המהפכה הדיגיטלית הבאה כבר כאן

רוצה ללמוד תקשורת? כאן אפשר למצוא את כל המידע על הרשמה לתואר ראשון והרשמה לתואר שני.

"למחקר שלנו אפשר לקרוא מדעי ההשפעה. תקשורת היא כלי להשפיע על העולם, לטובה". כך השיק מר אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ואסטרטגיה בחוג לתקשורת ע"ש דן באוניברסיטת תל אביב, את הכנס הקצר שקיים החוג עם המרכז לפיתוח קריירה של האוניברסיטה ב-29.11.22, בנושא שיווק ופרסום בעולם שבו המטאוורס, הדאטה והווב דור 3 הפכו מבאזז וורדז של התעשייה לחלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו.

אז איך עובדים משרדי פרסום וחברות ענק כגון מטא (חברת האם של כמה חברות "קטנות" כגון פייסבוק, ווטסאפ ואיסנטגרם) בעולם שמציב דאטה מול פרטיות, פרסונליזציה מול המותג, ומטאוורס מול מציאות?

^{"למחקר שלנו אפשר לקרוא מדעי ההשפעה. תקשורת היא כלי להשפיע על העולם, לטובה". מר אסא שפירא}

"קודם כל אל תזיקו. או לפחות אל תסחרו בדאטה שלנו"

הדובר הראשון, ערן מונד, מנכ"ל ACCELERANT מקבוצת אדלר חומסקי, דיבר על העידן החדש בשוק הפרסום  - עידן ה-privacy first marketing. שינוי עמוק בשוק הפרסום והשיווק, לעידן שמתחשב בזכויות שלנו, הגולשים והגולשות בפלטפורמות הדיגיטליות. אם לפני ארבע שנים בלבד, 46% מהנשאלים בסקרים ענו שמה שהכי מטריד אותם זה גניבת הזהות הדיגיטלית שלהם והפצת המידע האישי, כמות המוטרדים מהסוגיה עלתה היום ל71%. המשמעות: רוב האוכלוסייה מבינה שהמידע שאנחנו מוסרים שווה הרבה, להרבה מאוד גופים, שממש לא מקפידים להשאיר אותו חסוי.

אך יכול להיות שיש תקווה. ערן העלה את הסברה שאנחנו מגיעים לעידן  ה-post cookies, התקופה שבה לחברות לא תהיה יותר אפשרות לקבל עלינו מידע "יד שנייה" או "יד שלישית", כלומר כזה שלא מגיע באופן ישיר מגלישה ומפעילויות שאנו עושים באתר שלהן. כהוכחה, הוא הזכיר את מניית 'אפל', שקפצה בשווי שלה כאשר החברה החמירה את תקנות הפרטיות. המסקנה - אנחנו מוכנים לשלם לא מעט עבור הזכות לפרטיות.

"ברגע שאנחנו לא משלמים על המוצר - אנחנו המוצר", הזכיר ערן המשפט שהפך כמעט לקלישאה היום. הרבה מאוד אפליקציות ומוצרים דיגיטליים מאפשרים לנו שימוש ללא עלות, כאשר המחיר העיקרי שאנחנו משלמים עליו הוא המידע שלנו. מה אנחנו אוהבים לאכול או ללבוש, מתי אנחנו אוהבים לעשות את זה, מהם הרגלי הצריכה שלנו ועוד. רובנו שומרים באדיקות על הססמאות הסודיות שלנו, אבל מאשרים בלי לחשוב פעמיים על שיתוף פרטים אישיים.

אז מה יקרה בעתיד? מה יקרה באינטרנט שבו גולשות וגולשים מבינים את הערך שיש למידע שלהם, וכבר לא מוכנים לפזר אותו בחופשיות? ערן הציג מושג חדש - 'גן סגור', מעין אקוסיסטם שבו פלטפורמות דיגיטליות יצטרכו לשמור את המידע שהן צוברות עלינו ועל הרגלי הגלישה והקנייה שלנו לעצמן. ואם מה שקורה בפלטפורמה נשאר בפלטפורמה, אז המנצחות העיקריות בעולם כזה יהיו אותם אתרים או אפליקציות שיצליחו להשאיר אותנו אצלם כמה שיותר, ולהציע לנו לבצע כמה שיותר פעולות בלי לצאת, תוך כדי צבירת עוד ועוד מידע על ההתנהגות שלנו שיאפשר לפלטפורמה להתאים את עצמה בפרסונליזציה אלינו יותר ויותר, וכך בתהליך של היזון חוזר עד שלא נוכל בלעדיהם.

