החוג להיסטוריה של עם ישראל לשנת תשע"א

מטרת הקורס היא בחינת המשפט הישראלי לאור תיאוריות פמיניסטיות שונות. לצורך בחינה זו נסקור בתמצית תיאוריות פמיניסטיות מגוונות וניסיונות סינתזה ביניהן, תוך התמקדות ברלוונטיות שלהן לניתוח פמיניסטי של המשפט. על בסיס הרקע התיאורטי, נבחן סוגיות מגדריות ספציפיות שבהן עוסק או שותק המשפט הישראלי. בין היתר, נדון בהיבטים מגדריים של יחס המשפט הישראלי לשוק העבודה בשכר, למשפחה/ות, ולזכויות חברתיות.

ציון: 100% בחינה שתינתן בסוף הקורס

The goal of the course is to examine the Israeli law in light of different feminist theories. For this examination we will review in a nutshell a variety of feminist theories and attempts to synthesize between them, while focusing on their relevancy to a feminist analysis of the law. Based on the theoretical background, we will review specific gendered issues the Israeli law deals with or is silent about. Among others, we will discuss gendered aspects of the Israeli law’s attitude towards the labor market, family/ies and social rights.

מי שמקריב את חייו למען החברה או למען אלוהיה הופך להיות "גיבור תרבות". הוא משמש מופת מוסרי ומודל לחיקוי לבני הקבוצה.הנצרות החלה את דרכה כקהילה של "מרטירים" שבה אפילו המשיח מת על הצלב למען אחרים. היחס למסירת החיים בקהילה היהודית היה אמביוולנטי יותר אולם בהדרגה הפכו מוסרי נפשם על קידוש השם לגיבורים גם בה.
פרופ' אביעד קליינברג וד"ר שמחה גולדין ייבחנו את תפיסת קידוש השם בשתי התרבויות מן העת העתיקה שלהי ימי-הביניים.

הקורס סוקר ומנתח את התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון במאתיים השנים האחרונות, שעיקרם פעולת הגומלין בין תהליכים פנימיים ובין השפעות המגע בין החברות המוסלמיות במזרח התיכון ו"המערב." בין היתר, הקורס ידון בהשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של "המערב" על האזור, בנסיונות רפורמה, התגובות האסלאמיות והלאומיות למשבר החברה המקומית, עלייתן של המדינות הטריטוריאליות לאחר מלחמת העולם הראשונה, משטרי הקצונה המהפכניים ולבסוף, הופעת התנועות האסלאמיות.

עניינו של שעור זה הוא תולדותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי למן ראשיתה של הציונות בארץ ישראל, עבור לתקופת המנדט הבריטי והמאבק להקמת מדינת ישראל וכלה במלחמות ישראל-ערב ובמשא ומתן לשלום שמנהלת ישראל עם שכניה הערביים בעשורים האחרונים.

במוקד השיעור יעמוד יחסו של העולם הערבי לסכסוך עם ישראל. האופן שבו תפסו, ולמעשה תופסים עד היום, הערבים את הציונות ואת מדינת ישראל; שלבים בהידרדרות למלחמה; ורצינות וכנות המאמצים שנעשו לאורך השנים להשגת שלום ישראלי-ערבי.

במהלך השיעור יעשה שימוש, לצד מקורות עבריים ומקורות מערביים, גם במקורות ערביים המביאים את נקודת המבט הערבית ביחס לאירועי מאה השנים האחרונות של מערכת היחסים הערבית-יהודית.

קורס זה עוסק בפריון והולדה בהיסטוריה של ארץ ישראל במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 כאתר מפגש של אידיאולוגיות ואינטרסים קולוניאליים, כלכליים, דתיים ולאומיים. אתר מפגש זה מילא תפקיד מרכזי בעיצוב ובהבניה של תפקידי נשים במשפחה ובחברה.
ההיסטוריוגרפיה המודרנית של המזרח התיכון נוטה לשרטט את הנרטיב ההיסטורי של קהילות שונות באזור באמצעות מעקב אחר נרטיבים גבריים הנתפסים כמתייחסים לכלל האוכלוסייה, אך מחקרים שונים מלמדים כי לעיתים קרובות היסטוריה של נשים שונה מזו של גברים. ההתמקדות באתר הפריון וההולדה מאפשרת לבחון נרטיביים אישיים וקהילתיים שבהם נוכחים נשים וגברים גם יחד, ובכך מסייעת ליצירת היסטוריוגרפיה עשירה ומורכבת יותר. נוהגי פריון וילודה מטבעם מושפעים ממבנים חברתיים, אידיאולוגיות וכוחות פוליטיים ומשפיעים עליהם. חקירת ההשפעות ההדדיות הללו מאפשרת נקודת מבט המועילה לניתוח עומק של תמורות חברתיות בעידן של מודרניזציה.
קורס זה מבקש לבחון מספר תחנות לאורך המאות ה-19 וה-20, ואת המשא ומתן שהתנהל בין נשים, משפחות, קהילות וכוחות חברתיים אחרים. הקורס ידון במקומן של סוגיות פריון במחקר ההיסטורי והסטודנטים יתנסו בחקר מקורות ראשוניים העוסקים בפריון באמצעות כלים של היסטוריה חברתית ומיקרו היסטוריה. הקורס הוא בהיקף של 4 ש"ס. הוא מחייב נוכחות והשתתפות בשיעורים וכן מבחן סופי.

Colonialism, Modernism and Birth: Reproduction Issues in 19th-20th-Century Palestine
This course addresses issues of reproduction in the history of Palestine during the 19th century and the first half of the 20th century. It explores reproduction as an intersection of colonial, economic, national and religious ideologies and interests, and as a site that played a key role in constructing and shaping women's roles in the family and in society.
The modern historiography of the Middle East tends to create historical narratives of communities based on male-centric experiences that are assumed to reflect general ones. However, researchers have shown that often the history of women takes a different path from that of men, although they may live in the same community and at the same time.
Focusing on reproduction allows us to explore personal and communal narratives that include both women and men, and to use these narratives to create a richer and more complex historiography. Because reproductive practices are closely connected with social structures, ideologies and political powers, the tracking of these practices creates additional means to analyze social changes in an era of modernization.
This course will focus on several case studies from the period in question. We will analyze the circumstances of each case and the negotiations that took place between women, families, communities and other social elements in order to address the issues of the case. The course will discuss the place of reproduction in historical research and students will also study primary sources on reproduction, utilizing the methodologies of micro-history and social history.
This is a 4-hour course. Attendance and participation are required, as well as a final exam.

הקורס דן בסוגיות נבחרות בתולדות החברה הפלסטינית תחת המנדט הבריטי . הדיון יכלול :1. סוגיות חברתיות ( הריבוד החברתי , יחסים בין כפר ועיר והתהליכים המואצים של עיור ומודרניזציה . 2. סוגיות תרבותיות ( מערכת החינוך , התפתחות אמצעי התקשורת ההמוניים והתפתחות היצירה הספרותית ואמנותית) . 3. סוגיות הפוליטיות- זהותיות ( התפתחות המוסדות הפוליטיים , המפלגות והתנועות הרעיוניות השונות והתפתחות נושא הזהות הלאומית ) .

The Palestinian society under the Mandate period : Social , cultural and political Issues

The Course deals with the history of the Palestinian society under the British Mandate I several issues :1. social issues ( social stratification , relations between village and city and process of urbanization and modernization.
2.cultural issues ( education system , the development of mass communication system and the development of the art and literature
3.political and identity issues ( the development of political establishments, the parties and the ideological movements and the development of the national identity .

מהו מושג ה"צדק"? מהו מ"שוויון"? האם יש מוסר אוניברסלי? האם צדק משמעותו שוויון? בקורס זה נסקור תפיסות פילוסופיות וסוציולוגיות שונות של צדק ושוויון. במהלך הקורס נדון במתח שבין צדק ושוויון מזוויות תיאורטיות שונות ונאתר ונדגים מתח זה בחברה אשר בישראל.

חובות הקורס: נוכחות ומבחן סיום.

Social justice and equality in Israel

The course will survey various definitions of the term “justice” as a modern-western term. We will deal with the connection between “justice” and “equality” and finally the course will focus on the Israeli society and the way different definitions of the philosophical terms “justice” and “equality” affected its policy makers. This will lead us to address different inequalities in Israel, such as gender, ethnic and nationality inequalities.

ירושלים נודעת כ"עיר הקודש" בתרבויות רבות. המקרא- הוא המקור הקדום ביותר המזכיר את ירושלים כעיר הבחירה של ה' בכבודו ובעצמו- "המקום אשר יבחר ה'". מכאן, ולמעשה עד ימנו אלה רבים רואים בירושלים את משכנו הבלעדי של ה'- האל המונותיאיסטי. בנוסף להיותה מרכז פולחן ירושלים היתה בעבר, ולמעשה משמשת גם כיום כ"עיר בירה", קרי- מרכז מנהלי-שלטוני של יחידה פוליטית. לאורך ההיסטוריה ארוכת השנים שלה היתה ירושלים בירה בעבור יותר מקבוצה פוליטית וחברתית אחת. השאלה העומדת במרכזו של קורס זה הינה- האם תמיד הייתה ירושלים כזו? מה הקשר בין מעמדה של ירושלים כמרכז שלטוני למעמדה הפולחני הרם בדתות המונותיאיסטיות? כיצד ניתן להבין את ההתפתחות ההיסטורית של ירושלים מעיר קטנה בשולי ההר אל מרכז המחשבה הדתית-פולחנית ואף המדינית?
כדי להשיב על שאלות אלו נבחן במהלך הקורס את ההיסטוריה של ירושלים בתקופת המקרא. נכיר את הממצאים הארכיאולוגיים שמהווים עדות להתפתחותה מאז ראשית ימי ההתיישבות בה ועד לימי החשמונאים, ונבחן אותם לאור התיאורים המקראיים וההיסטוריים אודותיה. באמצעות התיאורים ההיסטוריים והמקראיים של ירושלים לאור הממצא הארכיאולוגי נבחן את הקשר בין התפתחותה של ירושלים כעיר בירה לבין עליית מעמדה כמרכז פולחני חשוב, ואף ננסה להבין את הקשר בין ירושלים לבין הולדת המונותיאיזם.

מועד הקורס: ימי א' 10:00-12:00
דרישות קדם לקורס: אין
דרישות הקורס: נוכחות חובה בשיעורים, קריאת חומר שוטף במהלך הקורס, מבחן מסכם.
הרכב הציון: נוכחות, ציון במבחן המסכם.

Jerusalem as a Capital and as a Cult Place from the Early Period to the Hasmonaean Period

Course description:
Jerusalem is known in many cultures as "The Holy City". The Hebrew Bible is the oldest source to mention Jerusalem as the city the Lord has chosen. Ever since, Jerusalem is considered by many to be the home residence of Yhweh, the monotheistic god. However, Jerusalem is not only a cult center. Throughout its long history Jerusalem was (and still is) a "capital city". This means that in addition to its function as a cult center it is also an administrative-political center. The main question, therefore, is: was Jerusalem always like that? What is the relationship between the city's cultic function and its political or administrative one? How can we understand the development of Jerusalem from a rural-mountainous site to the center of religious and political thought?
In order to answer these questions we shall examine the history and the archaeology of Jerusalem throughout the Biblical periods. We shall survey the archaeological finds in light of the Biblical descriptions, and accordingly the history of the city will be reconstructed in order to understand the process of its development as a political center and a cult center. Thus we will also be able to understand the rise of Monotheism in Jerusalem.

מטרת הקורס "מדינת תל-אביב" היא להקנות כלים לניתוח והבנה של התהליכים החברתיים, הכלכליים והתכנוניים – כפי שבאים לידי ביטוי בתל-אביב בת זמננו ויחסה של תל-אביב אל יפו. הקורס כולל: הרצאות, דיונים וסיורים והוא יתמקד בארבעה צמתים של העבר, ההווה ואף העתיד של תל-אביב: היסטוריה וחברה, תכנון העיר, הגלובליזציה ושאלת מהגרי העבודה; והעיר שסופחה בכפיה לתל-אביב לפני כששים שנה - יפו. אלה השסעים הקיימים בתל-אביב, וזהו גם מבט היסטורי על היווצרותו של המרקם העירוני. כאמור, הקורס כולל שלושה סיורים: יפו, אחוזת בית והתחנה המרכזית החדשה.

The State of Tel-Aviv - History and Society

Tel Aviv-Jaffa (usually Tel Aviv) is the Israeli second-largest city with an estimated population of 384,400.Tel Aviv is situated on the Mediterranean coastline, covering 51.8 square kilometers and is the largest and most populous city in Israel's largest metropolitan area known as Gush Dan, home to more of 3 million people. Tel Aviv was founded in 1909 on the outskirts of the ancient port city of Jaffa. The growth of Tel Aviv soon outpaced Jaffa (Yafo, in Hebrew) which was largely Arab at the time. Tel Aviv and Yafo were merged into a single municipality in 1950, two years after the establishment of the State of Israel. Tel Aviv's "White City", designated a UNESCO World Heritage Site in 2003, comprise the world's largest concentration of Bauhaus-style buildings. The aim of the course is learn about four main crossroads in contemporary Tel-Aviv: the city's history and society, the multicultural city, elite culture and consumer culture and the difficult situation of the Arab citizens in Jaffa.

