פרופ' תמר הרציג

סגל אקדמי בכיר בחוג להסטוריה כללית
סגן דקאן בביה"ס להסטוריה ע"ש צבי יעבץ
חוג להסטוריה כללית סגל אקדמי בכיר
פרופ' תמר הרציג
טלפון פנימי: 03-6409785
טלפון נוסף: 03-6409785
משרד: גילמן, 376B

אודות

                                 לקורות החיים המלאים, לחצו כאן.                                                                                                          

תמר הרציג היא פרופסור להיסטוריה של העת החדשה המוקדמת, מופקדת הקתדרה ע"ש קונרד אדנאואר להיסטוריה השוואתית של אירופה באוניברסיטת תל אביב ומכהנת כסגנית יו"ר החברה ההיסטורית הישראלית. בין השנים 2021-2023 כיהנה כסגנית הדקאנית למחקר בפקולטה למדעי הרוח. בשנה 2019 זכתה בפרס קדר למצוינות מחקרית על עבודתה על המרות-דת באיטליה. בשנת 2020 זכתה בפרס רוזנברג של ה-American Historical Association על ספרה A Convert's Tale: Art, Crime, and Jewish Apostasy in Renaissance Italy (Harvard University Press, 2019). בשנת 2021 זכה הספר לציון לשבח של פרס גורדן בלימודי הרנסנס של ה- Renaissance Soceity of America. בשנת 2021, זכתה גם בפרס מיכאל ברונו של המכון הישראלי ללימודים מתקדמים על מחקרה פורץ הדרך בחקר ההיסטוריה הקדם-מודרנית, ועל תרומתה הייחודית לחקר תקופת הרנסאנס.

פרופ' הרציג היא היסטוריונית של אירופה בעת החדשה המוקדמת, המתמחה בהיסטוריה דתית ובהיסטוריה של המגדר. פרסומיה, המבוססים על הניתוח של מקורות ארכיוניים, מתמקדים בכמה מהתופעות המרכזיות בהיסטוריה הדתית של שלהי ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת, ובייחוד בהיבטים המגדריים שלהן. מחקריה עוסקים במקומן של נשים בתנועות התיקון הדתי שפעלו באיטליה, בהיבטים החברתיים והתרבותיים של תופעת הסטיגמטה בימי הרנסנס, וכן בפעילותה של האינקוויזיציה בחצי-האי האיטלקי. היא חקרה גם את התפתחותן של תפיסות דמונולוגיות באזורים שונים באירופה, את דרכי העברתן מחבל-ארץ אחד למשנהו ואת אופני הטמעתן. בשנים האחרונות עוסקים מחקריה בהמרות דת, ביחסי יהודים-נוצרים-מוסלמים, ובעבדות באיטליה הקדם-מודרנית.

היא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים (1998). עם סיום לימודי המוסמך בהיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנת 2000, היא זכתה במלגה ע"ש ג'ורג' ל. מוסה. לאחר שנה של לימודים ומחקר באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון במסגרת מלגה זו, היא המשיכה בכתיבת עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית, בהנחייתם של פרופ' מיכאל הד ופרופ' משה סלוחובסקי. תואר הדוקטור הוענק לה בשנת 2005. עבודתה, שעסקה בנשים מתנבאות בתנועת הרפורמה הסבונרולית, זכתה בפרס ע"ש ברנרד מ. בלומפילד לעבודת דוקטורט מצטיינת במדעי הרוח והחברה. בשנים 2007-2005 היתה מלגאית פוסט-דוקטורט של קרן "יד הנדיב". לאחר השתלמות בחוג למדע הדתות באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה, היא המשיכה את מחקרה באוניברסיטה העברית. באוקטובר 2007, היא הצטרפה לסגל אוניברסיטת תל-אביב כמרצה בכירה להיסטוריה אירופית. היא זכתה במלגת אלון לחוקרים צעירים מצטיינים (לשנים 2007-2010), נבחרה לפורום הצעירים בחטיבה למדעי הרוח והחברה באקדמיה הלאומית למדעים (ב-2009-2008), וכן זכתה במלגה ע"ש Andrew W. Mellon למחקר ב- Huntington Library שבקליפורניה (בשנת 2009-2008) ובשלושה מענקי מחקר של הקרן הלאומית למדע (2013-2010, 2019-2015, 2020-[2024]). בשנת 2012 נכלל שמה ברשימת המרצים המצטיינים באוניברסיטת ת"א, ובשנת 2013 נבחרה כמצטיינת רקטור בהוראה. בשנת 2016 העניקה לה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת"א תעודת הוקרה על הצטיינותה בהוראה.

