| 0659.3035 המלאך בימי הביניים וברנסנס: ממיתוס למדע ובחזרה? | |
|---|---|
| ד"ר יוסף שוורץ | סמינר |
| המרחב שבין העולם הפיסיקלי שבו חיים בני האדם לבין משכנם השמימי של האלים מתכונן במיתוסים הקדומים של התרבויות השונות לכלל עולם גדוש מהבחינה התיאורית והחווייתית. בשלהי העת העתיקה ולאורך ימי הביניים הוא הופך לחלק מהמציאות הפיסיקלית שאותה מחוייב המדע להסביר ובכך פורץ לעיתים את גבולות הדיון המדעי. במקביל הוא מוסיף ומתפתח כזירה שבה מגוון ביטויים לסוגיות אתיות, פוליטיות וחברתיות. הנושאים הללו ייבחנו במהלך הסמינר דרך עיסוק בטקסטים שונים המשקפים מגוון דרכי התמודדות עם המורשת המיתולוגית והדתית.
קבלת קרדיט: לצורך קבלת קרדיט על הסמינר יש להרצות לפחות אחת לסמסטר על נושאי הדיון ולהגיש בסוף השנה גם רפרט בכתב או עבודה סמינריונית. עבודה מסכמת: תאריך אחרון להגשת הצעה ו/או ראשי פרקים לעבודת סיכום קורס (רפרט או עבודה סמינריונית): סוף סמסטר א הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: אין | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3036 היסודות הפילוסופיים של ההסתברות | |
| פרופ' איתמר פיטובסקי | סמינר |
| הסמינר ידון במשמעות של מושג ההסתברות, בהצדקת הנחותיה ושימושיה. בניגוד לתורות מתמטיות שימושיות אחרות (כדוגמת הגיאומטריה) ההסתברות מהווה חלק ממערכת ההיסק שלנו, ועל כן היא ראויה לאנליזה פילוסופית בדומה ללוגיקה. בסמינר נעסוק בגישות העיקריות למושג ההסתברות כפי שנתגבשו במאה ה 20: הסתברות כשכיחות יחסית, תורת ההסתברות כהרחבה של הלוגיקה, הגישה הבייסיאנית (הסתברות סובייקטיבית) ולבסוף ההסתברות כצ'אנס או propensity. כמו כן נעמוד על הצורה המיוחדת שלבשו חלק מהגישות הללו בפיסיקה.
דרישה מוקדמת לסמינר היא ידיעה בסיסית של תורת ההסתברות, לפחות ברמה של קורס מבוא לסטטיסטיקה למדעי החברה. כמה מהטקסטים הקלאסיים, הספרים והמאמרים מתוכם נלקח החומר רשומים לעיל. מראי מקום נוספים יינתנו במהלך הסמסטר. 1. von Mises R. Probability statistics and truth New York, Dover 1957(first edition 1928). 2. von Mises R. Mathematical theory of probability and statistics New York, Academic Press 1964 3. Keynes, J. M. A treatise on probability, Cambridge, Macmillan 1973 (first edition 1921). 4. Ramsey, F. Philosophical papers, Cambridge, Cambridge University Press 1990 (original paper 1926). 5. de Finetti, B. Probability induction and statistics New York, Wiley 1972. 6. Savage, J. L. The foundations of statistics New York, Wiley 1954. 7. Popper, K. R. Realism and the aims of science London, Hutchinson, 1983. 8. Humphrys, P. Why propensities cannot be probabilities, The Philosophical Review XCIV, 557 (1987). 9. von Plato, J. Creating modern probability Cambridge, Cambridge University Press 1994. 10. Shimony, A. "The status of the principle of Maximum Entropy", Synthese 63, 35 (1985). | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3038 הרברט ספנסר- המחשבה האבולוציונית בבריטניה במאה התשע עשרה בהקשריה החברתיים - ביולוגיה וסוצ | |
| ד"ר סנאית גיסיס | סמינר |
| למרות שבימינו הרברט ספנסר נתפס כפילוסוף וסוציולוג שכוח ונידח, הרי אי אפשר להבין את מכלול המחשבה האירופית והאמריקאית במחצית השנייה של המאה התשע עשרה בלי הספנסריזם ושלוחותיו במחשבה הסוציולוגית, הביולוגית, בפוליטיקה, בפילוסופיה בכלל ובאתיקה בפרט. העוצמה שהיתה לשמוש הספנסרי במושגים: פרוגרס, אינדיוויד, מדע, טבע, אבולוציה וטכנולוגיה מלמדת על ההיסטוריה של המדעים ושל הביולוגיה והאנתרופולוגיה בפרט, על ההסטוריה והאנתרופולוגיה של הדת, ואפילו על ההיסטוריה של יצוגי הקפיטליזם. להבין את השפעתו ואת שקיעתה פירושו לא רק להבין את זמנו, אלא גם את רבדי העומק שבהם הספנסריאניות משוקעת בתוך זמננו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3039 משפטים סנתטיים אפריורי, א' | |
| פרופ' גדעון פרוידנטל | סמינר |
| בסמסטר א נקרא ונפרש את דבריו של קאנט על משפטים סנתטיים אפריורי ונבחן את טיעוניו בזכות הטענה כי שיפוטים כאלה קיימים במתמטיקה ובפיסיקה. בהמשך נבחן גם את הביקורת בת-הזמן על טענותיו של קאנט. נדון בקטעים של "ביקורת התבונה הטהורה", "היסודות המטפיסיים של מדע הטבע", ו"הקדמות לכל מיטאפיסיקה בעתיד שתוכל להופיע כמדע", וכן בעבודותיהם של מבקרים בני הזמן (אברהארד, מאס, מימון ואחריהם) ושל מפרשים בני זמננו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3040 סמינר מתודולוגי | |
| פרופ' רבקה פלדחי | סמינר |
| הסמינר התבסס על שורה של מאמרים יסודיים בתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית ובתאוריה ביקורתית של התרבות. סטודנטים ידרשו להציג את תכניות המחקר שלהם (לפחות פרק אחד מעבודת הגמר). "
| |
| דרישות קדם: פתוח לתלמידי המכון בלבד | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3041 ההסבר האבולוציוני כסיפור | |
| פרופ' חוה יבלונקה | סמינר |
| מדוע לפיל יש חדק ארוך? מדוע לטווס זנב גדול? שאלות אלו הן שאלות אבולוציוניות. האבולוציה היא מדע היסטורי, וחלק חשוב מהעיסוק בה הוא מציאת סיפורים המשחזרים את התפתחותן של תופעות בעולם החי והצומח. בקורס זה נסקור את אוצר המילים והמטפורות המשמשים בהסברים אבולוציוניים. הסיפורים שנעסוק בהם יעסקו בין היתר בשאלה כיצד התפתחות החקלאות הביאה לרגישות לחלב בבני אדם, מדוע לפעמים כדאי לסבול מאָנֶמְיָה, כיצד יכולה להתפתח התנהגות אלטרואיסטית מנימוקים של תועלת אישית, ומדוע בני אדם כל כך טובים בלהשלות את עצמם. נראה כיצד חוקרים שונים בוחרים גיבורים שונים לסיפוריהם: היחיד, המשפחה, והקהילה. נראה מהם מושגי המפתח המשמשים בהסברים, מאיזה דיסציפלינות הגיעו, ומה מטענם האידיאולוגי ("חלוקת עבודה", "שיתוף פעולה", "תחרות").
