פרופ' מרים [מירי] שפר מוסנזון

סגל אקדמי בכיר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה
חוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה סגל אקדמי בכיר
פרופ' מרים [מירי] שפר מוסנזון
טלפון פנימי: 03-6407060
טלפון נוסף: 03-6409450
משרד: גילמן, 427

מי אני?

אני פרופסור-חבר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה ועד נובמבר 2023 שימשתי ראשת בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ.

 

כובעי המחקרי משלב בין היסטוריה עוסמאנית להיסטוריה של רפואה בעולם האסלאם הטרום-מודרני. בין נושאי המחקר שלי היו שיגעון, בתי חולים, תפיסות הוליסטיות לגבי גוף ונפש, רפואה צבאית והיבטים נוספים שקשורים ברפואה כתיאוריה וכפרקטיקה. הנושא הרפואי הוביל אותי לעסוק בבריאות, ובכלל זה בהקשר של סביבה, איכות סביבה ואיכות חיים. אני מנסה לשחזר את התפיסות של אנשי המזרח התיכון הטרום-מודרני באיזורים דוברי תורכית וערבית לגבי בריאות, חולי ומוות. קרנות מחקר של הקרן הלאומית למדע (ISF), של קרן ישראל-גרמניה (GIF), פרס דן דוד,  מאפשרות את המחקרים הללו. הפרויקט העכשווי מתחקה אחר אופן הניהול, הארגון והפיקוח של רפואה ובריאות באימפריה העוסמאנית של העת החדשה המוקדמת. אני שואלת מהי נחשב טיפול רפואי נאות, ובוחנת מי נתן את התשובות לכך ובאיזה אופן. מה שאני רואה (תובנות ראשונות בהחלט) הוא התחזקות של דפוסים בירוקרטיים, שאינם מבוססים על קשרים אישיים (בשונה מהפטרונות האישית שהיתה מאוד מקובלת בתקופות קודמות), אך אלו אינם מחליפים אלא משתלבים בתפיסות של מי שאינם מומחים, כלומר הפציינטים ובני משפחתם. 

 

המטרה הסופית היא להבין טוב יותר את פעולתהּ של החברה המוסלמית הטרום-מודרנית ואת מאפייניה התרבותיים. תוכנית מחקר זו נובעת מהתפיסה, לפיה שמות "גדולים," מנהיגים, מלחמות וכיבושים אינם בהכרח אבני היסוד ללימוד היסטוריה של חיי יום-יום ושל "האדם הפשוט". "זוטות" כגון אוכל ושתיה, זמן פנוי, מערכות יחסים, משחקים, וכן — גם סקס, מילאו תפקידי מפתח כפי שהם ממלאים בהווה שלנו. רוב האנשים כלל אינם משתתפים במלחמות, נושאים ונותנים על בריתות בינלאומיות, מחוקקים חוקים או כותבים אנציקלופדיות וספרי הגות מלומדים. אבל כדבריה של סוזן סונטג, כולנו בשלב כלשהו "אזרחים" גם במחוזות החולי.

 

בתפקידַי המנהליים השונים אני מנסה לתרום למסגרת תומכת ומעשירה לסגל ולסטודנטים לטובת מיצוי של אתגרים אינטלקטואליים ושל חוויות חברתיות. כראשת בית הספר אני מבקשת לקדם את המחקר ההיסטורי אצלנו באוניברסיטה ובארץ בכלל ולטייב את ההוראה האקדמית בתחום. אני מודעת לכך שיש לנו שליחות ציבורית ולא רק אקדמית לתרום להבנה מורכבת יותר, הומנית והומניסטית, של מציאות חיינו.

 

ולגבי החיים מחוץ לאקדמיה (ויש): אני אמא לשתי בנות; בעלי ואני חיים ברמת גן ליד הספארי (ושומעים את הנהמות של בעלי החיים בלילה); ואני זקוקה לרעיונות יצירתיים כיצד להוסיף מדפים לחדר העבודה בשביל כל הספרים שנכנסים עוד ועוד. 

