תאים הורסים

אאוזינופילים הם תאי דם לבנים של מערכת החיסון, המפרישים חלבונים בעלי עוצמה הרסנית, שתפקידם באבולוציה הוא להילחם בטפילים. עם זאת, בעולם המערבי המודרני, כשהטפילים הולכים ומתמעטים בשל הקפדה על רמת היגיינה גבוהה, הופכים האאוזינופילים תכופות לגורם שלילי, שמחולל אלרגיות ואסתמה. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא שהאאוזינופילים מגויסים למלחמה בגרורות סרטניות בריאות. על פי המחקר, תאי הדם הלבנים מפרישים חלבונים הרסניים ובו זמנית מגייסים תאי T של מערכת החיסון, למלחמה משותפת בגידולים הסרטניים. ממצאי המחקר עשויים לתרום לפיתוח גישות חדשניות לטיפול אימונותרפי בסרטן, המתבססות על שיתוף הפעולה בין תאי T לאאוזינופילים.

לתעל את העוצמה ההרסנית למקום הנכון

לדברי החוקרים, יכולתם של האאוזינופילים לזרוע הרס עשויה להפוך לגורם חיובי, שמחסל את התאים הסרטניים. "בחרנו להתמקד בגרורות ריאתיות משתי סיבות עיקריות: ראשית, אחת הבעיות המרכזיות במלחמה בסרטן הן הגרורות ולאו דווקא הגידול הראשוני, והריאות הן יעד עיקרי לגרורות של סוגי סרטן רבים. שנית, במחקר מקדים הראינו כי אאוזינופילים מגיעים לגידולים סרטניים שמתפתחים ברקמות ריריות כמו הריאות, ולכן סברנו שהם יגיעו גם לגרורות ריאתיות", מסביר פרופ' אריאל מוניץ, שהוביל את המחקר ביחד עם הדוקטורנטית שרון גריסרו, מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר.

בשלב הראשון בחן המחקר רקמות סרטן אנושיות באמצעות ביופסיות של גרורות ריאתיות, שנלקחו מחולות בסרטן השד גרורתי. החוקרים מצאו כי האאוזינופילים אכן מגיעים לריאות, חודרים לרקמות הסרטניות, ומשחררים בהן את חומרי ההרס שהם נושאים. כדי לבחון את תפקידם של אאוזינופילים בגרורות, החוקרים נעזרו במודל חיות ומצאו כי גרורות ריאתיות שהתפתחו ללא אאוזינופילים היו גדולות בהרבה מאשר אלו שהותקפו על ידי אאוזינופילים. ממצאים אלה הובילו למסקנה כי האאוזינופילים נלחמים ביעילות כנגד הסרטן, אך עדיין נותרה השאלה: כיצד הם עושים זאת?

לזמן את חלבוני ההרס

"במהלך המחקר הבחנו כי כשאין ברקמה אאוזינופילים - נעדרים ממנה גם תאי T, שהם תאי דם לבנים שידוע כי הם נלחמים בסרטן. מכאן הנחנו שהאאוזינופילים פועלים כנגד הגידול הסרטני באמצעות תאי T, וביקשנו להבין את המנגנון המאפשר זאת", מסביר פרופ' מוניץ.

לשם כך ביצעו החוקרים אנליזה נרחבת לאפיון האאוזינופילים המצויים בגרורות, והעלו שני ממצאים משמעותיים: ראשית, אאוזינופילים שנמצאים בסביבה סרטנית משחררים כמות גדולה של חומרים המכונים כימוקינים, המזמנים את תאי ה-T, ושנית, הכימוקינים משתחררים בתגובה לשני חומרים אחרים שנמצאים בסביבת הסרטן: IFN-g וTNF-a. כלומר, אאוזינופילים שנחשפו  ל-IFNg  ול-TNFa  מגייסים תאי T. בשלב האחרון של המחקר החוקרים זיהו שהדבר גורם להתפתחות של תאי T בריאות הגרורתיות ולהאטה בהתפתחות הגידולים הסרטניים. המחקר פורסם ב-Cancer Research, כתב עת יוקרתי של האגודה האמריקאית לחקר הסרטן.

"הגדלת מספרם ועוצמתם של תאי T היא אחת המטרות המרכזיות של טיפולי אימונותרפיה הניתנים היום לחולי סרטן. אנחנו גילינו אינטראקציה חדשה שמגייסת מספר רב של תאי T לרקמות סרטניות, ולממצאים אלה עשויות להיות השלכות טיפוליות", מסביר פרופ' מוניץ ומסכם "המחקר שלנו עשוי להוות בסיס לפיתוח תרופות אימונותרפיות משופרות, הנעזרות באאוזינופילים למיגור הסרטן. מצד אחד, האאוזינופילים ישחררו את חלבוני ההרס שלהם כנגד הסרטן, ומצד שני הם יגדילו את מספר תאי ה-T בסביבה הסרטנית. אנו משערים כי ההשפעה המשולבת תוכל להגביר משמעותית את יעילות הטיפול."

המחקר מומן על ידי ICRF (הקרן הישראלית לחקר הסרטן), האגודה למלחמה בסרטן, ISF (הקרן הלאומית למדע), BSF (קרן הדו-לאומית למדע של ארה"ב וישראל), וחברת GSK.