רוב הקורס יוקדש לקריאת מגוון סיפורי הסבר אבולוציוניים, שבאמצעותם ננסה לקבוע מה מאפיין סיפור אבולוציוני טוב. הקורס לא דורש ידע מוקדם באבולוציה, וכל המושגים הדרושים יוסברו במהלך הלימוד. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3042 לשון, רוח, ועולם: הפילוסופיה של ג'והן מקדאוול ומבקריה | |
| פרופ' מנחם פיש | סמינר |
| הסמינר ידון בספרו החשוב של ג'והן מקדאוול Mind & World, ובדיון הער שעורר מאז פרסומו ב-1994. הסמינר מיועד לתלמידי התואר השני ומעלה בעלי רקע בפילוסופיה של הלשון והרוח. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3045 מסע בעקבות השלמות – פרקים בתולדות האסטרונומיה היוונית | |
| ד"ר עדו יעבץ | שיעור |
| תולדות האסטרונומיה היוונית הן למעשה תולדותיה של תורת התנועה המתימטית-פיזיקאלית הראשונה בתולדות האנושות. רבים ממאפייניה הבסיסיים משתקפים בבירור במדעים המדוייקים המודרניים, וחשיבותה המרכזית בתולדות המדעים אינה מוטלת בספק. במהלך הקורס יבחנו היחסים בין תופעות, מודלים, ותיאוריה כללית במסגרת האסטרונומיה היוונית, וקשרים בין עקרונות בסיסיים של התורות האסטרונומיות שפותחו ביוון לבין השקפות פילוסופיות של היוונים על טבע היקום. פרק מיוחד יוקדש להשוואה בין האסטרונומיה היוונית לבין האסטרונומיה/אסטרולוגיה המתימטית שפיתחו הבבלים. חלקו האחרון של הקורס יעסוק בעבודתו של תלמי מאלכסנדריה ובמידת הצלחתו להשיג את השלמות שהיתה מטרת האסטרונומיה היוונית לפחות מאז שציינוה תלמידיו של פיתגורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3046 ביצות, אבירים, ומכונות: סוגיות בתולדות הטכנולוגיה | |
| ד"ר עדו יעבץ | סמינר |
| תולדות הטכנולוגיה הן מוקד למחקר תוסס, רב גוני, ומעניין במיוחד, אשר הולך ומתפתח במהירות רבה בחמישים השנים האחרונות. הסמינר יציג כמה משאלות היסוד המדריכות תחום יחסית צעיר זה בלימודי ההיסטוריה. סביב ספרו המרתק עדיין של Lynn White Jr. תועלה שאלת הדטרמיניזם הטכנולוגי – דהיינו, באיזו מידה כופות טכנולוגיות חדשות התפתחויות חברתיות באופן בלתי נמנע. קשרי הגומלין בין מדע וטכנולוגיה בראשית העידן המודרני יבחנו לאור התפתחותם של שעון המטוטלת ומכונת הקיטור. קשרים שונים בין מדע, מפעלים טכנולוגיים גדולים, ודימויים חברתיים יבחנו על רקע יבוש ביצות במאה ה-17, הקמתן של רשתות חשמל בתחילת המאה ה-20, והדיון הציבורי הלוהט בימינו סביב "אפקט החממה." | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3047 רציונליות ואתיקה במדע | |
| פרופ' יצחק בן ישראל | סמינר |
| המדע נתפס, אצל ההדיוטות, כשיא העיסוק הרציונלי בחקר המציאות. פעילויות אחרות (פוליטיקה למשל), נתפשות כפחות רציונליות משום שמעורבות בהן רגשות, אגו, כבוד ושאר גורמים "לא רציונליים". משום שהמדע הוא (כביכול) עיסוק רציונלי בעובדות אובייקטיביות, יש בו לכאורה גם נאמנות גדולה יותר לאמת והאתיקה המדעית נמצאת ברמה גבוהה יותר מאשר האתיקה של תחומים אחרים. האומנם?
מטרתי בקורס היא להראות שהתיזה לעיל היא משוללת יסוד במידה רבה (אם כי לא לגמרי). מדעני הטבע, כמוהם כשאר בני אנוש, אינם רציונליים יותר או פחות, ואינם ישרים יותר או פחות מאשר חבריהם העוסקים במקצועות אחרים. עם זאת, המדע השכיל להעמיד מוסדות מסוימים ההופכים את התוצר המדעי למשוחרר במידה רבה מאופיים ותכונותיהם של העוסקים בו, ובכך יתרונו. כדי להמחיש את התיזה נעסוק בסיפור המדע בשירות המלחמה בפרט, ובסיפור פיתוח הפצצה האטומית במלחמת העולם השניה בפרט. חלקו המרכזי של הקורס יעסוק, לכן, בפילוסופיה המודרנית של המדע ובמסקנות הנובעות ממנה. בין היתר תדון בעיית ההכללה על סמך הכרת הפרטים (אינדוקציה), התקדמות הידיעה ע"י ביקורת והפרכה, סוגיית החסינות של ההערכות (בפני הפרכות) והתלות של העובדות התצפיתיות בתיאוריה. לסיום, נדון בהשלכות של הניתוח שהובא לעיל על אופיו הרצוי של הארגון המדעי (חברה פתוחה) ועל האתיקה של המחקר (האם חוקר מעולה יכול להיות אדם רע?). הקורס מתאים לתלמידי המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ולתלמידי החוג לפילוסופיה המתעניינים במדע, מוסר ותורת ההכרה. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3048 משפטים סנתטיים אפריורי, ב' | |
| פרופ' גדעון פרוידנטל | סמינר |
| בסמסטר ב' נסקור את התפתחות הדיון על משפטים סנתטיים אפריורי, בעיקר במאה העשרים ונבחין בשתי תקופות עיקריות: זו מתחילת המאה עד קויין וזו מאז קויין ועד היום. נשים דגש מיוחד על השינוי במטרות ובהקשר של העיסוק בשאלת המשפטים הסנתטיים אפריורי. נדון בפרגה, קרנאפ, קויין, סטרוסון, פטנאם ואחרים, על-פי התפתחות הדיון. שני הסמינרים עצמאיים זה מזה. בשניהם תידרש מהמשתתפים הצגה של עבודות של הפילוסופים הנידונים. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3049 מייסטר אקהרט: פילוסוף, פרשן, דרשן, כופר | |
| ד"ר יוסף שוורץ | סמינר |
| דרך דמותו של מייסטר אקהרט תיבחן התאולוגיה הדומיניקנית הבשלה במאות 13 – 14 באוניברסיטת פריס ובגרמניה. לצד המחשבה הפילוסופית מציג אקהרט בכתביו פילוסופיה הערוכה כפרשנות שיטתית של כתבי הקודש. מעבר לכך הוא מהדמויות הבולטות מתוך שורה ארוכה של אנשיה כנסייה והוגים חילוניים בימי הביניים המאוחרים שמתרגמים תכנים תאולוגיים מופשטים לשפה "עממית" ו"חילונית". כל אלה גם מובילים בסוף חייו להליך אינקוויזיטורי נגדו, שממנו נותרו מסמכים רבים. במהלך הסמינר נתמקד בכל הכתבים הללו על להתוודע דרכם לתקופה סוערת בהסיטוריה האינטלקטואלית של אירופה.
