מטרת הקורס הינה להצביע על תפיסת הזמן באסלאם דובר הערבית, תוך השוואה לתפיסות זמן מערביות, ולטעון כי בעיקר במגעים בין-תרבותיים הבדלים אלה מהווים מקור לאי-הבנות בסיסיות. ההבדלים נוגעים הן לרמה המושגית (כגון מונוכרונית לעומת פוליכרוניות; סופיותו או אין סופיותו של הזמן), והן לרמה הפרטנית (כגון תפיסתם של העבר, ההוה והעתיד והשלכתה על התנהגות, למשל חפש הבחירה והעצמאות של הפרט בהחלטותיו).

כמו פילוסופים אחרים שפעלו בסביבה דתית, גם אל-פאראבי, גדול הפילוסופים הערביים של יה"ב הגיע להצבעה על התנגשות בלתי נמנעת בין האמונה לבין הפילוסופיה. סמינר זה יוקדש לעיון בפתרונות שהציע לקושי זה ולהערכתם.

מטרת התרגיל היא להציג כמה מהשאלות המרכזיות ומהחוקרים הבולטים במחקר המודרני המערבי בתחום לימודי חברות מוסלמיות בתקופה הטרום-מודרנית. הקורס מתמקד במזרח התיכון אך לעתים נעסוק גם באיזורים מחוץ לליבת עולם האסלאם, למשל הודו המוסלמית. המסגרת הכרונולוגית היא מהופעת האסלאם עד נפילתה של הסלטאנות הממלוכית בידי העות'מאנים, אך מבנה הקורס הוא נושאי ולא כרונולוגי. בחומר הקריאה ובדיונים יושם דגש על היבטים חברתיים ותרבותיים. יידונו, למשל, הנושאים הבאים: היווצרותה של מדינה מוסלמית כיישות פוליטית; תהליך האסלום של המזרח התיכון; ערים וקהילות עירוניות; תרבות חצר; תרבות פנאי ודת עממית; חיי משפחה, ועוד.

הקורס נועד להציג בפני המשתתפים את הדילמות המרכזיות הנובעות מיחסי רוב-מיעוט במדינת ישראל. פרקי המבוא של הקורס דנים במאפיינים סוציו-דמוגראפיים של האוכלוסייה הערבית בישראל. על יסוד פרספקטיבה היסטורית, הקורס בוחן בהמשך את עיקרי המדיניות הממשלתית כלפי הערבים בישראל, את דילמת הזהות הלאומית ודרכי ההתמודדות עמה בשנות ה-50 וה-60; את מאפייני הפעילות הפוליטית עד 1967; את השלכות מלחמת ששת הימים, האקטיוויזציה של המאבק ("יום האדמה") ותהליך הפלסטיניזציה. בהמשך דן הקורס בשינוי פני הפוליטיקה הערבית בישראל בשנות ה-80 וה-90 לכיוון של פלורליזם פוליטי. הקורס עוסק בדפוסי ההצבעה לכנסת ועליית זרמים חדשים (התנועה האסלאמית). בחלקו האחרון מנתח הקורס את השלכות תהליך השלום על הערבים בישראל. במהלך הקורס ייערכו סיורי שטח ביישובים ערבים, כולל מפגש עם אישים פוליטיים מהמערכת הפרלמנטארית והמוניציפאלית.

שיעור הבחירה יעסוק בשגרה של חיי היום-יום כמו גם בתחנות החשובות בחייו של מוסלמי מלידתו ועד מותו. נשאל את עצמנו את השאלות הבאות: מה מאפיין יותר את חייו של מוסלמי: השגרה המיוחדת או האירועים החריגים והטקסיים? באיזו המדובר בשגרה או באירועים אוניברסאליים, או שמא הם מיוחדים לקבוצה אנושית אחת? אם כן, מה הסיבה לכך – דת האסלאם, או אולי החברה הספציפית? באיזו מידה המדובר באורח חיים המשותף לכל המוסלמים באשר הם מוסלמים או שמא המדובר במנהגים מקומיים שאינם קשורים בהכרח לדת? מה מבין האירועים הללו נשאר קבוע לאורך דורות ומה משתנה בשל אופנות משתנות או טכנולוגיות חדשות?

מקרי הבוחן שלנו יעקבו אחר מסלול חייו של אדם מרגע יצירתו (או מניעתו – אמצעי מניעה); עבור דרך הברית; תקופת הילדות; בגרות משפטית, פיסית ונפשית; קיום מצוות כמו ה-חג' והצום הרמדאן; נישואין, הקמת משפחה וגירושין; ולבסוף המוות: טבעי, פלילי, מתוך רחמים וטקסי קבורה.

דרישות הקורס: נוכחות, השתתפות פעילה (כ-30% מהציון הסופי) ועמידה במבחן בתום הסמסטר (כ-70% מהציון הסופי). המבחן הסופי יתקיים במתכונת של בחינת בית שתדרוש ניתוח מאמר שלא נכלל בסילבוס תוך קישורו לתכני הקורס ולמאמרים אחרים שנקראו במהלך הקורס.

