שימו לב: לוח הבחינות יפורסם בתחילת חודש ספטמבר.

החוג לפילוסופיה לשנת תש"ע

ביקורת מדע פמיניסטית: מיקומה וכינונה מחדש של הידיעה "FEMINIST CRITIQUE OF SCIENCE: THE RE-LOCATION & ALLOCATION OF KNOWLEDGE"‏ (06075306)

סמינר מ"א

ד"ר נועה גדי

הסמינריון יעסוק באתגר הפמיניסטי לכמה מהנחות היסוד של תפישת הידע המדעי ולפרקטיקה המדעית, הכרוך, בין היתר, בערעור או בתביעה להמשגה מחדש של רעיון האובייקטיביות המדעית, של היחס בין הערכי לעובדתי, של תהליך הגילוי המדעי ואופן בנייתן וכינונן של תיאוריות מדעיות. נקודת המוצא העקרונית של הביקורת הפמיניסטית בהקשר זה היא ההכרה, שידע ממוקם חברתית – דבר המחייב אותנו להתמודד עם השפעתו של ההקשר החברתי-מגדרי על סוג הידע שנייצר.
הדיון מכוון לחשוף את מקורות ההשראה הרעיוניים המרכזיים של ביקורת המדע הפמיניסטית כמו תומס קון (Kuhn) או וילארד קוויין (Quine) וכיוונים תיאורטיים ביקורתיים אחרים, שמתעוררים מתוך הצורך לספק מענה טוב יותר למערכת היחסים המורכבת והבעייתית, שמתפתחת בעשורים האחרונים בין מדע, טכנולוגיה וחברה.
לבסוף, ננסה לברר את טיבה של האלטרנטיבה הפמיניסטית הקונסטרוקטיבית, הקרויה "מדע פמיניסטי", ואת טיבן של ההשגות הביקורתיות או ההתנגדויות מבית ומחוץ .

דרישות הסמינריון: נוכחות רציפה ומעורבות בדיון; רפרט בעל-פה במהלך הסמסטר (שיוגש כעבודת גמר או ישמש בסיס לעבודה סמינריונית) (30%), חיבור סמינריוני בנושא שיתואם מראש (70%).

The seminar will examine the feminist challenge to some of the presuppositions of the conception of scientific knowledge and scientific practice, which involves, amongst other things, the call to re-conceptualize the idea of scientific objectivity, the relation between values and facts, scientific discovery and the process of constructing and establishing scientific theories. The basic point of departure for feminist critique in this context is the recognition that knowledge is socially situated, which in turn forces us to deal with the influence and effect of gender and social context on the type of knowledge we produce.
The discussion is aimed at exposing the main sources of conceptual inspiration to feminist critique of science like Kuhn or Quine, as well as other theoretical critiques which arise out of the need to provide a better means for handling the complex and problematic relationship that evolves in recent decades between science, technology and society.
Finally, we shall attempt to tackle with the nature of the constructive feminist alternative called "feminist science" and with the objections it produced from both within and without.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

מבוא לפילוסופיה פמיניסטית : מחשבות נשים Introduction to Feminist Philosophy: Women`s Thoughts‏ (06081110)

שיעור

ד"ר מירי רוזמרין

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם המערבי דימוי אידיאלי של גבריות? האם אשה נכללת בהגדרות אלו? האם יתכן אידאל שונה של אנושיות וסובייקטיביות?
כיצד המודל המדעי והתפישות האפיסטמולוגיות שבבסיסו קשורות למציאות חברתית? אילו מודלים של ידע מאפשרים יחסים חברתיים צודקים יותר?
מהו שיפוט מוסרי הרואה בהתנסות, ההיסטוריה והעמדה החברתית של נשים כר לגיטימי ופורה לשיפוטים מוסריים?
למה למעשה צריכות לשאוף נשים האם לשוויון ואולי להכרה בהבדל? האם אלו בהכרח סותרים?

דרישות הקורס: מבחן

The basic premise of feminist philosophy is that feminist struggle for equality requires re-evaluation of the basic structures of Western thought. Thus, feminist philosophy questions the fundamental understanding of Human reality and attempts to suggest new perspectives on traditional philosophical issues. In this course we will meet some of the most prominent thinkers of feminist philosophy, who represent the main theoretical standpoints of feminist philosophy. We will review their critic of the traditional metaphysical and epistemological ideal of humanity, rationality, knowledge and ethical agency. We will also evaluate the different suggestions for new understanding of these basic concepts, and the way they suppose promote social change.

דרישות קדם:

הערות: סמ` א`, 2 ש"ס

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2010 בשעה 18:00

קוויר באופן ביקורתי": זהות, אתיקה ופוליטיקה קווירית “Critically Queer”: Queer Identity, Ethics and Politics‏ (06083301)

שיעור

מר תומר ששונקין

בעברו, תיפקד המונח "קוויר" (Queer) כתיוג משפיל למוזרות ולשונות מינית. כיום, ומזה כעשרים שנה, קוויריות מציינת עמדה (תיאורטית ומעשית כאחת) של ביקורת רדיקלית. קוויר שימר את הוראתו כ"מוזר" והפך לפרספקטיבה "זרה" הממנפת את הזרות שלה להשקיף באופן ביקורתי על מגוון של תחומי ידע, יצירה ועשייה: פוליטיקה, היסטוריה, ספרות, פילוסופיה, תרבות, ובעצם - מה לא. בראש ובראשונה, ביקורת קווירית מוסבת על שאלות של זהות (אישית וחברתית): מה זה אומר להזדהות כ-, ו"להיות", למשל, לסבית, סטרייטית, אישה טרנסג'נדרית, אימא, רווקה, סטודנטית, יהודיה חילונית, אנושית? כיצד זהות נבנית ביחס לאידאלים נורמטיביים? איזה תפקיד ממלא הגוף שלנו בתוך הבנייה זו? במענה לשאלות אלה, ביקורת קווירית מערערת את חזות ההכרח, המובנות מאליה והטבעיות (לכאורה) של קטגוריות זהות, כמו גם של מבנים שונים התומכים בקטגוריות אלה ונתמכים על ידן: יחסי שארות וקירבה, צורות של תשוקה, אופני חוויית הנאה, דרכי התנהלות גופנית, ובכלל, אופני פעולה ומחשבה בעולם.
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטיות והסטודנטים עם מושג הביקורת הקווירית, כפי שזו מוסבת על שאלות של זהות, ולעמוד על ההשלכות האתיות-פוליטיות של ביקורת זו. בחלקו הראשון של הקורס נערוך היכרות עם מסגרת המחשבה הקווירית: נציג את ההקשר ההיסטורי והרעיוני שממנו צמחה תיאוריה קווירית, ובפרט נדון בקשר שבין תיאוריות פמיניסטיות לקוויריות; ונעמוד על מספר מושגי מפתח והבחנות, כדוגמת ההבחנה מין/מגדר/מיניות, ביצועיות, ניידות מגדרית, וכמובן, קוויריות. מסגרת המחשבה הקווירית תוצג כפרוייקט ביקורת פוסט-סטרוקטורליסטית רדיקלית על זהות: על היחסים שבין הגוף, צורות של נורמטיביות, והליכי הבניית הסובייקט. נתייחס בחלק זה, בין היתר, לטקסטים של גייל רובין, מוניק ויטיג, מישל פוקו, ג'ודית בטלר, מייקל וורנר, ודייויד הלפרין.
בחלק השני, נדון בישומים האתיים והפוליטיים של ביקורת קווירית. בעולם המושגים הכללי שבו נעסוק (פוסט-סטרוקטורליזם) נראה כי אתיקה ופוליטיקה, גם אם ניתנות להבחנה, אינן ניתנות להפרדה. נעמוד על המחויבות האתית-פוליטית של הפרוייקט הקווירי לחולל שינוי חברתי ואישי, ועל המפגש ההכרחי מחד, הבעייתי מאידך, בין קוויריות לאתיות. נציג מספר צורות של מפגש כזה, בין היתר, דרך עבודות של בטלר, פוקו, הלפרין, וורנר. אצל בטלר, נדון בביקורת על פוליטיקת זהות ליברלית, ובתפישה חלופית של פוליטיקה כחזרה פרודית חתרנית; אצל וורנר, נדון בפוליטיקה של בושה מינית ובאתוס חלופי שמציעות קהילות קוויריות; ואצל פוקו והלפרין, נדון באתיקה כתהליך של יצירה עצמית אסקטית (ascetic) ובפרט ב"אסקטיקה הומוסקסואלית" כדרך אפשרית להתנגד לצורות מודרניות של כח. שתי תימות מרכזיות תלווינה את הדיון לאורך הקורס: חשיבותו של הגוף המיני כאתר מרכזי לעשייה אתית ופוליטית, והאופן שבו העמדה הקווירית-אתית מתפתחת מתוך, ונקשרת אל, מציאות חיים להט"בית (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים), אך לא בהכרח מוגבלת ברלוונטיות שלה לאחרים מיניים או מגדריים. להמחשת חלק מהרעיונות שילמדו, נצפה בסוף הקורס ב- Gendernauts, סרט דוקומנטרי מ-1999 על קהילת הטרנסג'נדר בסן-פרנסיסקו.

הקורס יסתיים בבחינת בית שהציון עליה יהיה ציון הגמר.

ידע קודם: (מבואי) בתיאוריה ביקורתית או בפילוסופיה של המוסר.