קבלת קרדיט: הרצאת רפרט במסגרת הסמינר והגשת עבודה כתובה. עבודה מסכמת: תאריך אחרון להגשת הצעה ו/או ראשי פרקים לעבודת סיכום קורס (רפרט או עבודה סמינריונית): חופשת פסח. תאריך אחרון להגשת העבודה: על פי ההנחיות הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: אין. מייסטר אקהרט: פילוסוף, פרשן, דרשן, כופר | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3050 האסון של השלטון | |
| פרופ' עדי אופיר | סמינר |
| יש אסונות שנתפסים כאילו הם באחריותו הבלעדית של השלטון – בין אם הוא מחולל אותם ובין אם הוא מופקד על מניעתם ועל ההתמודדות איתם כשהם מתרחשים. יש אסונות אחרים: אלה שאמורים להתחולל כאשר לא יהיה עוד שלטון ואלה שבגללם או באמצעותם מתכונן שלטון. יש שלטון שהוא עצמו האסון, ויש מצבים שבהם חיי אנשים נשלטים על ידי מצב האסון. הסמינר יעסוק בהיבטים שונים של הזיקה בין שלטון לאסון בעידן המודרני ובעת הזאת. נבדוק עד כמה מהותית הזיקה הזו, נבחן כמה מקרים פרדיגמאטיים בתולדות הפיכתו של האסון לעניינו המובהק של השלטון, וננתח שתי תפיסות תיאולוגיות-פוליטיות מנוגדות של העניין הזה. נעשה זאת באמצעות כתביהם של מקיאוולי, הובס, שמיט, בנימין, ארנדט ואגמבן, באמצעות תיאורי אסון בספרות (דפו, קלייסט, וולטר, קריסטוף, סרמגו), ובעזרת תיאורי אסונות בני זמננו.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3052 המהפיכה הקופרניקאית גליליאנית | |
| פרופ' רבקה פלדחי | סמינר |
| עלית המדע המודרני היתה קשורה בשיח אמפירי ובפרקטיקות חדשות של יצוג הטבע. הולדתה של גישה חדשה זו היתה קשורה לעיצוב ותיחום של מקומות ידע חדשים: הניסוי המדעי נולד בחצרות אצילי הרנסנס, כמו גם בתיאטרון האנטומי של האוניברסיטאות, במרחב הארכיטכטוני לאיחסון אוספים של אובייקטים טבעיים ומלאכותיים ובגנים הבוטניים שצצו ברחבי אירופה כולה.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3053 Brain, Body, and Modernity | |
| Prof. Fernando Vidal, | סמינר |
| Since the mid-20th century, the "cerebral subject" has been one of the most important anthropological figures of the Western world. The expression "cerebral subject" summarizes the belief that the human being is essentially the brain, or rather, that our own brain constitutes the only part of our body that we need to be ourselves. "Brainhood" here appears as the constitutive property of personal identity. The goal of this course is to explore the history of brainhood and the cerebral subject, and the ways in which the brain has become and functions as an icon of modernity. Part I will treat the notion of the person in the Christian tradition, and the psychologisation and dematerialization of the notion of personal identity in the context of the Scientific Revolution of the 17th century. Part II will study the emergence of various forms of the cerebral subject in the 18th and 19th centuries. Part III will focus on the 20th century. It will examine the explicit formulation of an anthropology of brainhood in several areas of the human sciences (philosophy, theology, medical ethics, various nascent "neuro" disciplines) and in popular culture, including the diffusion and impact of cerebral imaging technologies, and the elaboration of the cerebral subject through literary, and especially cinematographic science fiction.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3054 "אבל בהיר יותר מאור היום עד כמה מטופשת תפיסה זו": אריסטו וגליליאו על משקל ועל תנועה. | |
| ד"ר עדו יעבץ | סמינר |
| הסמינר מוקדש לקריאה משווה של שני חיבורים: "על השמים" של אריסטו, ו"על התנועה" של גליליאו. בראשון סיכם אריסטו את עקרי תפיסתו הקוסמולוגית, ואת קשריהם לתורת התנועה והחומר שלו. החיבור השני הוא במידה רבה סדרת הערות ביקורתיות של גליליאו על סוגיות אריסטוטליות אלה (ממנו לקוח הציטוט שנתן לסמינר את שמו). בהקראם זה בצד זה, מאפשרים שני החיבורים מבט חד ומעניין על מסורת דיון אריסטוטלית עשירה ומתוחכמת, ומראה היטב עד כמה רבה השפעתה על הגותו של גליליאו. את "על התנועה" החל גליליאו לחבר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-16, המשיך לפתח ולתקן את החיבור במשך שנים רבות, אבל לא פרסם אותו מעולם. סיבות אפשריות לכך, והשוואה ראשונה בין תוכן "על התנועה" ו"דיונים על שני מדעים חדשים" – ספרו האחרון, ואולי החשוב ביותר של גליליאו, יבחנו לקראת סוף הסמינר. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.3055 מכדורי אתר לחוקי ניוטון | |
| ד"ר עדו יעבץ | שיעור |
| עבור אירופאים משכילים במאה ה-18, חגו כוכבי הלכת – והארץ בכללם – סביב השמש בעטיו של כוח כבידה מיסתורי בעל יכולת השפעה על פני מרחקים עצומים. מאתיים שנה מוקדם יותר האמינו אירופאים בעלי השכלה מדעית רצינית שכוכבי הלכת – והשמש בכללם – נישאים סביב כדור הארץ על גבי מערכות שלובות של כדורי אתר שקופים וחסרי משקל. עבודתו של קופרניקוס במאה ה-16 מציינת את תחילת המעבר מההשקפה האחת לשניה, אבל עצם הכותרת של חיבורו – "על הסיבובים של כדורי השמים" – מעידה על כך שרבים ממושגיו היו קרובים יותר להשקפה העתיקה מאשר למחליפתה הניוטונית. למעשה, גם עבודתם של קפלר, גליליאו, ואפילו ניוטון משקפת מאות שנות חקירה מדוקדקת ומעמיקה בידי מלומדים מוסלמים ונוצרים של כתבי תלמי, אשר נקראו בהקשר הרחב יותר של תפיסת הטבע האריסטוטלית. התפתחויות טכנולוגיות תרמו גם הן לתמורות ודגשים שונים בתחום חקר התנועה הארצית והשמימית גם יחד, במיוחד במערב הנוצרי. בהתאם לדברים אלה, יבחן הקורס כיצד מרכיבי ידע אשר התפתחו בהקשרים חברתיים ודתיים שונים, עיצבו בדרכים שונות את אופיה של המהפכה המדעית.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': ב-21/6/07 ב-9:00. החזרה עד 28/6/07 ב-13:00. | |
| סמסטר ב', מועד ב': ב-21/8/07 ב-9:00. החזרה עד 28/8/07 ב-13:00. | |
| 0659.3056 מבוא לתיאוריה ביקורתית I: מקאנט עד פרויד (תשתית) | |
| פרופ' עדי אופיר | שיעור |
| בשיעור יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד זיגמונד פרויד. השיעור ידגיש את ההקשר הפילוסופי המודרני של שממנו מתפתחות ואחר כך נפרדות התיאוריות הביקורתיות של המאה העשרים. הסקירה תכלול את תפיסת הביקורת של קאנט, מבוא קצר לשיטה ההגליאנית, ביקורת הכלכלה המדינית של מרקס, מושג האידיאולוגיה של מרקס ואנגלס, רדיקליזציה של העמדה הביקורתית וערעור יסודותיה אצל ניטשה, והצגת הפסיכואנליזה כביקורת תרבות.