הקורס עוקב אחר התפתחותן של כתות בשיעה תוך קריאת טקסטים אודות ההיסטוריה והתיאולוגיה של כל אחת מהן. דגש מיוחד יינתן לכת הנוציירית-עלוית, בשל היותה כיום קבוצה רבת השפעה. בני הכת הפכו במאה ה-20 ממיעוט מדוכא ועני לקבוצה השלטת בסוריה, תופעה יוצאת דופן במזרח התיכון.

קריאת טקסטים בערבית ספרותית חדישה ובערבית קלאסית, אשר במהלכה מושם דגש על קריאה נכונה ומדויקת. בין הנושאים הדקדוקיים הנדונים: הפועל הערבי בגזרותיו השונות, משקלי שם שונים, צורות הזוגי וצורות הריבוי השלם והשבור, מחוסרי תנוין, המספר, סימני היחסות, ככלי ההתאם הדקדוקי, פעלי העזר, ושורה של נושאים תחביריים כגון: פסוקיות זיקה, המושא הפנימי, הסמיכות המדומה ועוד.

סקירת מערכת ההגאים בערבית ספרותית, דיון מפורט במעתקי ההגאים כפי שהם באים לידי ביטוי בצורת הפועל בגזרות השונות, דיון מפורט במשקלי השם השונים. חלקו האחרון של הקורס מוקדש לקריאת טקסט ודיון במבחר בעיות דקדוקיות המוצגות בו.

דיון שיטתי בתחביר הערבית הספרותית הקלאסית והחדישה. בשעורים הראשונים מוצגים שלושה טיפוסי יסוד של המשפט הערבי, המהווים מודל לזיהוי וניתוח של משפטים ברמת מורכבות גבוהה בהמשך. לאחר מכן מתקיים דיון מפורט בשורה של תופעות תחביריות. התרגול מבוסס על זיהוי טיפוסי המשפט והתבניות השונות, ניתוח המשפט עפ"י טכניקה הנלמדת החל מהשיעור הראשון, ניקוד מלא של החומר ותרגום לעברית.

התרגיל נועד להקנות מידע בסיסי על מקורות האסלאם וספרות העזר שצמחה סביבם. במסגרת זו יילמדו לקראת סוף הקורס כללי הכתיבה של עבודה מדעית, אשר ייושמו בעבודת הסיכום.

הקורס מתנהל בשיטת ההרצאה הפרונטאלית ונדונים בו נושאי מפתח בקוראן, תוך הארת מקומם בתמונת פעילותו של הנביא מוחמד בעיר מכה ובעיר מדינה, כפי שהיא מתוארת במקורות האסלאמיים הקדומים. הדיון בנושאים השונים ישווה בין עדות הקוראן לבין עדות המסורת האסלאמית החוץ-קוראנית, ויאיר את עקרונות היסוד של המונותיאיזם האסלאמי, את מעמדו של מוחמד כשליח אלוהים בהשוואה לנביאים שהופיעו לפניו, את מעמדם של בני הדתות האחרות מול אומת מוחמד, ואת היבטיהן השונים של מצוות היסוד האסלאמיות.
לקורס נילווה אתר וירטואלי (הוראה מרחוק) ובו קבצים הכוללים ביבליוגרפיה (בעברית או באנגלית) וטקסטים ערביים. במהלך הסמסטר יקראו התלמידים את הביבליוגרפיה ואת הטקסטים הנלווים לכל נושא ונושא, וזאת לפי ההנחיות שיתפרסמו באתר הקורס, ועליהם לבוא לשיעור כשהם מוכנים לדיון על הביבליוגרפיה והטקסטים.
בחינת הסיום תכלול את חומר ההרצאות וכן מאמרים (בעברית או באנגלית) וטקסטים ערביים המופיעים באתר הקורס. הטקסטים הערביים הם חומר חובה רק לתלמידי מגמת השפה והספרות הערבית. רשימת הביבליוגרפיה והטקסטים שייכללו במבחן תופיע באתר הקורס.

הקורס סוקר את התפתחות הספרות הערבית מאז אמצע המאה ה-19 עד ימינו. הסקירה מתמקדת בשלושת הז'אנרים המרכזיים, הסיפורת, השירה והדרמה; בגורמים החברתיים והתרבותיים שהביאו להתחדשותם ולהתקבלותם; בזרמים, באישים, ביצירות, ובהשפעות הבין-ספרותיות שסייעו לעיצובם ולהתגבשותם; ובמאפיינים התמאטיים והסגנוניים שליוו את התפתחותם.

המטרה של התרגיל היא לעמוד על טקסטים ספרותיים מהמאה ה19- וה20-, לעקוב אחרי התפתחותם של ז'אנרים חדשים בספרות הערבית החדשה, לנתח את היצירות מבחינה תמאטית וצורנית ולהצביע על התלבטויות ופתרון בעיות אצל סופרי תקופה זו. כמו כן לאתר תופעות השפעה מהספרות הקלאסית והספרות המערבית והאירופית.

תרגיל המתמקד בקריאת טקסטים מתוך עיתונים וכתבי עת ערביים. התרגיל נועד לשיפור הקריאה בשפה הערבית, הניקוד הסופי, חזרה על יסודות הדקדוק הערבי, הקפדה על תרגום תקין לשפה העברית, השימוש במילונים הקלאסים וניסיון לנהל דו שיח בשפה הערבית השימושית הספרותית בת ימינו.

