הישג אדריכלי לאוניברסיטת תל אביב: מבנה בית הכנסת ע"ש צימבליסטה הוכרז כבניין לשימור

אוניברסיטת תל אביב גאה להכריז על כך שמבנה בית הכנסת ע"ש צימבליסטה נבחר כבניין לשימור על ידי וועדת השימור של עיריית תל אביב. בניין בית הכנסת ע"ש צימבליסטה שהוקם בשנת 1998 הוא המבנה "הצעיר" ביותר שזכה למעמד זה, מה שמעיד על האיכויות המיוחדות של הבניין הן בהיבט האדריכלי והן בהיבט של תפקידו החברתי. המשמעות היא שבכך האוניברסיטה ועיריית תל אביב מבטיחות את המשך קיומו של המבנה יישאר כפי שהוא, ללא שינוי, גם בעתיד.

המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה ממוקם בלב הקמפוס. המבנה המרשים והמפואר מעוצב כשני מגדלים זהים בגובהם ובצורתם – בסיס מרובע המתעגל בהדרגה אל-על. צבעו האדמדם של הציפוי החיצוני של המבנה בולט למרחוק ועשוי אבן מהרי הדולומיטים באיטליה, והציפוי הפנימי – אבן זהבהבה דמוית עץ מטוסקנה. עיצובו של המבנה משקף את סגנונו הייחודי של מריו בוטה, אדריכל שוויצרי בעל שם עולמי, והוא הראשון שתכנן בוטה בישראל. בית הכנסת שבתוך המבנה מעוצב אף הוא בצורה חדשנית ובלתי שגרתית, המעניקה לו, כמו לשאר החללים הפנימיים במבנה, אווירה מיוחדת במינה.

רישום של האדריכל מריו בוטה

סוד קסמו של בוטה טמון דווקא בצורות הגיאומטריות הבסיסיות, הפשוטות והמוכרות שבהן הוא משתמש. הנפחים הבסיסיים - המנסרה המלבנית, הקובייה והצילינדר - אומצו על ידו, והם מהווים בסיס לכל עבודותיו. מבנייניו של בוטה אפשר ללמוד על הריגוש שבפשטות הצורנית, ועל היותה בסיס איתן וקרקע פורייה לפיתוח אלמנטים אדריכליים מרתקים הנובעים ישירות מצורתו של הבניין ומהנפחים ששימשו אותו. דגש מיוחד בתכנון מושם על שליטה באור. מריו בוטה תכנן מאות פרויקטים בכל העולם, טבע בהם את חותמו האישי, ויצר באמצעותם שפה אדריכלית בינלאומית הנשענת על אותם נפחים בסיסיים המרכיבים את בנייניו.

לדברי פרופ׳ אדריכל ערן נוימן, דקאן הפקולטה לאמנויות, "בית הכנסת ע״ש צימבליסטה בתכנונו של האדריכל השוויצרי מריו בוטה נחלץ מהתפישה הפנומנולוגית באדריכלות שהתפתחה משנות ה-60 והלאה. תפישה זו מבקשת להחצין את האופנים שבהם הבניין נוצר ונבנה ולהעניק למשתמשים ולמשתמשות בו חוויה גופנית שמעבר לראייה. כך, ניתן ממש לראות ולהבין את הדרך שבה הבניין נבנה על ידי מבט חטוף החושף את האופנים בהן הלבנים הונחו זו על גבי זו. בחלל הפנימי ניתן להבחין בקונסטרוקציה של הבניין. בוטה משתמש בגישה זו ולא מחפה את הלבנים בטיח או בכל חיפוי אחר ולא מסתיר את הקונסטרוקציה בתוך קירות הבניין על מנת לחשוף את האמת הקונסטרוקטיבית של המבנה."

"השימוש בחומרים חשופים בבניין – לבנים ועץ – משלים את החשיפה של הקונסטרוקציה. גם שם בוטה הולך עם האמת של החומר ומשתמש בו כמות שהוא. כאן, בוטה מבקש לייצר תחושה גופנית חזקה באמצעות הבניין. במעבר לצידו או עם הכניסה לבניין, אנחנו קולטים אותו לא רק באמצעות המבט, אלא גם באמצעות חושים אחרים. החומריות החשופה של הבניין מתווכת לנו אותו באמצעיים שמעבר לראייה. בית הכנסת ע״ש צימבליסטה הוא בניין חשוב שתורם רבות למבנים הרבים והמשמעותיים בקמפוס. ההחלטה להצהיר על עליו כבניין לשימור חשובה מאד ומוסיפה למעמד המיוחד שכבר יש לו."

