מדד השלום לחודש מאי 2024: 63% מהנשאלים מאמינים שלממשלה אין יעדים ברורים במלחמה

21 מאי 2024

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פרסמו את "מדד השלום" לחודש מאי 2024, הסוקר מגמות שונות בחברה הישראלית ביחס למלחמת חרבות ברזל. מדובר בין היתר בהגדרת יעדי המלחמה, הסיכוי שזו תוביל לרגיעה ארוכת טווח מול רצועת עזה, וכיצד ייראה הסדר פוליטי-ביטחוני ברצועה לאחר תום הלחימה.

מעיקרי הדו"ח:

הביקורת על ניהול המלחמה גוברת בקרב הציבור הישראלי. מרבית המשיבים (63%) סבורים כי לממשלה אין מטרות ברורות במלחמה. גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, רק 53% סבורים שלממשלה יש מטרות ברורות. מבין מצביעי מפלגות האופוזיציה, רוב מוחלט (83%) סבור שלממשלה אין מטרות ברורות במלחמה.
לראשונה מאז תחילת המלחמה חל שינוי דרמטי בעמדת הציבור ביחס למטרת המלחמה: 57% מכלל המשיבים מגדירים את השבת החטופים בכל דרך אפשרית כמטרה המרכזית, בעוד רק 37% מהמשיבים מגדירים את חיסול החמאס כמטרה העיקרית.

מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל בשנת 1994, ומטרתו לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים כל חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (מגיל 18 ומעלה).

המדד לחודש מאי 2024 נערך על-ידי ד"ר נמרוד רוזלר מהתכנית הבינלאומית ליישוב סכסוכים וגישור וד"ר אלון יקטר מבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה. הוא מבוסס על סקר אינטרנטי שנערך על-ידי חברת iPanel בתאריכים 1 עד 3 במאי 2024, בקרב 605 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

57% מהציבור: שחרור החטופים - בעדיפות ראשונה

לראשונה מאז תחילת המלחמה, נצפה שינוי דרמטי ביחס לסדרי העדיפויות הרצויים לממשלה בדילמה שבין חיסול החמאס ובין שחרור החטופים בכל דרך אפשרית. מרבית המשיבים כיום, הן בקרב כלל המדגם (57%) והן בקרב המדגם היהודי בלבד (55%) תומכים בשחרור החטופים בכל דרך אפשרית כסדר העדיפות הראשון במעלה.

הפיצול הפוליטי ביחס לסוגיה זו הולך ומתרחב. מרבית המשיבים המזוהים עם מפלגות הקואליציה מתעדפים את חיסול החמאס (68%), בשעה ש-85% מקרב תומכי האופוזיציה מתעדפים את שחרור החטופים כמטרה הראשית של המלחמה (עליה של 13% בסקר הנוכחי).

מרבית המשיבים מהציבור הערבי (66%) מתעדפים את שחרור החטופים כמטרה הראשית, כאשר חלקם של אלו שאינם מביעים דעה בנושא עלה ל- 27%.

בד בבד, הביקורת על ניהול המלחמה גוברת בקרב הציבור הישראלי, כאשר רוב ברור (63%) מכלל המשיבים סבורים כי לממשלה אין מטרות ברורות במלחמה. בעוד ש-83% מקרב תומכי מפלגות האופוזיציה סבורים שלממשלה אין מטרות ברורות. גם מקרב תומכי הקואליציה רק 53% סבורים שלממשלה יש מטרות ברורות.

70% מהציבור: ישראל מבודדת מבחינה מדינית

על רקע הביקורת הבינלאומית הגוברת, הסקר הנוכחי בחן באיזו מידה הציבור הישראלי סבור שישראל מבודדת בעולם, ובאיזו מידה עליה להתחשב בדעותיהן של בעלות בריתה ביחס להתנהלותה השוטפת בלחימה.

70% מכלל המשיבים (74% מהמשיבים היהודים ו-51% מהמשיבים הערבים) סבורים שמדינת ישראל אכן מבודדת בעולם, עם תמיכה של בעלות ברית בודדות. מקרב המשיבים בציבור היהודי שלא בחרו באפשרות שישראל מבודדת, מרבית תומכי הימין סברו שישראל לא צריכה להתחשב כלל בבעלות בריתה בכל הנוגע להחלטות מדיניות וצבאיות (57%). זהו פער משמעותי לעומת המשיבים כך מקרב תומכי הימין המתון (37%), המרכז (16%), ותומכי השמאל (2%).

62% מהציבור: סיום המלחמה לא יוביל לרגיעה ארוכת טווח

ביחס לשאלה האם סיום המלחמה יוביל לרגיעה ארוכת טווח מול רצועת עזה, הפער בין תומכי מפלגות הקואליציה לתומכי מפלגות האופוזיציה הצטמצם. כעת רוב ברור מקרב כלל המשיבים היהודים סבורים שהסיכוי לכך נמוך (62%), ורק מיעוט מקרב תומכי האופוזיציה (34%) והקואליציה (43%) סבורים שקיים סיכוי גבוה שהמלחמה אכן תוביל לרגיעה ארוכת טווח מול רצועת עזה לאחר סיום המלחמה.

בקרב המשיבים הערבים ישנה עלייה באחוז המשיבים הסבורים שקיים סיכוי גבוה שהמלחמה תוביל לרגיעה ארוכת טווח (33%), עליה מ-20% בסקר הקודם. יחד עם זאת, מרביתם עודם סבורים שהסיכוי לכך נמוך.