מטרות הקורס הן הקניית מיומנות קריאה (הקפדה על ניקוד פנימי וסופי) והבנת הנקרא של טקסטים בערבית; הכרת המבנים התחביריים של המשפט הערבי; הכרת הפועל הערבי (9 בניינים); הרחבת אוצר המילים.

קורס זה, המהווה המשך לקורס "ערבית א'", יתמקד בקריאת טקסטים ברמות שונות ובנושאים שונים, יחד עם השלמת מספר נושאים דקדוקיים שלא נלמדו ב"ערבית א'". כמו-כן יתרגל הסטודנט את השימוש במילונים השונים תוך כדי לימוד הטקסטים. הטקסטים שיילמדו יכללו קטעי עיתונות ברמות שונות, סיפורים קצרים, קטעים נבחרים מהקוראן ומהמסורת המוסלמית הקדומה ועוד. הנושאים העיקריים שיילמדו בקורס זה הם: גזרות הפועל השונות (כפולים, מהמוזים, פ"ו/י, ע"ו/י, ל"ו/י ומורכבים), שמות קיבוציים, משקלים המציינים מקום/זמן ומכשיר, משפטי ייחוד, המושאים והתיאורים השונים בערבית, הסמיכות האמיתית והמדומה, הלוואי-ש"ת הישיר והעקיף, משפטי התנאי, משפטי ההוצאה מן הכלל ומילות הפנייה. במהלך הלימוד יידרשו הסטודנטים לבחינה כל שלושה שבועות על הטקסטים וגזרות הפועל שנלמדו, ובסוף הקורס תיערך בחינה מסכמת, שתבדוק בעיקר את יכולת ההתמודדות של הסטודנט עם טקסט שלא נלמד בעזרת שימוש במילון. חובות הסטודנט: השתתפות פעילה בכל השיעורים והכנת תרגילים כפי שיידרש משיעור לשיעור במהלך המכינה.

הקורס יכלול סקירת תולדות ההיסטוריוגרפיה המוסלמית עם דגש מיוחד על מקומם של טברי ומסעודי. קריאת חומר מדעי על שיטותיהם של שני יוצרים אלה, וקריאת טקסטים מחיבוריהם כדי לעמוד על המאפיינים של כתיבת כל אחד מהם.

הקורס יוקדש לקריאה מודרכת בכתבי כמה מן ההוגים הבולטים של "האחים המוסלמים" במצרים (חסן אל בנא, סייד קטב) וילווה בדיון במאמרים מחקריים בסוגייה זו ובנושאי רקע הקשורים אליה. הקורס נועד להקנות מיומנות בקריאת טקסטים והיכרות ראשונים עם רעיונותיה של אחת התנועות האסלמיות המשפיעות ביותר בזמן החדש.

קורס זה הוא מבוא כללי על ההלכה האסלאמית והמוסדות הקשורים בה. הוא יסקור את התפתחות ההלכה בתקופה הפורמטיבית והגברת הזיקה בינה לבין הדת , את אופיה של ההלכה, המקורות לגזירתה, האסכולות המשפטיות, מוסד הקאדי, והזיקה בין ההלכה לבין החברה המוסלמית, ובין מערכת המשפט לבין השלטון האסלאמי.

הקורס דן בהיסטוריה של הערבים מהתקופה הפרה-אסלאמית (המאה ה7 לסה"נ) ועד לסוף התקופה העבאסית (המאה ה-13 לסה"נ), כפי שהיא מתוארת הן על ידי היסטוריונים וחוקרים מוסלמים, והן ע"י מזרחנים מערביים. בנוסף לאירועים היטוריים (כגון מלחמות, כיבושים, עלייתם ונפילתם של שושלות שונות) יושם דגש על ההתפתחות של האסלאם כדת בתחומי המשפט, התיאולוגיה והמיסטיקה.

הקורס ייוחד לסקירה מפורטת של המקורות עליהם נשענת דת האסלאם (קוראן ומסורת) ולהכרת ספרות העזר שצמחה סביבם. במסגרת הקורס יוקנו כלים ומיומנויות לשימוש ולעיון במקורות ויידונו גישות המחקר הרווחות בחקר האסלאם. המיומנויות שיוקנו במהלך הקורס, ייושמו בתרגיל טכסטואלי מסכם בנושא מסוים מן המסורת המוסלמית הקדומה. פירוט של שיעורי הקורס מופיע באתר המקוון של הקורס (וירטואל), אשר ילווה את הלימוד בקורס.

מבוא להכרת בניין הספרות הקלאסית בשפה הערבית: ממסדיה - דוגמת שירת ערב העתיקה ותמורות האסלאם, וכן השפעות הגות יוון, תרבות פרס והודו (וכו'..) - ועד לעילית הטפחות הקשוטות של השירה והפרוזה מזמן השושלת העבאסית ולאחריה. סקירת הכוחות הפועלים בהעמדתה של יצירה ספרותית עשירה ומגוונת (למשל, מדבר ויישוב, ערביות ותרבות העמים...), תוך התעכבות על ביאור קווים להתפתחות ולהשתנות של צורות ותכנים.

