ד"ר אורנה הררי - סמסטר א'
סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: כלומר היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים ונעמוד על הקשיים שכל אחד מהם מעורר.
דרישות: נוכחות ב 80% מהשיעורים ובחינה מסכמת.
הבחינה המסכמת תקבע את הציון הסופי

חובות קריאה:
שמואל שקולניקוב, היראקליטוס ופארמנידס: עדויות ופרגמנטים, מוסד ביאליק, ירושלים 1988.
אפלטון, מנון, בכתבי אפלטון, תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך א' ירושלים 1979, עמ'
414-462
אפלטון, פיידון, בכתבי אפלטון תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך ב' ירושלים 1979, עמ' 7-90.
אפלטון, פארמנידס, בכתבי אפלטון תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך ג' ירושלים 1979, עמ' 9-23.
אריסטו, על הנפש, תרגום מנחם לוז, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1989. ספר ב' פרקים 1-3.
אריסטו, קטגוריות, תרגום אורנה הררי פרקים 1-5. הטקסט יופיע באתר ה virtual tau של הקורס.

ד"ר אריה פינקלברג - סמסטר ב'
הפילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה. היוונים עיצבו את מושג הפילוסופיה, הגדירו את מושאיה, תיחמו את תחומיה, יצרו כלים מושגיים של הדיון הפילוסופי. אך היוונים לא רק הניחו את יסודות הפילוסופיה אלא גם הביאו אותה לשיאים כאלה שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם ניכרת בכל שלבי התפתחותה של הפילוסופיה המערבית.
הקורס מהווה סקירת תולדות הפילוסופיה היוונית החל מהתהוותה (במאה השישית לפנה"ס) ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו (במאה הרביעית לפנה"ס).

פרופ' צבי טאובר - סמסטר א'

"עם דקארט מגיעים אנו באמת אל פילוסופיה עצמאית, המודעת לכך שהיא נובעת באורח עצמאי מן התבונה ושהתודעה-העצמית היא מומנט מהותי של האמת [...]. עם דקארט מתחילה להופיע באמת תרבות העת החדשה, מחשבת הפילוסופיה החדשה [...]" (היגל, תולדות הפילוסופיה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה החדשה (המאות ה-18-17) עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בעיקר בשיטות המטאפיסיות ובתפישות תורת-ההכרה של הוגי העת החדשה.
נושאי הקורס: 1) מבוא: מושג תולדות הפילוסופיה; תיחום אידיאי-היסטורי של "הפילוסופיה החדשה"; עמדות מדעיות "חדשות"; 2-4) רנה דקארט; 5-6) ברוך שפינוזה; 7) ג'והן לוק; 8) גוטפריד וו. לייבניץ; 9) ג'ורג' ברקלי; 10) דוד יום; 11-13) עמנואל קאנט; 14) סיכום: הישגיה של הפילוסופיה החדשה; הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט; הדיאלקטיקה של הנאורות.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר נועה נעמן צאודרר - סמסטר ב'

מטרת הקורס: הכרת מושגי יסוד ותפיסות מרכזיות בפילוסופיה החדשה (מאות 17-18) באמצעות דיון בהגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בשיטות המטאפיסיות ובתורות ההכרה של הוגי התקופה.

נושאי הקורס:
1. מבוא: מיקום הפילוסופיה החדשה בתולדות הפילוסופיה. מושגי יסוד.
2. המהפכה המדעית.
3. רנה דקארט.
4. ברוך שפינוזה.
5. ג'והן לוק.
6. גוטפריד ווילהלם לייבניץ.
7. ג'ורג' ברקלי.
8. דויד יום.
9. עמנואל קאנט.
10. סיכום: על הישגיה וכישלונותיה של הפילוסופיה החדשה. הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט.

ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל וספרות משנית. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

הקורס מקיף את יסודות תורת הפרוזה מנקודת הראות של תהליכי הקליטה של הקורא. מבחינה תיאורטית הוא מתמודד עם תיאוריות מקובלות בשנים האחרונות בתורת הספרות ובפסיכולוגיה של ההבנה, תוך דגש על "אסכולת תל-אביב". אך הקורס אינו אבסטרקטי: הוא מתקדם תוך הדגמה מסיפורי מופת מן הספרות העברית והכללית, ואגב כך מתכוון גם לפתח את כושר האינטרפרטציה של המשתתפים. בין הנושאים שיידונו: יחסי הגומלין בין טקסט לבין תהליכי ההבנה של הקורא; מילוי פערים; סדר הטקסט כקובע משמעות; המבנה המיוחד של המציאות בסיפורת וקשריה עם הלשון; דרכי המסירה: מבע משולב, נקודת תצפית, המספר והפרספקטיבות שלו; ועוד.

הקורס מורכב משיעור (4 ש"ס) וקבוצות של הדרכה אישית (2 ש"ס).

חובות הקורס: נוכחות; בחינה על החומר התיאורטי; שלוש עבודות-תרגיל בהדרכה אישית (פרט לתלמידים הפטורים מהדרכה אישית); עבודה מסכמת: אינטרפרטציה של סיפור; מבחן אמריקני על קריאה של מבחר נובלות.

קורס-מבוא מקיף זה סוקר וממפה את הסיפורת העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו אלה על יוצריה הבולטים והמגמות הפואטיות המרכזיות שהסתמנו בה. פרקיו העיקריים: ראשית הסיפורת – הסאטירה והאוטוביוגרפיה המשכילית; הרומן המשכילי בשיאו; 'דור המעבר' בשלהי המאה התשע-עשרה; הנוסח של מנדלי מוכר ספרים והשפעתו; לידת הסיפורת העברית המודרנית; הסיפורת בין שתי מלחמות העולם; יצירתו של ש"י עגנון; 'דור בארץ' ודור המדינה בסיפורת הישראלית; מניאו-ריאליזם לפוסט-מודרניזם.

הקורס יעסוק בהתפתחות התיאוריה של הספרות לאורך המאה העשרים. בסמסטר הראשון נעקוב אחר האסכולות הביקורתיות המרכזיות במחצית הראשונה של המאה העשרים כגון פורמליזם רוסי, מרקסיזם, ביקורת פסיכואנליטית,הביקורת החדשה והסטרוקטורליזם. בסמסטר השני נעקוב אחר עליית הביקורת הפוסט-סטרוקטורלית והפוסט-מודרנית ונתמקד בזרמים כגון דקונסטרוקציה, פמיניזם, שיח מיעוטים ופוסט-קולוניאליזם. הקורס יתמקד בסיבות ההיסטוריות לעליית אסכולות ביקורתיות שונות, בזיקות בין אסכולות תיאורטיות וביקורתיות לזרמים ספרותיים בני-הזמן, במושגים המרכזיים העומדים בבסיס החשיבה התיאורטית של כל אסכולה, ובמאבקים בין אסכולות ביקורתיות השונות.

ספר הזוהר הוא החיבור העיקרי של המיסטיקה היהודית. עיקרו כתוב בצורת מדרש קבלי על התורה. מטרת הקורס היא מפגש עם הטקסט הזוהרי והיכרות עם העולם הססגוני של רעיונות וסמלים שבו. תשומת לב מיוחדת תינתן לשאלה, אם האקט הדרשני של חשיפת הסודות הגנוזים, לדעת בעל הזוהר, ברובד הנסתר של הטקסט המקראי, כרוך בסוג של חוייה מיסטית. כמו כן תינתן הדעת לעיצוב הספרותי שבו מעבד הזוהר את רעיונות המיסטיקה היהודית.

המבוא האינטגרטיבי, שנושאו הוא "טקסט, קאנון ופרשנות" מתמקד במעמדם המשתנה של המקרא ותרגומיו, ספרות חז"ל וכתבים מרכזיים מימי הביניים כטקסטים קאנוניים של התרבות היהודית. השיעור משמש כשיעור החובה המשותף לכל תלמידי שנה א' בחוג ללימודי התרבות העברית, ובו אנו מבקשים להאיר היבטים בין-תחומיים בלימודי התרבות העברית, ובכך להגביר את הידע והמודעות של התלמידים למשותף ולא רק למפריד בין התחומים הנלמדים במסגרת המגמות השונות בחוג. הקורס מתחיל במבוא בן שני שעורים המוקדש לשאלות תיאורטיות על קאנון, פרשנות ואינטרטקסטואליות. בהמשך נתמקד בשתי תקופות עיקריות, העת העתיקה וימי הביניים, אשר לגבי כל אחת מהן תשולב גם הרצאה אורחת של אחד ממורי החוג המתמחים בתחום. הרצאה אורחת שלישית תוקדש לתקופה המודרנית.

Bibliographic Integrative Exercise

התרגיל הביבליוגראפי האינטגרטיבי הוא תרגיל החובה המשותף לכל תלמידי שנה א' בחוג ללימודי התרבות העברית (על שיעור החובה המשותף, ראה לעיל: מבוא אינטגרטיבי). המוקד העיקרי של הקורס הוא בהקניה ותרגול של כלים בסיסיים, שהם בגדר יסודות ללימוד ולחיפוש מילוני, ביבליוגראפי ואחר, בטכסטים קלאסיים מהתרבות העברית והיהודית. בהקשר זה יוקדשו זמן להכרות עם קונקורדנציות כתובות ואלקטרוניות, מילונים כלליים ופרטניים של השפה העברית והארמית, מאגרי מידע כתובים ואלקטרוניים של ספרות חז"ל; מהדורות תלמוד ומקראות גדולות, סדרות פרשניות, ואנציקלופדיות ולקסיקונים מרכזיים בתחומי היהדות. ברמה המשנית, הקורס יתרגל גם כלים של קריאה ביקורתית, ביניהם הבנת מושגים והגדרות כלליות; איתור הנחות יסוד של מאמר/טקסט, ויסודות להבנת מאמר אקדמי וכתיבת עבודה אקדמית.

Introduction to Biblical Literature and Its Research

הקורס נחלק לשני חלקים. החלק הראשון (סמסטר א') מוקדש לדיון שיטתי בסוגות הספרותיות המרכזיות בספרות המקרא: הסיפור והאסכולות שהשפיעו על גיבוש ההיסטוריוגרפיה המקראית; החוק המקראי - מורכבותו וייחודו; ספרות הנבואה הקלסית – זמנה ואופיה, ספרות המזמורים וספרות החכמה. הדיון יכלול עיסוק בשאלות כמו: מדוע נבחרו דווקא סוגות אלה, אלו מהן ייחודיות לספרות המקרא ועל אלו ניכרת השפעה חזקה של ספרות המזרח הקדום, ועוד. החלק השני (סמסטר ב') יוקדש לסוגיות של קנוניזציה, סדר הספרים, ספרות חיצונית, נוסח המסורה ועדי נוסח, סקירת האסכולות המרכזיות בחקר המקרא והשפעתן על הבנת טקסטים ספציפיים.

Introduction to Biblical Literature and Its Research

הקורס נחלק לשני חלקים. החלק הראשון (סמסטר א') מוקדש לדיון שיטתי בסוגות הספרותיות המרכזיות בספרות המקרא: הסיפור והאסכולות שהשפיעו על גיבוש ההיסטוריוגרפיה המקראית; החוק המקראי - מורכבותו וייחודו; ספרות הנבואה הקלסית – זמנה ואופיה, ספרות המזמורים וספרות החכמה. הדיון יכלול עיסוק בשאלות כמו: מדוע נבחרו דווקא סוגות אלה, אלו מהן ייחודיות לספרות המקרא ועל אלו ניכרת השפעה חזקה של ספרות המזרח הקדום, ועוד. החלק השני (סמסטר ב') יוקדש לסוגיות של קנוניזציה, סדר הספרים, ספרות חיצונית, נוסח המסורה ועדי נוסח, סקירת האסכולות המרכזיות בחקר המקרא והשפעתן על הבנת טקסטים ספציפיים.

למקרא נוסחים רבים. לצד נוסח המסורה (הוא הנוסח העברי המשמש אותנו כיום) מצויים לנו טקסטים מקראיים ממגילות קומראן; החומש השומרוני; הנוסחים המשתקפים מן התרגומים העתיקים: תרגום השבעים (הוא התרגום ליוונית) והתרגומים הארמיים, ועוד. בקורס זה נשווה ונעמת בין הגרסאות השונות. בבדקנו חטיבות פסוקים מספרי המקרא השונים, נלמד להתחקות אחר התהליכים והמהלכים שהובילו ליצירת גרסאות - ענייני נוסח (שיבושים), מסורות שונות, ומידה רבה של פרשנות. כך נרכוש את הכלים הנדרשים לביקורת הנוסח והפרשנות.

מטרת הקורס היא להקנות לתלמיד היכרות עם כל ספרי המקרא: תוכנם, רעיונותיהם המרכזיים ותקופתם. במהלך הקורס נקרא טקסטים שונים, ונכיר את הסוגיות המיוחדות לכל ספר מקראי. בתום הקורס תערך בחינה אמריקאית.

Book of Proverbs
ספר משלי הוא ברובו אוסף של אמרות ופתגמים, עצות לחיים טובים. עיון מדוקדק בפתגמיו - יחידות טקסטואליות קצרות - הוא כר נוח לרכישת מיומנויות קריאה ופירוש. בעזרת כלים שמעמיד לרשותנו חקר המקרא ננסה, נדבך אחר נדבך, לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם: נתחקה אחר משמעויותיהן של מילים, ונראה כיצד משחק בהן הפתגם. נבחן את מבני הפסוקים, נדון בבחירת הדימויים. מתוך כל אלה נטעם מחיי היומיום שמאחורי הפתגמים, ונתוודע למסרים, לרעיונות ולתמונת העולם של בעליהם.

The book of Amos – a textual exercise for beginners
טלטלה עוברת על ממלכת ישראל! לבית-אל, 'מקדש מלך ובית ממלכה', מגיע נביא לא מוכר, אשר אינו מבני הנביאים, אלא למרבה הפלא- בוקר, נוקד ובולס שקמים. נביא זה, עמוס, טוען, כי אלוהים מעדיף את המוסר על הפולחן ואת הצדק החברתי על עבודת הקורבנות. יתירה מכך, הוא מנבא, כי בשל המצב החברתי הרעוע החליט אלוהים להגלות את ישראל מארץ כנען.
בשיעור זה נצלול אל נבואותיו המרתקות של עמוס, אחד מראשוני נביאי הספר, ודרכן נרכוש מיומנויות שיסיעו בידינו לחקור את המקרא. נעסוק בשאלות:
כיצד ניתן להבין מילים קשות וביטויים בלתי מובנים במקרא?
מהם התרגומים למקרא ומדוע הם חשובים כל כך?
איך ממצאים ארכיאולוגים יכולים לסייע לנו בהבנת הכתוב המקראי?
מיהם פרשני המקרא וכיצד הם יכולים לסייע לנו?

נפתח בשאלות‮: ‬מהי לשון‮; ‬מה חשיבות הלשון ככלי בסיסי לקיום התקשורת האנושית‮; ‬מהי בלשנות‮; ‬מהם הכלים הנתונים לנו ללימוד הלשון‮; ‬מהי משפחת לשונות‮; ‬מהי לשון שמית‮. ‬נדון גם בנושאים כגון‮: ‬דמיון ושוני בין לשונות‮; ‬משפחת לשונות‮, ‬פרוטו-שפה ולשונות אחיות‮; ‬מבני לשון מיוחדים ומאפיינים ללשונות השמיות‮. ‬דגש יושם על מונחים ומושגים בסיסיים בבלשנות בכלל ובבלשנות השמית בפרט‭.‬
לאחר מכן נעסוק בשני ענפי עיון של הבלשנות השמית‮: ‬הפונולוגיה והמורפולוגיה‮.‬
‮ ‬פונולוגיה‮, ‬או תורת ההגה‮, ‬הוא הענף העוסק בהגאי הלשון ותפקודם‮. ‬יידונו עיקרי התורה הפונולוגית של משפחת הלשונות השמיות וייבדקו יסודות להשוואה היסטורית בין המערכות של הלשונות השונות‮.‬
מורפולוגיה‮, ‬או תורת הצורות‮, ‬עוסקת ביחידות הבסיסיות שבלשון שנושאות משמעות‮. ‬נדון במערכות המורפולוגיות השונות בלשונות השמיות‮: ‬כינויים‮; ‬שם-העצם‮; ‬הפועל על מבחר צורותיו‮, ‬כולל נטייה לפי גופים‮, ‬מערכת הבניינים‮, ‬זמנים ואספקטים‮, ‬דרכי הפועל‮. ‬נבדוק את דרכי הבנייה של המילים בלשונות השמיות‮.‬

קורס זה סוקר את הלשון העברית לתקופותיה השונות החל משחר קדמתה ועד לימינו. מוצגים בה פניה השונות של הלשון העברית לאורך תולדותיה – תקופת המקרא, ימי הבית השני (לשון חז"ל והתלמודים ולשון מגילות מדבר יהודה), הפיוט והשירה העברית, העברית שבצלה של הערבית, לשון הספרות הרבנית הקדומה והמאוחרת, לשון תקופת ההשכלה ולשונה של הספרות העברית החדשה. הסקירה מגיעה בסופה אל העברית בת ימינו ומאירה את התופעה הפלאית של תחיית הלשון העברית בדיבור פה כחלק מן המעשה הציוני ואת היותה ללשון חיה ומודרנית המשמשת לכל צורכי החיים והמדוברת בימינו בפיהם של כחמישה מיליון איש.

יסודות הדקדוק של הלשון העברית בתחום התצורה והניקוד. השם, הפועל והמיליות - מבניהם ניקודם ונטיותיהם. בסוף הקורס ישיג התלמיד יכולת שתאפשר לו לנקד כהלכה טקסט עברי ספרותי.

הקניית שיטת ניתוח תחבירי של משפטים המבוססת על קריטריונים דקדוקיים-פורמליים. בסוף הקורס יוכל התלמיד לנתח ניתוח תחבירי מלא את כל סוגי המשפטים הנקרים בעברית בת-ימינו.

יסודות הדקדוק של הלשון העברית בתחום התצורה והניקוד. השם, הפועל והמיליות - מבניהם ניקודם ונטיותיהם. בסוף הקורס ישיג התלמיד יכולת שתאפשר לו לנקד כהלכה טקסט עברי ספרותי.

