסה; שרשרות אספקה משותקות ועוד.

"כולם הבינו שיש לפעול כרגע במהירות בנושא הקורונה, על מנת לזכות בפתרון הוגן לטווח הארוך", אומר פרופ' פרייס, ומייד מצביע על הדמיון למשבר שאנחנו מכירים כבר זמן רב - משבר האקלים. "בעוד משבר הקורונה מאיים בעיקר על בני אדם, תופעות משבר האקלים, שבאות לידי ביטוי בגלי חום קטלניים, בשריפות ענק, בשיטפונות, בסופות ובעליית גובה פני הים, פוגעות ב'קהל יעד' רחב בהרבה. בעלי חיים, תשתיות, משאבים טבעיים - כולם נמצאים תחת האיום הזה. הבעיה העיקרית היא שמכיוון שמשבר האקלים הוא אינו מיידי, כמו זה של נגיף הקורונה, ומכיוון שהוא אינו אישי - לא מתייחסים אליו מספיק ברצינות, ולא מציעים פתרונות לטווח הארוך".

פרופ' פרייס התייחס לנקודות חופפות בשני המשברים, בהן המשקל שיש לתת לעקומה המעריכית של שניהם, לבהילות התגובה שיש לנקוט על מנת להספיק ולעצור את ההשפעות ההרסניות בזמן, ולהקרבה המיידית שיש לעשות כדי לזכות בעתיד טוב יותר לטווח הרחוק למען הדורות הבאים.

השינויים שיגיעו יהיו טובים לנו ולסביבה

"אין ספק שכשנחזור לשגרה בסיום משבר הקורונה היא תהיה שגרה אחרת", אומר פרופ' פרייס וממשיך "אני מעריך שבזכות התקשורת המקוונת נהיה עדים לירידה בכמות הנסיעות העסקיות לחו"ל ובעקבות כך - תרד הדרישה לנפט. אנשים יעבדו יותר מהבית ואין ספק שיהיו חברות שיאמצו את הפורמט הזה, ויוותרו לחלוטין על תשלום שכ"ד למשרדים. תהיה השקעה גדולה יותר בתשתיות חדשות במערכות הבריאות, בלמידה מרחוק, בייצור מקומי ועוד ועוד שינויים, שאם בוחנים אותם בהיבט הסביבתי - אין ספק שהם ידידותיים מאוד למשאבים הטבעיים שאנו נושמים וצורכים, ועליהם אנחנו רוצים להגן".

"אם תשאלו אותי מה כדאי לנו לקחת מהמשבר הנוכחי זה בראש ובראשונה להקשיב למדענים. מהיום הראשון שהתפרץ הווירוס בסין הם הזהירו שמדובר במגיפה שתפקוד את העולם. כך כדאי גם להקשיב למדענים שחוקרים את משבר האקלים. אני עובד וחוקר את התחום כבר 30 שנה, ואני יכול לומר בוודאות - אנשים לא מקשיבים. מנהיגי העולם לא מקשיבים".

"כולנו צריכים להבין את חומרתה של העקומה המעריכית, ולהבין את המחיר של הפעילות שלנו על הכפר הגלובלי שאנו חיים בו, הן בנושא הקורונה והן בנושא האקלים. אנחנו צריכים לזכור שפעולה שלנו בצד אחד של העולם משפיעה על אנשים ועל הסביבה בצדו השני".

להוריד את רמת הפגיעות ולהעלות את כושר ההתאוששות והחוסן שלנו

לדברי פרופ' פרייס, תפקיד הממשלות הוא קריטי בניהול ההתמודדות של העולם מול שני המשברים. "כדי להתניע מחדש את הכלכלה בתום משבר הקורונה, יש לנו הזדמנות לעודד מימון, הקצאת משרות והשקעה בטכנולוגיות ירוקות, למשל בתחום התחבורה הציבורית כך שתהיה יעילה, חסכונית וירוקה, כזו שתספק עתיד מבטיח יותר ותמנע את הגעתו של המשבר הבא".

"הסיכון במשבר, ולא משנה אם מדובר ברעידת אדמה, בשריפה או בווירוס קטלני, תלוי בשלושה משתנים עיקריים: האיום עצמו, מי נחשף אליו ומה רמת הפגיעות שלו", מסביר פרופ' פרייס. " ברגע שאנחנו מצליחים לנטרל את אחד המשתנים הללו, הסיכוי שלנו להיפגע קטן יותר".

לצפייה בסמינר המקוון >

^{פרופ' קולין פרייס}