הפטנט החדש שמגן על רקמת העצם

לשתלים דנטליים ואורתופדיים שימוש נפוץ ביותר בעולם. אחת הסיבות העיקריות לכישלון השתל היא תגובה חיסונית כנגד חיידקים בפה והשלת חלקיקי טיטניום ממנו מורכב השתל. אלה ועוד גורמים אחרים מעוררים תגובה דלקתית המובילה להפעלתם של תאים סופגי עצם (אוסטאוקלסטים) והרס העצם (אוסטיאוליזה) סביב השתלים. אחרי שהתהליך מתחיל, כמעט ולא ניתן לשלוט בו, והוא גורם, בסופו של דבר, לאובדן השתל. תהליך דומה קורה סביב שיניים, שם חיידקים הם הגורם העיקרי, וספיגת העצם מופעלת ע"י התגובה החיסונית ותאי הדלקת.

משחה שתעכב את הדלקת ואת הרס העצם

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו מולקולה (SNV) המבוססת על פפטיד מעיים וזואקטיבי (VIP), שהוא למעשה חלבון קצר יציב, העשויה לעכב באופן משמעותי הן את הדלקת והן את הרס העצם. הטכנולוגיה תסייע לאנשים עם שתלים אורתופדיים, למשל אנשים שעברו השתלות ברך, לאנשים עם שתלים דנטליים אשר עברו השתלות שיניים, ולאנשים שסובלים מנסיגת חניכיים (שהיא למעשה נסיגת עצם) ושיניים ניידות בשל מחלת חניכיים.

VIP פועל כנוירו-הורמון וכנוירוטרנסמיטר (מוליך עצבים) הקשור לפעולות פיזיולוגיות רבות כגון הרחבת כלי דם, הרחבת דרכי אוויר, חלוקת תאים והגנה עצבית. החוקרים הפכו את החלבון לשומני לצורך יכולת החדרתו דרך העור, כך שיוכל לשמש כתרופה בצורת משחה.

המחקר של פרופ' ינקל גבט, פרופ' דוד כוכבי, פרופ' אילנה גוזס, ד"ר דוד דנגור וד"ר מיכל אגר מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, יוצג לראשונה במאמר שיתפרסם בקרוב בכתב העת Frontiers in Pharmacology, והוא כולל גם עבודת הכנה לניסוי קליני וגם תוצאות מעמיקות של חדירות SNV דרך העור. הטיפול יירשם כפטנט חדש.

שיתוף פעולה מוצלח בין חוקרים ממחלקות שונות

"לאחרונה נפגשתי עם חברים וקרובים שעברו השתלות ברך והשתלות שיניים, ואני מבינה את הצורך הרב של החולים בתרופות מסוג זה ומקווה שנוכל לעזור," מספרת פרופ' אילנה גוזס. "עבדתי שנים רבות על VIP - ההורמון החלבוני החשוב ששומר על חיוניות תאי מוח מחד וחשוב לפעילות המינית מאידך. היינו הראשונים בעולם שבידדו את הגן של VIP, בעידן שבו שיבוט גנים היה בחיתולים, וגם הראשונים בפיתוח תרופות עתידניות ע"י חיבור VIP החלבוני לשייר שומני ליצירת SNV –  מולקולה שיכולה לחדור דרך העור ולשמש כתרופה במשחה. באותה תקופה ניסינו בעזרת המולקולה לפתור בעיות של אימפוטנציה ואלצהיימר, בשיתוף עם פרופ' מתי פרידקין במכון ויצמן. לאחרונה, נקרה לדרכי כיוון מחקרי אחר לגמרי, שבמסגרתו גילינו כי SNV מגנה ביעילות על עצמות כנגד תהליכים דלקתיים המעוררים ספיגת עצם".

במהלך הניסויים הראשונים נבדקה השפעת המולקולה על תאי עצם ותאים ממערכת החיסון. בשלב זה כבר התגלה כי חלקיקי מתכות שמקורם משתלים גורמים לספיגת עצם מואצת. בבדיקת המולקולה במודל חיות, החוקרים נדהמו לגלות כי בנוכחות SNV תהליך ספיגת העצם נבלם בצורה משמעותית. כתוצאה מכך התהליך עשוי לרסן או למנוע ספיגת עצם, וכך לשמור על אחיזת השתלים והשיניים בעצם הסובבת אותם. "תוצאות אלה הושגו, בין היתר, בזכות החיבור בין קלינאים לחוקרים שאיפשר מתן מענה מחקרי לפער קליני" מסבירה ד"ר מיכל אגר מבית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלגר.

פרופ' ינקל גבט מסכם: "הפרויקט הוא דוגמה קלסית של שיתוף פעולה בין מחלקות שונות בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. מצד אחד, בשיתוף עם פרופ' דוד כוכבי, הקבוצה שלי חוקרת מזה שנים את הקשר בין מערכת החיסון, תגובה דלקתית ותאי עצם. מצד שני, ד"ר מיכל אגר היא רופאת שיניים שהחליטה לחקור את התהליכים האלה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה. היא השתתפה בקורס של פרופ' גוזס שכלל את VIP ו-SNV ואחרי שיחה מעמיקה נולד הרעיון לבדוק אם מולקולות אלה יכולות למנוע איבוד עצם סביב שתלים או שיניים. מהר מאוד גילינו את הפוטנציאל האדיר של SNV לאנשים שסובלים מאיבוד עצם סביב שיניים ושתלים, ואנחנו עמלים להביא את ההמצאה הזאת לקליניקה בקרוב".