ארבע הבחנות המהוות בסיס לדרכי המחקר של הבלשנות המודרנית: סינכרוניה ודיאכרוניה; גישה מתארת כנגד גישה פוסקנית; הפן ההגאי כנגד הפן הגראפי; הלשון הכתובה כמערכת לעומת לשון הדיבור כביצוע.
בחינה.

מבוא להגות היהודית בעת החדשה – מהי יהדות ומיהם היהודים חלק א

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

מבוא להגות היהודית בעת החדשה – מהי יהדות ומיהם היהודים חלק ב'
What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

לא‮ ‬ניתן‮ ‬להבין‮ ‬מערכת‮ ‬הגותית‮ ‬כלשהיא‮ ‬ללא‮ ‬הכרות‮ ‬עם‮ ‬הכתבים‮ ‬המרכזיים‮ ‬המכוננים‮ ‬אותה‮. ‬ספרות‮ ‬ימי‮ ‬הביניים‮ ‬קשה‮ ‬לקורא‮ ‬בן‮ ‬זמננו‮ ‬הן‮ ‬מפאת‮ ‬האקלים‮ ‬הרעיוני‮ ‬השונה‮ ‬והן‮ ‬מחמת‮ ‬השפה‮ ‬המיוחדת‮ ‬בה‮ ‬נכתבו‮ ‬חיבורים‮ ‬אלה‮. ‬ ‮ ‬מטרת‮ ‬התרגיל‮ ‬להפגיש‮ ‬את‮ ‬הסטודנט‮/‬ית‮ ‬עם‮ ‬טקסטים‮ ‬בסיסיים‮ ‬במחשבה‮ ‬היהודית‮ ‬של‮ ‬ימה‮"‬ב‮ , ‬להקנות‮ ‬לו‮/‬ה‮ ‬כלים‮ ‬להתמודדות‮ ‬עם‮ ‬הקשיים‮ ‬הרעיוניים‮ ‬והלשוניים‮ ‬ולעזור‮ ‬לו‮/‬ה‮ ‬לרכוש‮ ‬בקיאות‮ ‬רחבה‮ ‬ככל‮ ‬האפשר.

1

Introduction to Jewish Mediaeval Philosophy

‬

‬
בקורס נעסוק בשלושה נושאים‮:‬‭ ‬
א‮. ‬מבוא כללי לפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮. ‬הנושאים המרכזיים שידונו‮: ‬אופיה ותחומיה של הפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮, ‬המוטיבציה להתפתחותה‮, ‬המרכזים הרוחניים בהם התפתחה התרגומים ושפות הכתיבה בימה"ב‮.‬
ב‮. ‬שאלת שכל התגלות וכתבי הקודש או דת ופילוסופיה בפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮. ‬התגובה על המפגש בין הדת לבין הפילוסופיה הוא נושא המפתח להבנת הפילוסופיה היהודית בימה"ב‮. ‬נציג את גישותיהם של שלושה הוגים לשאלה הזאת‮: ‬רס"ג‮ (‬תחילת מאה ‮01); ‬ריה"ל‮ (‬מאה ‮21); ‬רמב"ם‮ (‬מאה ‮21).‬
ג‮. ‬האל של הטבע והאל של הדת‮ - ‬ההוכחות למציאות האל בפילוסופיה היהודית של ימה"ב טיבן והאל שאת מציאותו הן מוכיחות‮. ‬נציג את ההוכחות של‮ : ‬רס"ג‮, ‬בחיי אבן פקודה‮ (‬סוף המאה ה-‮11 ‬תחילת המאה ה-‮21) ‬ריה"ל‮, ‬רמב"ם וחסדאי קרשקש‮ (‬סוף המאה ה-‮41 ‬תחילת המאה ה-‮51).‬

Introduction to Jewish Mediaeval Philosophy

בקורס נעסוק בשני נושאים‮ ‬אשר באמצעות הדיון בהם נעמוד על אופיה של ההגות הפילוסופית היהודית בימה"ב‮: ‬תורת הנבואה‮, ‬ושאלת בריאת העולם‮.‬‮ ‬בדיון בכל אחד מן הנושאים הללו נציג פתרונות של הוגים שונים לשאלות שהועלו בהם‮.‬
בקורס תנתן תשומת לב מיוחדת להשפעת הפילוסופיה היוונית והערבית על ההגות היהודית בימה"ב‮.‬

Reading in “Man and Nature” by A”D Gordon
א"ד גורדון הוא מחשובי ההוגים היהודיים במאה העשרים. הגותו משלבת בין רעיונות פילוסופיים למסורת החסידית והקבלית. בהגותו הוא מציע פיתרון למשבר האמונה שפקד יהודים רבים בסוף המאה התשע עשרה; פיתרון זה מבוסס על חזרה של האדם לחיי טבע ולעבודה בטבע. החזרה לטבע מחזירה את האדם לאותנטיות שלו ומעניקה לו חוויה דתית שאינה מבוססת על מסגרת הלכתית. חיבורו "האדם והטבע" הוא מפסגת יצירתו ההגותית.
בתרגיל נקרא את חיבורו זה תוך בחינת הרעיונות המרכזיים בהגותו. במהלך התרגיל נעקוב אחרי מקורות ההשפעה של גורדון. נעיין בכתבים פילוסופיים אליהם הוא מתייחס במפורש או במרומז ונעקוב אחרי תפיסת העולם הקבלית-חסידית כפי שהיא באה לידי ביטוי בהגותו. נבחן את יצירתו של גורדון על רקע ההגות היהודית של בני דורו ועל רקע רעיונות מרכזיים שמקורם בהגות הפילוסופית של סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. נתייחס לגורדון כאל הוגה יהודי שאינו שייך ליהדות האורתודוכסית אך בה בשעה יונק מהספרות האורתודוכסית רעיונות רבים.

Theological-Political Treatise Spinoza:

מעבר לערעור סמכותם של כתבי הקודש הנמצא במאמר תיאולוגי- מדיני, ערעור אשר מהווה את ביקורת המקרא הראשונה, מבקש שפינוזה לטפל ביחס הקיים בין דת למדינה.
דרך שימוש בלשון אזוטרית, כפולה, מציע שפינוזה פיתרון לבעיה התיאולוגית מדינית, פיתרון אשר יבטיח חופש דעה והתפלספות אישית. פיתרון אשר ינסה להבטיח מנגנון שונה מאשר הכח המדמה על ההמון, המקור לכל אמונת שווא.
שפינוזה לא כתב את הספר, רק כמסה פילוסופית, סתם על אודות הדת, המקרא והמדינה אלא הספר נועד להתערב בתהליכים חברתיים- מדיניים של זמנו, ולפיכך נדרש הוא לטכניקת שיח מורכבת על מנת להתחיל בהגשמת רעיונותיו ולאפשר את ביצוען בעצם פעולת הרעיון עצמו.

התרגיל יתמקד בקריאה ודיון בביקורת הדת של שפינוזה העולה הן מתוך המאמר תיאולוגי-מדיני והן מתוך חלקים נבחרים מתוך ה'אתיקה'.
כמו כן, נבחן את השאלה – כיצד יש לקרוא את שפינוזה ואת 'מאמר תיאולוגי מדיני' לפי חוקרים שונים.

- An Introduction to Jewish Mysticism

כיצד משחזרים את חזונו של יחזקאל וצופים במרכבה? כיצד חוזים בהיכל ה' עליו סיפר הנביא ישעיה? אלו הן חלק מן השאלות שהטרידו את המיסטיקאים היהודים באלף הראשון לספירה. נדון אפוא במוטיבים שנטלו מן התנ"ך ומן הספרות החיצונית כדי לבנות עולם רעיוני חדש, ונדון במאפייניו של עולם זה – במסע הרוחני לעולמות עליונים, במאגיה שפיתחו וטיפחו, ב'מעשה בראשית' וב'מעשה מרכבה'. אחר כך נמשיך ונבחן כיצד מתגלגלים רעיונות אלו ומשתנים בראשיתו של האלף השני; כיצד צומחת ספרות הקבלה מתוך הספרות ההיכלות והמרכבה העתיקה. המונחים המרכזיים אשר יעסיקו מעתה את המיסטיקאים לא יהיו עוד היכלות ומרכבה אלא ספירות ואין סוף. לקראת סופו של הקורס נדון בספר הבהיר, המגלם את המעבר הזה מספרות הסוד העתיקה לספרות המתחדשת וכן בצמיחתם של מרכזי הקבלה הראשונים בפרובאנס ובספרד.

האם מסוכן ללמוד ולעסוק בקבלה? מהו המבנה הפנימי והסודי של התורה? מיהו האלוהים עליו מדברים המקובלים? מהו ייעודו של האדם בעולם? כיצד עליו לממש ייעוד זה? מהו מקור הרע בעולם? כיצד אפשר להתמודד עמו? מהו השיא המיסטי המזומן לאדם? אלה מקצת השאלות שיידונו במהלך הקורס, אשר עיקרו יוקדש לקריאה באחד מספרי המופת של קבלת ספרד – ספר "שערי אורה" לר' יוסף ג'יקטיליה, אשר חוטים רבים מקשרים בינו ובין ספר הזוהר. באמצעות קריאה בספר זה, ובכתבים אחרים של ג'יקטיליה, נבקש להכיר מושגי יסוד ושאלות יסוד בקבלה ולפתח את יכולת הקריאה בטקסט קבלי, באמצעות דיון מפורט במערכת הספירות. ספר הקריאה המרכזי בתרגיל: יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה חלקים א-ב, מוסד ביאליק ספריית דורות

From the Book of Zohar to Hassidism

בקורס זה נעסוק בעמודי התווך של הקבלה – בספר בהיר, בספרות הזוהר, בתורות הקבליות המתפתחות בצפת של המאה הט"ז ובחסידות. בכל אחת מן התחנות האלו נדון בקשת שלמה של נושאים – למן מעמדם החברתי של הכותבים ועד לשאיפותיהם הרוחניות וחוויותיהם המיסטיות. מקום מרכזי יתפסו, כמובן, הדיונים בהגותם בענייני האל ועבודת האל ואגב כך יבואו בירורם של מושגי יסוד, כגון, הספירות, צמצום, שבירה, תיקון, צדיק וחסיד.

An Introduction to the Sages, their World and Literature
סקירת ההיסטוריה של תקופת התנאים והאמוראים ותולדות אישים ואסכולות מרכזיים בתקופה זו. עיונים באופייה, מגמתה והגותה של ספרות חז"ל: המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה, וסוגיות בהלכה ובאגדה בשני התלמודים.

חטיבת הפרקים א-יא בספר בראשית עוסקת בנושאים שונים, כגון: סיפור הבריאה, סיפור גירוש האדם מגן עדן, הרצח הראשון, סיפור המבול וסיפור מגדל בבל. מטרת הקורס היא לנתח פרקים נבחרים מתוך חטיבה זו של סיפורי ראשית העולם והאנושות. הלימוד נעשה על דרך הקריאה הצמודה, הכוללת דיון בנושאים הבאים: נוסח ועריכה (למשל, הבדלי נוסח בין נוסח המסורה והתרגומים העתיקים), לשון ותחביר, מבנה ספרותי (עיצוב דמויות והתפתחות עלילתית) ותכנים רעיוניים.

הקורס עוקב אחר התפתחותן של שיטות חדשות בפרשנות המקרא היהודית, שצמחו בין המאות העשירית לשלוש עשרה, תוך עמידה על יחסן לפרשנות חז"ל מחד, ויחסן למושגי פרשנות בני התרבויות המוסלמית והנוצרית אשר בקרבן חיו פרשני התקופה. במסגרת זאת נדון בשלוש אסכולות מרכזיות: א. האסכולה המזרחית, הכוללת את פירושי הגאונים והקראים בני בבל וארץ ישראל (כגון ר' סעדיה גאון ויפת בן עלי) אשר פיתחו גישה לשונית-הקשרית למקרא. ב. האסכולה הספרדית - אשר פרחה בספרד המוסלמית והניבה חשיבה פואטית מובהקת על המקרא (רמב"ע), ואשר המשיכה לפתח את תובנותיה הספרותיות גם כשנדדה לספרד הנוצרית, ופרובנס (ראב"ע, רד"ק ורמב"ן) ג. האסכולה האשכנזית (צפון צרפת וגרמניה), אשר פיתחה גישה עצמאית לפשט (רש"י, רי"ק ורשב"ם). במהלך הקורס נדון גם בהיגדים מרכזיים ובמבואות פרי עטם של הפרשנים הללו, המאירים את תפיסתם הפרשנית ואת התפתחותה של התודעה הפרשנית באסכולות שבהם פעלו. בנוסף, נקדיש מספר שעורים לפרשני הרנסנס היהודיים, בני הארבע עשרה עד השש עשרה (כגון דון יצחק אברבנאל), אשר תובנותיהם ההיסטוריות והביקורתיות מהווית גשר לביקורת המקרא המודרנית.

אסתר ושיר השרים זכו למסורת פרשנית ענפה מתקופת חז"ל ולאורך ימי הביניים, לא מעט בשל ייחודם כטכסטים סאטיריים (אסתר) ואירוטיים (שה"ש) המעמידים במרכזם דמות של אישה. מטרתו הראשונית של הקורס היא לתרגל קריאה בפרשני ימי הביניים והרנסנס, על סמך עיון השוואתי בהקדמות ובפירושים לשיר השירים ולאסתר משל רס"ג, יפת בן עלי, רש"י, ראב"ע, רד"ק ואברבנאל. זאת כנדבך משלים לשיעורי המבוא בתחום פרשנות ימי הביניים. במהלך העיון בטקסטים, נשתדל להתעמק בהגותם הפרשנית ותודעתם האינטלקטואלית של הפרשנים הללו ובאופן שבו תודעה זאת מקבלת ביטוי בהתמודדותם עם בעיות טכסטואליות וגם עם דמות האשיה בטכסט, וזאת בהתחשב בתודעתם הימי ביניימית, חשיפתם להגות המוסלמית והנוצרית בתחום פרשנות כתבי הקודש, ויחסם למסורת הפרשנית של חז"ל.

מגילת רות מספרת בין היתר על מערכת היחסים המיוחדת הנרקמת בין כלה לחמותה, כששתיהן אלמנות ועסוקות במלחמת הישרדות בארץ יהודה. קורס זה עוסק קודם כל בתוכן המגילה, בהתפתחות העלילה, וכן בשאלות, כגון: שמות הגיבורים ופירושיהם, ומנהגים מחיי היומיום המשתקפים במגילה. החלק השני של הקורס עוסק בספר יונה ובו נדון בסירוב הנביא להעביר את המסר האלוהי לאנשי נינוה, ובהשלכות שיש לסירוב זה על הנביא עצמו ועל אנשי העיר. הדיון במלים ובנוסח משמש בסיס לניתוח הספרותי, והוא חלק בלתי נפרד ממנו בשני הטקסטים הנידונים בקורס.

הקורס יידון בדגמי הורות שונים העולים מתוך הטקסט המקראי, כגון: אבות האומה כהורים לעומת האמהות, נשים וגברים בכלל, המלך כהורה, יחסי הורות הנרקמים בין מנהיג ובין העם ויחסי הורות הבאים לידי ביטוי בין האל ועמו. כמו כן, נבחן התייחסויות מפורשות של כתובים מקראיים לעניין היחסים בין הורים וילדים (כגון: עשרת הדברות, בן סורר ומורה), ונשווה את המצוי במקרא לסיפורים חוץ מקראיים מספרות יוון (קרונוס וילדיו, זאוס והרמס ועוד) אוגרית (דנאל ואקהת) ולהתבטאויות בעניין זה בספרות היהודית הבתר מקראית.

הקורס יעמוד על המרכיבים העיקריים של ספרות הנבואה הקלאסית בתחילתה.
נושאי הקורס:
מדוע החלה הנבואה בעת הזאת דווקא? בין הנביאים הקלאסיים לקודמיהם בין ראשוני הנביאים הקלאסיים לממשיכיהם מראות עמוס נבואות הגויים בתחילת הנבואה הקלאסית סגנון הנבואות, סוגיהן ודגמיהן שאלת בחירת ישראל בנבואה תפיסת האל בנבואה הקלאסית המהפכה בדת ישראל עם הופעת הנבואה הקלאסית הנבואה הקלאסית והאמונה העממית התוכחה הסוציאלית כקו מאפיין את ראשית הנבואה .

הקורס יעסוק בעבירת הרצח בישראל הקדומה, כפי שהיא משתקפת בספרות המקראית בז'אנר של החוק ושל הסיפור. נכיר את חוקי הרצח - הכלליים והספציפים המופיעים בכל אחד מקבצי החוקים בתורה, נעמוד על ההבדלים ביניהם, ונשווה בינם לבין חוקי הרצח בקבצי החוקים מן המזה"ק. כמו כן נבחן מקרי רצח המתוארים בסיפור המקראי - רצח במשפחה, רצח על רקע פוליטי. העיסוק בעבירת הרצח יוביל לבחינתם של מושגי יסוד בחברה המקראית.

אנו רגילים לחשוב על דמויות הגברים המרכזיות בספר ראשית (אברהם, יצחק, יעקב, ובמידה מסוימת יוסף), כעל "אבות", דהיינו אבותיו המייסדים של עם ישראל, הן על פי המקרא והן על פי המסורת היהודית. לכאורה, מקומן של דמויות הנשים (שרה, רבקה רחל ולאה), ה"אמהות" נראה מוגבל למדי ומותנה ביחסן לדמויות הגברים ובתפקיד המשפחתי (אשה, אם, בת] אותו הן ממלאות בחייהם. עם זאת, ניכר כי רבקה היא יוצאת דופן בקרב חבורת האמהות, בולטת דמויות לא רק בחוזקן אישיותה אלא גם ברוחניותה, וכן בהערכה לה היא זוכה מטעמו של המספר המקראי. בקורס נעסוק בסיפורים נבחרים אשר במרכזם שאלת היחס בין אבות לאמהות בקביעת שלשלת היוחסין של ישראל, וכן נתוודע לגישות חדישות בחקר המקרא המציעות דרכי קריאה מגוונות וחתרניות, מפרספקטיבה נשית או פמיניסטית, של סיפורים אלה.