Originally invoked as derogatory for sexual deviance and oddity, the term “queer” since the 1990s has come to designate a position, both theoretical and practical, of radical critique. Maintaining its meaning as “strange”, queer is an “outsider” outlook, critically scrutinizing various fields of knowledge and practice: politics, history, literature, philosophy, culture, and what not. Queer criticality is chiefly directed at questions of identity: What does it mean to identify as-, and “be”, lesbian, straight, a transgender woman, a mother, a student, a secular Jew, human? How is personal identity constructed in relation to normative ideals? What part does our body have to play in this construction? Answering these questions, queer criticality disturbs the appearance of necessity, taken-for-grantedness and (alleged) naturalness of identity categories, as well as the different structures supporting these categories and being supported by them: kinship, forms of intimacy and passion, modalities of pleasure and bodily behavior, and in general, modes of acting and thinking in the world.
The purpose of the course is to acquaint students with the tenets of queer critique as it pertains to questions of personal identity, and elaborate on the ethico-political implications of this critique. We will begin with an introduction of the queer framework: presenting the historical and conceptual context from which queer theory has evolved; discussing the relations between feminist and queer thought; and elaborating on key concepts and distinctions, such as the distinction sex/gender/sexuality, performativity, gender mobility, and of course, queer(ness). The queer framework will be presented as a radical post-structuralist critique of identity, problematizing the relations between the body, forms of normativity, and the on-going process of subject formation. The discussion here will draw selectively on the works of, inter alia, Gale Rubin, Monique Wittig, Michel Foucault, Judith Butler, Michael Warner, and David Halperin.
In the second part of the course, we will discuss the ethico-political implications of queer critique. In the context of our general framework (poststructuralism), we will see that while distinguishable, ethics and politics are inseparable. Elaborating on the ethico-political commitment of queer critique to effect personal and social change, we will discuss the both unavoidable and problematic encounter between queerness and ethicality. We will then present a number of such encounters through, inter alia: Butler’s critique of identitarian politics and and her view of political action in terms of subversive-prodic repetition; Warner’s discussion on the politics of sexual shame and an alternative ethos to be found in queer communities; and Foucault’s and Halperin’s account of ethics as a process of ascetic self-becoming, specifically “homosexual ascesis” as a means to resist modern forms of power. Throughout the entirety of the course, the significance of the sexual body as a key locus for ethical and political work will be foregrounded. Importantly, we will also see how the queer ethical endavour originates in, and is related to, LGBT (Lesbian, Gay, Bi, Trans) realities, but is not necessarily confined in its relevance to sexual or gendered others. To illustrate some of the concepts taught, at the end of the course we will watch Gendernauts, a 1999 documentary on San Francisco’s transgender community.

The course will conclude with a home exam that will determine the final grade.
Prerequisites: (introductory-level) knowledge in critical theory or moral philosophy.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': דוא"ל 20/6/10. הגשה עד 27/6/10 ב-13:00 במז' החוג.
סמסטר ב', מועד ב': דוא"ל 1/8/10. הגשה עד 8/8/10 ב-13:00 במז' החוג.

אתיקה פמיניסטית Feminist Ethics ‏ (06085302)

סמינר ב"א

ד"ר מירי רוזמרין

אתיקה פמיניסטית מציעה ביקורת על הערכים, ועקרונות הצדק המקובלים, מרחיבה את הדיון המוסרי אל תחומים שמוסר המסורתי לא מצא בהם עניין, ומציעה עקרונות אלטרנטרבים להערכה מוסרית. בקורס נכיר זרמים שונים במחשבה האתית הפמיניסטית ואת הביקורת שזרמים אלו מציגים ביחס למציאות החברתית וביחס לתפיסות מוסר מקובלות. כמו כן, נפגוש כמה מהדיונים בסוגיות חברתיות חשובות שעוסקת בהן האתיקה הפמיניסטית, ונבחן מה העקרונות שכל תפיסה פמיניסטית רואה כעקרונות יסוד לעולם שוויוני וצודק. הגישות המרכזיות שידונו: אתיקה ליבראלית, אתיקה של דאגה, אתיקה של ההבדל הבין-מיני, אתיקה פוסטמודרנית.
דרישות הקורס: קריאה במהלך הסמסטר, כתיבת עבודת סמינר או רפראט
הרכב הציון: ציון העבודה + רפראט בכיתה (חובת ביצוע ללא ציון).
דרישות קדם: מבוא לתורת המוסר או מבוא לפילוסופיה פמיניסטית

Feminist Ethics is an attempt to revise, reformulate, or rethink those aspects of traditional western ethics that overlook, depreciate or devalue women’s lives and moral experience. The overall aim of all feminist approaches to ethics, irrespective of their specific labels, is to create a gender-equal ethics, a moral theory that generates non-sexist moral principles, policies, and practices. In this seminar we will closely read and evaluate central theoretical positions in contemporary feminist ethics – liberal ethics, ethics of care, materialist ethics and ethics of sexual difference. We will also discuss consider how the different approaches deal with specific moral dilemmas.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

מבוא ללוגיקה פילוסופית‏ (06181010)

שיעור

מר רן לנצט

מטרת הקורס היא להעמיק ולהרחיב את היכרות התלמידים עם תחשיב-הפרדיקטים מסדר ראשון, וכן לסקור מספר נושאים נוספים מתחום הלוגיקה, אשר לא נדונו בקורס המבוא הכללי. בין הנושאים שיטופלו בקורס: מושגי-יסוד בתורת-הקבוצות; תחשיב-הפרדיקטים מסדר ראשון עם זהות, כולל מערכת-הוכחה וסמנטיקה; לוגיקות מודאליות תחשיב-פסוקיות; פרדוקסים לוגיים וסמנטיים.
במהלך הקורס ינתנו תרגילי-בית. קיימת חובת הגשה של 60% מהתרגילים.
אחוז התרגילים שיוגשו מתוך כלל התרגילים שינתנו במהלך הסמסטר ישוקלל לציון הסופי במשקל של 10%, במקרה שציון זה יהיה גבוה מהציון בבחינת-הסיום. יתרת הציון תקבע על-ידי בחינת-הסיום.

Introduction to Philosophical Logic

The aim of this course is to enhance the students’ knowledge of the first-order predicate calculus, as well as to survey a number of other topics that were not discussed in the general introductory course. Among the topics to be studied: elementary set-theoretic notions; first-order predicate calculus with identity, including a proof system and semantics; propositional modal logics; semantic and logical

דרישות קדם: מבוא כללי ללוגיקה

הערות: הקורס אינו מומלץ לתלמידים שהתקשו בקורס המבוא

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/07/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/08/2010 בשעה 9:00

מבוא ללוגיקה‏ (06181012)

שיעור + תרגיל

ד"ר דנה ריזנפלד

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.
תוכן הקורס:
1. הצגת מושג התקפות: טיעונים (תקפים, בטלים), פסוקים לעומת טענות, המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית.
2. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים).
הצרנות משפה טבעית לפורמלית ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית.
3. סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית.
4. טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית.
5.סיכום הסמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה (סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת.
6-7.כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן "תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי.
8-9.הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת.
10.תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים.
11-12.כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים.
13.סוגיות בתולדות הלוגיקה.
14. סיכום.
מבנה זה של הקורס מאפשר להציג בפני התלמידים את הלוגיקה הן כנושא למחקר והן ככלי לניתוח השפה ולבדיקת טיעונים. בסיימו את הקורס יוכל התלמיד להתמודד בהצלחה עם טקסטים פילוסופיים ואחרים, תוך הבנת הטיעונים והנוסחאות המופיעים בהם.

Logic is an essential component both in the history of philosophy and in the understanding of modern philosophical texts. The course “Introduction to Logic” acquaints its students with basic logical tools by locating and assessing valid arguments. Development of the ability to analyze natural language enables exposing language’s logical structures. The first part of the course is devoted to sentential calculus, its semantics and syntax (via Gentzen – style derivation rules). The second part focuses on predicate calculus, ending with relations. The course enables the students to pursue their studies of logic as a field of research as well as providing with the essential tools for reading texts, philosophical and others, through the understanding of the arguments and formulae they present.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/01/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/03/2010 בשעה 18:00

מבוא לפילוסופיה של הלשון‏ (06181015)

שיעור

ד"ר דנה ריזנפלד

המבוא לפילוסופיה של הלשון מציג סוגיות יסוד בתחום אשר הפך למרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי פילוסופיה של הלשון?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין לימודי לשון אחרים, יטופלו נושאים קלאסיים בפילוסופיה של הלשון במאה ה-20 (עפ"י סדר היסטורי-כרונולוגי).
תכנית הקורס עפ"י שבועות:
1. הצגת השאלה: מהי פילוסופיה של הלשון? הבהרת הגבולות בין פילוסופיה של הלשון לבין לימודי לשון אחרים. המפנה הלשוני.
2- 3. אבי הפילוסופיה של הלשון המודרנית - גוטלוב פרגה: מוטיבציה לוגית המובילה לעיסוק בשאלה הראשונית "מהי משמעות?".
4-5. ברטרנד ראסל: מוטיבציה לוגית ואמפיריציסטית לניתוח לשוני.
6-7. ויטגנשטיין המוקדם: ההתאמה בין שפה-מחשבה-עולם. השפה והמחשבה כ"תמונה" של העולם ומקומה המהותי של הלוגיקה כמבנה הכרחי של השפה (והעולם).
8. החוג הוינאי: עקרון האימות וסילוק המטאפיסיקה בעזרת הניתוח הלשוני.
9-10. ויטגנשטיין המאוחר: ראיה חדשה של בעיית המשמעות וקשריה לפרוייקט הפילוסופי בכללו.
11. סטרוסון על שימוש – תשובה לראסל
12. מצב הפילוסופיה של הלשון באמצע המאה ה-20.

The introductory course for the philosophy of language introduces the students to what has become a central area of research in the present philosophical era. Beginning with the question “what is philosophy of language?” and its delimitation, follows the introduction of classical themes in the philosophy of language in the 20th centaury in chronological order. We will be reading texts by Frege, Russell, early and late Wittgenstein Carnap and Strawson.

