כוחה של השפה. אני חוקרת את שימור שפת האם בהקשר של הרווחה הנפשית של האדם, הקהילה והיחסים במשפחה. ילדי לא דוברים את שפת הורי ולא יכולים לתקשר איתם. עם אובדן השפה איבדנו את האינטימיות המשפחתית, את הסממנים והזהות שלנו, ואני רוצה לבדוק עד כמה שמירת השפה וכל מה שקשור אליה יכולים היו להיות המשענת שלנו. זה תחום מחקר חריג. עד שהתחלתי לחקור, לא היו בישראל כמעט מחקרים שעסקו בקשר בין שימור שפה להיבטים רגשיים, בוודאי לא בהקשר של יוצאי אתיופיה.

בגובה העיניים. רציתי להיות עורכת דין, אבל במסגרת התנדבותי בשירות לאומי לימדתי בבית ספר יסודי. התחברתי לילדים, לימדתי אותם, שיחקתי איתם בהפסקות. כשילדים הפריעו תמיד קראו לי, וידעתי להרגיע ולחבק אותם. מאז ועד היום אני עוסקת בחינוך כיועצת חינוכית, מנחה קבוצות, מדריכה ארצית, מנהלת תכנית חומש בחינוך, מנהלת היחידה למניעת נשירה, מרצה במכללת דוד ילין ועוד. בחינוך כיוונתי את עצמי להגיע לפיקוח. הגעתי לתפקיד שייעדתי לעצמי מהר יותר ממה שחשבתי.