Love in Bible – Gender Reading
בחברה פטריארכאלית האישה תלויה בגבר בכל, לכן האהבה מושתתת על יחסים בין כל יכול לחסר אונים. כמו כן, השורש אה"ב במקרא אינו מתייחס בהכרח לאהבה במובן המודרני. במסגרת הקורס נבחן את האופן שבו נתפסת האהבה במקרא על רקע יחסי הכוחות בין המינים בחברה הפטריארכאלית, תוך התייחסות למשמעות החברתית והתרבותית העומדת מאחורי ה"אהבה". בקורס יידונו הנושאים הבאים א. אהבת נשים לגברים (שיר השירים, מיכל ודוד, אשת פוטיפר ויוסף). ב. אהבת גברים לנשים (אהבת יעקב לרחל, אהבת שמשון לדלילה, אהבת שלמה לנשותיו, שכם ודינה, אמנון ותמר). ג. אהבה, נאמנות ואחווה (דוד ויהונתן, נעמי ורות).

The Stranger in the Bible – The Other within and without

היסטוריוגרפיה המקראית משרטטת את דמותו של עם ישראל כעם קטן המוקף אויבים רבים. לעיתים מופיעות בסיפורי המקרא דמויות המזוהות עם עמי אויב, אך כזרים מבית: חיתים, פלשתים, עמונים וכו'. בשלב הראשון נבקש לעמוד על הסטאטוס המשפטי של הזרים מבית: גרים, זרים, נכרים, תושבים. בשלב השני נעסוק בעיצוב דמותם של הזרים, כדמויות ראשיות או משניות. השאלה היא, מה תפקידם של הזרים בסיפור המקראי? האם ההתייחסות אל דמויות הזרים מקבילה לעיצוב דמויות ישראליות, או האם הזרים מיצגים את דמות ה"אחר"? מה תפקידו של ה"אחר" בהיסטוריוגרפיה המקראית? בקורס ילמדו הנושאים הבאים: הייצוג של הכנענים במקרא כדמות הנגד של הישראלים. ב. הפלשתים במקרא. ג. הזרים כיועצים, גיבורים ומקורבים דואג האדומי ואתי הגתי, אוריה החיתי.

הקורס יסקור את תרבויות המזה"ק: כנען, מצרים, חת, אשור ומסופוטמיה, במטרה לתת פרספקטיבה תרבותית והיסטורית רחבה יותר על המקרא. הספרות המקראית תיבחן בקונטקסט של שאר תרבויות וספרויות המזה"ק תוך הצבעה על ההשפעות וזיקות הגומלין המשתקפות בז'אנרים הספרותיים השונים: בהיסטוריוגרפיה, בפרוזה, בשירה, בחוק, בספרות החוכמה.

Syntax and Meaning in the Bible

הקורס עוסק בקשר שבין התחביר ובין המסר העולה מן היחידה הקטנה, יחידת הפסוק, והיחידות הגדולות יותר- הפסקה והפרק. ננסה להראות כיצד הבנה בנושאים תחביריים, כגון: סוגי הפסוקיות, שיעבוד, מערכת הזמנים והפועל וכן הכרת נושאים קרובים מתחום תורת השיח, כגון: סדר מרכיבי השיח, וניהול המידע בסיפר, מסייעות להבחין בגוני משמע עדינים שבכתוב. כל זאת תוך חידוד ההבחנה בין טקסטים מז'אנרים ספרותיים שונים (סיפורת לעומת שירה) ותקופות שונות (לשון ימי הבית הראשון לעומת לשון בית שני).

אנו רגילים לחשוב על דברי הנביאים כעל נאומיהם של מורי מוסר חוצבי להבות, בעלי תודעה חברתית עמוקה. עם זאת, יש לזכור כי לא פחות מכך היו הנביאים גם פרשנים, מסוג מסוים, של מסורות וסיפורים שקדמו להם, אשר חלקם משוקעים בטקסטים אחרים בתנ"ך, ובכלל זה בתורה. בספרי הנביאים הקלאסיים, ובמיוחד בספרי עמוס, הושע, ישעיהו וירמיהו, נמצא הרזמים (אלוזיות) לסיפורים או מוטיבים הידועים לנו מסיפורי הבריאה, יציאת מצרים והאבות. כיצד השפיעו החומרים הללו על הנביאים? מה הייתה מטרת הפרשנות המיוחדת, ולא פעם הביקורתית בעליל, שנתנו לטקסטים העתיקים מהם, או למסורות המקובלות שעמדו מאחוריהם, שלחלקן כבר היה מעמד מקודש בקרב קהליהם? הקורס יעסוק בפרשנות הפנים-מקראית כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרי הנביאים, תוך התמקדות בטכסטים נבחרים המדגימים את קריאתם הפרשנית של הנביאים בתורה.

מחזור סיפורי דוד מעמיד בפנינו דמות מרתקת במורכבותה. מצד אחד מופיע דוד כדמות של מלך אידיאלי, אך מצד שני נמתחת עליו ביקורת קשה. בסוו של דבר מוצגות קורות חייו בתור ’כמעט-טרגדיה‘, בשל האסונות הפוקדים אותו, אסונות המוצגים כאילו דוד גרם להם במו ידיו. אם כן, הסיפור מגלם מצד אחד תעמולה מלכותית במלוא מובן המלה, ומצד שני הוא מצג ראייה טרגית מרשימה של גורל האדם. מה עומד מאחורי תפיסה מורכבת זו? האם מדובר בפיקציה ספרותית או בתיאור ספרותי-היסטורי בעל שורשים באירועים ומצבים שנתקיימו במציאות? בשיעור זה נבקש לתת מענה על שאלות אלה, על פי היבטים ספרותיים, לשוניים והיסטוריים גם יחד.
התלמידים יחברו עבודה קצרה על פרק מסיפורי דוד או על תיאור מדעי מסוים של חיי דוד.

Historiography in the Book of Kings: The Relationship between History and Ideology
ספר מלכים הוא דוגמה חשובה ללימוד טיבה ואופיה של הכתיבה ההיסטורית במקרא בכלל. מתוך עיון בפרשיות נבחרות נעסוק בשאלות: כיצד נכתבה ההיסטוריה בתקופת המלוכה? מי יכולים היו להיות כותביה? ומה היו מטרותיהם? נרחיב את נקודות המבט גם אל מקורות חוץ-מקראיים בני התקופה (מן המרחב המסופוטמי והשמי-הצפון-מערבי). נתמקד ביחסים שבין המציאות ההיסטורית המשוערת ובין המגמות האידאולוגיות הגלויות והסמויות אשר מנחות את האופן שבו מתוארים ימי המלכים בישראל וביהודה.

Nature and Land in the Prophetic Literature
תמונות טבע ונוף משמשות לרוב במסר הנבואי. בקורס נציג את השאלות: כיצד ולאיזה צורך נותנים הנביאים ביטוי לתופעות טבע, לתמונות נוף, לצומח ולחי במסר הנבואי שלהם? עד כמה סביבתם הגיאוגרפית של הנביאים עמוס, ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל מקבלת ביטוי בדבריהם? נעסוק בשני תחומים: (א) העם ואלהיו בדימוי הנבואי; (ב) המשל והמציאות הפוליטית הפנימית והבינלאומית; ונידרש להיכרות עם לשונות הדימוי במקרא (מטאפורה, אליגוריה, פראבולה, משל וחידה).
הקורס מפגיש דיסציפלינות שונות, במיוחד מחקר המקרא ותחומי המחקר הגיאו-בוטני, במטרה להרחיב ולהעמיק את ידיעותיהם של לומדי המקרא בתחומים שנוגעים לאקולוגיה של ארץ ישראל, על מנת להעשיר את העיון הפרשני הספרותי והאידיאולוגי.

הקורס נועד להראות לסטודנטים את יסודות הבלשנות המשווה: מושגים בסיסיים בבלשנות היסטורית (מעתק הגאים, שיחזור) והשוואה בין השפות. חומר מורש וחומר שאול; השפעות זרות. עקרונות הבלשנות ההודו-אירופית, שמית-חמית ועוד.

הקורס מעביר למשתתפים בו ידע בסיסי על שפות העולם השונות, על הקריטריונים למיונן, על המושגים "אילן היוחסין" ו"מיון טיפולוגי". הכרת מבנים שונים של שפות נעשית תוך כדי הדגמה מעשית: ניתוח של משפט במספר רב של שפות כגון תורכית, סינית, יפנית, סנסקריט, הינדי, סואהלי ועוד.

גבולות המרחב - מצפון אפריקה במערב עד אירן במזרח ומאנטוליה בצפון עד אתיופיה בדרום. הקורס סוקר את הלשונות המדוברות היום ושהיו מדוברות בעבר במרחב זה, נותן מושג בסיסי של קרבה לשונית, סוקר את משפחת הלשונות השמיות-חמיות. המצאת הכתב בשומר ובמצרים, התפתחות כתב היתדות והתפשטותו במזרח התיכון הקדום. הכתב הפיניקי והתפתחותו. תולדות הכתב הארמי וצאצאיו - הכתב העברי המרובע, הכתבים הסוריים, הכתב הערבי וכן הכתב היווני והרומי.

הקורס‮ ‬יחל‮ ‬בסקירה‮ ‬כללית‮ ‬של‮ ‬תולדות‮ ‬הארמית‮ ‬ושל‮ ‬כמה‮ ‬ממאפייניה‮ ‬העיקריים‮ ‬של‮ ‬הארמית‮ ‬הקלאסית‮, ‬וימשיך‮ ‬בסקירת‮ ‬הארמית‮ ‬המדוברת‮ ‬על‮ ‬שלל‮ ‬טיפוסיה‮, ‬לשונותיה‮ ‬וניביה‮. ‬עיקר‮ ‬הקורס‮ ‬יעסוק‮ ‬בארמית‮ ‬המדוברת‮ ‬בכורדיסתאן‮ ‬ומצפון‮-‬מערב‮ ‬איראן‮, ‬בתכונותיה‮ ‬העיקריות‮ ‬של‮ ‬ארמית‮ ‬זו‮ ‬תוך‮ ‬השוואה‮ ‬לארמית‮ ‬הקלאסית‮, ‬ובהצגת‮ ‬הרבגוניות‮ ‬הדיאלקטולוגית‮ ‬שלה‮. ‬הקורס‮ ‬יסתייע‮ ‬בהצגת‮ ‬חומרי‮ ‬אודיו‮ ‬ווידאו‮ ‬הכוללים‮ ‬ראיונות‮ ‬עם‮ ‬דוברי‮ ‬השפה‮, ‬שידורי‮ ‬רדיו‮, ‬סרטי‮ ‬עלילה‮ ‬וסרטי‮ ‬הנפשה‮ (אנימציה‮). ‬כמו‮ ‬כן‮ ‬יכלול‮ ‬הקורס‮ ‬מפגשים‮ ‬עם‮ ‬דוברי‮ ‬השפה‮ ‬שיוזמנו‮ ‬לכמה‮ ‬מן‮ ‬השיעורים‮. ‬

בתחילת‮ ‬הקורס‮ ‬תוצג‮ ‬סקירה‮ ‬כללית‮ ‬של‮ ‬הארמית‮ ‬המדוברת‮ ‬על‮ ‬שלל‮ ‬טיפוסיה‮, ‬לשונותיה‮ ‬וניביה‮, ‬תוך‮ ‬השוואה‮ ‬בין‮ ‬הקבוצות‮ ‬הלשוניות‮ ‬העיקריות‮ ‬של‮ ‬ארמית‮ ‬זו‮. ‬עיקר‮ ‬הקורס‮ ‬יעסוק‮ ‬בדיאלקטים‮ ‬נבחרים‮ ‬של‮ ‬הארמית‮ ‬המדוברת‮ ‬בפי‮ ‬יהודים‮ ‬ונוצרים‮ ‬שמוצאם‮ ‬מכורדיסתאן‮ ‬ומצפון‮-‬מערב‮ ‬איראן‮, ‬בתכונות‮ ‬הדקדוקיות‮ ‬והלקסיקליות‮ ‬של‮ ‬דיאלקטים‮ ‬אלה‮ ‬ובהשוואה‮ ‬בין‮ ‬הדיאלקטים‮ ‬היהודיים‮ ‬לדיאלקטים‮ ‬הנוצריים‮. ‬הקורס‮ ‬יסתייע‮ ‬בהצגת‮ ‬חומרי‮ ‬אודיו‮ ‬ווידאו‮ ‬הכוללים‮ ‬ראיונות‮ ‬עם‮ ‬דוברי‮ ‬הדיאלקטים‮ ‬שיידונו‮ ‬בקורס‮, ‬שידורי‮ ‬רדיו‮,‮ ‬סרטי‮ ‬עלילה‮ ‬וסרטי‮ ‬הנפשה‮ (אנימציה‮). ‬כמו‮ ‬כן‮ ‬יכלול‮ ‬הקורס‮ ‬מפגשים‮ ‬עם‮ ‬דוברי‮ ‬השפה‮ ‬שיוזמנו‮ ‬לכמה‮ ‬מן‮ ‬השיעורים‮. ‬ ‮ ‮ ‬

Language and Society in Ethiopia

מטרת הקורס להעניק ידע בסיסי על נושאים שקשורים לשפה ולחברה באתיופיה. בקורס זה נכללים בין היתר: סיווג של שפות באתיופיה, דיאלקטים של אמהרית, שפת נשים, שפה של קבוצות מסוימות, אמהרית מעורבבת, שמות פרטיים בשפות שונות, וכו'.

The language of the el-Amarna letters from Canaan
בתל אל-עמארנה שבמצרים נתגלו לוחות בכתב יתדות המכילים את תכתובת הפרעונים אמנחתפ השלישי ואחנאתון עם ממלכות וערי ממלכה במאה ה14 לפנה"ס. המכתבים מכנען כתובים בלשון מעורבת, שבסיסה האכדית הפריפרית, הלינגוה פרנקה של התקופה, ועם יסודות משמעותיים של הדיאלקטים המקומיים, בהם דיאלקטים של הכנענית העתיקה. נקרא מן המכתבים האלה ונבדוק מה אפשר ללמוד מלשונם על המערך הלשוני ועל המערך הלשוני-חברתי של כנען בתקופה שקדמה לממלכת ישראל הקדומה.

הקורס סוקר בפירוט את המבנה ואת מצאי ההגאים של העברית העתיקה כפי שהיא משתקפת מבעד לטקסט המקרא. השיעורים הראשונים ( שישה-שבעה) מוקדשים למבוא שנסקרים בו העניינים הבאים: גבולות הזמן והמקום של העברית המקראית והמקורות המלמדים עליה; יסודות הפונולוגיה; פונטיקה; תהליכי לשון. הדיון בכלל סוגיות ההגה מתקיים לאור גישות בלשניות שונות זו מזו: סינכרונית, היסטורית והשוואתית. בדיון הסינכרוני מתברר מעמד העיצורים, התנועות וההטעמה כפי שהם משתקפים בייחוד בניקודם של בעלי המסורה הטברנים. הדיון ההיסטורי מתמקד באותן סוגיות אך מתחקה אחר תופעות הלשון ההגאיות בתקופות שקדמו לתקופת גיבושו של טקסט המקרא. העיון ההשוואתי פונה אל עדויות לשוניות שמחוץ לניקוד הטברני של המקרא, כלומר שפות שמיות אחרות (בייחוד ארמית וערבית), מסורות אחרות של העברית (ארץ-ישראלית, בבלית, תעתיקים, שומרונית) ומטרתו לחשוף את פניה המגוונים של העברית בימי הבית הראשון והשני.

הקורס "תורת הצורות" הוא המשכו של הקורס "תורת ההגה" (המהווה תנאי קבלה לקורס זה). בקורס נסקרת המורפולוגיה של העברית המקראית. בשיעורים הראשונים (אחד-שניים) מתבררים מושגים בסיסיים הנוגעים לתורת הצורות: מורפמה, סוגי הצורנים (חבור, פרוד, גזירה וכו'), דרכי גזירה של מילים וחלוקה לחלקי דיבר. הקורס גופו מטפל בניתוחם ההיסטורי והסינכרוני של רוב חלקי הדיבר: כינויים, מערכת הפועל ומערכת השם. מקום מרכזי בקורס תופסת סקירה מפורטת של מערכת הפועל שבמקרא. לצד שחזורן של צורות עתיקות מתברר בקורס מעמדן הסינכרוני ותפקודן של הצורות הקיימות בעין ונדונות מהויותיהן של קטיגוריות דקדוקיות כגון מין ומספר. במהלך הקורס ובתרגילים הנלווים אליו מופנים התלמידים אל טקסט המקרא גופו, כך שבסופו פתוחות לפניהם דרכי הגישה אל הטקסט, מוכר להם דקדוק לשונו, והם מצוידים בכלים הבלשניים והביבליוגרפיים שיש בהם להרחיב ולהעמיק את הידע שקנו בקורס.

הקורס מציג את עיקרי דקדוקה של לשון חז"ל. בעיקר בתחום תורת ההגה ותורת הצורות (של הפועל). הקורס מלווה בקריאה במשנה (על פי כתבי יד מעולים) שבמהלכה מוצגות תופעות לשוניות שונות שאינן עולות ממהלך ההרצאה. כן עוסק הקורס ברקעה הלשוני-היסטורי של לשון חז"ל, ברקעה הגיאוגרפי, בסקירת תולדות מחקרה ובסקירה קצרה של הספרות התלמודית.

הקורס מציג שלושה מישורים בניתוח התחבירי: המישור הפורמלי, המישור הסמנטי והמישור הפרגמטי. סוגיות תחביריות שונות נדונות תוך הדגשת תרומתם של מישורי הניתוח השונים לניתוחן המדויק. בחלקו השני של הקורס מתרכז בהצגת המבנים התחביריים של המשפטים הפועליים בעברית בת– זמננו. מוצעת שיטה סמנטית (המבוססת על דקדוק היחסות, על תורת היחסים הסמנטיים ועוד) המאפשרת לעמוד על הציפיות התחביריות למימוש התחבירי של תכנים שונים. הציפיות מתייחסות לערכיות הפועל, לחלקי הדיבר של רכיבי המשפט ולעמדות התחביריות השונות של נושאי התפקידים הסמנטיים השונים. לאחר העמדת מסגרת הציפיות התחביריות מובאים באופן שיטתי גורמים שונים, סמנטיים ופרגמטיים, למימושים עמומים של המשפט הפועלי, הן במה שנוגע לערכיות הפועל והן במה שנוגע ליסודות הלשוניים ולעמדות התחביריות של מימושי הארגומנטים ביחסות השונות.