"היהודי החדש", "העברי", "האדם החדש", "הצבר" הם מושגים המגלמים את ניסיונה של המהפכה הציונית לעצב זהות אלטרנטיבית ל"יהודי הישן" - "היהודי הגלותי".
קורס זה עוסק בתיאור סוכני השינוי שלקחו חלק בפרויקט בינוי הזהות הישראלית החדשה. בקורס נתמקד בתיאור קווי המתאר ומאפייני היסוד של דמות "האדם החדש" של המהפכה הציונית ובניתוח התהליכים שגרמו לדעיכתה ההדרגתית של דמות זו כמודל ההתנהגות המצופה בחברה הישראלית. הקורס נוקט בגישה רב-תחומית הבוחנת את הסוגיות בהן נעסוק דרך זוויות מבט רבות: הגות, חינוך, אמנות, ספרות, ספרות ילדים, תיאטרון, קולנוע, שפה, ריקוד, שירה, זמר, ספורט ועוד.
דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: דיון, מקראות, מצגות, ועוד.
חובות הסטודנט:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים במהלך הקורס, מטלת סיכום: מבחן בית
הערה: מרבית המקורות בהם נשתמש במהלך הקורס מצויים כבר באתר הקורס (http://virtual2002.tau.ac.il) ב"מאגר הידע".

From Jew to Hebrew and back again?The Forging of Israeli/Jewish Identity

‘The New Jew’, ‘The Hebrew’, ‘the sabar’ – these concepts reflect the striving of the Zionist revolution to forge an alternative identity, totally different from the old ‘Diasporic Jew’.
This course deals with the change agents who participated in the project of building a new Israeli identity. We will focus on the fundamental characteristics of the concept of ‘the new person’ at the heart of the Zionist revolution and analyze the processes leading to the gradual waning of this figure as a model Israeli society was expected to emulate. In this course the approach is multidisciplinary, examining these issues from philosophical, educational and linguistic perspectives, as well as their manifestations in art, literary works (including children’s literature), the theater, cinema, dance, music, sport and so on.

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון ובמדינת ישראל. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל במערב במקרים שלפנינו מדובר בנשים הנאבקות להשגת חירויותיהן כשהן רעולות ובתוך המסגרות הדתיות כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן סממן לעוצמה ולא לחולשה. הן מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש, בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את טיעוניה של הפטריארכליה הדתית , החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת נשים המגובה הן ע"י אנשי הדת והן ע"י המימסד הרפואי, ומינויין של נשים לשופטות ולרשמות נישואין, מישרות שהיו שמורות אקסלוסיהית לגברים בלבד. הקורס יתמקד במאבקן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, תורכיה, הרשות הפלסטינית, וכן במאבקן של נשים ערביות ויהודיות אזרחיות מדינת ישראל.
דרישות הקורס ומרכיבי הציון: הציון הסופי בקורס יהיה מורכב מעבודת תרגיל (רשות) אשר ערכה הינו 5% מכלל הציון הסופי. השתתפות אקטיבית בשיעורים ובדיונים המתנהלים בהם שמשקלה בציון הסופי אף הוא 5% ובחינת בית מסכמת שערכה 90% מן הציון.

Feminism beyond the Veil-Can the two Co-exist?
Dr. Mira Tzoreff

The course focuses on the struggle of Muslim Women in both several Arab countries (Egypt, Saudi Arabia, Turkey, and the Palestinian Authority) and among Israeli Arab and Jewish women, as well as in Europe, to improve their life conditions and their legal status as equal citizens.
Their struggle was and remains completely different from that of Western feminists since we are dealing here with religious women who use the religious knowledge they acquired and the unique interpretation they give to the Holy Scriptures as a means to empower themselves in both family and society. Through this knowledge they are able to challenge the patriarchal political religious and social establishment that uses the scriptures to reinforce their own status and, simultaneously, weaken that of women. By giving a voice and a space to these religious and veiled women we will try to deconstruct the binary approach between religion and feminism in the Middle East.

בקורס זה נעסוק בבחינת מאורעות ותהליכים שהתרחשו עקב המעבר החד מחרדת ימי "תקופת ההמתנה" לשיכרון הניצחון שהושג במלחמת ששת הימים. מלחמת ששת הימים משמשת את קו פרשת המים בהתגבשותה של מפה פוליטית חדשה. אלבומי הניצחון, הספר "חשופים בצריח", וקובץ השיחות "שיח לוחמים" מהווים תגובות שונות ומנוגדות למלחמה, תגובות שניתן לזהותן כצירי זהות מתפצלים בזהות הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים. "שיח לוחמים" שימש תגובת נגד ל"פולחן הגנרלים" והילולת הניצחון שהתפתחה לאחר המלחמה. קורס זה יבחן את התהליכים שהובילו ליצירת קובץ זה ואת התכנים אשר נאמרו על ידי אותם חיילים שזכו לכינוי "יורים ובוכים".
דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: דיון, מקראות, מצגות, ועוד.
חובות הסטודנט:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים במהלך הקורס, מטלת סיכום : מבחן בית
הערה: מרבית המקורות בהם נשתמש במהלך הקורס מצויים כבר באתר הקורס (http://virtual2002.tau.ac.il) ב"מאגר הידע".

From Profound Anxiety to Euphoria: The Impact of the Six Day War on Israeli Society

In this course we will examine the events and processes that occurred in the wake of the abrupt transition from the anxiety of ‘the period of waiting’ to the euphoria of victory. The Six Day War can be perceived as a turning point in the consolidation of a new political map. The victory albums, the book The Tanks of Tamuz on the one hand, and The Seventh Day on the other, represent totally different reactions to the war that may be identified as the diametrically opposed directions, in which Israeli identity developed after the war. The Seventh Day served as a reaction to the ‘cult of the generals’ and the glorification of the victory following the war. The course will examine the processes leading up to the dilemmas expressed by the soldiers, described as “shooting and weeping”.

מה בין התיאור המקראי למציאות ההיסטורית? עד כמה ניתן לסמוך על תיאורי המקרא על אודות יציאת מצרים, ימי הכיבוש וההתנחלות, ימי השופטים ותקופת המלוכה? מה הן אמות המידה ומה הן שיטות העבודה של ההיסטוריון כשהוא בא לבחון שאלות אלה? כיצד ניתן לבחון את המהימנות של הטקסט המקראי בכלים היסטוריים?
בקורס נלמד להכיר את מאפייני ההיסטוריוגרפיה המקראית, ונבחן את הדרך שבה עיצבו מחברי הספרים ההיסטוריוגרפיים את ההיסטוריה של עם ישראל בימי הבית הראשון. נלמד על עולמם של ההיסטוריוגרפים המקראיים, על מטרות החיבור שכתבו ועל קהל היעד שלו הם ייעדו חיבור זה.
נעמת את התיאור המקראי עם מקורות מידע אחרים כמו ממצאים ארכיאולוגיים וכתובות קדומות, וננסה ללמוד מה הן המתודות ההיסטוריות שבעזרתן ניתן ליצור תמונה היסטורית מהימנה ככל האפשר של תולדות ישראל בימי הבית הראשון.

Introduction to Biblical Historiography (Introductory Lecture)

In this introductory lecture, which is part B of the introductory lecture given in 2008 academic year, we will deal with the books of Chronicles and Ezra and Nehemiah, as the example for the later phase of biblical historiography.
We will focus on the ways the historiographers used the historical sources in order to explain the past and use it as a source for the ideology and theology of their tome. In the lecture, we will deal with the different stages of the development of these books, and will focus on the sources the writers used, the image of the past they described and on their ideology, as expressed in the books they wrote.

התיאור המקראי מציג את ממלכת יהודה כממלכה שנוצרה לאחר ימי שלמה, עת התפלגה ממלכת ישראל הגדולה. בשיעור יוצגו הנתונים ההיסטוריים, הארכיאולוגיים והמקראיים על ראשיתה של ממלכת יהודה כממלכה עצמאית. על בסיס מכלול הנתונים הללו תוצג סינתזה היסטורית מקיפה, מפתיעה בחלקה, ושונה מכפי שנמסר בתיאורים המקראיים.

In the Old Testament the Kingdom of Judah was presented as the outcome of a historical processes: the division of the Solomonic kingdom. In the lectures, the historical, archaeological and Biblical data concerning the early phases of the kingdom of Judah will be presented, and a surprising, comprehensive historical synthesis will be discussed, very different from the Biblical discriptions.

בסמינר נעסוק במקורות ההיסטוריים לתקופה הבבלית ולתקופה הפרסית במזרח הקדום בכלל וביהודה בפרט, ונשווה את המקורות ההיסטוריים הללו לממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו בחפירות ובסקרים. על בסיס כל אלה ננסה לשחזר תמונה היסטורית מקיפה, שאותה נשווה לתיאורים המקראיים, בעיקר אלה בספר עזרא-נחמיה. מהשוואה זו נוכל ללמוד על מידת מהימנותו של ספר זה ועל משמעותו וחשיבותו למחקר ההיסטורי, על כוונותיו הרעיוניות, על שלבי כתיבתו ועל התוספות העיקריות ושלבי העריכה העיקריים של ספר זה.

The Babylonian and Persian Periods in Judah: Between Bible and Archaeology

The seminar will deal with the historical sources to the Babylonian and Persian periods in the Levant, and will compare the historical picture with data from archaeological excavations and surveys, especially in Judah and Jerusalem. All this will be compared to the biblical sources, especially Ezra - Nehemiah, in order to learn about the value of this book for historical research as well as its ideological intentions, the stages of its composition and the different additions and editions.

מטרת התרגיל לתאר את הספריות השונות המרכיבות את 'ארון הספרים היהודי', תוך התרכזות בספרות הבתר-מקראית, ספרות חז"ל והספרות התורנית והרבנית. העיון בספריות השונות יובא בהקשר של מגוון השימושים שעשוי חוקר תולדות ישראל לעשות במקורות הללו תוך הצגת הבעייתיות המיוחדת של כל 'ספריה'. במסגרת הקורס יכירו הלומדים גם את הכלים הביבליוגרפים העיקריים ויתרגלו את השימוש בהם.

‘The Jewish Bookshelf’: The History of the Jews through Their Books
The course will describe the various corpuses which comprised ‘The Jewish Bookshelf’. We will focus on the post-biblical literature, the literature of the Sages (Hazal), mainly the Mishna, Talmud and the Midrash, as well as the various manifestations of the Rabbinic and Halakhic literature. The importance of these sources will be discussed in the context of their usability for the student of Jewish history while introducing the special bibliographical and methodological issues and difficulties of each ‘bookshelf’. The students will be also introduced to main bibliographical tools and will train in how to use them.

העולם היהודי בעת החדשה
שו"ת לתואר הראשון
הקורס יעסוק באירועים המרכזיים שהתרחשו בתולדות עם ישראל בעת החדשה ובהתמודדותם של יהודים – כחברה וכפרטים – עם תהליכי המודרניזציה. בעזרת מקורות שונים נבחן את השינויים שחלו בחיי היהודים בתפוצות שונות ונדון בצמיחתם ובהתפתחותם של זרמים דתיים, רעיוניים ופוליטיים ששינו את פני היהדות.

The Jewish World in the Modern Era

This course deals with the major events that took place in the history of the Jewish People since the mid 18th Century and examine the different ways Jews – as individuals and as a society – faced modernity. Using different sources we will study the changes which occurred in the various Jewish Diasporas and discuss the growth and the development of religious, ideological and political movements which changed the face of Judaism

לימוד תולדות היהודים בעולם הנוצרי עד אמצע המאה ה-12. בקריאת מקורות מהתקופה, נעמוד בהרחבה על העימות בין היהדות והנצרות ועל הקמתן ואופיין של קהילות היהודים באירופה הנוצרית – באיטליה, ספרד, צרפת, גרמניה ואנגליה. נרחיב את הדיבור על המאה ה-11, ההתפתחויות התרבותיות בעולם היהודי ובעולם הנוצרי, ועל מסעות הצלב הראשונים, והשפעתם על יהודי אשכנז.

JEWS AND CHRISTIANS IN THE MIDDLE AGES (UNTIL THE CRUSADES)

The history of the Jews in medieval Christendom until the mid-twelfth century. Reading documentary sources from the period, we shall consider the establishment, growth, and character of the earliest European communities against the background of the encounter between Judaism and Christianity. Special attention will be given to the emergence of Christian Europe from the Dark Ages in the eleventh and twelfth centuries, the earliest crusades, and the impact of crusading on Ashkenazic Jewry.

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית במאות ה 15-12. נתמקד מצד אחד במצבם הבעייתי והמורכב של המיעוט היהודי בעולם הנוצרי העוין, ובמניעים לגרושם של היהודים מרובו של האזור עד סוף ימי הביניים; ומצד שני ביצירתיות החברתית-תרבותית של התקופה שהבטיחה את המשך קיומם של היהודים והיהדות

JEWS AND CHRISTIANS IN THE MIDDLE AGES (FROM THE CRUSADES UNTIL THE EXPULSIONS)

The history of the Jews in Christian Europe from the twelfth until the sixteenth centuries. On the one hand we shall focus on the complex, problematic status of the Jewish minority in a hostile Christian world and on the factors that led to the disappearance of the Jews from most of Western Europe by the sixteenth century. On the other hand, we shall explore the social and cultural creativity that emerged in Jewish communities of the period, insuring their survival and their lasting contribution to Jewish civilization.