דרישות קדם: מומלץ: מבוא ללוגיקה

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 02/08/2010 בשעה 9:00

מבוא לפילוסופיה של הדת‏ (06181016)

שיעור

ד"ר נחמה ורבין

האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-21. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניהם של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. כמו כן, נתבונן בפילוסופים ובתיאולוגים הדוחים מכל וכל את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור, בארת וישעיהו ליבוביץ.
קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בבחינה. ציון הקורס מורכב מציון הבחינה

Introduction to Philosophy of Religion
Dr. Nehama Verbin

Does God exist? Can one prove by means of a philosophical argument that He exists? In this course, we shall examine different responses to these questions, from the 11th century to the 21st century. We shall examine different arguments to God’s existence, e.g., Anselm’s Aquinas’s, and Paley’s arguments. We shall examine various arguments for God’s non-existence, e.g., arguments to the incoherence of religious discourse and arguments based on the reality of evil. We shall also examine various philosophers and theologians that reject the very attempt to devise a philosophical argument for God’s existence, e.g., Kierkegaard, Barth and Yeshayahu Leibowitz.

Credit for this course requires taking an exam

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 31/01/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/03/2010 בשעה 9:00

מבוא לתורת המוסר ‏ (06181018)

שיעור

ד"ר עובדיה עזרא

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, בו יוצגו דרכים ואפשרויות שונות לניהול דיונים באתיקה. בהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות המייצגות גישות מרכזיות באתיקה. מוסר מידות (אריסטו), מוסר רגשות (יום), מוסר חובה (קאנט), ומוסר תועלת (מיל).

בבליוגרפיה ראשונית.

1. וורנוק, ג'פרי ג'. הפילוסופיה המוסרית בת זמננו. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ז 1987.
2. אריסטו. אתיקה. מהד' ניקומאכוס. ירושלים : שוקן, תשל"ג 1973.
3. יום, דוד. מחקר בדבר עקרוני המוסר. מהד' 2 מתוקנת ומוגהת ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ב 1982.
4. קנט, עמנואל.הנחת יסוד למטפיסיקה של המדות. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש"י 1950.
5. מיל, ג'ון סטיוארט. התועלתיות. ירושלים : חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ג .1933.

דרכי ההוראה: הרצאות.
הקורס יסתיים בבחינת כתה, ללא חומר עזר.

Introduction to Ethics

This course presents elementary concepts as well as main approaches in Ethic, represented by their central philosophers in western history of philosophy. The course starts with a brief survey of a few metaethical theories, and then deals with four different theories of normative ethics: morality of virtues (Aristotle), morality of sentiments (Hume), deontological morality (Kant) and utilitarian morality (Mill).

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 08/02/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/04/2010 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2010 בשעה 9:00

מבוא לפילוסופיה פוליטית‏ (06181019)

שיעור

פרופ` צבי טאובר

"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפישות הפוליטולוגיות של שני ההוגים הגדולים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורות הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'והן לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן-סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך בין השאר על העקרונות המטאפיסיים של הפילוסופים הללו.
דרכי הוראה: הרצאות ודיון בכיתה.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

Course Objectives: Introducing the basic and essential concepts of political philosophy according to its main thinkers in the history of western philosophy.
Course Topics: The political thoughts of two ancient philosophers, Plato and Aristotle, and the political thought of four modern philosophers: Hobbes, Locke, Rousseau and J-S. Mill. The political discourse is based in this course on the metaphysical principles of these philosophers.
Method of Teaching: Lectures and classroom-discussion.
Literature: Selected chapters from the above philosophers' writings. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A classroom-exam.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/01/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 03/03/2010 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 14/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/07/2010 בשעה 9:00

מבוא לפילוסופיה יוונית‏ (06181030)

שיעור

ד"ר אריה פינקלברג

הפילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה. היוונים המציאו את המושג "פילוסופיה", הגדירו את מושאיה, תיחמו את תחומיה, יצרו כלים מושגיים של הדיון הפילוסופי. אך היוונים לא רק הניחו יסודות הפילוסופיה אלא גם הביאו אותה לשיאים כאלה שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם של הפילוסופים היווניים ניכרת בכל שלבי התפתחותה של הפילוסופיה המערבית.
הקורס מהווה סקירת תולדות הפילוסופיה היוונית החל מהתהוותה (במאה השישית לפנה"ס) ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו (במאה הרביעית לפנה"ס).

Introduction to Ancient Greek Philosophy
Dr. Arie Finkelberg

Western philosophy begins in Ancient Greece: the Greeks invented the term "philosophy," defined the main topics of philosophical discourse and created its conceptual apparatus. But the Greeks not only invented philosophy, - their philosophical achievements continually influenced Western thought and still serve as a source of inspiration. The course is a historical survey of the development of Greek philosophy from its origins in the 6th century BCE to its highest point in the doctrines of Plato and Aristotle.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 26/03/2010 בשעה 9:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 25/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/07/2010 בשעה 9:00

מבוא לפילוסופיה חדשה‏ (06181032)

שיעור

ד"ר נועה נעמן צאודרר

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה, כפי שנדונו על ידי ההוגים השונים, וביניהן: תכלית הפילוסופיה; טבעה של האמת; התנאים לידיעה; טבעה של התבונה האנושית; תפיסות שונות של העצמי; בעיית הזהות העצמית; היחס בין אובייקט לסובייקט; ההבחנה בין גוף לנפש, ושאלות מרכזיות נוספות. נעקוב אחר דרך ההתפתחות של הרעיונות וגלגוליהם החל מן הפילוסופיה של רנה דקארט, הנחשב למייסד הפילוסופיה החדשה, ועד לפילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט, שהביאה את העת החדשה בפילוסופיה אל קיצה.

התלמידים יתבקשו לקרוא פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

Introduction to Early Modern Philosophy

This course is a survey of western European philosophy in the early modern period, with emphasis placed on Metaphysical and Epistemological issues. It covers the major figures and themes in the Seventeenth and eighteenth century's philosophy, including Rene Descartes, Baruch Spinoza, John Locke, Gottfried Wilhelm Leibniz, George Berkeley, David Hume and Immanuel Kant.
The course introduces students to some central themes in the early modern period, including the nature of knowledge, truth, method and reality; conceptions of the self and of personal identity, the nature of ideas, the mind-body problem, etc.
Students are required to read selected writings of these figures.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/04/2010 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 18/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/07/2010 בשעה 9:00

מבוא למטאפיסיקה ולתורת ההכרה‏ (06181037)

שיעור

פרופ` רות ויינטראוב

השיעור יעסוק בהבהרת שני תחומים מרכזיים אלה בפילוסופיה, יחסי הגומלין וההבדלים ביניהם. נתמקד לצורך זה במספר סוגיות חשובות, שיבחנו משתי נקודות הראות הללו, המטפיזית והאפיסטמולוגית: אמת, רציונליות, סיבתיות, אידיאליזם, אלוהים, הנפש, דטרמיניזם וחופש רצון.
מטלת הקורס: בחינת כיתה.

Introduction to Epistemology and Metaphysics (B.A. course):

The course will provide an introduction to these two central areas in philosophy, illustrate the difference between them and the way they are related. It will be structured around some central philosophical issues - truth, rationality, causality, idealism God, the mind, determinism and free will - which will be examined from these two perspectives (the metaphysical and the epistemological).
The grade will be based on an end of term exam.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 12/07/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 10/08/2010 בשעה 9:00

מבוא לפילוסופיה של המדע‏ (06181041)

שיעור

פרופ` מנחם פיש

לאחר מבוא שיטתי קצר הסוקר גישות שונות לפילוסופיה של המדע, ואוריינטציה בסיסית באשר להיבטים תוכניים ומבניים אחדים האופייניים לידע מדעי, יוקדש עיקרו של הקורס לתיאור וניתוח תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע למן שלהי המאה ה-16. בתוך כך, וככל שיותיר הזמן, נדון בפילוסופיות המדע של בייקון ודקארט; בבעייתיות שהציבה להן הפיסיקה של ניוטון; באתגר שהעמיד החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי לגישות רציונליסטיות; בקושי שהציבה ביקורת האינדוקציה של היום לגישות האמפיריציסטיות; במשמעות הפילוסופית של פיצול הפיסיקה הבתר-ניוטונית לאנליטית וריאליסטית; בחידושה של הגישה האינסטרומנטליסטית במתמטיקה ובמדע בשלהי המאה ה-18; בבעיתיות הפילוסופית לנוכח לידת מדעי ההתהוות בראשית המאה ה-19; בפילוסופיית המדע הקאנטיאנית; באמפיריציזם האנטי-בייקוני שלאחר היום; במשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה-20; ובעיקרי הגישות שפותחו בתגובה.

