הקורס מציג את אפיקי המחקר בתחום הבלשנות המודרנית. בתחילת הקורס נגדיר את הנחות היסוד של הבלשנות המודרנית ואת מטרותיה. במהלך הקורס נכיר את תחומי המחקר השונים שהיא כוללת: תחביר העוסק במבנה המשפט, סמנטיקה - במשמעות היחידות שמרכיבות את המשפט ומשמעות המשפט כולו, פרגמטיקה - במשמעות ביחס להקשר, מורפולוגיה - במבנה המלה, פונולוגיה - במבנה מערכת צלילי השפה, בלשנות היסטורית - בהתפתחות השפה, ורכישת שפה - באופן שבו ילדים רוכשים את שפת אמם.

הקורס מקנה כלים תאורטיים ופורמליים לניתוח פונולוגי במסגרת התאוריה הגנרטיבית הסטנדרטית. במהלך הקורס נעסוק בניתוח תופעות פונולוגיות בשפות שונות, ובאמצעותן נבחן את הידע הלשוני של דוברים לגבי תכוניות, הגהים, הברות, הטעמה וכו'. חקר השפות השונות יאפשר לנו לראות את המשותף בין השפות ולהעלות השערות לגבי תכונות אוניברסליות. כמו-כן נסתכל על ההיבטים הקוגניטיביים של התאוריה הגנרטיבית, בעיקר בנושא רכישת שפה ולמידה. חובות הקורס: נוכחות, קריאה, שיעורי-בית ומבחן. The first part of the course introduces the standard theory of phonology (SPE and subsequent studies) developed during the 70s, which is primarily a rule-based approach to phonological systems. The second part introduces post-SPE studies of syllable structure, metrical structure (stress), and tone. We consider the systematic regularities that motivate phonological processes in various languages, the rules that account for the processes, their interaction, and the properties of the representations to which they apply. Throughout the course, we will provide and evaluate methods of phonological analysis. Course requirements: Class attendance, reading, assignments, an exam

הקדמה וחזרה: מהי בלשנות תיאורטית?
- מושאי המחקר ודרכי המחקר של הבלשנות התיאורטית לעומת אלו של הבלשנות המסורתית
- אמפיריציזם ורציונאליזם במדע ובבלשנות בפרט
- הנחת מולדות הידע הלשוני והסיבות לה
- דרישות תקיפות מהתיאוריה הבלשנית

המערכת החישובית (תחביר): התחלת בניית מערכת חוקים המייצרת את השפה העברית:
- כללי גזירה
- תפקידים תמטיים והעיקרון התמטי
- תיאורית התכוניות במערכת התמטית
- טרנספורמציות: מיקוד

גזירת מלים: - מבוא למורפולוגיה (תורת צורות המלים)
- אופרציות לקסיקון: כללים ליצירת פעלים

ממשק המשמעות: זמן נטייה ואספקט - המונחים 'זמן נטייה' ו'אספקט'
- ייצוג פורמלי של מערכת הזמנים בשפה טבעית
- האבחנה בין פרדיקטים טליים לא-טליים
- גרירת הסיום והכללת הרצף

ממשק הצליל: טעם ופוקוס - המונחים 'טעם' ו'פוקוס'
- בניית עץ גזירה פונולוגי
- חוק הטעם הניטראלי
- הקשר בין טעם ופוקוס: היזח טעם

נושאים אפשריים נוספים, בהתאם לזמן שייוותר:

המערכת המושגית: - אופני השיוך של מושגים לקטגוריות
- חברות פרוטוטיפית בקטגוריה
- מבדקים לשוניים המזהים שיוך קטגוריאלי וחברות פרוטוטיפית בקטגוריה

Introduction and Revision: What is theoretical linguistics?
- Objects and methods of research of theoretical linguistics vs. those of
traditional linguistics
- Empiricism and Rationalism in science and linguistics in particular
- The assumption of innate linguistic knowledge and the reasons for it
- Adequacy requirements from linguistic theory

The Computational System (syntax): beginning to build a system of rules that generates the Hebrew language:
- Phrase structure rules and phrase markers
- Thematic roles and the theta-criterion
- The feature theory and the theta-system
- Transformations: topicalization

Derivation of words: - Introduction to morphology (the theory of word formation)
- Lexical operations: verb generating rules

The meaning interface: Tense and Aspect
- The terms 'tense' and 'aspect'
- Formal representation of natural language tense system
- Telic vs. A-telic predicates
- The completion entailment and the sequence generalization

