הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב

המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'רלס ברונפמן

פרסומים

מתווי דרכים-יוסף פונד מתווי דרכים (עיתונות אגודת ישראל)

יוסף פונד. הוצאת הקיבוץ המאוחד
ואוניברסיטת תל אביב, 311 עמ' 

אגודת ישראל החלה בעשייה עיתונאית סמוך לאחר ייסודה, ב-1912,
במטרה ליצור כלים להתמודדות עם מסרים חילוניים שהופיעו בעיתונות
היהודית הכללית, והיא לוותה בחשש כי קריאת העיתונים תגרום ל"ביטול תורה".

התפתחות העיתונות האגודאית נתקלה בקשיים רבים: בראשית דרכה
היא חסרה כתבים ועורכים בעלי ניסיון בעבודה עיתונאית; סייגים דתיים ותרבותיים
שעורכי העיתונים הציבו לעצמם, כגון איסור כתיבה הגובלת ב"לשון הרע" ואי פרסום
מודעות שתכניהן אינם תואמים את תפיסות עולמם, היקשו על הכתיבה העיתונאית
ופגעו ביציבות הכלכלית של העיתונים.

הקשיים הללו לא עצרו את צמיחת העיתונות האגודאית. בספר הובאו נתוני יסוד של כ-330 עיתונים מבין אלו שיצאו לאור ב-90 השנים שחלפו מאז ייסוד התנועה, המלמדים על יצירה עיתונאית עשירה, מגוונת וכתובה בשפות שונות. עיתוני חדשות ופובליציסטיקה של המחנות הפוליטיים שהתגבשו בתוך התנועה; עיתונים תורניים וספרותיים;עיתונים שיועדו לאוכלוסיות מיוחדות כגון נשים, ילדים ופליטי שואה.

דיון בהתפתחות העיתונות האגודאית וסקירת מגוון התפיסות הפוליטיות, התרבותיות והחברתיות שהוצגו בעיתונים האגודאיים, לסוגיהם, משקפים את הדרכים שהמחנה האגודאי התווה לעצמו במישורים הללו.

ד"ר יוסף פונד עוסק בחקר אגודת ישראל כתנועה פוליטית. מאמריו וספריו דנים בהיבטים היסטוריים, אידיאולוגיים ותרבותיים בהתפתחות התנועה.

ספריו הקודמים: פירוד או השתתפות, אגודת ישראל מול הציונות ומדינת ישראל; תנועה בחרבות, מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה; ילקוט רעים חרדים, שירת משוררים אגודאיים צעירים בארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.

 

______________________________________________________________

מתווי דרכים-יוסף פונד

מאוסלו עד ההתנתקות (המאבק של ארץ-ישראל השלמה בעיתוני חב"ד)

אורלי צרפתי. הוצאת הספריה הציונית
ואוניברסיטת תל-אביב, 277 עמ'.

שנות התשעים של המאה העשרים ייזכרו בתולדות החברה בישראל
כשנים סוערות בעומדה על סיפן של הכרעות היסטוריות שחצו
השקפות עולם ותפיסות פוליטיות.

המאבק הציבורי והפוליטי שניטש בין מצדדי תהליך השלום
עם הפלסטינים ובין מתנגדיו העמיק את הפילוג וההקצנה בחברה הישראלית
ושיאו ברצח פוליטי של ראש הממשלה יצחק רבין.

חסידות חב"ד עמדה בשנים אלה בתווך בין שני תהליכים היסטוריים
סותרים מבחינתה: תהליך שלום הכרוך בפשרה טריטוריאלית והציפייה
לביאת המשיח. המאבק על ארץ-ישראל השלמה הונע מתפיסתה המשיחית. בשני המקרים בלטה חב"ד בשימוש נרחב באמצעי התקשורת הקיימים להפצת מסריה, בניסיון להשפיע ולעצב את דעת הקהל בישראל.

ספר זה בוחן תמורות המתחוללות בחסידות חב"ד, תוך בניית השימוש שהיא עושה בעיתוניה כ'שופר' להפצת משנתה.

בחינת יחסה של חב"ד לסוגיית גבולות ארץ-ישראל תורמת להבנת אחת מבעיות היסוד של השיח הפוליטי בישראל. המחקר בספר מבהיר כי השיח בין הציבור החילוני לדתי אינו עומד במישור אחד משום שכל צד יונק את סמכותו ממקורות שונים. הסתירה המתקיימת בין מדינה דמוקרטית למדינה יהודית עולה בכל עוזה בהכרעות מדיניות. כך בתהליך השלום וכך בתכנית ההתנתקות הנידונים בספר זה.

