מדעי היהדות לשנת תשע"א

בסמינר נעסוק במקורות ההיסטוריים לתקופה הבבלית ולתקופה הפרסית במזרח הקדום בכלל וביהודה בפרט, ונשווה את המקורות ההיסטוריים הללו לממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו בחפירות ובסקרים. על בסיס כל אלה ננסה לשחזר תמונה היסטורית מקיפה, שאותה נשווה לתיאורים המקראיים, בעיקר אלה בספר עזרא-נחמיה. מהשוואה זו נוכל ללמוד על מידת מהימנותו של ספר זה ועל משמעותו וחשיבותו למחקר ההיסטורי, על כוונותיו הרעיוניות, על שלבי כתיבתו ועל התוספות העיקריות ושלבי העריכה העיקריים של ספר זה.

The Babylonian and Persian Periods in Judah: Between Bible and Archaeology

The seminar will deal with the historical sources to the Babylonian and Persian periods in the Levant, and will compare the historical picture with data from archaeological excavations and surveys, especially in Judah and Jerusalem. All this will be compared to the biblical sources, especially Ezra - Nehemiah, in order to learn about the value of this book for historical research as well as its ideological intentions, the stages of its composition and the different additions and editions.

הסמינר יעסוק בשחזור היסטורי על פי הארכיאולוגיה והטקסט המקראי. ידונו מקרים בהם שני המקורות משלימים זה את זה ומקרים אחרים בהם יש ניגוד בין ביניהם. מקרי המבחו יכסו שלבים שונים של תקופת הברזל.

TEXT AND ARCHAEOLOGY

The seminar will deal with historical reconstruction according to archaeology and the biblical text. It will treat cases in which the two disciplines support each other as well as cases in which archaeology and text provide different testimonies. The case studies will cover the different phases of the Iron Age.

שני נושאים עיקריים בסמינר. הראשון השפעת היהדות על האסלאם. השני-השפעת האסלאם על היהדות. אשר לנושא הראשון, נלמד על תולדות היהודיים בחצי האי ערב, הן בתימן והן בצפונו, ערב הופעת הנביא מחמד. לאחר מכן נלמד על מערכת היחסים התיאולוגית והפוליטית בין היהודים למחמד בחצי האי ערב. אשר להשפעת האסלאם על היהדות, הרי מדובר בנושא רחב יריעה, שכן האסלאם והתרבות הערבית השפיעו על לשונם של היהודים, הלכתם והגותם ואף תרמו להקמת כיתות בישראל.

The First Cultural Encounter between Judaism and Islam

Two main subjects in this seminar. Firstly we shall study how far Judaism influenced Islam. The second subject deals with Islamic influence on Judaism, which was decisive. As for the first subject, we shall study the history of Judaism in the south and the north Arabic peninsula on the eve of the appearance of Muhammad. Then we shall study the political-theological relationship between Muhammad and the Jews in the Arabic peninsula.
As for the Islamic influence on Judaism, it includes many areas as language, halakha, theology and poetry.

הקורס עוסק בחקר אופנים שונים של כתיבה היסטורית בעת העתיקה, ומתמקד בשאלה של כתיבת היסטוריה כתופעה תרבותית. ניתוח השוואתי של גישות היסטוריוגרפיות שונות יאפשר היכרות עם ההיבטים הרעיוניים-תרבותיים, הפוליטיים והטכניים של כתיבה היסטורית. הקורס מציע מסגרת כרונולוגית רחבת יריעה מהמסורות המוקדמות של כתיבת היסטוריה בתרבויות היהודית והיוונית-רומית, ועד התפתחותן של גישות היסטוריוגרפיות חדשות בשלהי העת-העתיקה. השוואה בין היסטוריוגרפיה יהודית, פגאנית ונוצרית תוך שימת דגש על התפיסה התרבותית-דתית של התפתחות היסטורית תאפשר דיון מעמיק בשאלה כיצד ומדוע נכתבת היסטוריה.

Jews, Pagans and Christians writing History in Antiquity
The seminar explores different forms of historical writing in Ancient Civilizations, focusing on the question of history-writing as a cultural phenomenon. The readings will look at different historiographical approaches, and will introduce the students to the techniques, philosophies and ideologies of ancient historiography. The broad chronological framework will span early traditions of historical writing in the Jewish and Graeco-Roman cultures of the Near East and the Mediterranean world to the new religious historiography of Late Antiquity. Comparison of Jewish, pagan and Christian historiography will enable an examination of the questions of how and why history is written.

הסמינר יתמקד בנושא אוכלוסית היהודים שהתנצרה בספרד בימי הביניים. הוא יכלול ניתוח הנסיבות ההיסטוריות; מקורות ראשוניים וטיאוריות עם דגש מיוחד על היחסים בין היהודים והקונברסוס; השפעות הדדיות; מתחים ;חזרה ליהדות ותופעות תרבותיות.