The sound interface: Stress and Focus
- The terms 'stress' and 'focus'
- Phonological phrase markers
- The "neutral stress" rule
- The connection between stress and focus: stress shift

Optional topics, according to the time left:

The conceptual system: - Manners of classification of concepts to categories
- Prototypical members of categories
- Linguistic tests that detect concept classification and
prototypical membership

פונטיקה היא המדע החוקר את הפקת הדיבור ותפיסתו. הקורס יעסוק בפונטיקה חיתוכית (הפקת דיבור) ופונטיקה אקוסטית (התכונות הפיזיקליות של הדיבור) וילמדו בו הנושאים הבאים: כיצד נוצרים ההגיים השונים (עיצורים ותנועות) ומהם תכונותיהם ואפיוניהם, מהן פונמות, כיצד משפיעים הגיים סמוכים זה על זה. כמו כן, תילמד שיטת הרישום הפונטי ע"פ IPA המאפשרת רישום כל ההגיים הקיימים בשפות העולם וילמד אופן השימוש בתוכנות אקוסטיות המאפשרות ניתוחים פונטים מדוייקים יותר וחקירת תכונות פיזיקליות של הגיים.

מבוא איטי למדי (אם כי מעמיק למדי) לסמנטיקת-תנאי-אמת של שפה טבעית. חלק 1: מושגים, שיטות ומטרות יסודיים (כולל קשרים לתחביר ולפרגמטיקה). הוראה, מובן, גרירה, אימפליקטורה שיחתית, קדם-הנחות, קומפוזיציונאליות... חלק 2: דיון מפורט במאמרו של גוטלוב פרגה 'על מובן והוראה'. חלק 3: סמנטיקה קומפוזיציונאלית מודל-תיאורטית (אכסטנציונאלית) של פראגמנט של אנגלית הכולל פרדיקאציה וקַשָרים. חלק 4: מבוא לא-פורמאלי לתחשיב פרדיקאטים (כלומר לוגיקה עם כימות). משתנים כבולים/חפשיים, נוסחאות פתוחות/סגורות, יכולת התאמה בין משפטים בשפה טבעית לנוסחאות של תחשיב פרדיקאטים. A fairly slow-paced (though in-depth) introduction to truth-conditional semantics of natural language. PART 1: Basic concepts, goals and methods (including connections to syntax and pragmatics). Reference, sense, entailment, presupposition, conversational implicature, compositionality... Reading: chapter 1 of: Chierchia, Gennaro and Sally McConnell-Ginet, 2000: Meaning and Grammar: An Introductions to Semantics, MIT Press PART 2: Detailed discussion of the following article. Frege, gottlob, 1982: 'Über Sinn und Bedeutung', Zeitschrift für Philosophie und philosophische Kritik, pp.22-50. English translation: 'On Sense and Reference', in P. Geach & M. Black )eds.(, 1980: Translations from the Philosophical Writings of Gottlob Frege, Blackwell, Oxford. Reprinted in A.P. Martinich (ed.), 1985: The Philosophy of Language, Oxford University Press, Oxford. PART 3: Compositional model-theoretic semantics (extensional) for a fragment of English which includes predication and truth-conditional connectives. Derivation of truth-conditions, proofs of simple (semantic) entailments. Reading: chapter 2 of Chierchia & McConnell-Ginet 2000. PART 4: Informal introduction to predicate calculus (i.e., logic with quantification). Bound/free variables, closed/open formulas, skill of matching English sentences with PC formulas.

הקורס יעסוק בבעיות המרכזיות הנדונות בחקר השיח. מושג השיח מתייחס לכל מיני טקסטים, בין אם הם כתובים (כמו מאמר) או מדוברים (כמו שיחה). שאלות כמו תקינות השיח (קוהורנטיות), מבנה השיח (האינפורמטיבי, הסיפורי, הבדיחה, וכו') יתבררו מפרספקטיבה קוגניטיבית. ייעשה נסיון להסביר את מבנה הטקסט כמשקף תהליכי הבנה, וכנובע ממבנה הזיכרון. יילמדו מחקרים פסיכולוגיים על מבנה הזיכרון ותהליכי ההבנה, ומחקרים המנסים לתאר את הכללים שעל פיהם אנו פועלים כאשר אנו יוצרים טקסט.