מהי "סמנטיקה" ומעמדה בחקר הבלשנות. גישות שונות להגדרת משמעותה של מלה - גישה רפרנציאלית להגדרת משמעותה של מלה: - גישה פרדיגמטית; שדות סמנטיים; רכיבי משמעות - גישה טקסטואלית (הקשר לשוני סינטגמטי, הקשר חוץ-לשוני פרגמטי) מיונים שונים של חלקי הדיבר על פי הגישות השונות אל המשמעות תרגיל במילון לזיהוי גישות שונות להגדרת משמעותה של מילה - דנוטציה וקונוטציה; שבעה סוגים של משמעות (על פי ליץ') יחסי משמעות בין מלים: - נרדפות (סינונימיה): הגורמים לנרדפות: הבידול בין מילים נרדפות בעברית בת ימינו - היכללות (היפונימיה) - ניגוד לעומת הפך; סוגים שונים של הפך בפועל, בשם התואר, בשם העצם. מלים רב-משמעיות - מה בין פוליסמיה להומונימיה גורמי הפוליסמיה: מטפורה, מטונומיה, אליפסה, אטיפולוגיה עממית, תרגום שאילה, התייחדות המשמעות והתכללות המשמעות. - דרכים לזיהוי ערך מילוני הומונימי .

Arabic Grammar And Its Affinity with Hebrew

הקורס בוחן בעיקר את המערכת הפונולוגית והמורפולוגית של הערבית הספרותית בהתבסס על הגישה הדיאכרונית אגב השוואה שיטתית לעברית ,בעיקר המקראית. נדונות בו גם כמה סוגיות תחביריות אלמנטריות.
נושאי השיעור העיקריים-סקירה היסטורית של השפה הערבית וקביעת מקומה במשפחת הלשונות השמיות, התפתחות מערכת הכתב, הכרת אינבנטר העיצורים-התנועות והדיפטונגים, תיאור מבנה ההברות ומערכת ההטעמה, תווית היידוע¬ כינויי הרמז וכינויי הגוף הפרודים והחבורים, צורני הנטייה של המין והמספר וכן תופעת הריבוי השבור האופיינית לענף השמי הדרום-מערבי, תצורת הזמנים של הפועל, מערכת הבניינים והוראותיהם הסמנטיות, מערכת סימני היחסה, סדר המלים במשפט הפעלי וסוגיית ההתאם הדקדוקי הקשורה בו.

READINGS IN MAIMONIDES' GUIDE OF THE PERPLEXED
קריאה במורה הנבוכים
מרכזיותו של הרמב"ם בהיסטוריה ובפילוסופיה היהודית היא מן המוסכמות. מטרת השיעור היא לברר את היסודות הפילוסופיים של משנתו, על ידי קריאה בספרו 'מורה הנבוכים' - ספר פילוסופי חדשני ונועז, שעמד במוקדו של פולמוס חריף לאורך כל ימי הביניים- ולנסות לפענח את הסודות הפילוסופיים הצפונים בו.

מברלין לירושלים: חקר היהדות העתיקה והתהוות מדעי היהדות
From Berlin to Jerusalem: the rise and development of the “Wissenschaft des Judentums”
ההשכלה היהודית, החל במאה השמונה עשרה, התבטאה בין השאר בפנייה להיסטוריה היהודית ולספרות היהודית העתיקה כמושא מחקרי. בין המשכילים היו גם חוקרים מובהקים כגון צונץ, גייגר, גרץ, דובנוב ואחרים, שאת פרותיהם אנו אוכלים עד היום. בקורס זה נלמד על עיצוב וגיבוש חקר הספרות העתיקה, ראשית באירופה ולאחר מכן בירושלים ובארה"ב, תוך שילוב של שני הקשרים: מחד ההקשרים האידיאולוגיים והתרבותיים של צמיחת "חכמת ישראל", ומאידך ערכם ותרומתם של דמויות אלה להתפתחות חקר היהדות העתיקה.

המסורת הגותית היהודית עוצבה בחלקה הגדול בתנאים של גלות, כלומר בתנאים של חוסר ריבונות מדינית ושל שעבוד.
האם יש למסורת היהודית כלים המסוגלים להעשיר את הרפלקציה שלנו אודות החיים הפוליטיים?
שיעור זה יציג את המוטיבים המרכזיים שבחשיבה פוליטית יהודית.
במרכז הקורס יעמוד הספר "המסורת הפוליטית היהודית", כרך א' "סמכות", בעריכתם של מיכאל וולצר, מנחם לורברבוים ונועם זוהר (עורך משנה: יאיר לורברבוים), (ירושלים, תשס"ז).

אחד מן הנושאים המרכזיים במפגש הבין תחומי בין דת למדע בפילוסופיה היהודית של ימה"ב היתה, ונותרה כך עד היום הזה, שאלת בריאת העולם. התפישה המדעית הרווחת בימי הביניים היתה תפישת קדמות העולם האריסטוטלית. עמדה זו הציבה אתגר קשה ביותר בפני הוגים יהודים והוגים בני הדתות המונותאיסטיות האחרות שהאמינו באל בורא עולם מחד גיסא ובאמיתתה של הפיזיקה האריסטוטלית מאידך גיסא.
הוגי התקופה נדרשו להתמודד עם תורת הקדמות והשלכותיה במישור הפילוסופי, ועם הפיזיקה האריסטוטלית מול כתבי הקודש - במישור הפרשני.
בקורס זה נשתדל לבחון כיצד ניסו ההוגים היהודים בימי הביניים להגן על עמדתם הדתית, לפשר בינה לבין התפיסה הפילוסופית-מדעית או לערער עליה. נתמקד בעיקר בתורות הבריאה של ר' אברהם אבן עזרא, הרמב"ם ושמואל אבן תיבון. את תורותיהם נבחן משני הבטים: ההיבט התיאורטי וההיבט הפרשני: נציג את עמדתם בשאלת בריאת העולם לצד פירושיהם לפרקי המקרא העוסקים בשאלה זו.

Emmanuel Lévinas: From Existence to Revelation

בקורס המוצע נבקש לבחון את הפילוסופיה של לוינס לאור מחשבתו היהודית. מצד אחד, נעיין בטקסטים הפילוסופים העיקריים שלו, מהתקופה המוקדמת (הזמן והאחר, מהקיום אל הקיים), דרך כתביו הפילוסופים המרכזיים (כוליות ואינסוף, אחרת מהיות או מעבר למהות), ועד לטקסטים המאוחרים יותר (המוות והזמן, אלוהים והפילוסופיה). מצד שני, נתמודד עם הטקסטים היהודיים של לוינס (קריאות תלמודיות, חירות קשה), ונמדוד בעזרתם את צעדיו הפילוסופים ביחס להגותו היהודית. ננסה לראות כיצד, מתוך נסיון לשאול את שאלת הקיום באופן שונה (מהיידגר, מסארטר), מחשבתו של לוינס מתפתחת לכדי מחשבת התגלות. עיון כפול זה – היהודי והפילוסופי – תאפשר לנו לחשוף את הגותו של לוינס במלוא היקפה ומשמעותה.

בקורס נבחן את האפשרות לפרשנות פסיכואנליטית לסיפור של עקדת יצחק, במיוחד במשניותיהם של זיגמונד פרויד, תיאודור רייק וז'אק לאקאן. נפגיש את המעשה הפרשני הפסיכואנליטי עם מספר הבנות של העקדה בתוך המסורת היהודית, ובמיוחד בקרב הוגים יהודים מודרניים דוגמת מרטין בובר וישעיה ליבוביץ'.
העיונים במגמות הפרשניות הללו ישלחו אותנו לשאול שאלות אודות: מעמד האב ומעמד הבן בטקסט המקראי מול מעמדם בהגות המודרנית; מקומה של החרדה (Angst) בפרשנות לעקדה אצל הפסיכואנליטיקאים וההוגים המודרניים השונים, בעקבות תפיסתו הידועה של קירקגור ב"חיל ורעדה"; תהייה מתודית על תרומתה או חסרונה של הפרשנות הפסיכואנליטית להבנת הטקסט המקודש על פני הפרשנויות המסורתיות כמו גם הפרשנויות ההגותיות המודרניות ביהדות; האופן שהסיפור היהודי יכל לשמש כאלטרנטיבה למיתוס המכונן של השיח הפסיכואנליטי, שהוא המיתוס היווני של אדיפוס; וגם תהייה שמא הפרשנויות הפסיכואנליטיות למיתוס של עקדת הבן-יצחק הנן תוצר של הבנה נוצרית, ולאו דווקא יהודית, של העקדה כמיתוס מקדים לצליבה של הבן-ישו.

פרויקט תיקון הדת של שפינוזה הוא אחד מן הפרויקטים המקיפים ביותר והיסודיים ביותר בפילוסופיה של העת החדשה. במרכזו של פרויקט זה שפינוזה מבקש לתקן באמצעות הביקורת הפילוסופית את מושג אלהים של המסורת התיאולוגית. שכן התקפתו החזיתית והנועזת של שפינוזה על מושג אלהים של התיאולוגיה לא הובילה אותו למסקנה שמושג אלהים כשלעצמו הוא מושג שקרי, וככזה יש לבטלו מכל וכל. להיפך, תגליתו של שפינוזה היתה שמושג אלהים הוא אכן מושג אמיתי ובעל חשיבות עליונה אלא שעד אליו הוקנה למושג זה פשר שגוי ומסולף. ולכן, על מנת לתקן את המושג המסורתי של אלהים שפינוזה מבקש לזקקו מכל סיגיה של האמונה התפלה ולצקת אותו לתוך תבניתה של התבונה.
השיעור יוקדש לקריאה באתיקה.

הקורס הוא מפגש היכרות עם הטקסט הקאנוני של הקבלה ואחד מחיבוריה המרתקים ביותר, הן מצד עצמו (מבחינה רעיונית וספרותית גםIיחד),והן מצד הקף השפעתו. הקורס יתמקד בפרשה מתוך הזוהר ויתנהל על פי הטקסט ובעקבותיו, עקב בצד אגודל. לשון אחר, חומר הקריאה לא יהיה מבחר ערוך, אלא הטקסט הזוהרי עצמו בגלגולי המוטיבים הדרשניים שבו, בפיתוחיו, בדרכי פירושו וכו'. בדרך זו נכיר הן עניינים שמגופי תורתו של הזוהר והן את דרכי החשיבה וההבעה של הטקסט החשוב הזה, שמאז הופעתו והתפרסמותו מתבססת עליו הספרות הקבלית כולה ומצטטת ממנו מלוא חופניים. מתוך הקריאה נתוודע אל לשונו הארמית המיוחדת של הזוהר, ובמקרים מסויימים גם נכיר באופן ראשוני את קשייו וסבכיו של הטקסט, ואת ההתמודדות עמו בדרכי החקירה הפילולוגית.

ר' דב בער, המגיד ממזריטש, תלמידו ויורשו בהנהגה של הבעש"ט, מיסד החסידות, הוציא את החסידות מכלל חבורה מצומצמת ועשאה תנועה היסטורית גדולה, מבחינה ארגונית ורעיונית גם יחד. בקורס זה נעסוק בעולמו הרוחני של המגיד ממזריטש, שהתווה את דרך המלך של התנועה וטווה את יריעתה הרוחנית לדורות – כפי שעולם זה בא לידי ביטוי בקובצי דרושיו, ובראשם "מגיד דבריו ליעקב" (שזכה למהדורה מדעית). במקרים מסויימים גם נבחן את פרשנות תורותיו כפי שנתפתחה באופנים שונים בקרב יורשיו וממשיכי דרכו בחצרות החסידיות בדורות הבאים. מוקדי הגותו של המגיד, שיידונו במהלכו של הקורס, הם כדלקמן: ייעודו הדתי-מוסרי של האדם (על רקען של הנחות-יסוד מובלעות בתורת האלוהות ובתפיסת העולם והמציאות), מצוקותיו הקיומיות, מאבקו עם עצמו או עם בחינת הרע שבקרבו, ויכולתו להתגבר על המכשולים בדרכיה המגוונות של העבודה הדתית.

הקורס יתבסס על עיון בטקסטים זוהריים, בהם נשזרות הדרשות הקבליות בתאורי הוואי של חבורת חכמים העוסקת בצוותא בסודות התורה. מתוך העיון בטקסטים נעמוד על החוויות המיסטיות המכוננות את החבורה, נאפיין את היחסים בין החברים בחבורה ובינם לבין העולם הסובב, ונעסוק במשמעותה של ההיררכיה המתקימת בחבורה זו. כמו כן נעמוד על ההיבטים הספרותיים היחודיים לספרות הזוהר ועל יחודה של פרשנות התורה שנוצרת במסגרת זו. בהקשר זה אף נקרא טקסטים המהווים מקורות לספרות הזוהרית.

ספר הזוהר מוכר לרבים כחיבור מרכזי בספרות המיסטיקה היהודית. ספר זה מציע מגוון רחב של פירושים לכתבי הקודש, הנתונים בתוך מסגרת ספרותית עשירה.
במהלך הקורס נקרא טקסטים מן הספרות הזוהרית, תוך התמקדות בדרך הפרשנות היחודית לזוהר. במסגרת זו נבחין בין טקסטים משני סוגים:
א. טקסטים שמיקודם ומקור ההשראה שלהם הוא המילה הכתובה, החל במדרשי פסוקים וכלה במדרשי אותיות.
ב. טקסטים שעיקרם בחוויה חזיונית.

מתוך לימוד פרטני משותף של הקטעים השונים, נעמוד על התפיסות הקבליות ועל היחודיות הפרשנית של מדרשי הזוהר וכן ננסה לברר לעצמנו מהם המאפיינים המשותפים לכל אחת מקבוצות הטקסטים, והאם אמנם נענים הטקסטים הזוהריים לחלוקה הראשונית שהגדרנו או שמא, מתוך הלימוד, עולים פרמטרים חדשים ובלתי צפויים, שעשויים לשנות את ה"קטגוריות" איתן התחלנו את העיון.

The Dybbuk – in Jewish Mysticism and in Jewish Culture
תופעת הדיבוק היא אחת הדוגמאות המפורסמות להשפעתה של תורת הסוד על התרבות היהודית – על הספרות, התיאטרון והמוסיקה. בקורס זה נבדוק היבטים שונים של תופעה זו. נפתח בדיון בדבר הרקע האידאי והחברתי להתפתחות מושג הדיבוק ונמשיך בקריאת טקסטים המתארים סיטואציות של דיבוק ואחר כך אף נדון בתופעות דומות בעמים אחרים. חלק אחר של הקורס יכלול דיון במעבר של מושג זה אל התרבות היהודית – הצגתו המפורסמת של אנסקי, סרטים ומוזיקה. במסגרת הקורס נצפה בכמה סרטים ואף נארח מרצים אורחים.

Reading The books of Contemplation

חוג העיון הוא חוג של יוצרים שפעל ככל הנראה בספרד של המאה הי"ג. כתביו שונים מאוד מכל הזרמים האחרים בתורת הסוד. כך למשל תורתו דוגלת בשיטה של י"ג מידות באל במקום בשיטה של עשר ספירות, הידועות לנו ממרבית הזרמים האחרים. גם מאגר הדימויים, הסמלים והמטפורות המשרתים אותו שונה משל זרמים אחרים. למרות זרותו השאיר זרם זה את חותמו על טקסטים אחרים, במיוחד הזוהר וכתביו של ר' משה קורדוברו, המקובל הצפתי שחי במאה הט"ז. בקורס זה נקרא בכתבי החוג, נתוודע למאגר דימוייו המקסימים ונדון בהשפעותיו לדורות הבאים.

בקורס זה נלמד סוגיות תלמודיות מסדר מועד. הנושאים יהיו שבת וחגי ישראל. הגישה תהיה היסטורית ביקורתית והלימוד יהיה השוואתי לכל המקומות שמקבילים לסוגיא בבבלי.

בקורס זה נלמד סוגיות מסדר נשים שמבטאות את מכלול היחסים שבין הבעל לאשתו וביניהם לבין ילדיהם, החל מרגע השידוכין ועד לגירושין, עד ועד בכלל. נבדוק את השפעת הגירושין על החזקת הילדים ועל חובת מזונותיהם. הלימוד יהיה השוואתי לשיטות משפטיות קרובות.
הערות:

בקורס זה נלמד את דין ארבעת השומרים ודין ארבעת אבות נזיקין, נלמד על סדרי המשפט ועל פסולי העדות, סמיכת החכמים בא"י ובבבל ועל המתיחות שבין שני מרכזי התורה האלה.

Babylonian Aramaic
מבוא כללי לארמית הבבלית, הדן, בין היתר, בנושאים הבאים: לשונן של המסכתות
המיוחדות, ריבוי הצורות בבבלי, מסורת תימן, ספרות המחקר והמילונים, המורפולוגיה של הארמית הבבלית: הכינויים, הפועל והשם.
השיעור כולל קריאת טקסטים מן התלמוד הבבלי, עם תרגום וניתוח הפעלים.

Galilean Aramaic

מבוא כללי לארמית הגלילית, הכולל, בין היתר, דיונים בנושאים הבאים: מקורותיה של הארמית הגלילית, ספרות המחקר והמילונים, המורפולוגיה של הארמית הגלילית: הכינויים, הפועל והשם.
השיעור כולל קריאת טקסטים מן המדרש, עם תרגום וניתוח הפעלים.

Midrash, Halachot and Agadot: reading rabbinic literature
אחד מן החידושים החשובים של ספרות חז"ל הוא מושג ה"תורה שבעל פה", על האידיאולוגיות והפרקטיקות הכרוכות בו. במסגרת התרגיל נלמד מקורות מספרות חז"ל העוסקים במושג ה"תורה שבעל פה" וסמכות החכמים, תוך שימת דגש על רכישת מיומנויות בלימוד הטקסטים החז"ליים, וכן היכרות עם הז'אנרים השונים: משנה, תוספתא, מדרשי התנאים, בבלי, ירושלמי ומדרשי האגדה.

Babli Sanhedrin, Chp.3
לימוד שיטתי של פרק שלישי במסכת סנהדרין, עם התוספות וחידושי המחקר.
השיעור כולל מבוא הדן, בין היתר, בתוכן ובמבנה של המסכת, בכתב-היד שלה, במפרשים ובתרגומים.

Babli Sanhedrin, Chp.4

לימוד שיטתי של פרק רביעי במסכת סנהדרין, עם התוספות וחידושי המחקר.
השיעור כולל מבוא הדן, בין היתר, בתוכן ובמבנה של המסכת, בכתבי –היד שלה, במפרשים ובתרגומים.