JEWS AND CONVERSOS IN THE MIDDLE AGES AND THE RENAISSANCE
The seminar will focus on the history of the converso population of medieal Spain. It will include the analysis of historical circumstances; primary sources and contemporary theories with an emphasis on the relations between Jews and conersos; mutual contacts and influences and tensions; return to Judaism and cultural phenomena.

הסמינר יעסוק בתמורות גדולות שחלו במעמדו של התנ"ך בתרבות היהודית מתקופת ההשכלה ועד ימינו. הוא ידון בהיבטים שונים של "החזרה אל התנ"ך" בדברים שונים של החברה והתרבות, בתמורות שחלו בתפקידים שהתנ"ך מילא (וממלא), בדרכי הפרשנות והקריאה השונות שלו, בהתמודדות עם ביקורת המקרא, וביחסי הגומלין עם המחקר הארכיאולוגי.

The Hebrew Bible in Jewish Culture during the Modern Period

The course will address the significant changes that took place in the standing of the Hebrew Bible in Jewish culture from the Haskalah period to our own times. It will discuss different aspects of the “return to the Hebrew Bible” in various social and cultural strata, as well as the changes in role and function that the Hebrew Bible played (and continues to play), its various methods of reading and interpretation, coping with the field of biblical criticism, and its relationship to archaeological research.

בקורס נעקוב אחר כמה מן האירועים הבולטים שעוררו עניין רב בחברה הישראלית בעשורים הראשונים. נציין במיוחד אירועים שהציתו מחלוקות ציבוריות ופוליטיות ונדון בהכרעות שעיצבו את משטר המדינה, את מעמדם של אזרחיה וזכויותיהם ואת זהותם הקולקטיבית. אירועים אלה נחרתו בזיכרון הקולקטיבי ומציינים אבני דרך בסיפורה של החברה הישראלית.
בין האירועים שיידונו בקורס: מלחמת העצמאות ובעיית הפליטים הפלסטינים, פרשת אלטלנה, המאבק על החוקה, מדיניות הצנע, קליטת העלייה, המאבק על חרות הביטוי ובג"צ 'קול העם', פעולת התגמול בקיביה, משפט קסטנר, פרשת לבון ומשפט אייכמן.

נדרשת השתתפות פעילה
רפראט בכתה
לסיום הקורס נדרשת עבודה סמינריונית, או עבודת סיכום בתאום עם המרצה.

Key events in Israeli history: between history and memory

The course explores the values and cultures of Israel in a historical and cultural perspective that extends from the establishment of the state to the 1960s. Through interdisciplinary lenses, the course examines key events that made a significant memorable impact on the history of Israel, on the development of Israeli society and on Israeli Culture. The course sheds light on certain historical crossroads not only aiming to characterize certain aspects in Israeli politics and culture but mainly aiming to offer some insight to the nature of critical decisions in history. It also aims at following the development, evolution, expression, reflection and production of Israeli collective memory, and its leading culture agents.

חיי היהודים בעיירות מזרח-אירופה שימשו נושא לספרות אוטוביוגרפית, ממואריסטית ובלטריסטית עצומת היקף ביידיש ובעברית. ספרות זו תיעדה את אורחות חייהם ובנתה דימויים וייצוגים מגוונים של העיירה היהודית תוך התייחסות או התעלמות מן המשותף או המיוחד לעיירות השונות ומתהליכי התמורה ששינו את פני העיירה בחלוף הזמנים. בסמינר נדון במיגון של יצירות מספרות הזיכרונות ומן הספרות היפה, שנכתבו מאמצע המאה התשע-עשרה ואילך ומעמידות דיוקנאות קונקרטיים שונים ומגוונים של עיירות ממשיות ובדויות במחוזות השונים של מזרח-אירופה, מפולין-ליטא עד אוקראינה ומגליציה ועד בסרביה. במרכז דיוני הסמינר תעמוד השאלה: מה בין דיוקנה של העיירה כמהות ריאלית-היסטורית, כפי שהיא עולה מן התיעוד ההיסטורי ומספרות הזיכרונות, לבין עיצובה של העיירה כקונסטרוקציה בדיונית מיתולוגית בספרות היפה?

The Eastern European Shtetl: History, Memory and Image

The life of the Jews in the towns and villages of Eastern Europe (known as Shtetlekh) has become an attractive topic for considerable autobiographical, memoir and fictional literature mainly in Hebrew and Yiddish. This corpus of literature documented the unique lifestyle of those towns and shaped various images and representations while confronting or blurring the common or unique elements of each shtetlekh as well as the process of transformation that changed the shtetl’s nature over time. In the seminar we will discuss various excerpts from memoirs as well as belles lettres from the middle of the 19th century, which offer a variety of concrete portraits of realistic and fictional Shtetlekh all over Eastern Europe. The seminar will focus on the question: is there a difference between the realistic shtetl, which emerges from the historical documentation and is depicted in the memoir literature, and the imagined shtetl as shaped in the literature as a fictional and mythological construction?

