המחקר שהפך למשחק קופסה אינטראקטיבי שמחזיר לילדים חולי סרטן את החיוך

בעת משבר ומחלה, קשה מאוד למצוא את הכוחות והמשאבים הנפשיים כדי להתעלות מעל הרגשות השליליים הדומיננטיים ולחוש רגשות חיוביים, עד שהאיזון הרגיש של המחשבות והרגשות מוסט לכיוון החיובי. לשם כך יש צורך פעמים רבות בסביבה תומכת ובעזרים חיצוניים. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב בשיתוף פעולה של מרכז שניידר לרפואת ילדים, הוביל לפיתוחו של משחק קופסה חדש המסייע לילדים חולי סרטן ולהוריהם לבטא את רגשותיהם ולפתח רגשות חיוביים גם אל מול אתגרי המחלה, החרדות והטיפולים הקשים. המשחק, הקרוי 'רובובוס', מיועד לילדים חולי סרטן ולהוריהם, מגילאי 6 ומעלה.

"המשחק מאפשר שיח על רגשות שלא תמיד קל לדבר עליהם, ובכך הוא מחזק מאוד את הקשרים בין בני המשפחה." מסבירה פרופ' תמי רונן מהפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון באוניברסיטת תל אביב, מומחית בתחום הפסיכולוגיה החיובית, עם דגש על אושר בקרב ילדים ובני נוער. "גם אנשים שמתקשים להיפתח לומדים לנהל שיחות מעמיקות עם אלה היקרים להם מכול, ולפעמים הם מכירים זה את זה כפי שלא הכירו מעולם."  

גם הסלבס נרתמו

'רובובוס' מתרחש כביכול במציאות של שנת 2080, כאשר "כדור הארץ מנוהל על ידי רובוטים בעלי בינה מלאכותית". המשתתפים מבצעים מגוון משימות על מנת ללמד את רובובוס, מנהיגם הסקרן של הרובוטים, מהם רגשות אנושיים: כיצד להיות שמחים? כיצד להתמודד עם קשיים? כיצד להיות חברים? מהו קשר משפחתי? על מה אני מכיר/ה תודה? מה קשה לי? את מי אני אוהב/ת? מהם עלבון ופגיעה ואיך אפשר לסלוח? ועוד ועוד. 

בנוסף לאמצעים מסורתיים כמו לוח, קוביות וקלפי משימות, משולבת במשחק גם אפליקציה: המשתתפים סורקים קודים באמצעות טלפון חכם וצופים בסרטוני יוטיוב, שבהם ידוענים מספרים על ההתמודדות שלהם עם קשיים רגשיים. בין הידוענים שהתנדבו להשתתף בפרויקט: גל גדות, יובל המבולבל, ישראל קטורזה, רותם סלע, אסי עזר, מיה דגן ואבי נוסבאום.

בשבוע שעבר הושק המשחק לראשונה במחלקה האונקולוגית של מרכז שניידר, וזכה להצלחה מיידית. אם לילד חולה שבנה בן ה-8 מאושפז במחלקה, מספרת בהתרגשות: "הבן שלי עבר טיפולי כימותרפיה, והשיער שלו נשר. הוא כל כך התבייש. הוא חבש כובע כדי להסתיר את הראש, ופשוט סירב להסיר את הכובע. עד שבמהלך המשחק הוא צפה בסרטון של יובל המבולבל. יובל סיפר כמה הוא התבייש בקרחת שלו, עד שהבין שהיא חלק ממנו ולמד לקבל את עצמו. מאז הבן שלי הולך בגאווה, בלי כובע."

"זה משחק מקסים ומשעשע שמאפשר לילד להביע רגשות ותחושות שעקב המחלה קשה לו מאוד לבטא אותן בשיחה רגילה." אומרת שרה אדרי, אמו של יהונתן. "קיבלנו את המשחק בבוקר שהיה מאוד קשה ליהונתן ומיד אחרי שהוא התחיל לשחק מצב הרוח שלו השתנה מקצה לקצה. הוא החל לצחוק וליהנות, בעיקר כשהוא גילה שגם למפורסמים ול'סלבס' יש קשיים ומשברים ולא רק לו".