The Qumran Community and it's literature
מגילות ים המלח, האתר בחירבת קומראן ומשמעויותיהם עוררו דיונים רבים בכל הקשור לתולדות הבית השני ועוד יותר באשר לרבדים התיאולוגיים הקיימים באותה תקופה. מבין הקשיים המגבילים את יכולות המחקר בולטת השאלה כיצד ניתן להגדיר כתבים "כיתתיים" בין המגילות ואיך עלינו להסביר את הימצאות הכתבים האחרים. בקורס זה נערוך סקירה כללית על עצם הממצאים, בעיות שיוך של מגילות לזרמים, נושאי המחשבה הדתית (אל, מלאכים, שדים, מקום האדם ותפיסות הפולחן) ונדון בעזרת טקסטים מקוריים במשמעות המגילות כאחד הגשרים בין ה מקרא לספרות חז"ל.

נושאים וקריאת חובה 1. האישה הקטלנית. דוגמה לגלגולי מוטיב מן המקרא ועד ימי הביניים (ממעשה גן עדן ועד הרמב"ם), בהלכה ובאגדה. השפעת שינויים באמונות ודעות על היחס לאישה, למיתה, להתאלמנות ולנישואין חוזרים. א' גרוסמן, חסידות ומורדות, ירושלים תשס"א, עמ' 475–478 2. על האירוסין כברית הדדית בספר הושע וההשוואה לשיטת חז"ל. מ"ע פרידמן, 'וענתה שמה כימי נעוריה (הושע ב:טז): "אישי אתה"', בר-אילן, טז–יז (תשל"ט), עמ' 32–36. 3. ספרות ימי בית שני. היחס לאישה, לנישואין ולגירושין אצל יהודי ייב, בספרות בית שני ואצל כת מדבר יהודה. 4. יחס חז"ל לפרישות ולנישואין. י' גפני, יהודי בבל בתקופת התלמוד – חיי החברה והרוח, ירושלים תשנ"א, עמ' 266–273. 5-6. קידושין ונישואין. המונחים, המוסדות והטקסים – שידוכין, אירוסין וקידושין, חופה, נישואין, ייחוד, עדים, שבע ברכות, גיל הנישואין, טענת בתולין. 7. פסול חיתון וממזרות. מיהו יהודי? 8. ממוהר לכתובה. מ"ע פרידמן, 'אישות ומשפחה, פרק לדוגמא — ממוהר לכתובה', בתוך: א"א אורבך (עורך), יד לתלמוד — פרקים לדוגמא, גבעתיים תשמ"ג, עמ' 59–63, 91. 9. הכתובה ותנאיה. מ"ע פרידמן,, 'הכתובות הארץ-ישראליות מתקופת הגאונים', תעודה א — חקרי גניזת קהיר (תש"ם), עמ' 57-82. 10. 'שלא עשני אישה'. מקומה של האישה בפולחן היהודי. 11. המעמד המשפטי של האישה בהלכה, דיני עדות, נכסים ועוד. 12. 'שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל'. הערה: יש להביא לשיעורים את החוברות: (1) מ"ע פרידמן, נישואין גירושין והמשפחה היהודית לאור ההלכה; (2) הנ"ל, אישות … מקורות נוספים.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

סילבוס ורשימה ביבליוגראפית 1. חיי המין: מצוות עונה, טהרת משפחה, פרייה ורבייה, תכנון משפחה מ"ע פרידמן, 'ההלכה כעדות לחיי המין אצל היהודים שבארצות האסלאם בימי הביניים: כיסוי הפנים ונישואי "מתעה" ', פעמים, 45 (תשנ"א), עמ' 89-107 [ללא הערות]. 2. אונס 3. בגידות אשת איש ואיש אישה 4. סטיות מן הנורמה. ההומוסקסואל והלסבית 5. פוליגאמיה ומונוגאמיה מ"ע פרידמן, ריבוי נשים בישראל – מקורות חדשים מגניזת קהיר, ירושלים תשמ"ו, עמ' 1-14 (ראש העמוד), 19-32. [ללא ההערות] 6. ייבום וחליצה מ"ע פרידמן, 'עכשיו אמרו מצוות חליצה קודמת למצוות הייבום', תעודה יג (תשנ"ז), עמ' 35-40, 43-52 [ללא ההערות]. 7. יחס חז"ל לגירושין 8. המחזיר גרושתו משנישאה מ"ע פרידמן, 'המחזיר גרושתו משנישאת וטומאת הסוטה והאנוסה', ספר הזכרון לרבי שאול ליברמן, בעריכת ש"י פרידמן, ניו יורק וירושלים תשנ"ג, עמ' 189-195, 199-207, 211-218 [ללא ההערות]. 9. זכויות האישה בגירושין, דין מורדת מ"ע פרידמן, 'גירושין ביזמת האשה בארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה על-פי תעודות הגניזה', ממזרח וממערב, ב (תש"ם), עמ' 19-25. 10. האלמנה, העגונה והאלמן 11. ילדים והורים 12. המשפחה באגדה 13. אלימות במשפחה, שונות אברהם גרוסמן, חסידות ומורדות, ירושלים תשס"א, עמ' 373-397 (אלימות כלפי נשים). הערה: חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת ביבליוגראפיה ומבחן. יש להביא לשיעורים את החוברות: (1) מ"ע פרידמן, נישואין גירושין והמשפחה היהודית לאור ההלכה; (2) הנ"ל, אישות … מקורות נוספים.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

Angels, Demons and Ancient Monsters – On Jewish Myth and Mythmaking.

מגמה בולטת בחקר היהדות במאה העשרים (אשר יסודותיה נעוצים בראשיתו של מחקר היהדות המודרני, במאה ה-19), שוללת את קיומו של מיתוס יהודי קדום, או מתייחסת אל המיתוס כאל תופעה שולית, אשר דוכאה על ידי זרמי המחשבה העיקריים ביהדות. מקורה של מגמה זו הוא בהנחת היסוד, כי המיתוס הינו צורת הכרה דתית פרימיטיבית, האופיינית לתרבויות פגאניות, אשר תכניה הדמיוניים עוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.
למגמה זו קמו מתנגדים רבים, הנסמכים על נסיון להמנע מהגדרות שיפוטיות מחד גיסא, ועל נתונים טקסטואליים, מאידך גיסא.
במחקרים אלה, המתנגדים למגמה השוללת את קיומו של מיתוס יהודי קדום, נסמכים החוקרים על הגדרות אחרות. הגדרות אלה רואות במיתוס יצירה תרבותית חיונית, המגדירה את זהותו העצמית של האדם, מאפשרת לו להבין את מקומו בעולם, ומתקיימת בזיקה לריטואל. יתר על כן, לדעת חוקרים אלה, נתונים טקסטואליים, הלקוחים מן הספרות היהודית הקאנונית, מלמדים, כי ניתן להבחין ברובד מיתי במקרא, הזוכה לפיתוח נרחב בספרות חז"ל. מאוחר יותר, נארג החומר המיתי החז"לי אל תוך ספרות הקבלה, ומשולב בספרות זו בעיבודים חדשים.
השקפה מחקרית זו תשמש כהנחת עבודה עיקרית בקורס הנוכחי.
בשיעור נקרא מגוון טקסטים בעלי מאפיינים מיתיים, המופיעים בספרות חז"ל, ונעקוב אחר גלגוליהם של המיתוסים הקדומים אל ספרות הקבלה, ובעיקר אל החיבור המרכזי של הקבלה הקדומה, ספר הזוהר.

Biblical figures in Rabbinic Aggadda: part one
מדרשי האגדה מעצבים מחדש את דמויותיהם של גיבורי המקרא. תרח ונמרוד הופכים לרשעים גמורים, יעקב ומשה לתלמידי חכמים מן השורה, ואילו יהודה ויוסף לחסידים הנלחמים ביצרם. הקורס יעסוק בעיצוב דמויותיהם של גיבורי המקרא בסיפורי האגדה. במסגרתו נעסוק בין השאר באגדות על אדם הראשון, האבות והאמהות, תמר, יוסף, משה, מרים ויתרו.

Biblical figures in Rabbinic Aggadda: part two
הקורס יעסוק בעיצובה של ספרות האגדה את דמויותיהם של גיבורים שונים מספרות הנביאים והכתובים. במסגרתו נעסוק בין השאר בשמשון, דוד, רחב, דבורה, אליהו, מלכיצדק, רות ואיוב.

מחלוקות פוליטיות וזרמים דתיים בעולמם של חז"ל א
Political Strifes and Religious Currents in the World of the Sages I
מאורעות פוליטיים דרמטיים ומחלוקות רוחניות עמוקות אפיינו את תולדות ימי הבית השני ועצבו גם את מהלך ההיסטוריה שלאחריו. ספרות חז"ל משקפת, במאוחר, את מקצת ההתרחשויות והעימותים על פי דרכה ומגמותיה המיוחדות. חלקו הראשון של הקורס יסקור את טיבם של הזרמים החולקים מתוך מקורות מימי הבית השני בהשוואה לתיאורם בספרות חז"ל.

מחלוקות פוליטיות וזרמים דתיים בעולמם של חז"ל ב
Political Strifes and Religious Currents in the World of the Sages II
מאורעות פוליטיים דרמטיים ומחלוקות רוחניות עמוקות אפיינו את תולדות ימי הבית השני ועצבו גם את מהלך ההיסטוריה שלאחריו. ספרות חז"ל משקפת, במאוחר, את מקצת ההתרחשויות והעימותים על פי דרכה ומגמותיה המיוחדות. חלקו השני של הקורס יבחן את ייצוגן של מחלוקות קונקרטיות מימי הבית בספרות חז"ל, בהשוואה לעדויות אחרות.

Body, Gender, and Matrimony in the Talmud
הקורס ידון בסוגיות מגוונות הנוגעות לאישות ומגדר, תוך התמקדות בנושאים הלכתיים המאפשרים חדירה מעמיקה לשיח החז"לי, כגון צניעות ואיסורי ייחוד בין גברים לנשים; חובות הנישואין: "מלאכות שהאשה עושה לבעלה" ועילות גירושין.
הקורס משלב הוראה אקדמית עם לימוד עצמאי מונחה של הסטודנטים, במתכונת סדנה. במשך שעתיים יתנסו התלמידים בלימוד פעיל של תלמוד בקבוצות קטנות בליווי דפי הדרכה והסבר, בנוכחות פעילה של המרצים, ולאחר מכן יינתן שיעור על הסוגיה שנלמדה. השיעור יינתן על ידי שני המרצים גם יחד. המבנה הייחודי של הקורס מבקש ליצור שיחה ותחושה של קהילה לומדת, בצד התנסות בלימוד עצמאי ועיסוק תימטי בשאלות של מגדר ואישות.

תיקוני התפילה והגאולה במשנת ר' אברהם בן הרמב"ם.

Abraham Maimonides’ Prayer Reforms and Redemption

עיונים בתיקוני התפילה וסדריה על פי כתבי הגניזה וחיבוריו של ר' אברהם בן הרמב"ם כדרך לקירוב הגאולה ומימוש הקץ. הרקע לתיקוניו במשנת הרמב"ם והמחלוקת שהם עוררו בשל השינוי במנהג והחיקוי לדרכי התפילה המוסלמיות.

בנושאים שיילמדו יהיו עיונים בעניינים שלהלן:

התפילה כמכשיר לגאולת הפרט והאומה
התפילה בציבור והתפילה ביחידות
בית הכנסת כמקדש מעט

סדרי התפילה וחובותיה
קריאת התורה לפי מחזור תלת-שנתי וחד-שנתי
תפילות חובה ותפילות רשות
הכוונה בקריאת שמע ובתפילה
היחס לפיוט

ההכנות לתפילה: רחיצת ידיים ורגליים; הכוונה לקראת התפילה
סדרי ישיבה ועמידה בתפילה
השתחוויות בתפילה
כיוון המתפלל

רפורמה ושמרנות בתפילה
ההידמות לאומות העולם וההיבדלות מהן
דת ופוליטיקה בענייני תפילה
סובלנות ומחלוקת
היחס למנהג ולמסורת האבות

Job; Wisdom, Protest and hope

ספר איוב מציג את גורלו של איוב בסיפור ואת טענות הגבור ואת דברי רעיו החכמים בשירה. בכך פורץ ספר זה את גדרותיו הצרות של הסוג הספרותי. פריצת הגדר ניכרת עוד יותר בצורת הדו-שיח המתמשך, אשר מעניק לספר זה אופי דראמאטי מובהק. במרכז הדרמה עומד גורלו של איוב שבו פגע האל אנושות - בבחינת ’צדיק ורע לו‘, לא כדי להענישו אלא כדי להעמיד את נאמנותו במבחן. האם האיש המוצג כצדיק מושלם חייב להודות שנפגע בשל חטאיו, כטענת רעיו, ובהתאם לתפיסת ’שכר ועונש‘ המקבולת בספרות החכמה? האם רשאי הוא לטעון לחפותו המוחלטת? ומה הוא מעמדו של טיעון זה מול התשובה האלוהית ’מן הסערה‘? ספר זה מעלה אפוא שאלות חמורות באשר לצדק האלוהי. האם הוא מספק גם תשובה לשאלות אלה? ואם כן, איה מין תשובה זאת? הסמינריון יתמקד בסוגיות אלו, ותעסוק גם בשאלה בדבר הרקע החברתי העומד מאחורי השאלות שהספר מעמיד על הפרק.

Legal literature in the Bible
חוק ומשפט - במסגרת הסמינר נעסוק בהיבטים מגוונים של ספרות החוק ושל המשפט המקראי. נבחן את מעמדם של קבצי החוקים בתורה ואת תוקפם - באיזו מידה החוק המקראי היה גם החוק של החברה הישראלית הקדומה; נעסוק בשלל זיקות הגומלין הקיימות בין החוק המקראי לבין הסיפור המקראי; נעסוק בפואטיקה של החוק המקראי, קרי, במאפיינים הספרותיים, הרטוריים, והסיפוריים של החוקים. החוקים יבחנו ביחד עם מסורות משפטיות המשתקפות בז'אנרים ספרותיים אחרים במקרא, וכן על רקע מסורות משפטיות משותפות מתרבויות המזה"ק.

Geez for advanced students
געז היא שפה אתיופית עתיקה שעדיין משמשת כלשון הכנסייה האתיופית. גם לעדה היהודית באתיופיה שימשה געז כלשון הדת. חשיבותה רבה הן לחקר תולדות אתיופיה ותרבותה והן במחקר הלשונות השמיות. הקורס "געז למתחילים" מוקדש ללימודי הכתב האתיופי, ללימוד יסודות הדקדוק של השפה ולקריאת טקסטים.

האמהרית היא לשונה הרשמית של אתיופיה – ולשונם של רוב עולי אתיופיה בישראל. על אף היותה שפה רשמית, השומרת עד היום על חלק מן התכונות השמיות המקוריות, היא התרחקה במידה רבה מרוב אחיותיה השמיות, בין השאר בשל השפעת לשונות כוש. במסגרת הקורס יילמדו הפונולוגיה, המורפולוגיה והתחביר ברמה בינונית. כמו כן תשולב בתכנית הקורס קריאת טקסטים פשוטים ובינוניים, וכן תושמענה הקלטות של הלשון המדוברת.

Ugaritic
אוגריתית היא לשון שמית צפון-מערבית שדוברה ונכתבה באלף השני לפני הספירה בעיר העתיקה אוגרית שלחופה של סוריה. לימוד הלשון האוגריתית הוא בעיקרו עיון מתודולוגי בשאלות של גילוי מבנה לשון מתוך נתונים מוגבלים: כתב עיצורי בעיקרו, מיעוט יחסי של טקסטים, והשוואה מתוך לשונות קרובות. נעיין בטקסטים מסוגים שונים, ובעיקר נקרא מתוך הטקסטים המיתולוגיים, שלהם חשיבות רבה לחקר המקרא.

הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגים בסיסיים במילונאות. מטרת המילון וקהל היעד שלו. סוגים שונים של מילון – מבחינת התוכן, מבחינת ההיקף. מהו מילון דו לשוני לעומת מילון חד לשוני. בחירת הלקסמות. הרכב הערך: מילה, אפרט מדעי, תרגום, דוגמאות. בעיות הנובעות מהבדלי שפות: הבדלים בעולם המושגים, הבדלים דקדוקיים, וכיצד ניתן להתגבר על כל אלה.

הכרת תחום הפרגמטיקה בבלשנות בהשוואה לתחום הסמנטיקה.
השתקפות העיון הפרגמטי בהגדרת משמעות של מילה ובניתוח תחבירי של משפטים.
תיאוריות פרגמטיות: פעולות הדיבור (אוסטין, סירל) ; עקרונות שיתוף הפעולה (גרייס); הרלוונטיות (שפרבר ווילסון) ;פונקציות הלשון (יאקובסון).

הכרת התופעות התחביריות האופייניות ללשון המקרא ואשר ניכר בהן שוני מלא או חלקי מלשון ימינו. מערכת הזמנים של הפועל המקראי, עיון תחבירי וסמנטי בדגמי משפטים פועליים ושמניים האופייניים ללשון המקרא, מבנהו של משפט הייחוד והתועלת הסגנונית שבשימושו, אמצעים לשוניים להבעת מודאליות מפורשת, מרומזת ומובלעת בלשון המקרא, סוגי הצירופים השמניים ומשמעויותיהם.

הכרת הארמית של תקופת המקרא על דקדוקה ואוצר מילותיה, כפי שהיא מוצגת במסורת הטברנית של המקרא ותוך השוואה לעברית בת התקופה. בנוסף, הכרת מקורות ארמיים חוץ-מקראיים הקרובים בלשונם לארמית המקראית, כמו תעודות יב והמגילה החיצונית לבראשית.

המהפכה התרבותית שעברה על העם היהודי,שהביאה גם לחזרתה של העברית לחיי שפה מלאים התרחשה ברובה בספרות:בכתבי עת,בקבצים,ברומנים ובספרים של יוצרים גדולים.השיעור יעקוב אחר נקודות ציון חשובות בתהליך זה.התלמידים יתוודעו אל בחירות עקרוניות ואישיות בתבניות לשון ואל תפקידן ביצירה הבודדת ובמהלך התפתחותה של העברית החדשה.ייסקרו מהלכים ובחירות סגנוניות של יוצרים בדור המשכילים כמשה מנדלסון,מאפו,מנדלי; בדור התחייה:אחד העם,ביאליק,ברדיצ'בסקי,ברנר,גנסיןואחרים.ייבחן יחסה של העברית המתפתחת אל לשונות אירופה ואל רבדיה הקדומים של העברית:לשון המקרא,לשון חז"ל,לשון ימי הביניים והלשון הרבנית. עם התעוררות הדיבור בדור התחייה ואחריו החלו להיווצר יחסי גומלין בין העברית הספרותית הכתובה לבין לשון הדיבור על משלביה המתעשרים,יחסים אלה ייבדקו ביצירות של יוצרים מהעשורים האחרונים מאז מלחמת השחרור ועד ימינו.

