מעודכן ליום שני 19 באפריל 2004

0677.2022  תפיסת הגאולה בציונות הכללית ובציונות הדתית
ד"ר מיכל לנירתרגיל
הקורס יעסוק במקומו המיוחד של רעיון הגאולה בהשקפת עולמה של התנועה הציונית הכללית ושל הציונות הדתית, מיסודה של "המזרחי", תוך השוואה בין העמדות השונות שהתגלו לראשונה בשאלת אוגנדה בשנת 1903.
מקום מיוחד וחשוב יוקדש לרעיון הגאולה במשנתו של משה הס, מאבות הסוציאליזם האירופי, שפרסם את "רומי וירושלים" שלו בשנת1860-, השנה שבה נולד הרצל.
בשיעורי המבוא תיבחן משמעותו של רעיון הגאולה – אחד מחידושיה המהפכניים של השקפת העולם היהודית, כפי שהיא מופיעה במקרא - פועל יוצא מתפיסת הזמן היהודית; תיערך השוואה בין תפיסת הגאולה היהודית (=גאולה לאומית וכללית) לבין תפיסת הגאולה בהשקפת העולם הנוצרית (=גאולת הנפש הפרטית) שעיצבה את תרבות המערב כולה. עיקרו של הקורס יתמקד כאמור בנושאים הבאים:
א. רעיון הגאולה בציונות הכללית:
1. הציונות ה"מדינית": הרצל, נורדאו, ברדיצ'בסקי – שואפים ל"נורמליזציה" של עם ישראל, תוך שינוי ערכי המסורת היהודית, התנערות מכל סממן של גאולה והקמת מדינה שתהווה "מקלט בטוח" לעם ישראל, לאו דווקא בארץ-ישראל.
2. הציונות הסוציאליסטית שהושפעה ממשנתו של מ' הס: אחד-העם, סירקין, וייצמן, בובר וא"ד גורדון – הגאולה היא עמוד האש המנחה את דרכם (סיסמת הקרן-הקימת-לישראל – "גאולה תתנו לארץ"). למרות שאין הם מאמצים את משמעותה הדתית-מסורתית של הגאולה הם מדברים על "מוסר הנביאים", אינם מציבים את הקמת המדינה כמטרה ומתנגדים להרצל בפולמוס אוגנדה.
ב. רעיון הגאולה בציונות הדתית:
1. הזרם המרכזי, הפרגמאטי, בראשות הרב י' י' ריינס, שלא זיהה את התנועה הציונית עם רעיון הגאולה, ותמך משום כך בהרצל בפולמוס אוגנדה.
2. הזרם המשיחי, המזהה את התנועה הציונית עם תנועת הגאולה של עם ישראל, כפי שמתגלה בתורת הרב א' י' הכהן קוק.
ההתמודדות תתקיים תוך לימוד פעיל של דברי האישים הנ"ל על רקע המאורעות ההיסטוריים שעיצבו את תקופתם.







הקורס יעסוק במקומו המיוחד של רעיון הגאולה בהשקפת עולמה של התנועה הציונית הכללית ושל הציונות הדתית, מיסודה של "המזרחי", תוך השוואה בין העמדות השונות שהתגלו לראשונה בשאלת אוגנדה בשנת 1903.
מקום מיוחד וחשוב יוקדש לרעיון הגאולה במשנתו של משה הס, מאבות הסוציאליזם האירופי, שפרסם את "רומי וירושלים" שלו בשנת1860-, השנה שבה נולד הרצל.
בשיעורי המבוא תיבחן משמעותו של רעיון הגאולה – אחד מחידושיה המהפכניים של השקפת העולם היהודית, כפי שהיא מופיעה במקרא - פועל יוצא מתפיסת הזמן היהודית; תיערך השוואה בין תפיסת הגאולה היהודית (=גאולה לאומית וכללית) לבין תפיסת הגאולה בהשקפת העולם הנוצרית (=גאולת הנפש הפרטית) שעיצבה את תרבות המערב כולה. עיקרו של הקורס יתמקד כאמור בנושאים הבאים:
א. רעיון הגאולה בציונות הכללית:
1. הציונות ה"מדינית": הרצל, נורדאו, ברדיצ'בסקי – שואפים ל"נורמליזציה" של עם ישראל, תוך שינוי ערכי המסורת היהודית, התנערות מכל סממן של גאולה והקמת מדינה שתהווה "מקלט בטוח" לעם ישראל, לאו דווקא בארץ-ישראל.
2. הציונות הסוציאליסטית שהושפעה ממשנתו של מ' הס: אחד-העם, סירקין, וייצמן, בובר וא"ד גורדון – הגאולה היא עמוד האש המנחה את דרכם (סיסמת הקרן-הקימת-לישראל – "גאולה תתנו לארץ"). למרות שאין הם מאמצים את משמעותה הדתית-מסורתית של הגאולה הם מדברים על "מוסר הנביאים", אינם מציבים את הקמת המדינה כמטרה ומתנגדים להרצל בפולמוס אוגנדה.
ב. רעיון הגאולה בציונות הדתית:
1. הזרם המרכזי, הפרגמאטי, בראשות הרב י' י' ריינס, שלא זיהה את התנועה הציונית עם רעיון הגאולה, ותמך משום כך בהרצל בפולמוס אוגנדה.
2. הזרם המשיחי, המזהה את התנועה הציונית עם תנועת הגאולה של עם ישראל, כפי שמתגלה בתורת הרב א' י' הכהן קוק.
ההתמודדות תתקיים תוך לימוד פעיל של דברי האישים הנ"ל על רקע המאורעות ההיסטוריים שעיצבו את תקופתם.






















