זהירות: הטבע הישראלי בסכנת הכחדה

השבוע הוצג במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט דו"ח מצב הטבע לשנת 2022, שמתאר תמונת מצב של גורמים ותהליכים מרכזיים המשפיעים על מצב הטבע בישראל כתוצאה מפעילות האדם. בגדול, מצבנו לא מזהיר: אנחנו ממשיכים לאבד שטחים פתוחים בקצב גבוה, מגבירים את עוצמת זיהום האור בטבע, שפוגעת במערכות אקולוגיות ובמגוון ביולוגי, קרוב ל-15% מהשטחים הטבעיים והמיוערים בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בשבע השנים האחרונות וקצב התחממות היבשה והים בישראל מהיר יותר מהממוצע העולמי. האם יש  גם מקום לאופטימיות?

מאבדים את השטחים הפתוחים, אבל מכריזים על עוד שמורות טבע

הנתונים המדאיגים הוצגו במסגרת 'המארג', התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קק"ל ורשות הטבע והגנים. על פי הדו"ח, קצב אובדן השטחים הפתוחים בישראל (שטחים טבעיים, מיוערים וחקלאיים), ממשיך להיות גבוה ועומד על כ-30 קמ"ר בשנה. כדי לסבר את האוזן, מדובר שטח הגדול משטחה של העיר נתניה. השטחים האלה הפכו לאתרי בנייה, לכבישים, לשדות סולאריים ולשטחים חקלאיים.

אבל החדשות הטובות הן שהיקף השטחים המוגנים כשמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים ומאושרים נמצא בעלייה, ועמד בדצמבר 2021 על כ-26.1% משטחה של ישראל. בשלוש השנים האחרונות הוכרזו לראשונה שמורות טבע ימיות בשטחים נרחבים בישראל, וכיום כ-4% משטח המים הריבוניים מוגדרים כשמורות טבע.

^{מאבדים את השטחים הפתוחים}

השריפות שיכולנו למנוע

הלב מתכווץ למראה שריפות ענק שמכלות אלפי דונמים של טבע ולעתים אף מאיימות על יישובים. כ-500 קמ"ר (כ-15%), מהשטחים הטבעיים והמיוערים בחבל הים-תיכוני בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2015–2021, ויש לקחת בחשבון ששריפות חוזרות בתדירות גבוהה פוגעות באופן משמעותי במערכות אקולוגיות ומקשות על השתקמותן.

מה שהכי עצוב זה שמסתבר שרוב השטחים שתדירות השריפות בהם גבוהה נמצאים בתחום שטחי אימונים של צה"ל ובסמוך להם. למעשה, כמחצית משטחי שמורות הטבע בישראל וכשמינית משטחי היער בניהול קק"ל נמצאים בתוך שטחי אש פעילים.

^{כ-15% מהשטחים הטבעיים והמיוערים בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2015–2021}

שמישהו יכבה את האור!

צרצרים ששיבוש מחזור הפעילות והרבייה מאיים על המשך קיומם, אבקועים שממהרים לכביש הקרוב במקום אל עבר גלי הים, ציפורים נודדות שמאבדות לפתע כיוון ועוד נזקים רבים נגרמים כתוצאה מזיהום אור, שמאיים על מערכות אקולוגיות רבות ומעסיק לא מעט חוקרות וחוקרים שמנסים להבין את היקף השפעתו. עד כה לא בוצע מעקב ברמה הארצית בנושא, ולכן אפשר לומר שהכנס הנוכחי נחשב למעמד היסטורי, שבו הוגדר בפעם הראשונה ערך סף לזיהום אור אקולוגי (השונה מזיהום אור אסטרונומי), והוא מאפשר כעת לזהות ולאפיין אזורים שהמערכות האקולוגיות בהם חשופות לתאורה מלאכותית בעוצמה שפוגעת בהן.

הדו"ח, ששופך אור על הנתונים, חושף כי עוצמת תאורת הלילה המלאכותית הממוצעת בשטח ישראל עלתה ב-30% בעשור האחרון. 67% משטחי ישראל שנמצאים מצפון לבאר שבע חשופים לזיהום אור במידה הפוגעת במערכות אקולוגיות ובמגוון הביולוגי, בעיקר בריכוזי אוכלוסיה ובערים, אבל לא רק שם. למעלה מ-40% משטחי היערות ושמורות הטבע שלנו חשופים באופן קבוע לזיהום אור. 78% מרצועת החוף בישראל חשופים לזיהום אור גבוה ובאילת, זיהום האור החופי מאיים על עתידה של שונית האלמוגים.

כעת מצביעים החוקרים על מקור חדש לזיהום אור במרחב הימי של ישראל, שהיה חשוך עד לפני כעשור וחסך מדיירי הים לפחות את הצרה הזאת – תשתיות הגז במזרח התיכון. את ההשפעה של הזיהום הזה נדע רק בעתיד.

^{צבים שעדיין לא איבדו כיוון}

שינוי האקלים והשפעתו על המגוון הביולוגי

בדו"ח זה נותחו לראשונה ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל וכפי שאפשר לצפות – התחזית מדאיגה. כפי שהתריעו בפנינו לא פעם החוקרים, ישראל מתחממת מהר יותר מהממוצע העולמי והיא צפויה להיעשות שחונה יותר. הנזקים ניכרים כבר עתה וביתר שאת בים לעומת היבשה.