שיעור זה מהווה שיעור השלמה לתלמידי תואר שני במכון כהן או שיעור מן המניין לתלמידי הב.א. הכללי. השתתפות בשיעור זה היא תנאי להשתתפות בשיעור ההמשך, מבוא לתיאוריות ביקורתיות II: מפרויד עד באטלר, שיינתן בשנת הלימודים תשס"ח. | |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': ב-31/7/07 ב-9:00. החזרה עד 3/8/07 ב-13:00. | |
| סמסטר ב', מועד ב': ב-7/10/07 ב-9:00. החזרה עד 10/10/07 ב-13:00. | |
| 0659.3057 פרושים של מכניקת הקוונטים | |
| פרופ' לב ויידמן | שיעור |
| מטרה של הקורס היא הצגה של קשיים בראיית מכניקה הקוונטית כתיאור אולטימטיבי של היקום וניתוח גישות שונות לפתרון של הקשיים אלה. הקורס לא מחייב ידע מוקדם בתורת הקוונטים
בקורס ינתחו פרדוכסים שלא זכו לפתרונות מוסכמים מראשית מכניקת הקוונטים כגון מאך-זנדר אינטרפרומטר, חתול של שרדינגר, פרדוכס אינשטיין-פודולסקי-רוזן, אך גם תגליות מודרניות כמו ניסוי גרינברגר-הורן-זיילינגר, טלפורטציה, מדידות ללא אינטראקציה, ועוד. אחרי הצגת התוצאות של בניסוים שלא ניתן להסבירן במסגרת פיסיקה קלאסית יתואר הפורמליזם של מכניקת הקוונטים ויצגו בעיות של הפורמליזם: בעיית המדידה וקריסה של פונקצית גל קוונטית, בעיית כושן-ספקר, ועוד. ידונו בקונטקסטואליות ב(אי)לוקליות, ממשות, סימטריה של חץ הזמן. אחרי זה יוצגו הצעות לפתרון: מדואליות וקומפלמנטריות ועד הצגת מכניקת הקוונטים כתורת אינפורמציה. בקורס יתבצע סקירה והשוואה בין פירושים מרכזיים למכניקת הקוונטים עם דגש על פירוש עולמות המרובים. קבלת קרדיט: במסגרת הקורס הסטודנטים יכינו עבודות על פירושים שונים לפי בחירתם. הציון הסופי יקבע על סמך העבודה ומבחן הסופי. ראשי פרקים לשיעורים: 1. מבוא פירוש של תורה פיסיקלית כשלון של פיסיקה קלאסית סטאטוס ניסיוני של מכניקת הקוונטים 2. ניסויים קוונטים שלא ניתן להסבירם בעזת פיסיקה קוונטית מאך-זנדר אינטרפרומטר עם חלקיקם בודדים מדידות ללא אינטראקציה ניסוי גרינברגר-הורן-זיילינגר 3. מושגי יסוד של מכניקת הקוונטים פונקצית הגל משוואת שרדינגר התאמה בין מצב עצמי וערך של גדלים פיסיקליים גבול קלאסי 4. תכונות פרדוכסליות של פורמליזם הקוונטי עקרון אי הודאות משפט קושן-ספקר 5. מדידה קוונטית קריסה של פונקצית גל חוק ההסתברות של בורן 6. תכונות פרדוכסליות של תהליך המדידה חתול של שרדינגר אפקט זנו טלפורטציה 7. סקירה של פירושים של מכניקת הקוונטים פירוש קופנהגן מכניקת הקוונטים כפרוש לצברים של ניסוים מודלים של קריסה ספונטאנית פירוש בוהם פירושים מודאליים פירוש של עולמות מרובים מכניקת הקוונטים כתורת האינפורמציה 8. תכונות מרכזיות של מכניקת הקוונטים דרך פרדוכס איינשטיין-פודולסקי-רוזן (EPR) אלמנטים של ממשות אקראיות אי לוקליות בל: אי קיום של משתנים נסתרים לוקליים 9. פירוש בוהם הצלחות: הסבר במונחים קלאסיים של תהליך המדידה, הסבר של פרדוכס EPR קשיים: מסלולים "סוריאליסטיים", אי לוקליות, הכללה רלטיביסטית 10. פרוש העולמות המרובים (MWI) פירושים שונים של MWI בעיית הבסיס המועדף 11. בעיית ההסתברות בMWI 12. סיכום והשואה בין פירושים שונים רשימת קריאה: ביבליוגרפיה לקורס תתבסס על מאמרים מקוריים שבחלקם נמצאים באוסף Quantum Theory and Measurements J.A. Wheeler and W.H. Zurek (eds.) (Princeton University Press, New Jersey 1983), ובמאמרים של סטנפורד אנציקלופדיה של פילוסופיה ((E.D. Zalta, ed. http://plato.stanford.edu/ כמו כן ניעזר בספרים הבאים: Y. Aharonov and D. Rohrlich, Quantum paradoxes : quantum theory for the perplexed , Weinheim : Wiley-VCH, 2005 D. Albert, Quantum mechanics and experience, Cambridge, MA : Harvard University Press, 1992 E. Schrodinger, The Interpretation of Quantum Mechanics, Ox Bow Press, Woodbridge, Connecticut, 1995. יואב בן-דב, תורת הקונטים : מציאות ומסתורין, דביר, תשנ"ח 1997[תל-אביב] | |
| 0659.3058 British Philosophy of Nature in the 17th Century | |
| Dr. Andreas Blank | סמינר |
| The course will focus on the methodological views of three key figures in British philosophy of nature in the 17th century: Francis Bacon, Thomas Hobbes, and Robert Boyle. We will study the controversy between an inductivist conception of science (Bacon) and a demonstrative conception of science (Hobbes), and how both strands of thought affected the experimentalism and corpuscularianism of Boyle. The course is strongly text-oriented. We will read (English versions of) some major writings of each of the three philosophers.
