בסמינר נדון בחלוקת העבודה בין הלקסיקון לרכיב התחבירי. הנחה מקובלת וטבעית היא שערכים הקשורים זה לזה קשר תמאטי (מושגי), כגון קִפּל, קֻפּל, התקפל או קִפּול, קשורים זה לזה באמצעות תהליכי גזירה. ישנם חילוקי דעות בנוגע לרכיב הדקדוקי שבו מתרחשת הגזירה. בלשנים המצדדים בגישה הלקסיקאליסטית טוענים שתהליכי גזירה אלה מתרחשים בלקסיקון, לפחות בחלקם. גישתם גורסת שהלקסיקון הוא רכיב אופרטיבי, שאופרציות יכולות לחול בו. בלשנים אחרים, לעומתם, טוענים שהלקסיקון אינו אלא מילון מושגים מנטלי (רשימת ערכים), שלא מתבצעות בו אופרציות. תהליכי הגזירה כולם, אם כך, הם תחביריים. במהלך הסמינר נבדוק את הטיעונים השונים לכאן ולכאן. בדיקה זאת תוביל אותנו לבחינת תהליכי גזירת פעלים חוזרים (רפלקסיביים כגון 'התרחץ'), פעלים הדדיים (רסיפרוקליים מסוגו של 'התכתב' אך גם מסוגו של 'התמזג'), פעלים אנאקוזטיביים (למשל, 'נפל' או 'התקמט'), פעלים בסביל, או פעלי 'אמצע הדרך' (middles, כגון 'מתנקה' במשפט: 'תנורים חדישים מתנקים בקלות'). נבדוק את אופיין של קבוצות פעלים אלה, את מבנה הרשת התמאטית של כל קבוצת פעלים, האם הארגומנט המשמש להם נושא הוא ארגומנט חיצוני או פנימי, איזה תהליך גזירה מייצר את הפעלים, והאם הוא לקסיקאלי או תחבירי, או בשפות מסויימות לקסיקאלי ובאחרות תחבירי.