כאשר כבשו המוסלמים את ארץ ישראל מצאו בארץ יישבו יהודי חזק למדי, שהנהגתו בטבריה אף שימשה מרכז לקהילות רבות בתפוצות. עם הכיבוש המוסלמי נפתחת בהיסטוריה היהודית תקופת הגאונים. במסגרת השיעור נלמד את נושאים הבאים: תולדות ההנהגה היהודית בארץ ישראל שבראשה עמדה הישיבה. חידוש היישוב היהודי בירושלים. השפעת היהדות על קדושת ירושלים באסלאם. ההתיישבות הקראית בארץ ישראל. השפעת חילופי השלטון המוסלמי על היישוב היהודי בארץ ישראל. ירידת כוחו של היישוב היהודי ערב הופעת הצלבנים. המקור העיקרי הוא תעודות מהגניזה.

The Jewish Population in Palestine in the First Islamic Period (634-1099)

The Muslim found in Palestine a relatively strong Jewish community. Its leadership-the Yeshiva- was then In Tiberias and served also as a center to many Jewish communities in the Diaspora. The Muslin conquest opened a new period in Jewish History: the Gaonate period. We shall study about the history of the Jewish leadership in Palestine, the renewal of the Jewish community in Jerusalem, the influence of Judaism on the holiness of Jerusalem in Islam, the Karaite settlement in Palestine, how the changing of power in Islam influenced the history of the Jewish population in the country. The main source for information is the Cairo Geniza.

השיעור ידון בהיסטוריה של היחסים בין יהודים ונוצרים בימי הביניים בתחום מוגדר. הוא יבחון את המגמות הדומיננטיות בהיסטוריה של המגעים בתחום הפוליטיקה; משפט; תרבות חומרית ורוחנית עד הגירושים.

FROM YEHUDA HA_LEVI to DON ISHAQ ABRAVANEL
The lectures will deal with the history of the relations between Jews and Gentiles in the middle ages in a well defined area. It will analyse the dominant tendencies in the history of cultural encounters in political history; law; material and spiritual cultures before the expulsions.

הכיבוש המוסלמי חיסל את האימפריה הפרסית הסאסנית ששלטה בבבל ובפרס. עם הכיבוש המוסלמי נפתחת בבבל תקופת הגאונים בהיסטוריה היהודית. הבולט מבין גאוני בבל היה ללא ספק סעדיה גאון, שבחשיבותו נדון. במסגרת שיעור זה יעלו הנושאים הבאים: תולדות הישיבות, תולדות ראשות הגולה, השפעת התרבות היהודית על האסלאם והשפעת התרבות המוסלמית על היהדות. צמיחת התנועה הקראית בבבל ובפרס.

The Jewish Population in Babylonia from the Muslim Conquest until the Fall of the Abbasid Chaliphate

The Muslim conquest destroyed the Persian Sasanid Empire that had ruled Persia and Babylonia. Under the Persians a very important Jewish center had existed. The Babylonian Talmud is a witness for its importance. The Muslim conquest opened a new area in the Jewish history in Babylonia, the Gaonate period. The most important Gaon was Saadia Gaon, and we shall discuss his importance. In this lesson we shall study the history of the yeshivot, the history of the exilarch, the rivalry between Palestine and Babylonia, the Karaite movement that was created at that time, and the cultural influence of Islam on Judaism.

ארץ ישראל ורוב תפוצות היהודים היו תחת שלטון רומי פגאני (טרם התנצרות האימפריה) במשך כ400 שנה (63 לפנה"ס-324 לספה"נ). המחצית הראשונה של תקופה זו התאפיינה בפעילות מרדנית עיקשת ויוצאת דופן. המחצית השנייה היתה רגועה הרבה יותר, ונכרו בה גם תקופות של שיתוף פעולה והתקרבות בין השניים. הקורס יעקוב אחר התפתחות מערכת היחסים בין יהודים לבין רומא, ובעיצובם של הדימויים ההדדיים של רומא בספרות היהודית ושל יהודים בספרות הרומית.

Roman Rule - was it good or bad for the Jews?

The land of Israel and most of the Jewish Diaspora were subject to Roman rule (before Christianization) for 400 years (63 BCE-324 CE). The first half of this period was characterized by persistent and extraordinary Jewish rebellious activity. The second half was much calmer, both sides came closer and even cooperated from time to time. The course will follow the development of relationships between Jews and Rome, and the formation of the mutual image both of Rome in Jewish literature and of Jews in Roman literature and historiography.

בשנות המדינה הראשונות נתון היה הציבור הישראלי במתח של מלחמה, עלייה ובניין אומה. מטרת הקורס היא להתחקות אחר תפקידן ומקומן של נשים בהוויה הלאומית בשנים אלה. בקורס נדון במעמדן של נשים, בדימוין העצמי ובתדמיתן הציבורית ונראה כיצד ביקשו נשים לקדם את מעמדן באמצעות השתלבות באתוס הלאומי ובשיח הלאומי. נבחן מקרוב את חייהן, תדמיתן ותפקידיהן של נשים עירוניות מזה ונשים בהתיישבות העובדת מזה. נעקוב אחר פעילותן של נשים בזירה הציבורית ונתחקה אחר כמה מאבקים הכרוכים בחקיקה שעניינה מעמד הנשים בחברה ובמשפחה. כן נבחן מקרוב את מערכת היחסים שבין נשים ותיקות ונשים עולות בדימוי, בפרקטיקה ובסרטי הסברה בני הזמן, על רקע מתחים וסטריאוטיפים בינעדתיים.
להלן רשימת הנושאים בהן נדון:
נשים ולאומיות: נשים בציונות
נשים והגירה
נשים ומאבקי נשים בארץ ישראל 1882-1948: נשים במושבות העלייה הראשונה, נשים פועלות, נשים אזרחיות
נשים במחתרות ובצה"ל
נשים עירוניות ומדיניות הצנע
נשים בפוליטיקה
נשים בהתיישבות העובדת
יחסי נשים ותיקות ועולות
מאבקי דת ומדינה: בהיבט מגדרי
נדרשת השתתפות פעילה
עבודה מסכמת

Women and Nation-Building: 1900-1950
This course explores the values and cultures of Israel through gendered, cultural, social, and historical perspectives that extend from pre-State, Mandatory Palestine to the 1960s. Through interdisciplinary lenses, the course examines the development, evolution, expression, and reflection of Israeli women in history, and follows the construction of Zionist and Israeli womanhood through ideology and cultural production.

השיעור יביא תמונה רחבה של תולדות היהודים באירופה ושל היישוב בארץ-ישראל בתקופה שקדמה למלחמת-העולם השנייה. על הרקע הזה נבחן כיצד הבינו ופירשו ציבורים יהודים שונים – בעיקר בפולין, בארץ-ישראל ובתנועה הציונית – את המצב ההיסטורי, איך חזו את הצפוי, נענו לאתגרים, והציעו פתרונות מתחרים ודרכי פעולה שונים.

August 1939 – The Jewish World and Erezע Yisrael on the Eve of the Second World War

The course will present a broad picture of the history of the Jews in Europe and of the Yishuv in Erezע Yisrael during the period preceding World War II. Against this background, we will examine how different Jewish communities—particularly those in Poland, Erezע Yisrael and the Zionist Movement—understood and interpreted the historical situation, how they regarded the future, responded to challenges, and offered viable solutions and alternative modes of operation.

השיעור עוסק בתולדות המפגש בין שתי תרבויות, היהודית והיוונית, במזרח הקרוב ובעולם הים-התיכון החל מכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד לכיבוש הארץ בידי פומפיוס, ומתמקד בהיבטים המדיניים, החברתיים, התרבותיים והדתיים של השלטון הסלווקי בארץ ובעלייתו של בית-חשמונאי במאה השנייה לפנה"ס. תולדות היהודים בתקופה ההלניסטית יחקרו על רקע המפגש בין התרבות היהודית לתרבות יוון, והיווצרותו של העולם ההלניסטי. דגש מיוחד יושם על הנוכחות היהודית בממלכת תלמי והקשרים בין הקהילות היהודיות השונות תחת הממלכות ההלניסטיות וממלכת החשמונאים.

Jews and Greeks in the Hellenistic Period.
The course traces the history of the relationship between two cultures of the Mediterranean and the Near East, the Jewish and the Greek, starting from the fourth century B.C. up to the Roman conquest. It focuses on political, social, cultural and religious aspects of the Seleucid Greek presence in Palestine and the rise of the Jewish Hasmonaean kingdom in the second century B.C. The history of Palestine during this period will be contextualized in the broader historical framework of the encounter between the Jewish and Greek cultures in the Near East and the crystallization of the Hellenistic civilization. Special attention will be given to the Jewish communities of the Ptolemaic kingdom in Egypt, and the relationships between the various different Jewish communities of the Hellenistic word.

בית הכנסת היה המוסד המרכזי בקהילה היהודית בימי הביניים. בבית הכנסת התנהלה עבודת הפולחן - התפילה, וכן רוב הפעילות החברתית הקהילתית. בשיעור זה אבחן את ההתפתחות במוסד עצמו (ארכיאולוגיה ואומנות), בתפילה (פולחן, העברת מסרים, הכנסת הפיוט לתפילה), בטקסים (ימי זכרון, תהליכי סוציאליזציה) ובשאלת המעמד חברתי (מקומם של הילדים, מקומן של הנשים). תקופת ימי הביניים בצפון-צרפת, גרמניה ואנגליה היא תקופה מתוחה ורבת תהפוכות בהיסטוריה של היהודים. אבדוק את האירועים והשפעתם דרך מוסד בית הכנסת.

Synagogue and prayer (Medieval Europe)
The central institute in the Jewish community during the middle ages was the synagogue. In the synagogue the rite of prayer was conducted as well as most of the communal and social activities. In this lesson I shall examine the developments in the institute itself (art and archeology), in the prayer (rituals, conveying messages and the introduction of the Piyyut to the prayer), in ceremonies (commemoration and social processes), concerning social status and the status of children and women in the community. In Jewish history the period of the Middle Ages in northern France, Germany and England was exceptionally fickle and tensed. I shall examine these events and their influences through the synagogue institute.

במהלך הקורס נציב טיפולוגיה היסטורית של העניין היהודי עם המזרח, האמיתי והמדומיין כאחד, החל משלהי המאה ה-18 ועד למאה העשרים. נדון בייצוג של יהודי ארצות האסלאם בסוגות שונות של ספרות השכלה ובהבנייה של זיכרון היסטורי אודות סימביוזה יהודית-ערבית אשר איננה עוד. נתוודע לנוסעים יהודים ומומרים אשר תרו אחר "נדחי ישראל" הפזורים על פני תבל במאה ה-19 כמו גם למאמצים המקבילים של ארגונים פילנתרופיים מיסודם של יהודי מערב אירופה בכיוון זה. נאיר את הזוויות היהודיות של הקולוניאליזם האירופאי המודרני ולבסוף נחתור לשווה ולשונה בינו לבין הציונות.

The Challenge of Orientalism
This course will outline a historical typology of specific but varied Jewish interests in the East, both real and imagined, since e of Orientalismthe age of European Enlightenment. Special attention will be paid to the origins and functions of a historical memory regarding a once but now defunct Arab-Jewish symbiosis. Students will be introduced to a whole host of travelers, emissaries and missionaries to the Jews of the Orient during the 19th and 20th centuries. Various philanthropic concerns and efforts directed towards the latter will also be considered. We will conclude with a comparison of Zionism and modern European colonialism as two different examples of a political as well as cultural orientation that originated in the West but was implemented in the East.

במהלך הקורס נסקור ונבחן את האירועים המרכזיים שהתרחשו במהלך השואה. בין הנושאים בהם נעסוק: אנטישמיות ואידיאולוגיה נאצית; יהודי גרמניה בשנות השלושים; המדיניות האנטי יהודית בארצות הכיבוש השונות; החברה היהודית לנוכח בידודה בגטאות מזרח אירופה; גורל היהודים במערב אירופה, בבלקן ובצפון אפריקה; הישוב היהודי בארץ ישראל ויהודי ארצות הברית לנוכח השואה.

The Holocaust

During the course we will review and examine the major events that occurred during the Holocaust. Among the issues which we will deal with: anti-Semitism and Nazi ideology; Jews in Germany in the thirties; Anti-Jewish policies in different occupation zones; The Eastern European Jewish society and its isolation in ghettos; The fate of the Jews in Western Europe, the Balkans and North Africa; the Jewish community in Israel (The Yishuv) and the Jews of the United States in light of the Holocaust.

מטרת השיעור היא לסקור ולנתח את ההשקפות האידיאולוגיות והעמדות הפוליטיות שרווחו בחברה היישובית בנוגע ליחסי יהודים-ערבים בארץ ישראל מימי העלייה השנייה ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. בשיעור ייבחנו דפוסי ההתייחסות כלפי ערביי הארץ, הפולמוס באשר לקיומה של תנועה לאומית ערבית, המתווים האפשריים שהועלו לפתרון העימות וגורם הזמן כמרכיב מכריע בעיצוב השקפות בני התקופה. חובות הקורס: קריאת טקסטים ובחינה.

The Arab-Jewish Conflict in Palestine, 1905-1939
The course target is to examine and analyze the ideological views and political policies within the Jewish society regarding the Jewish-Arab relations in Palestine from the Second Aliya till the beginning of WWII. Discussions will be held about patterns of behavior toward the Arabs, the debate regarding the existence of a national Arabic-Palestinian movement, possible solutions raised to solve the Jewish-Arab confrontation and the time factor as staple in understanding the struggle between the two peoples.