Literature The literature on Bacon, Hobbes, and Boyle is rich and extensive. Here are some recommendations for initial reading: Stephen Gaukroger, Francis Bacon and the Transformation of Early-Modern Philosophy, Cambridge: Cambridge University Press, 2001, especially chapters 1, 4 and 5. Tom Sorell, Hobbes, London and New York: Routledge, 1986, especially chapters 3-6. Peter Alexander, Ideas, Qualities and Corpuscles. Locke and Boyle on the External World, Cambridge: Cambridge University Press, 1985, chapters 1-3. Syllabus Week 1: Introduction Part I Francis Bacon, The New Organon, ed. L. Jardine and M. Silverthorne, Cambridge: Cambridge University Press, 2000. Week 2: Bacon on Illusions (“Idols”): The New Organon, Preface and Book I, Sections I-XXXVI, pp. 27-41 The New Organon, Book I, Sections XXXVII-LXIX, pp. 41-57 Week 3: Bacon on Experience and Signs The New Organon, Book I, Sections LXX-LXXXVI, pp. 57-71 Week 4: Bacon on Induction (“The Interpretation of Nature”): The Case of Heat The New Organon, Book II, Sections I-XX, pp. 102-135 Week 5: Bacon on Induction: The Concept of Privileged Instances The New Organon, Book II, Sections XXI-XLVII, pp. 135-191 Part II Thomas Hobbes, De corpore (On Body), in The English Works of Thomas Hobbes of Malmesbury, ed. W. Molesworth, London: John Bohn, 1839 (reprint 1966), vol. 1. Week 6: Hobbes on Definitions De corpore, Chapter 1: “Of Philosophy”, pp. 1-13 De corpore, Chapter 2: “Of Names”, pp. 13-29 Week 7: Hobbes on Demonstrative Science: De corpore, Chapter 3: “Of Proposition”, pp. 29-44 De corpore, Chapter 4: “Of Syllogism”, pp. 44-55 De corpore, Chapter 6: “Of Method”, pp. 65-90 Week 8: Method and Hobbes’ Metaphysics of Nature De corpore, Chapter 7: “Of Place and Time”, pp. 91-101 De corpore, Chapter 8: “Of Body and Accident”, pp. 101-120 De corpore, Chapter 9: “Of Cause and Effect”, pp. 120-127 De corpore, Chapter 12: “Of Quantity”, pp. 138-144 Week 9: Method, Motion, and Sensation De corpore, Chapter 15: “Of the Nature … of Motion”, pp. 203-218 De corpore, Chapter 25: “Of Sense and Animal Motion”, pp. 387-410 De corpore, Chapter 29: “Of Sound, Odour, Savour, and Touch”, pp. 485-508 Part III Boyle’s Philosophy of Nature Week 10: Boyle’s Program of Experimental Chemistry: Boyle, The Sceptical Chymist, in Boyle, The Works, ed. T. Birch, 2nd edition, London 1772 (reprint 1965-66), vol. 1 Part I, pp. 474-492 Part II, pp. 493-499 Week 11: Boyle’s Corpuscularianism and the Theory of Colors Boyle, Experiments and Considerations Touching Colours, in Boyle, The Works, ed. T. Birch, 2nd edition, London 1772 (reprint 1965-66), vol. 1 Part I, Chapters 1-5, pp. 668-696 Part II, Chapter 1, pp. 696-702 Weeks 12-13: Boyle’s Corpuscularianism and the Concept of Nature Boyle, A Free Enquiry into the Vulgarly Received Notion of Nature, ed. E. B. Davis and M. Hunter, Cambridge: Cambridge University Press, 1996 (Week 12) Boyle’s Critique of the Aristotelian Concept of Nature: A Free Enquiry, Preface and Sections 1-3, pp. 1-30 A Free Enquiry, Sections 5-6, pp. 58-104 (Week 13) Boyle’s Critique of Early Modern Concepts of Nature: A Free Enquiry, Section 7, pp. 105-141 A Free Enquiry, Section 8, pp. 142-165 | |
| 0659.3870 מקס הורקהיימר: ביקורת התבונה האינסטרומנטלית | |
| פרופ' משה צוקרמן | סמינר |
| הסמינר יוקדש רובו ככולו לקריאת ספרו של מקס הורקהיימר Eclipse of Reason. בתוך כך
יידונו היבטים מרכזיים בהגותה של אסכולת פרנקפורט. | |
| 0659.4613 מבוא לפילוסופיה של המדע - המשך (תשתית) | |
| פרופ' מנחם פיש | שיעור |
| הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': תאריך הגשה בתאום עם המרצה. | |
| סמסטר ב', מועד ב': אין מועד ב'. | |
| 0659.5155 מבוא לתיאוריה חברתית מודרנית | |
| ד"ר סנאית גיסיס | שיעור |
| הקורס ידון בתהליך הפיכתה של "החברה" למושא מדעי , דרך ניתוח של תורות חברתיות בהקשן ההיסטורי של התגבשות המשטרים של המודרניות משלהי המאה ה-18 ועד ראשית המאה העשרים.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.5233 מושגי יסוד בביולוגיה (תשתית) | |
| פרופ' חוה יבלונקה | שיעור |
| הקור עוסק במושגי יסוד בביולוגיה וסובב סביב עקרונות הארגון והאבולוציה כעקרונות מארגנים בסיסיים של החשיבה הביולוגית. הקורס מיועד ללא-ביולוגים, ועוסק במגוון של תופעות ביולוגיות ממוצא החיים ועד חקר ההתנהגות. (ראו סילבוס מפורט ב Virtual Tau).
| |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': ב-1/8/07 ב-9:00. החזרה עד 8/8/07 ב-13:00. | |
| 0659.5287 תרגיל בפילוסופיה של המדע (תשתית) | |
| מר ניצן מיטל | תרגיל |
| במסגרת התרגיל נקרא ונדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע, במאה העשרים. הקורס יעסוק בשאלת מקור הידע המדעי ותוקפו, באמצעות התמקדות בשלושה אספקטים מרכזיים של פילוסופית המדע במסורת האנליטית: ההבחנה בין משפטים אנליטיים וסינתטיים, מושג ההסבר המדעי, ושאלת אמות המידה לקידמה ולפעילות רציונלית במדע. במהלך הקורס ננסה לבדוק, בין היתר, מדוע שאלות אלה הטרידו כמה מגדולי הפילוסופים, עד כמה הושפעו פילוסופים אלה מעמדות קודמיהם, ומה הייתה תרומתם להבהרתן וניסוחן המחודש של השאלות.