סמינריון זה יתמקד בתופעה ובספרות של הפולמוס היהודי-נוצרי, החל מתקופת אבות הכנסייה ולאורך ימי הביניים. ננסה להכיר את הפולמוס הבינדתי בהקשרו החברתי והתרבותי, להבין דרכו את היחסים המורכבים בין הנצרות והיהדות משך התקופה הנדונה, ולבחון את ערכה של ספרות הפולמוס הדתי בחקר ההיסטוריה.

THE JEWISH-CHRISTIAN DEBATE IN LATE ANTIQUITY AND THE MIDDLE AGES

A study of the literature of the Jewish-Christian debate in late antiquity and the Middle Ages: its social and historical context; its reflection of ambiguity and ambivalence in either side's perception of the other; and its assets and liabilities for fruitful historical research.

הסמינר יעסוק בשורת אישים ודמויות בכירות בתנועת העבודה בארץ ישראל ובישראל לאורך המאה העשרים, כגון בני הזוג שוחט, ברל כצנלסון, דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, לוי אשכול, משה דיין. בעזרת מקורות ראשוניים ייבחנו בקורס הנסיבות שהובילו לצמיחתה של תנועת העבודה ולהפיכה לגורם המנהיגותי המוביל ביישוב ובמדינת ישראל מ-1904 עד 1977. הסטודנטים יבחרו אישיות או קבוצת אישים כמושא מחקרם. חובות הקורס: רפרט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית.

Leadership and Leaders in the Israeli Labor Movement
The seminar will discuss several senior and leading people in the Labor movement in Palestine and the state of Israel during the 20th century. Leaders like the Shohat couple, Berl Katznelson, David Ben-Gurion, Golda Meir, Levi Eshkol, and Moshe Dayan. In the course, the circumstances leading to the growth of labor movement and turning into a leadership factor in the Jewish settlement and the state of Israel from 1904 to 1977 will be examined using primary sources. The students will chose figures or group of people as their object of biographical research.

סמינר קריאה: הסמינר בוחן את הדינמיקות השונות שאיפיינו את היחסים בין יהודים לנוכרים לאורך העת העתיקה תוך התמקדות על ההיבט התרבותי. צמיחתה של זהות תרבותית יהודית בעת העתיקה נעשתה תוך כדי השוואה בלתי פוסקת בינה לתרבויות השונות שרווחו במזרח הקרוב ואגן הים-התיכון. הסמינר יחקור את התפתחותה של הגדרת זהות תרבותית יהודית כחלק ממערך היחסים בין יהודים ללא-יהודים. השאלה העומדת במרכז הסמינר תהיה עד כמה הושפעו החיים היהודים בעת העתיקה, מהבחינות החברתית, התרבותית והפוליטית, מיחסי משיכה ודחייה לתרבויות וחברות שכנות. דגש מיוחד ינתן לחיים היהודים בתוך המערך התרבותי של העולם ההלניסטי, וכמו כן ליחסים המקבילים בהתפתחותן של אמונות יהודיות ונוצריות על רקע עולם האמפריה הרומית. הסמינר יעקב אחר המחקרים השונים בנושא, ויארח חוקרים שיאירו את שאלת המחקר מנקודות מבט שונות.

A reading seminar:
The seminar explores the dynamics of the relations between Jews and non-Jews throughout Antiquity. Readings will focus on the cultural aspect of the formation and the development of a Jewish identity in Antiquity in relation to the different cultures and societies that composed the Ancient Near East and the Mediterranean basin. The seminar will analyze the social, cultural and political aspects of the development of Jewish life in Antiquity through the prism of the ambivalent relations of hate and love between Jews and their neighboring peoples and cultures. Special attention will be given to the Jewish life against the cultural framework of the Hellenistic world, and to the parallel developments of an array of Jewish and Christian beliefs in the Roman world. The seminar will host scholars whose works represent different perspectives to deal with the topic.

חרף הישגיו של פרויקט הנאורות במהלך המאה התשע-עשרה והעשרים, הקשר בין דת ופוליטיקה ובין דת ומדינה קיים עד היום. הביטוי הקונקרטי לקשר זה הוא התייחסות לפוליטיקה כאל דת והעתקת תכנים דתיים לאידיאולוגיה ולמעשה הפוליטיים, דהיינו: קידושו של התחום הפוליטי. הביטויים הקיצוניים לקידוש הממד הפוליטי הוא המדינה הטוטאליטרית והגדרת מטרת המעשה הפוליטי במושגים של גאולה. ברור הוא שההנחה שביסודה של פוליטיקה זו היא תפיסה מיטפיזית של המציאות ההיסטורית וזירת התרחשותה. על רקע זה מטרת הסמינריון לעמוד על האופי, המקורות והמוטיבציה של תהליך זה בישראל ובעמים (לאומיות, סוציאליזם והמדינה הטוטליטרית).
במסגרת הסמינריון תוקדש תשומת לב מיוחדת לזרמים משיחיים בציונות בכלל ובציונות הדתית בפרט. לצד עיון בסוגיות היסטוריות יתבסס הסמינריון על קריאה ביקורתית שמטרתה חשיפת היסודות המשיחיים בכתביהם של הוגים שונים מישראל ומהעמים .

