מחקר חדש קובע: אין מוח נשי ומוח גברי

שני מיני בני אדם ירדו לעולם - "זכר ונקבה ברא אותם", ומשחר ימי האנושות עוסקים שניהם בקשרים ובהבדלים שביניהם. עם התפתחות חקר המוח בעשורים האחרונים עלתה השאלה המסקרנת: האם השוני בין המינים משתקף גם במוחותיהם? ויותר מכך: האם לנשים יש 'מוח נקבי', ולגברים 'מוח זכרי'?

מחקר חדש מאוניברסיטת תל-אביב, המתבסס על סריקות  MRIשל מוחות אנושיים, קובע כעת: במציאות לא קיימים שני סוגי מוחות נבדלים. ניתן אמנם לזהות מאפיינים הנפוצים יותר במוחות של נשים ומאפיינים הנפוצים יותר במוחות של גברים, אך מוחו של כל אדם הוא פסיפס ייחודי, המשלב בתוכו את שני סוגי המאפיינים.

את המחקר פורץ הדרך ביצעה פרופ' דפנה יואל מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז ומבית הספר למתמטיקה באוניברסיטת תל-אביב, ומדענים ממכון מקס פלנק בלייפציג ומאוניברסיטת ציריך. המאמר התפרסם ב- 30.11.15 בכתב העת היוקרתי PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences).

עד כמה מוח הוא 'נקבי' או 'זכרי'?

"במחקר שלנו ביקשנו לבחון אם קיימים שני סוגי מוחות, נקבי וזכרי, כמו שקיימים שני סוגים נבדלים וברורים של איברי מין," מסבירה פרופ' יואל. "אין ספק שיש הבדלים בין גברים לנשים, ומחקרים אף מצאו הבדלים בין מוחות של נשים למוחות של גברים. אך אין  פירוש הדבר שלכל אדם פרטי יש 'מוח נקבי'  או 'מוח זכרי' - כפי שיש לה/לו איברי מין נקביים או זכריים."

בשלב הראשון בחנו החוקרים ארבעה מאגרים של סריקותRI M​ של מוחות אנושיים - בסה"כ למעלה מ- 1,400 מוחות. בכל מאגר הם זיהו מגוון מאפיינים מדידים, כמו למשל גודלם של אזורים מסוימים, או עוצמת הקישורים בין אזורים שונים בהם נרשם השוני הרב ביותר בין נשים לגברים. לכל אחד מהאזורים (או הקשרים) הללו הם קבעו את הגדלים הנפוצים יותר בגברים לעומת נשים (ה'קצה הזכרי'), הגדלים הנפוצים במידה דומה בגברים ובנשים, והגדלים הנפוצים יותר בנשים לעומת גברים (ה'קצה הנקבי').

כעת בחנו החוקרים כל מוח בנפרד, ובדקו: האם קיימים בו אך ורק מאפיינים מן 'הקצה הזכרי' או רק מאפיינים מן 'הקצה הנקבי', או לחלופין שילוב כלשהו של מאפיינים משני הקצוות וממרכז ההתפלגות? המסקנות היו חד משמעיות: רק 0%-8% אחוז מהמוחות שנבדקו הכילו מאפיינים מאחד הקצוות בלבד. כל האחרים הכילו 'פסיפס' אישי וייחודי, ששילב בתוכו מאפיינים מחלקי התפלגות שונים.  

"זה היה למעשה החידוש המרכזי במחקר שלנו," מסבירה פרופ' יואל. "עד היום דיווחו לא מעט מחקרים על הבדלים בין נשים לגברים בכל הנוגע לאזורים או קשרים ספציפיים במוח. המחקר שלנו הוא הראשון שעבר מרמת אזורים בודדים אל המוח כמכלול, ושאל האם אפשר לומר שמוחות הם או נשיים או גבריים."

בחלקו השני של המחקר בחנו החוקרים נתונים פסיכולוגיים (כגון תכונות אישיות, עמדות, מאפייני התנהגות) של יותר מ 5,500 בני אדם מ-3 מאגרים שונים. גם כאן, כמו בסריקות ה-MRI, הם מצאו הבדלים בין נשים לגברים בחלק מהמשתנים, אך לא מצאו כמעט אף אדם שהיו לו רק מאפיינים מהקצה הנקבי (כלומר, רק תכונות נשיות) או רק מאפיינים מהקצה הזכרי (כלומר, רק תכונות גבריות).

"לכל אדם, זכר או נקבה, יש אוסף ייחודי של תכונות גבריות ונשיות, וכך זה גם במוח," מסכמת ד"ר יואל. "עד היום הסתפקו המדענים בקביעה שקיימים הבדלים סטטיסטיים בין שני המינים. אנחנו הראינו, שהעובדה שיש הבדלים סטטיסטיים בין הקבוצות, אין פירושה שקיימים שני סוגים נבדלים של מוחות. במילים אחרות: יש מאפיינים שנפוצים יותר בגברים ויש מאפיינים שנפוצים יותר בנשים, אך, בניגוד להבדלים בין איברי המין, אין דבר כזה 'מוח נקבי' ו'מוח זכרי'".

.