תכנית הרופאים-חוקרים של הפקולטה לרפואה ציינה 'בר מצווה'

בכנס רב-משתתפים ציינה לאחרונה הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר 13 שנים לתכנית הלימודים MD/PhD – תכנית מצוינות המכשירה רופאים-חוקרים. מדובר בתכנית שאליה נבחרים סטודנטים מצטיינים השואפים לפתח קריירה מחקרית בנוסף לעבודה הקלינית הרגילה, ובמסגרתה הם יוצאים בתום לימודי הרפואה לעוד שלוש-ארבע שנים של לימודי דוקטורט. בסך הכול מדובר בתוספת של שנתיים בהשוואה ללימודי הרפואה, שבסופם מקבלים התלמידים הן תואר דוקטור לפילוסופיה (Ph.D) והן תואר דוקטור לרפואה (MD). למרות הקושי, מתברר שבשנים האחרונות יש עלייה בביקוש לתכנית.

"לפני שלושים שנה הגיעו האמריקאים למסקנה שרמת המחקר הולכת ויורדת, וזאת מכיוון שרופאים לא מקבלים הכשרה מתאימה," מסביר ראש התכנית, פרופ' שי יזרעאלי, "וכך החלו לקום תכניות להכשרה כפולה, ומאז שנת 2000 אוניברסיטת תל-אביב מובילה את התכנית הזו בארץ".

לדברי פרופ' יזרעאלי, המשמש כראש יחידה בבית החולים שיבא, עד כה סיימו או עדיין לומדים בתכנית כשמונים סטודנטים. "התכנית מכשירה רופאים שלא רק חונכו ביסודות הרפואה, אלא גם קיבלו חינוך מחקרי מעמיק. מטרת התוכנית - וזה כבר קורה בפועל - היא להכשיר רופאים שמסוגלים לעסוק במחקר רפואי מצטיין ולהוביל את הרפואה האקדמית במדינת ישראל".

"סיירת מטכ"ל של הפקולטה לרפואה"

ראשון הדוברים בכנס היה פרופ' רוני גמזו, הבוגר הראשון מאז הוקמה התכנית המשמש היום כמנכ"ל משרד הבריאות. לדבריו, "השילוב של רופא קליני ורופא מדעי יוצר בסופו את מה שכולנו רוצים במקצוע הרפואי - ידע, סקרנות, מקצועיות. חשוב להמשיך ולקדם את התכנית בתל-אביב ובשאר הפקולטות לרפואה בארץ".

פרופ' יוסף מקורי, דקאן הפקולטה לרפואה המשמש גם כיו"ר איגוד הדקאנים של בתי הספר לרפואה בארץ, סיפר על הצעדים שנעשו בשנים האחרונות להרחבת התכנית והציג את הישגיהם של הבוגרים. "החבר'ה האלה מובילים בכל מקום מבחינת גראנטים [מימון מחקרים] ופרסומים", אמר. בנוסף, הציג פרופ' מקורי את תקציבי ההשקעה הנמוכים בתחום הרפואה והזהיר: "המערכות השונות במדינה חייבות לעשות צעדים אופרטיביים בהשקעה באותו זן של רופא-חוקר, אחרת ניתקע - נגדל רופאים מעולים, הם יגיעו למערכות, ייפלו מהרגליים במשמרות והעסק יתפרק".

פרופ' יואב הניס, סגן הנשיא למחקר ופיתוח של אוניברסיטת תל-אביב ציין בכנס: "אנחנו רואים את ההשקעה בסטודנטים הללו כמשימה חשובה לאוניברסיטה ולמדינה, ונמשיך בכיוון הזה". ופרופ' גיל אסט, ראש המדרשה ללימודים מתקדמים, ציין כי "השקעה ברופאים-חוקרים בבתי חולים היא השקעה שמניבה דיווידנדים לטווח הארוך. אתם סיירת מטכ"ל של הפקולטה לרפואה".

לקדם את המחקר בישראל

פרופ' ארנון אפק, ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות, הקדיש את דבריו להשקעה בחינוך הרופאים. "אם נדע לעשות את הדברים הנכונים," אמר, "לקצר את ההתמחויות מחד גיסא ולבקש מהאוצר שימצה את התקנים מאידך גיסא, נוכל באמת לקדם את המחקר במדינת ישראל".

"הבעיות המרכזיות שניצבות בפני רופאים-חוקרים הן משכורות נמוכות, היעדר תמיכה כספית, תשתיות לא מתאימות, חוסר במנטורים, היעדר אווירת מחקר וכמובן - זמן", אמר פרופ' אורי זליגסון מהאקדמיה הלאומית למדעים. לצד זאת, הוא הציג המלצות לשיפור המצב, בהן הקמת קרן חדשה למחקר ביו-רפואי והגדלת התמיכה והמלגות.

בכנס השתתף גם רועי שראל, סטודנט בתכנית אשר בדק מה קורה עם הבוגרים בהמשך דרכם. שראל סיפר כי רובם המכריע שהה או שוהה במעבדות הטובות ביותר בעולם.

אורח מיוחד היה פרופ' מיכאל היידן, נשיא המחקר והפיתוח העולמי והמדען הראשי של חברת "טבע", אשר סיפר על נעוריו ועל לימודיו בדרום-אפריקה, ותיאר באופן מעורר השראה כיצד המאבק בשלטון האפרטהייד השפיע עליו כחוקר. פרופ' היידן תיאר מניסיונו האישי, כיצד תצפיות בחולים עם מחלות נדירות הביאו לפיתוח תרופות המועילות לאנשים רבים.

בסיומו של הערב הוענק פרס הדקאן למאמר המצטיין של השנה לשתי סטודנטיות ל MD/ PHD - נעמי פודה שקד ורחלי שוקרון - על עבודתן לבידוד תאי גזע בסרטן כליה בילדים.