Messianic Politics in Israel and the world
Despite enlightenment's achievements during the 19th the strong relation between the politics, state and religion exists even today. The concrete expression to this relation is the sanctification of the political realm. The totalitarian regime is only the extreme manifest of this sanctification of the political realm and the consequence of political ends that have been defined with religious or messianic terms. It is clear that the ground of this politics is that history has a metaphysical pattern which determines its course. The aim of the seminar is to understand the characteristic features of this politics and to trace its cultural sources. The seminar will deal with messianic politic in Zionism and others national social movements.
The studies will be established on critical reading of primary sources.

הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטה על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים החלה להופיע צורות התמודדות אישיות יותר עם השואה. מטרתו של הסמינר היא לבדוק לא רק את הרלוונטיות של התיזה הזו ביחס לשירת השואה הישראלית, אלא להגדיר בצורה ברורה את אופי המעבר בין הכתיבה המוקדמת על השואה (אלתרמן, אורי צבי גרינברג, קובנר) לכתיבה של שנות השישים והשבעים (פגיס, ישורון, ריבנר, יעוז-קסט, בנציון תומר), ואת ייחודה של כתיבת הדור השני לשואה (עודד פלד, רבקה מרים, יוסי הדר, טניה הדר ואחרים). האם ההבחנה הרווחת בין "זיכרון פרטי" לבין "זיכרון ציבורי" עשויה להוות קנה מידה רלוונטי לגבי שירה זו, מהו אֵבל וכיצד מחקרים על טראומה עשויים ללמד אותנו על הדיבור בשירה, האם ניתן להבחין בנראטיבים ספרותיים מתחלפים, כיצד משפיעים שינויי נורמות בשירה העברית על התמורות בשירת השואה, ומה הזיקה בין שירת השואה בעברית לבין שירה שנכתבה בשפות אחרות (יידיש, גרמנית, רוסית) - שאלות אלו ואחרות יידונו בעזרת ספרות תיאורטית מחקרית על הנושא, ובאמצעות קריאה במגוון טקסטים.

במחקר התרבות של עשרות השנים האחרונות הסתבר שהספרות העממית היא אחד הביטויים החשובים של החברה ושל המנטליות האנושית שיצרה אותם. סיפורי העם שנוצרו והועברו מפה לאוזן, בעל פה ובכתב במשך מאות שנים מבטאים את החברה ותרבותה יותר מדרכי ביטוי אחרות. בקורס יוצגו שיטות המחקר הראשיות של הספרות העממית, והדרכים בהן הם מאפשרים לפרש ולהבין את הספרות העממית הכללית והיהודית כאחד.

Major Trends in the Study and Interpretation of Jewish Folk-Literature
Folk literature is considered by the disciplines of humanities and social sciences as one of the most important expressions of folk culture. We shall present and explore the major disciplines that approached folk literature in the last decades, and examine the various ways these approaches interpret Jewish folktales throughout the history.

בין השנים 1967-1943 כתב המשורר נתן אלתרמן בעיתון "דבר" טור שבועי קבוע שבו פרסם שירים בענייני דיומא. בשנים האחרונות של ה"טור" עבר לכתיבה בפרוזה. בסך הכל פרסם אלתרמן 693 טורים שבהם הגיב באופן שוטף על מאורעות השעה, תוך התוויית עמדות עקרוניות במגוון נושאים שעמדו על הפרק - המאבק לעצמאות מדינית, כינון מוסדות המדינה, קליטת עלייה, זיכרון השואה ויחסי ישראל גרמניה, היחס לברית המועצות, בטחון ישראל, יחסי יהודים-ערבים, דת ומדינה, מנהיגותו של בן-גוריון ועוד. ה"טור השביעי" זכה להד ציבורי רב, ופרסומיו עוררו לא אחת ויכוחים ופולמוסים ציבוריים. הקורס הזה יוקדש להכרת מוסד ייחודי זה, פרי רוחו ועטו של איש אחד, שמילא תפקיד עתיר משמעות בעיצוב פניה של החברה היישוב ושל מדינת ישראל בשני העשורים הראשונים לקיומה.

Nathan Alterman and "Ha-Tur ha-Shevi'i" ("The Seventh Column")

The seminar will focus on Alterman's weekly poetic column on public affairs which has been published by the Davar daily newspapaer between 1943 to 1967, and turned to be one of Israel's most celebrated and highly influential literary-political instutitues.

תיאור הלשון מתבסס בדרך כלל על נתונים מן הלשון הכתובה. לדוגמה, מושגים תחביריים כגון "משפט" או "נושא" ו"נשוא" נתמכים על ידי המבנה הסולידי של הלשון הכתובה. הלשון המדוברת שונה במבניה מן הלשון הכתובה. מטרת הסמינר לבדוק במה. נשאל את עצמנו האם כדאי לנו להשתחרר מכבלי העיון בלשון הכתובה כדי להכיר בייחודה המבני של הלשון המדוברת, וכיצד נוכל לעשות זאת. ננסה לזהות מבנים ולבדוק כיצד להכריע בשאלות שונות מתחומיו המגוונים של העיון הבלשני. עיקר עיוננו יכוון לשאלה: מהן היחידות הבסיסיות של תחביר הלשון המדוברת. כדי לבדוק שאלה זו נעיין הן ביסודות הסגמנטליים שבלשון (המילים, המורפימות), והן ביסודות הסופרסגמנטליים (אינטונציה ויסודות פרוזודיים אחרים). עיון זה יצריך גם שימוש בכלים ממוחשבים, ואנו נעיין באופציות קיימות.