לא תמיד פשוט להבחין בהשפעות הישירות של שינויי האקלים על הטבע, כי הן מתרחשות במקביל לתהליכים אחרים שמקורם בפעילות האדם, ושהשפעתם לעיתים מיידית או משמעותית יותר בטווח הקצר. אבל יש השפעות שכבר ניתן לראות בשטח: בים התיכון הישראלי, למשל, נכחדו עשרות מיני רכיכות במהלך מספר עשורים, כנראה בשל התחממות מי הים. עופות נודדים מקדימים לנדוד ונאלצים לקצר את זמני השהייה שלהם בעצירות הביניים הנדרשות למנוחה ולאכילה.

מהיותה של ישראל אזור מפגש גיאוגרפי ואקלימי, היא מהווה את קצה גבול התפוצה העולמי של מינים רבים של צמחים ובעלי חיים. התחממות האקלים עלולה לגרום להכחדתם המקומית. מינים בעלי 'דם קר' (אקטותרמיים), ומינים בעלי יכולת הפצה מוגבלת צפויים להיפגע באופן חריף יותר ממשבר האקלים בהשוואה למינים אחרים.

בעקבות ירידה בכמות המשקעים והעלייה בטמפרטורה ובאידוי כנראה שלא נוכל להימנע מעלייה בתדירות, בעוצמה ובשטח של השרפות, ומפגיעה משמעותית בבתי גידול של מים מתוקים – נחלים, מעיינות ובריכות חורף.

^{כיצד מתמודדות הציפורים עם משבר האקלים?}

אל תקטעו לנו את הרצף

רציפות שטחים פתוחים חשובה מאוד להמשכיות בתי גידול ומערכות אקולוגיות, שאחראיות על קיום אוכלוסיות רבות, הן של צמחים והן של בעלי חיים. הפיתוח המואץ בולט בהשפעתו על דגם קיטוע השטחים הפתוחים בישראל. על פי הדו"ח, בצפון ובמרכז הארץ השטחים הפתוחים מחולקים ליחידות קטנות ומקוטעות, עדי כדי כך  ש-83% מהשטח מרוחקים פחות מק"מ אחד מהכביש הקרוב ביותר.

מדרום לעיר באר שבע רוב השטחים הפתוחים נרחבים ורצופים יחסית וכדי ליהנות מרצף השטחים הפתוחים והטבעיים הגבוה ביותר באזור הים-תיכוני בישראל תצטרכו להצפין לרמת הגולן.

"רק מידע מפורט לפי אזורים, מינים ובתי גידול, יאפשר לנו להתאים את מדיניות שמירת הטבע שלנו לעולם המשתנה ולאתגרים הגוברים"

מאמצים משמעותיים לשמירת הטבע בעבר ובעתיד

לדברי עורך הדו"ח, נועם בן משה, הדו"ח מציג שתי מגמות מרכזיות והפוכות במצב הטבע בישראל. "מצד אחד, האיומים על הטבע בישראל הולכים וגוברים. העלייה בצפיפות האוכלוסייה והפיתוח הנלווה לה גורמים לכך שקצב אובדן השטחים הפתוחים והקיטוע שלהם ממשיך להיות גבוה, בייחוד במרכז הארץ ובצפונה. השפעות האדם זולגות גם לשטחים המוגנים, ומתבטאות, למשל, בעלייה בתדירות השריפות ובזיהום האור בשמורות הטבע ובשטחי היערות, וישנו משבר האקלים שכבר מתחיל לתת את אותותיו על המגוון הביולוגי בישראל. מצד שני, מאמצי שמירת הטבע לאורך השנים גם הם משמעותיים, ומתבטאים בעלייה ניכרת ורציפה בכיסוי הצומח באזור הים תיכוני בישראל ובהרחבה משמעותית של שטחי שמורות הטבע, כולל בים, שעד לפני שנים בודדות כמעט ולא זכה להגנה".

"הדו"ח מהווה בסיס ידע מדעי לקבלת החלטות לניהול השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות בישראל", אומרת פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. "באמצעותו אנו מקבלים תמונת מצב עדכנית ומהימנה על אודות המגמות בשינויים החלים בסביבתנו, התהליכים המרכזיים שמתרחשים והגורמים המאיימים על מצב הטבע בישראל בטווח הקרוב והרחוק. בזכות הדו"ח, יכולים הרגולטור והגופים המנהלים את השטחים הפתוחים להחליט החלטות מושכלות ולנהל את השטחים הפתוחים של ישראל תוך הבנת ההשלכות על המגוון הביולוגי ורווחת האדם".

"דו"חות מצב הטבע צריכים להפוך למשמעותיים יותר בגיבוש מדיניות סביבתית בישראל. אני שמחה שהשנה יש לראשונה פרק המוקדש להשפעת שינויי האקלים על הטבע. רק מידע מפורט לפי אזורים, מינים ובתי גידול, יאפשר לנו להתאים את מדיניות שמירת הטבע שלנו לעולם המשתנה ולאתגרים הגוברים", אומרת תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה.

למרות המגמות המדאיגות, המארג מסמן גם כמה נקודות מעודדות: היקף השטחים המוגנים כשמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים ומאושרים עמד בדצמבר 2021 על כ-26.1% משטחה של ישראל - עלייה של 9.6% בשטחם בארבע השנים האחרונות. בשלוש השנים האחרונות הוכרזו לראשונה שמורות טבע ימיות בשטחים נרחבים בישראל, וכיום כ-4% משטח המים הריבוניים מוגדרים כשמורות טבע.