המטרה העיקרית של שיעור "קריאה מודרכת" היא מתן כלים לסטודנט לפתח את יכולתו להתמודד עם מאמרים בבלשנות. הסטודנטים קוראים את המאמר לפני השיעור ובכיתה מתקיים עליו דיון שיטתי וביקורתי שמתמקד באסטרטגיה של הצגת הדברים, סוגי הטיעונים במאמר, המבנה שלהם, אישושם האמפירי, חשיפת הנחות היסוד המובלעות ומאפיינים אחרים המייחדים כתיבה בלשנית-תיאורטית, כגון מעמדן המרכזי של דוגמאות ודוגמאות נגד באישוש והפרכת תיאוריות בלשניות. המטרה המרכזית אינה לימוד התיאוריות המוצגות במאמרים, אולם תוך כדי הקריאה והדיון בהם, נחשפים הסטודנטים למגוון רחב של ענפים בבלשנות.

בבחירת המאמרים הושם דגש על תחומים שאינם נלמדים במסגרת קורסי החובה, או שאינם נלמדים כלל בחוג, כגון: פרגמטיקה, סמנטיקה לקסיקלית, רכישת שפה, סוציובלשנות, שפה ומוח ועוד.

בהינתן מורכבותה של כל שפת אנוש, רכישת שפת-אם יכולה בקלות להיחשב כהישג האינטלקטואלי המרשים ביותר של בן-אדם בימי חייו. העובדה שלהישג זה יש 100% הצלחה היא רק אחת מהעובדות המתמיהות שקשורות לתהליך רכישת השפה. בתחילת הקורס נכיר את סימני הדרך אותם עוברים כל הילדים בדרכם לרכישת שפת אמם ונעמוד על מאפייני התהליך. במהלך הקורס נעמוד על התופעות הלשוניות האופייניות לגילאים השונים: אבחנה בין שפות ומאפייני המלמול בגיל הינקות, הקשיים ברכישת הלקסיקון הן מן ההיבט הפונולוגי והן מההיבט הסמנטי, תופעות תחביריות מוקדמות – מבנה פסוקיות מוקדמות, השמטת נושא ופסוקיות לא נטויות, תופעות תחביריות וסמנטיות מאוחרות יותר – מבני שאלה, מבני סביל ורכישת הכמת האוניברסלי. בחלק האחרון של הקורס נתוודע אל חקר רכישת שפה זרה (בגיל מבוגר), ונדון בשאלות התאורטיות שהתהליך מעורר. דרישות נוכחות והשתתפות בשיעורים הגשת תרגילים (30%) מבחן סיום (70%)

הקורס מאמץ את ההנחה שייצור (production) ועיבוד (processing) ביטויים לשוניים מתבצעים
באמצעות אותם כלים חישוביים (Computational tools). אם כך, הרי שניתן ללמוד מקשיי עיבוד
(processing difficulties) על אופן פעולתה של המערכת החישובית. בחלקו הראשון של הקורס, נתרכז
במבנים המעוררים קושי עיבוד הידוע בכינוי Garden Path (לדוגמה, 'לאחר ששרה שתתה מים נתגלו
בבאר'). נבחן מהם העקרונות המנחים את עיבוד המשפט ונגדיר בכלים תחביריים מהו הקושי הנגרם
במבנים הנדונים, ומדוע המעבד האנושי אינו יכול להתגבר על הקושי באופן אוטומטי (כפי שמעידה
העובדה שהקושי מוחש). בחלקו השני של הקורס נדון בתנועה תחבירית ובמגבלות החלות עליה. מדוע,
למשל, תנועת 'את מי' אפשרית במשפט "את מי חשבת שדן אוהב?" אך לא במשפט ' *את מי פגשת את האשה
שאוהבת?'. נגדיר את המגבלות החלות על תנועה תחבירית, ונשתמש בהן כמבדק לזיהוי תנועה במבנים
שבהם קיומה אינו ברור. לסיום, נגדיר את עקרונות פעולתה של המערכת החישובית ביחס לתופעות
העיבוד והיצור שנדונו.

הקורס מיועד להקנות לתלמידים ידע בסיסי בתאוריה התחבירית. הקורס מתמקד בייצוגם המבני של
משפטים (תיאורית-x'), בתאורית היחסה ובתאורית הכבילה, כפי שהם מעוגנים בגישת העקרונות
והפרמטרים לידע הלשוני.

בקורס זה נלמד ונבקר תאוריות גנרטיביות העוסקות בנושאים הבאים: מבנה ההברה, מערכת ההטעמה, מערכת התכוניות של הצלילים הלשוניים, השפעת הפונולוגיה על מבנה המילה (מורפולוגיה פרוזודית), ומבנה הלקסיקון כפי שהוא מתבטא בקשר בין פונולוגיה למורפולוגיה (פונולוגיה לקסיקלית).