Spoken Hebrew: Prosody and Syntax
The study of language usually relies on concepts drawn from linguistic traditions founded upon written sources. For example, syntactic concepts like 'sentence', 'clause', subject' or 'predicate' are supported mainly by looking at the solid structure of written languages. The structure of spoken language, mainly spontaneous everyday language, differs considerably from the structure of written language. We shall ask ourselves whether we should free ourselves from this tradition in order to get a better understanding of the spoken language, and if so, how we can make this happen. We shall try to identify structures in spontaneous spoken language and try to define the basic units of language, segmental and suprasegmental alike. In order to ahcieve this goal, we will make use of a variety of computational tools.

בקורס הזה נחשפים לטקסטים באכדית,השפה השמית של מסופוטמיה העתיקה. נעסוק ביסודות הדקדוק, ובהמשך נקרא בחוקי חמורבי באכדית.

Mesopotamian Texts and Biblical Literature.
This course introduces the student to texts in Akkadian, the semitic language of ancient Mesopotamia. We start with the fundamentals of grammar and continue to read a selection from the Laws of Hammurabi in Akkadian.

בקורס הזה נחשפים לטקסטים באכדית,השפה השמית של מסופוטמיה העתיקה. נעסוק ביסודות הדקדוק, ובהמשך נקרא בחוקי חמורבי באכדית.

Mesopotamian Texts and Biblical Literature.
This course introduces the student to texts in Akkadian, the semitic language of ancient Mesopotamia. We start with the fundamentals of grammar and continue to read a selection from the Laws of Hammurabi in Akkadian.

מסורות מן התורה היו חלק מן השיח שבין הנביאים לקהליהם כבר בראשית המאה השישית לפה"ס. סמינר זה מפגיש שני מקבצים חשובים ביצירה המקראית, ספרות התורה וספרות הנבואה, לדיון ביחסים שביניהם, ומציב שאלה לגבי מעמדם של הנביאים: מה מקומו של השימוש הדרשני/הפרשני בדברי הנבואה? האם המהלך הפרשני מפקיע את ייחודו של דבר ה' לנביא? בסמינר נכיר את הטכניקות המרמזות והמפרשות אשר משמשות בספרים ירמיה ויחזקאל, ונראה כיצד מסורות הסטוריות וחוקים מקבצי החוק השונים בתורה נתבארו ונדרשו לא רק על ידי הנביאים (וממשיכי דרכם), אלא גם על ידי בני דורם.

Prophets or Preachers? Inner-biblical Interpretation in the Prophecy: Options and Challenges
Pentateuchal traditions were part of the discourse between prophets and their audiences as early as the sixth century BCE. This seminar adjoins two important biblical clusters, the Pentateuch and the prophetic literature, to discuss their inter-relationships. We will discuss questions concerning the status of the prophets: What was the place of preaching/interpreting within the prophetic words? Does the interpretive process diminish the uniqueness of the divine word to the prophet? The seminar introduces allusive and exegetical techniques used within the books of Jeremiah and Ezekiel. We will, furthermore, study the function and the ways historical and legal traditions were interpreted and actualized not only by the prophets (and their followers), but also by their contemporaries.

הקורס מתמקד בסוגות המקראיות של הסיפור, השירה והנבואה ובמחקר העדכני של סוגות אלו מהבחינות ההיסטוריות, הרעיוניות, הספרותיות והפסיכולוגיות. בה בעת נעיין גם בהיסטוריה הקדם מודרנית של פרשנות הסוגות, ובהבדלים ביחס לסוגות השונות בפרשנות היהודית בארצות האסלאם ובארצות הנצרות, ובהשפעת מודלים פרשניים של התרבויות המארחות על הפרשנות היהודית. טקסטים נבחרים ישמשו לקריאה קרובה : נעמוד על עבודתם של המחברים והעורכים המקראיים, מחד, ועל אסטרטגיות קריאה שונות של דורות של קוראים, מאידך. הצומת שבין קריאה מודרנית לקדם מודרנית ביחס לסוגות הנ"ל תאפשר פרספקטיבה תרבותית רחבה באשר לתהליכי פרשנות והתקבלות של הטקסט המקראי.

The interpretive history of biblical genres
The course focuses on the biblical genres of narrative, poetry and prophecy. It introduces students to the contemporary biblical study of literary, psychological, historical and ideational themes in the modern appreciation of these genres, while also exploring their pre-modern and medieval interpretive history. The selected texts which will be subjected to close readings that exemplify the diverse concerns of the biblical authors and editors, on the one hand, and also stand out, on the other hand, as the generators of a long-standing interpretive history. The crossroads between modern and medieval conceptions of biblical literature will be illuminated so as to widen the students' perspective and appreciation of the cultural world of the interpreter and its affects upon the medieval and modern reading and reception history of the Hebrew Bible.