ד"ר אורלי צרפתי היא חוקרת ומרצה לתקשורת, ראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל. עיקר מחקרה מתמקד בהיבטים שונים של יחסי הגומלין בין אמצעי התקשורת והחברה החרדית והדתית בישראל.

 

______________________________________________________________

קריאה באין עונים-יוסף גורני

קריאה באין אונים

מאת יוסף גורני. הוצאת הקיבוץ המאוחד
ואוניברסיטת תל אביב. 320 עמ' . 2008

ספרו של ההיסטוריון פרופ' יוסף גורני הוא המחקר היחיד,
המקיף והיסודי ביותר, המשווה את עמדת העיתונות היהודית
לנוכח השואה במלחמת העולם השנייה – בארץ ישראל,
ארה"ב, בריטניה וברה"מ – בעברית, יידיש ואנגלית.

הספר מבליט את הכרת חוסר האונים הפוליטי-לאומי של
יהודי הארץ והתפוצות, לנוכח הידיעות על ממדי הרצח ההמוני
שהגיעו מאירופה, שהעיתונות היהודית נתנה להן ביטוי זועק,
בניגוד לשתיקת המדינות החופשיות.

המחקר מראה כי העיתונות היהודית, בלשונותיה השונות היוותה מקור נאמן למסירת מידע על המתרחש בארצות הכיבוש, חרף העובדה שהידיעות שזרמו אליה, היו תחילה קשות מכדי להתקבל באמון מלא.

עיתונות זו משמשת אחד המקורות החשובים להבנת המציאות הקיומית היהודית על שני פניה, בארצות הכבושות ובארצות החופשיות. היא הייתה הקול הגלוי, הרב לשוני, של ה"קהילייה הלא מדומיינת" – כהגדרתו של גורני – של העם היהודי העולם.

בכל אלה הספר מעניק לקורא הבנה נוספת ומעמיקה יותר על הפרק ההיסטורי הטרגי ביותר בתולדות העם היהודי.

למידע נוסף לחץ כאן

 

______________________________________________________________

הטור השמיני-מרדכי נאור
הטור השמיני (מסע היסטורי בעקבות הטורים
האקטואליים של נתן אלתרמן)

מרדכי נאור. הוצאת הקיבוץ המאוחד
ואוניברסיטת תל אביב, 360 עמ',

במשך 33 שנים, מ - 1934 - 1967, כתב המשורר
נתן אלתרמן למעלה מ - 1000 טורים אקטואליים, רובם מחורזים,
בשני עיתונים - בדבר, במסגרת המדור "הטור השביעי",
ובהארץ במדור, "רגעים".

בפרקי ספר זה נעשה ניסיון שטרם נוסה: לכתוב
את קורות הארץ הזאת, בעשרות השנים הסוערות הללו,
באמצעות הטורים האקטואליים, כפי שהופיעו בעיתונים
וכונסו בספרים. ענייני העולם, הארץ, היישוב, מדינת ישראל הצעירה, היחסים עם הערבים, מלחמות קרובות ורחוקות - כל אלה ועד הרבה תוארו וטופלו על ידי אלתרמן, והם שהעטו עליו, במידה רבה, את גלימת המשורר הלאומי.

הטור השמיני - בעקבות הטור השביעי המיתולוגי - בא להציע דרך חדשה ומקורית להכרה וללימוד של ההיסטוריה שלנו. הוא גם עומד על תרומתו הייחודית והמנומנטאלית של נתן אלתרמן לעיתונות ולתרבות הישראלית.

ד"ר מרדכי נאור הוא סופר וחוקר תולדות ארץ-ישראל. כתב וערך למעלה מ-100 ספרים בנושא זה.בעבר- מפקד גלי צה"ל, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב ,עורכו הראשון של כתב העת קשר. חתן פרס סוקולוב
(2002) ופרס הרצל (2006).



פרסומי המכון בשנים 1987-2003

 
 

עמוד זה מתוחזק על ידי צוות המחשוב This page is maintained by Humanities WebMaster הצהרה Disclaimer

אתר זה מומלץ לצפיה בדפדפנים firefox או internet explorer בגרסה 7 ומעלה.