קריאה מתוך כתבי שלושה מחשובי המחברים של הפרוזה הערבית בימי הביניים: אבן אלמקפע, אלג'אחט' ואבן קתיבה, כהכרה ראשונית עם אבני היסוד של ספרות ה"אדב". בחינת הצורות, התכנים והרעיונות הספרותיים, וכהדגמות לקורס "קווים מאפיינים בספרות הערבית הקלאסית". תוך כך תרגול בתרגום, בהבנה ובניתוח של טקסטים קלאסיים (שימוש במילונים, אנציקלופדיות וכו'...).

הקורס יעסוק בתולדות הנוסח הקוראני ובדרכי פרשנותו, ויתמקד בקריאה במקורות הפרשנות הערבית (תפסיר), וזאת במטרה להציג היבטים מרכזיים ביחסה של הפרשנות האסלאמית לטקסט הקדוש.
לקורס נילווה אתר וירטואלי (הוראה מרחוק) ובו קבצים הכוללים ביבליוגרפיה (בעברית או באנגלית) וטקסטים ערביים. במהלך הסמסטר יקראו התלמידים את הביבליוגרפיה ואת הטקסטים הנלווים לכל נושא ונושא, וזאת לפי ההנחיות שיתפרסמו באתר הקורס, ועליהם לבוא לשיעור כשהם מוכנים לדיון על הביבליוגרפיה והטקסטים.
חובת נוכחות פעילה בשיעור חלה על כל התלמידים והיעדרות מתמשכת עלולה להביא לביטול הקורס בהתאם להוראות האוניברסיטה.
הציון הסופי ייקבע על יסוד התרגילים שיוגשו מפעם לפעם וכן על-פי המבחן המסכם.

המטרה של הקורס היא להכיר את יצירותיהם של משוררים חשובים ובעלי השפעה בשירה הערבית המודרנית מאמצע המאה ה- 19 ועד ימינו, ולעמוד על תרומתם וחידושם של משוררים אלה. כמן כן התלמיד יאתר סוגיות שונות: תמאטיות וצורניות שהעסיקו את המשורר הערבי המודרני ויקרא ביבליוגרפיה רלוונטית.

הסיפורת ובעיקר הרומאן, הנובלה והסיפור הקצר, תזכה במסגרת הקורס לדיון נרחב שיתמקד בהתפתחותה ההיסטורית, מעמדה ביחס לז'אנרים אחרים בספרות הערבית המודרנית, הזרמים המרכזיים, היוצרים והיצירות הבולטים וכיו"ב. הדיון ילווה בקריאת וניתוח פרקים מתוך רומאנים ונובלות וסיפורים שלמים, תוך הדגשת מאפייניהם הסגנוניים והלשוניים, ייחודן של היצירות ותרומתן להתפתחות הז'אנר.

התרגיל יוקדש לעיון בטכסטים מתוך המסורת המוסלמית הקדומה (חדית') על גווניה: ספרות ה"סירה" (תולדות חיי הנביא), ההיסטוריוגרפיה וההלכה המוסלמית הקדומה. העיון בטכסטים יכלול ניתוח תוכני של מסורות על שלשלת המוסרים שלהן, לצד דיון באופיין של המסורות ודרך גיבושן, מבנה המסורות, מסורות מקבילות, מוסרי המסורות וקובצי מסורות בולטים. רשימה מפורטת של הטכסטים וביבליוגרפיה נבחרת רלבנטית מופיעים באתר המקוון של הקורס (וירטואל), שילווה את הלימוד בתרגיל.

התרגיל יוקדש לעיון בטכסטים מתוך המסורת המוסלמית הקדומה (חדית') על גווניה: ספרות ה"סירה" (תולדות חיי הנביא), ההיסטוריוגרפיה וההלכה המוסלמית הקדומה. העיון בטכסטים יכלול ניתוח תוכני של מסורות על שלשלת המוסרים שלהן, לצד דיון באופיין של המסורות ודרך גיבושן, מבנה המסורות, מסורות מקבילות וקובצי מסורות בולטים. רשימה מפורטת של הטכסטים וביבליוגרפיה נבחרת רלבנטית מופיעים באתר המקוון של הקורס (וירטואל), שילווה את הלימוד בתרגיל.

הקורס מתמקד בסיפורת הערבית המודרנית, והוא מיועד לקריאת סיפורים קצרים וקטעי רומאנים תוך התמקדות בהיבטים התיאמטיים, הלשוניים והסגנוניים באותם טקסטים. בקורס יושם דגש על העבודה של הסטודנטים, על כן הם נדרשים לקרוא באופן איניבידואלי רומאן או מחזה שלם מבין רשימה מוצעת של יצירות, ולהגיש עבודה על היצירה הנבחרת עד סוף הסמסטר.

קריאה מתקדמת באסופות ספרותיות בערבית מימי הביניים. הכרות עם חומרים ספרותיים מגוונים, קביעה וביאור של הקשרם, ניתוח מבנה הטקסטים ושפתם, ומתן הרחבות למיניהן.