סיפורים, שירים ונבואת ביצירה המקראית מבטאים התמודדויות מרובות עם אויבים אנושיים ואף עם האל כאויב. הסמינר בוחן את הדרכים המגוונות שבהן מדמים‭ ‬יוצרים שונים את‭ ‬האויב: זהותו,‭ ‬תכונותיו, איומיו, כוחותיו, כמו גם את דרכי המאבק בו: החל מבקשות הישועה ועד לתבוסתו. מקום מיוחד ניתן לדיון באלהים כאויב המפנה את כוחותיו כנגד אויבי עמו, אבל פועל כאויב גם נגד עמו שלו.

"We've passed Phareoh": The Image of the Enemy in the Biblical Literature
Narratives, poems, and prophecies within biblical literature express diverse confrontations with human enemies, as also with God as an enemy. This seminar examines the various ways biblical authors imagine the enemy: his identity, qualities, threats, powers, as well as the traits to face him: from the requests for salvation till his devastation. A special place is given to the discussion of God as an enemy who fights against His people's enemies, but also acts as an enemy of His own people.

בפרשיות רבות במקרא השיחה המתנהלת בין הדמויות מכוונת מטרה מסוימת, ולפיכך ניתן לראות בה משא ומתן. בסמינריון זה נבקש להעריך עד כמה הבנת דרכי המשא ומתן משפיעה על הבנת הסיפור, למשל מבחינת הטקטיקה של הדוברים. נעסוק בשאלה איך המו"ם מיוצג על ידי המספר, וכן איך יוזמים אותו הצדדים, איך נענים להצעה, איך דוחים אותה, ובאילו טכניקות אחרות הם משתמשים כדי להשיג את מטרותיהם.
ההתבוננות דרך ניהול המו“ם שופכת אור חדש על פרשיות רבות, ואף מאפשרת הסתכלות חדשה על היבטים אחרים של השיח, כגון עולמה הפנימי של הדמות.
על פי גישה זו נבחן פרשיות שונות בסיפורי האבות ובסיפורי שמואל, שאול ודוד. המשתתפים בסמינריון יחברו עבודה סמינריונית או עבודה מצומצמות בתור רפרט.

Dialogue and Negotiations in Biblical Narrative
MA Seminary, Second Semester

Many of the dialogues in biblical are oriented toward a certain goal that one of the participants aims at, and thus represent negotiations. In this seminar we will try to examine to which extent the understanding of the negotiation process contributes to the interpretation of the narrative, for instance with regard to the tactics of the participants in the dialogue. We will discuss the question how the narrator builds the negotiations, how the participants initiate the process, how they respond to the initiative, how they reject it, and which other tactics they use for achieving their goals.
The treatment of these issues introduces new perspectives and sheds new light on other aspects of biblical narrative, such as the representation of the inner world of the characters participating in the dialogue. This approach will guide us in the analysis of several tales in patriarchal narrative and the Saul-David tales.
The participants in the seminar will write a short paper and/or a seminary paper.

המגע המהפכני של הבעל שם טוב בתלמידיו הביא לפיתוח תפיסות מחודשות של עבודת ה' ודתיות במהלך המאה השמונה עשרה בפודוליה. אחד הפיתוחים המרתקים ביותר של דתיות מיסטית ברוח זו היא זאת של המגיד ר' דוב בער ממזריטש. הסמינר יחתור לגבש ניתוח פנומנולוגי של המיסטיקה המפותחת בבית מדרשו של המגיד תוך התמקדות בתורות שונות מספרו "מגיד דבריו ליעקב".

The Radical Mysticism of the Maggid Dov Ber of Mezritch
Yearly Seminar MA
Prof. Menachem Lorberbaum
The revolutionary touch of the Baal Shem Tov transformed his student's conceptions of worship and of religiosity in the course of the 18th century in Poland. One of the most fascinating developments of mystic religiosity in this spirit is that of the great Maggid, Dov Ber of Mezritch. The seminar will seek to formulate a phenomenolgical analysis of the mysticism developed in the Maggid's school focusing on his work "Maggid Devarav Le-Yaakov."

בקורס זה נשזור יחדיו שני אופני מחשבה. מצד אחד נייחד מקום לדיונים מתודולוגיים: כאן נתאר בקצרה את המשמעויות השונות המיוחסות למונח 'מיתוס', כמה מן התיאוריות הכלליות בדבר טיבו (פרידריך מילר או קלוד לוי שטראוס, לדוגמה) וכמה מן הויכוחים בדבר שאלת קיומו של מיתוס ביהדות (וכאן נדון בכתביהם של יחזקאל קויפמן, למשל, של יהודה ליבס או של מיכאל פישביין). ומן הצד השני נייחד מקום לקריאתם של טקסטים קבליים ולשאלה באיזה אופן אפשר ליישם ביחס אליהם את ההיבטים המתודולוגיים.

