• במעבדה שלנו אנחנו משתמשים בהקלטות של תנועות עיניים (לאן אנחנו מסתכלים, כמה מהר עשינו זאת וכדומה), בכדי ללמוד על תהליכים קוגניטיביים כמו קשב וזיכרון.
    • במחקר שלי אני משתמשת בתנועות עיניים כדי להעריך הבדלים בין דוברי שפות שונות, במטרה לזהות כיצד כיוון הקריאה אליו התרגלנו במהלך חיינו משפיע על מערכת הראייה שלנו ועל האופן שבו אנחנו רואים את העולם.
    • בדקנו השפעה של טקסטים על תנועות עיניים.
    • שיערנו שאם נראה לנבדקים טקסטים לא רלוונטיים לטווח זמן קצר, הם יתקשו אחר כך לבצע תנועות עיניים בכיוון הנגדי לכיוון הקריאה של הטקסט, ויהיה להם קל יותר לבצע תנועות עיניים בהתאם לכיוון הקריאה.
    • מצאנו הבדלים מהותיים בין דוברי שתי השפות - לא משנה איזו שפה הם ראו, וגם כשראו גירויים שאינם טקסטים, הסתמן הבדל עקבי בין דוברי העברית ודוברי האנגלית.
    • ניכר שכתלות בשפת האם, נבדקים הגיבו מהר יותר לגירויים שנמצאים באיזור תחילת הקריאה (ימין לעברית ושמאל לאנגלית).
    • אנחנו ממשיכים גם היום בקו מחקרי שמנסה לאתר את ההבדלים בין דוברי שתי השפות ולהבין את המשמעות שלהם בתפיסה ויזואלית, קשב וזיכרון.
    • בנוסף למחקר אני מלמדת סטטיסטיקה לתואר ראשון בפסיכולוגיה.
    • בעתיד אני מקווה להמשיך באקדמיה.
    קרן טאוב
    באיזו שפה אנחנו רואים?

    קרן חוקרת בבית הספר סגול למדעי המוח האם כיוון הקריאה אליו התרגלנו במהלך חיינו משפיע על מערכת הראייה שלנו ועל האופן שבו אנחנו רואים את העולם

    • הובלתי פיתוח שיטה לריצוף מדויק של החומר הגנטי של וירוסים מחולים, ופיתחתי כלים חישוביים שיאפשרו לחקור אוכלוסיות אלו.
    • מצאנו מקרי הדבקות רבים שבהם נוצרים בגוף הרבה וירוסים "דפוקים", שכביכול אינם פעילים. עכשיו אנחנו מנסים להבין האם זה טוב לווירוס ומה אנחנו יכולים לעשות עם המידע הזה.
    • מאז ומתמיד נמשכתי לחידות. פענוח הגנום האנושי אי שם ב-2003 שם על השולחן את החידה הגדולה והמשמעותית מכולן - צופן החיים. מכאן התגלגלתי לביואינפורמטיקה.
    • ביואינפורמטיקה היא שילוב הכוח הגלום במדעי המחשב בעולם המשמעותי של מדעי החיים.
    • תחום הדעת שלי מנסה להבין איך וירוסים עוברים אבולוציה, הן ברמה העולמית והן ברמת הדבקה נקודתית, כדי להבין איך אפשר למגר אותם: באמצעות תרופות, חיסונים או בשליטה על ההפצה שלהם.
    • המקום האהוב עלי בקמפוס הוא מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.
    • אני דוקטורנט חמישה ימים בשבוע. בזמן שנותר לי אני אבא במשרה מלאה ומפתח קוד פתוח בפרויקט שמספק ממשק להצגת מידע סטטיסטי בצורה גרפית מושכת ואינפורמטיבית.
    • תוכניות לעתיד? בואו נגיש קודם את הדוקטורט.
    • הטיפ שלי לחוקר המתחיל: קראו המון, ואל תחששו לפקפק במה שאומרים גדולים מכם.
    מעוז גלברט
    פסיכולוגיה של וירוסים

    מעוז מהפקולטה למדעי החיים מנסה לאתר נקודות תורפה של וירוסים (נגיפים), על ידי מדידת שינויים בחומר הגנטי שלהם במשך ההדבקה

