תהליכי שיקום ארוכי טווח בתכונות הקרקע לאחר שריפות יער בכרמל,               1983-2005

נעמה טסלר (1), נעם גרינבאום (1,3), לאה ויטנברג (1), דן מלקינסון (1,2)

(1)החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל 31905

(2)המכון לחקר הגולן אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל 31905

(3)החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל 31905

naamat@rmh.org.il

 

שריפות יער הן תופעה שכיחה בחודשי הקיץ בארץ ובאזורי אקלים ים תיכוניים בכלל. משך השיקום הראשוני של הקרקע לאחר השריפות הוערך עד כה בכ- 1-5 שנים. מטרת מחקר זה הייתה לבחון האם קיימים שינויים ארוכי-טווח בתכונות הקרקע לאחר שריפות יער בכרמל.

הכרמל מתאפיין בכיסוי יער צפוף, בחלקו נטוע באורן. ב-23 השנים האחרונות אירעו באזור למעלה מ-300 שריפות יער מתוכן 9 שריפות גדולות (200< דונם).  

 

שיטות העבודה כוללות מיפוי של השריפות הגדולות בכרמל ובניית בסיס נתונים ממ"גי. על בסיס המיפוי אותרו אזורי הדיגום בשטחי השריפות בכרמל. אפיון  השינויים בתכונות הכימיות של הקרקע נעשה באמצעות דיגום סיסטימטי ואנליזות של הקרקע הכוללות : חומר אורגני, מוליכות חשמלית, pH, אמון, חנקה, זרחן, אחוז רוויה, אחוז גיר ומרקם קרקע.

דגימות הקרקע נלקחו מארבעה אזורים שעברו שריפות גדולות בשנים: 1983, 1989, 1999, 2005 ומחלקות ביקורת. תוצאות אנליזות החומר האורגני הכוללות 211 דוגמאות מעידות על קשר הדוק בין חומרת השריפה (severity) ומשך הזמן שעבר מאז השריפה לבין מאפייני השיקום של החומר האורגני בקרקע. לאחר שריפת 2005 תכולת החומר האורגני הממוצעת בקרקע הייתה 11.2% (בהשוואה ל- 13.6% בחלקות הביקורת), עובדה המעידה על חומרת שריפה חלשה-בינונית. כמות החומר האורגני הממוצעת שנדגמה במהלך בשנת 2006,  בשטחי השריפות של 1989 ו- 1983 הייתה 7.9% ו- 9.7% בהתאמה,  עדות לשריפה בחומרה בינונית-חזקה ולכך שרמת החומר האורגני בקרקע טרם חזרה לרמתה קודם לשריפה. ערכי המוליכות החשמלית עולים מייד לאחר שריפה לאחר-מכן יש ירידה שנמשכת כ-20 שנה ויותר. מהלך דומה נצפה אף באופקים עמוקים יותר של הקרקע בעת שריפות קשות. ה-pH  של הקרקע משתקם מהר יותר, ככל הנראה. העלייה החזקה ב-pH מיד לאחר השריפה עד לערכים של 8.3 ביחס ל- 7.3 בקבוצת הביקורת, חוזרת לערכים אלה לאחר כשנה בשריפות קלות ו-4-5 שנים בשריפות קשות. לא נצפו שינויים מובהקים במאפיינים אחרים של הקרקע.   

תוצאות המחקר מצביעות על קיומם  של תהליכי שיקום ארוכי טווח בקרקע לאחר שריפה. חלק ממאפייני הקרקע כגון החומר האורגני, המוליכות החשמלית, וככל הנראה גם מחזור החנקן לא חוזרים לרמתם הקודמת אף לאחר 20 שנה ויותר. נראה כי קיים קשר ישיר והדוק בין הפגיעה בקרקע לחומרת השריפה - ככל שהשריפה הייתה חזקה יותר הפגיעה היא לזמן ארוך יותר.