המטרה של הקורס היא לעמוד על יצירותיהם של סופרים צעירים בעולם הערבי ובישראל, ובמיוחד בתחום היצירה הפרוזאית. כמו כן להצביע על אסכולות, תפיסות וכתיבה אוונגרדית תוך שימת דגש על מאפייני כתיבה זו, הן התמאטיקה והן במבנה ובסגנון.

הקורס מתמקד בבעיות שונות שנתקלים בהן מתרגמי הספרות הערבית לעברית, כגון רמות לשון, מטפורות, חריזה, יסודות תלויי תרבות, צמדי לשון וכיו"ב. בעיות אלה יעלו לדיון בשתי דרכים: א. קריאה וניתוח של תרגומים ידועים בהשוואה למקורותיהם הערביים. ב. תרגום טקסטים ספרותיים ערביים בידי הסטודנטים.

הקורס מתמקד בבעיות שונות שנתקלים בהן מתרגמי הספרות הערבית לעברית, כגון רמות לשון, מטפורות, חריזה, יסודות תלויי תרבות, צמדי לשון וכיו"ב. בעיות אלה יעלו לדיון בשתי דרכים: א. קריאה וניתוח של תרגומים ידועים בהשוואה למקורותיהם הערביים. ב. תרגום טקסטים ספרותיים ערביים בידי הסטודנטים.

הקורס מאפשר להכיר בצורה מעמיקה את הסיפורת הערבית שנכתבה בסוריה במהלך המאה ה-20. בשיעורים הראשונים הדיון מתמקד בסקירה היסטורית להתפתחות סיפורת זו ובזיהוי האסכולות, הסופרים והדגמים הבולטים בתוכה. לאחר מכן נעסוק בקריאה ובניתוח של יצירות המייצגות את מגוון הסגנונות והתמות שאפיינו את כתיבתם של הסופרים הסוריים הידועים.

שיעור זה מיועד לתלמידים אשר סיימו בהצלחה את הקורסים "דקדוק א'" ו"דקדוק ב'". הקורס מבוסס על קריאת קטעים ברמת מורכבות גבוהה הן בערבית ספרותית חדישה והן בערבית קלאסית. התרגול מתבסס על ניתוח הקטעים, ניקודם בצורה מדויקת ותרגומם לעברית. במהלך הקורס מטופלות בעיות תחביריות מורכבות אשר לא נדנו בקורס "דקדוק ב'".

מפעלו הספרותי של הסופר הסורי המוכשר זכריא תאמר יהיה במוקד הדיון בקורס זה. סיפוריו הקצרים, המלאים באירוניה, פנטזיה, אלגוריה ואינטרטקסטואליות, יזכו לדיון תמאטי, סגנוני ולשוני. לצורך הדיון ייקראו יצירות המייצגות תקופות וסגנונות שונים בהתפתחותו הספרותית.

השיעור יוקדש לדיון בתפקידו של הקוראן בעיצוב תפישת העולם המוסלמית בשתי המאות הראשונות לאסלאם, זמן התגבשות החדית'. הדיון יתבסס על מסורות שתכליתן לבסס את מעמדו של הקוראן כמקור ראשון לתפישות האסלאם. במסגרת הדיון תיבחן גם דרך התמודדותם של חכמי אסלאם קדומים עם תפישות יהודיות ונוצריות שחדרו למסורת האסלאם.

בקורס זה יידונו מושגי היסוד של התיאוריה הדקדוקית הערבית הקלאסית בתחומים השונים, בעיקר, בתחום התחביר. יידונו מושגים כגון תת'קיל ותכ'פיף, תעויץ', אצל, קיאס, אעראב-בנא, תקדיר, אסנאד ועוד. הדיון במושגים אלו ייעשה אגב קריאת טקסטים מתקופות שונות החל מסיבויה וכלה באבן הישאם וילווה בקריאת ספרות מחקר מודרנית. התלמידים יתבקשו לבדוק כיצד משמשים אחדים ממושגים אלו בכתבי מדקדקים שונים.

מטרת הקורס היא הקניית מידע בסיסי על השירה השיעית בימי הביניים, ניתוח שירים שיעיים, עמידה על תכניהם וצורתם, ברירת מוטיבים והלכי רוח ונגיעה בעקרונות השיעה כפי שמשתקפים בשירה השיעית. כמו כן הקורס ידון בקבצי שירה שיעית מפורסמים כגון: אלהאשמיאת, אלע'דיריאת, אלבאבליאת, שער אלע'רי, שער אלטף ועוד.

הקורס יחולק לשני חלקים: חלק תיאורטי, ובו נעסוק בהגדרות השונות של הספרות העממית, נסקור את רבדיה השונים ונדון בחשיבותה החברתית, האנושית וגם האומנותית. חלק זה יהווה הקדמה ורקע לחלק השני בו נדון בפן העממי בשירתו של קבאני ע"י קריאה מודרכת של מספר שירים מתקופות שונות, תוך התחקות אחרי האלמנטים העממיים בשירתו, השפעתם על המבנה והתוכן של השירה.