בתקופה המשתרעת בין שתי מלחמת העולם גדל היישוב היהודי בארץ ישראל מ-56,000 נפש ל-450,000 נפש. הגידול המספרי הדרמטי הזה בנוכחות היהודית מלמד על עוצמת השינויים שהתחוללו בארץ ישראל בין 1918 ל-1939. השיעור יעסוק בקווים העיקריים בהתפתחותו של היישוב בפרק הזמן הנדון ובסיבות להפיכתו למוקד פעילותה של התנועה הציונית. במרכז עיוננו יעמדו העימותים הפוליטיים בזירה היישובית והציונית, המשברים הכלכליים והשסעים הרעיוניים-חברתיים. חובות הקורס: קריאת טכסטים ובחינה.

The Yishuv between the Two World Wars
During the Years between WWI and WWII the Jewish settlement in Palestine raised from 56,000 people to 450,000. This dramatic growth in Jewish presence teaches the changes in intensity happened in Palestine between 1918 and 1939. The Course will examine the main lines of the Jewish settlement development during the relevant period and will explore the ways Palestine became the focus of the Zionist movement’s activities. The center of our discussion will be the political debates in the Zionist arena, the economical crises and the ideological-social rifts.

הכנסייה הקתולית , שהיא המוסד המרכזי בחייהם של למעלה ממיליארד מאמינים, ובוודאי דמותו של ישו, זכו לתיאור ולהתייחסות קולנועית ענפה ומרתקת. בחלק מן הסרטים ישנה התייחסות לעם היהודי ולמדינת ישראל, ולעתים הם גם עומדים במרכז העלילה כמו למשל בסרט של קבוצת מונטי פייתון "בריאן - כוכב עליון", המתרחש ב"מדינת יהודה", או בסרטו של מל גיבסון, "ייסוריו של ישו", המתרחש בירושלים, ובסרט התגובה של קוסטה גבראס, "אמן", המתרחש ברומא, גרמניה ואושוויץ, בזמן השואה.
הכוונה היא להראות לתלמידים קטעים מן הסרטים, הנעים מפרודיה לדרמה, מסרטי עלילה לסרטים דוקומנטריים, לנתח את ההתפתחות והשינויים ביחסם של יוצרים אל הקשר שבין הכנסייה לבין העם היהודי ומדינת ישראל, ולשאול: האם היוצרים משקפים במקרה זה את דעת הקהל או משפיעים עליה ועל עצם היחסים בין הצדדים?

The Catholic Church, Jews and Israelis on the screen
The Catholic Church, the central institute in the lives of more than a billion believers, and Jesus Christ un its midst, have been intensively depicted in many a film. In some of them the Jewish people and the State of Israel are being referred to, and in some they are at center stage, such as in the Monty Python's "Brian – Super Star", that takes place in "the State of Judea", or Mel Gibson's "The Passion of the Christ" – in Second Temple Jerusalem, and Costa Gabras' answer "Amen, - in Rome, Germany and Auschwitz.
Excerpts from the films, ranging from parody to drama and from fiction to documentaries, will be screened, followed by an analysis of the developments and changes in artists' attitudes to the inter-relations between the Catholic Church and the Jews, and by a question about the cinema as a reflection of public opinion or as a possible shaper of these inter-relations.

הטענה שהיהודים תרמו תרומה חשובה ליצירתה ולעיצובה של "אירופה" המודרנית ותרבותה הופיעה במהלך המאה ה-19. ה"מיתוס" היה משותף לאלה שתיארו את "התרומה" הזאת כשלילית במהותה, ולאלה שתיארו אותה באופן חיובי. בצורה הרדיקלית שלו המיתוס הזה טוען כי המאה ה-19 היתה "המאה היהודית".
השיעור יעסוק בגלגוליו של המיתוס ובשימושים השונים שנעשו בו – ותוך כדי כך יאיר את הוויכוחים על חלקם של היהודים ביצירת "התרבות המערבית" והעולם המודרני.

“The Jewish Century” – The Transformation of Mythos

The claim that Jews made a significant contribution to the creation and design of modern “Europe” and its culture appeared throughout the nineteenth century. This “mythos” was common to those who would regard this “contribution” as essentially negative, as well as to those who would regard it in a positive manner. In its extreme form, this mythos claims that the nineteenth century was the “Jewish Century.” The course will examine the different incarnations of this mythos and the various purposes for which it was used, and in doing so will illuminate the discussions on the part played by Jews in creating “Western culture” and the modern word.

מטרת הקורס לבחון את השפעת השואה על החברה והממסד הישראלי מסוף מלחמת העולם השניה ושנותיה הראשונות של המדינה ועד לשנים האחרונות. במוקד תעמוד השאלה כיצד ומדוע הפכה השואה למרכיב כה מרכזי בזהות הלאומית הישראלית. בשעורים הראשונים תידון שאלת המפגש בין נצולי השואה לבין בני הארץ שלא חוו את אימי השואה. בהמשך נדון בראשית הנצחת השואה, במשפט קסטנר ומשמעותו לגבי יחסה של החברה הישראלית לשואה ובשינויים שחולל משפט איכמן. דגש מיוחד יושם בקורס על הבנת יחסה של החברה הישראלית להתנהגותו של הציבור היהודי בשטחי הכיבוש הגרמניים: האם "כצאן לטבח"?, המרידות בגיטאות והיודנראטים. נדון גם בשילומים מגרמניה ובהתפתחות היחסים בין יהודים לגרמנים על רקע השואה. בחלק האחרון של הקורס נבקש לדון בויכוח על ההשפעה האפשרית של השואה על מדיניות החוץ והביטחון של ישראל בכלל ועל על הסכסוך הישראלי-ערבי בפרט ובשאלת מקומה של השואה במערכת החינוך ובכלל זה סוגיית המסעות לפולין. בהקשר זה, נציג גם תפיסות הגורסות כי לעיסוק הנרחב בשואה השפעות שליליות על החברה הישראלית ועל יחסיה של ישראל עם העולם הסובב.

The Israeli Society and the Holocaust
This course will explore the impact of the Holocaust on Israeli society and its leadership from the end of World Word II and the formative years of the State of Israel until recently. It will examine how the memory of the Holocaust became a central component in Israeli national identity. The following issues, among others, will be discussed: the encounter between Israelis and survivors of the Holocaust, the public debate over questions of resistance and collaboration; commemoration and museums; the Kasztner Trial and the Eichmann Trial; relations with Germany; the impact of the Arab-Israeli conflict on Holocaust awareness; the role of the Holocaust in the Israeli educational system and youth trips to Poland. We will discuss opposite views regarding the importance of Holocaust awareness to the Israeli society. In this respect, the course will relate to those who present the importance of Holocaust lessons to Zionism on the one hand and others that posit negative implications of Holocaust awareness on the Israeli society.

הקורס ישלב בין הרצאות פרונטאליות לדיונים על מקורות ראשוניים ומשניים על מנת לעקוב אחרי התפתחויות היסטוריות, חברתיות, תרבותיות ודתיות בקרב יהודים באמריקה הצפונית מראשית התיישבותם ועד ימינו. בנוסף לנרטיב ההיסטורי נתרכז במגע עם האוכלוסייה הסובבת, קשרים עם קבוצות אתניות אחרות ושאלות לגבי הייחודיות של החוויה היהודית בארה"ב. לצד קריאת מקורות ראשונים ומשניים נשתמש גם בספרות, שירה, קולנוע ומוסיקה בניסיון לפענח את סוד הצלחתה של אמריקה ויהודיה. במישור התיאורטי, הקורס יבחן את היהודים באמריקה דרך תפיסת ההיברדיות (hybridity) וישאל האם תפיסה זו עובדת, ובמידה וכן - מתי ואיך.

The Promised Land? Jews in America, 1654-2010

This course will combine lectures and discussions of reading materials to follow historical, social, cultural and religious developments among Jews in North America from their very settlement till today. In addition to constructing a chronological narrative, we will also focus on questions related to relations with the surrounding society, interactions with members of other ethnic groups, and the question of American and American Jewish exceptionalism. In addition to reading materials, we will also examine literature, poetry, film and music in an attempt to gain a deeper understanding of the secret of American (Jewish) success and its discontents. On the theoretical plane, the course will examine American Jewry through the prism of hybridity and ask whether or not hybridity works and, if so, when and how.

עד התפרקות האימפריה הרוסית ב-1917, יהודי רוסיה היוו את הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם. במהלך הסמסטר נעקוב אחרי החוויה היהודית באימפריה הרוסית, מהמפגשים הראשונים ועד פירוק האימפריה. הקורס יתרכז בקשרים עם השלטון הצארי, שינויים אינטלקטואליים ודתיים בקרב היהודים, שינויים חברתיים שהתלוו למודרניות, מאמצים להשתלב בחברה הסובבת ותגובות נגד, ולידתן של תנועות פוליטיות מודרניות. בנוסף למאמרים אקדמיים ומקורות היסטוריים נשתמש גם בספרות, בשירה ובמקורות ויזואליים על מנת לעקוב אחרי אספקטים שונים של המפגש בין יהודים והאימפריה הרוסית. במישור התיאורטי, נבדוק האם הפרספקטיבה של ספרות קולוניאלית ומחקרים פוסט-קולוניאליים מהווה פריזמה למבט תקף ואמיתי על יהדות רוסיה.

An Unrequited Love? Jews and the Russian Empire, 1772-1917

Until the collapse of the Russian Empire in 1917, the Jews of Russia represented the largest Jewish community in the world. This course will employ lectures and discussions to uncover and trace the historical, cultural and intellectual experiences of millions of Jewish subjects of the Romanov dynasty. In addition to examining government policies towards Jews, we will also look at intellectual and religious changes among the Jews, the impact of modern society, the various attempts at achieving a synthesis between Russian and Jewish societies, Jewish and non-Jewish opposition to these efforts, and the growth of modern political movements. In addition to published sources, we will also use works of literature and poetry as well as visual sources in our efforts to gain a deeper understanding of Jewish society and culture under imperial rule. On the theoretical plane, works addressing colonial settings and post-colonial theory will be used to re-evaluate Jewish experience in the age of empires.

אף שהדיוק ההיסטורי מהן והלאה, מלוות מספר קטגוריות מיוניות את השיח סביב עדות המזרח בחברה הישראלית. בקורס זה נעשה דה-קונסטרוקציה לאופנתי מכולן, "היהודים-הערבים", ונציע לה טיפולוגיה חלופית. נברר מה איחד ומה הפריד בין מגורשי ספרד לבין קהילות אחרות בארצות האסלאם דוגמת העדה המוסתערבית בפלשתינה ו"הערבים, בעלי הפאות" מתימן. נכיר "ערבים, בני דת משה" שאכלסו את המגרב הצרפתי, כמו גם את חכמי בבל שהתיימרו להמשיך ולהנהיג את הפזורה היהודית הבגדאדית הפרושה בכל רחבי האימפריה הבריטית. נתחקה אחר חסידי הנאורות, היהודית והערבית כאחת, ונכיר מגוון של אינטלקטואלים יהודים שחוו את המעבר מן העידן הקולוניאלי לעידן הלאומי במזרח התיכון.

The Arab Jews: Elusive Identities
This course will historically deconstruct the rather fashionable and politically loaded hybrid, Arab-Jews, offering an alternative typology. We will distinguish the better known Sephardi exiles from their indigenous brethren in faith in Islamic lands such as the Musta'rab Jews of Palestine, not to mention the "side locked Arabs" who populated Yemen. The decipherment of a rather modern and French North African category, Arabs of the Mosaic Faith, will be complimented by observing how the Babylonian rabbinic elite attempted to hold sway over its flock of Baghdadi provenance situated throughout the British Empire. Special attention will also be paid to Jewish intellectuals as they encountered the colliding forces of enlightenment and colonialism, not to mention conflicting nationalisms ever present in the Middle East.

הכיבוש המוסלמי פתח את שערי ירושלים להתיישבות יהודית לאחר פרק זמן ארוך של היעדרות יהודים מממנה. במחצית השנייה של המאה התשיעית התיישבו הקראים בעיר, והקימו בה מרכז רב חשיבות. ברבע הראשון של המאה העשירית עברה ישיבת ארץ ישראל הרבנית, מי שהנהיגה קהילות רבות בתפוצות, מטבריה לירושלים. לתולדות הקהילות היהודיות בעיר והישיבה במסגרת השלטון המוסלמי נקדיש תרגיל זה. המקור העיקרי לידיעות הוא תעודות מגניזת קהיר.

The History of the Jewish Community in Jerusalem Under Islam Until 1260

The Muslim conquest opened the gates of Jerusalem to Jewish settlement after of long period of Jewish absent from the town. In the middle of the 9th century the Karaites established their community in the town, which became a very important center for them. In the first quarter of the 10th century the Rabbanaite Yeshiva of the Land of Israel, which served as a center for many Jewish communities in the Diaspora moved from Tiberias to Jerusalem. This course will be devoted to the history of the Jewish communities in the town. The main source for information is documents from the Cairo Geniza.

בשנות החמישים היה הציבור הישראלי מפולג על פי קווי מתאר חברתיים-כלכליים, עדתיים ואתניים, אידיאולוגיים ופוליטיים. בקורס נבקש לעקוב מקרוב אחר אירועים ומשברים שונים אשר גילמו, החצינו ואף שרטטו את גבולותיהן של כמה מקבוצות המשנה בחברה ולדון בהכרעות שעיצבו את מעמדו של השלטון וכן את מעמדם של האזרחים וזכויותיהם. בקורס נעקוב מקרוב אחר הסערה הציבורית שעוררו האירועים המכוננים בזמן התרחשותם, וכן במידת האפשר גם לאחר זמן תוך בחינת ההשפעה שהייתה לאירועים אלה על זהותן של קבוצות המשנה ועל עיצוב הזיכרון של העשור הראשון. דגש מיוחד יושם על לימוד שפת המושגים של התקופה באמצעות קריאה של מקורות ראשוניים וצפייה בסרטים בני הזמן וממרחק הזמן.

