| מטרת הקורס לפרוש תמונה פנורמית מקיפה של הסיפורת העברית מאז ראשית המאה התשע-עשרה ועד שלהי המאה העשרים על אקלימיה ההיסטוריים והגיאוגרפיים, נושאיה וצורותיה, תקופותיה ודורותיה, מרכזיה ומהלכיה, יוצריה הבולטים והמשניים. מן הבחינה ההיסטורית יתוארו בקורס פרקיה העיקריים של סיפורת זו: הסאטירה המשכילית בגליציה; צמיחת הרומן והסיפור הקצר בליטא וברוסיה; הסיפורת המשכילית בשיאה; הסיפורת של 'המהלך החדש'; הופעתו של 'נוסח מנדלי' מזה ו'נוסח ברדיצ'בסקי' מזה; המודרניזם של ראשית המאה העשרים; ספרות העליות הראשונות ותקופת היישוב; נוכחותו והשפעתו של ש"י עגנון; הופעת הסיפורת של בני הארץ מס' יזהר ואילך; דורות וקבוצות בסיפורת הישראלית, מ'דור בארץ' ו'דור המדינה' ועד המרחב העכשווי. בד בבד יתוארו הנוסחים העיקריים החוזרים ומתגלים בסיפורת בתקופות שונות: הנוסח הריאליסטי; הנוסח הסאטירי; הנוסח הלירי-אימפרסיוניסטי; הנוסח האקספרסיוניסטי; הנוסח הפנטסטי-סוריאליסטי. מן הבחינה התימטית יאופיינו נושאי היסוד המתגלגלים בסיפורת בלבושים ובהקשרים שונים, ובראשם המתח בין שאיפתו של היחיד לבצר לו מרחב-קיום פרטי אוטונומי לבין תביעותיו ולחציו של ההקשר ההיסטורי-הלאומי הקולקטיבי. הדיון ישלב בין סקירות כלליות לבין עיונים מדגימים ברומנים, בנובלות ובסיפורים קצרים ממיטב הסיפורת העברית והישראלית. כמו כן ישולבו בו התייחסויות למחקרים רלוונטיים ולדברי ביקורת בולטים מתקופות שונות. |