גם המוח הבוגר מסוגל להשתנות

בעבר סברו החוקרים, כי כישורי התרחבות והתארגנות מחדש של מבני המוח משמעותיים אצל ילדים ופוחתים לאחר הבגרות. מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב חושף נתונים מפתיעים.

החוקר.ת מאחורי המחקר

מהיר וגמיש

חובבי משחקי המחשב ישמחו לשמוע על המחקר הבא, שנערך במעבדתו של פרופ' אסף בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז באוניברסיטת תל-אביב. מתנדבים בריאים בשנות ה-30 לחייהם עברו בדיקת MRI, שיחקו מיד אחר-כך במשחק מחשב של מרוץ מכוניות, המעודד למידה מרחבית ומוטורית, וכעבור שעתיים של משחק עברו בדיקת MRI חוזרת. התברר כי שעתיים של פעילות למידה אינטנסיבית הספיקו כדי ליצור שינויים ברורים במבנה הקישוריות המוחית באזורים ספציפיים במוח, כמו ההיפוקמפוס - המוגדר כמשפך הזיכרונות למוח. תוצאות המחקר מוכיחות, כי המוח האנושי הבוגר מסוגל להשתנות מבנית במהירות רבה הרבה יותר משחשבו המדענים עד כה. המחקר החדשני נותן מדד כמותי לגמישות המוחית ועשוי לסייע בעתיד לגילוי מוקדם של מחלות המתאפיינות בירידה בגמישות המוחית.

 

"כשאנחנו לומדים דברים חדשים, יש לכך ביטוי במבנה המוח: תאי העצב מפתחים קשרים חדשים, שלא היו קיימים קודם, או מחזקים קשרים קיימים. במילים אחרות: הקישוריות המוחית גדלה. יכולת זו, המכונה גמישות מוחית, היא אחת התכונות הבסיסיות והחשובות ביותר של המוח הבריא - בכל גיל," מסביר פרופ' אסף. "היום, בעזרת טכנולוגיות ה-MRI, אנחנו יכולים להביט אל תוך המוח החי, ולאתר במדויק את השינויים המתחוללים בו בעקבות תהליך של למידה. במעבדה שלי ביקשנו לקחת את התצפיות הללו צעד נוסף קדימה, ולבדוק באיזו מהירות עשויים שינויים כאלה להתרחש." 

 

התקווה: גילוי מוקדם של אלצהיימר

במחקר המשך, בחנו החוקרים את מוחם של נבדקים צעירים ובריאים, הנושאים גורם סיכון גנטי – חלבון מוכר המגדיל את הסיכוי ללקות באלצהיימר בגיל צעיר יחסית.  התברר, כי כבר בשנות ה-20 לחייהם, כאשר תפקודם תקין לחלוטין, ניתן להבחין אצל נבדקים אלה בשוני מבני באזורי המוח האחראים לתפקודי הזיכרון (כך לדוגמה, ההיפוקמפוס במוחם קטן יחסית בהשוואה לזה של נבדקים שאינם נושאים את החלבון הפגום). ניתן לשער כי בשל המבנה השונה, גם תהליך יצירת הזיכרונות ושמירתם שונה. החוקרים משערים כי ייתכן שמנגנון הגמישות המוחית, ההכרחי לתפקוד זיכרון תקין, 'נשחק' או 'מתעייף' בשלב מוקדם בחיים וגורם להתפרצות תסמיני המחלה בגיל 50 או 60.

 

בשלב הבא מתכנן פרופ' אסף ליישם את המדד הכמותי שפיתח, כדי למדוד את מהירות השינוי במוחם של נשאי גורם הסיכון, ולהשוותה עם מהירות השינוי במוחם של אנשים אחרים. הוא מקווה, כי הממצאים ייתנו בידי הרופאים כלי משמעותי לגילוי מוקדם של מחלת האלצהיימר, שיאפשר לנקוט אמצעים למניעתה.  

 

מתוך חוברת "מצב המוח" בעריכת דוברת האוניברסיטה >>

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>