לבקר שוב בגן החיות של תל אביב
זוג סטודנטים יצרו אפליקציה שמשחזרת את הגן המיתולוגי בלב העיר
טיגריס, ג'ירפה ושימפנזה נפגשים ברחוב הדסה בתל אביב וצועדים יחד לכיכר רבין. נשמע כמו תחילתה של בדיחה (או ידידות מופלאה), אבל לפחות חלק ממנה נכון. פעם בתל אביב היה גן חיות. הוא פעל בגינת הדסה, זו שצמודה לגן העיר, בין השנים 1980-1938. מאיה שקל ויובל קלע, זוג סטודנטים מוכשרים במסלול למדיה דיגיטלית בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, רצו לראות את זה במו עיניהם, ופיתחו את אפליקציית TAZOO שמאפשרת את זה.
במהלך 4 שנות לימודי התואר הם תכננו ויצרו את היישומון הייחודי, שמתבסס על סיפורים וזיכרונות של הקהילה המקומית. השחזור של בעלי החיים מתבצע באמצעות טכנולוגיית המציאות הרבודה ,(AR) וכדי לחוות את הפרויקט במלואו פשוט צריך להגיע לגינת גן העיר ולחפש את השלטים הכתומים המפוזרים בגן. האטרקציה החדשה שתושק בקרוב בטקס חגיגי, כבר עשתה טוב על הלב לאזרחים התל אביבים שהעניקו השראה ליצירת המיזם ולסיפורים, ולראש העיר מר רון חולדאי, שעדיין זוכר איך בדיוק היו מנוסחים שלטי הגן. אז מה מביא סטודנטית וסטודנט צעירים, שעדיין לא נולדו כשגן החיות כבר נסגר מזמן, לשחזר את העבר החייתי של תל אביב?
השכנה ממול
"אני גרה כל חיי ברחוב הדסה בתל אביב, מול איפה שהיה גן החיות. תמיד כששמעו את זה היו שואלים אותי 'ידעת שהיה פה פעם גן חיות?'", מספרת מאיה שקל. לכן, אחרי ששנים שמעה את השאלה החוזרת, החליטה לחקור ביחד עם יובל קלע, שהוא גם בן זוגה לחיים, על מה כל המהומה ולמה כולם כל הזמן מציינים את זה.
"עשינו תחקיר קצר באינטרנט וגילינו תמונות מטורפות של פילים ואריות באמצע תל אביב. הבנו שהמקום ממש היווה מרכז תרבותי לתושבי העיר. החלטנו לפתוח קבוצת פייסבוק שקראנו לה 'קהילת גן החיות של תל אביב', ובאופן אורגני לגמרי אנשים התחילו להצטרף ולשתף תמונות, זיכרונות וסיפורים על הגן. כך בעצם קיבלנו 'אישור' לרעיון שבאמת יש צורך נוסטלגי בהחייאת הגן האבוד, ובהפצת הסיפור בקרב אלה שמבקרים היום במקום ובכלל לא מכירים את ההיסטוריה שלו".
תכף יהיה פה פיל. מאיה שקל מדגימה לראש העיר רון חולדאי איך עובדת אפליקציית TAZOO
להחיות את החיות במציאות רבודה
בניגוד לאפליקציות שבהן אפשר לשבת על הכורסה בסלון ולהרגיש במקום אחר, מאיה ויובל בחרו להוציא את המשתמשות והמשתמשים החוצה, אל האתר האמיתי שבו שכן הגן. "היה לנו חשוב ליצור חוויה שבה אנשים צריכים להגיע פיזית כדי לחוות את המראות והתחושות, ובעצם להחיות מחדש את המקום האבוד", מספרת מאיה.
האתגר המרכזי שלהם היה להתאים את היישומון לשני קהלי יעד שונים יחסית: לציבור המבוגר יותר, זה שרוצה להיזכר, אבל מצד שני גם לעניין קהל יעד הצעיר יותר, כמו הילדים והנכדים של חובבי הגן הנוסטלגי. "התגברנו על כך באמצעות הוספת רבדים נוספים באפליקציה, כמו סרטים קצרים על העובדים בגן, מידע נוסף בסוף כל תחנת AR, שבה ניתן להעמיק ולקרוא עוד, ובמקביל הוספנו משחקים קטנים והיסטוריים שמתאימים יותר לילדים".
לגדולים ולקטנים. גן החיות הווירטואלי בגן הדסה
סטוריטלינג וטכנולוגיה
לעולמות האינטראקטיביים נחשפו מאיה ויובל במסלול למדיה דיגיטלית של בית הספר לקולנוע וטלוויזיה. "אמנם למדתי קולנוע בבית הספר לאמנויות ובתלמה ילין, אז אפשר לומר שהיה לי רקע ״קולנועי״, וליובל היה ניסיון בכתיבת ספרי ילדים, אבל הכל היה בגדר תחביבים". במהלך התואר הם למדו את חשיבות הסטוריטלינג בפלטפורמות מהסוג הזה, והעמיקו בלמידת הטכנולוגיה, על היתרונות והמגבלות שלה. תוך כדי העבודה על האפליקציה נולדו עוד ועוד רעיונות לפרויקטים עתידיים. "אנחנו כל הזמן חושבים איך אפשר לקחת את הרעיון שעשינו כאן ולהרחיב אותו לעוד יעדים בעיר, בארץ ובעולם. לא חסרים מקומות 'אבודים' שיש מאחוריהם זיכרונות והיסטוריה שאפשר להחיות באמצעות הטכנולוגיה ולגרום לאנשים להיחשף אליהם וללמוד עליהם", אומרת מאיה בהתרגשות.
"הטכנולוגיה כל הזמן מתפתחת ומשתנה ובהתאם התוכן שמתאים ונכון לה. אנחנו מקווים בעתיד להמשיך וליצור אימפקט משמעותי שמשלב את עולמות הסטוריטלינג והטכנולוגיה החדשנית. החלום הוא כל הזמן להמשיך ליצור בעיקר פרויקטים שיהיו נגישים לקהל הרחב", היא מסכמת, ולשאלה המסקרנת איזו חיה היא הכי אוהבת היא עונה: "באפליקציה לא היינו מפספסים את ההיפופוטמים שלנו, פאולה ויעקב! הם קופצים למים בגינה וממש משתלבים עם המרחב הפיזי".
פאולה ויעקב וחברים
את הפרויקט ליוו גם עיריית תל אביב, ששיתפה פעולה והציבה את השלטים ברחבי הגן, והקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, שתמכה וסייעה במימון.