בשנת 2012 נבחרה לקבוצה הפותחת של האקדמיה הצעירה למדעים, מייסודה של האקדמיה הלאומית למדע. בשנים 2014-2013 היא שימשה כעמיתת מחקר של המרכז לחקר הרנסנס של אוניברסיטת הארוורד בפירנצה. בשנת 2015 נבחרה כאחראית תחום ההיסטוריה הדתית באגודה האמריקאית ללימודי הרנסנס, וכחברת מערכת של כתב העת  Renaissance Quarterly. בשנת 2016 מונתה כחברה בוועדה המדעית של מכון המחקר Medici Archive Project בפירנצה וכחברת הוועדה המדעית של הפרויקט Observer l’Observance: Diffusion, réseaux et influences des réformes régulières en Europe ב- École française de Rome. בשנת 2017 מונתה כחברה במערכת כתב-העת של המרכז של אונ' הארוורד ללימודי הרנסנס I Tatti Studies in the Italian Renaissance. בשנת 2020 מונתה כחברה בכתב העת Renaissance and Reformation / Renaissance et Réforme. 

מאמריה של פרופ' הרציג התפרסמו בכתבי העת Sixteenth Century Journal; Journal of Early Modern History; Magic, Ritual and Witchcraft;  Religions; Archiv für Reformationsgeschichte; Church History; I Tatti Studies in the Italian Renaissance, Renaissance Quarterly, וכן בכתבי עת איטלקיים שונים. היא כתבה מאמרים ל- Oxford Bibliographies in Renaissance and Reformation (2018),  לאנציקלופדיה לתולדות הכישוף במערב (2006) ולאנציקלופדיה לתולדות האינקוויזיציה (2011), וכן ל- The Bible and Women: An Encyclopaedia of Exegesis and Cultural History ול- The Oxford Handbook of Witchcraft in Early Modern Europe and Colonial America. מאמרה “Witches, Saints, and Heretics: Heinrich Kramer’s Ties with Italian Women Mystics” זכה בשנת 2008 בציון לשבח מטעם Feminae: Medieval Women and Gender Index על תרומתו לחקר ההיסטוריה של נשים ומגדר בעידן הקדם-מודרני.

ספרה הראשון, Savonarola’s Women: Visions and Reform in Renaissance Italy , שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת שיקגו (2008), זכה בפרס מטעם ה- Medieval Academy of America.

 Christ Transformed into a Virgin Woman’: Lucia Brocadelli, Heinrich Institoris, and the Defense of the Faith (Rome: Edizioni di Storia e Letteratura) ראה אור בשנת 2013.  ספרה ההומניזם ותרבות הרנסנס באיטליה (כרך ג' של על סף העת החדשה: אירופה 1600-1350) התפרסם בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה (2014).

קורות חיים

2019

פרופסור מן המניין, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב

2015

פרופסור חבר, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל-אביב

2011

מרצה בכירה (עם קביעות), החוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל-אביב

2007
מרצה בכירה, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל-אביב

2005
Ph.D, היסטוריה (Summa cum laude), האוניברסיטה העברית בירושלים

2000
M.A., היסטוריה (Summa cum laude), האוניברסיטה העברית בירושלים

1998
B.A., היסטוריה ופילוסופיה (Summa cum laude), האוניברסיטה העברית בירושלים.

תלמידי מחקר

ראו כאן.

פרסומים

ראו כאן.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>