ד"ר מיכל לניר
תפיסת הגאולה בציונות הכללית ובציונות הדתית (תרגיל)
The Concept of REDEMPTION (GEULA) in Secular and Religious Zionism
הקורס יעסוק במקומו המיוחד של רעיון הגאולה בהשקפת עולמה של התנועה הציונית הכללית ושל הציונות הדתית, מיסודה של "המזרחי", תוך השוואה בין העמדות השונות שהתגלו לראשונה בשאלת אוגנדה בשנת 1903.
מקום מיוחד וחשוב יוקדש לרעיון הגאולה במשנתו של משה הס, מאבות הסוציאליזם האירופי, שפרסם את "רומי וירושלים" שלו בשנת1860-, השנה שבה נולד הרצל.
בשיעורי המבוא תיבחן משמעותו של רעיון הגאולה – אחד מחידושיה המהפכניים של השקפת העולם היהודית, כפי שהיא מופיעה במקרא - פועל יוצא מתפיסת הזמן היהודית; תיערך השוואה בין תפיסת הגאולה היהודית (=גאולה לאומית וכללית) לבין תפיסת הגאולה בהשקפת העולם הנוצרית (=גאולת הנפש הפרטית) שעיצבה את תרבות המערב כולה. עיקרו של הקורס יתמקד כאמור בנושאים הבאים:
א. רעיון הגאולה בציונות הכללית:
1. הציונות ה"מדינית": הרצל, נורדאו, ברדיצ'בסקי – שואפים ל"נורמליזציה" של עם ישראל, תוך שינוי ערכי המסורת היהודית, התנערות מכל סממן של גאולה והקמת מדינה שתהווה "מקלט בטוח" לעם ישראל, לאו דווקא בארץ-ישראל.
2. הציונות הסוציאליסטית שהושפעה ממשנתו של מ' הס: אחד-העם, סירקין, וייצמן, בובר וא"ד גורדון – הגאולה היא עמוד האש המנחה את דרכם (סיסמת הקרן-הקימת-לישראל – "גאולה תתנו לארץ"). למרות שאין הם מאמצים את משמעותה הדתית-מסורתית של הגאולה הם מדברים על "מוסר הנביאים", אינם מציבים את הקמת המדינה כמטרה ומתנגדים להרצל בפולמוס אוגנדה.
ב. רעיון הגאולה בציונות הדתית:
1. הזרם המרכזי, הפרגמאטי, בראשות הרב י' י' ריינס, שלא זיהה את התנועה הציונית עם רעיון הגאולה, ותמך משום כך בהרצל בפולמוס אוגנדה.
2. הזרם המשיחי, המזהה את התנועה הציונית עם תנועת הגאולה של עם ישראל, כפי שמתגלה בתורת הרב א' י' הכהן קוק.
ההתמודדות תתקיים תוך לימוד פעיל של דברי האישים הנ"ל על רקע המאורעות ההיסטוריים שעיצבו את תקופתם.

מועדי הבחינות:
מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 22/02/2004 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/04/2004 בשעה 9:00