להלן רשימת הנושאים שיידונו בקורס:
1 מפלגות ובחירות בעשור הראשון
2 השמאל מפרוק הפלמ"ח ושביתת הימאים ועד משפט הרופאים– הפנים והחוץ
3 הפילוג בקיבוץ המאוחד
4 הימין מאלטלנה ועד הנסיגה מסיני
5 המפלגות הדתיות והמאבק על החינוך ומעמד הנשים
6 מדיניות הביטחון של ישראל – שאלות של פרשנות
7 פרשת כפר קאסם
8 אירועי ואדי סאליב וכינונה של הזהות המזרחית

נדרשת השתתפות פעילה
עבודה מסכמת

Ideology, politics and law in 1950s Israel

This course offers an exploration of key political events. It presents Israeli culture and society through a series of controversial decisions taken by the Israeli government, the Israeli courts, the Israeli Parliament or other organs such as political parties or social movements. The impact of these events produced in some cases political actions, social changes and cultural manifestations such as films, television series, poems and essays. All of which sketch a portrait of Israeli state and society.

(הקורס מיועד לתלמידי שנה שנייה ושלישית בתוכנית אופקים ולתלמידים שעברו את הקורס ארון הספרים היהודי – מקורות לחקר תולדות ישראל) .
במרכז הקורס תעמוד שאלת האחדות והריבוי שבארון הספרים היהודי. על-מנת להתמודד עם שאלה זו יחשף התלמיד לתהליך היווצרותו של ארון הספרים החל מהקאנוניזציה של המקרא, עבור דרך ספרות חז"ל וכלה בהתפצלותו לסוגי ספרות שרב בה השונה מהדומה (פילוסופיה, הלכה וקבלה). השיעורים יתבססו על קריאה ביקורתית של מקורות אופיינים לספרות ההלכתית, קבלית והפילוסופית מהתנ"ך ועד העשורים הראשונים של המאה העשרים (תנ"ך, ספרות חז"ל, קבלה, כרוניקות, קבלה, הגות ימי הביניים והעת החדשה – מנדלסון, הרמן כהן, בובר; אחד העם, ברדיצ'בסקי, ברנר, ריינס, והרב קוק). אחד ממוקדי העיון במסגרת קריאת הטקסטים יהיה שאלת הייחודי והמשותף ליצירות הנדונות.

Halachah, mysticism and Philosophy in the Jewish creation
The question of unity and plurality in the Jewish Library is the central core of the course. In order to be able to confront this question the student will be exposed to the creating process of the Jewish Library from the canonization of the bible through the rabbinical literature till its fullness which contains diversity and contradictory sub-literatures. The main mean to deal the central question of this course will be a critical reading of characteristic sources from the whole Jewish library (Bible, Post-bible, Mishnaha and Talmud, Midrash, Halachah, Kabbalah and extracts from the writings of some eminent philosophers from medieval age till our age, such as Rozenzwig, Chohn, Buber, Kaplan, Gordon). One of the goals of this reading is to find (if there is) the uniqueness and the diversities of this wide library.

הקורס הינו תרגיל בהיסטוריה השוואתית העוסק בשאלת ההגדרה של מוסד העבדות בתקופות ובתרבויות שונות. הקורס מציע לבחון את התפתחותו של מוסד העבדות בישראל בתקופה העתיקה לצד התפתחויות של מוסדות מקבילים בתקופות שונות החל מהעבדות הרומית דרך מוסדות עבדות בעולם ימי-הביניים וכלה בעבדות באפריקה ובאמריקה בעת החדשה. במרכז התרגיל תעמוד ההשוואה בין המימדים הסינכרוני, הדיאכרוני והאסינכרוני בניתוח היסטורי השוואתי. ההיבטים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים של מוסד העבדות, וההשפעות ההדדיות בין התפתחותו של מוסד העבדות בעולם היהודי ובתרבויות שונות יילמדו לאור ניתוחן של תעודות היסטוריות פרטיות וציבוריות מתקופות שונות.
0677206601:

Between Jewish and African slaveries: a comparative study of the institution of slavery

The course explores methods of comparative history in the study of the institution of slavery from Antiquity to Modern Times. The course studies the development of the institution of slavery in the Jewish world in Antiquity while comparing it to developments that the institution of slavery underwent in other cultures from Roman antiquity through the Middle Ages, with references to African and Modern American slaveries. The social, economic and cultural aspects of the institution of slavery will be analyzed through a study of private and public historical documents from different periods in history.

השיעור יעסוק בהיסטוריה של הקהילה היהודית בספרד כמוסד. הוא יכלול דיונים במבנה הקהילה; התפתחותה; שורשיה והשפעות היסטוריות. נדון כמו כן במקורות הראשוניים ובטיאוריות הקלסיות על היסטוריה של הקהילה.

COMMUNITY AND INSTITUTIONS IN MEDIEVAL SPAIN
The course of lectures will focus on the history of the Jewish communities of Spain from an institutional perspective. It will include discussions on the structure of the community, its origins, development and later influences.

הכיבוש הצלבני של ארץ ישראל בשנת 1099 יצר בערי ארץ ישראל קהילה חדשה. קהילה שאחד ממרכיביה החשובים היה אירופי. במקביל להקמתה של מדינה אירופית במזרח נוסדה קהילה יהודית שהיסוד העיקרי בתוכה היה מזרחי, אך ליסוד המערבי האירופי בתוכה נודעה חשיבות רבה גם כן. זוהי הפגישה הממשית הראשונה שהתקיימה בין התרבות היהודית המזרחית עם התרבות היהודית האירופית, והיא התחוללה בעכו ובירושלים, ובין בית הרמב"ם לבעלי התוספות. .
בתרגיל נעקוב אחרי התפתחות הקהילות הללו תוך הדגשת המגעים התרבותיים שהתחוללו ביניהן,

.

The Urban Jewish Community in Eretz Yisrael in the Crusader’s Period
The Crusader’s conquest of Eretz Yisrael in the year 1099 created new Jewish communities in the cities of Eretz Ysrael, that created the first real ‘meeting’ between Oriental and European Jewish cultures. This took place especially in Acco and Jerusalem. The course will deal with the development of these unique communities stressing the cultural contacts between those two important representatives of the two Jewish cultures.

לימוד שיטתי של שיטות המחקר להתמודדות עם סוג זה של מקור, והצלבתו עם המקורות האחרים של היהודים בימי הביניים. ברור מקיף על מגבלותיו ויתרונותיו של המקור לחקירה ההיסטורית. הנושאים שילמדו: ענייני קהילה ומוסדותיה, ענייני אישות. המקורות שיבדקו הם מהאזור הצפון-צרפתי/ גרמני במאות עשירית עד הארבע-עשרה.

Responsa as an Historical Source - communal issues and matters concerning marital relations
A systematic study of research methods to deal with a particular type of source material and cross-referencing with other Jewish medieval sources. A comprehensive examination of the limitations and advantages of working with the sources in historical research. The subjects to be studied are: affairs relating to communities and communal institutions, matters concerning marital relations. The sources to be examined are from the area of northern France and Germany from the 10th to the 14th centuries.

בעקבות הקמת הח'ליפות העבאסית ב-750 שמרה יהדות בבל על מרכזיותה בעולם היהודי במזרח התיכון, ואף מעבר לו. בשיעור נלמד על יחסי ההנהגה עם השלטון המוסלמי. יחסי ההנהגה עם המרכז היהודי בארץ ישראל,ומערכת היחסים שבין בבל לקהילותיה. כל זה באמצעות תעודות מגנזית קהיר. נעמוד גם על חשיבות היצירה התרבותית של הנהגה זו.

The Jewish Leadership in Babylonia under the `Abbasid Caliphate (750-1258)
After the establishment of the `Abbasid Caliphate in 750, the Jewish leadership in Babylonia kept its centrality in the Jewish world in the Middle East and beyond.
In this lesson we shall discuss the relationship Between the Jewish leadership and the Muslim regime. The contacts between the Jewish Babylonian center and the Jewish center in Palestine, and the relationship between the Babylonian center with its communities. The main source would be the genizah documents.

ספרות השאלות והתשובות היא אחד המרכיבים החשובים של הספרות הרבנית למן ימי הביניים, למן תקופת הגאונים, ראשוני הנשאלים והמשיבים בספרות הרבנית, ועד לימינו ממש. בתוך הספרות הרבנית, משמשת ספרות השו"ת לחוליה שבין הלימוד התיאורטי של ההלכה לבין יישומה בפועל בהתייחס למקרים ממשיים שהמשיב נדרש להם. זיקתה של ספרות זו ליום יום עושה אותה למרכיב הקרוב ביותר במכלול הספרות הרבנית למלאכתו של ההיסטוריון. ערכה של ספרות זו להיסטוריון אינו דווקא בעובדות המתוארות בשאלות. חשובה מכך היא התייחסותו של הפוסק אל המציאות שאיתה עליו להתמודד. ערכה ההיסטורי של ספרות זו, הוא בלמידתה כמות שהיא כתעודה משפטית פוליטית של זמנה. חשיפת היסוד הזה שבספרות השו"ת היא מטרתו של הקורס.
לאחר פגישות אחדות שבהן ננסח עמדות ושיטות עבודה, נתחיל במסע היכרות מעמיק ככל שהמסגרת תתיר לנו עם ספרי התשובות העיקריים של העת החדשה המוקדמת מתחום התרבות האשכנזי,

Introduction to Responsa Literature
The responsa literature is one of the most important components of rabbinical literature from the Geonic time in Babylonia in the Middle Ages, until today. In the rabbinical literature the responsa is the connecting chain between theoretical studies of the halacha and its implementation related to every life. The connection of this literature to daily life enables the historian to examine the responsa not only for details and facts of the cases described, but rather as case studies to learn how the rabbis related to the reality. Studying these texts serves as a legal and political record of its time. Exposing this basis of the responsa literature is the aim of the course.
After a few meetings in which we will establish our methodology through reading sources, we will explore the main Ashkenazic responsa literature of the early modern age in depth.

השואה והקמתה של מדינת ישראל חוללו שינויים קיצוניים בעולם היהודי. השואה החריבה כמעט לחלוטין את הקהילות היהודיות במזרח אירופה בה התגורר משך מאות שנים רוב מנינו של העם היהודי.
מליוני יהודים נרצחו ועמם נחרבה התרבות היהודית המזרח אירופית. רבים מקרב שארית הפליטה היגרו ממזרח אירופה בשנים הראשונות לאחר השואה ובחלק מהמדינות נמשיכה ההגירה גם תחת המשטר הקומוניסטי. מרכז הכובד של העם היהודי בתפוצות עבר לארצות הברית. כאן התגבשה קהילה יהודית בעלת השפעה כלכלית, חברתית ופוליטית יוצאת דופן. במקביל החלה מדינת ישראל להוות מרכיב הולך וגדל בדמוגרפיה היהודית. בשנותיה הראשונות שמשה מקום מקלט לשארית הפליטה וליהודי אסיה וארצות ערב ובהמשך יעד הגירה עיקרי ליהודי מזרח אירופה וברית המועצות. הקמתה של ישות מדינית יהודית והמשך קיומן של תפוצות יהודיות באזורים שונים בעולם, עוררה שורה של שאלות עקרוניות שבחלקן הגדול ממשיכות לעמוד במוקד היחסים בין ישראל והתפוצות גם היום. כגון: הגדרתן של הקהילות ההיהודיות בתפוצות כקבוצה דתית או כקבוצה אתנית הקשורה בישראל; שאלת קיומה של סתירה לכאורה בין מחויבותן של הקהילות היהודיות כלפי ישראל לבין נאמנותן למדינותיהן; הסתירה בין רעיון קיבוץ הגלויות לבין ההכרה של של החברה ישראלית ומנהיגיה בחשיבות כוחן והשפעתן של התפוצות בעיקר בארצות הברית נוכח האתגרים הניצבים בפני ישראל; שאלת המעורבות של ישראל בענייניהן של הקהילות היהודיות ושאלת המעורבות של מנהיגים יהודים בתפוצות בענייני ישראל.
שאלות אלה ואחרות יידונו במהלך הקורס על רקע השינויים הדמוגרפים, המדיניים והחברתיים שעברו מדינת ישראל והקהילות היהודיות בתפוצות מאז השואה והקמת מדינת ישראל ועד לשנים האחרונות.

Relations between the State of Israel and the Jewish world against the Background of the Holocaust

Two pivotal events in the twentieth century, the Holocaust and the establishment of the State of Israel, brought about radical changes in the Jewish world. The Holocaust almost completely destroyed the Jewish communities in Eastern Europe where Jews had lived for hundreds of years. The center of gravity of the Jewish people thus shifted from Europe to the United States. Here a Jewish center with extraordinary economic social and political influence developed. At the same time, the State of Israel began to attract large-scale immigration of Jews who had suffered political, social or economic hardship in their countries. The existence of a Jewish political entity in both Israel and the Jewish Diaspora created or exacerbated some fundamental questions and contradictions. For example: the definition of Jewish communities as religious or ethnic groups with strong links to Israel; the existence of a possible contradiction between Jewish community ties to Israel and loyalty to their own countries; the contradiction between the idea of the ingathering of the exiles and reliance on the political and economic support of Diaspora Jews; the question of Israel's involvement in the affairs of the Jewish communities and that of the involvement of Jewish leaders in Israel’s affairs. These and other issues will be discussed during the course against the background of demographic, social and political changes in the Jewish societies of Israel and the Diaspora.