בסמינר נעשה עבודה אנליטית וטקסטואלית בנושא שלמות האדם והדרכים להשגת השלמות בעולם הזה ובעולם הבא. בהקשר זה ננתח את רעיון הטרנספורמציה ושלמות האדם בתיאולוגיה, פילוסופיה ובמיסטיקה היהודית. דגש מיוחד יינתן לניתוח של רעיון השלמות והטרנספורמציה בהקשרים ביצועיים ובזיקה לחיים המעשיים ולפרקטיקות הלכתיות.
נוכחות חובה; קריאה והכנה של ביבליוגרפיה; עבודה בסוף הקורס (הגשת עבודת סמינר באישור המרצה).

Transformation and Perfection in Jewish Mysticism and Jewish Philosophy
In the seminar we will explore and analyze the category and idea of transformation and perfection in Jewish mysticism and Jewish philosophy. Special emphasis will be given to the analysis of the embodiment of such ideas of transformation in Hallachic performance and Jewish ritual and experience.

תורת האלוהות והבריאה של חסידות חב"ד הינה יחידה במינה בעולמה של החסידות – לא רק בעמקותה העיונית, אלא גם בסיסטמטיות של חשיבתה. בתורה זו מבקשת חב"ד, החל בכתביו ובדרושיו של מייסדה, ר' שניאור זלמן מלאדי, לברר את היחס בין האלוהי לקוסמי ולאנושי, או בין ה"אין" ל"יש". השיטה מבררת קודם כל את הבטי הופעתו של ה"יש" בתוך ה"אין" (מתוך מגמה פאנאנתיאיסטית מובהקת), ולאור תורתה המיוחדת בדבר המלכות האלוהית היא עוסקת גם בהרחבה בתכלית התהוותו. בהקשר זה מבררת חב"ד באופן מפורט את אופני הקיום השונים של העולם – בקלקולו ובתיקונו, כשהיא מציעה בפני קוראיה את דרך התיקון והגאולה. מנוסח אחרון זה ניתן להבין, שתורת האלוהות והבריאה של חב"ד איננה אך עיונית, אלא נועדה לקבוע את הבסיס להתנהלותו הדתית-מוסרית של המיסטיקן, כשמושגי ה"אין" וה"יש" מועתקים מן המישור התיאוסופי והפילוסופי אל המישור הפסיכולוגי, שבו הם משמשים לבירור האספקטים השונים של העבודה הדתית. הקורס יתמקד בעולמו של מייסד השיטה, אך מעת לעת יפנה גם לבירור הבטים משלימים בתורת האלוהות והבריאה של ממשיכי דרכו, מנהיגי חב"ד לדורותיהם, וגם של הוגים חסידיים אחרים בני זמנו.

The Doctrine of Godhead and Creation in Habad Hasidism
The doctrine of Godhead and creation in the Habadic school is unique in the world of Hasidism – not only in its outstanding speculative depth, but also in its systematic way of thinking, which is very rare in Hasidism. Starting with the works and homiletical texts of its founder, R. Shneur Zalman of Lyady, Habad seeks in this doctrine to elucidate the relation between the Divine and the cosmic and human, or the mystical "Nothing" and "Being". Habad strives first and foremost to understand and explain the aspects of the appearance of "Being" within "Nothing" (on the background of a typical panentheistic attitude), and in light of its peculiar doctrine concerning the Divine kingship it devotes much effort in explaining also the ultimate goal of its appearance. In this context Habad discusses in detail the different aspects of the world's existence – both in its distorted and in its corrected appearances, thus gaining the opportunity to suggest the way of correction and (self) redemption. From this last formulation we have to understand, that the doctrine of Godhead and creation is not just a speculative theory, but a very serious attempt to lay the foundation for the religious-ethical conduct of man. The concepts of "Nothing" and "Being" are now transferred from the theosophical and philosophical realm to the psychological one, to be interpreted as different aspects of religious worship. The course will focus on the world of the school's founder, but occasionally we'll turn to complementary texts of both his followers, Habadic leaders in later generations, and other thinkers of his own generation, to better understand the uniqueness of the discussed doctrine.

לימוד שיטתי בירושלמי מסכת בבא בתרא עם המפרשים הקלאסיים ופירושו של פרופ' שאול ליברמן ז"ל בספר: "ירושלמי נזיקין".
השיעור כולל מבוא הדן, בין היתר, בסגנונה המיוחד של המסכת, במחלוקת אפשטיין וליברמן בנוגע למקום ולזמן עריכתה; וכן דיון בכ"י אסקוריאל, ובחשיבותו לבירור הנוסח של המסכת.

Yerushalmi – Baba Batra:
Systematic study of Tractate Baba Batra with the classic commentaries and the commentary of Prof. Saul Lieberman in "Yerushalmi Neziqin".
The course includes an introduction dealing inter alia with the special style of the tractate, the controversy between Epstein and Lieberman concerning the place and time of its redaction, the Escorial Manuscript and its importance for the elucidation of the text of the Tractate.