הסיפור האקדמי

התחלתי את הלימודים לתואר ראשון במסגרת התוכנית החד-תחומית לתלמידים מצטיינים כערביסטית שמתעניינת בנושאים עכשוויים. אחרי שלמדתי בשנה א' את קורס החובה "תולדות האימפריה העות'מאנית" הוקסמתי מהסולטאנים (כן, התככים בארמון עשו לי את זה). לכך הוספתי גם לימוד של השפות התורכית והתורכית-העוסמאנית, ו"המרת הדת" היתה סופית ללא דרך חזרה: את התואר כבר סיימתי כעוסמאניסטית מושבעת. לימודים ב-Boğaziçi Üniversitesi באסתאנבול בקיץ 1995 חתמו את הנושא גם מהבחינה הקולינרית: התמכרתי למטבח התורכי. במהלך הדוקטורט חקרתי בתורכיה (באסתאנבול ובאנקרה). נתמכתי בידי "יד הנדיב" / קרן רושטילד, מלגת רוטנשטרייך, ומשרד החינוך התורכי. השתלמתי גם בלונדון ב-Wellcome Institute for the History of Medicine כמלגאית רוטשילד. את הדוקטורט על בתי חולים בערי הבירה העוסמאניות במאות ה-16 וה-17 סיימתי בשנת 2001 כמלגיאת רוטשנטרייך. אחרי מלגות מחקר במכון Skilliter Centre for Ottoman Studies באוניברסיטת קיימברידג' ובספריה של אוניברסיטת פרינסטון, הצטרפתי בסוף 2001 לחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה כ"מלגאית אלון".
 
 
מאז 2001 כיהנתי במספר תפקידים באוניברסיטה. במשך השנים מלאתי תפקידים שונים באוניברסיטה. בכלל זה הייתי ראשת החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה (2014 - 2018), שאחראית גם על התוכנית הבינלאומית שלנו בלימודי המזרח התיכון (MAMES) ועל תוכנית ה-מ.א. לבכירים בלימודי המזרח התיכון בן-זמננו. בין השנים 2019 - 2023 זכיתי לשמש ראשת בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ, שמאגד בתוכו את החוג להיסטוריה כללית, היסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, ולימודי מזרח אסיה. אני גם עורכת-שותפה, יחד עם פרופ' גדי אלגזי ופרופ' גדי שגיב, של כתב העת זמנים.  

תלמידי מחקר

אני שמחה להנחות תלמידי מחקר לתואר שני ושלישי בנושאים שקשורים לתחומי המחקר שלי: 1) היסטוריה עוסמאנית בעת החדשה המוקדמת, ו-2) בריאות, רפואה, ואיכות סביבה בהקשרים אסלאמיים. אם אתם מעוניינים לפתח פרויקטים במסגרת נושאים אלה, אנא  צְרוּ איתי קשר.

 

תלמידי הדוקטורט שלי עד כה: * ד"ר צמרת לו-דפני סיימה ב-2016 דוקטורט על תרבות חומרית, רשתות חברתיות ואליטות פוליטיות בדיארבכר במאה ה-18. צמרת מנהלת כיום את הפורום ללימודי תורכיה בת-זמננו במכון ון ליר בירושלים. * ב-2017 סיימה ד"ר אירנה פליטר דוקטורט על דיפלומטיה עוסמאנית במרכז אירופה וקשרים תרבותיים בין עוסמאנים לאירופאים דוברי גרמנית סביב 1800. היום אירנה אוחזת במלגת פוסט-דוק מטעם ה-DFG (הקרן הלאומית למדע הגרמנית) במסגרת אוניברסיטת גטינגן. * בתחילת 2019 הוסמך ד"ר עידו בן-עמי בהתבסס על עבודת הדוקטורט שלו על בעלי חיים ורגשות אנושיים בחברה העירונית העוסמאנית בעת החדשה המוקדמת. עבודתו זכתה בפרס עבודת הדוקטורט הטובה ביותר לשנת 2019 של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א)

 