ההגירה היהודית לארץ ישראל בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה ולאורך המחצית הראשונה של המאה העשרים יצרה את הבסיס להקמתה של מדינת ישראל. בקורס יידונו חמשת גלי העלייה לארץ, בצירוף ההעפלה הבלתי ליגלית, על מאפייניהם, ייחודם ותרומתם לבנייתו ולעיצובו של היישוב היהודי החדש. חובות הקורס: עבודה מצומצמת ובחינה.

The Jewish Immigration to Palestine, 1881-1947
The Jewish immigration to Palestine during the last third of the 19th century and first half of the 20th century created the foundations to the establishment of Israel. The five immigration waves will be discus during the course – as well as the non legal immigration (Ha’apala) – their characteristics, uniqueness and contribution to the construction and designing of the new Zionist Yishuv.

הסכסוך בין ערבים ליהודים על ארץ ישראל הוא אחת התופעות המרכזיות בהיסטוריה של המזרח התיכון במאה העשרים. במהלך הקורס יידונו המרד הערבי בשנים 1939-1936, תקופת המאבק בשנים 1947-1945, מלחמת העצמאות, מלחמות הגבול בראשית שנות החמישים, מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים.
חובות הקורס: עבודה מצומצמת ובחינה.

Israel Wars, 1936-1967
The Jewish-Arab conflict over Palestine is one of the central phenomena in the Middle East 20th century history. During the course a discussion will held about the Arab Rebellion 1936-1939; the struggle era against the British, 1945-1947; the 1948 War; the border wars at the early 50th; Sinai War and the Six Days War.

שני נושאים עיקריים בסמינר. הראשון השפעת היהדות על האסלאם. השני-השפעת האסלאם על היהדות. אשר לנושא הראשון, נלמד על תולדות היהודיים בחצי האי ערב, הן בתימן והן בצפונו, ערב הופעת הנביא מחמד. לאחר מכן נלמד על מערכת היחסים התיאולוגית והפוליטית בין היהודים למחמד בחצי האי ערב. אשר להשפעת האסלאם על היהדות, הרי מדובר בנושא רחב יריעה, שכן האסלאם והתרבות הערבית השפיעו על לשונם של היהודים, הלכתם והגותם ואף תרמו להקמת כיתות בישראל.

The First Cultural Encounter between Judaism and Islam

Two main subjects in this seminar. Firstly we shall study how far Judaism influenced Islam. The second subject deals with Islamic influence on Judaism, which was decisive. As for the first subject, we shall study the history of Judaism in the south and the north Arabic peninsula on the eve of the appearance of Muhammad. Then we shall study the political-theological relationship between Muhammad and the Jews in the Arabic peninsula.
As for the Islamic influence on Judaism, it includes many areas as language, halakha, theology and poetry.

הקורס עוסק בחקר אופנים שונים של כתיבה היסטורית בעת העתיקה, ומתמקד בשאלה של כתיבת היסטוריה כתופעה תרבותית. ניתוח השוואתי של גישות היסטוריוגרפיות שונות יאפשר היכרות עם ההיבטים הרעיוניים-תרבותיים, הפוליטיים והטכניים של כתיבה היסטורית. הקורס מציע מסגרת כרונולוגית רחבת יריעה מהמסורות המוקדמות של כתיבת היסטוריה בתרבויות היהודית והיוונית-רומית, ועד התפתחותן של גישות היסטוריוגרפיות חדשות בשלהי העת-העתיקה. השוואה בין היסטוריוגרפיה יהודית, פגאנית ונוצרית תוך שימת דגש על התפיסה התרבותית-דתית של התפתחות היסטורית תאפשר דיון מעמיק בשאלה כיצד ומדוע נכתבת היסטוריה.

Jews, Pagans and Christians writing History in Antiquity
The seminar explores different forms of historical writing in Ancient Civilizations, focusing on the question of history-writing as a cultural phenomenon. The readings will look at different historiographical approaches, and will introduce the students to the techniques, philosophies and ideologies of ancient historiography. The broad chronological framework will span early traditions of historical writing in the Jewish and Graeco-Roman cultures of the Near East and the Mediterranean world to the new religious historiography of Late Antiquity. Comparison of Jewish, pagan and Christian historiography will enable an examination of the questions of how and why history is written.

ירושלים היוותה, עוד בתקופת הבית הראשון, מרכז חשוב לחיים הלאומיים היהודיים. מרכזיות זו התעצמה במהלך תקופת הבית השני. במקביל, הפך הר גריזים למוקד הזהות של השומרונים, מן המאה השניה לפנה"ס, לכל המאוחר, ואילך. הסמינר יעסוק בהתפתחות מערכת היחסים בין שתי הקבוצות האתניות-דתיות הללו עד הכיבוש המוסלמי (638 לסה"נ), בדגש על מקומם של ירושלים, מכאן, והר גריזים, מכאן, ומערכת היחסים שביניהם.

Between Jerusalem and Mount Gerizim

Jerusalem was an important centre for Jewish national life from the First Temple period. Its centrality was further strengthened during the Second Temple period. Mount Gerizim stood, and is still stands , at the very heart of Samaritan identity, from the 2nd century BCE at the latest, up to the present day. The seminar will deal with the development of the relationship between these two ethnic and religious groups up to the Moslem conquest (638 CE), through the role of Jerusalem, on one side, and Mount Gerizim, on the other, and their mutual relationship.

הסמינר יתמקד בנושא אוכלוסית היהודים שהתנצרה בספרד בימי הביניים. הוא יכלול ניתוח הנסיבות ההיסטוריות; מקורות ראשוניים וטיאוריות עם דגש מיוחד על היחסים בין היהודים והקונברסוס; השפעות הדדיות; מתחים ;חזרה ליהדות ותופעות תרבותיות.

JEWS AND CONVERSOS IN THE MIDDLE AGES AND THE RENAISSANCE
The seminar will focus on the history of the converso population of medieal Spain. It will include the analysis of historical circumstances; primary sources and contemporary theories with an emphasis on the relations between Jews and conersos; mutual contacts and influences and tensions; return to Judaism and cultural phenomena.

הסמינר יעסוק בתמורות גדולות שחלו במעמדו של התנ"ך בתרבות היהודית מתקופת ההשכלה ועד ימינו. הוא ידון בהיבטים שונים של "החזרה אל התנ"ך" בדברים שונים של החברה והתרבות, בתמורות שחלו בתפקידים שהתנ"ך מילא (וממלא), בדרכי הפרשנות והקריאה השונות שלו, בהתמודדות עם ביקורת המקרא, וביחסי הגומלין עם המחקר הארכיאולוגי.

The Hebrew Bible in Jewish Culture during the Modern Period

The course will address the significant changes that took place in the standing of the Hebrew Bible in Jewish culture from the Haskalah period to our own times. It will discuss different aspects of the “return to the Hebrew Bible” in various social and cultural strata, as well as the changes in role and function that the Hebrew Bible played (and continues to play), its various methods of reading and interpretation, coping with the field of biblical criticism, and its relationship to archaeological research.

הגותה הפוליטית של חנה ארנדט ופרשנותה להיסטוריה של המאה העשרים בכלל ולהיסטוריה ולפוליטיקה היהודית בפרט הם העומדים במרכזו של הסמינריון. השיעורים הראשונים יוקדשו להכרת הגותה הפוליטית של חנה ארנדט ולפרשנותה להיסטוריה הכללית. במסגרת זאת יבחנו מושגי המפתח של הגותה (מרחב ציבורי ומרחב פרטי; עבודה, עמל, ועשייה; אחריות ושיפוט; טוטליטריזם ודמוקרטיה) המשכו ורובו של הסמינריון יוקדשו לתפיסתה את מהלך ההיסטוריה היהודית. במסגרת זאת ינותחו ויוערכו תפיסותיה בסוגיות מרכזיות בהיסטוריה ובפוליטיקה של העם היהודי בעת החדשה (האנטישמיות; הלאומיות היהודית; ביקורתה את הציונות; יחסה למדינת ישראל כמדינת העם היהודי; הסכסוך היהודי-ערבי; ומשפט אייכמן).
הסמינריון יתבסס בעיקר על קריאה ביקורתית בספריה משנות ה-60-50 מכאן ובכתביה על יהודים ויהדות משנות ה-30 מכאן.

Issues in Arendt's Thought - the Jew in History and Politics
The core of the seminar is the varied reflections of Hannah Arendt, that is to say her political thought and her interpretation to 20th history and especially to Jewish history. The seminar will begin with Arendt's political reflections and interpretation to the general history. In this frame the student will recognize the key-concepts of Arendt's thought ((public space and private space; labor, work and action; responsibility; judgment; democracy; totalitarianism and so on). And it will continue with Arendt's understanding the course of Jewish history, her criticism on Zionism, her complicated relation to Israel as the state of Jewish people, the Jewish-Arab conflict and Eichmann trial.
The main materials of the seminar are Arendt's writings and especially her Jewish writings.

הקורס יעסוק בתולדות יהודי גרמניה בעת החדשה ובהתמודדותם של יהודים עם תהליכי המודרניזציה. בעזרת מקורות שונים נבחן את השינויים שחלו בחיי הציבור היהודי בגרמניה, נבדוק את ניסיונות ההשתלבות המורכבים של יהדות וגרמניות ונדון בצמיחתם ובהתפתחותם של זרמים דתיים, רעיוניים ופוליטיים מרכזיים. בין השאר נעסוק בתנועת ההשכלה, בתהליכי האמנציפציה וההתבוללות של יהודי גרמניה, ביוזמות התרבותיות שהצמיחו ובתהליכים ששינו את פני הקהילות היהודיות בגרמניה בעת החדשה.

Between Judaism and Germanhood: Germany Jewry facing Modernity

The course will discuss the history of German Jewry in the face of modernity. By using various documents we will analysis the changes that occurred within the Jewish public in Germany, we will study the complicated integration attempts of Judaism and Germanhood and we will discuss the development of central religious and political circles which existed within German Jewry. Among the issues that will be discussed: the Haskala movement (the Jewish Enlightenment), emancipation and assimilation, cultural initiative of German Judaism and general developments which changed German Jewish communities during the 18-19 centuries

בקורס נעקוב אחר כמה מן האירועים הבולטים שעוררו עניין רב בחברה הישראלית בעשורים הראשונים. נציין במיוחד אירועים שהציתו מחלוקות ציבוריות ופוליטיות ונדון בהכרעות שעיצבו את משטר המדינה, את מעמדם של אזרחיה וזכויותיהם ואת זהותם הקולקטיבית. אירועים אלה נחרתו בזיכרון הקולקטיבי ומציינים אבני דרך בסיפורה של החברה הישראלית.
בין האירועים שיידונו בקורס: מלחמת העצמאות ובעיית הפליטים הפלסטינים, פרשת אלטלנה, המאבק על החוקה, מדיניות הצנע, קליטת העלייה, המאבק על חרות הביטוי ובג"צ 'קול העם', פעולת התגמול בקיביה, משפט קסטנר, פרשת לבון ומשפט אייכמן.

נדרשת השתתפות פעילה
רפראט בכתה
לסיום הקורס נדרשת עבודה סמינריונית, או עבודת סיכום בתאום עם המרצה.

Key events in Israeli history: between history and memory

The course explores the values and cultures of Israel in a historical and cultural perspective that extends from the establishment of the state to the 1960s. Through interdisciplinary lenses, the course examines key events that made a significant memorable impact on the history of Israel, on the development of Israeli society and on Israeli Culture. The course sheds light on certain historical crossroads not only aiming to characterize certain aspects in Israeli politics and culture but mainly aiming to offer some insight to the nature of critical decisions in history. It also aims at following the development, evolution, expression, reflection and production of Israeli collective memory, and its leading culture agents.

הסמינר ידון בתרבות יהודי ספרד בימי הביניים והרנסנס כשהדגש הוא על שאלות של נדיבים; מודלים של פטרוניות; השפעות גומלים בין יוצרים ותומכי תרבות.

Culture and Economics in the middle ages and Renaissance
The seminar will focus on the culture of the Jews of Spain in the middle ages and its echoes in the Renaissance with an emphasis on the
themes of patron-client relations; models and ideals of patronage;
relations between patrons and clients; primary sources for reconstructing cultural history.

הסמינר יעסוק בענף אחד של התנועה השבתאית. בגילגוליה של השבתאות בעולם החסידות האשכנזי לאחר שנת 1666 "שנת הגאולה", שבסופה המיר המשיח את דתו והתאסלם.
עיקר השפעותיה של השבתאות על הסביבה האשכנזית מתחוללות לאחר ההמרה. קבוצות של מיסטיקונים חסידים, התמודדו עם האתגרים הדתיים שנפתחו בעקבות שנות התסיסה הגדולות, ובעיקר בעקבות התיאולוגיה השבתאית הסבוכה שפתחה פתח למחשבה דתית חדשה, וגם להתנגדות לה, שהייתה לא פחות יצירתית.