חובות הקורס: קריאה ועבודה (ניתוח תופעה בשפה לפי בחירת התלמיד/ה במסגרת התאוריות
שנלמדו בקורס).

This course introduces post-SPE theories of Generative Phonology, developed during the 80s. These theories are concerned mostly with phonological representations (e.g. syllable structure, feature geometry, metrical structure), and the phonology-morphology interface (prosodic morphology, lexical phonology).
Most notable in these theories is the deterioration in the status of the rules (which were the center of attention in the SPE model), and the rise of non-linear representations and constraints on representations.
Course requirements: Class attendance, reading, assignments, a paper

קורס זה הוא הראשון בקבוצה של קורסים שמטרתם להעניק הכרות מעמיקה עם תחום הסמנטיקה הפורמלית של שפה טבעית ולפתח את יכולתו/ה של התלמיד/ה לעסוק במחקר עצמאי בתחום זה. הקורס משלב (א) הקניית כלים פורמאליים בסיסיים הדרושים לעיסוק בסמנטיקה, ו – (ב) דיון במספר נושאים מרכזיים בסמנטיקה של שפה טבעית. בגלל הצורך בהקניית כלים פורמאליים יהיה לקורס אופי טכני למדי, והוא יכלול עיסוק רק בלוגיקות שונות ובתורת המודלים. יחד עם זאת לא נזנח את המוטיבציה הלשונית ואת הצד האמפירי , ונדון כאמור במספר נושאים מרכזיים בסמנטיקה של שפה טבעית. אלה יכללו את הסמנטיקה של כימות, של צירופים שמנים מיודעים ולא-מיודעים, זמן (tense ) ומודאליות.

נושאי הקורס הם הנושאים הקלאסיים בתחום הפרגמטיקה, כלומר הסברים חוץ-לשוניים לתופעות לשוניות בפרט ותקשורתיות בכלל: פעולות דיבור(speech acts)עקרון שיתוף הפעולה של גרייס, פונקציות תקשורתיות של מבנים תחביריים שונים, סימון של מידע נתון לעומת חדש, הבסיס התקשורתי של הדקדוק הפורמלי, ועוד. תובחן פרגמטיקה לשונית (הסברים חוץ-לשוניים לתופעות לשוניות) מפרגמטיקה מרכזית (עקרונות רציונליים כלליים הממומשים בין היתר, בתקשורת אנושית).

סמינר זה יעסוק במספר נושאים בסמנטיקה של שפה טבעית, ויכלול קריאת מאמרים מקוריים בתחומים אלה. נעסוק בתיאוריה של קמפ והיים (Discourse Representation Theory) , באינטנציונאליות ומודאליות (נקרא מעבודתה של אנגליקה קרצר), ובעוד נושא או שניים.

הסמינר עוסק בסוגיות הקשורות לרכישת שפת אם מנקודת מבטן של שתי תיאוריות מרכזיות בפונולוגיה: פונולוגיה פרוזודית ותיאוריית האופטימאליות. נבחן תהליכים ותופעות ברכישת שפה החל מהפקת המילים הראשונות, ההתפתחות הפרוזודית ורכישת המורפולוגיה והתחביר. נדון בהנחות של המודלים התיאורטיים לאור נתונים מרכישת שפה בהתפתחות תקינה ובהתפתחות המושפעת מהפרעות שונות (לקות שפה ספציפית, לקות שמיעה, דיספרקסיה וכו'). .