לגשר בין העולם הדתי והחילוני בחברה הישראלית

הבניין הוקם בהזמנתם של התורם, נורברט צימבליסטה, יזם נדל"ן שוויצרי, פילנתרופ וחבר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב ואשתו, פולט. הבניין תוכנן כדי להכיל בית כנסת ולגשר בין העולם הדתי והחילוני בחברה הישראלית, וכן בין הזרמים השונים ביהדות: האורתודוקסים, השמרנים והרפורמיים, כל זאת בסביבה אקדמית.

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת: "מרכז צימבליסטה שוכן בלב הקמפוס והוא סמל ומופת לאחדות וקהילתיות. הוא משקף את אופייה הליברלי והפלורליסטי של אוניברסיטת תל אביב. אני מבקש להודות לנורברט צימבליסטה, ידיד נאמן של האוניברסיטה ושל מדינת ישראל, על תרומתו החשובה לקידום ערכים חשובים אלו בקמפוס".

נורבט צימבליסטה: "אני נרגש על המעמד החדש, אשר מחזק את החלטתי להקים מקום ברוח כיבוד המסורת, יחד עם ההבנה שהדיאלוג וההכלה של נקודות מבט מגוונות הכרחית להתפתחותה של ישראל כמדינה דמוקרטית. אני מקווה שהמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה ימשיך לשרת כמקום מרכזי לפעילות, ושאוכל לראות את ההשפעה של חיזוק הקשרים עוד בימי חיי."

פרופ' יאיר ליפשיץ, ראש המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה: "המעמד החדש של הבניין הוא כבוד גדול למרכז והכרה מרגשת בחשיבותו האדריכלית והתרבותית. במובנים רבים, המבנה הוא תגובה לשאלה כיצד ניתן לשמר תרבות יהודית בלב אוניברסיטת תל אביב. המולטי-פונקציונאליות של המבנה מאפשרת אינטראקציה ייחודית בין הצורות המגוונות של הזהות היהודית בימינו. ההכרזה על המבנה כמבנה לשימור מבטיחה את שימור החזון של הבניין שנמצא באבניו – חזון לתרבות ישראלית מגוונת, פלורליסטית ובעלת דעות שונות."

המרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה כולל מספר חללים מרהיבים, ובראש ובראשונה בית הכנסת האורתודוקסי ע"ש צימבליסטה. בבית הכנסת נערכות תפילות קבועות מספר פעמים ביום, והוא פתוח גם לעריכת טקסי נישואין ובר-מצווה לקהל הרחב – בימי הפעילות שלה ובתשלום. בבית הכנסת ארון קודש מהודר בציפוי אבן שוהם מלוטשת מפקיסטן.

כמו כן המרכז משמש גם כבית מדרש שהוא חדר עיון לסטודנטים ולמרצים, המעמיד לרשות הקוראים ספרייה בסיסית של מקורות במדעי היהדות, וכן יש במקום גם אודיטוריום רחב ידיים ומוזיאון המציג תערוכות מגוונות.

בית הכנסת בתוך המבנה

התורם נורברט צימבליסטה סיפר בעבר כי הכוונה המקורית הייתה לבנות בית כנסת בלבד, אך באותם ימים ראש ממשלת ישראל יצחק רבין נרצח על ידי אדם יהודי. הדבר אישש את פחדיי שהסכנה הגדולה ביותר העומדת בפני ישראל היא הקרע, התהום, בין הזרם החילוני בחברה הישראלית לזה הדתי. קרע שיכול לפלג את המדינה. הרגשתי שנקרתה בדרכי הזדמנות לעשות משהו חיובי ובונה, ליצור מרכז שבו שתי המציאויות הללו של החיים בישראל יוכלו להיפגש ולהתחיל בדיאלוג בסביבה אקדמית. הדבר דרש חלל מתאים, כמובן, וכך נוצר האודיטוריום. בית המדרש נכלל אף הוא בתכנון, מכיוון שזהו חלק בלתי נפרד ממרכז יהודי דתי; יש הטוענים כי מקום ללימודים חשוב אף יותר מבית כנסת. הוספנו גם מוזיאון יודאיקה, מכיוון שאין אחד כזה באזור תל אביב; ולבסוף מצאנו את עצמנו עם בניין הגדול פי שניים ממה שתוכנן במקור.

למידע נוסף על אדריכלות המבנה >