התגלית שתקדם את הרפואה המותאמת אישית למחלות זיהומיות

מחלה זיהומית היא מצב שבו מיקרואורגניזם (נגיף, חיידק או פרזיט), הצליח לחדור ולהתרבות בגוף האדם, ולגרום לנזק ישיר לתאי הגוף. הנזק לגוף עשוי להיות גם עקיף, כתוצאה מהתגובה של מערכת החיסון כנגד אותו מחולל המחלה (הפתוגן), למשל יצירת דלקת. עד כה עולם המדע חקר את התגובה החיסונית כ'בלוק' אחד, אך צוות מחקר באוניברסיטת אביב הצליח לסווג באמצעות ניסויים וכלים חישוביים שני מרכיבים מרכזיים של התגובה חיסונית שפועלים במהלך מחלה זיהומית קשה. משמעות התגלית היא פתח לעולם רפואה מותאמת אישית בתחום המחלות הזיהומיות ומתן טיפולים יעילים לחולים. כך למשל, במקום להחליט לתת תרופה אחידה לכלל החולים, לדוגמה אנטיביוטיקה מסוג פניצילין, בהתאם לסיווג והיחס בין שני המרכיבים שנמצאו, הרופא יחליט איזו תרופה בדיוק עליו לתת לחולה ובאיזה מינון. זו הפעם הראשונה בה חוקרים מצליחים לפתח כלים מותאמים אישית למחלות זיהומיות, כלים שעד היום פותחו רק עבור מחלות ספציפיות דוגמת סרטן ואלצהיימר.

זום אין על מערכת החיסון

את המחקר הנחו החוקרים פרופ' עירית גת-ויקס ופרופ' ערן בכרך, בהובלת הדוקטורנטים אופיר כהן וגל ינקוביץ מבית הספר ע"ש שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן, בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז. המחקר  פורסם בכתב העת היוקרתי “Cell Systems”.

"באוכלוסייה כללית, אנשים יגיבו באופן שונה לזיהומים ולכן קיים צורך בכלים רפואיים שיצביעו כיצד כל אדם צפוי להגיב למחלה זיהומית מסוימת", מסבירה פרופ' גת-ויקס ומרחיבה "עד כה, היו קיימים בעולמות המדע מדדים כלליים ביותר לאפיון מחלות אלו, דוגמת סמנים דלקתיים, חום, בדיקות שתן וכד'. תגובה, שבמדדים אלה תיראה אחידה, יכולה למעשה להתחלק לתגובות שונות בהתמודדות עם גורם המחלה. במקרי קצה, כפי שראינו למשל במגפת הקורונה, התגובה החיסונית של האדם לנגיף יכולה להגיע למצב קטלני, וזיהוי מקדים של תגובתו יכול לסייע לנו להציל חיים. ההתבוננות החדשה שלנו וחלוקת התגובה הדלקתית נתנה לנו את היכולת למצוא מדדים וסמנים חדשים שיש בגופנו, ממש בזרם הדם. משמע, מדגימת דם פשוטה נוכל ללמוד הרבה יותר על מצבו הבריאותי של האדם שחלה, ולתת לו טיפול מקיף יותר בהתאם להתפתחות הזיהום בגופו".

"הצלחנו להתבונן בתגובת מערכת החיסון ברזולוציה עמוקה, ולזהות שני סוגי תגובה עיקריים: האחד, בו מערכת החיסון נלחמת בפתוגן שחדר לגוף, והסוג השני, בו מתרחש תיקון הנזקים בגוף 'לאחר המלחמה' בפתוגן. במחקרנו, השתמשנו במודלי מחלה בחיות, בכלים חישוביים, ובמידע שנאסף מאנשים עם סמנים שונים בגופם המהווים אינדיקציה לסוג התגובה לפתוגן", מסביר פרופ' בכרך.

"למעשה, רפואה אישית קיימת היום במחלות 'סדורות' דוגמת סרטן, אך אין כמעט שימוש בכלים של רפואה אישית בתחום המחלות הזיהומיות. אנשים בעלי תגובות קיצוניות להדבקה במיקרואורגניזמים, כדוגמת נגיפים או חיידקים, מצויים כיום בחוסר מענה רפואי הולם. אנו מאמינים שבזכות מחקר זה, רופאים יוכלו לאבחן טוב יותר את מצבו של החולה וכתוצאה מכך להעניק טיפול יעיל שישפר את סיכויי ההחלמה של המטופל. אנו שואפים להמשיך את המחקר ולגלות עוד תת-קבוצות בעלות תגובות שונות בקרב האוכלוסייה, כך שנוכל לעזור לרופאים לדייק את אבחנתם ולתת מענה הולם לחולים", מסכמת פרופ' גת-ויקס.

^{פרופ' עירית גת-ויקס ופרופ' ערן בכרך}