הכל בזכות תפוח?

ב-25.12.1642 נולד אייזק ניוטון, שבצדק מכונה אחד המדענים הגדולים בכל הזמנים. סקרנות ושאילת שאלות לגבי כל דבר, גם מה שנראה לבני תקופתו כמובן מאליו, ליוו את ניוטון כל חייו. בעבודותיו המדעיות הניח את היסודות לתורת הכבידה, תרם משמעותית להתפתחות המתמטיקה (אחד ממציאי החשבון הדיפרנציאלי), לאופטיקה (בנה את טלסקופ מחזיר האור הראשון), ופיתח תיאוריה של צבעי האור. בנוסף, הוא הסביר איך גופים מתקררים, חקר את מהירות הקול ואת זרימתם של נוזלים. 

יחד עם זאת, ניוטון היה מאמין אדוק בתורות הנסתר. בעזרת חישובים שעשה הגיע למסקנה שהעולם לא יגיע לקיצו לפחות עד 2060, והשקיע מאמצים רבים באלכימיה, בנסותו לגלות את "אבן הפילוסופים", שמסוגלת להפוך כל מתכת לזהב.

אחד הסיפורים הידועים ביותר אודות ניוטון הוא סיפור התפוח – על פי האגדה, ניסוח עקרון כוח הכבידה נולד במוחו כשישב מתחת לעץ תפוח ופרי נפל על ראשו. הסיפור כנראה כמעט נכון; מעדויות חבריו של ניוטון, הוא הגיע לרעיון הכבידה מצפייה בנפילת תפוח עץ לאחר ששאל את עצמו מדוע הנפילה היא תמיד כלפי מרכז כדור הארץ.   

מעבר להיותו מדען דגול, ניוטון גם ידע לנסח את רעיונותיו בדרך מופלאה שמושכת רבים לקרוא את כתביו גם היום. בין הציטוטים היפים שלו ניתן למצוא התייחסות צנועה לתגליותיו: "אם ראיתי רחוק מאחרים זה בגלל שעמדתי על כתפי ענקים".

ניוטון נקבר בקתדרלת ווסטמינסטר בלונדון (Westminster abbey), ועל קברו חרוטות המילים "תשמחו בני התמותה שהיה קיים קישוט גדול כל כך למין האנושי".

כתב: ד"ר נעם ברוש, המחלקה לאסטרופיזיקה, אוניברסיטת תל אביב