ד"ר אילת זהר היא מרצה בכירה בחוג לתולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב. היא קיבלה את תואר הדוקטור מביה"ס לאמנות סלייד, אוניברסיטת לונדון (UCL) (2007), ולאחריו תקופת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד (2007-2009) ופוסט דוקטורט שני במכון סמיתסוניאן, וושינגטון הבירה (2011). ד"ר זהר היתה עמיתת מחקר באוניברסיטת הוקאידו (2012), וחוקרת אורחת באוניברסיטת וואסדה בטוקיו (2017 ו2018). ד"ר זהר זכתה במענק הקרן הישראלית למדעים (ISF) עבור מחקרה על זכרון המלחמה באמנות עכשווית ביפן (2016-2019). בקיץ וסתיו 2018 ד"ר זהר היתה פרופסור אורחת באוניברסיטת ייל. היא זכתה בקרן אישיבאשי למחקר אמנות יפן ב2019-2020.
תחומי העניין העיקריים של ד"ר זהר הם ההסטוריה והתאוריה של צילום ביפן; צילום עכשווי; צילום הסטורי בתקופת מייג'י; אמנות ותרבות חזותית ביפן; תאוריה פוסטקולוניאלית; הפילוסופיה של ג'יל דלז; פסיכואנאליזה ולימודי טראומה.
לד"ר זהר פרסומים רבים בנושאים הנוגעים לצלום ואמנות עכשווית ביפן, זכרון המלחמה בצילום יפני, מגדר ומיניות באמנות וצילום יפנים עכשווים; בעבודת הדוקטורט שלה, ד"ר זהר חקרה שאלות שונות הנוגעות בענייני הסוואה וצילום, והנושאים הנוגעים בדיון זה מנקודת מבט פוקויאנית, דלזיאנית ורנסיירית.
ד"ר זהר היא אמנית טרנסדיצסיפלינארית, ואוצרת עצמאית. ב2005 היא אצרת את התערוכה "מופע המינים" (PostGender) (מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, חיפה, 2005); ב2014 את התערוכה "שני ירחים על החוף, וציפור מכנית ביער נורבגי: הרוקי מורקאמי ואמנות עכשווית" בגלריה קונטמפוררי בתל אביב; וב2015 את "מעבר להירושימה: שובו של המודחק", בגלריה האוניברסיטאית לאמנות של אוניברסיטת תל אביב.