^{"רוב האוכלוסייה מבינה שהמידע שאנחנו מוסרים שווה הרבה". ערן מונד}

"מהפכת המסכים השלישית כבר כאן"

המסך הראשון שלנו היה מסך המחשב. תחשבו איזו מהפכה אדירה התרחשה בעולם כשהוא הגיע. ואז הגיע הסמאטרפון, בואו נקרא לו מהפכת המסכים השנייה, והוא שוב יצר שינוי אדיר באופן שבו אנחנו כאנשים מתקשרים ומבצעים פעולות עם אתרים אפליקציות וכלים דיגיטליים. דניאל בן אלי שביט מקבוצת מקאן, דיברה על מהפכת המסכים השלישית: הטלוויזיות החכמות. מה הופך אותן לחכמות? החיבור לרשת כמובן. כל צריכת הווידאו על גבי המסך שתלוי לכולנו בבית על הקיר (בדרך כלל יש לנו יותר מאחד כזה), עוברת לווידאו על בסיס האינטרנט. ומכיוון שזהו הכיוון – לשם גם עובר עולם הפרסום והתקציבים שלו.

מסתבר שהטרנד של הטלוויזיות החכמות, CTV, כבר בעיצומו. לדברי דניאל, "80% מהטלוויזיות שנרכשות היום בישראל הן טלוויזיות חכמות. הן מחוברות לרשת וגם לקונסולות משחק ולסטרימרים שבהם הגלישה מהירה ונוחה. ככל שאנחנו יכולים לעשות יותר דברים על גבי המסך הזה, והכל מרוכז שם וקל ומהיר - זמן החשיפה שלנו גדל. המרוויחות הגדולות יהיו יצרניות המסכים והפלטפורמות שדרכן נצרוך את התכנים".

"בשנה הבאה, 2023, תהיה שנת המפנה", הסבירה דניאל. "כמות ה-cord cutters, הצופים שאין להם מכשירים ש'מחוברים לקיר' כמו יס, הוט וכו', אלא צופים בתכני וידאו על גבי הרשת, תהיה גדולה יותר מכמות המנויים של חברות אלו. בפעם הראשונה תהיה לטלוויזיה יכולת טכנולוגית להראות פרסומות שונות לצופים שונים באותו זמן, במהלך צפייה באותם תכנים. ותהיו בטוחים שישנם גופים רבים שהולכים להרוויח מזה. כבר היום, ספקיות תוכן כמו נטפליקס למשל יודעות עלינו המון. הן יודעות איפה אנחנו, מה אנחנו אוהבים ואפילו מי מבני הבית צופה עכשיו במסך. נטפליקס כבר הכריזו שהם ישיקו אופציה למנוי זול יותר שיש בו פרסומות, ואין ספק שהפרסומות האלו יותאמו בדיוק לצופים".

החיים במטאוורס

הדובר השלישי באירוע היה רועי לטקה, מנהל האקוסיסטם במטא (חברת האם שלפייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם), שהציג את החזון של החברה בנושא המטאוורס: פלטפורמה דיגיטלית שמנסה לחכות או להיות תוספת לעולם האמיתי, בדרך כלל בעזרת כלים כגון מציאות מדומה או מציאות רבודה. במילים אחרות, לגרום לנו לחוות את העולם הדיגיטלי כך שהחושים שלנו יחשבו שאנחנו בעולם האמיתי. ספוילר: תתכוננו לישיבות צוות היברידיות שבהן האוואטר שלכם יישב סביב השולחן עם קולגות שנמצאים בצד השני של העולם, או ייכנס ביחד איתם למבנים שתכננתם או לעולמות מופלאים אחרים, לסטודנטים לרפואה שמבצעים ניתוח במציאות רבודה עשרות או מאות פעמים עד שמגיעים לחולה בשר ודם, וכן, גם ליהנות מחוויית משחק ופנאי כמו שרק חלמתם עליה.

"החיים הפיזיים והדיגיטליים שאנחנו מכירים היום ימשיכו לצד חיים וירטואליים. זהו המטאוורס", אומר רועי.

המפגש המוצלח היה ראשון מסדרת אירועים שיתקיימו השנה במסגרת שיתוף הפעולה בין המרכז לפיתוח קריירה לחוג לתקשורת. פרטים על האירועים הנוספים אפשר למצוא כאן