שאלת הפרשנות המדרשית היא מן החידות העיקשות ביותר בחקר ספרות חז"ל. באיזה מובן ניתן לראות בדרשות התנאים, הרחוקות מרחק רב מפשוטו של מקרא, פרשנות? הסמינר יבחן שאלה זו דרך התמקדות בטכניקה המדרשית ובטרמינולוגיה המאפיינת אותה. במסגרת הסמינר נבחן בפירוט דרשות שונות ממדרשי התנאים ונעקוב אחר לשונם, הנחותיהם הטקסטואליות, ומנגנוניהם הפרשניים.

Interpretive Techniques in the Tannaitic Midrashim
The question of Midrash as Exegesis is one of the most irritating riddles in rabbinic studies. Why does Midrash deviate so often from the simple meaning of the biblical text? Should we look at the bold Midrashic homilies as attempts to read and interpret scripture, or are the basic motivations of Midrash non-exegetical in nature? In what sense can we claim that Midrash interprets scripture? In this course we shall engage with these issues through focusing on the terminology of the Tannaitic Midrashim.

במאות השנים האחרונות לפני חרבן הבית השני קיימת קהילה יהודית באלכסנדריה במצריים - וכן קהילות אחרות ברחבי האימפריה הרומית (במיוחד במזרח). מטעמים שונים מסמלת הקהילה האלכסנדרינית את התרבות המיוחדת של אותם יהודים, דוברי היוונית, המחויבים בדרגות שונות לתרבות ההלניסטית. עם זאת מתאפיינות קהילות אלה בתהליך דיאלקטי שנע בין התקרבות לתרבות מרשימה זו ובין מאמצי ההגדרה העצמית מולה.
מן הספרות היהודית ההלניסטית שמרה הכנסייה הנוצרית בדרך כלל רק שרידים מקוטעים - אך כתבי פילון מאלכסנדריה הגיעו לידינו כמעט בשלימות. כך ניתן לעקוב אחרי התפתחות דיאלקטית זו במידת-מה בין התקרבות לריחוק מדעת, ניתן לומר קרב פנימי על הזהות היהודית בתוך העולם ההלניסטי. חלק ניקר של המאבק מתנהל על גבי תרגום ופרשנות כתבי המקרא בין בדרשות ובין בשיכתוב תוך כדי התמודדות עם התרבות ההלניסטית על צורותיה.

Jewish Hellenism: Interpretation, Culture, Identity
During the last centuries before the destruction of the Second Temple a large community of Jews lived within the Hellenistic world (as example serves the Jewish community in Alexandria), i.e. mostly in the East of the Roman empire. These Jews spoke, wrote and thought in Greek language – and culture, was at least partially committed to a Hellenistic world-view. However, a certain dialectic characterizes this Jewish-Hellenistic culture that took fully part of Hellenism and yet tried to stick in some way or another to a Jewish identity and self-definition.
Most of the literature of the Hellenistic Jews has come down to us by quotations from the church fathers, i.e. it is fragmentary in nature, yet, most of the writings of Philo of Alexan¬dria have reached us in their original Greek (or at least a relative ancient translation). This allows to follow the inner struggles of Hellenized Judaism in some way. A major part of this request for a Jewish identity within the limits of Hellenism rests upon interpretations of the Hebrew scriptures (albeit, sometimes in their Greek translation, which in itself is part of that milieu), and sometimes in their “re-writing”. We will try to follow different strands of that Judaism by reading through the sources.

מטרת הסמינר להכיר גישות שונות ושיטות עבודה שונות במדעי היהדות, וללמוד כיצד חוקרים שונים אוספים חומרי גלם מחקריים, מסדרים ומנתחים אותם, וכותבים מאמר או ספר אקדמי. בדרך נלמד גם כיצד לסכם מאמרים אקדמיים ולהשתמש בהם בצורה מושכלת. לצורך כך נקרא מגוון רחב של מאמרים אקדמיים, ומספר קטן של ספרים אקדמיים, בכל התחומים של חקר התרבות היהודית (מהתנ"ך עד הפלמ"ח) ומגישות מחקריות שונות, כולל גישות פילולוגיות, היסטוריות, פילוסופיות, סוציולוגיות, פנומנולוגיות, וכדומה. כמו כן נדון -- בחציו השני של הקורס -- בעבודות המחקר של התלמידים עצמם, במטרה לסייע להם במחקר ובכתיבה.

Methods of Research and Writing in Jewish Studies
Prof. Gideon Bohak
The aim of this seminar is to get to know different approaches and methods in Jewish Studies, and see how different scholars collect their research sources, order and analyze them, and write an academic paper or monograph. On the way, we shall also learn how to summarize academic papers and use them in an intelligent manner. To do so, we shall read a wide range of academic papers, and a small number of academic monographs, from all fields of Jewish culture studies (from Antiquity to the present) and from different scholarly disciplines, including philological, historical, philosophical, sociological, phenomenological and other approaches. We shall also discuss -- in the second half of the course -- the research projects of the students themselves, in order to assist them in their own research and writing.