ביחס להסדר הרצוי ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה, ניתן לראות שהעמדות בציבור היהודי מפולגות לפי הרצף האידיאולוגי שבין ימין לשמאל, אם כי ניכר שינוי מסוים בקרב משיבים המזוהים עם המרכז הפוליטי. מרבית המשיבים המזוהים עם הימין (88%) והימין המתון (61%) תומכים בהחלת שליטה ביטחונית ישראלית מלאה ברצועת עזה לאחר תום המלחמה. גם בקרב המשיבים המזוהים עם המרכז הפוליטי ישנו כעת רוב ברור של 66% לאלו התומכים בשליטה ביטחונית מטעם כוחות בינלאומיים ואזוריים.

ביחס למשיבים התומכים בשליטה פוליטית-אזרחית זרה ברצועה, העמדות נותרו דומות לאלו מהסקר הקודם, כאשר רוב מקרב המשיבים המזוהים עם השמאל הפוליטי (55%), המרכז (67%) והימין המתון (55%) מעדיפים שליטה של כוחות בינלאומיים ואזוריים בעזה, לעומת כשני-שליש מתומכי הימין (65%) המעדיפים שליטה פוליטית-אזרחית ישראלית ישירה. ביחס לשליטה פוליטית-אזרחית של הרשות הפלסטינית, ישנו מיעוט ניכר בקרב בעלי הדעה מהשמאל 41%) התומכים בכך, לעומת מיעוט קטן בקרב שאר הקבוצות האידיאולוגיות.

הציבור הערבי חלוק בדעתו בין אלו התומכים בשליטה ביטחונית או פוליטית-אזרחית של כוחות בינלאומיים ואזוריים (29% ו- 25% בהתאמה), לאלו התומכים בשליטה ביטחונית או פוליטית-אזרחית של הרשות הפלסטינית (28% ו- 31% בהתאמה). מיעוט קטן ביותר (6%) תומך בשליטה ישראלית מלאה בעזה לאחר סיום המלחמה, ואחוז ניכר מכלל המצביעים הערבים אינו מביע עמדה בנושא (36% - 37%).

ביחס להיקף התמיכה בהקמתן מחדש של התנחלויות ישראליות ברצועת עזה לאחר תום המלחמה, הציבור היהודי חלוק בדעתו בין המתנגדים להקמת ההתנחלויות מחדש (46%) לתומכים בכך (45%), כאשר התמיכה מגיעה רובה ככולה מצד תומכי מפלגות הקואליציה (76%) בעוד ש-81% מתומכי מפלגות האופוזיציה מתנגדים לכך.

בקרב המשיבים מהמגזר הערבי, שיעור המתנגדים להקמתן המחודשת של התנחלויות ברצועת עזה נותר גבוה (66%).

לראשונה מאז ה-7 באוקטובר: עלייה באחוז התומכים בקיום משא ומתן לשלום מול הרשות הפלסטינית

לראשונה מאז אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, גדל שיעור המשיבים היהודים התומכים בניהול משא ומתן לשלום עם הרשות הפלסטינית (38%). שיעור זה אמנם נמוך ביחס לתמיכה מלפני פרוץ המלחמה (48% במהלך ספטמבר 2023), אך מהווה עלייה ניכרת של כ-50% ביחס לסקרים הקודמים אחרי פרוץ המלחמה.

גם אחוז המשיבים המאמינים בשלום אפשרי בשנים הקרובות בין ישראל לרשות הפלסטינית מציג מגמת התאוששות קלה ביחס לחודשים הקודמים, אולם עדיין נותר נמוך מאוד (15%), ודומה לשיעור שנרשם טרם פרוץ המלחמה (17% בספטמבר 2023).

בניגוד לשינויים המשמעותיים בעמדות הנשאלים היהודים, המשיבים הערבים ממשיכים לתמוך בשיעור משמעותי בקיום משא ומתן לשלום (71%), ורוב קטן אף מאמין שמשא ומתן יוביל להסכם שלום במהלך השנים הקרובות (51%).

חשוב לציין עם זאת, כי שינוי המגמה בקרב נשאלים יהודים לגבי הנכונות לשאת ולתת עם הרשות הפלסטינית אינו משתקף באחוזי התמיכה בפתרונות מבוססי הסכמה ליישוב הסכסוך. שיעור התומכים בהקמת מדינה פלסטינית, אשר צנח לשפל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, נותר נמוך מאוד (26%), בעוד שהתמיכה בסיפוח השטחים ללא מתן זכויות מלאות לפלסטינים זוכה לאחוזי תמיכה גבוהים יותר, אולם עדיין נמוכים יחסית (36%), ואילו הקמת מדינה דו-לאומית והחלת שוויון זכויות נותרה הפתרון הכי פחות פופולארי.

שינוי המגמה היחיד בקרב הנשאלים היהודים הוא גידול באחוז הנשאלים המעדיפים את המשך המצב הקיים (26%), בהשוואה ל-18% בשני הסקרים הקודמים.

מדד השלום נערך על-ידי ד"ר נמרוד רוזלר מהתכנית הבינלאומית ליישוב סכסוכים וגישור וד"ר אלון יקטר מבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. הסקר נערך באינטרנט על-ידי חברת iPanel בתאריכים 1 עד 3 במאי 2024, בקרב 605 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת (גיל 18 ומעלה) בישראל. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם הינה 4.2%± ברמת ביטחון של 95%.

בקרו באתר של מדד השלום לתוצאות המלאות: https://en-social-sciences.tau.ac.il/peaceindex