חוקרי אוניברסיטת תל אביב זכו בפרס רוסו על מחקר מתקדם בסטטיסטיקה

קרן המדע על שם בודואן מלך בלגיה העניקה את פרס רוסו היוקרתי בסטטיסטיקה לפרופ' יואב בנימיני, פרופ' דניאל יקותיאלי ופרופ' רות הלר מהחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב על עבודתם החלוצית על שיעור התגליות השגויות (False Discovery Rate - FDR).

הפרס בן מיליון דולר מוענק מאז שנת 2024 כל שנה זוגית, ומכבד תרומות סטטיסטיות יוצאות דופן המשפיעות באופן עמוק על החברה.

הפרס הוענק לזוכים על עבודתם המאפשרת לסרוק מספר רב של תוצאות ניסויים ולברור מתוכם תגליות ממשיות, כאשר מספר התגליות השגויות מתוכן מוגבל. במאמרם של פרופ' יואב בנימיני ופרופ׳ יוסי הוכברג ז״ל הציגו השניים  את קריטריון שיעור התגליות השגויות, נתנו לו ביטוי מתמטי, ואף הציעו שיטה המאפשרת למצוא ככל האפשר יותר תגליות תוך שמירה על FDR  רצוי.

מאמרם התנגש עם קריטריונים מקובלים והתעכב שנים עד לפירסומו, אך כיום הוא אחד מהמאמרים המצוטטים ביותר במדע. אל בנימיני הצטרפו תלמידיו יקותיאלי והלר, שהמשיכו ביחד ולחוד להוסיף ולחדש בתיאוריה של  שיטות FDR. עבודתם איפשרה להרחיב את יכולת השימוש בשיטת בנימיני-הוברג מעבר למאמר המקורי, להכליל את גישת FDR לאתגרים בגנומיקה וחקר המוח ולהציע שיטות להערכת באם ממצאים מדעיים ניתנים לשיחזור על ידי אחרים.

שיטות חוקרי אוניברסיטת תל אביב זוכות להכרה עולמית

פרופ' יואב בנימיני: "הרעיון של FDR  נולד מתוך צורך של מחקרים ברפואה בהם בודקים מספר רב של מאפייני הצלחת טיפול. אבל בסטטיסטיקה, ברגע שמתגבשת גישה ושיטה חדשה בתחום מחקר אחד, השפעתה יכולה להתרחב לתחומים אחרים. ואכן שימוש בשיטות FDR נפוץ לתחומים מגוונים כמו גנומיקה, בו בוחנים קשרים בין עשרות אלפי סמנים גנטיים למחלה מסוימת, חקר המוח, בו בוחנים איזה אזור במוח פעיל כאשר מבצעים מטלה מסוימת כמו זיהוי פנים, חקלאות, כלכלה, מדעי ההתנהגות, אסטרונומיה ועוד. המשותף להם הוא הצורך לסרוק מספר עצום של תוצאות אפשריות מתוך הררי נתונים, על מנת להגיע  לתגליות.

אני שמח ונרגש מההערכה הנוכחית למחקרינו, אבל הזכייה בפרס רוסו היא תוצאה של תהליך ארוך שנים שנזרע וצמח בישראל , על מצע אקדמי פורה. אני מקווה שגם בימים קשים אלו, החברה הישראלית תיתן לאקדמיה  להמשיך ולקיים סביבה פתוחה ובריאה, שתאפשר צמיחה גם בעתיד".