לשון השירה נעה בין שני קטבים: בין השימוש הנורמטיבי בשפה על כלליה והגבלותיה, לבין החתירה לחידוש ולפריצת דרך המשקפת סגנון,זרם דור ויוצרים יחידים.השיעור יעקוב אחר ההתעשרות של מגוון המבעים השיריים בעברית המתחדשת:מיל"ג ובני דורו דרך ביאליק, טשרניחובסקי,פוגל,רחל, בן-יצחק,אלתרמן שלונסקי,גולדברג,עמיחי, זך רביקוביץ,וולך, הורביץ,ויזלטיר ובני דורם ועד משורררי ימינו. מספרם של המחקרים בלשון השירה הוא מזערי, השיעור מבקש לתקן מצב זה ולצייד את התלמידים בכלי זיהוי וניתוח בלשניים.מטרת השיעור היא ללמד את התלמידים להפעיל כלים אלה בבואם לדון בטקסט הספרותי במישורי הצליל,התחביר,הסמנטיקה,הפרגמטיקה וחקר השיח,כל זאת תוך שימת לב להקשרים התרבותיים וההיסטוריים של התופעות על רקע התפתחותה של העברית החדשה. יובלטו הזיקות של לשון השירה אל סוגות וזרמים בעולם וכן יחסיה המתעשרים בדורות האחרונים עם לשון הדיבור.

תיאור מבחר תופעות תחביריות אופייניות לרובד העברית בת זמננו,בעיקר בתחום הצירוף, כפי שהוצגו בספרות המחקרית – ניתוח פורמלי, סמנטי ופרגמטי.

ראשיתו של מדע הדקדוק העברי במאה העשירית, עת כתב ר' סעדיה גאון את ספר הדקדוק הראשון ללשון העברית "ספר צחות לשון העברים". עד המאה האחת עשרה התגבש הדקדוק המדעי העברי על כלליו וחוקיו. הייתה זו המהפכה החשובה ביותר בתולדות חכמת הלשון מאז ועד ימינו. בשיעור נכיר את התהליכים שעיצבו את המחשבה הלשונית, ונעמוד על התלבטויותיהם של מדקדקים ראשונים בניסוח חוקים דקדוקיים ובתיאור הלשון כמערכת סיסטמטית, אשר לה חוקים ברורים של נטייה ושל גזירה. התלמידים יתוודעו אל כמה מן המדקדקים החשובים, שבמשנתם הלשונית יש משום תרומה לקידומו של מדע הלשון, כמו: רס"ג, יהודה בן-קוריש, מנחם בן סרוק, דונש בן לברט, יהודה חיוג' ויונה אבן ג'אנח. הדיון ילווה בקריאה בטקסטים של מדקדקים אלה, מהם שכתבו עברית ומהם שכתבו ערבית וכתביהם תורגמו לעברית. אגב הקריאה נעמוד על הזיקה שבין הדקדוק העברי לדקדוק הערבי, ונתמקד בהתפתחות הטרמינולוגיה הדקדוקית, בשלבים שהביאו לתיאור מדעי של מערכת צורותיה של לשון המקרא ובהתפתחות המילונאות של העברית. דגש מיוחד יינתן להתפתחות תורת השורש בדקדוק ימי הביניים.

אפיון לשון תקופת התחייה (בדיבור עברי בארץ ישראל ובכתיבה עברית בחוץ לארץ ובארץ ישראל) מנקודת מבט מילונית, מורפולוגית ותחבירית, תוך השוואה לעברית בת-ימינו ולעברית של רובדי הלשון הקלסיים.
הקורפוס: מזכרונות בן יהודה וועד הלשון; עיתוני התקופה בארץ ובגולה; מכתבים אישיים; מיצירות מנדלי מוכר ספרים.

סוגיות נבחרות בחקר השיח והשיחה: לשון, רציונאליות תקשורת; תלות בהקשר; ארגון ולכידות השיחה; עקיפות, רמזים ופענוח; לשון אמצעי התקשורת: שיח הגמוני מול שיח חתרני; שיח ומגדר; דפוסי שיח תלויי תרבות.

השאלות העקרוניות שיידונו בשיעור הן: מהו סגנון? מהי נורמה סגנונית? היש סגנון מופת? עיון בטקסטים מתקופות שונות של העברית החדשה יעלה סוגיות נוספות: בהירות מול סיבוך; הגיון הטקסט ודפוסי הגיון לשוניים; מקומו של הלעז בסגנון העברי; ניביות מול קלישאיות; אחידות סגנונית; יצירתיות, סגנון אישי וגיוון מול סגנון 'משובש'.

מטרת הסמינר להכשיר את התלמידים לחקור את היערכות המשמעים בתחומי תוכן שונים בתקופות שונות של העברית. התלמידים ילמדו להבחין בין מחקר סינכרוני של תחומי תוכן על זיקות המשמעים בהם (שדות סמנטיים), וכן ילמדו לערוך תיאור דיאכרוני המצביע על שינויי משמעות והטיית מוקדי העניין של כותבים ודוברים בתקופות שונות, תוך שימוש בפרשנות ובמילונים ההיסטוריים והאטימולוגיים. ייבדקו תהליכי משמעות והשפעות של שפות קרובות על העברית בתחומי תוכן ייחודיים כגון: מערך התחושות, הצבעים, מושגי מיקח וממכר, ניהול ושלטון, דת ואמונה, ביטויי מידע ומדידה, מושגים לוגיים, מושגי חלל-וזמן ועוד. מקום מיוחד יוקדש לתיאור קווי ההיסט המטפוריים בתוך השדות הנחקרים. כן ישורטט הקו בין מה שנוטה להיות יציב וקבוע במשך הדורות לבין תחומי משמעות הנוטים להשתנות והתגוון. מסגרתו התיאורטית של הסמינר היא של הסמנטיקה הלקסיקלית והמושגית. במהלך הסמינר יתוודעו התלמידים אל מחקרים עכשוויים הנערכים בתחום, ויתנסו בעריכת מחקרים עצמאיים בקשרי משמעות בתוך תחומי תוכן נתונים.

הקניה ובעיקר הפעלה של הידע, כושרי החשיבה והמיומנויות הנדרשים לביצוע שיטתי של עבודת עיון או מחקר בזעיר אנפין, וזאת עפ"י אמות מידה אקדמיות המקובלות בחקירה המדעית ובכתיבה המדעית.
הקורס יתמקד בעיונים מורפו-סינטקטיים סמנטיים ופרגמטיים בקורפוס המקראי .
הסוגיות שיוצעו לעיון מחקרי לאחר מבוא תיאורטי והפניה ביבליוגרפית הן:
תזוזות קטגוריאליות בעברית המקראית; פעולות דיבור בעברית המקראית; צייני שיח בעברית המקראית.

הקורס עוסק בקבוצות של פעלים מבחינת משמעותם, שימושיהם ומסגרותיהם התחביריות. הדוגמאות ייאספו הן מטקסטים כתובים והן מטקסטים דבורים תוך ניסיון להתאים בין הטקסטים מבחינת המשלב והנושא. במהלך הקורס ינותחו הפעלים השונים הן מבחינה סמנטית (משמעות בסיסית ומשמעות ייחודית לסוגיה) והן מבחינת המסגרות התחביריות (השקופות והעמומות סמנטית). הניתוח ייעשה בכל סוג של טקסטים בנפרד ולאחר מכן תיערך השוואה בין שימושי הפועל בשפה העברית הכתובה והדבורה.

The Origins of Contemporary Normative Hebrew

דמותו של הדקדוק הנורמטיבי בן-ימינו כפי שנתעצבה על ידי החלטות האקדמיה ללשון העברית במהלך חמישים שנות קיומה מיוסדת בעיקרה על הלשון העברית הקלאסית ובעיקר על לשון המקרא. עם זאת ניכרים בה גם כיוונים אחרים המעמידים בסופו של דבר דקדוק השונה בפרטים רבים מן המצוי במקרא והנסמך גם על המצוי ברבדיה האחרים של הלשון.
הסמינריון יעסוק בעיון בכיוונים אלו תוך בחינתם בכמה מישורים ובכללם אף המישור הפרקטי והרצון להעמיד דקדוק בעל כללים מוצקים ככל האפשר.
במסגרת זו ייבחנו תופעות לשון שצמחו בדורות מאוחרים ותיבדק מידת השפעתן על מקבלי ההחלטות. עוד ייבחנו שינויים בכיווני חשיבה שבאו בעבודתה של האקדמיה במהלך שנות פעילותה, למן שנותיה הראשונות של מדינת ישראל ועד לימינו.

God Talk
מה אנחנו יכולים לדעת על אלוהים?
מה אנחנו יכולים לבטא אודות אלוהים?
שאלות אלה הם במרכזה של כל פילוסופיה דתית.
בסמינר הזה נעקוב אחר התמודדותו של הרמב"ם ב"מורה הנבוכים". הרמב"ם מעצב בהתמודדותו עם שאלות אלו את התאולוגיה השלילית.

בסמינר זה נעקוב מקרוב אחר המהלך הטיעוני של הרמב"ם בסוגיה זאת.
במרכז עניינינו יהיו הפרקים נ'-ס' שבחלק א' מ"מורה הנבוכים". הקריאה הקשובה לפרקים אלו תלווה בבדיקה של אופן התמודדותם של הפרשני הימי הביניימיים מצד אחד ושל המחקר המודרני מצד שני עם מהלכו הטעוני של הרמב"ם.

בין דת למוסר – הרמן כהן, בובר ולייבוביץ (סמינר ב.א.)

Between Religion and Ethics – Herman Cohen, Martin Buber and Yeshayahu Leibowitz

תיאור כללי ומטרות הסמינר:
בהגות היהודית המודרנית תופסת סוגיית הדת והמוסר מקום מרכזי. במחצית השנייה של המאה העשרים ניסח ישעיהו לייבוביץ עמדה חד משמעית המציגה את ערכי המוסר כמנוגדים לתורה. לשיטתו מטרת המוסר טובת האדם ולעומת זאת מטרת חוקי התורה עבודת השם. תפיסה זו מערערת על המהלך המזהה בין ערכי המוסר והיהדות שראשיתו בהגותם של משה מנדלסון ושד"ל ושיאו הפילוסופי בספרו של הרמן כהן "דת התבונה ממקורות היהדות". מטרת הסמינר עיון בשתי המגמות ההפוכות בסוגייה זו במיוחד באמצעות כתביהם של שלושה הוגים: כהן, בובר ולייבוביץ. תפיסותיהם תיבחנה על רקע של סקירת הסוגייה הכללית של דת ומוסר בעולם ההלכה והמחשבה היהודית לדורותיהם עד המאה העשרים ועל רקע עיון בסוגיה הפילוסופית הכללית לאור הדיאלוגים האפלטוניים ו"הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות" של עמנואל קאנט.
ביבליוגרפיה עיקרית:
דניאל סטטמן ואברהם שגיא, דת ומוסר, מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ג.
אבי שגיא, יהדות: בין דת למוסר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1998.
עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטפיסיקה של המידות, תרגם מ. שפי, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ן.
הרמן כהן, דת התבונה ממקורות היהדות, מוסד ביאליק, ירושלים תשל"ב.
בובר, בסוד שיח, מוסד ביאליק, ירושלים תשמ"א.
בובר, פני אדם, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ב.
ישעיהו ליבוביץ, יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, ירושלים תשל"ט.

מנדלסון והנאורות
Mendelsson and the Enlightment
את מאמרו המפורסם "מהי נאורות?" פותח עמנואל קאנט בהערת שוליים ברוח: אילו ידעתי שפילוסופים דגולים נוספים כגון משה מנדלסון כבר נתנו את דעתם על השאלה – לא הייתי טורח לחבר את מאמרי זה! ואכן לכל הדעות מפי גדול הפילוסופים בדורו זו מחמאה לאותו "יהודי מוגן" בברלין. במסגרת ההגות היהודית יש כמה רבדים בהם פעל מייסד הנאורות היהודית (מעבר לכתביו הפילוסופיים "פרופר"): "בירושלים" הוא נותן את דעתו על עתידו של עם ישראל; בוויכוח המפורסם עם הכומר לווטר הוא אמנם שותק אבל הדים לדעתו ניתן למצוא במקומות שונים. ולבסוף תירגם מנדלסון את ספר התהילים לגרמנית באותיות לטיניות כדי להראות לעולם המשכיל שאכן ישנה שירה עברית ראויה – ולשם חינוך בניו החל לתרגם את ספר התורה ולבארו ביאור חדש.
הקורס מיועד להקנות ידיעה ראשונית של פילוסוף רב ההשפעה זה ולעיון בכמה מכתביו.

Evil in Kabbalitic Thinking

לדעת גרשם שלום, מייסד מחקר הקבלה, עצם יכולת ההתמודדותה של הקבלה עם השאלות האקזיסטנציאליות שהרע מציב בחיי האדם היא שמשכה יהודים רבים להאמין במערך הדעות המוצג על ידי הקבלה. בסמינר זה נבחן מגוון פתרונות שהציעו המקובלים לשאלת הרע, וביחס לכל פתרון נדון בהיבטיו התיאולוגיים ובמשמעויותיו האקזיסטנציאליות. קשת הפתרונות תנוע ממגמות יותר פילוסופיות ועד למגמות מיתיות קיצוניות. מגוון פתרונות זה יילקח מן הכתבים של ר' עזריאל מגרונה, האחים הכהנים והקבלה הלוריאנית. כמו כן נעיין בטקסטים הציוריים של ספר הזוהר.

The Ultimate Goal of Creation and Man's Task in Habbad Hasidism
הקורס יעסוק בשני הקצוות של ההוויה בעולמה של חסידות חב"ד (בעיקר על פי תורות
אביה-מייסדה, האדמו"ר הזקן, ר' שניאור זלמן מלאדי): האלוהי והאנושי. הוא יפתח
בבירור מהותו של
ה"יש", מעמדו ותכלית התהוותו בעמקי ה"אין" האלוהי.שנים ממוקדי הבירור החשובים בהקשר
זה הם תורת המלכות, שיסודה - רצונו של האל להיגלות כמלך בקרב העולמות, ותפיסת
מעמדו של העולם כ"כלי", שתכלית התהוותו הינה ביטולו הערכי. והוא ימשיך בניתוח
מהותו של אדם וייעודו הדתי-מוסרי על יסוד בירורי תורת האלוהות והבריאה. בהקשר זה
תתברר התביעה החב"דית, שאדם יעשה לביטול רצונו הפרטי לצורך גילויו של הרצון
האלוהי, ובנוסח מופלג עוד יותר - שיעשה אדם וייגע בכל מאמצי רוחו לביטול
עצמו, כך שהאלוהי יוכל לדור בו ולהיגלות, לדור בו ולהיוודע על ידו

Interaction between Mysticism and Magic in the Kabbalah

מיסטיקה ומאגיה לכאורה מנוגדות זו לזו במהותן: המיסטיקה שואפת להתעלות אל העולמות העליונים, ואילו המאגיה מכוונת להשגת הישגים חומריים בעולם הזה. עם זאת, שתי התופעות נמצאות בזיקה הדוקה זו לזו בתולדות המיסטיקה היהודית. בסמינר זה נעסוק בכמה תופעות של שילוב מיסטיקה ומאגיה ביהדות; דגש מיוחד יושם על דמותו המרתקת של ר' יצחק דמן עכו, מקובל שפעל במפנה המאות הי"ג והי"ד. ר' יצחק היה מצד אחד מיסטיקאי, שתיאר חוויות אקסטטיות של התאחדות עם האלהות בצורה שאין לה אח ורע בספרות הקבלה; מצד שני התברר שהיה מאגיקון פעיל, שעסק בצורה אינטנסיבית בענייני סגולות, קמעות והשבעות. בסמינר נעסוק בעוד שילובים כאלה (ספר ברית מנוחה, ר' חיים ויטל) ונתהה על פשרם.

The Relation to History in the Rabbinic World
ההיו חכמינו אדישים להיסטוריה? או שמא פחדו מפניה? הקורס יבחן את תופעת העדרה של היסטוריוגרפיה רציפה ושל תודעה היסטורית מובהקת בספרות חז"ל, וינסה לתהות על הסיבות לכך. נלמד שורה של אגדות פסוודו-היסטוריות ששוקעו בספרות חז"ל. נדון במקורותיהן, במגמות ששימשו בעיצובן, ובמהימנותן ההיסטורית על רקע עדויות חיצוניות.

Proselytizing and Missionary Activity in Second Temple Period
בעיית המרת הדת בכלל והגיור ליהדות בפרט היא מבחן ההגדרה העצמית של בני העדה. ברור שככל שהעדה מבליטה את אחדותו וייחודו של האל היא גם פחות פתוחה לקבלת חברים |"זרים" אשר אינם מוכנים לבטל את השתייכותם לדתות ופולחנים נוספים. מבין דברי חז"ל ידועים התבטאויות מנוגדות בקשר למעמדם של גרים כאלה בקהל ישראל כאשר להקיף תופעת המסיון היהודי, אופיו והדרישות הכלולות בו שורר דיון בין החוקרים.
הקורס יעסוק הן במעמד הגר במקרא, בספרות הבתר מקראית ועד חז"ל וישלב הביטים מתודיים רחבים יותר.

Shabath and Erubin in Babylonian Talmud

הקורס יתמקד בסוגיות מן התלמוד הבבלי בהם נידונו עניינים אורבניים,כגון:דרכים רחובות מבואות שבילים, בתים חצרות, מבואות גגות אכסדרה,שערים , חומות, אמת מים בארות ,מוקצה, קרפף , דיר, סהר, שדה גינה ועוד.
בקורס נעמוד על דרכי המחקר התלמודי, בירורי נוסחאות, בירורי מושגים, השתלשלות הלכתית.
כמו כן נעסוק בהשוואת המקורות בתלמוד הבבלי למקבילותיו בתלמוד הירושלמי, תוספתא
מדרשי הלכה ומדרשי אגדה.