על המשתתפים בתרגיל מוטלת חובת ההשתתפות, קריאת הטקסטים הנלמדים, והגשה בכתב, של שלושה דו"חות קריאה מבין עשרה שנעסוק בהם. פרט לדוחות הקריאה הנ"ל, אין חובות הגשה נוספים. ביבליוגרפיה מלאה וסילבוס מפורט של התרגיל, יופיעו באתר הקורס ב Virtual Tau סמוך לתחילתו | |
| דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של המדע | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.6001 פילוסופיה של המתמטיקה | |
| פרופ' ליאו קורי | שיעור |
| הקורס עוסק בבעיות הפילוסופיות היסודיות שעניינן בידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא הידע הזה?
במהלך הקורס נסקור מספר גישות מסורתיות המנסות להתמודד עם בעיות אלו, וננתח את היתרונות והחסרונות של כל אחת מן הגישות הללו. הקורס סוקר שאלות המתמקדות בעיקר בשני תחומי ידע מתמטי מרכזיים: הגיאומטריה והאריתמטקיה. תלמידים בעלי רקע במתמטיקה או בפילוספיה יצליחו לחבר בצורה משמעותית את הנלמד בקורס לשאלות הקשורות בידע הקודם שלהם, אך הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה או בפילוסופיה, והמושגים הנדרשים ילמדו לפי הצורך במהלך הקורס עצמו. קבלת קרדיט: מבחן : מבחן כיתה מועד א' בתאריך – יום ב' 19.2.07 מבחן כיתה מועד ב' בתאריך – יום ג' 5.3.07 תלמידי מכון כהן המעוניינים בכך יוכלו להגיש עבודת סמינריון לקורס, בתיאום עם המרצה. | |
| הערות: תלמידי מכון כהן המעוניינים בכך יוכלו להגיש עבודת סמינריון לקורס, בתיאום עם המרצה | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 29/01/2007 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/03/2007 בשעה 9:00 | |
| 0659.6003 עיונים במושג אידיאולוגיה | |
| פרופ' משה צוקרמן | סמינר |
| הסמינר יעסוק בהתפתחותו ההיסטורית של מושג האידיאולוגיה. חומר הקריאה יהיה מבוסס בעיקרו על טקסטים מרכזיים-קלאסיים ועכשוויים בתולדות המושג.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.6108 גזע וגזענות | |
| ד"ר סנאית גיסיס | סמינר |
| סנאית גיסיס - סמסטר ב: 'גזע' וגזענות
החלק הראשון של הסמינר יהיה היסטורי. תועלה בו הטענה כי קטגורית הגזע שכוּננה בתקופה המודרנית וראשיתה בדיונים הפוליטיים והמדעיים של המאה ה-71 שונה משימושים קודמים בהבחנות בין אירופים. ללא אירופים. בחלק הראשון של הסמינר נדון ב'גזע' כתוצר של קלסיפיקציה ביולוגית-נטורליסטית וחברתית בתקופת הנאורות; באופנים ש'גזע' מכוּנן כקטגוריה תרבותית הכרוכה בדיונים החדשים על תרבות, לאומיות וקולוניאליזם משלהי המאה ה-81 ובמחצית הראשונה של המאה ה-91, ובאופנים ש'גזע' הופך לקטגוריה סינתטית - של ביולוגיה, רפואה, תרבות ומעמד במהלך מאה זו; בהמשך הסמינר ידונו הקשרים שבין מדינת הלאום האינטגרלית, הביולוגיה, מדעי החברה החדשים והקטגוריה הסינתטית של 'גזע' ; דיון מיוחד יוקדש להבדלים שבין קולוניאליזם 'ישן' ואימפריאליזם חדש בכינון 'גזע' כקטגוריה המייחדת את האדם האירופי הלבן. ידונו הדרכים ההולכות ומצטמצמות שבהן יכלו המסוּוגים בקטגורית הגזע החדשה להתנגד לסיווּגם. לאחר מכן ידונו תהליכים ודמויות שהיו מעורבים בנסיונות לסילוקה ההדרגתי של קטגורית הגזע מהביולוגיה, מהסוציולוגיה ומהאנתרופולוגיה. בהמשך הסמינר נדון ב'גזע' כקטגוריה פוליטית במאה ה-02, כקטגוריה ביולוגית במדעים הביו-רפואיים, וכן במושג ובפרקטיקות של גזענות: הדרה, אפלייה, ו'השבחה' (לא נעסוק ב'השמדה' מטעמים שיוסברו בסמינר עצמו) . ייבחרו 'מקרי מבחן' אחדים שיעסקו ב'גזע' כקטגוריה רפואית ומעמדית (אאוגניקה ונגזרותיה), בחינוך וגזענות. נבדוק האם אפשר למצוא את הפרקטיקות הללו או את השפעותיהן גם בתנועה הציונית ובתנועת ההתבוללות היהודית המודרנית, וכן בתהליך התהוותם והתקיימותם של מדינת ישראל ומוסדותיה. רשימת הנושאים שידונו 1. מבוא - האם למה ואיך לכרוך יחד גזע וגזענות; האם יש לטפל באופן שונה מתודולוגית בשתי הקטגוריות; מהלך הדיון בחלק ההיסטורי. 2. 'גזע' כקטגוריה ממיינת של ראשית המודרניות - ' גזע' והנאורות- ראשיות האנתרופולוגיה - בין קלסיפיקציה ביולוגית -נטורליסטית לקלסיפיקציה חברתית; 'גזע' ומדידות. 3. יחודו של המין האנושי - ריבוי ואחדות של מוצא- 'גזע', תורשה ותורות אבולוציוניות במאה ה-91. 4. 'גזע' כקטגוריה תרבותית במחצית ראשונה של המאה ה-91: גזע ,לאומיות וקולוניאליזם. 5. 'גזע' כקטגוריה סינתטית במאה ה-91: ביולוגיה ורפואה, סטטוס ומעמד; מדינת הלאום האינטגרלית, האימפריאליזם ומדעי החברה החדשים; יחודו של "הגזע האירופי הלבן". 6. ההתנגדות לסיווגים ה'גזעיים'. תהליך הסילוק או הסילוק-לכאורה של קטגורית ה'גזע' מן הביולוגיה, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. 7. קטגוריות הגזע במדעים הביו רפואיים במאה העשרים. בין שני החלקים תהיה „אתנחתא‘‘ תיאורטית , שבה נדון בהסברים תיאורטיים והמשגות של המאה העשרים המתייחסים ל ’גזע‘ ולגזענות.. בחלק האחר של הסמינר נעסוק במושג ובפרקטיקות של גזענות: במתכוון לא נעסוק בהשמדה (ובשואה) אלא בפרקטיקות אחרות- בעיקר 'השבחה' ואפלייה. המקרים שנדון בהם יהיו האאוגניקה (כולל הדיה בתנועה הציונית-באדאולוגיה ובעשייה בפועל), חינוך ואפלייה גזענית במדינות הגירה( בריטניה, ישראל). במדינות עם אוכלוסיה ”ילידית‘‘ ואוכלוסיה חדשה יותר (ניו זילנד, ישראל). נדון במנגנוני גזענות, בדרכי התנגדות להגזעה ולגזענות ובדרכי השיח החדשות על 'גזע' וגזענות. 8. ’גזע' כקטגוריה רפואית ומעמדית - אאוגניקה בשלהי ה-91 ושליש ראשון של ה-02; אאוגניקה באידאולוגיה של ציונים ולא- ציונים, שיקולים אאוגניים בדיונים על העלייה. 9. גזענות ויחסי 'גזעים' בארץ הגירה; חינוך וגזענות; דיון בהיבטים אלה בהתהוות והתקיימות מדינת ישראל ומוסדותיה. 10. סיכום - גזענות ו'גזע'. | |