כרגע אני מנחה שלושה תלמידי דוקטורט. גלית כהן (ארכיאולוגיה, הנחיה משותפת עם פרופ' הילה מאי, בית הספר לרפואה, ופרופ' יובל גדות, ארכיאולוגיה) משחזרת באמצעים אכיאולוגיים ואנתרופולוגיים פיסיים את מצבה הבריאותי של האוכלוסייה המוסלמית בארץ ישראל בתקופות הממלוכית והעוסמאנית. יורגוס קרטסיוס (היסטוריה), הגיע אלינו מיוון כדי לחקור את המנהל העוסמאני באי סאמוס הים האֶגֶאי על רקע הרפורמות העוסמאניות במאה ה-19 הארוכה. ואילו דב תמרקין (היסטוריה, הנחיה משותפת עם פרופ' אמריטוס רוני רייך, ארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה) חוקר את הקשר בין ידע מתמטי, ארכיטקטורה, אסתטיקה וזהות בראשית האסלאם. לצידם אני מנחה את תיזת ה-מ.א. של מרים דרמוני שרביט (לימודי סביבה, הנחיה משותפת עם פרופ' דפנה גולדמן, לימודי סביבה, בית ברל), על המקום של ערכים ומסורות אסלאמיות לחינוך סביבתי אפקטיבי במגזר הערבי בישראל ואת תיזת ה-מ.א. של מאיה רענן (היסטוריה כללית, הנחיה משותפת עם פרופ' גדי אלגזי, היסטוריה כללית) על יחסי שארוּת ושרידות חברתית בקרב משפחות עלמא ממלוכיות במאה ה-14 על רקע מגיפת הדבר.

פרסומים

בכובע של העוסמאניסטית החוקרת, פרסמתי על רפואה ומדע באימפריה העוסמאנית. ב-2009 יצא לאור ספרי על רפואה עוסמאנית  Ottoman Medicine: Healing and Medical Institutions 1500-1700 (הוצאת State University of New York Press). המהדורה התורכית התפרסמה ב-2014 בהוצאת Kitap באסתנבול. בסתיו 2015 ראה אור ספר שעניינו האופן שבו עוסמאנים "עשו" מדע: Science among the Ottomans: The Cultural Creation and Exchange of Knowledge, בהוצאת University of Texas Press. יש לי תחושת סיפוק גדולה מאוד שהספר תורגם לתורכית באסתנבול ב-Türkiye İş Bankası Kültür Yayınları, ובמיוחד שהוא תורגם גם לערבית והתפרסם בבירות ובאלג'יר.

 

לצד הספרים האקדמיים הללו, אני פונה גם לקהל הישראלי המתעניין. אסלאם: מבוא קצר פונה לקהל הרחב שמבקש לקרוא על ההיסטוריה רבת הפנים של דת האסלאם לאורך למעלה מ-1400 שנה. ידע, מדע וטכנולוגיה באימפריה העות'מאנית, נכתב ב-2015 לטובת הקורס "האימפריה העות'מאנית: סוגיות נבחרות" של האו"פ. באביב 2013 שודרה סדרת ההרצאות בריאות חולי ומוות בחברות מוסלמיות במסגרת "האוניברסיטה המשודרת" בגל"צ.

 

בשנים האחרונות התחלתי לפעול אקדמית גם במדיות הדיגיטליות. פיתחתי קורס מקוון על תולדות המזרח התיכון המוסלמי (המאות ה-7 - 15) במסגרת המרכז לחדשנות בלמידה באוניברסיטת תל אביב. הפיתוח היה פיצוח מרתק של השילוב בין תכנים וצורות הוראה חדשניות. ההוראה של קורס לאלפי אנשים ברחבי העולם (אנחנו כבר כ-25,000 איש...) היא חוויה מרגשת. הדיאלוג שנוצר עם מאות רבות של לומדים מוסלמים מהמרחב בין מרוקו לאינדונזיה היא מלמדת, מפרה ומעשירה גם את ההוראה באוניברסיטת תל אביב. 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>