Introduction to Philosophy of Science

Following a brief and systematic introduction that surveys different approaches to philosophy of science, the main bulk of the course is devoted to describing and analyzing historically the main attempts to understand science philosophically since the 17th century. These, as time permits, will include discussions of the philosophies of science of Francis Bacon and Rene Descartes in their religious contexts; the problems presented to each by Newton's physics; the challenge to Cartesian rationalism posed by the differential calculus; that posed to the empiricist tradition by Hume's analysis of causation; the philosophical significance of the post-Newtonian parting of ways in physics between the analytical and realist schools; the birth of instrumentalism in the former; the philosophical problem of the emergence sciences; Kant's philosophy of science; the new post-Humean British empiricists; the philosophical crisis of the downfall of classical physics at the turn of the 20th century, and the new schools of philosophy of science that emerged thereon.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 16/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/04/2010 בשעה 18:00

מבוא לפילוסופיה ודתות בהודו‏ (06181042)

שיעור

ד"ר דני רוה

בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:
1. נקודות מוצא שונות להבנת הפילוסופיה ההודית ומעמדה
2. משמעותו של השחרור ומקומו כאידיאה מנחה בפילוסופיה ההודית
3. פולחן, מעשה, ואתאיזם: הוודה ואסכולת המימאמסא
4. מושג הדהרמה וחוק הקרמה
5. תורת 'האני' של האופנישדות
6. המהפכה הבודהיסטית – דחיית מושג ה'אני'
7. תורת ההכרה בפילוסופיה ההודית
8. שיטות טיעון בפילוסופיה ההודית ומעמד הפילוסופיה
9. הספקנות ותוצאותיה

ביבליוגרפיה ראשונית:
1. Karl H. Potter, Presuppositions of India's Philosophies, Chapters 1, 2
2. M. Hiriyanna, Outlines of Indian Philosophy, Chapters 3,5,7
3. Hamilton, S., A Very Short Introduction to Indian Philosophy (Oxford UP)
4. Matilal, B.K., Epistemology, Logic and Grammar in Indian Philosophical Analysis, Chapter 1.
5. Radhakrishnan & Moore, A Source Book of Indian Philosophy

Introduction to Indian Philosophies and Religions
In this course, the following themes will be discussed:

1. Indian Philosophy: Initial 'maps'
2. The notion of 'freedom' as an ideal
3. Ritual, action and atheism: the Veda and the Mīmāmsā school of philosophy
4. The notions of dharma and karma
5. The notion of 'Self' in the Upanişads
6. The Buddhist revolution and the rejection of a 'Self' notion
7. Indian epistemology
8. Argumentation in Indian philosophy
9. Indian Skepticism

דרישות קדם: אין

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/07/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/08/2010 בשעה 9:00

מבוא לפילוסופיה סינית ‏ (06181043)

שיעור

גליה פת-שמיר

כל אדם עשוי לענות בנקל אם ישאל לאן מובילה דרך מסוימת, אך האם ניתן לתת תשובה טובה באשר למקום אליו מובילה ה"דרך"? רעיון הדרך (דאו) עומד במרכז הפילוסופיה הסינית והוא מחליף רעיונות מרכזיים בפילוסופיה כגון "אמת", "ידיעה" ו"אל". הדרך היא תורה וחוק, שיטה, והלכה, והיא אף תהליך ההליכה; והליכה היא השתנות מתמדת.
ההוגה הדאואיסט מאמין בטבע המשתנה השתנות תמידית, אשר האדם המשתנה בו משתנה אתו, מתוך דיאלוג מתמיד עם עולם ומלואו. השינוי הוא, לפיכך, שינוי ספונטאני, טבעי, "כך מעצמו" בלא כוונה. ההוגה הקונפוציאני מאמין אף הוא בשינוי, אלא שהשינוי עבורו אינו טבעי אלא מוסרי. לפיכך לדיאלוג חשיבות רק כל עוד הוא מתקיים עם בני האדם האחרים, השותפים לדרך.
בקורס תיערך ההיכרות עם הרעיונות המרכזיים בפילוסופיה הסינית המקורית דרך רעיון הדרך והשינוי בתפיסות השונות. בשנה זו נפלה בחלקנו הזכות לארח באוניברסיטת תל-אביב כנס בינלאומי שעניינו "קונפוציאניזם ודיאלוג בין דתי" , בו ישתתפו גדולי ההוגים הקונפוציאניים בעולם. לקראת אירוע חד-פעמי זה, יינתן השנה בקורס המבוא דגש מיוחד למעמד הדיאלוג בפילוסופיות בסין.

ציון הקורס יקבע על-פי עמידה בבחינת סיום.

Introduction to Chinese Philosophy and Religion

The course focuses on the idea of change as a distinctive feature of Chinese philosophy. The notion of dao as "Way" in Confucianism and in Daoism signifies a doctrine, law, and method, yet it is also the process of walking, and walking is changing. Changing is central in both Confucianism and Daoism in different ways: Daoism is about spontaneous change and Confucianism is about intentional moral change. It is therefore a curiosity that despite some strongly opposing attitudes, both philosophies accept the authority of The Book of Changes (Yijing). The course introduces the idea of constant change as the uniqueness of Chinese philosophical schools. In the course we look into the wisdom of the Chinese philosophy of change in the Yijing, through its understandings in both major Chinese schools.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 02/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 09/04/2010 בשעה 9:00

מבוא לאסתטיקה‏ (06181059)

שיעור

פרופ` אלי פרידלנדר

בעוד המושא המרכזי של ההכרה הוא האמת ושל המוסר הוא הטוב, האסתטיקה פונה בראש וראשונה ליפה. בשעור זה נרצה לבחון את האופנים השונים שדרכם הבינה הפילוסופיה את מקומו של האסתטי, את הקרבה כמו גם את המתח שבין העיסוק ביפה, באמת ובטוב.

1. אפלטון: האם היופי טוב לאמת?
(קריאה מתוך "המדינה" ו"המשתה")
2. רוסו: המקורות הפואטיים של השפה
(קריאה מתוך 'המאמר על אי השיויון', 'המאמר על מקורות השפות' וכתבים אוטוביוגרפיים)
3. קאנט: האסתטי כגורם מתווך בין הטבע והחירות
(קריאה מתוך בקורת כוח השיפוט)
4. ניטשה: האמנות כיסוד המטאפיזי של הקיום.
(קריאה מתוך הולדתה של הטרגדיה)
5. בנימין: הטרנספורמציה של האסתטי בעידן המודרני.
(קריאה 'יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני')

Introduction to Aesthetics
Whereas the central object of knowledge is the truth, and that of morality the good, aesthetics turns primarily to the consideration of the beautiful. In this class we shall consider the different ways in which philosophy has understood the place of aesthetics, that is the intimacy as well as the tensions between the beautiful, the true and the good.
Plato: Can Truth do Justice to Beauty
Rousseau: The poetic origins of language
Kant: The aesthetic as a middle ground between freedom and nature
Nietzsche: Art as the Metaphysics of existence
Benjamin: The transformation of aesthetics in modernity

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2010 בשעה 9:00

קריאה מודרכת א`‏ (06181068)

תרגיל

מורי החוג

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה אחר כמה ממהלכי המחשבה המרכזיים בהגותו של דיקרט, לרבות שימושו בטיעונים ספקניים לשם ההגעה אל הוודאות הבלתי מעורערת בדבר קיומו של ה'אני' כ'דבר חושב'. תוך כדי כך, נחשפים הסטודנטים אל כמה מהמאפיינים שמייחדים את הכתיבה הפילוסופית, ומחדדים את רגישותם לגבי האסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, הנחות היסוד המובלעות בו, המבנה הלוגי והרטורי שלו, וכן מגוון ההקשרים – פילוסופים, היסטורים, ואחרים – שבהם הוא עומד, ושעשויים להאירו ולהעשיר את הקריאה בו.
התרגיל שם דגש מיוחד על התנסות פעילה, בעל-פה ובכתב. שיעורי התרגיל מתנהלים כדיון, במהלכו זוכה התלמיד לפענח ואף להתעמת עם עמדותיו שלו-עצמו, כמו גם עם עמדותיהם של חבריו לכיתה. באופן זה חווה הסטודנט דיון פילוסופי חי, ולומד לקחת בו חלק פעיל.
מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנויות-בסיס בכתיבתן של עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרש התלמיד לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הוא מתנסה בחילוץ הטיעונים והתובנות שעולים מהקריאה בטקסט, כמו גם בניסוח מחשבות וביקורת עליהן. בתוך כך, ותוך דיאלוג מתמשך עם מתרגל-הקורס, הוא לומד להכיר את הכללים ואמות המידה המאפיינים כתיבת עבודה אקדמית.

דרישות הקורס: נוכחות חובה; הגשת מטלות שבועיות בהתאם להנחיות המתרגל.
התרגיל מסתיים בבחינה. ציונו הסופי של השיעור מורכב מציון הבחינה המסכמת ומציוני התרגילים, אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר.

Guided Reading "A": Course Description 2010

The primary aim of the 'Guided reading' course is to develop the various skills that are involved in reading and assessing philosophical texts. Under the supervision of the course instructors, the students perform a close and careful reading of one of the central texts of modernity, Descartes's "Meditations". Naturally, such a detailed reading, followed by a class discussion, enables the students to reach a better understanding of Cartesian philosophy. But moreover, it acquaints them with some central aspects of the practice of philosophy in general, mainly in its ongoing engagement with reading and interpreting texts. Descartes's canonical text thus serves also to exemplify the different strategies which are generally employed when approaching philosophical texts. The course stresses the importance of exposing the logical, argumentative, structure of the text, its implicit assumptions and commitments, as well as its rhetoric, its appeal to linguistic devices, and also the various contexts wherein it can be posited, and which might deepen our understanding thereof.
The course also stresses the importance of actively partaking in the "philosophical experience". This is achieved through class discussions – where the student is confronted not only with her own opinions, but also with those of her class-mates – as well as through short written assignments which the students are asked to submit almost every week. These written assignments are where the student gets to practice her academic writing skills, articulate her thoughts, extract and critically assess various kinds of philosophical arguments. These assignments serve also as a means to establishing an ongoing philosophical dialogue with the course instructor, whose weekly comments and feedback have proven valuable for one's personal progress in philosophy.