בסמינר נדון בחלוקת העבודה בין הלקסיקון לרכיב התחבירי. הנחה מקובלת וטבעית היא שערכים הקשורים זה לזה קשר תמאטי (מושגי), כגון קִפּל, קֻפּל, התקפל או קִפּול, קשורים זה לזה באמצעות תהליכי גזירה. ישנם חילוקי דעות בנוגע לרכיב הדקדוקי שבו מתרחשת הגזירה. בלשנים המצדדים בגישה הלקסיקאליסטית טוענים שתהליכי גזירה אלה מתרחשים בלקסיקון, לפחות בחלקם. גישתם גורסת שהלקסיקון הוא רכיב אופרטיבי, שאופרציות יכולות לחול בו. בלשנים אחרים, לעומתם, טוענים שהלקסיקון אינו אלא מילון מושגים מנטלי (רשימת ערכים), שלא מתבצעות בו אופרציות. תהליכי הגזירה כולם, אם כך, הם תחביריים. במהלך הסמינר נבדוק את הטיעונים השונים לכאן ולכאן. בדיקה זאת תוביל אותנו לבחינת תהליכי גזירת פעלים חוזרים (רפלקסיביים כגון 'התרחץ'), פעלים הדדיים (רסיפרוקליים מסוגו של 'התכתב' אך גם מסוגו של 'התמזג'), פעלים אנאקוזטיביים (למשל, 'נפל' או 'התקמט'), פעלים בסביל, או פעלי 'אמצע הדרך' (middles, כגון 'מתנקה' במשפט: 'תנורים חדישים מתנקים בקלות'). נבדוק את אופיין של קבוצות פעלים אלה, את מבנה הרשת התמאטית של כל קבוצת פעלים, האם הארגומנט המשמש להם נושא הוא ארגומנט חיצוני או פנימי, איזה תהליך גזירה מייצר את הפעלים, והאם הוא לקסיקאלי או תחבירי, או בשפות מסויימות לקסיקאלי ובאחרות תחבירי.

הקורס יעסוק בהתפתחויות שחלו בתיאוריה התחבירית בעשור האחרון. לאחר דיון קצר במבנה העץ, ובעיקר בקטגוריות הפונקציונאליות השונות שהוצעו במהלך השנים האחרונות, ובויכוח הנטוש סביב שאלת קיומן, נתרכז במפנה המינימליסטי, שחל בשנות התשעים. נדון ברקע לצמיחת הפרוגרמה המינימליסטית, ובעקרונות המנחים אותה. במהלך הסמסטר נבחן נושאים אחדים לאור הנחות-עבודה מינימליסטיות: תיאורית הכבילה, מבנה העץ, או עקרונות האקונומיה ואופיים.

בעוד שמקובל כיום בבלשנות להניח שגורמים פרגמטיים (כלומר, קונטקסטואלים, חוץ-לשוניים), משחקים תפקיד מכריע בתקשורת אנושית, אין הסכמה, ובמיוחד בין הפרגמטיקונים, על תיחום הפרגמטיקה. אילו קריטריונים ישמשו להבחנה בין פרגמטיקה לדקדוק? מהי חלוקת העבודה בין הדקדוק לבין הפרגמטיקה? אנו נבקר את ההגדרות הקלאסיות לפרגמטיקה ונציע תחתן את האבחנה בין קוד לבין היסק. על-פי גישה זו הדקדוק מורכב מקודים שרירותיים, בעוד הפרגמטיקה כוללת הליכי עיבוד היסקיים, המתבססים על הרציונליות האנושית. אנו נסקור את שלוש הגישות העיקריות לפרגמטיקה הקלאסית (מחוץ לדקדוק, בתוך הדקדוק ותאוריות על גרמטיזציה של פרגמטיקה). נסיים את הקורס בהכרה בקיומן של "עובדות מכוערות" בדקדוק (היסקים ברי חישוב שמהווים כללי דקדוק למרות זאת). המסקנה היא שעל מנת להסביר תקשורת לשונית אנו זקוקים לקוד, להיסק ול"כיעור".

האם להבין "שברתי את הראש" בקונטקסט של קושי לפתור בעיה הוא תהליך שונה מאשר בקונטקסט של נפילה ופציעה? האם להבין "ציור גיאומטרי מופשט" בקונטקסט של השתקפות פנים במראה לאחר שנת לילה הוא תהליך שונה מאשר בקונטקסט של ביקור בתערוכה? בשאלות אלו ואחרות נדון במסגרת הקורס באמצעות מחקרים שבדקו התנהגויות (זמני קריאה, זמני תגובה, תנועות עיניים בזמן קריאה) ובמקביל מדדים אוטומטיים של פעילות מוחית בזמן תהליכי הבנה.

בקולוקויום הבין-תחומי נדונים נושאים עכשוויים בתחומים השונים של התאוריה הבלשנית וחקר השפה. בקולוקויום ישתתפו אנשי החוג לבלשנות, מרצים מחוגים אחרים בפקולטה למדעי-הרוח, חוקרים מאוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, ותלמידי מחקר מתקדמים.

נתמקד בנושא מסויים בסמנטיקה ונדון בהיבטים שונים בנושא זה.

הסיליבוס מבוסס על התחומים בהם עוסקים תלמידי הקורס.