הסטודנטיות והסטודנטים שממשיכים למצוא פתרונות לבעיית המים בצפון טנזניה

סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון, שני ושלישי מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן ומהפקולטה למדעים מדויקים ע"ש סאקלר, חזרו לאחרונה משהות של 20 ימים במחוז באבטי שבצפון טנזניה, במסגרת פעילות 'צוות אפריקה, מהנדסים ללא גבולות ישראל - תל אביב'. כחלק מצוות של 20 מתנדבות ומתנדבים מתחומים שונים, הם משתתפים בפרויקט שעוסק באספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה הכפרית המקומית. הפתרון לבעיית המים הוא פשוט ובר קיימא: באמצעות שימוש נכון בשטח הגגות של בתי הספר האזוריים, ניתן לאגור מים כדי לספק את צורכי הילדים, לאורך כל העונה היבשה. לשם כך, הצוות משתמש במספר מסננים פשוטים ובטבליות כלור. במהלך השנה, גם כשהם בארץ ועסוקים בלימודים, הם מנהלים את הפרויקט מקצה לקצה, החל מגיוס כספים, דרך שיווק ועד בנייה והטמעת המערכות בשטח. הפעם הם יצאו לשטח כשבצורת קשה פוקדת את המדינה, וגורמת למשבר מים ורעב חמור במדינה.

"במהלך המשלחת ביצענו שדרוגים ותיקונים במערכות המים שלנו שמספקות כעת מים לכ-5,000 ילדים בשישה בתי ספר. ערכנו מספר פיילוטים למערכות טיהור מים, קידמנו שיתופי פעולה עם ארגונים נוספים שעובדים במחוז בבאבטי, והעברנו יחד עם הצוות המקומי תוכנית חינוכית נרחבת בנושאי מים וסנטיציה. בנוסף, ביצענו סיורים משותפים יחד עם רשויות המים במעבדת המים החדשה באזור שתבצע עבורנו בדיקות מים, ובאזורים חדשים אליהם נרצה להתפתח", מספרים חברי המשלחת אביב אבינועם, יעלי בנוביץ, דן קומיסרצ'יק, שרון ברקוביץ ואופיר ענבר.

^{ילדים שזוכים לשתות מים נקיים ולהשתתף בתוכנית חינוכית נרחבת בנושאי מים וסניטציה}

תחנה מטראולוגית חדשה וסמינר להעצמת מנהלות ומנהלים מקומיים

לדברי דן, במחוז באבטי קיים פער גדול בנתונים מטאורולוגיים מדויקים. לכן, התקין הצוות ביחד עם הקהילה המקומית תחנה מטאורולוגית אוטומטית ראשונה באזור, שתעזור לצוות בתכנון מערכות מים עתידיות. התחנה מודדת באופן רציף פרמטרים כמו גשם, רוח, לחות, וטמפרטורה והמידע מועבר ישירות לרשויות המים, לחקלאים המקומיים ולארגונים נוספים הפועלים באזור.

אחד הימים המשמעותיים במשלחת היה סמינר מנהלים ראשון מסוגו. "הניסיון מלמד שהמנהל.ת הוא הפונקציה שקובעת האם המערכת תתפקד ותתוחזק היטב. מטרת הסמינר הייתה להעצים קבוצה זו, לעודד הפריה הדדית בנוגע לשימוש במערכות, ולשמוע בצורה מסודרת תובנות ושיפורים שעלינו לבצע. במסגרת הסמינר עלו נקודות מעניינות מאוד, ונקבע, יחד עם מנהלת החינוך האזורית, כי הוא יתקיים אחת לשנה", מסביר אביב ומוסיף "במקביל, החלטנו להרחיב את התוכנית החינוכית על ידי שיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים, ובניית תכנים הסברתיים כמו 'איך נוצר גשם?', 'עונות השנה', 'איך בונים מערכות מים', 'איזה מזהמים קיימים במים' ועוד".

^{סמינר מנהלים אוקטובר 2022}

לא לתת לפיל הלבן להיכנס לחדר

בשנה האחרונה התחיל הצוות לבצע מחקר אקדמי מקיף לבחינת השפעת מערכות המים שהקימו הצוותים לאורך השנים, על הקהילה המקומית בהיבטים של בריאות, תזונה, יזמות ועוד. את המחקר מובילה חברת הצוות יעלי בנוביץ', שכותבת תזה על הנושא בהנחיית פרופ' דרור אבישר, ראש המרכז לחקר המים באוניברסיטת תל אביב, וד"ר שירה בוקצ'ין מהאוניברסיטה העברית, שחוקרת היבטים בינתחומיים של פיתוח בר קיימא בעולם המתפתח.

