| 0621.3217 אינדיאנים, צולוס, מסטיסוס וקריאולים: קונפליקטים חברתיים בפרו הרפובליקנית | |
|---|---|
| ד"ר חררדו לייבנר | סמינר |
| פרו היא רפובליקה עצמאית מאז שנת 1824. על פי ההגדרות הליברליות והנאורות שהנחו מאז את החוקה הפרואנית, רפובליקה היא מדינה שמקור ריבונותה הוא באזרחיה ואלה שווים בפני החוק. אולם, במאה ה-19 ולאורך רוב המאה ה-20 היה פער עצום בין החוק לבין הנוהג החברתי ובין השאיפה הריכוזית של המדינה לבין היעדרה של אינטגרציה אזורית, חברתית ותרבותית.
נהוג היה לסווג את החברה הפרואנית על פי מידת הקרבה של מרכיביה לשני קטבים עיקריים: הקריאולי הדובר וכותב ספרדית, עירוני ובעל תרבות אירופית והאינדיאני – הדובר קצ'ואה או איימרה, אנאלפבית, אגררי ובעל תרבות אנדינית. בשנים 1860-1930 פרו עברה תהליכי מודרניזציה משמעותיים, תחת הנהגתה של אוליגרכיה מצומצמת ותוך חדירה גוברת של הון ואינטרסים זרים. הגידול במנגנון המדינה והפיתוח הכלכלי תבעו כוח עבודה למרכזי ייצור ושלטון חדשים, ערערו יחסים חברתיים ונאמנויות קודמות, החריפו קונפליקטים קיימים והולידו קבוצות חברתיות חדשות. אלה כבר חרגו אל מעבר לתחומי החלוקה הפשטנית בין מגזר קריאולי לבין מגזר אינדיאני. במהלך הסמינר נבחן מרידות ומאבקים חברתיים ואת אופני ייצוגם. בעזרת ניתוח של מקורות ראשוניים ומחקרים קיימים נדון בסוגיות שונות: המניעים של איכרים שמרדו ומדוע אחרים לא מרדו; תפיסות החברה, הצדק והמסורת של איכרים ושל בעלי האחוזות באנדים; צמיחתה של מנהיגות חדשה בקהילות הכפריות והלגיטימציה שלה; מי נחשב לאינדיאני וכיצד אינדיאנים יכלו להפוך לבני תערובת; האמנם הנשים היו יותר אינדיאניות?; גיוס העובדים למכרות ולמטעים והשביתות הראשונות; משמעויות ההזדהות ההיסטורית עם העבר האינקאי או עם המורשת הספרדית-קתולית; איגודי הפועלים העירוניים ומגבלות תפיסותיהם; כינון המעמד הבינוני בשביתת הפקידים והזבנים; המשרתות האינדיאניות ושעתוק דפוסי השליטה באחוזה לתוך הבית העירוני; מיתוס "האינדיאנים החדשים" ותפקידיו הפוליטיים והחברתיים. | |
| דרישות קדם: חברה, משטר ותרבות באמריקה הלטינית | |
| מועדי הבחינות: | |
| מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |
| מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום חסר בשעה 9:00 | |