    • פיתחתי מערכת שבאמצעותה אפשר להכניס עותק תקין של גן פגוע הגורם לחרשות לתאים הרלוונטיים באוזן של עכבר.
    • הצלחתי להראות שבעזרת וירוס מלאכותי שיצרתי, מנעתי את ההידרדרות בשמיעה של עכברים עם הגן הפגוע - כך שרמת השמיעה שלהם תהיה זהה לזו של עכברים בריאים.
    • לפני שלמדתי רפואה למדתי מוזיקה, ומאז אני מתעניין ביכולת שלנו לשמוע את הסביבה שלנו, לדבר אחד עם השני ולהקשיב למאה נגנים על במה שמנגנים צלילים שונים בהרמוניה.
    • טיפולים גנטיים הם תחום מאוד מתפתח שיכול להציע פתרונות למחלות שעד היום היו חשוכות מרפא.
    • באופן כללי גנטיקה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, והמחקר בתחום מתקדם בקצב מסחרר. כל חודש אני קורא מאמר שגורם לי לתהות ״איך לא חשבתי על זה קודם?״
    • בפקולטה לרפואה בקומה עשר יש חדרון קטן שאנחנו עושים בו בדיקות שמיעה. אני חושב שזה המקום הכי שקט באוניברסיטה.
    • אני מאוד אוהב אפייה. התהליך מאוד דומה לביולוגיה מולוקולרית: שוקלים חומר מסוים ומערבבים עם חומר שני. אחר כך מחממים, מקררים וכו׳. בשני המקרים - הדיוק מצריך סבלנות, ורק בסוף התהליך אפשר לדעת אם הכל עבד כמו שצריך
    • אני מתכנן בקיץ הבא לסיים את הדוקטורט ומקווה בעתיד לשלב את המחקר עם העבודה הקלינית: לקחת שאלות קליניות ממיטת החולה ולהביא אותן אל שולחן העבודה במעבדה.
    • ספרו לאנשים על המחקר שלכם. האוניברסיטה היא גן עדן של ידע ומומחיות בתחומים שונים. הדיונים שתנהלו עם חוקרים מתחומי ידע שונים יהוו את התרומה המשמעותית ביותר למחקר שלכם.
    שחר טייבר
    וירוסים כתרופה: טיפול גנטי לחרשות

    המחקר של שחר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר עוסק בפיתוח של טיפול גנטי לחרשות

    • המחקר שלי מתמקד בפיתוח שיטות כמותיות ב-MRI כמותני (qMRI), שמסוגלות להבחין בתהליכים עדינים ומכריעים ולהבדיל מצב תקין וחריג בפתולוגיות כמו טרשת נפוצה וסרטן השד.
    • תמיד הייתה לי משיכה לעולם הרפואה ולעולם ההנדסי (מתמטיקה-פיזיקה-כימיה). יחד עם ההבנה שבני האדם הצליחו לפענח, ללמוד ולפתור בעיות רפואיות רבות, הגיעה ההבנה שיש עוד הרבה לשפר ולהמציא.
    • לעולם ה-MRI נחשפתי במסגרת לימודיי לתואר הראשון, אך רק בתארים המתקדמים הבנתי את המורכבות והפוטנציאל שיש למכשיר המדהים הזה.
    • המקום האהוב עלי בקמפוס: גג הבניין למדעי הסביבה עם התצפית המדהימה.
    • החשיפה הישירה לחולים עוררה בי תחושות ומחשבות רבות על הצורך ועל כובד המשמעות של עולם התוכן שבו אני עוסק.
    • במסגרת הדוקטורט ארצה לייצר אטלס המכיל מידע של MRI כמותני מאוסף של מוחות בריאים, עבור טווח גילאים רחב, שיאפשר לרופא לקבוע בוודאות גבוהה האם אדם מסויים חשוד כחולה.
    • אחרי שאסיים את הדוקטורט ארצה לקדם את הנושא של qMRI מחוץ לכותלי האוניברסיטה במטרה להפוך אותו לכלי בשימוש הקליניקה.
    • במסגרת העבודה שלי ארצה לממש שיטות מתקדמות של qMRI על פתולוגיות כמו טרשת נפוצה וסרטן השד.
    • הטיפ שלי לחוקר המתחיל הוא לא להתייאש גם כשנראה שדברים לא מתקדמים בקצב המצופה. לדברים טובים לוקח זמן להתפתח.
    דביר רדונסקי
    המצלמה המשוכללת בעולם