Changing Aspects of Judaic Religion
כפי ששמו מציין במפורש, ידון הסמינר בתכונת יסוד של הדת היהודית: השתנותה התמידית כבר בתוך עולם המקרא. תכונה זו ממשיכה והולכת גם בתקופות שלאחר המקרא ובחיבורים שהתחברו לאחר מכן, כולל בתקופת המשנה והתלמוד. השינויים נוגעים לתחומי יסוד כמו החוק הדתי (ההלכה והריטואל) והאמונות והדעות. גם בתחומים השונים של החוויות הדתיות חלו שינויים מהותיים, כמו המעברים מהנבואה לאפוקליפטיקה ולמיסטיקה היהודית הקדומה. לכל השינויים הללו היו גורמים שונים, ובכללם המגעים המשתנים עם תרבותיות הסביבה (התרבות המסופוטמית, האשורית, היוונית, והרומית ולבסוף גם עם העולם הנוצרי). בשולי הדברים חלו שינויים מהותיים במחשבה היהודית כתוצאה מהמגע עם עולם המחשבה באיסלאם.

"לימוד יסודות הדקדוק האכדי. קריאת מבחר מחוקי חמורבי בזיקה לחקר המקרא".

Prophet -Prophety - Prophetic Book
הקורס ידון בספרות הנבואה, ויעמיד במרכזו שאלות כגון: מי היו הנביאים המכונים 'נביאי הכתב'? כיצד מבין המקרא את תופעת הנבואה ומה יחסו אליה? מהו היחס בין הנביא ההיסטורי לבין הספר הנקרא על שמו במקרא? האם ספרי הנביאים הם אנתולוגיות מיצירות הנביאים ששמם נקרא על ספריהם, או שחלקם – ואולי אף כולם –הם אנתולוגיות רב שכבתיות, רב זמניות, שעוצבו על ידי עורכים?
תוך כדי בחינת הנושאים השונים יעמיד הקורס למבחן את הגישות הפוסט-מודרניסטיות בחקר הנבואה, ואת זיקתן לזרם הרביזיוניסטי בחקר ההיסטוריוגרפיה המקראית.

תלמידים שיהיו מעוניינים לכתוב עבודה סמינריונית יוכלו לפתח את הרפרט לסמינריון לאחר אישור המרצה.

Dialogue and Negotiations in Biblical Narrative
בפרשיות רבות במקרא השיחה המתנהלת בין הדמויות מכוונת מטרה מסוימת, ולפיכך ניתן לראות בה משא ומתן. בסמינריון זה נבקש להעריך עד כמה הבנת דרכי המשא ומתן משפיעה על הבנת הסיפור, למשל מבחינת הטקטיקה של הדוברים. נעסוק בשאלה איך המו"ם מיוצג על ידי המספר, וכן איך יוזמים אותו הצדדים, איך נענים להצעה, איך דוחים אותה, ובאילו טכניקות אחרות הם משתמשים כדי להשיג את מטרותיהם.
ההתבוננות דרך ניהול המו“ם שופכת אור חדש על פרשיות רבות, ואף מאפשרת הסתכלות חדשה על היבטים אחרים של השיח, כגון עולמה הפנימי של הדמות.
על פי גישה זו נבחן פרשיות שונות בסיפורי האבות ובסיפורי שמואל, שאול ודוד. המשתתפים בסמינריון יחברו עבודה סמינריונית או עבודה מצומצמות בתור רפרט.

Exodus;Structure,Tradition and Redaction
ספר שמות מדבר על מספר יסודות מרכזיים בספרות התורה: יציאת מצרים, מעמד הר סיני ובניית המשכן, ולפיכך הוא תופס את המקום המרכזי בתורה, מה גם שהוא רומז מצד אחד לסיפורי האבות, ומצד שני לספרי ויקרא ודברים. אולם במחקר מעמדו של ספר זה שנוי במחלוקת, בייחוד לאור בעיות חמורות בתיאור ההיסטורי, ובתחום המסורת והעריכה. קשה להצביע על הרקע ההיסטורי לסיפורי השיעבוד ויציאת מצרים, בייחוד ביחס לפרשת המכות, וקשה לא פחות לעמוד על תהליכי המסירה והעריכה שמאחורי פרשת מעמד הר סיני. סיפור יציאת מצרים אף גורם לקשיים הגותיים באשר ליחס המספר אל פרעה ואל מצרים בכלל.
בסמינריון זה ננסה לבחון סוגיות אלה מחדש, בייחוד לאור טקסטים מהמזרח הקום ועל פי תפיסות חדשות בתחום הבלשנות, כגון חקר השיח, ותורת הספרות.

Aspects of Biblical Redactiion and Composition
מטרתו המרכזית של הקורס היא להתחקות אחר עלייתה של תובנות ותודעה על עריכתו של המקרא בפרשנות המקרא היהודית של ימי הביניים ,ולהעמיד על הכלים הספרותיים והתפיסות הרטוריות שנתפתחו בעידן זה ביחס לעריכתו וחיבורו של המקרא. שני מוקדים עיקריים של התפתחות זו נידונים בקורס מבחינה השוואתית ובין-תחומית. המוקד האחד, כולל את עלית תודעת העריכה בקרב פרשנים שכתבו בעברית בביזנטיון ובאשכנז. המוקד השני, כולל את פרשני המזרח וספרד בני ארצות האסלאם, קראים ורבנים, אשר כתבו רבים מפירושיהם למקרא בערבית. תרומתם המיוחדת להעמקת ההבנה על עריכת המקרא תיבחן על רקע השפעתן של תפיסות עריכה בפרשנות המוסלמית והנוצרית, וקיומם של תקדימים מסוימים לנושא בספרות חז"ל.

Poetry in the Pentateuch: Language,Text and Ancient Versions
כיום חקר הנוסח הוא המקצוע הדינמי ביותר בחקר המקרא. קטעי המגילות שנתפרסמו כעת ברובם הגדול, שופכים אור חדש על מנהגי הסופרים בימי הבית השני, וכן על העדויות הקדומות לנוסח, כגון תרגום השבעים והנוסח השומרוני של התורה.
בד בבד עם התרחבות ידיעותינו גוברת והולכת ההכרה במשקלו של הגורם הפרשני בתהליכי מסירת הנוסח. במידה של קיצוניות ניתן לומר שהשתלשלות הנוסח היא ממד נוסף של המסורת הפרשנית הקדומה. כנגד זאת יש להכיר גם בהרחבה המכרעת בידיעותינו בתחום הלשון, בייחוד לאור כתבי אוגרית והספרות הבבלית.
בכל האספקטים הללו נעסוק בסמינריון זה, בייחוד לאור שירת הים, משלי בלעם ושירת האזינו, וזאת על פי מספר קטעים ממגילות מדבר יהודה, החומש השומרוני, התרגומים העתיקים (בראש וראשונה תרגום השבעים) ובמדרשי תנאים. נעלה על נס, מצד אחד, את פעילותם הפרשנית של הסופרים לאורך הדורות, ונעסוק, מצד שני, בשאלה איך ומתי ניתן להבחין בשלבי נוסח קדומים יותר.

The Apocaliptic Literature of the Second Temple Period
ספרות אפוקליפטית התפתחה בימי הבית השני בקרב חוגים מסוימים ביהדות הבית השני, ובהם כת קומראן. אחד מגורמי התפתחותה היה הפסקת הנבואה השליחית. במקום המסר האלוהי הישיר מפי הנביאים נוצרה ספרות שביקשה לגלות מסרים אלוהיים נסתרים בדרכים אחרות. מקור הגדרתה במלה היוונית "אפוקליפסיס" – גילוי. סופריה של סוגה זו ביקשו לגלות את נסתרות האל באמצעות פתרון חלומות וחזיונות סמליים מפי מלאכים, בתיורים שמימיים בהדרכת מלאכים, בקריאה בלוחות השמים ובפשרים המבארים רזים בדברי נבואה קדומים, כפי שנתגלו לאישים נבחרים.
הגילויים האפוקליפטיים עוסקים בנושאים שונים, כגון נושאים קוסמולוגיים הקשורים ב"מדע" אסטרונומי, אקלימי וקלנדרי. אך נושאם העיקרי היה גילוי נסתרות ההיסטוריה. האכזבה מהשתהות הגאולה המובטחת בספרות הנבואה הביאה לצורך להבין את המהלך ההיסטורי, ואת סיכויי התפתחותו העתידית עד לבוא הגאולה המובטחת. האמינות שזכתה בה הנבואה השליחית דווקא בעקבות חורבן הבית הראשון, הביאה לאמינות גם בבוא הגאולה, ולהשקפת עולם דטרמיניסטית המניחה כי מהלך ההיסטוריה עד לגאולה גזור מראש. חוזים אפוקליפטיים התחזו לדמויות היסטוריות מן העבר הרחוק, ותיארו את סודו של מהלך זה בדרכי הגילוי שנזכרו לעיל מן הזמן ההיסטורי שאליו התחזו עד לימי בית שני – זמנם ההיסטורי האמיתי - וממנו לגאולה הצפויה.
מטרת הסמינריון היא ללבן את המגמות בהתפתחות הספרות האפוקליפטית, את זרמיה השונים, ואת הדרכים הספרותיות שבהן נקטו סופריה.

Polemic and holy places in biblical literature
למרות חוק ריכוז הפולחן, ספרות המקרא מתארת מגוון של מקומות קדושים. מה הופך מקום לקדוש, האם ניתן ליטול ממקום את קדושתו, האם קיים פולמוס על קדושתם של מקומות שונים והאם קדושה של מקום יכולה לנדוד ממקום למקום - נושאים אלה יעמדו במרכזו של סמינר זה.

מטלות: כתיבת עבודה סמינריונית

הקורס מתמקד במבנים התחביריים ובמשמעות של צירופים פועליים בעברית הכתובה בת זמננו. המיון והניתוח ייעשו בהתבסס על הקבוצות הסמנטיות השונות שאליהן משתייכים הפעלים ועל מבנה הארגומנטים שלהם. תיעשה הפרדה בין העיון בפעלים בשימושיהם הליטראליים, היסודיים, הבסיסיים (משמעות בסיסית, משמעות ייחודית, מבנים תחביריים שלמים וחסרים ועוד) לבין שימושים מטפוריים שונים באותם פעלים. ניתוח השימושים המטפוריים יתבצע בשני מוקדים עיקריים: זיהוי הסטייה המטפורית והגדרתה תוך השוואה לרכיבי המשמעות של הפועל במשמעותו היסודית. שיטתיות במעבר של פעלים בשימוש המטפורי מקבוצה סמנטית אחת לאחרת הקורפוס הנבדק הוא רומנים עבריים מקוריים מן השנים האחרונות.

From lexical semantics to conceptual semantics
החל משנות השבעים ביססה הסמנטיקה את מעמדה כמקצוע עצמאי שיש בו כיוונים ושיטות חקירה עצמאיות, תאוריות ואף מחלוקות יסודיות. הסמינר יבחן את האופן שבו הסמנטיקה מגדירה את עצמה כענף חקר עצמאי מול התחביר ובזיקה אליו מחד גיסא, ומול הפרגמטיקה וחקר השיח ובזיקה אליהם מאידך גיסא. הדגש יושם על שלושה כיוונים בלתי-פורמליים בסמנטיקה שניתקו את עצמם בדרגות שונות של ניתוק מן המודל הלוגי-פילוסופי-פורמליסטי שהתוו פרגה, רסל וויטגנשטיין המוקדם. שלוש הגישות שייבדקו בפרוטרוט מציגות אפשרות להתייחס לקטגוריזציה, למטפורה, לרב-ערכיות (פוליסמיות) ולתופעות אחרות בתחום המשמעים לא כאל מכשול שיש להסירו בדרך אל התיאור המלא של השפה, אלא כאל אפיונים מרכזיים במהלכי ההמשגה וההתפתחות של הלשון. כיוון מחשבה זה מושפע לא מעט מוויטגנשטיין המאוחר. ייבדק בסמינר נוסח מוקדם של הסמנטיקה הלקסיקאלית (ליצ', לייונס, קרוז, צרפתי, להרר סוויטסר וטראוגוט), יילָמדו מחקרים מייצגים של חוקרים בתחום הסמנטיקה הקוגניטיבית וסמנטיקת המסגרות (לאנאקר, פילמור, לייקוף, ג'ונסון, גריידי ואחרים) ויוקדש זמן ללימוד יסודות התיאוריה של הסמנטיקה המושגית (ג'קנדוף, סוברן) בעיקר בשאלות הנוגעות ל'סמנטיקה וקוגניציה', 'מבנים סמנטיים', 'והארכיטקטורה של הכושר הלשוני'. דגש מיוחד יושם על בעיות בסמנטיקה של השפה העברית ועל האתגרים שהן מציבות לשלוש הגישות האלה. התלמידים יוכשרו לחקור בעיות אלה לאור השיטות שיילמדו ובעזרתן.

Aspects of biblical redaction and composition in pre-modern exegesis
הקורס מתמקד באופיה של לשון מדוברת בכלל והלשון העברית בפרט, תוך קריאת ספרות מתאימה. התלמידים יתנסו בהקלטה ובתמלול של טקסט דבור ספונטני, ולאחר מכן נעמוד על תופעות מיוחדות ללשון המדוברת העולות מתוך הטקסטים. התופעות מתחלקות לכאלה הקשורות באופן ביצועה של הלשון הדבורה ולכאלה המהוות חלק מדקדוקה. נתרכז בעיקר בתופעות מתחום התחביר תוך שילוב מתמיד של הצורה עם הפונקציה. כדי לבסס את ההבחנה בין הלשון הכתובה והדבורה נשווה טקסטים שיש להם שתי גרסאות, כגון השוואת הדיבור בתכניות טלוויזיה לכתוביות בעברית המלוות אותן, השוואת ראיונות בעל פה לציטוים מהם בעיתון ועוד.

Reading Traditions of Mishnaic Hebrew
הסמינריון עוסק בעיונים בתורת הצורות של לשון חז"ל על-פי מקורותיה הטובים של שכבת לשון זו – כתבי יד מעולים ומסורות שבעל-פה. עיון מיוחד יוקדש לקריאה בחיבוריהם של מדקדקים אשכנזיים בני המאות הי"ז–י"ט, שעסקו בתיקון לשון התפילה: ונוסחה ובההדרת סידורי תפילה שבתי סופר, זלמן הענא, יצחק סטאנוב, יעב"ץ, יצחק זליגמן בר, וולף היידנהיים ואחרים. דרך שיטתם ותיקוניהם נחשפת מסורת אשכנזית טובה של לשון חז"ל, וזו תידון בסמינריון על רקע הידוע לנו כבר ממסורות אחרות.

Mysticism and Aesthetics Gabirol reads Plotinus
שירתו של ר' שלמה אבן גבירול היא שילוב ייחודי בין רגישות פילוסופית לרגישות פואטית. גבירול שואב רבות לא רק מהספרות המקראית ובמיוחד הנבואית, אלא אף מהספרות הפילוסופית הניאואפלטונית.
סמינר זה בא להתחקות אחר המשך שבין פילוסופיה ושירה ביצירתו של אבן גבירול. במיוחד נעיין בחיבור "אנאדות" של פלוטינוס והאופן שהרעיונות המיסטיים והאסטטיים של פלוטינוס עוצבו כשירה ביצירתו של גבירול.

Humanism, Secularism and Religion – Nietzsche, Gordon, Buber and the New Age
כתביו של ניטשה עוררו עניין רב בקרב אותם צעירים יהודים בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים שהתלבטו בשאלות הדת וחילונה. בכתביהם של א.ד. גורדון ומרטין בובר ניכרת השפעה זו בצד מתח פנימי שעוררה בהם הגותו של ניטשה. הסמינר יוקדש למעקב אחר השפעתו של ניטשה על בני התקופה היהודים ויתמקד בדיון בכתביו במיוחד לאור משנותיהם של גורדון ובובר. עיון זה ישמש רקע לדיון עכשווי בשאלת מהותו של החיפוש הרוחני המאפיין את העידן החדש בסוף המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת. בהקשר זו תועלנה בסמינר שאלות כמו באיזה מידה קרוב החיפוש העכשווי לחזון האדם ולרצון לעוצמה הניטשיאניים? האם זהו חיפוש נרקיסיסטי או חיפוש רוחני לשמו? כיצד ניתן לבדוק שאלות אלו ומה תרומתה האפשרית של ההגות היהודית המודרנית לשאלות אלו.
ביבליוגרפיה מרכזית:
פרידריך ניטשה, כתבים; יעקב גולומב (עורך), ניטשה והתרבות העברית, ירושלים תשס"ב;
א.ד. גורדון, כתבים; מרטין בובר, פני אדם; מרטין בובר, בסוד שיח.

Gersonides'Interpretations of the story of the Garden of Eden and of the Song of Songs
פירוש הרלב"ג לסיפור גן העדן ולשיה"ש

הרלב"ג הוא אחד ההוגים החשובים ביותר בפילוסופיה היהודית בימה"ב. זהו הוגה בעל ידע מעמיק בפילוסופיה ובעל מחשבה עצמאית ומקורית. הוא ההוגה האריסטוטלי הראשון בפיל' היהודית של ימה"ב שכתב חיבורים פילוסופיים במובהק ועשה זאת באמצעות פירושים רבים של אבן רשד לאריסטו. הוא כתב ספר תיאולוגי-פילוסופי עצמאי שבו חקר שאלות שלא זכו עד לזמנו לפתרון מספק ובו חידושיו בתחום הפילוסופיה והתיאולוגיה. בנוסף על כך היה הפילוסוף האריסטוטלי הראשון שכתב פירושים רציפים למרבית ספרי המקרא שבהם הוא משתמש בדיונים ובפתרונות בתחום הפילוסופיה והתיאולוגיה בכתביו האחרים ואף מוסיף עליהם. הגותו שבאה לידי ביטוי בסוגי כתיבה שונים היא מקשה אחת.
במבוא לקורס נציג את אישיותו של הרלב"ג ופועלו. אח"כ נקרא את הקדמתו לפירוש על התורה ונראה מהי כוונת התורה ומהי חשיבותה לפי פירושו. לאור הדברים הללו נעסוק בפירושו לסיפור גן העדן. את הפירוש הזה נשלים על ידי קריאת פירושים נבחרים מפירושו לשיה"ש, קטעים מספרו התיאולוגי פילוסופי ס' מלחמות ה' וקטעים מפירושיו לפירושי אבן רשד לאריסטו.
מן ההיבט הפרשני נעמוד על אופיה של פרשנות המקרא שלו, על דרכיה על דרכי הצגתה ועל יחסו של הרלב"ג למדרש. מבחינה תמטית נעסוק בתורת האדם של הרלב"ג: תפיסתו את הגבר והאשה את מקומם בעולם ואת יעודם; תורת הנפש ותורת ההכרה שלו.

