שפה ומוח

 אם דבורת דבש מגלה מקור צוף עשיר, זמן קצר אחר כך מצטרפות אליה דבורים רבות מן הכוורת. יש בין הדבורים תקשורת. מה עולה מן ההשוואה בין שפת דבורים לשפה אנושית? איך למדו השימפנזות Washoe ו- Nim Chimpsky שפה? האם השפה שלמדו ותהליך למידתה דומים לשפה אנושית ותהליך רכישתה? איך התפתחה שפה טבעית בקהילת החרשים בניקרגואה? דיון בשאלות אלה ואחרות יאפשר לנו להבין מהו תחום הבלשנות המודרנית.

31.10.10  

פרופ' אותי בת-אל: למה תחתוּלים? היצירתיות ביצירת הֶלחמים

כשרצו להמציא שם למוצר שהוא גם תחתונים וגם חיתולים "הלחימו" את המילה תחתוּלים. המחקר הבלשני, העוסק בחוקיוּת מערכת הידע הלשוני, נוטה להתעלם מהֶלחמים בטענה שיצירתם אינה מצייתת לחוקים. ההרצאה לא רק תפריך טענה זו, אלא גם תראה שמערכת יצירת ההֶלחמים מבוססת על עקרונות קוגניטיביים כמו מִקסום הדמיון (similarity maximization), ועל כן היא פעילה בשפות שונות.     

7.11.10 

 ליאור לקס: עוברים בניין: על פעלים המשנים את צורתם

 ההרצאה תעסוק במקרים של קיום פועל אחד בשני בניינים שונים ללא הבדל משמעות, למשל, נרטב- התרטב, נזקק-הזדקק, גבר- התגבר, תקף-התקיף ועוד. מדוע קיימת כפילות זו? חילופי בניינים שכאלה משקפים תהליכים שחלו ועדיין חלים בעברית ומעידים על אילוצים דקדוקיים המהווים חלק חשוב מהידע הלשוני לגבי יצירת מילים. נבחן מהם הגורמים המשפיעים על 'מעבר' של פועל מבניין לבניין, הן מהבחינה הצורנית הנוגעת למבנה ההברות בבניין, והן מהבחינה התחבירית-סמנטית הקשורה למשמעויותיהם הבולטות של בניינים מסוימים

14.11.10 

דר' אירנה בוטויניק: רכישת שפה שנייה (זרה):למה לא ללמוד עברית כשלהיות קטן?!

תהליך רכישת שפה שנייה (רכישה בגיל שבו שפת האם כבר נרכשה) נראה שונה מאוד מרכישת שפת אם. רכישת שפת אם היא תהליך מהיר ויעיל, ונטול מאמץ מודע. רכישת שפה שנייה נמשכת זמן רב, כרוכה בקשיים מודעים מצד הלומד, ועושה רושם שהתוצאה הסופית לא זהה לשפת היעד. בהרצאה זו נתוודע לתופעות המאפיינות רכישת שפה שנייה, לעומת רכישת שפת אם, ודרכן נבחן את ההיפותזות המרכזיות לגבי תהליך רכישת שפה שנייה.

21.11.10  

דר' גלית אדם: התפתחות שפה א-טיפוסית: בין תיאוריה למעשה

רכישת שפה היא תהליך טבעי המתרחש בשנות החיים הראשונות, אך כ-10% מן הילדים מתקשים במשימה זו. בהרצאה זו נציג כמה מהתופעות הלשוניות המצביעות על התפתחות בלתי-טיפוסית (א-טיפוסית) של שפה. על בסיס תופעות אלו נראה כיצד המחקר הבלשני מסייע בזיהוי והגדרה של התפתחות א-טיפוסית (ובכך תורם לאבחון מוקדם והתערבות יעילה), וכיצד חקר התפתחות א-טיפוסית תורם לזהוי מדויק יותר של שלבי התפתחות טיפוסית.

28.11.10  

 דר' רוני קציר: מה אפשר ללמוד?

 האם אפשר ללמוד משהו חדש על העולם? אפלטון טען שאי אפשר ושהכל טבוע בנו מלידה. פילוסופים ובלשנים רבים מצדדים מאז בעמדתו. לעומת זאת, פסיכולוגים טוענים שתינוקות יכולים ללמוד על סמך נתונים גולמיים. בהרצאה נדון בטיעונים לכאן ולכאן ונבדוק כיצד יכולות גישות אלה לעלות בקנה אחד.

12.12.10 

דר' נירית קדמון: מה זה סמנטיקה? על 'לא אמרתי', 'לא התכוונתי' ו'דברי הוצאו מהקשרם'

הענף בבלשנות הנקרא סמנטיקה עוסק בתיאור המשמעות המילולית של ביטויים בשפה, והידע הלשוני השיטתי (אך הבלתי מודע) שיש לדוברי השפה אשר מאפשר להם לפענח משמעות זו.  אבל איך מזהים מהי המשמעות המילולית?  מתי 'ממש אמרתי'? מתי 'רק רמזתי'?  נדבר בהקשר זה על הוראה (reference), על אמת ושקר, על גרירה לוגית וסתירה לוגית, על 'משתמע אך לא נגרר', ועל הדרכים המגוונות בהן דוברים מסתמכים על הֵקשר המבע כשהם מפענחים את המשמעות המילולית והלא-מילולית של ביטויים בשפה.

19.12.10

פרופ' מירה אריאל: כשאתה אומר כן או לא, למה אתה מתכוון?

כשמציעים למישהו נישואין, עליו להשיב כן או לא, כלומר עליו לבחר רק אחת מן האפשרויות. אך כשבית המשפט מורה לעדה להשיב בכן או לא הכוונה היא גם לכן וגם ללא (בתשובה לשאלות שונות). מה, אם כן, המשמעות של או? החוקרים מציעים שלמרות שייתכן שהכוונה היא 'גם כן וגם לא', בדרך כלל אין זה כך. אני אטען שבמרבית המקרים, אין הכוונה כלל לאלטרנטיבות שנזכרות במשפט עצמו (כן, לא), אלא לקטגורית-על שעל הנמען לבנות על בסיסן (למשל, על העדה להשיב על השאלות באמירה מפורשת ולא בהנהון ראש).

26.12.10 

ג'ולי פדלון: שפה ותפישה

מושא המחקר של הבלשנות המודרנית הוא הידע הלשוני האנושי כיכולת קוגניטיבית עצמאית. עם זאת, חקר ממשק הידע הלשוני עם יכולות קוגניטיביות אחרות (הבנה, ראיה, זכרון, ידע עולם ועוד) זורה אור הן על המערכות העומדות בבסיסו של הידע הלשוני והן על האופן בו הרכיבים השונים של הידע האנושי נמצאים באינטראקציה. בהרצאה זו נתוודע לתיאוריות, לשיטות מחקר, ולממצאים של מחקרים המתרכזים בקו התפר שבין שפה לתפישה בקרב דוברים בר