כמה עונות אקלימיות יש בישראל ? היבטים גיאוגרפים-היסטוריים
משה מנדל
השרות המטאורולוגי
(גמלאי), בית דגן
1 מבוא
לקראת כל ימי
השוויון או של יום הארוך או הקצר של השנה, בוקעות מערוצי הטלוויזיה הצהרות
קוליות ש"ממחר מתחיל האביב" (או הסתיו, הקיץ או החורף). אמירות אלו
סותרות את העובדה שבארץ ישראל מתקיימות רק שתי עונות: עונת החורף (או ימות הגשמים
או ימות הקור) ועונת החורב (ימות היובש או ימות החמה). אלה נקבעו ע"י העמי האזור בעזרת התצפיות האמפיריות
(נדידת הציפורים, שפיעת המעיינות וכו') לפני הופעת המדע. אגב,
משמעות המושג סתיו, המובא בשיר השירים, ובפיוט "בא בשלום טל" (גשם
חלף/וסתו עבר) הוא חורף (סיתוא, בארמית). בתרבות אזורינו ובתרבות העברית, אין
למונחים סתיו ואביב משמעות שווא לעונות אקלימיות.
אז כמה
עונות אקלימיות יש באזורנו?
.
2. העונות האקלימיות בספרות המדעית
עוד
בתחילתו, המדע קבל את חלוקת האמפירית של השנה לשתי עונות (חורף וקיץ). הספרות
הלועזיות (החל עם המטאורלוגיקה של אריסטו) והעברית (מבן-יהודה, ילין, אשבל ועד
גולדרייך), מתארת רק שתי עונות. חלוקה זו מופיעה במילונים העבריים הקלאסיים.
במילון המטאורולוגי הבינלאומי (1992WMO, ), שנערך בעזרת עשרות מטאורולוגים מכל העולם, המושגים
אביב וסתיו אינן מוזכרים. רק בדור האחרון, הפכו הקלימטולוגים והתקשורת את האביב,
הקיץ, הסתיו והחורף ממושגי זמן בסקלה גדולה לעונות אקלימיות.
3.
עונות האקלים בספרות, אומנות, פולקלור ולשון
סקירה
כלל מקורות האזור ובמיוחד העבריים מוכיחה
שאין בסיס גיאוגרפי, היסטורי, פולקלורי, ספרותי
ולשוני לחלוקת השנה לארבע עונות אקלימיות. אלה אומצו מהרצון להשוות את המושגים הים-תיכונים
בידע המערבי. כך הודבקו לשפתנו מושגים מאזורי האקלים הממוזג, בהם משתמשים לדיגום
זמן בסקלה גדולה.
4.
קביעת עונות השנה – אקט של תרבות
חקר
העונות האקלימיות איננו שייך רק לתחום האקלים אלא גם לתרבות העם אשר גם קבע אותן
הרבה לפני הופעת המדע. הדיון בעיתונות ובטלוויזיה לא הצליח לגשר בין הגישה המדעית לבין
ההומאנית, עליהן, רשם צ'רלס פרסי סנו (now ראה,
אבנר טריינין, "בין שירה למדע",מוסד ביאליק, 2000), את המילים הבאות:
"החיים
האינטלקטואלים של העולם המערבי הולכים ומתפצלים לשתי קבוצות קוטביות (...) בקוטב
אחד האינטלקטואלים הספרותיים, ..,ובקוטב השני המדענים... בין שתי הקבוצות פעורה
תהום של אי-הבנה, ולפעמים (בעיקר בין הצעירים) דחייה ואיבה... אנשי הספרות
תוקפניים, והמדענים אדישים ומתנשאים"
5. סיכום
א) הגדרה נכונה של עונות השנה
נחוצה להבנת מהותו של הזמן האקלימי ותכנונו היעיל בהקשר לפעילות החברה (שעות
עבודה, שנת לימודים, שעות לימודים, שעון קיץ-חורף). היא גם חובה אינטלקטואלית של כל גיאוגרף-קלימטולוג, בן-תרבות של השפה העברית.
ב) על בסיס מקורות קדומים ("עוד
כל ימי הארץ, זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחוף ויום ולילה לא
ישבתו;" בר', ח' כב) חלקו
חז"ל את השנה לשתי העונות (קיץ-חורף), וכל עונה חולקה לשלושה
"עיתים" של כחודשיים 0זרע, קציר, קור, חום, קיץ, וחורף).
ב) מלבד הידע מהמקורות, נעמוד על תיאור העונתיות בשירה
ובפרוזה הישראלית, ונדגים מיצירותיהם של
עגנון, רחל, אברהם חלפי, ודוד אבידן, אשר צמחו כולן על אדמת ארץ ישראל ובהשפעת אקלימה.