יש נשר בשמיים?

יצא לך לראות בשנים האחרונות נשר בשמי הגולן או דרום הארץ? זכית, כי בישראל מדובר במראה מאוד נדיר. אין דרך עדינה לומר את זה, מצב הנשרים המקראיים בארץ מדאיג מאוד. מעבר להיותם עופות גדולים ומרשימים, הנשרים נחשבים לעובדי הניקיון של הטבע, שבין השאר מנקים את השטחים הפתוחים מפגרי בעלי חיים גדולים. כשאין נשרים - מופר האיזון האקולוגי, שעלול להביא לנזקים לאוכלוסיות של בעלי חיים אחרים ואפילו לאדם. רק השנה מתו כאן מעל לעשרה פרטים מסיבות שונות, והשיפוע של גרף התמותה ממשיך לצנוח. במעבדה של ד"ר אור שפיגל מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים (רט"ג), נלחמים על כל נשר. רק לאחרונה, הם משדרו ושחררו 64 נשרים בחזרה לטבע, במסגרת 'פרויקט הנשרים'. יצאנו לבדוק איך הם עושים את זה ומהו עתיד הנשר המקראי בישראל.

הנשר שלנו חברמן, הוא ייקח אותנו לתימן

את חברות וחברי צוות המחקר מהמעבדה של ד"ר אור שפיגל תמצאו לרוב בשטח, מטפסים על מצוקים תלולים וסלעים במדבר, בחיפוש אחר אותות ממשדר של עוף דורס או זאב, נכנסים לכלובי האכלה ביחד עם נשרים בעלי מוטת כנפיים אדירה או פשוט מנתחים מסלולי תעופה של העופות העצומים, שיצאו לטיול לילי בירדן או במצרים וסודן וחזרו ארצה. ביחד עם רט"ג, הצוות (ד"ר נילי אנגליסטר, ד"ר מרתה אקאסיו וגדעון ועדיה) מנסה להבין מה משפיע על התחלואה והתמותה של אוכלוסיית הנשרים, למרות שבינינו - כל מי שמעודכן בחדשות יודע לומר שהרעלות הן כנראה הגורם מספר אחת.

המעבדה, שחוקרת קשר בין חברתיות לתנועה אצל חיות בר, מספקת לרט"ג מידע בזמן אמת על כל צעד (או בעצם מעוף) של הנשרים באמצעות כ-130 משדרים שמוצמדים אל העופות. "ניתן לקבל באמצעותם את המיקום של בעל החיים ולנתח באמצעות AI נתונים נוספים כמו גרף הפעילות שלו, איפה הוא עצר לישון או לאכול ולכמה זמן, מד תאוצת תעופה וגם את המסלול שעשה בתקופה נתונה", אומר ד"ר שפיגל.

^{שחרור נשר באזור הר הנגב. תגי הכנף עוזרים לזיהוי הנשר בשדה, והמשדר מאפשר לאתר הרעלות בזמן אמת. צילום: טובל'ה סולומון}

בזכות המשדרים, ידוע כבר כי גיחות נשרים לירדן הם דבר שבשגרה. יש אפילו נשרים שעושים מסעות באופן סדיר עד תימן וסעודיה, או (מצדו השני של הים האדום), עד סודן וצ'אד. לכן אפשר להבין שבעית הכחדת הנשרים היא בעצם אזורית. בזכות למידת המכונה, שנעשית היום בשיתוף פעולה עם מרכז ה-DATA SCIENCE של האוניברסיטה, אפשר לעבד את המידע שמגיע מהמשדרים, ובין השאר להגדיר אזורים בסיכון גבוה להמצאות פגרים מורעלים.

ברגע שהמשדרים של ד"ר שפיגל מקבלים איתות שנשר נחת, נשלחת הודעה בקבוצת הטלגרם של חברות וחברי הפרויקט, ופקח של רט"ג רץ כדי לבדוק את הפגר שלידו נחת הנשר. נשמע סיזיפי, אבל מסתבר שזה עובד.

משדרים מהשטח

אורך החיים של המשדר יכול להגיע לשלוש שנים ("לפעמים הוא מחזיק מעמד יותר זמן מהנשר שאליו הוצמד", אומר ד"ר שפיגל בחיוך מריר), אם הוא לא נפגע או נופל. מדי כמה חודשים נערכים מבצעי לכידה, משדור ושחרור מיוחדים. איך לוכדים נשר? טוב ששאלתם.