אלחריזי ויוצרים עבריים אחרים, בני ימי-הביניים, מגלמים את תמצית התרבות היהודית, תוך השפעה רבה מתרבות ערב. המיזוג הזה יצר הישגים רעננים ומופלאים. בין היתר גם בתחום ההומור. השיעור יוקדש לקריאה בשעשועיהם והרקע להיווצרות הז'אנרים השונים. ידיעת ערבית אינה חובה.

המטרה של הקורס היא להכיר את יצירותיהן של כמה סופרות ערביות בולטות שהחלו לכתוב במאה ה-20 ולעמוד על תכנים וסוגיות שהעסיקו את הסופרות הערביות. האם ישנה מיוחדות לספרות נשים, דילמות, מוטיבים, אתגרים וכו'.

עיקר הקורס יתמקדבקריאה וניתוח של טקסטים בערבית בסוגיה מרכזית בהיסטוריה האינטלקטואלית של מצרים המודרנית: כיצד תפסו האינטלקטואלים בתקופה שבין 2 מלחמות העולם את מושגי הדמוקרטיה והדיקקטורה וכיצד החילו אותם על המציאות המצרית, האזורית והבינ"ל , דווקא בעת שאנגליה הדמוקרטית שלטה במצרים.האם המודל שהציבו איטליה וגרמניה נתפס כמבטיח בין היתר בגלל עוינותן לבריטניה?
בחלקו האחרון של הקורס ננסה לבדוק את ההתייחסות לשאלות אלו במצרים של ימינו.
הקורס מחייב יכולת קריאה טובה של טקסט ערבי,הכנה משיעור לשיעור, ופתוח בעיקר לתלמידי שנים ב-ג.

קריאה בטקסטים נבחרים מן השירה הערבית הקלאסית מן התקופה הפרה-אסלאמית ועד סוף התקופה העבאסית, ונסיון לעמוד על קוים בהתפתחות הפואטיקה שלה.

קורס זה מוקדש לקריאה של טקסטים קלאסיים בפרוזה ספרותית.

המטרה של הקורס היא לעמוד על הקשר בין הספרות הערבית החדשה והתמורות הפוליטיות בעולם הערבי ובישראל. התלמיד יכיר יצירות שונות של סופרים ערביים וגם מאמרי ביקורת שיש להם זיקה לתפיסות אידיאולוגיות-פוליטיות, יבחנו דרכי השפעה הדדית בין ספרות ופוליטיקה ונצביע על סממנים ספרותיים וחוץ ספרותיים ברוב המערכת של הספרות הערבית.

קורס זה מציג ללומד את יסודות החשיבה התחבירית של מדקדקי ימי הביניים. הלימוד מתבסס על קריאת קטעים העוסקים בבעיות יסוד בתחביר הערבי מ"אלכתאב" לסיבויה, מדקדק בין המאה השמינית, ומ"כתאב אלמפצל" לזמח'שרי עם פירושו של אבן יעיש. שני המדקדקים האחרונים הם מהמאות ה12- וה13- בהתאמה. בין הנושאים הנדונים: משלימי הפועל למיניהם, פעלי העזר, המשפט השמני, משפטי התנאי. נדונות תמורות יסוד בתיאוריה ובטרמינולוגיה הדקדוקית לאורך השנים.

הקורס מתמקד ברקע התיאורטי של העיסוק בדמות "האחר" בתיאוריות הפוסט-קולוניאליות, הפמיניסטיות והפוסט-מודרניות. בקורס זה ייבחנו ייצוגים שונים של האחר בסיפורת הערבית המודרנית, ובעיקר ביצירותיהם של סופרים מובילים בעולם הערבי. עיקר תשומת הלב תופנה לייצוגים של האישה, היהודי/הציוני/הישראלי, ובני התרבות המערבית. הסטודנטים מתבקשים להגיש עבודות סמינריוניות העוסקות בייצוגי האחר ביצירה מסוימת, אצל סופר מסוים, או בתקופה מסוימת.

מטרת הסמינר להאיר היבטים בתפיסת דמותו של מוחמד כנביא, ואת האופן שבו מגדיר האסלאם את הזיקה שבין מוחמד לנביאים שהופיעו לפניו, וזאת באמצעות קריאה השוואתית בקוראן ובמקורות הערביים החוץ קוראניים.
השיעור יכלול מבוא לספרות הביוגרפיה (סירה) של הנביא מוחמד, ויתמקד בקריאת טקסטים אסלאמיים קדומים הלקוחים מן הביוגרפיות של הנביא, מספרות המסורות (חדית') ומספרות ההיסטוריוגרפיה (תאריח') ומפרשנות הקוראן (תפסיר).
לקורס נילווה אתר וירטואלי (הוראה מרחוק) ובו קבצים הכוללים ביבליוגרפיה (בעברית או באנגלית) וטקסטים ערביים. במהלך הסמסטר יקראו התלמידים את הביבליוגרפיה ואת הטקסטים הנלווים לכל נושא ונושא, וזאת לפי ההנחיות שיתפרסמו באתר הקורס, ועליהם לבוא לשיעור כשהם מוכנים לדיון על הביבליוגרפיה והטקסטים.
חובת נוכחות פעילה בשיעור חלה על כל התלמידים והיעדרות מתמשכת עלולה להביא לביטול הקורס בהתאם להוראות האוניברסיטה.
חובות הסמינר (תרגילים ועבודות) -- כמפורט בתקנון החוג ללימודי הערבית והאסלאם.