במסגרת המחקר, מאות תלמידים ואנשי חינוך ענו על שאלונים שמטרתם לוודא שאין נזק בפעילות של 'מהנדסים ללא גבולות', וכדי לאשש את ההשערה שפרויקט המים אכן מיטיב עם הקהילה. המחקר החדש מוסיף ממד אקדמי מקצועי לעשייה ועוזר לבחון את השפעת המערכות בפרספקטיבה רחבה.

"לתפיסתנו, להגיע לבתי הספר ולבנות את מערכות המים זה רק חצי עבודה", מדגישה יעלי. "הרבה מאוד פרויקטים באפריקה הופכים במהירות ל'פילים לבנים'. ארגון זר מגיע, שופך כסף ונוסע הביתה, וזמן קצר לאחר מכן הפרויקט ננטש ויוצא מכלל שימוש. אנחנו רוצים להימנע מהמצב הזה ולכן חשוב לנו שהרשויות והקהילה יהיו חלק מתכנון ובניית המערכות משלב מוקדם. יותר מזה, אנחנו רוצים שיהיה ברור שהקהילה היא זאת שאחראית על הפרויקט".

בשנים האחרונות קיימו הצוותים הישראליים שמגיעים למקום עשרות פגישות עם הרשויות באזור, החל ממנהיגי הכפרים, דרך ראשי המחוז ועד לחברי פרלמנט. בנוסף, הם טיפחו קשר הדוק עם רשויות המים המקומית. "בעקבות חוזה שנחתם בינינו השנה, מסמך זיכרון דברים (MOU), שמציין באופן ברור מה תפקידו של כל צד להצלחת הפרויקט, אנחנו עובדים ביחד עם נציגי הקהילה המקומית", מסבירה יעלי ומוסיפה "במסמך כתובות כלל הפעולות שעל הצוות שלנו לבצע וכלל הפעולות שיבוצעו בניהול הרשויות והקהילה המקומית לפני בניית המערכת, במהלכה, ואחריה. לאחר הסדרת האחריות על הפרויקט וחתימת ההסכם, היחס של הרשויות והקהילה לפרויקט השתפר מאוד. אין ספק שזאת הדרך הנכונה לעבוד, זהו צעד מתבקש שיעזור לקהילה לתחזק את הפרויקט לאורך שנים".

^{חברי המשלחת במהלך סיור במעבדת המים החדשה של מחוז באבטי}

אופיר מדגיש שבפרויקטים מסוג זה הנוכחות בשטח היא קריטית. "רק כשמגיעים לשטח ונפגשים פנים אל פנים עם האנשים - מבינים מה קורה, מי נגד מי, מהם האתגרים ולאן צריך להתקדם. קשר אינטימי ופתוח נבנה כאשר יושבים ומדברים בגובה העיניים. קשה מאוד לגשר על הפערים בשיחות זום או בהודעות, אבל כשיושבים ומדברים הכל נראה הרבה יותר פשוט, ההזדמנויות צצות, לפתע פוגשים ארגונים או גורמי מפתח נוספים שמתוכם נוצרים שיתופי פעולה חדשים. מכל מפגש הצוות יוצא עם תובנות, הבנה טובה יותר של הקהילה ורעיונות חדשים. רק כך ניתן להבין את האתגרים הניצבים בפני הקהילה המקומית, הן בפן הטכני והן בפן התפעולי של המערכת. לעיתים האתגרים שונים ביחס להשערות שלנו".

^{קשר אינטימי ופתוח נבנה כאשר יושבים ומדברים בגובה העיניים. פעילות חינוכית עם ילדות וילדי בית הספר, שעוסקת בחשיבות השמירה על היגיינה}

השתתפו במימון אספקת מים ל-1,000 ילדים נוספים

הבצורת שפקדה בשנה האחרונה את אפריקה הדגישה את החשיבות ביצירת מגוון פתרונות מים. "המשלחת הקרובה שמתוכננת לצאת באפריל הקרוב תקים שתי מערכות מים חדשות שצפויות לספק מים נקיים לאלף ילדים נוספים. אחת המערכות מבוססת על מי גשמים והשנייה מבוססת על שימוש בפילטרים. מערכת הפילטרים צפויה לתת מענה לאזורים שבהם קיימים מקורות מי תהום או מים עיליים, אך אלה מזוהמים מחיידקים שפוגעים בבריאות הקהילה המקומית", מסביר שרון. במשלחת ייקחו חלק גם 10 מתנדבים חדשים, שנבחרו כמתאימים ביותר מתוך למעלה מ-120 בקשות הצטרפות.

פעילות הפרויקט ממומנת בעיקר מתרומות של אוניברסיטת תל אביב, חברות שונות, אנשי עסקים, קרנות פילנתרופיות ושגרירות ישראל בקניה. בימים אלו מתקיים מבצע גיוס כספים משמעותי לקראת המשלחות הקרובות. חברות וא.נשים שמעוניינים לתרום ולהיות שותפים בפרויקט מוזמנים ליצור קשר במייל או בחשבון הלינקדאין >