    דביר חוקר בפקולטה להנדסה שיטות הדמיה מתקדמות מבוססות תהודה מגנטית (MRI) למיפוי כמותי מדויק ולניטור תהליכים פתולוגיים

    • מעניין אותי להבין איך אנשים באמת קוראים. אני מתעניין בתקלות שמתרחשות במהלך הקריאה, בקושי שמתעורר אצל הקוראים אל מול הסיבוך של הטקסט הספרותי.
    • הגעתי לתחום אחרי שסיימתי מאסטר בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובמקביל כתבתי רומן, וראיתי ששני התחומים מתחברים.
    • אני סקרן ביחס לחוויות קריאה בספרות. של הקריאה שלי, של קוראים של הכתיבה שלי ושל קוראים באופן כללי.
    • המקום האהוב עלי בקמפוס הוא הספרייה המרכזית.
    • בכל פעם ששואלים אותי מה אני חוקר, אנשים מתחילים לספר לי על הרגלי הקריאה שלהם, קצת כמו שאנשים מגלים שמישהו רופא, ומיד מתחילים לתאר בפניו את המחלות שלהם
    • הנושא שאני חוקר עכשיו: פואטרי סלאם.
    • אין ממש הפרדה בין המחקר שלי לבין העיסוקים האחרים שלי, אני סופר, וספרי השני "ברונז - פנטזיה כנענית" יצא לא מזמן.
    • התוכניות שלי לעתיד: להמשיך לחקור דברים שמעניינים אותי, ולהמשיך לכתוב פרוזה.
    • טיפ לחוקרים מתחילים: ללכת בעקבות הסקרנות.
    אמיר חרש
    הספרות כמרוץ מכשולים

    אמיר חוקר בפקולטה למדעי הרוח קשב רעש סמנטי והערכה אסתטית בקריאה של טקסט ספרותי

    • נחשפתי לתחום במקרה, דרך הרצאות של ״המועדון האסטרונומי". ההתאהבות הייתה מיידית, ומשם הכול היסטוריה.
    • העיסוק בגופים שמיימים כמו כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים, סופרנובות ועוד מרתק אותי. מפתיע בכל פעם מחדש עד כמה היקום שלנו גדול ומלא בהפתעות.
    • לדוקטורנטים במחלקה לאסטרופיזיקה יש מרפסת ענקית שצופה אל הים, עם גינת ירק משגעת. אחת לשבוע, אנחנו גם עושים שם שיעורי יוגה.
    • מדי פעם אני מוצאת גלקסיה שגורמת לי לשמוט את הלסת. היא כל כך יפה או מפתיעה בתכונותיה, שאני עוצרת את העבודה ופשוט בוהה בה בתדהמה.
    • בעזרת האלגוריתם שפיתחתי במחקר גיליתי סוגים חדשים ונדירים של גלקסיות.
    • כשאני לא עובדת על הדוקטורט אני: עושה ספורט ובייחוד יוגה, מתאמנת בקריאה של ספרים ברוסית ומשפצת רהיטים ישנים.
    • עם סיום הדוקטורט, אני מתכננת לצאת לפוסט-דוקטורט בארצות הברית, להמשיך ללמוד ולהתפתח בתחום האסטרופיזיקה ומקווה להפוך למרצה.
    • הטיפ שלי לחוקרים מתחילים: להמשיך לאהוב ולהתרגש ממה שאתם חוקרים.
    • ממליצה לכם לבקר באתר של המועדון האסטרונומי, שמנגיש את המידע לקהל הרחב. אולי גם אתם תתאהבו!
    דליה ברון
    חורים שחורים, גלקסיות ומה שביניהם

    דליה חוקרת בפקולטה למדעים מדויקים את השפעתם של חורים שחורים ענקים על גלקסיות האם שלהם