המטרה של הקורס היא לעמוד על השינויים שחלו בתפיסת לשון הספרות עם הופעתם של הז'אנרים החדשים בספרות הערבית החדשה. הקורס יבליט חלק מהשינויים האלה דרך קריאה של טקסטים מז'אנרים מגוונים.

בסמינר המחלקתי ניתנות הרצאות בתחום השפה, הספרות והתרבות הערבית על ידי חוקרים מאוניברסיטאות שונות. המפגשים מתקיימים אחת לשלושה שבועות ונוכחים בהם מורי ותלמידי החוג. חובת נוכחות חלה על תלמידי התואר השני.

מטרת הקורס היא להעמיק את המיומנות הערביסטית שנרכשה במהלך הלימודים לתואר הראשון בחוג לשפה וספרות ערבית, וזאת בתחום לימודי הקוראן והמקורות החוץ קוראניים, כלומר הסירה, התפסיר, התאריח' והחדית', המשמשים יסוד לחקר האסלאם הקדום על מכלול היבטיו. יידונו נושאים המעסיקים את חוקרי האסלאם הקדום, בעיקר בתחומי מקורותיו של האסלאם, פולחניו וערכיו הדתיים, כולל מצוות היסוד שלו.
לקורס נילווה אתר וירטואלי (הוראה מרחוק) ובו קבצים הכוללים ביבליוגרפיה (בעברית או באנגלית) וטקסטים ערביים. במהלך הסמסטר יקראו התלמידים את הביבליוגרפיה ואת הטקסטים הנלווים לכל נושא ונושא, וזאת לפי ההנחיות שיתפרסמו באתר הקורס, ועליהם לבוא לשיעור כשהם מוכנים לדיון על הביבליוגרפיה והטקסטים.
חובת נוכחות פעילה בשיעור חלה על כל התלמידים והיעדרות מתמשכת עלולה להביא לביטול הקורס בהתאם להוראות האוניברסיטה.
חובות הסמינר (תרגילים ועבודות) -- כמפורט בתקנון החוג ללימודי הערבית והאסלאם.

בקורס הזה ייקראו טקסטים ערביים-יהודיים בנושאים שונים: סיפורי "אלפרג' בעד אלשדה",
שאלות ותשובות וספרות דקדוקית. לקראת הסוף ייקראו גם כתבי-יד באותיות ערביות
ובאותיות עבריות. יושם הדגש בעיקר על ענייני הלשון בטקסטים, בעיקר על שיוכם
לקבוצות דיאלקטים. בעבודות ייצטרך התלמיד לתרגם טקסט לעברית ולנתחו ניתוח לשוני
מלא.

תחת השלטון הפרסי הסאסני התפתח המרכז היהודי בבבל. ערב הכיבוש המוסלמי הסתיימה כתיבת התלמוד הבבלי. רבים הגורסים שבהשפעת יהודי בבל הטמיעו המוסלמים את שיטת התורה שבעל-פה להלכתם. עיראק הפכה למרכז העולם המוסלמי תחת השלטון העבאסי, כאשר אלמנצור (754-775) הקים את בירת החליפות בבגדאד. הסימביוזה התרבותית החשובה בין איסלאם ליהדות החלה בבל. סעדיה גאון ראש ישיבת סורא מסמל את השינוי התרבותי שעברו יהודי האיסלאם. הוא תרגם את התורה לערבית, כתב את ספרי הדקדוק הראשונים בעברית בשפה הערבית, ובאותה שפה כתב את ספר האמונות והדעות. יצירה זו נכתבה בהשפעת המעתזלה. בבל ופרס היו גם בית היוצר של התנועה הקראית. על השפעות מעתזליות, שיעיות וח'ארג'יות על תנועה זו נלמד גם כן. נתרכז גם בתולדות ההנהגה היהודית בבבל תחת שלטון בית עבאס.

לאחר נפילת האימפריה הממלוכית וכיבוש ארץ ישראל על ידי העו'תמאנים (1517), השתנו פני הארץ לחלוטין. העות'מאנים נמצאו בשיא פריחתם, השקיעו בבנייה, בסדר ובבטחון, והשגשוג ניכר הן בקרב האוכלוסיה המוסלמית של סוריה-ארץ ישראל והן בקרב המיעוטים, יהודים ונוצרים. ירושלים שינתה פניה והרבה ממאפייניה המוכרים לנו כיום ניבנו באותה תקופה (החומות, בריכת השולטן, ועוד).
השיעור יסקור את התהליכים האדמיניסטרטיביים והכלכליים שעברו על העיר לאחר הכיבוש, את מערכות הקשרים בין השלטונות העות'מאניים לאוכלוסיה המקומית - מוסלמים ובני דתות ועֵדות אחרות - ואת מערכות היחסים שנוצרו בין בני הדתות השונות.
על רקע זה – ידוֹן מצבה של הקהילה היהודית בירושלים במאות השש-עשרה והשבע-עשרה, ובמיוחד התמודדותה של הקהילה עם המערכת השלטונית מצד אחד ועם השינויים הכלכליים והחברתיים שעברו עליה בעקבות עליות לארץ ישראל, מצד שני.
השיעור יתבסס על מקורות מוסלמיים, עבריים ונוצריים מן התקופה.

