ליליה לובצ'ינסקי
מצפה כוכבות: הדוקטורנטיות של אוניברסיטת תל-אביב
סקרנות טבעית. עליתי לארץ עם משפחתי בגיל תשע. גרנו בשכונה צנועה בדרום תל אביב בסביבה שלא עודדה התעניינות בלימודים בכלל ובמדע בפרט. את הסקרנות האקדמית ירשתי מהוריי – אבא מתמטיקאי ואמא כימאית – ותמיד נמשכתי לגישה הרציונלית והאפשרות להציע הסבר מדעי לתופעות היומיום. כיום אני מרצה בחוגי מדע לנוער במקביל לדוקטורט, וזוכה לחשוף ילדים לפיזיקה, ולעודד את הסקרנות הטבעית הטמונה בהם.
תמיד נמשכתי לגישה הרציונלית ולאפשרות להציע הסבר מדעי לתופעות היומיום
הכי קצר שיש. אופטיקה לא לינארית היא תחום בפיזיקה החוקר כיצד משתנות התכונות האופטיות של החומר כתוצאה מנוכחות אור. בתנאים מסויימים ניתן לייצר קרינת לייזר בתחום אורכי גל קיצוני, הנפלטים בפולסים (פרצי אור) שאורכם הוא המאורע הקצר ביותר שהמין האנושי מסוגל לייצר. אפשר להשתמש במקור אור זה כדי לעקוב אחרי תהליכים טבעיים על פני מרחק וזמן קצרים ביותר: כמו תנועה של אלקטרון בתוך מולקולה או אטום. במחקר שלי אנחנו נעזרים במגוון שינויים למקור האור על מנת לשפר את התהליך של יצירת פולסים אלה.
לשתות מים מצינור. לרגעים חשבתי שלא אצליח לסיים את התואר הראשון. רק לאחר לילות רבים ללא שינה הגעתי לרגע הנכסף וסיימתי את הלימודים בהצטיינות. אומרים שללמוד לתואר ראשון בפיזיקה זה כמו לשתות מים מצינור כיבוי אש: מעט מאוד נכנס פנימה וזה, בעיקר, מאוד כואב. כנראה שזה נכון אבל עשיתי את זה, וכיום אני רוצה לעבוד בתחום שיעניין ויאתגר אותי ולהצטיין בו.