כדי להגן על נשרי ישראל, הוקמו באזורי המחיה בצפון ובדרום תחנות האכלה, שמנוהלות ומופעלות על ידי רשות הטבע והגנים. מדובר בכלובי ענק, שאליהם מובאים פגרי בעלי חיים גדולים שנבדקו היטב שהם אינם מורעלים או שיש בהם תרופות שעלולות להזיק לנשרים. "הנשרים ניזונים מנבלות גדולות. הם מחפשים בעיקר באזורי מרעה ושם יש הרבה פעמים בעלי חיים מורעלים. זו יכולה להיות הרעלה בכוונה תחילה, שמישהו שם רעל כדי להגן על העדרים שלו מפני כלבים משוטטים או זאבים, או אפילו הרעלה לא מכוונת, למשל כשבהמה חולה מקבלת טיפול תרופתי ומתה. הפגר שלה נותר חשוף והנשר מגיע אליה, אבל הקיבה שלו לא יכולה לפרק ולעכל את התרופה שנמצאת בגוף הפרה, ואז היא מרעילה אותו", מסביר ד"ר שפיגל.

"אנחנו שינינו את הטבע ולכן אין לנו את הפריווילגיה שלא לטפל בבעיה. פעם רעו בשדות האלה הרבה חיות בר אוכלות עשב, שהיוו נתח ניכר ממזונם של העופות הדורסים. היום השדות האלה מעובדים, רובם מספקים מזון לבעלי חיים למאכל, שמהם הנשרים אמורים להתקיים כעת. וזו ההזדמנות שלנו לתת להם משהו יותר טוב בסבירות גבוהה".

הנשרים מכירים את מיקומי התחנות, נוחתים שם וגם 'מעבירים את זה הלאה' לפרטים נוספים, כחלק מהתקשורת החברתית ביניהם. את הלכידות לצורך בדיקת הנשרים ומשדורם מבצעים בתחנות ההאכלה הללו. עשרות נשרים מגיעים אל המקום תוך ימים ספורים ואז מתחיל המהלך שנמשך שעות ספורות: עשרות פקחים.ות וחוקרים.ות מחליפים בזריזות את תגי הכנף שמקלים על זיהויים של הפרטים ואת המשדרים המאפשרים לבצע את המעקב. בהזדמנות זו לוקחים מהם גם דגימות דם, כדי לקבל תמונה על מצבם הבריאותי. כולם משוחררים באותו היום והמעקב מתחיל מחדש.

^{ד"ר אור שפיגל וד"ר נילי אנגליסטר בזמן שחרור נשרים בכרמל. במסגרת הניטור נלקחות דגימות דם ומטושים למעקב אחרי מחלות באוכלוסיה. צילום: טובל'ה סולומון}

למתן את השיפוע

על פי ד"ר שפיגל, כמעט בכל חודש-חודשיים מתים בישראל נשר או שניים מהרעלה. לרוב, הנושא מגיע לכותרות החדשות רק כשמדובר בהרעלה המונית. מלבד פרויקט הנשרים של רט"ג שבו משתתפת המעבדה, נעשים ניסיונות נוספים לשימור המין שנמצא בסיכון מקומי להכחדה בישראל, בהם ייבוא נשרים מאירופה ושחרורם לטבע תחת השגחה, וטיפוח גרעיני רבייה במדבר יהודה, בשמורת גמלא ובכרמל. אבל קצב התמותה עדיין גבוה מקצב ההתרבות. כדי לסבר את האוזן, בטבע, זוג נשרים יטפח גוזל אחד בשנה. אם ישרוד, יגיע הגוזל בגיל 5 לבגרות מינית ואז יתחיל להתרבות, ואם הכלי ילך כשורה - יזכה להגיע לגיל המופלג של בין 25-20 שנים.

^{איסוף נשרים מתים בעקבות הרעלה ברמת הגולן על ידי פקחי רשות הטבע והגנים. צילום: רשות הטבע והגנים}

פרויקט הנשרים של רט"ג שבו משתתפת המעבדה וגם גופים נוספים, הוא דוגמא יפה לדרך שבה ממשקי המדע, איסוף וניתוח נתונים ושמירת טבע יכולים לעבוד ביחד, אבל בשורה התחתונה, ד"ר שפיגל לא אופטימי לגבי עתיד הנשרים בישראל: "אנחנו מנהלים קרב מאסף. אוכלוסיית הנשרים הולכת ויורדת ואנחנו מנסים להאט את הירידה מספיק כדי לפתור את כל הבעיות האחרות לפני שיהיה מאוחר מדיי. אם לא יהיה פה שינוי מסיבי בנושא המודעות לנזק שגורמות ההרעלות, ובתחום האכיפה והענישה – אני חושש שאנחנו לא נצליח".