Evolution of Sabbatianism in Ashkenazi Europe
The seminar will deal with one of the branches of the Sabbatian movement and the evolution of Sabbatianism in the pre-hassidic Ashkenazi world after the year 1666, “The year of Redemption”, the year which ended with the Messiah’s conversion to Islam. The main influences of Sabbatianism on the Ashkenazic surroundings takes place after the conversion. Groups of pre- hassidic mystics dealt with the religious challenges and the complicated Sabbatianist theology that became an option for new religious thinking.

עניינו של הסמינר הוא הפולמוס סביב שאלת מהותה של היהדות ליהודי המודרני וייעודה המיוחד בעולם המודרני. בעקבות האמנציפציה וההיחשפות לתרבות המודרנית החלו יהודים רבים לחוש ניכור ביחס לתפיסת היהדות המסורתית מורשת ההגות של ימי הביניים. כתוצאה מכך ביקשו הוגי דעות והיסטוריונים יהודים, כדוגמת, גרץ, הס, לאצרוס, קרוכמל, שטניהיים, שד"ל ואחרים לאשר את יהדותם על-ידי עימותה עם הזרמים הרוחניים והדתיים של זמנם. בפני הוגים אלה עמד אתגר כפול: להסביר את הרלבנטיות של היהדות לציבור היהודי מזה ולנמק את ייעודה ועצמאותה הדתית של היהדות בעולם המודרני מזה.
במסגרת הסמינר תבחן תפיסת היהדות של גרץ, קרוכמל, שד"ל והרמן כהן וזיקתה למציאות ההיסטורית של המאה הי"ט.

The Polemic around the essence of Judaism during 19th
The course deals with the polemic around the question of the essence of Judaism during the 19th. After the emancipation and during the process of assimilation Jews began to feel alienation to Jewish religion as articulated in the middle ages. So many Jewish thinkers have tried to affirm Judaism by confrontation with the 19th' main religious and intellectual streams. The challenge had to face a double task. On one hand they had to explain the relevancy of Judaism to the modern Jew. On the other hand they had to show to outer world that in spite of the great achievements of modern era Judaism has to fulfill a unique mission for the whole humanity and so to justify its separate existence.
The course will focus on the thought of several thinkers like Graetz, Krochmal, Luzzatto and Cohen.

חיי היהודים בעיירות מזרח-אירופה שימשו נושא לספרות אוטוביוגרפית, ממואריסטית ובלטריסטית עצומת היקף ביידיש ובעברית. ספרות זו תיעדה את אורחות חייהם ובנתה דימויים וייצוגים מגוונים של העיירה היהודית תוך התייחסות או התעלמות מן המשותף או המיוחד לעיירות השונות ומתהליכי התמורה ששינו את פני העיירה בחלוף הזמנים. בסמינר נדון במיגון של יצירות מספרות הזיכרונות ומן הספרות היפה, שנכתבו מאמצע המאה התשע-עשרה ואילך ומעמידות דיוקנאות קונקרטיים שונים ומגוונים של עיירות ממשיות ובדויות במחוזות השונים של מזרח-אירופה, מפולין-ליטא עד אוקראינה ומגליציה ועד בסרביה. במרכז דיוני הסמינר תעמוד השאלה: מה בין דיוקנה של העיירה כמהות ריאלית-היסטורית, כפי שהיא עולה מן התיעוד ההיסטורי ומספרות הזיכרונות, לבין עיצובה של העיירה כקונסטרוקציה בדיונית מיתולוגית בספרות היפה?

The Eastern European Shtetl: History, Memory and Image

The life of the Jews in the towns and villages of Eastern Europe (known as Shtetlekh) has become an attractive topic for considerable autobiographical, memoir and fictional literature mainly in Hebrew and Yiddish. This corpus of literature documented the unique lifestyle of those towns and shaped various images and representations while confronting or blurring the common or unique elements of each shtetlekh as well as the process of transformation that changed the shtetl’s nature over time. In the seminar we will discuss various excerpts from memoirs as well as belles lettres from the middle of the 19th century, which offer a variety of concrete portraits of realistic and fictional Shtetlekh all over Eastern Europe. The seminar will focus on the question: is there a difference between the realistic shtetl, which emerges from the historical documentation and is depicted in the memoir literature, and the imagined shtetl as shaped in the literature as a fictional and mythological construction?

סמינריון זה יתמקד בתופעה ובספרות של הפולמוס היהודי-נוצרי, החל מתקופת אבות הכנסייה ולאורך ימי הביניים. ננסה להכיר את הפולמוס הבינדתי בהקשרו החברתי והתרבותי, להבין דרכו את היחסים המורכבים בין הנצרות והיהדות משך התקופה הנדונה, ולבחון את ערכה של ספרות הפולמוס הדתי בחקר ההיסטוריה.

THE JEWISH-CHRISTIAN DEBATE IN LATE ANTIQUITY AND THE MIDDLE AGES

A study of the literature of the Jewish-Christian debate in late antiquity and the Middle Ages: its social and historical context; its reflection of ambiguity and ambivalence in either side's perception of the other; and its assets and liabilities for fruitful historical research.

הדפסת התלמוד השלם בוונציה בשנות העשרים של המאה השש עשרה, פרויקט משותף לנוצרים וליהודים, הייתה אירוע מכונן של התרבות היהודית של העת החדשה. במידה רבה ניתן לראות בה את המהלך שיצר את הטקסט שעמד מאז והלאה ביסוד מערכת החינוך היהודית לדורותיה עד לחילונה בתקופה המודרנית, וכציר המניע שלה.
הסמינר יעסוק בשלבים שונים של ייצור ועיצוב הטקסט התלמודי כספר במאות השש עשרה והשבע עשרה בדפוסי איטליה, הקונפליקט היהודי נוצרי סביב התלמוד הנדפס כפי שבא לביטוי בשריפת התלמוד בשלהי 1553, והדפסת התלמוד המצונזר בבאזל על ידי קהילת הבראיסטים אירופית. במקביל נעקוב אחרי לימוד התורה בישיבות פולין, אחרי התפתחותן של שיטות פרשנות חדשניות, המתחוללת במקביל להדפסות התלמוד לדורותיהן ובמקומותיהן.

The Printing of the Talmud and its Study in the Early Modern Europe
The printing of the complete Talmud in Venice in the first half of the 16th century was a common project for Christians and Jews and it was a formative event of the modern Jewish culture, a procedure that created the text which became the basis and axis of Jewish education for generations.
The seminar will deal with different stages of the production and designing of the Talmudic text as a book in the 16th and 17th centuries by Cristians, jews and converts. the Judeo-Christian conflict around the printed Talmud came to its peak in its burning at the end of the year 1553’ and the printing of the censored Talmud in Basel about twenty years later.

נושא הסמינר הוא היחסים החברתיים שבין נשים וגברים החיים בקהילה היהודית (גרמניה, צפון-צרפת ואנגליה) בימי הביניים, מתחילת המאה ה- 11, כשעומדים לרשותינו מקורות מספיק טובים למחקר ועד לגירוש של יהודי ארצות אלה (סוף המאה ה- 13 ואמצע המאה ה- 14). המחקר יתבסס על כול סוגי המקורות העומדים לרשותינו (ספרות הלכתית, פרשנות למקרא, כרוניקות, ספרות השו"ת, פיוטים), ויעסוק בסוגיות המחקר ובמתודולוגיות של מחקר ההיסטוריה החברתי ומחקר הגנדר.

Jewish women and Jewish Society (Medieval Europe)
The subject of this course is the relationship between men and women within the Jewish society that lived among the Christian population for a period of some three hundred and fifty years. The study concentrates on Germany, northern France and England from the middle of the 10th century – from the time when we have enough Hebrew sources to enable us to undertake a social analysis of the Jewish communities – until the middle of the second half of the 14th century – by which time the Christian population has had enough of the Jewish communities living among it and expels it from all almost of the places that it was living in.

המשנה הינה החיבור הקדום ביותר בספרות התלמודית. זהו חיבור הלכתי מובהק, וככזה הוא משמש בסיס לחקר ההלכה היהודית. עם זאת, בהנחה שאין מדובר בהלכה תיאורטית מהווה המשנה גם 'חלון' חשוב ביותר, לחקר תהליכים היסטוריים, סוציולוגיים ותרבותיים. הסמינר יתחקה אחר השורשים ההיסטוריים של ההלכה בימי הבית השני ואחר השינויים וההתפתחויות, שהתרחשו מחורבן הבית ועד לחתימת המשנה.

The Mishnah: Halakhah and History

The Mishnah is the oldest book in the Talmudic literature. It was written as a halakhic work, and as such has served as a basis for the study of Jewish halakhah. Nevertheless, assuming that its halakhah is not merely theoretical but also reflects reality, the Mishnah can serve as an important window for the study of historical, sociological and cultural processes. The seminar will trace the historical roots of the halakhah in the Second Temple period, and its changes and development up to the compilation of the Mishnah.

הקורס יעסוק בהתפתחות "הפתרון הסופי" ובשלבים העיקריים שהובילו לרצח יהודי אירופה בתקופת השואה. במהלך השנה נבחן את עמדותיהם של בכירי המשטר הנאצי שהנחו והובילו את תהליך הרצח כמו גם את אלו שנטלו חלק פעיל בהשמדת היהודים באתרים השונים. במקביל נעסוק בקורבנות היהודים ובהתנסות היהודית באתרי המוות ובמחנות ההשמדה תוך התבססות על מגוון מקורות מתקופת השואה ומהשנים שבאו אחריה.

"The Final Solution" – Development, Perpetrators, Victims

This course deals with the development of the "Final Solution" and the major steps which led to the murder of European Jews during the Holocaust. Throughout the year we will examine the positions of Nazi leaders who guided the way to the destruction as well as those who took part in the actual murder of Jews. At the same time we will deal with the Jewish victims and learn about their life in the extermination camps based on a variety of sources from the Holocaust and the years that followed.

הסמינר יעסוק בשורת אישים ודמויות בכירות בתנועת העבודה בארץ ישראל ובישראל לאורך המאה העשרים, כגון בני הזוג שוחט, ברל כצנלסון, דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, לוי אשכול, משה דיין. בעזרת מקורות ראשוניים ייבחנו בקורס הנסיבות שהובילו לצמיחתה של תנועת העבודה ולהפיכה לגורם המנהיגותי המוביל ביישוב ובמדינת ישראל מ-1904 עד 1977. הסטודנטים יבחרו אישיות או קבוצת אישים כמושא מחקרם. חובות הקורס: רפרט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית.

Leadership and Leaders in the Israeli Labor Movement
The seminar will discuss several senior and leading people in the Labor movement in Palestine and the state of Israel during the 20th century. Leaders like the Shohat couple, Berl Katznelson, David Ben-Gurion, Golda Meir, Levi Eshkol, and Moshe Dayan. In the course, the circumstances leading to the growth of labor movement and turning into a leadership factor in the Jewish settlement and the state of Israel from 1904 to 1977 will be examined using primary sources. The students will chose figures or group of people as their object of biographical research.

הקורס יבקש לבחון את מקומה של המשפחה בחברה המתהווית במדינה החדשה הקולטת גלי הגירה גדולים, ובמיוחד לעקוב אחר יחסי הגומלין שבין עיצוב התפקיד ההורי לתפיסתה של הילדות הישראלית. במסגרת הקורס נעמוד על יחסי הגומלין שבין המשפחה לחברה וכן בין המשפחה למדינה.
במסגרת תהליך בנייתה של החברה במדינה שקמה זה מקרוב, כוננו מסגרות תחומות וברורות של גיל ומגדר שלכל אחת מהן מאפיינים, זכויות וחובות מובחנים. תשומת לב, משאבים, ושעות עבודה רבות של עובדים בארגונים שונים הוקדשו להנחלת עקרונות ההורות הראויה – לכלל האוכלוסייה ובעיקר לעולים החדשים. כן נמשכה בנייתם של מוסדות שונים שנועדו להבטיח ילדות ונעורים ראויים בתוך מסגרת המשפחה ומחוצה לה. בנוסף להקמת מוסדות ולהכשרת עובדים בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות שעסקו בתחומים אלה, נחקקו חוקים, ובהם חוק גיל הנישואין 1950, חוק לימוד חובה 1949, חוק שיווי זכויות האשה 1951 וחוק עבודת נוער 1953. לצדם הובטחה חופשת לידה בתשלום ומימון ציבורי של הוצאות הלידה. בקורס נבקש לבחון את השיח החברתי והערכים שעמדו מאחורי יוזמות חקיקה אלה.
תפיסת המשפחה וההורות הישראלית והמוסדות שכוננו בעשור הראשון למדינה כדי להבטיחם ייבחנו גם ביחס לפרויקטים לאומיים ומודרניסטיים באירופה ובארצות-הברית, שגם בהם נוהלו רפורמות חברתיות הנוגעות למשפחה ולילדים מתוך מטרה מוצהרת לדאוג לעתיד האומה.

Nation-Building and the Israeli Family
The course traces the Israeli family unit during the stormy period of nation-building. Struggling to assimilate in their new homeland, cultural agents within the Yishuv, and what would later be Israel, sketched a new ideal type of Jewish family. Inspired by western ideals and adapted to different streams of Zionist ideology, the new format was inculcated to members of Jewish society. The course will survey ideals, practices and legislation--which were aimed at shaping the new family--as well as the process of inculcation, examining its pros and cons. A recurring theme to be studied throughout is the role of parents, with special emphasis on mothers, and the ever-emerging concept of childhood.