| 0659.6126 הסטוריה אינטלקטואלית א': מהמנזר אל האוניברסיטה (תשתית) | |
| ד"ר יוסף שוורץ | שיעור |
| סילבוס: הקורס עוסק בהסטוריה האינטלטואלית האירופית למן שלהי העת העתיקה ועד המאה הי"ג. הוא מתחלק לשלוש חטיבות שכל אחת מהן מדגישה קשרים בין תרבותיים, בין דתיים ורב לשוניים כגורמים מעצבים בהתפתחות המחשבה הפילוסופית, התאולוגית והמדעית. החטיבה הראשונה מוקדשת למנזר כמרכז הידע הדתי משלהי העת העתיקה ועד למאה ה- 11, השנייה עוסקת באידאל הנזירות החדש למן המאה ה- 12 ובזרמים האינטלקטואליים שהוא מביא לידי ביטוי, השלישית עוסקת בתהליכי מיסוד הידע במעבר למאה ה- 13 תוך שימת דגש על מפעלי התרגום ומיסוד האוניברסיטאות.
קבלת קרדיט: עבודת בית : עבודת בית מועד א' תחולק בשיעור האחרון ותוחזר ביום ב, שבוע מאוחר יותר עבודת בית מועד ב' תחולק ביום ב של השבוע הראשון של הסמסטר השני הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: יש לענות על שאלה אחת מתוך שתי שאלות לבחירה. המבחן מתבסס על ניתוח טקסט מקור או ציטוט מספרות המחקר ועל סדרה של סעיפים שמרחיבים את התשובה בקונטקסט הכללי של הנלמד בקורס. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.6141 הסטוריה אינטלקטואלית - ב' (קורס תשתית) | |
| פרופ' רבקה פלדחי | שיעור |
| הקורס יעסוק בהיסטוריה אינטלקטואלית של אירופה מימי הביניים ועד המאה ה- 17. במוקד הקורס תעמוד הבעיה ההיסטורית והתיאורטית של הניסיונות החוזרים של תחומי ידע שונים לכונן את עצמם כאוטונומיים ביחס לדת. נבחן את הדינמיקה התרבותית שחוללו ניסיונות אלה ואת המתחים שהם עוררו. נעסוק בהיווצרותה של ההבחנה המודרנית הבעייתית בין הדתי לחילוני, המבוססת על אינדיבידואליזם פוליטי ואפיסטמולוגי, ועל ביטויה במדע החדש ובפילוסופיה החדשה.
| |
| מועדי הבחינות: | |
| סמסטר ב', מועד א': ב-25/6/07 ב-9:00. החזרה עד 10/7/07 ב-13:00. | |
| סמסטר ב', מועד ב': ב-6/8/07 ב-9:00. החזרה עד 20/8/07 ב-13:00. | |
| 0659.6208 הוכחות מדעיות לקיום עולם חיצון | |
| פרופ' יצחק בן ישראל | שיעור |
| הרעיון המרכזי: (א) אפשר להוכיח בניסויים פיסיקליים כי קיים עולם חיצון בלתי תלוי.
(ב) גם ההתפתחויות המתמטיות במאה העשרים מצביעות על קיומו של עולם חיצון בלתי תלוי בנו מקובל לראות בפיסיקה המודרנית, ובמיוחד בתורת היחסות, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הטבע לתפיסה יחסותית בה אין נקודת השקפה אחת המוצדקת יותר מן השניה ו"הכל יחסי". גם תורת הקוונטים, עם הדגש המקובל (אסכולת קופנהגן) על מקומו של הצופה המשפיע (ומשנה) את תוצאות המדידה, נתפסת כתורמת לכיוון זה. ברצוני להראות כי תפיסה מקובלת זו מבוססת על השקפה מוטעית, וכי ניתן להראות את ההיפך בדיוק: הפיסיקה המודרנית מאששת את קיומו של עולם חיצון שאינו תלוי בנו. המצב דומה גם במתמטיקה המודרנית. המתמטיקה במאה העשרים בנויה על רעיונותיו של קנטור בדבר האינסוף, אשר זכו לפורמליזציה בתורת הקבוצות (בעיקר ע"י פרנקל - צרמלו). התפתחויות אלו הובילו להוכחת משפט סקולם - לוונהיים בתחילת המאה, ולמשפט השלמות של גדל בעקבותיו. משפטים אלו מוכיחים כי לא ניתן לגזור מטענות עובדתיות מודל אחד ויחיד, דהיינו כי יש יותר מאונטולוגיה אחת להסבר התופעות הנצפות. ההשלכות הפילוסופיות של משפטים אלו הן נרחבות ומעלות סימן שאלה על סוגיות יסוד בפילוסופית הלשון. בסופו של דבר הם גרמו לחיזוק העמדה הרלטיביסטית בפילוסופיה של המתמטיקה ובמיוחד בפילוסופיה של הלשון: סקולם עצמו, בעקבות המשפט נגרר לעמדה רלטיביסטית באשר לקיומם של האובייקטים המתמטיים (דהיינו המספרים), והילברט ניסה לרוקן את המתמטיקה מכל תוכן שאינו צורני ולהעמידה על מערכות פורמליות של סמלים. ברצוני לטעון כי למאמצים אלו ניתנה מכת מוות עם הוכחת משפט אי-השלמות של גדל, אשר המסקנה הפילוסופית הנגזרת ממנו (וכך חשב גם גדל) היא כי קיומם של המספרים והקבוצות הוא בלתי תלוי בסובייקט האנושי. הקורס יתמקד בהוכחות לקיומו של עולם חיצון, בהתבסס על תורת הכרה קאנטיאנית "מתוקנת" לפי ממצאי הפיסיקה והמתימטיקה המודרנית. בתחילת הקורס יוסברו ממצאי תורת היחסות ותורת הקוונטים (בצורה המיועדת לתלמידים שאינם פיסיקאים) ויובאו ממצאים אמפיריים מהשנים האחרונות, של ניסויים שנעשו בפיסיקה (במיוחד לבדיקת אי-שוויון בל), ואשר "מוכיחים" את נכונות טענותיו של קאנט. אח"כ נתמקד בהסבר המושגים והמשפטים של יסודות המתמטיקה המודרנית מקנטור ועד המתמטיקה הלא סטנדרטית מבית מדרשו של רובינסון. מטרתי להראות כי תורת ההכרה של קאנט והמטפיסיקה שלו הן היחידות המתיישבות עם גילויי הפיסיקה והמתמטיקה החדשות. תורת היחסות, מכניקת הקוונטים והמתמטיקה המודרנית הם תוצר הרבע הראשון של המאה ה20-. תורת ההכרה של קאנט סוכמה במאה ה18- ומשום כך ברור כי קאנט עצמו לא יכול היה לפרש את הפיסיקה והמתמטיקה החדשה. עם זאת, אם נתייחס לתורת ההכרה של קאנט כאל תיאוריה מדעית (אמפירית) של מבנה ההכרה האנושית, נוכל לראות את תורת היחסות ומכניקת הקוונטים ואת המתמטיקה מאז גדל, כמבטאות אישוש אמפירי של תורת ההכרה הקאנטיאנית. הקורס יעסוק אפוא בפרשנות כפולה: של קאנט ושל הפיסיקה והמתמטיקה המודרנית. במהלך הקורס יובא פירוש מקורי (מנוגד לרוב המפרשים המודרניים) לתורת קאנט. התיזה הפרשנית המרכזית היא כי קאנט היה ריאליסט אבסולוטי וכי מפעלו הוא ניסיון להציב תיאוריה מטפיסית מדעית (הניתנת לבחינה אמפירית) על העולם והאדם המכיר בתוכו. | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.6222 בעיית השפה במחשבת ימי הביניים | |
| ד"ר יוסף שוורץ | סמינר |
| הדיון בשפה תופס מקום נכבד בפילוסופיה החדשה אך תפס מקום חשוב ביותר גם במחשבה הימי ביניימית. דבר זה נכון בעיקר ביחס למערב הנוצרי שבו הושם דגש מכריע על מדעי השפה לאורך מאות שנים אך הוא נכון גם במרחבים התרבותיים האחרים, כמו למשל בהקשר של תפיסת התרגום או העיסוק בשאלת שפה האידאלית. בסמינר נבחן את הדיון בשפה בימי הביניים באספקטים פילוסופיים, דתיים ותרבותיים.
קבלת קרדיט: לצורך קבלת קרדיט על הסמינר יש להרצות לפחות אחת לסמסטר על נושאי הדיון ולהגיש בסוף השנה גם רפרט בכתב או עבודה סמינריונית. עבודה מסכמת: תאריך אחרון להגשת הצעה ו/או ראשי פרקים לעבודת סיכום קורס (רפרט או עבודה סמינריונית): סוף סמסטר א הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: אין | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.6232 המפנה הלשוני בהיסטוריה אינטלקטואלית : המקרה של תרבות הרנסנס | |
| פרופ' רבקה פלדחי | סמינר |
| מהי היסטוריה אינטלקטואלית ? שיעור זה יעסוק בהרהורים על ההיסטוריה ארוכת הטווח של רעיונות חסרי גוף, היסטוריה חברתית של רעיונות, היסטוריה של מבנים מנטליים, פוסט סטרוקטורליזם והיסטוריציזם עדכני. המתודולוגיות הללו ייבחנו לאור ישומן בדיון ההיסטורי על תרבות הרנסס. במסגרת זו נקרא טקסטים מרכזיים של: פרנצסקו פטררקה, ליאונרדו ברוני, לורנצ וואלה, מרסיליו פיצינו, פיקו דה לה מירנדלה.
הערות: | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| 0659.6247 מושגי יסוד במתמטיקה (תשתית) | |
| פרופ' ליאו קורי | שיעור |
| הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. הוא מיועד לתלמידים אשר התואר הראשון שלהם איננו בתחום המדעים המדוייקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקרוס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.
יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בקהשר של המתמטיקה. הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזרירות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס. קבלת קרדיט: מבחן : מבחן כיתה מועד א' בתאריך – יום ב' 18.6.07 מבחן כיתה מועד ב' בתאריך – יום ב' 9.7.07 | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2007 בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/08/2007 בשעה 9:00 | |
| 0659.7023 הפוליטיקה של הטראומה בישראל/פלסטין, 1948-2006 | |
| פרופ' ז'וזה ברונר | סמינר |
| הסמינר יוקדש לקריאה ודיון בטקסטים של אנשי בריאות הנפש ישראליים, ומאז שנות התשעים גם פלסטינים, שעוסקים בטראומות, ושנכתבו בהקשרים מרכזיים להוויה הישראלי ולהוויה הפלסטינית. הדיון יתנהל מתוך עמדה קונסטרוקטיביסטית, שרואה במושאים מדעים גם הבניות תיאורטיות ומוסדיות, ומתייחסת אליהם כתוצר של פרקטיקות חברתיות ומדעיות כאחד. הדיון יעסוק בנושאים כגון:
ניצולי שואה מול ותיקים בשיח בריאות הנפש לפני משפט איכמן. השואה כטראומה בשיח הישראלי אחרי משפט איכמן. מאשמת לוחמים ביום כיפור לבושת לוחמים בלבנון. טראומת 1948 כטראומה מכוננת בשיח הפלסטיני האינתיפדה הראשונה כטראומה בונה בשיח הפלסטיני פרופסיונאליות ניטראלית מול מעורבות מקצועית של אנשי בריאות הנפש ישראליים באינתיפדה הראשונה. האם מלחמת המפרץ הראשונה הייתה טראומה לחברה הישראלית? האם רצח רבין היה טראומה פוליטית? הטרור כטראומה לאומית ישראלית האינתיפדה השנייה כטראומה קולקטיבית פלסטינית השלכות ה 11 בספטמבר על השיח הישראלי על טראומה ופוליטיקה ההתנתקות כטראומה של הציונות הדתית מטראומה לאומית לחוסן לאומי בשיח המקצועי הישראלי והפלסטיני קבלת קרדיט: עבודה סמינריונית או עבודת רפרט | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום בחינת בית או עבודה בשעה 9:00 | |