    • המחקר שלי מצביע על כך שמשאבים אישיים כגון תקווה קוגניטיבית מוכוונת מטרה, חוזקות אישיות ושליטה עצמית - קשורים לאימוץ טכנולוגיות בנות קיימא על ידי חקלאים.
    • במהלך התואר הראשון בביולוגיה נחשפתי להמון טכנולוגיות חדשניות שיכולות לשנות את העולם. בסיום התואר חיפשתי מסלול שיאפשר לי לחבר בין לימודי הביולוגיה לפרקטיקה ולהטמעה של אותם חידושים - כך הגעתי לחוג למדיניות ציבורית.
    • במהלך המחקר אני פוגשת אנשים מרתקים ותרבויות שונות. אני זוכה להכיר ולהתנסות בחקלאות המקומית, ללמוד מחקלאים ועוד.
    • החקלאים הקטנים בעולם הם אוכלוסיה מיוחדת, כי הם גם מייצרים הרבה מהמזון בעולם, וגם מהווים אוכלוסייה עניה מאוד שעומדת בפני אתגרים רבים.
    • המקום האהוב עלי בקמפוס הוא הגן הבוטני.
    • יש לי המון סיפורים וחוויות טובות יותר וטובות פחות מהמסעות בעולם לצרכי המחקר. אין כמו להיחשף לתרבות חדשה ולעבוד עם חקלאים וחוקרים מארצות אחרות, ולא פחות חשוב - לטעום אוכל מקומי ולהיחשף לאומנות מקומית.
    • בנוסף למחקר הדוקטורט שלי, אני לוקחת חלק במחקר גדול בגרמניה, בארצות הברית ובישראל, העוסק גם הוא באימוץ טכנולוגיה בת קיימא, ובמחקר אודות בתי ספר ירוקים.
    • התוכניות שלי הן להמשיך ללמוד ולחקור, ללמד, ובתקווה גם להשפיע באופן מעשי.
    • הטיפ שלי לחוקר המתחיל הוא לחשוב גם מחוץ לדיסיפלינה.
    שירה בוקצ'ין
    על תקווה קוגניטיבית ואימוץ טכנולוגיה חקלאית

    המחקר של שירה בפקולטה למדעי החברה מתמקד באימוץ טכנולוגיה בת קיימא על ידי חקלאים קטנים באפריקה ואסיה

    • אני חוקר כיצד ניתן לשפר את השימוש בתמריצים, כך שהתמריצים הניתנים ישיגו תוצאות יותר טובות.
    • במחקר שדה, בחנתי האם נתינת תמריצים כספיים תעזור ליצור הרגל חיובי של פעילות גופנית, כך שאנשים ימשיכו להתאמן גם לאחר הסרת התמריצים לאורך זמן.
    • הגעתי לחקור את תחום הכלכלה ההתנהגותית, מכיוון שרציתי לבחון כיצד אנשים מקבלים החלטות במציאות.
    • כולנו מתומרצים ומתמרצים להתנהגויות שונות בכל רגע בחיינו, מהעבודה (תמריץ כספי) עד הבית (תימרוץ מוחשי לילד כדי שירצה להתקלח, כמו לראות טלוויזיה)
    • נהניתי לראות את הפרצופים המופתעים של הסטודנטים שהשתתפו במחקר, כשהם הבינו שהם מקבלים מנוי בחינם לחצי שנה למרכז הספורט, וכסף מזומן בשביל ללכת להתאמן במשך חודשיים.
    • בפרויקט אחר אני מראה שכשאנשים משתמשים במסך הסמארטפון כדי לקבל החלטה, לעומת במחשב, ההחלטה יותר אימפולסיבית.
    • בשעות הפנאי שלי אני אוהב לצפות בכדורגל ובסדרות. פעם אהבתי ללכת להתאמן במכון הכושר, אבל זה הפסיק מאז שנהייתי אבא לתינוק.
    • בעתיד ארצה להמשיך באקדמיה ולפתח את המחקר בתחום התמריצים.
    • הטיפ שלי לחוקר המתחיל הוא: המון סבלנות. מחקר לוקח יותר זמן מעולם התעסוקה הרגיל, וצריך לשים לב לפרטים הקטנים.
    אלי מוגרבי
    תמריצים לחיים טובים יותר

