תל אביב 360

מבחינתו של ההיסטוריוגרף המקראי, יאשיהו היה גדול המלכים שמלכו ביהודה. הרפורמה שנערכה בימיו ברוחו של ספר דברים, שבמהלכה טוהר הפולחן ביהודה ורוכז לירושלים, היא המדד שלפיו נשפטו, במבט לאחור, כל שאר המלכים ביהודה. את ימי מלכותו אפשר לתארך לשנים 640 – 609 לפנה"ס. עם זאת, למרות חשיבותו ומרכזיותו של יאשיהו להיסטוריוגרף המקראי ולהיסטוריוגרפיה המקראית, לא ידוע עליו שום דבר חוץ מאירוע אחד שנערך בפרק זמן קצר בתוך השנה ה-18 למלכותו. אפשר לתארך אירוע זה לשנת 622 לפנה"ס, ומניתוח ההיסטוריה הרחבה של המזרח הקדום, אפשר להניח שבתקופה זו הושלמה הנסיגה האשורית מכל מאחזיה מעבר לפרת, והתקיים חלל פוליטי של שנים אחדות, קודם לכניסתם של המצרים למרחב במעמד של "ממלכה יורשת". זה היה פרק הזמן שבו היה יכול יאשיהו לקיים רפורמה פולחנית, שיש לה גם משמעויות לאומיות ואידיאולוגיות גדולות. למרות גדולתו וחשיבותו, לא מסופר על יאשיהו דבר חוץ מעל הרפורמה הפולחנית בשנת מלכותו ה-18. לדעתי, בנקודת הזמן הזו נקבע סיומו של החיבור ההיסטורי שנכתב בימי הבית הראשון ואת השלמת הדברים על יאשיהו כתבו גם היסטוריוגרפים שהשלימו את התיאור מימי יאשיהו ועד לגלות בבל, ולכן גם לא הוסיפו ולא פירטו דבר על 13 שנות מלכותו של יאשיהו עד שנהרג במגידו על ידי פרעה נכה מלך מצרים. שאלה מעניינת עוד יותר היא על הסיפור שלא סופר על 18 שנות מלכותו הראשונות של יאשיהו. מדוע המחבר שכתב את התיאור בימי יאשיהו ושידע פרטים רבים על המלך ועל המתרחש בירושלים וביהודה בפרק הזמן הזה, וכך גם קהל היעד שלו, לא תיאר אפילו פרט אחד, ולא סיפר אפילו על מאורע אחד מחיי המלך עד לרפורמה הפולחנית? בפרק זה אנסה להראות שהיתה זו התעלמות מכוונת, שכן בתקופה זו היה יאשיהו וסאל אשורי, וההיסטוריוגרף המקראי לא היה יכול לתאר אותו ככזה. מכיוון שגם ההיסטוריגרף וגם קהל היעד שלו ידעו את המציאות, הרי שההתעלמות מתקופה זו מעבירה את המסר לקהל הקוראים ומדגישה את מה שכן סופר מול מה שנשאר באפלה.