The course ends with an exam. The final grade is composed of the final exam, together with the grades awarded for the short assignments throughout the semester.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/05/2010 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 09/07/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 13/08/2010 בשעה 9:00

קריאה מודרכת ב`‏ (06182068)

תרגיל

מורי החוג

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. הציון הסופי בקורס מורכב משקלול ציוני העבודות שהוגשו במהלך הסמסטר.

Guided Reading B

This course is a continuation of the tutorial “Guided Reading A” and has similar objectives: developing skills necessary for reading philosophical texts and for writing academic papers. Certain parts of David Hume’s Treatise of Human Nature will be explored in class. During the course the students will submit short assignments concerning specific issues of the text. The final grade is composed of the marks of these assignments.

דרישות קדם: קריאה מודרכת א`

הערות:

בחינות

[]

קריאה מודרכת ג'‏ (06182069)

תרגיל

מורי החוג

הקורס הוא המשך לתרגילים "קריאה מודרכת א'" ו "קריאה מודרכת ב'" ומטרותיו
דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות
אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות
לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב-"קריאה מודרכת ג" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים מרכזיים בתולדות
הפילוסופיה: גורגיאס של אפלטון והנחות יסוד למטאפיסקה של המידות של
עמנואל קאנט.

דרישות קדם: קריאה מודרכת ב'

הערות:

בחינות

[]

פילוסופיה במאות ה-19 וה-20‏ (06182200)

שיעור

ד"ר ענת מטר

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית שניתנה ב"מבוא לפילוסופיה חדשה", החל ברומנטיקה ועד לראשיתו של המפנה הלשוני בפילוסופיה של המאה ה- 20. נתמקד בשאלת אפשרותה ואופייה של הפילוסופיה לאחר המהפכה שחולל קאנט, ונקרא מכתביהם של מספר הוגים, ביניהם היגל, מארקס, ניטשה, פרגה והוסרל.

רשימת ספרות ראשונית ומשנית תועלה על אתר הקורס.
השיעור יסתיים במבחן.

Introduction to the Philosophy of the 19th and 20th Centuries (BA mandatory course)

This course continues the historical overview given in the Introductory Course to Modern Philosophy. It covers the period that starts with German Romanticism and ends with the Linguistic Turn at the beginning of the 20th Century. We focus mainly on the question of the possibilities open to philosophy after Kant, reading such diverse writings as those of Hegel, Marx, Nietzsche, Frege and Husserl.

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה חדשה

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 18/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/05/2010 בשעה 18:00
מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 20/06/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 22/07/2010 בשעה 12:30

פילוסופיה של הדת - שיעור המשך‏ (06182209)

שיעור

ד"ר נחמה ורבין

הקורס יעסוק בשאלה האם ניתן לדבר עם ואודות האל. נתחיל בניסיון להבין את טיבעו של האל עליו ברצוננו לשוחח ושעימו מבקש האדם הדתי לקיים מערכת יחסים. נעסוק ב"אלוהי הפילוסופים", ב"אלוהי אברהם יצחק ויעקב" ובקשיים שונים אשר מושגי אלוהות אלה מעוררים. נתמקד בקושי לדבר אודות זה אשר "מושלם ממנו לא ניתן להעלות על הדעת" כפי שמבינים אותו ומתמודדים עימו הרמב"ם, תומס אקווינס וויטגנשטיין המוקדם. כמו כן, נתמקד בקושי לדבר אל "האל הגדול הגיבור והנורא" כפי שהלה מתגלה לאיוב.

קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים והגשת עבודה קצרה בסוף הקורס. הציון מורכב מציון העבודה.

Philosophy of Religion—Part II
Dr. Nehama Verbin

The course deals with the question whether we can speak to and about God. We shall begin with an exploration of the nature of the God whom one may wish to address and about whom one may wish to speak. We shall discuss the “God of the philosophers”, the “God of Abraham, Isaac and Jacob” and some of the difficulties that emerge from each of these conceptions. We shall focus on the difficulty to speak about “that than which nothing greater can be conceived”, as Maimonides, Aquinas and the early Wittgenstein comprehend it. We shall also discuss some of the difficulties to address and maintain a relationship with “the great the mighty, and the awesome God” as He reveals Himself to Job.

Prerequisites: Introduction to philosophy of religion

Credit for this course requires: 1) Participating in, at least, two thirds of the classes.
2) Submitting a short paper in the end of the course.

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הדת

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': הגשה עד 21/03/10 ב-13:00
סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף

פילוסופיה הודית- שיעור המשך‏ (06182223)

שיעור

ד"ר דני רוה

השיעור יוקדש לדיון במשנתן של כמה מן האסכולות הבולטות בפילוסופיה ההודית: ניאיה, מימאמסא, אדוַיטה-ודאנטה, סאנקהיה ויוגה. נתייחס אף לפילוסופיית הלשון של בהרטרהרי ולקווי-היסוד של תורת האסתטיקה ההודית.
התרגיל הצמוד יתמקד בפילוסופיה בודהיסטית (בעיקר נאגארג'ונה ו-וָסובנדהו). קבלת ציון בתרגיל מותנית בהגשת עבודות שוטפות.

ביבליוגרפיה ראשונית:
Arindam Chakrabarti, 'Is Liberation (mokşa) Pleasant?', Philosophy East and West, Vol. 33 no.2 (1983), pp. 167-182.
Ben-Ami Scharfstein, 'Immanent-Transcendent Holism: Śankara and Spinoza', in his A Comparative History of World Philosophy: From the Upanişads to Kant, Albany: SUNY, PP.367-405.

Introduction to Indian Philosophy: Part II

The course focuses on the main features of several philosophical schools in India: Nyāya, Mīmāmsā, Advaita Vedānta, Sānkhya and Yoga. We shall also discuss Bhartŗhari's philosophy of language and touch on the Rasa theory of aesthetics. The 'tutorial' (Targil) will be dedicated to Buddhist epistemology, focusing on the philosophies of Nāgārjuna and vasubandhu, and to the debate between the Nyāyikas and the Buddhists.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': הגשה עד 21/03/10 ב-13:00
סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף

פילוסופיה סינית – המשך ‏ (06182225)

שיעור

ד"ר גליה פת-שמיר

האם יש אספקט מהפכני בדרך החשיבה הפילוסופית הסינית? האם ניתן לייחד את דרכי המחשבה השונות בסין מנקודת מבט פרגמטיסטית (ולא היסטורית או סינולוגית)? איך יבוא לביטוי הפער שבין הפילוסופיות השונות בסין? שאלות אלו יעמדו במרכז שיעור ההמשך והתרגיל השנה.
השיעור יתמקד ברעיונות הדאואיסטיים והצ'אן בודהיסטיים הרלוונטיים מתוך הצגת הפילוסופיה כפילוסופיה של מעשה: האם "לדעת לא לדעת"(zhi wuzhi) הוא רעיון רלוונטי בדיון פילוסופי על הידיעה? וכיצד "שכחה" (wang) ו"ללא רצון" (wuyou) משתלבים בו? האם ב"כיוון ההפוך" (fan), "כך מעצמו" (ziran), ו"מעשה ללא מעשה" (wei wuwei) יכולים להוות בסיס לפילוסופיה של מעשה או שהם מנוונים ואולי אף מסוכנים? ומה באשר ל"תוהו ובוהו" (hundun) היש בכוחו ללמד משהו על סדרו של עולם?

ציון הקורס : 30% עבודת מחצית (3-5 עמודים) 50% עבודת סיום (5-7 עמודים) 20% השתתפות פעילה.

Chinese Philosophy – Advanced

The advanced level course focuses on revolutionary perspectives in Chinese philosophy. In the class and the section we will explore the philosophies of Confucianism and of Daoism, through a pragmatistic prism.
The class will focus on Daoism as a philosophy of deed: Can "knowing not to know" (zhi wuzhi) be relevant in a philosophical discourse on practical knowledge? And how do "forgetting" (wang) and "without wills" function within its framework? Can "walking back" (fan), "in itself-so" (ziran) and "doing without doing" serve as a foundation for a philosophy of praxis, or could they be stagnating or even dangerous? And finally, can "chaos" (hundun") teach something about world order?

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה סינית, או מבוא לתולדות סין ותרבותה (לתלמידי מזרח אסיה).

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': הגשה עד 21/03/10 ב-13:00
סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף

תורת ההכרה ומטאפיסיקה - שיעור המשך‏ (06182350)

שיעור

פרופ` רות ויינטראוב

הקורס יתמקד בספקנות, וידון בשאלות הבאות: ספקנותה מתודולוגית מול ספקנות קטיגורית; מעמד הטיעון הספקני ודרכים להתמודד עימו; האם ספקנות רדיקלית מקעקעת את עצמה? האם ניתן לחיות חיים ספקנים? אם לא, האם אי-האפשרות הזו מהווה הפרכה "פרגמטית" של הספקנות? תשובות לספקנות: נטורליזם; השכל הישר.
קריאה:
1) Descartes: Meditations
2) Hume: A Treatise of Human Nature
3) Outlines of Pyrrhonism (Sextus Empiricus)
4) מגמות בתולדות הספקנות :עדי פרוש

מטלת הקורס: בחינת כיתה.

Advanced Epistemology (B.A. course):
The course will focus on scepticism, especially the following issues: methodological vs. doctrinal scepticism, the nature of the sceptical challenge and the appropriate way of responding to it, the self-undermining problem. Having explained the nature of the sceptical challenge and paved the way for it to be heard, we will consider some of the most powerful arguments for scepticism, and consider ways of refuting them.
Prerequisites (recommended): logic
Students are expected to attend the weekly discussion section (“targil”), in which they will be required to write at least three essays.
The final grade will be based on the exam at the end of term (50%) and discussion-section (“targil”) (50%)

דרישות קדם: מבוא לתורת ההכרה ומטאפיסיקה.רצוי מאוד קורס מבוא בלוגיקה.