    אלי חוקר בפקולטה לניהול תמריצים בלתי סדירים לעידוד פעילות גופנית בטווח הרחוק

    • המחקר שלי עוסק באנלוגיה בין כלכלת האינטרנט בגלגולה העכשווי לבין תעשיית הרכבות של המאה ה-19 בארצות הברית.
    • המחקר שלי מבקש לחקור את העבר - את הההצלחות והכישלונות של שלטון דמוקרטי של תעשיית הרכבות - כבסיס למחשבה על ההווה: מקומו של המשפט בכינון שלטון דמוקרטי באינטרנט.
    • טכנולוגיה, דמוקרטיה והיסטוריה זה שילוב שמעניין אותי לראות איך המשפט מתווך ביניהן. זאת הזדמנות גם לחשוב על רעיונות גדולים וגם להתעמק בפרטים קטנים וטכניים לכאורה.
    • המקום האהוב עלי בקמפוס הוא הדשא המרכזי מיד אחרי הגשם.
    • בדרך כלל מרימים גבה כשאני מספר שאני חוקר אינטרנט ורכבות. להרבה אנשים זה נראה מוזר: איך הטכנולוגיות הכי חדשניות קשורות לתעשייה מיושנת שמסמלת את העבר? אבל לבנות ובני התקופה הרכבת הייתה חדשנית, מרגשת ומפחידה. זה כיף כשאני רואה שהצד השני לשיחה מבין את זה.
    • בתואר השני ערכתי מחקר אמפירי על ההרכב החברתי של הרשות השופטת בישראל. אני חושב שזאת שאלה חשובה מנקודת מבט של אזרח שרוצה שמערכת השפיטה תכלול נקודות מבט וחוויות חיים מגוונות שמייצגות את הפסיפס החברתי.
    • יש קו מקשר בין הפרויקטים בתואר השני ובדוקטורט, כי אני מבקש להעמיק את ההבנה שלנו של מבנים שמאפשרים, מקדמים או מעכבים שלטון עצמי משותף.
    • בתואר הראשון למדתי על ההיסטוריה הרגולטורית האמריקאית וכתבתי על התפתחות השימוש במושג "אינטרס הציבור" במסגרת הרגולציה של הרכבות במאה ה-19. אחרי זה, כמעט כל דיווח על כלכלת המידע הזכיר לי את מה שלמדתי.
    • ראיתי שגם אחרים עושים שימוש בהקבלה בין ההיסטוריה הרגולטורית האמריקאית לבין כלכלת המידע העכשווית, אבל שטרם חקרו אותה לעומק.
    אלון חספר
    האינטרנט ודמוקרטיה: לקחים מעידן הרכבות

    אלון חוקר בפקולטה למשפטים את הרגולציה המשפטית של תשתיות

    • השירים שנשמעו במאה ה-14 בפריז נשתמרו בכתבי-יד מפוארים, ויש ביכולתנו לפענח את התווים העתיקים ולהאזין למוזיקה המיוחדת שלהם. אך בימי-הביניים לא נכתבו ספרים כאלה, ואין דרך ישירה להתחקות אחר טכניקת ההלחנה של השירים.
    • אני טוענת שאת הטכניקה הזו ניתן למצוא בספרי הרטוריקה – תחום שפרח בתקופה הקלאסית וזכה לעניין מחודש בימי הביניים מצד משוררים.
    • המחקר שלי מצטרף לשורה של מחקרים המצביעים על יחסי גומלין בין תחומי הדעת השונים בימי-הביניים, ובאופן ספציפי על האופן בו המוזיקה לקחה חלק ברשת רחבה וענפה של ידע.
    • כל חיי ניגנתי בפסנתר, ובשנות העשרים המוקדמות התחלתי לשיר. נרשמתי לאקדמיה למוזיקה כזמרת אופרה, ומתוך רצון להעמיק במוזיקה אותה אני שרה, נרשמתי גם ללימודי מוזיקולוגיה.
    • הדרך הארוכה שאני עושה על מנת לפענח מוזיקה מימי הביניים מאפשרת לי לשים את עצמי בנעליהם של אנשים מן העבר הרחוק ולשמוע את העולם דרך אוזניהם.
    • המקום האהוב עלי בקמפוס הוא הגן הבוטני.
    • אני מנצחת על מקהלה ועל הרכב קולי בקהילה הטרנסג'נדרית. עבודתי כוללת כתיבת עיבודים, ואני לעתים משלבת בהם אלמנטים מן המוזיקה של ימי-הביניים.
    • החלום שלי הוא להשתלב באקדמיה, לחקור ויותר מכל - ללמד סטודנטיות.
    • המקור הלטיני של המילה study הוא בפועל "להשתוקק", ואני מקווה לקבל הזדמנות להעביר הלאה את האהבה שלי למוזיקה העתיקה ואת ההשתוקקות לידע.
    הדר בייזר
    כשמוזיקה ורטוריקה נפגשות

    הדר חוקרת בפקולטה לאמנויות יצירות מוזיקליות מימי-הביניים בראי הרטוריקה

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>