Reading Book Yezira and the Book Bahir

זוג ספרים זה מציב את התשתית לכל הקבלה. בספר יצירה מופיע לראשונה מושג הספירות וספר הבהיר מציג את השילוב המוזר בין מחשבה ניאופלטונית למיתוס גנוסטי, שילוב הנותן את הדחף להתפתחויות העתידיות בקבלה. זוג ספרים זה עדיין מעורר מחלוקת רבה בקרב החוקרים – מתי נכתבו ומה בעצם נאמר שם. בסמינר זה נסקור את הדעות המרכזיות בעניינם של ספרים אלו וננסה להבין מה קיסמם: מה יש בו בספר יצירה שגרם לכך שיצוטט אלפי פעמים בקבלה? מה יש בספר הבהיר שאיפשר לקבלה להתפתח באלף השנים הבאות? על התלמידים תוטלנה שאלות מחקריות כדי לנסות ולהעמיק את הבנתם של ספרים אלו.

הקורס יעסוק באחת מן התורות המרכזיות של המחשבה הקבלית: התהוות העולמות ומעמדם
כמדרגות ההשתלשלות. לאחר פתיחה קצרה, שבה יידונו התהוותו ופשרו של הביטוי "יש
מאין", נעסוק בתורת ההתהוות הקבלית (תורת האצילות) ובמשמעות החדשה, שהקנתה לביטוי
הנ"ל. תשומת לב מרובה תוקדש בהמשך לתורת ההתהוות של קבלת האר"י, שבמרכזה ניצבת
תורת הצמצום על פירושיה השונים. הקורס יסתיים בבירור תורת ההתהוות של החסידות, שגם
בה תופסים מושגי ה"יש" וה"אין" מקום חשוב ביותר, הן בתורת האלוהות והבריאה, והן
בתורת האדם

Jewish Techniques for the Attainment of Mystical Inspiration

גם לאחר שפסקה הנבואה בתחילת ימי בית שני, לא חדלה בעם ישראל השאיפה לקבל השראה ממרום, וזאת בטכניקות שונות: 'גילוי אליהו', 'שאלת חלום', 'מגידים' ועוד. בסמינר זה נעסוק בכמה מן הטכניקות האלה, תוך התמקדות בטכניקות של 'שם הכותב' ו'שם הדורש' (כתיבה אוטומטית ודיבור אוטומטי). במפנה המאות הי"ג והי"ד היו טענות שלפיהן הזוהר נכתב ב'שם הכותב'. נדון בטענה זו ובאפשרות הסבירה יותר, כנראה, שהשכבות המאוחרות יותר בספרות הזוהר, 'תיקוני הזוהר' ו'רעיא מהימנא', אכן נכתבו בטכניקה מאגית זו. כמו כן נדון בשאלה מה אפשר ללמוד לענייננו מדוגמאות מודרניות של כתיבה אוטומטית, כמו הכתיבה המדיומיסטית (דוגמה – המשורר ו"ב ייטס), שביקשה לתקשר עם כוחות חיצוניים ולקבל מהם השראה, והכתיבה האוטומטית של מייסדי הסוראליזם במחצית הראשונה של המאה הכ', שביקשה למצוא דרך חדשה ליצירתיות על ידי שאיבה מתת-התודעה.

מבוא כללי לתולדות ספרות הגאונים. השיעור כולל קריאת תשובות גאונים מספר "אוצר הגאונים" של ד"ר בנימין מנשה לוין ז"ל.

New Testament Interpietations of the Bible
כתבי הברית החדשה משקפים את צמיחת הנצרות הקדומה מתוך היהדות בשלהי הבית השני. מכמה מקומות ניתן להשיג שהשאיפה היא אכן להגיע ל"יהדות אותנטית" יותר מזו הסוררת באותה שעה. כמובן אמצעי מובהק להצגת טענה זו הוא השענות על כתבים "מוסכמים" על הכל, לומר על המקרא. ובכל זאת שונה השימוש בספר מדי פעם, בין שמדובר במבואה מן המקור העברי או מן התרגום היווני, בין שהכוונה ל"פשט" הנאמר או לצורה כזו או אחרת של "דרש". מאחר שהשימוש בכתבי המקרא הוא חיובי ביותר מבחינת הנצרות הקדומה אך בעייתי לא פחות מבחינת הוויכוח היהודי נגד דת-הבת , נמיין כאן סוגים שונים של שימושים, פירושים, דרשות ומדרשים במקומם התאולוגי במסגרת החדשה.

Texts from the Cairo Geniza

קריאת טקסטים מגניזת קהיר מסוגים שונים בערבית-יהודית ועברית.

השטן והשוטה
סמינר זה יעסוק בשתי דמויות יסוד בתרבות ובדת. הן מנסות לערער על סדרי העולם והחברה כפי שהם באים לידי ביטוי במערכות-יסוד המקיימות את העולם. מכלתחילה, דמותו של השטן ומקורו אינה מובהרת, אולם – כפי שמעיד על כך ספר איוב – השטן מצוי למעשה בפמליה של מעלה, ונוכחותו שם מעלה שאלות נוקבות, בין השאר גם על המבנה והמהות המיוחדים של עולם האלוהות. ככל שהמחשבה הדתית מתפתחת, יש לשטן תפקיד מעוצב יותר, ונוכחותו מאיימת יותר בכל מישור של החיים. גם לדמותו של השוטה יש תפקידים דומים, אולם אין הוא שייך לפמליה של מעלה אלא למסגרות האנושיות הרגילות בחברה. בכל מקרה, הן השטן והן השוטה הן דמויות המנסות לשבש סדרים קיימים, אולם במקרים לא מעטים השיבוש הוא לאו דווקא הרסני אלא בונה ופוקח עיניים.

הסדנה כוללת נושאים נבחרים בתחומי הפקות הדפוס, התהליכים והטכנולוגיה ברמה הנדרשת לקיום קשר טוב עם המבצעים השונים, ולמעורבות בתכנון, בקרה ופיקוח על איכותו של מוצר הדפוס. תכנית הלימודים: 1. מבוא להפקות דפוס הדפוס בשירות העורך; הספר וכתב העת בעידן התקשורת האלקטרונית; היבטים שונים על מושג הדפוס; מהפכת הדפוס והשפעתה על הספר, העיתון וכתב העת; מהעורך לכורך - תהליכים בהפקות דפוס. 2. תהליכים ועקרונות של שיטות הדפסה ואמצעי הדפסה דפוס בלט; דפוס אופסט; דפוס שקע; הדפסה רשתית; הדפסה בתהליך צילומי; מדפסות ודפוס דיגיטלי. 3. שלבים ותהליכים בהפקות דפוס ספרים וחוברות; עיתונים ומקומונים; כתבי עת וביטאונים. 4. סדר וטקסט טכניקות להכנת סדר דפוס לסוגיו; אותיות דפוס: סוגים, עיצובים ושימושים; עקרונות בטיפוגרפיה וניסוח "הוראות סדר"; חישוב היקף כתב יד וחומר מודפס; חישוב שכר סופרים ומחירי הפקת סדר. 5. הגהה ומניעת שגיאות טעויות דפוס: סיבות ומניעה; עקרונות ההגהה וסימני הגהה מקובלים; בדיקת הגהות ­ היכרות והתנסות. 6. התצלום והאיור תמונות ואיורים ­ השגת מקורות והכנתם לדפוס; עקרונות הצילום הכללי ­ המצלמה, המחשב והסורק; התצלום הרפרוגרפי­ יסודות טכניים בתצלומי קו ורשת; סוגי תמונות ותצלומים ­ זיהוי, בחירה והתאמתם לספר ולכתב העת; איך להכין ולהגיש חומר לצילום. 7. תהליכי הפקות דפוס באופסט (הרחבה) צילום, הרכבה והכנת לוחות באמצעים ידניים וממוחשבים; תכנון הספר ­ רדייה, קיפול, שוליים וכריכה; הדפסות אופסט לסוגיהן ואמצעי הדפסה בבתי דפוס ובאופן עצמאי; עקרונות בהפקות צבע, תפקיד הצבע ובחירת צבעים; הפרדת צבעים והדפסת פרוצס. 8. הנייר הכרת הנייר ותכונותיו; סוגי נייר ­ זיהוי בחירה והתאמתם להפקות השונות; תקנים, מידות ותבניות של נייר; חישוב כמויות ומחירים. * במהלך הקורס ייערך סיור במפעל הדפסה. * הקורס כולל מספר תרגילי בית קצרים ומבחן גמר בכתב.
הערות:

הסדנה תוקדש ללימוד עריכה של מאמרים פובליציסטיים ומאמרים המשלבים פובליציסטיקה ודיווח המתפרסמים ב"עמודים הפנימיים" של העיתונות היומית. בסדנה תילמד צורת העריכה המיוחדת למאמרים מסוג כזה, מן הבחינה הלשונית, התוכנית והצורנית (כותרות ופתיחים). כמו כן, יילמדו הדרכים לטיפול במאמרים כאלה, בהתאם לסוג העיתון שבו הם אמורים להתפרסם: עיתוני הערב או עיתוני הבוקר. מטרת הקורס, שיהיה מעשי בעיקרו, להביא את התלמידים לרמה של עריכה העומדת בקריטריונים מקצועיים. לשם כך יוטל עליהם לערוך מדי שבוע - בכיתה או בבית - מאמרי עיתונות. בתרגילים אלה יתנסו התלמידים בכל שלבי העריכה ויידרשו להביא את המאמרים לרמה העומדת בקריטריונים של הדפסה בעיתון. השיעורים יתרכזו בניתוח של עבודות התלמידים וכן בניתוח מאמרים שכבר הופיעו בעיתונות.

הקורס נועד להביא את התלמיד לידי הכרת כללי הדקדוק, התחביר ושימושי הלשון האחרים של העברית המודרנית המיוסדים בעיקרם על החלטותיה של האקדמיה ללשון העברית. במסגרת הקורס יעוין ברקע הלשוני של ההחלטות וייבחנו דרכי יישומן (או אי­יישומן) בעריכת טקסטים מן הסוגים השונים ­ ספרותיים, מחקריים, פורמליים וכיו"ב. עיון מיוחד יוקדש לשאלות שלא נמסרו (או שאין דרכן להימסר) להכרעת האקדמיה, ושהעורך הלשוני חייב להכריע בהן מדעתו.

מטרת הסדנה היא לימוד מלאכת העריכה של ספרים מתורגמים מאנגלית לעברית. מלאכה זו מציבה שאלות רבות ומגוונות, כגון: שמירה על נאמנות למקור, קשיים שהשפה העברית מעלה, לשון נורמטיבית בתרגום לעומת המקור, העתקה נכונה של רובדי הלשון במקור, שמירה על טעמו של המתרגם ועוד ועוד. בשאלות אלה ואחרות אין טעם לדון בסדר מסוים, לכן תתמקד הסדנה בעבודה על טקסטים ובדיון בבעיות שעולות מהם. כל בעיה בטקסט תידון לאור דוגמאות נוספות של בעיות דומות שעלו בטקסטים אחרים. הטקסטים ייבחרו מתוך תרגומים מהשפה האנגלית (ספרות יפה וספרי עיון). מכלול הטקסטים יעלה מספר רב ככל האפשר של בעיות בתחומים שונים. לתלמידים יימסרו טקסטים מתורגמים שטרם עברו עריכה ולצדם העתק של המקור הכתוב אנגלית. התלמידים יערכו את הקטעים בבית, ועבודתם תיבדק במהלך השיעור. בתום הקורס ידעו התלמידים כיצד לערוך טקסט מתורגם, כלומר כיצד לאתר את הבעיות שבו וכיצד לפתור אותן.

א. מטרות הסדנה ושיטות הלימוד מטרת הסדנה היא להכיר את קהילת השיח המנהלית. תיבחנה מטרות הכתיבה ויידונו האמצעים הלשוניים המשרתים את השגת התכלית הרצויה, כך שבסופו של דבר ישיג התלמיד יכולת עריכה הולמת של מסמך מנהלי המתאפיין בהעברה יעילה של המסר ובניסוח בהיר, מדויק וחד-משמעי תוך הקפדה על שימוש בעברית תקנית. בסדנה יושם דגש על הקניית כללים ועקרונות שיסייעו לכותב (ולאו דווקא לעורך) לשכלל את מיומנות הכתיבה בתחום הנידון; ינותחו מסמכים שונים זה מזה ותתורגל כתיבה של מסמכים מנהליים. ההתנסות והתרגול יחשפו קשיים אפשריים ובעיות שהכותב נתקל בהם בשלב תכנון המסמך, בארגון החומר ובעריכתו הסופית. ב. נושאי הלימוד הכרת קהילת השיח המנהלית סוגלים סגנוניים משלבים בלשון משיח דבור לשיח כתוב רמת הפורמליות של השיח יחסי מוען - נמען עקרונות שיתוף הפעולה בשיח המנהלי גורמים המשפיעים על תהליך בחירת המבע הלשוני ועל גיבושו גורמים המשפיעים על תהליך פיענוח המבע יצירת סביבה לשונית המסייעת להשגת שיתוף הפעולה של הנמען סוגים שונים של טקסטים כתיבה דיווחית, כתיבה מעריכה רכיבי מבנה ודגמים רטוריים של מסמכים שונים - ניתוח ומיפוי מסמכים מכתבים בנושאים שונים, דו"ח, פרוטוקול, נייר עמדה, תזכיר, נוהל, הוראות הפעלה.

בסדנה נתמקד בעריכת טקסטים מדעיים בתחומי מדעי הרוח והחברה. נבהיר מה ייחודם של טקסטים אלה ומהן דרכי העריכה המיוחדות ההולמות אותם. נעסוק בצורות השילוב של גורמים כגון מובאות, לועזית, מספרים, תאריכים, קיצורים וראשי תיבות. נרחיב בנושא רישום ההפניות הביבליוגרפיות. נבחין בין הפניות למקורות מסוגים שונים (ספרים, מאמרים בכתבי עת ובקבצים, עיתונים, מסמכים ארכיוניים, חיבורים בכתבי יד, ערכים מילוניים ואנציקלופדיים וכו'). נלמד אילו פרטים צריכה לכלול ההפניה ומה סדרם, וכן נכיר שיטות שונות לשילוב ההפניות ברצף הדיון בטקסט. בהמשך הסדנה נעסוק ברצף הטיעון בטקסט המדעי. נברר על מה צריך העורך להקפיד בעריכת גוף הטקסט, ובפרט נעמוד על חשיבות הקשר התקין בין טענה, ראיות, דוגמאות, מסקנות וכיוצא באלה, על חיוניות העקיבות במישורים שונים של הטקסט ועל הסגנון המתאים לטקסט מדעי

הקורס עוסק בעיון בסגנונות השונים הנוהגים בכתיבה העברית המודרנית ­ הספרות היפה לגווניה וסגנונות העברית לדורותיה המשפיעים על דרכה, לשון העיתונות והכתיבה הפובליציסטית, לשון הכתיבה המדעית­מחקרית ולשון הכתיבה המשרדית­פורמלית. העיון ילווה בקריאת טקסטים, ניתוחם וחשיפת מקורותיהם של השימושים הלשוניים ברובדי הלשון לתקופותיה ולסגנונותיה השונים.

מטרת הסדנה היא הכרת כללי הדקדוק, התחביר ושימושי הלשון האחרים של העברית המודרנית המבוססים בעיקרם על החלטותיה של האקדמיה ללשון העברית. הסדנה תתמקד בכללי הכתיב חסר הניקוד, בכללי הפיסוק החדשים ובכללי התעתיק. נושאים נוספים שיידונו בה הם: סדר המילים במשפט וצירופי הסמיכות. כמו כן יושם דגש על הכרת המילון העברי מהיבטים אלה: צירופים כבולים, מילים שאולות, מילים נרדפות וסוגי הבידולים שביניהן. במסגרת הסדנה ייבחן יישומן של החלטות האקדמיה בטקסטים מסוגים שונים: ספרותיים, מדעיים, משפטיים וכיו"ב.

יועצי הלשון בטלוויזיה עוסקים במגוון נושאים - הם עורכים ומנקדים טקסטים לפני שידורם (לקריינות ולכתוביות), מעירים למגישים ולמנחים לאחר השידור, כותבים פינות לשון ועוד. עריכת לשון הפרסומת, שהיא עיקר העבודה, נעשית מתוך שמירה על הלשון התקנית, אך אין פוסלים בה גם לשון מדוברת וסלנג. יש הבחנה בין קטעי קריינות, שההקפדה בהם רבה, לבין קטעי משחק או קטעים של עדות אישית, הכול על-פי צורכי השעה ועל-פי התמורות המתחוללות בלשון

עריכה לשונית של טקסטים ספרותיים לילדים אינה יכולה להסתפק בטיפול מיומן בפן הלשוני והענייני. בעבודת העריכה על העורכים להתאים את הטקסט הספרותי למגבלות השונות ולצרכים הספרותיים של בני הגיל שאליו הוא פונה. מגבלות של ידע, חשיבה, התנסות ומגבלות רגשיות תלויות גיל - גם אלה צריכות להיות חלק משיקוליהם של עורכים. בנוסף על העורכים להביא בחשבון, שהפואטיקה של ספרות הילדים מושתתת על שתי שפות, השפה המילולית והשפה החזותית. לשתיהן יש חלק חשוב במוצר המוגמר – דהיינו הספר. גם לכך יש להתייחס לעתים קרובות בעת העריכה. במהלך הסדנה נמפה את עיקרי הפואטיקה של ספרות הילדים ונתחקה אחר הצרכים הספרותיים הייחודיים של קוראיה. באמצעות טיפול בכתבי יד ובספרי ילדים שראו אור בארץ ובעולם נתרגל טיפול במגוון בעיות ייחודיות שעומדות בפני מי שבאים לערוך ספרי ילדים. דרישות הסדנה: נוכחות חובה קריאת ספרות עיונית עמידה במטלות שוטפות כתיבת עבודה מסכמת