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2010 בשעה 18:00

אסתטיקה –שיעור המשך‏ (06182400)

שיעור

פרופ` רות רונן

המושג "אסתטי" יכול לאפשר לנו להבין את ההתנסות הייחודית שהאמנות גורמת לנו. כדי להבהיר מהו האסתטי ולרדת לחקרה של החוויה האסתטית נבחן את הזיקה בין התיאורים הפילוסופיים של היופי וההנאה האסתטית לבין הסיפוק או הטלטלה שהאמנות גורמת לנו. לשם כך נתמקד בשלוש תחנות עיקריות בהיסטוריה של האסתטיקה: "ביקורת כוח השיפוט" של קאנט, האסתטיקה של היגל ו"מקור מעשה האמנות" של היידגר. אלה מייצגים גישות פילוסופיות שונות אל האופן הייחודי בו יצירת האמנות פועלת על נמעניה. נבחן כיצד תפיסות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות ביחס לאמנות מתכתבות עם התפיסות האסתטיות של קאנט, היגל והיידגר. נבחן מהן ההשלכות שיש לתמורות בשדה האמנות על הפילוסופיה של האמנות. נשאל האם העיסוק של האמנות בת-זמננו במכוער, בדוחה ובחריג מחייב שינוי באפיון המסורתי של האמנות במונחי יופי, שגב והנאה.
הטקסטים של קאנט ושל היידגר הם קריאת חובה לקורס. בתרגיל הצמוד לשיעור תתאפשר קריאה צמודה בטקסטים אלו.
נוכחות והשתתפות פעילה בתרגיל הן חובה ומהוות תנאי לסיומו של הקורס. אין אפשרות לקחת את השיעור ללא התרגיל ולהיפך.
בסיום הקורס תינתן בחינת בית, ובתרגיל תינתן עבודה.

Advanced Aesthetics

דרישות קדם: מבוא לאסתטיקה

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': ב-27/1/10 ב-9:00. החזרה עד 4/2/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': ב-17/3/10 ב-18:00. החזרה עד 25/3/10 ב-13:00.

פילוסופיה של הלשון - שיעור המשך‏ (06182401)

שיעור

ד"ר אלי דרזנר

בשיעור זה נעסוק באופן מעמיק במספר נושאים מרכזיים בפילוסופיה של הלשון. בלב הקורס יעמוד הדיון בשאלת המשמעות הלשונית: מהי משמעות זו, ומדוע למבעינו ישנה המשמעות שאנו מורגלים לייחס להם. נקשור דיון זה למספר סוגיות סמנטיות קונקרטיות, כגון שאלת ההצבעה, הויכוח בנוגע להבדל (אם יש כזה) בין משמעות מילולית למשמעויות נלוות, ושאלת המבנה הלוגי של משפטים הכוללים דיווח על מבעים ("אמר ש- ") והאמנות ("חושב ש- "). מצד שני, נלבן את הקשרים שבין שאלת המשמעות הלשונית לבין שאלות פילוסופיות מרכזיות המשיקות לשאלה זו, בפרט שאלת מהותן של סברות מחד ומהותה של הלוגיקה מאידך. בין הפילוסופים שנקרא מכתביהם נמצאים אוסטין, ברנדום, גרייס, דאמט, דיוידסון, סרל, פודור, פרגה, פטנאם, ראסל וקווין.

חובות התלמידים: קריאת חומר הקריאה של הקורס והשתתפות בשיעורים.
ציון סופי – על סמך בחינה.

Advance topics in Philosophy of Language

In this course we deal with several key issues in the philosophy of language. At the heart of the course will be the question of linguistic meaning: What it is, and what makes it the case that our utterances have the meaning they do. We will examine how this central issue is related to several concrete semantic questions, such as that of reference, the debate over the viability of the notion of literal meaning, and the question of the logical structure of sentences reporting what people say and believe. Also, we will look into the connections between the question of linguistic meaning and important philosophical issues in adjacent fields, e.g., the nature of belief on the one hand and logic on the other. Among the philosophers from the writings of whom we shall read are Austin, Brandon, Dummett, Davidson, Grice, Fodor, Frege, Putnam, Quine, Russell and Searle.

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הלשון

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 30/04/2010 בשעה 9:00

תורת המוסר – שיעור המשך‏ (06182601)

שיעור

גב` נופר שמעוני

השיעור יתמקד בתפיסות שונות של הקשר בין חופש למוסר, המאפיינות גישות מרכזיות לפילוסופיה של המוסר. במקביל, נעמוד על משמעויות אפשריות שונות של מושג החופש ושל הניגוד המושגי בין חופש לבין שעבוד. נאפיין תפיסות של החופש על-ידי בירור הקשרים שלהן למושגים של טבע אוניברסלי ואינדיבידואלי, תכליות טבעיות, ואותנטיות, מצד אחד – מושגים בעלי בסיס משותף בגישה הסובסטנטיביסטית לפילוסופית המוסר; ולמושגים של רצון, עצמאות, אוטונומיה, ביקורת, כנות, ויושרה, מצד שני – מושגים בעלי בסיס משותף בגישה הפרוצידוראליסטית לפילוסופית המוסר.

סוגיית החופש תהווה בכך בסיס לדיון השוואתי בשיטות נבחרות בפילוסופית המוסר: האינטלקטואליזם והוולונטאריזם בתיאולוגיה המוסרית הנוצרית בימי-הביניים ובראשית העת החדשה; תורת המוסר של רוסו וגישות קשורות לאידיאלים של כנות ושל אותנטיות במאות ה-18 וה-19; פילוסופית המוסר של קאנט ותורות מוסר ניאו–קאנטיאניות קונסטרוקטיביסטיות בנות-זמננו; גניאלוגיית המוסר של ניטשה; האתיקה של פוקו וגישות פוסט-מודרניות קשורות; אתיקת האותנטיות של צ'ארלס טיילור ואתיקת המידות הטובות של אלאסדייר מאקינטייר.

בתרגיל הצמוד לשיעור תיערך קריאה מודרכת בטקסטים של ניטשה, ובטקסטים של פוקו והוגים פוסט-מודרניים נוספים.

רשימה ביבליוגרפית מפורטת תימסר לקראת תחילת שנה"ל.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הנלמדים; עמידה במבחן-בית בסיום השיעור; הגשת מטלות במסגרת התרגיל הצמוד לשיעור.
הציון הסופי של הקורס ייקבע על-ידי מבחן-בית על תכני השיעור (50%) ועל-ידי מטלות התרגיל (50%).

Advanced Course in Moral Philosophy

The course focuses on the relation of freedom to morality, as conceived in the framework of some leading approaches to moral philosophy. Concomitantly, several possible meanings of the concept of freedom and of the conceptual contrast between freedom and subjugation are considered. The various conceptions of freedom are characterized through an examination of their connections to ideas of universal and individual nature, natural ends, and authenticity, on the one hand - ideas which have a common basis in the substantivist approach to moral philosophy; and to ideas of will, independence, autonomy, critique, sincerity and integrity, on the other hand - ideas which have a common basis in the proceduralist approach to moral philosophy.

The issue of freedom thus becomes the basis for a comparative discussion of certain systems of moral philosophy: intellectualism and voluntarism in Christian moral theology of the middle ages and the early modern period; Rousseau’s moral theory and related approaches to the ideals of sincerity and of authenticity in the 18th and 19th centuries; the moral philosophy of Kant and recent neo-Kantian constructivist theories; Nietzsche's genealogy of morals; Foucault’s ethical theory and related post-modernist approaches; Charles Taylor’s ethics of authenticity and the virtue ethics of Alasdair MacIntyre.

דרישות קדם: מבוא לתורת המוסר

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': ב-8/2/10 ב-9:00. החזרה עד 16/2/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': ב-7/5/10 ב-9:00. החזרה עד 16/5/10 ב-13:00.

זהות ומה שמעבר לה‏ (06182662)

שיעור

ד"ר רוזמרין מירי

הזהות כ"אני" וכחלק מקבוצה אתנית, דתית, מגדרית ולאומית, היא תנאי לקיום אנושי בעל משמעות. זהות היא גם הבסיס להתארגנות של תנועות פוליטיות רבות הנאבקות לקבל הכרה כבעלות זהות נפרדת ועצמאית בעלת מעמד שווה לאחרות. ואם זאת, יותר מאי פעם נדמה כי זהות קבועה וברורה איננה אפשרית ואולי איננה רצויה. הקורס ידון במשמעות של מושג הזהות, מה פרוש להיות בעל זהות? מה המבנים החברתיים המעצבים את זהות היחיד ואת אפשרותם של זהויות קבוצתיות? מה היחס בין זהות כהיבט היוצר אפשרויות עבור הפרט, לבין זהות כמבנה חברתי מגביל? האם ניתן לחיות ללא זהויות קבועות והאם ניתן לחשוב על דגמים של זהות נטולי היבט כופה וכוחני?

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': ב-1/2/10 ב-9:00. החזרה עד 9/2/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': ב-9/4/10 ב-9:00. החזרה עד 18/4/10 ב-13:00.