בעקבות הרגשות החיוביים

'רובובוס' כאמור מבוסס על מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת תל אביב אשר בחן האם ילדים חולים סרטן והוריהם מסוגלים לחוש רגשות חיוביים במהלך התקופה הקשה של המחלה והטיפולים. המחקר נכתב כעבודת דוקטורט של ד"ר עירית שוורץ אטיאס, לשעבר מנהלת הסיעוד במחלקה לאונקולוגיה במערך ההמטו-אונקולוגי במרכז שניידר, וכיום סגנית בית הספר לאחיות במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, ובהנחיית פרופ' תמר קרוליק מהחוג לסיעוד בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' תמי רונן, הדקאנית היוצאת של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. בעקבות ממצאי המחקר וכנסים שנערכו עם הורים וילדים המחלימים מסרטן, פותח המשחק 'רובובוס', בעזרתו של אור ברנט, מומחה למשחוק מחברת אנטרופי לייעוץ ארגוני.

"המחקר שלנו התמקד בילדים חולי סרטן ובהוריהם, ובחן אם הם מסוגלים לחוש רגשות חיוביים במהלך התקופה הקשה של המחלה והטיפולים, ואילו משאבים – אישיותיים וסביבתיים - מסייעים להם לחוש ולבטא רגשות כאלה." מסבירה פרופ' רונן. "מצאנו שהמשאבים העיקריים המפחיתים את החרדה בעת ההתמודדות עם מחלה כה קשה הינם תקווה ותמיכה, וכי קיים קשר מהותי בין רגשות חיוביים של הורים לבין אלה של ילדיהם החולים."

אופטימיות זה שם המשחק

"עבדתי במחלקה האונקולוגית של המרכז הרפואי שניידר במשך 20 שנים," אומרת ד"ר שוורץ אטיאס, "בניגוד לדימוי הרווח, שמדובר במקום קשה וקודר, אנחנו חווינו את המחלקה שלנו כמקום מואר, רווי תקווה ואפילו שמחה. בעבודת הדוקטורט שלי ביקשתי לבחון את התופעה הזאת. במחקר ראיינתי 108 צמדים של ילד (בגילאי 19-7) והורה – כלומר בסך הכול 216 מרואיינים - ממחלקות אונקולוגיות לילדים בשלושה בתי חולים: שניידר, איכילוב והדסה עין כרם.

הממצאים היו מרתקים: מצאנו שילדים חולי סרטן והוריהם חווים פי 2 רגשות חיוביים – כמו שמחה, התרגשות, סקרנות וגאווה, לעומת רגשות שליליים – כמו עצב, כעס, תסכול ופחד. אישית אני מסבירה זאת בכך שהמחלה נותנת פרופורציות ומלמדת אותנו – חולים ומטפלים – להודות על מה שיש. עם זאת, כמה וכמה מרואיינים הודו לי על עצם העובדה ששאלתי וגרמתי להם להתבונן פנימה ולזהות את הצדדים החיוביים בחייהם. מכאן עלה הרעיון לפתח משחק קופסה משפחתי, נגיש ומהנה, שיעורר רגשות חיוביים ויסייע בהתמודדות עם רגשות קשים."

פרופ' רונן מסבירה: "למשחק יש מספר מטרות מוגדרות בהיבט הרגשי: מתן כלים ותרגול חשיבה חיובית ואופטימיות בקרב הילדים ובני משפחותיהם; זיהוי מקורות הכוח והחוזקות ככלי תומך להתמודדות עם המחלה ובכלל; יצירת שיח חיובי מקדם ותומך בין בני המשפחה לבין הילד; ופיתוח משמעות, מסוגלות עצמית וקבלה עצמית".

"יש לנו סיפוק עצום מכך שהצלחנו להעביר את התיאוריה של המחקר לפרקטיקה של משחק שבאמת עוזר לילדים ולמשפחות," אומרת ד"ר שוורץ-אטיאס. "כבר היום אנחנו מוצפים בפניות ממחלקות אחרות, מבתי חולים ברחבי הארץ וממטפלים במגוון תחומים. כולם מזהים במשחק פוטנציאל רב שיכול לסייע גם למטופלים שלהם. אני מאמינה שהמשחק יכול להתאים גם לבתי ספר רגילים ולילדים בריאים בכלל – כי מי מאיתנו אינו חווה קשיים ונדרש להתמודד עם אתגרים רגשיים? אני מקווה שבעתיד נוכל לספק את המשחק לכל מי שמבקש אותו ויכול להיתרם ממנו." היא מסכמת.