אין ספק שהקמת התנועה הקראית בגולת בבל ופרס היא אחת התוצאות של המפגש התרבותי שבין אסלאם ליהודות. באמצעות עיון בקראות בראשיתה נפתח אף צוהר להבנת הכיתות באסלאם, כגון השיעה והחארג'יה. אבלי ציון הקראים שעלו לארץ ישראל נפגשו עם מקצת המגילות של כת קומראן, והושפעו מהן. עיון במקורות קראיים אלו פותח פתח להבנת מספר מחלוקות בתקופת בית שני.

בהשראת מאמרו המפורסם של ש"ד גויטיין: 'מי היו רבותיו הראשונים של מחמד', נקדיש מספר שיעורים לדיון במידת השפעת היהדות על האסלאם בראשית דרכו, הן בחצי האי ערב, והן בעיראק, שם הוקמה הח'ליפות העבאסית. חלק הארי של התרגיל יתמקד בהשפעת האסלאם על היהדות בתחומי ההגות, ההלכה, הלשון והשירה. עיון במפעלו התרבותי של סעדיה גאון מלמד עד כמה הושפעו היהודים בתקופתו מהאסלאם.

נפתח בשאלות‮: ‬מהי לשון‮; ‬מה חשיבות הלשון ככלי בסיסי לקיום התקשורת האנושית‮; ‬מהי בלשנות‮; ‬מהם הכלים הנתונים לנו ללימוד הלשון‮; ‬מהי משפחת לשונות‮; ‬מהי לשון שמית‮. ‬נדון גם בנושאים כגון‮: ‬דמיון ושוני בין לשונות‮; ‬משפחת לשונות‮, ‬פרוטו-שפה ולשונות אחיות‮; ‬מבני לשון מיוחדים ומאפיינים ללשונות השמיות‮. ‬דגש יושם על מונחים ומושגים בסיסיים בבלשנות בכלל ובבלשנות השמית בפרט‭.‬
לאחר מכן נעסוק בשני ענפי עיון של הבלשנות השמית‮: ‬הפונולוגיה והמורפולוגיה‮.‬
‮ ‬פונולוגיה‮, ‬או תורת ההגה‮, ‬הוא הענף העוסק בהגאי הלשון ותפקודם‮. ‬יידונו עיקרי התורה הפונולוגית של משפחת הלשונות השמיות וייבדקו יסודות להשוואה היסטורית בין המערכות של הלשונות השונות‮.‬
מורפולוגיה‮, ‬או תורת הצורות‮, ‬עוסקת ביחידות הבסיסיות שבלשון שנושאות משמעות‮. ‬נדון במערכות המורפולוגיות השונות בלשונות השמיות‮: ‬כינויים‮; ‬שם-העצם‮; ‬הפועל על מבחר צורותיו‮, ‬כולל נטייה לפי גופים‮, ‬מערכת הבניינים‮, ‬זמנים ואספקטים‮, ‬דרכי הפועל‮. ‬נבדוק את דרכי הבנייה של המילים בלשונות השמיות‮.‬

An Introduction to the Sages, their World and Literature
סקירת ההיסטוריה של תקופת התנאים והאמוראים ותולדות אישים ואסכולות מרכזיים בתקופה זו. עיונים באופייה, מגמתה והגותה של ספרות חז"ל: המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה, וסוגיות בהלכה ובאגדה בשני התלמודים.

הקורס נועד להראות לסטודנטים את יסודות הבלשנות המשווה: מושגים בסיסיים בבלשנות היסטורית (מעתק הגאים, שיחזור) והשוואה בין השפות. חומר מורש וחומר שאול; השפעות זרות. עקרונות הבלשנות ההודו-אירופית, שמית-חמית ועוד.

הקורס מעביר למשתתפים בו ידע בסיסי על שפות העולם השונות, על הקריטריונים למיונן, על המושגים "אילן היוחסין" ו"מיון טיפולוגי". הכרת מבנים שונים של שפות נעשית תוך כדי הדגמה מעשית: ניתוח של משפט במספר רב של שפות כגון תורכית, סינית, יפנית, סנסקריט, הינדי, סואהלי ועוד.

גבולות המרחב - מצפון אפריקה במערב עד אירן במזרח ומאנטוליה בצפון עד אתיופיה בדרום. הקורס סוקר את הלשונות המדוברות היום ושהיו מדוברות בעבר במרחב זה, נותן מושג בסיסי של קרבה לשונית, סוקר את משפחת הלשונות השמיות-חמיות. המצאת הכתב בשומר ובמצרים, התפתחות כתב היתדות והתפשטותו במזרח התיכון הקדום. הכתב הפיניקי והתפתחותו. תולדות הכתב הארמי וצאצאיו - הכתב העברי המרובע, הכתבים הסוריים, הכתב הערבי וכן הכתב היווני והרומי.

Texts from the Cairo Geniza

קריאת טקסטים מגניזת קהיר מסוגים שונים בערבית-יהודית ועברית.