פוזיטיביזם לוגי‏ (06182663)

שיעור

גב` הגר מסחרי

הפוזיטיביזם הלוגי, שצמח באירופה בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, זכה להצלחה מסחררת. השפעתו ניכרת במקומות רבים: באופן בו התפתחה הפילוסופיה האנליטית בשנים שלאחר מלחמת העולם, בייסוד התחום של "פילוסופיה של המדע" ובשימוש הנרחב שנעשה בשיטות לוגיות ומתמטיות על מנת לפתור בעיות פילוסופיות, במיוחד בפילוסופיה של הלשון. אולם היום יש תחושה, שהמוניטין וההשפעה של הפוזיטיביזם הלוגי נשחקו מאוד, עד כדי כך שיש מי שמתייחסים אליו כאל "דחליל פילוסופי" ולא כאל עמדה פילוסופית מכובדת. מדוע זה קרה?
בקורס ננסה לענות על שאלה זו. נבחן תחילה את ההתפתחויות המדעיות ואת העמדות הפילוסופיות שהיוו את הרקע לצמיחת הפוזיטיביזם הלוגי, נערוך הכרות עם העמדות המרכזיות שלו ונציג את הביקורות שמתחו על עמדות אלה אוסטין, סלרס, קוויין, פופר וקון. בסיום הקורס ננסה להבין את הסיבות לעלייתו ונפילתו של הפוזיטיביזם הלוגי ולראות כיצד הוא יכול לשמש אותנו גם היום.

Logical Positvism

Logical positivism, which developed in Europe in the second and third decade of the twentieth century, had an immense success. It influenced various areas: post-world war analytical philosophy, the establishing of philosophy of science as a discipline and the wide-spread use of logical and mathematical methods as a means of solving philosophical problems, mainly in the philosophy of language. Yet, nowadays, there is a feeling, that logical positivism lost both its influence and its good reputation, so much as there are those who treat it as a "philosophical scarecrow" rather than a real philosophic attitude. What led to this change?
In the course we'll try to answer this question. First, we'll look at the scientific developments and the philosophical attitudes that served as background to its rise. Then, we'll get acquainted with its main views, as well as with the major criticisms these vies received. In conclusion, we'll try to figure out what were the reasons for the rise and fall of logical positivism, and see what we can still learn from it today.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': ב-29/6/10 ב-9:00. החזרה עד 7/7/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': ב-8/8/10 ב-9:00. החזרה עד 16/8/10 ב-13:00

קאנט: הדת בגבולות התבונה בלבד‏ (06182685)

שיעור

רואי בן בסט

בקורס תידון תפישתו הדתית של קאנט תוך קריאה בספרו 'הדת בגבולות התבונה בלבד'.
תחילה נעמוד על יסודותיה של תורת המוסר של קאנט, שציווייה בלבד צריכים לדעת קאנט להיחשב לציוויים אלוהיים. אחר כך נעמוד על גיבושו של קאנט את תפישתו הדתית מתוך עמדתו המוסרית.

במהלך הקורס נעיין באופנים בהם קאנט מתמודד עם בעיות מסורתיות בפילוסופיה של הדת (כגון בעיית הרע), וכן בפירושיו לכמה מעיקרי המקרא (כגון החטא הקדמון).

בחלקו האחרון של הקורס נעיין בקצרה בתפישתו הדתית של קירקגור, אשר מותח ביקורת ומבקש לדחות את תפישתו הפילוסופית-דתית של קאנט.

מטלת סיום: עבודה כתובה

Kant: Religion within the Limits of Reason Alone

In the course we will study Kant's conception of Religion through a reading of his book Religion within the Limits of Reason Alone. First we will have to understand the foundations of Kant's moral philosophy, for its requirements are the only ones Kant recognizes as divine commands. Then we will follow the formulation of Kant's religious conception out of his moral position.

We will discuss the ways in which Kant deals with traditional problems of philosophy of religion (such as the problem of evil), as well as Kant's interpretations of a few biblical notions (such as original sin).

In the last part of the course we will look briefly at the religious conception of Kierkegaard, which criticizes and rejects the philosophical-religious conception of Kant.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

ויטגנשטיין: אתיקה ומשמעות‏ (06182735)

שיעור

מר נמרוד מתן

במהלך הקורס נקרא קטעים נבחרים מכתביו של ויטגנשטיין המעלים שאלות בדבר הקשר בין משמעות לבין אתיקה. בין הטקסטים שנקרא יהיו קטעים מתוך מאמר לוגי פילוסופי, הרצאה על אתיקה, המחברת הכחולה והמחברת החומה, הערות פילוסופיות, חקירות פילוסופיות.
כמו-כן, נקרא מאמרים של פרשנים העוסקים בשאלת הקשר בין שני התחומים אל ויטגנשטיין, וביניהם:
קאבל, דיאמונד, קריפקה.

בין הסוגיות שנדון בהן במהלך הקורס:
- האם ההבחנה בין מובן לחוסר-מובן היא גם הבחנה אתית?
- מה בין תנאי משמעות לתנאי אפשרות של אתיקה?
- האם ההיבטים האתיים של הוראת שפה רלבנטיים לשם בירור תנאי משמעות של הביטויים הנלמדים?
- מה בין רכישת שפה לבין תפיסת עמדה במרחב האתי?
- מה בין משחק-לשון לכללי פעולה אתיים?

הקורס יסתיים בהגשת עבודה.

Wittgenstein: meaning and ethics

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה של הלשון/מוסר

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

תומאס מורוס : אוטופיה ‏ (06182780)

שיעור

ד"ר עובדיה עזרא

ספרו הידוע של תומאס מורוס (1478-1535) אוטופיה הופיע לראשונה בשנת 1516, תחת השם "ספר הזהב, מועיל ומבדר כאחד, על אודות מבנה מדינה טוב ביותר ועל אודות האי החדש 'אוטופיה". רבים רואים בתומאס מורוס את אבי הסוציאליזם המודרני. הוא חזה את העוולות והעיוותים העלולים להיווצר מהצבר הון פרטי בלתי מבוקר, והצביע על אלטרנטיבה בה הקניין, הייצור והניכוס הם חברתיים. בתארו את האי הדמיוני "אוטופיה" (בתרגום מילולי "שום מקום"), הוא שואף לחברה בה העיבוד והתפוקה החקלאיים הם משותפים, שעות העבודה קצובות והפנאי מוקדש לפיתוח המדע והאמנות. המשטר באי הזה הוא דמוקרטי, אורח החיים צנוע והצרכים מסופקים על בסיס שיתופי והוגן. בספר זה יעסוק השיעור.

השיעור יסתיים בבחינת כתה עם חומר סגור.

בבליוגרפיה ראשונית:
מורוס, תומאס. אוטופיה. תרגום אפריים שמואלי. ספרית פועלים. 1978.

Thomas Moore: Utopia

Thomas Moore's (1478-1535) book Utopia was first published in 1516. Many scholars consider Thomas Moore to be the founding father of modern socialism. He foresaw the evils and distortions which might come out of uncontrolled accumulation of private capital, and proposed an alternative where capital, production and possession are commonly owned by society as whole. In his description of the isle of Utopia he thinks about society where the agricultural processing and crops are shared by all society members, the working hours are limited and the leisure time is dedicated to the developing of art and sciences. The island has a democratic regime, a mild and humble way of life and people's needs are fulfilled on the basis of fair distribution.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 29/01/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/03/2010 בשעה 18:00

פרקים בפילוסופיה הודית בת-זמננו‏ (06182820)

שיעור

ד"ר דני רוה

יהיו שיטענו כי הפילוסופיה ההודית מתה מזמן, בסוף האלף הראשון לספירה, אחרי שנקרה. בשיעור זה אנסה להראות כי הפילוסופיה חיה, בועטת, נושמת, מחדשת ומתחדשת בהודו עד עצם היום הזה. נקרא יחד פרקים בהגותם של פילוסופים הודים עכשוויים בולטים כגון קרישנה-צ'נדרה בהטצ'ריה, פאנדיט בדרינאט שוקלה, קלידאס בהטצ'ריה, דאיה-קרישנה, ג'.נ. מוהנטי ובימל מטילל ונבדוק מה מעסיק אותם וכיצד הם מתכתבים עם הפילוסופיה ההודית הקלאסית מחד ועם פילוסופיה מערבית עתיקה וחדשה מאידך. נדון גם במשנתם של ארבעה הוגים ניאו-הינדואיסטים (מ.ק. גנדהי, ג'ידו קרישנמורטי, סְוָאמִי ויוקאננדה ושרי אורובינדו) ובפרשנות בעלת האוברטונים החברתיים והפוליטיים שהם מציעים למושג ה-מוֹקְשָה ('חופש') האופנישדי. המשתתפים יידרשו לקריאה מרובה משיעור לשיעור.

Contemporary Indian Philosophy
Some argue that Indian philosophy died long back, toward the end of the first millennium A.D., after ankara. In this class I will argue and attempt to illustrate the very opposite, i.e. that philosophy is very much alive and breathing, innovative as ever, to this very day. We will read together prominent contemporary thinkers such as K.C. Bhattacharyya, Pandit Badrinath Shukla, Kalidas Bhattacharyya, Daya Krishna, J.N. Mohanty and Bimal Matilal, to find out what are they dealing with and how they correspond with classical Indian philosophy on the one hand and western philosophy, old and new, on the other. We will also discuss the teaching of four Neo-Hindu thinkers (M.K. Gandhi, Jiddu Krishnamurti, Swami Vivekananda and Sri Aurobindo) and their social and political interpretation of the Upani÷adic mok÷a-notion.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

מושגי יסוד בפסיכואנליזה ‏ (06182845)

שיעור

פרופ` רות רונן

זהו שיעור מבואי ביסודות המחשבה הפסיכואנליטית. השיעור יציג מספר מושגי יסוד בפסיכואנליזה: הלא-מודע, הדחף, התשוקה וההעברה. כבסיס לדיון במושגים אלה ישמשו החיבורים הבאים של פרויד: "ההדחקה", "מכים ילד", "הזכרות חזרה ועיבוד" ו-"הבנות באנליזה". הניתוח של המושגים יעשה בהקשר של עבודתם של פרויד ושל לאקאן ולגבי כל מושג יידונו ההשלכות הפילוסופיות שלו. לדוגמה, בקשר ללא-מודע, תיבחן הזיקה בין המחשבה הפסיכואנליטית על הסובייקט לבין הקוגיטו הקרטזיאני; לגבי הדחף תבחנה ההשלכות שיש לראשוניות של הדחף לגבי תפיסת הדיבור והשפה.
בסופו של הקורס תינתן בחינת בית.

