עיטור כבוד בינלאומי לפרופ' צביקה סרפר מטעם הקיסר וממשלת יפן

ממשלת יפן העניקה לפרופ' אמריטוס צביקה סרפר, דקאן הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ לשעבר, עיטור כבוד של הקיסר היפני על תרומתו הייחודית לחקר התיאטרון המסורתי היפני והקולנוע היפני, פיתוח לימודי יפן בישראל ויצירת קשרים מדעיים ואמנותיים בין יפן וישראל ובין יפן לשאר העולם. הטקס החגיגי והענקת העיטור היוקרתי נערך במעונו של שגריר יפן בישראל, מיזושימה קואיצ'י.

העיטור אותו קיבל פרופ' סרפר נקרא "מסדר השמש העולה, קרני זהב וסרט צוואר". זהו עיטור מאוד מכובד שמוענק משנת 1875 על ידי הקיסר היפני, אותו מקבלים עבור הישגים ייחודיים ביחסים בינלאומיים, בקידום תרבות יפן, ובפריצת דרך בתחומים שונים.

^{צביקה סרפר (במרכז), בתפקיד הראשי בהצגת תיאטרון הקבוקי "מיכל התה", עם גדול שחקני הקבוקי בסוף המאה העשרים, טומיג'ורו נקמורה (משמאל), טוקיו, 1994. (צלם: קן יושיקושי)}

פרופ' צביקה סרפר הוא חוקר, במאי, ושחקן תיאטרון. הוא מומחה לתיאטרון יפני מסורתי, קולנוע יפני ותיאטרון בין-תרבותי. הוא למד כשמונה שנים ביפן, בהן התאמן והופיע בתפקידים ראשיים בשלושת הסגנונות של התיאטרון היפני הקלאסי (תיאטרון הנו האריסטוקרטי, תיאטרון הקיוגן הקומי ותיאטרון הקבוקי הפופולארי), עם השחקנים המובילים בסגנונות אלו. הוא השחקן היחידי בעולם שהופיע בשלושת הסגנונות האלה, ונחשב למומחה עולמי בתחום זה.

כחוקר תיאטרון, מלבד פרסומיו הרבים בעולם המערבי, הוא פרסם ביפן סדרת מאמרים ביפנית, שבה הוא מפענח באמצעות מחשב את העקרונות של עיצוב האינטונציות של הדיבור בתיאטרון הנו, נושא שאף חוקר יפני לא הצליח לעסוק בו קודם לכן. כמו כן, פרסם ספר ביפנית על האסתטיקה המשותפת לקולנוע היפני ולתיאטרון היפני המסורתי, שמהווה מחקר ראשון ומוביל בנושא זה.

במשך למעלה משלושה עשורים הוא עוסק בשילוב של אסתטיקה וטכניקות יפניות של משחק, קול ותנועה כמורה וכבמאי בהפקות תיאטרון של מחזות מערביים קלאסיים בעלות איכויות ייחודיות, "אגממנון", "מקבת" ו"הדיבוק". יצירותיו אלו התפרסמו, וגרסאות הווידאו שלהן הוקרנו ונידונו ברחבי העולם.

הוא נותן הרצאות, הרצאות-הדגמה ועורך כיתות אמן באוניברסיטאות ובבתי ספר למשחק מהחשובים ביותר ביפן, בארצות הברית, באירופה ובסין. בין השנים 2019-2013 כיהן כדקאן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' סרפר: "שמחתי לקבל את העיטור, שהוא לא רק הכרה בפועלי האישי, אלא מהווה הכרה באיכותה ובמהות תפקידה של אוניברסיטת תל אביב, אשר מובילה את אנשי הסגל והסטודנטים שלה אל הישגים בין לאומיים נכבדים".