אושוויץ, מחנה עבודת הפרך על חלקיו ושלוחותיו השונות, ועל אתר ההשמדה שהוקם בו, היה קודם כל מציאות היסטורית אנושית מבעיתה, והחלק הראשון של הסמינר יוקדש לבירורה, מתוך ההנחה שהיא לא התקיימה של פלנטה אחרת אלא הייתה מעשה ידי אדם: בחירת מיקומו של המחנה, תכנונו והקמתו, חלקיו ומטרותיהם, קבוצות האסירים השונות, בעלי התפקידים ואפיוני הפיקוד, עבודת הפרך ותוצאותיה, תהליך הסלקציה וההשמדה, והאופן שבו מתייחסים לכל אלה היסטוריונים וניצולים בארצות השונות.
חלקו השני של הסמינר יוקדש למעמדה של אושוויץ כסמל, שהתקבע הן בעם היהודי ובארץ והן בעולם, סמל של אכזריות וסבל חסרי פשר, של הגובה המוסרי שאדם מסוגל להתעלות אליו לעומת השפל המוסרי שהוא מסוגל להידרדר אליו. סמל זה משתקף ביצירות תרבות מגוונות, כמו שירה, ספרות, ציור, קולנוע, וספרות זיכרונות ועדות ענפה, הנמצאת על הגבול שבין דוקומנטציה לכתיבה ספרותית.

Auschwitz, the camp and the symbol.
The hard labor camp Auschwitz that included a host of sub-camps plus the extermination area, was first of all an alarming historical and human reality, to be examined in the first part of the seminar while assuming that it was not a different planet but rather conceived and made by human beings: the choice of location, its planning and construction, its parts and their various goals, the prisoners groups, the levels of commanders and officials, the hard labor and its results, the selection and extermination process, and the ways historians and survivors related to them all.

The second part of the seminar will examine Auschwitz as a symbol of meaningless cruelty and suffering, and of the moral peaks and abysses a man can reach, as they are reflected in poetry, literature, cinema, painting and a rich corpus of testimonies and memoirs bordering both documentation and literary expression.

סמינר קריאה: הסמינר בוחן את הדינמיקות השונות שאיפיינו את היחסים בין יהודים לנוכרים לאורך העת העתיקה תוך התמקדות על ההיבט התרבותי. צמיחתה של זהות תרבותית יהודית בעת העתיקה נעשתה תוך כדי השוואה בלתי פוסקת בינה לתרבויות השונות שרווחו במזרח הקרוב ואגן הים-התיכון. הסמינר יחקור את התפתחותה של הגדרת זהות תרבותית יהודית כחלק ממערך היחסים בין יהודים ללא-יהודים. השאלה העומדת במרכז הסמינר תהיה עד כמה הושפעו החיים היהודים בעת העתיקה, מהבחינות החברתית, התרבותית והפוליטית, מיחסי משיכה ודחייה לתרבויות וחברות שכנות. דגש מיוחד ינתן לחיים היהודים בתוך המערך התרבותי של העולם ההלניסטי, וכמו כן ליחסים המקבילים בהתפתחותן של אמונות יהודיות ונוצריות על רקע עולם האמפריה הרומית. הסמינר יעקב אחר המחקרים השונים בנושא, ויארח חוקרים שיאירו את שאלת המחקר מנקודות מבט שונות.

A reading seminar:
The seminar explores the dynamics of the relations between Jews and non-Jews throughout Antiquity. Readings will focus on the cultural aspect of the formation and the development of a Jewish identity in Antiquity in relation to the different cultures and societies that composed the Ancient Near East and the Mediterranean basin. The seminar will analyze the social, cultural and political aspects of the development of Jewish life in Antiquity through the prism of the ambivalent relations of hate and love between Jews and their neighboring peoples and cultures. Special attention will be given to the Jewish life against the cultural framework of the Hellenistic world, and to the parallel developments of an array of Jewish and Christian beliefs in the Roman world. The seminar will host scholars whose works represent different perspectives to deal with the topic.

חרף הישגיו של פרויקט הנאורות במהלך המאה התשע-עשרה והעשרים, הקשר בין דת ופוליטיקה ובין דת ומדינה קיים עד היום. הביטוי הקונקרטי לקשר זה הוא התייחסות לפוליטיקה כאל דת והעתקת תכנים דתיים לאידיאולוגיה ולמעשה הפוליטיים, דהיינו: קידושו של התחום הפוליטי. הביטויים הקיצוניים לקידוש הממד הפוליטי הוא המדינה הטוטאליטרית והגדרת מטרת המעשה הפוליטי במושגים של גאולה. ברור הוא שההנחה שביסודה של פוליטיקה זו היא תפיסה מיטפיזית של המציאות ההיסטורית וזירת התרחשותה. על רקע זה מטרת הסמינריון לעמוד על האופי, המקורות והמוטיבציה של תהליך זה בישראל ובעמים (לאומיות, סוציאליזם והמדינה הטוטליטרית).
במסגרת הסמינריון תוקדש תשומת לב מיוחדת לזרמים משיחיים בציונות בכלל ובציונות הדתית בפרט. לצד עיון בסוגיות היסטוריות יתבסס הסמינריון על קריאה ביקורתית שמטרתה חשיפת היסודות המשיחיים בכתביהם של הוגים שונים מישראל ומהעמים .

Messianic Politics in Israel and the world
Despite enlightenment's achievements during the 19th the strong relation between the politics, state and religion exists even today. The concrete expression to this relation is the sanctification of the political realm. The totalitarian regime is only the extreme manifest of this sanctification of the political realm and the consequence of political ends that have been defined with religious or messianic terms. It is clear that the ground of this politics is that history has a metaphysical pattern which determines its course. The aim of the seminar is to understand the characteristic features of this politics and to trace its cultural sources. The seminar will deal with messianic politic in Zionism and others national social movements.
The studies will be established on critical reading of primary sources.

הקורס ישמש כמבוא ללימודי התואר השני בכל תחומי ההיסטוריה של עם ישראל, ויתמקד בשלושה נושאים עיקריים:
• ציוני דרך בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית; המשגת המקצוע בדורות האחרונים; ההיסטוריה היהודית וההיסטוריון הפוסט-מודרני.
• התמצאות ביבליוגרפית: כתבי עת וספרי עזר בסיסיים, דרכים לביצוע חיפושים ביבליוגראפיים, ספריות חשובות בארץ ובחו"ל, מאגרי מידע, כלים אינטרנטיים.
• אסטרטגיות לתכנון עבודות סמינריוניות והצעות מחקר: יסודות לחשיבה מתודולוגית תקינה, גיבוש תכניות מחקר ויישומן, הכוונת תלמידים למנחים אפשריים.

THE HISTORIAN'S CRAFT

An introduction to graduate-level study in Jewish history, required of beginning M.A. students, with 3 primary emphases:

• milestones in the history of Jewish historiography; conceptions of the field in recent decades; Jewish history and the post-modern historian

• bibliographical competence: journals and reference tools; guidance in the execution of a comprehensive literature search; the use of research libraries, databases, and internet research tools

• strategies for conceptualizing research programs; guidance in planning seminar papers and master’s theses; interacting with the Department of Jewish History and its faculty

הקורס משמש מבוא ראשוני להכרת ההיסטוריה של מדינת ישראל בעשור הראשון. בקורס יידונו הקשיים והאתגרים שהציב המעבר מדפוסי הארגון והחברה היישוביים אל מוסדות המדינה משזו קמה. כן יוצגו בקורס בעיות היסוד שעמן התמודדו המדינה והחברה והפתרונות לבעיות אלה, כפי שבאו לידי ביטוי במדיניות הממשלה בעשור זה בתחומי העשייה המרכזיים. בקורס תידון אפוא מדיניות הממשלה בתחומי החוץ והביטחון, המשטר והפוליטיקה, העלייה והקליטה, הכלכלה, השיכון וההתיישבות, החינוך והתרבות ויחסי הרוב והמיעוט.
מבחן מסכם

Israel: The first decade
In its first decade, Israel's history was dominated by intense and dramatic events. The 1948 war yielded both an Israeli military victory and a massive and yet unresolved Palestinian refugee problem – security issues were still a major concern long after the war had ended. Mass immigration reshaped the land. Logistical, political, and social challenges had to be met while a new nation was being built. Time and great effort were dedicated to the establishment of state institutions through an ideology called Mamlachtiyut, or statism. This course traces the manifestation of Israel's major security, political and economic struggles in the shaping of Israeli society.

קורס-מבוא מקיף זה סוקר וממפה את הסיפורת העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו אלה על יוצריה הבולטים והמגמות הפואטיות המרכזיות שהסתמנו בה. פרקיו העיקריים: ראשית הסיפורת – הסאטירה והאוטוביוגרפיה המשכילית; הרומן המשכילי בשיאו; 'דור המעבר' בשלהי המאה התשע-עשרה; הנוסח של מנדלי מוכר ספרים והשפעתו; לידת הסיפורת העברית המודרנית; הסיפורת בין שתי מלחמות העולם; יצירתו של ש"י עגנון; 'דור בארץ' ודור המדינה בסיפורת הישראלית; מניאו-ריאליזם לפוסט-מודרניזם.

דרישות הקורס: בחינת-כיתה בסוף השנה.

This comprehensive course is dedicated to a historical survey of Hebrew narrative fiction written since the beginning of the 19th century to the present day, introducing its prominent writers and major trends. Among Its chapters: The era of enlightenment; beginnings of Hebrew modernism; between the two World Wars; S. Y. Agnon; the 1948 generation and the statehood generation; from Neorealism to Postmodernism.

הקורס יציג את דמותו של המשורר נתן אלתרמן (1970-1910) בהקשר היסטורי וביוגראפי, תוך סימון צמתים מרכזיים בתולדות חייו וביצירתו.

Nathan Alterman: his Life and Times
An introductory course, presenting the life and times of Nathan Alterman (1910-1970), Israel's poet laureate for almost four decades

הקורס עוסק בתהליכי שינוי הנוף של ארץ ישראל במאתיים השנים האחרונות. הדגש יושם על הקשרים שבין התהליכים ההיסטוריים-פוליטיים שעברו על ארץ ישראל בתקופות הנדונות לבין עיצוב הנוף הפיסי והאנושי של הארץ. נושאי השיעורים תיחומה הפוליטי-גיאוגרפי של ארץ ישראל. תהליכי הגירה לארץ - מוסלמים, נוצרים ויהודים. השפעת השלטון העותומני על נופה של ארץ ישראל. אידיאולוגיה למרחב בתקופה העותומנית ובתקופת השלטון הבריטי. הקמת ישובים חקלאיים תהליכי עיור בארץ ישראל התפתחות מערכות התחבורה בארץ התיעוש בארץ ישראל. ייעורה של הארץ. דרך הלימוד הרצאות בכיתה, סיורים בשטח, דיונים מלווים בקריאה. בסוף השיעור יבחנו התלמידים על המידע שנדון בשיעור ויגישו רפרט נושאי אישי.

None

נושא מרכזי: השפעת שונות (מיגדרית, גילאית, תרבותית, כלכלית, של גזע) על תפיסת המרחב והקשר התכנוני של נושא זה.
בכדי להבין הבניות תרבותיות, מיגדריות, גילאיות, כלכליות שונות של מרחב והשלכותיהן על תכנון ופיתוח עלינו להבין כיצד מובנים מרחבים בתרבויות, בגילאים, ברמות הכנסה ובגזעים שונים. לפיכך נתמקד בשאלת תרבות מרחב ותכנון בקרב קבוצות תרבותיות, מיגדריות, גילאיות, כלכליות שונות העוברות תהליכי שינוי חברתי (למשל: קבוצות עולים, עובדים זרים, אוכלוסיות מיעוטים אתניים, קבוצות גילאים שונים - בני נוער לעומת הוריהם, גיל זהב, קבוצות מסטאטוס סוציו-אקונומי שונה, קבוצות גזע שונות).

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות אדם, מיגדר תכנון ופיתוח, מיגדר ומאפיני תעסוקה וכו'.
חלקו השני של הקורס יעסוק ביחסי מיגדר במרחב הישראלי ובעיר הישראלית. הדיון בחלק זה של הקורס יתמקד בשאלת השפעת יחסי הכוח בחברה על יחסי המיגדר, השפעת תרבויות שונות על יחסי המיגדר ובאיזו מידה דומה או שונה המציאות הישראלית המיגדרית ממציאויות אחרות

ביבליוגרפיה
פנסטר, ט. (1993) " ההבדלים בין המינים וביטוים בתכנון ופיתוח" " מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך י"ד, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר, ט. (1998) "מיגדר, מרחב ותכנון: ישובי הבדואים בנגב" מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך ט"ז, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר,ט. (2005) 'בין זהות לניהול עירוני: דילמות של זכויות בעיר הגלובלית'

צ'רצ'מן, א. (1993) " התאמת התכנון המרחבי לקבוצות משנה באוכלוסיית ישראל" תכנית אב ישראל , 2020

ישראלי, ד. ואחרות (1999) מין מיגדר פוליטיקה, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד

Laurie, N. Dwayer, C. Holloway, S. Smith, F. (1999) Geogrphies of New Femininities’ Longman, London

Fenster, T. (1999) Gender, Planning and Human Rights , Routledge, London

Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London

Fenster, T. (2005) ‘The Right to the Gendered City: Different Formations of Belonging in Everyday Life’, The Journal of Gender Studies

Women and Geogrpahy Study Group(1997) Feminist Geogrpahies, Longman, London

Yuval – Davis, N. (1997) Gender & Nation, Sage, London

Rose, G. (1993) Feminism & Geography, Polity Press, Oxford