Fundamental Concepts in Psychoanalytic Thought

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': ב-16/6/10 ב-9:00. החזרה ב-24.6.10 ב-13:00.
סמסטר ב', מועד ב': ב-21/7/10 ב-9:00. החזרה עד 29/7/10 ב-13:00.

נושאים מרכזיים בפילוסופיה הנוצרית של ימי הביניים‏ (06182855)

שיעור

ד"ר אליזבט אופנהיימר

נושאים מרכזיים בפילוסופיה הנוצרית של ימי הביניים.

השיעור יתמקד בהוגים המרכזיים של הפילוסופיה הנוצרית בימי הביניים (500-1500)-אוגוסטינוס, בואציוס, פסוידו-דיוניסוס, אבלאר, תומאס אקווינס, אוקהאם, דונס-סקוטוס, ובמגוון הנושאים שהעסיקו את הגותם:
תורת ההכרה, אתיקה, פילוסופיית הלשון, מקומו של האל בפילוסופיה, אסתטיקה, פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של הטבע.
כמו כן יבהיר השיעור באיזו מידה מעוגנת תקופה זו בתקופות קודמות יותר, ובאיזו מידה היא סוללת את הדרך להתפתחות הפילוסופיה המודרנית.

דרישות הקורס:
נוכחות בשיעורים, חובות קריאה, בחינת בית.

Central Themes in Medieval Christian Philosophy

The course intends to make the students familiar with the philosophy of the Christian middle ages (500-1500). It will pay attention as well to the main thinkers of this period (Augustine, Boethius, Pseudo-Dionysius, Abelard, Thomas Aquinas, Occham, Duns Scotus ...) as to the wide variety of themes they were interested in (epistemology, ethics, philosophy of language, philosophy of God, aesthetics, political philosophy, philosophy of nature). It will also make clear how this period had its roots in antiquity and how it paved the way for the development of modern philosophy and science.

Requirements:
- attendance
- reading assignments
- Take-home exam

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': ב-17/2/10 ב-9:00. החזרה עד 25/2/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': ב-12/5/10 ב-18:00. החזרה עד 20/5/10 ב-13:00

אתיקה והחוויה הקולנועית‏ (06182861)

שיעור

גב` ארנה רביב

כיצד יכול הקולנוע להאיר שאלות ובעיות אתיות? הקורס מבקש לבחון את המימד האתי של החוויה הקולנועית תוך התמקדות באתיקה של עימנואל לוינס והאתגר שהיא מציבה בפני המחשבה הפילוסופית על קולנוע. הקורס יעסוק בשאלות כמו: האם קולנוע יכול לעורר שאלות אתיות לא רק על ידי שימוש באמצעים תכניים ותמאטיים אלא גם על ידי האמצעים הצורניים שלו? כיצד יכולה חווית הצפיה בסרט לאפשר פתיחות למימד האתי של המפגש בין אנשים? במסגרת הקורס יוצגו וינותחו מגוון של דוגמאות מסרטים שונים לצד דיון בטקסטים של פילוסופים מרכזיים של המאה העשרים שהכתיבה שלהם על קולנוע רלוונטית לשאלות שהאתיקה של לוינס מעוררת. בין הפילוסופים בהם נעסוק לצד הדיון בלוינס: מרלו-פונטי, בארת, קאבל, ודלז. בין הנושאים הנידונים: האתיקה של לוינס והביקורת שהיא מציבה סביב שאלת הייצוג, ראיה בקולנוע, שאלת הנוכחות-העדר בקולנוע והקשר שלה לאתיקה, מעמדו של הסובייקט הקולנועי והמימד האפקטיבי של החוויה הקולנועית.

דרישות הקורס: נוכחות עקבית וקריאת טקסטים משיעור לשיעור
סיום הקורס: בחינת בית.

How can cinema illuminate the meaning of ethical questions? This course will examine the ethical dimension of the cinematic experience by focusing on the ethics of Emmanuel Levinas. We will deal with such questions as: Can cinema provoke ethical questions not only by means of content but also by means of expression? How are the unique features of cinematic experience relevant to an ethical reading of cinema?
Reading will include texts by: Levinas, Merleau-Ponty, Barth, Cavell and Deleuze.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': ב-12/2/10 ב-9:00. החזרה עד 21/2/10 בשעה 13:00.
סמסטר א', מועד ב': ב-14/4/10 ב-18:00. החזרה עד 22/4/10 ב-13:00.

על מושג התקווה אצל ארנסט בלוך ואלבר קאמי‏ (06182926)

שיעור

גב` איריס מאיר

"טרם הגיעו בני-אדם לכלל סיפוק באמצעות המשאלה לבדה. זו אינה מסייעת כלל, למעשה היא מחלישה, אם לא חובר אליה רצון עז ועמו מבט נלהב ושקול המראה לרצון מה יכול להיעשות" (ארנסט בלוך, העקרון תקווה, עמ' 1354).

התקווה תוצג בשיעור זה ככוח מניע אנושי המכוון אל העתיד הטוב. התקווה, כך יעלה מהקריאה בטקסטים הרלוונטים של בלוך וקאמי, מצויה אמנם בתוך מציאות ההווה, אולם באשר היא שואפת אל העתיד היא מנוגדת להווה הנתון ומהווה כוח שוללני בו.
הפילוסופיה של התקווה מבקשת לחרוג מההווה הנתון באמצעות תפישת "זרעי העתיד" הטמונים בו וכך לסייע באמצעות המעש האנושי להנביטם.
התקווה, כמו המחשבה, מעיזה ללכת אל מעבר לנתון המיידי, אך בעוד שהמחשבה במובנה המסורתי, (לפי בלוך), חורגת מהמיידיות הנתונה באמצעות העיון במה שהתהווה זה מכבר, היינו - העבר, התקווה חורגת מהמיידיות הנתונה באמצעות הפנייה כלפי מה שטרם התהווה, היינו - העתיד.

דרישות לקורס מקדים: אין.

דרישת הקורס וחובת התלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הרלוונטיים, נוכחות ומבחן בית.

ציון סופי: יקבע על-פי מבחן בית.

בבליוגרפיה רלוונטית:
בלוך, ארנסט, כתבים נבחרים, מגרמנית: ארן, ד., תל אביב (1987).
קאמי, אלבר, המיתוס של סיזיפוס, מצרפתית: ארד, צ., תל אביב (1978).
, האדם המורד, מצרפתית: ארד, צ., תל אביב (1951).
קאנט, עמנואל, ביקורת התבונה הטהורה, מגרמנית: ברגמן, ש.ה. ורוטנשטרייך, נ., ירושלים (1966).
Bloch, Ernst, The Principle of Hope, trans. Plaice, N., Plaice, S., & Knight, P., Cambridge, Massachusetts (1986).

The concept of hope will be discussed in this course as a human driving force aimed at a better future, in accordance with and on the basis of the thought of the German philosopher Ernst Bloch, with reference to Albert Camus' notion of the absurd. Hope, as derived from bloch’s relevant texts, is situated in the reality of the present; however, insofar as it aspires to the future,
it contrasts the actual present and acts as a negating force within it.
Hope, like thought, dares to go beyond the given. but while thought, as traditionally understood, transcends the given reality by mere contemplation of what has already occurred, meaning – the past, Hope transcends the given reality by referring to what has not-yet occurred, meaning – the future.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': ב-10/2/10 ב-9:00. החזרה עד 18/2/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': ב-14/5/10 ב-9:00. החזרה עד 23/5/10 ב-13:00.

פילוסופיה וספרות: המימד הביוגרפי של המחשבה‏ (06182950)

שיעור

פרופ` אלי פרידלנדר

בשעור זה נבחן את הקשר בין הרפלקציה הפילוסופית לבין כתיבת החיים (אוטוביוגרפיה וביוגרפיה). לשיעור שני חלקים מרכזיים: בראשון נעסוק בכתביתו האוטוביוגרפית של רוסו ובמיוחד בספרו ההזיות של מטייל בודד מתוך נסיון למקם כתיבה זו ביחס לתמות המרכזיות של הפילוסופיה הפוליטית שלו ( המצב הטבעי והאמנה החברתית). בחלקו השני של הסמסטר נעסוק בכתביו של ולטר בנימין על המשורר שרל בודלר וביחס שבין שירתו (וחייו) של בודלר לבין האמת של העולם המודרני.

In this course we shall consider the relation between philosophical reflection and the writing of life (in biography and autobiography). The class will have to central parts: In the first part we shall devote our attention to Rousseau' s autobiographical writings and in particular to his Reveries of the Solitary Walker, attempting to relate that work to central themes of his political philosophy (the state of nature, the social contract). In the second part of the semester we shall consider Walter Benjamin's writings on the poet Baudelaire and elaborate how Benjamin thinks through the portrait of Baudelaire's poetry and life of the truth of the modern world.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': ב-25/1/10 ב-9:00. החזרה עד 2/2/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': ב-10/3/10 ב-18:00. החזרה עד 18/3/10 ב-13:00.

זהות עצמית בפילוסופיה ההודית: פרספקטיבות הינדואיות‏ (06182951)

שיעור

ד"ר דני רוה

בשיעור זה נבחן מקרוב תפיסות שונות של זהות עצמית בספקטרום הרחב של הפילוסופיה ההודית, החל בקורפוסים הוודי והאוּפָּנִישָדי (הקטעים שיידונו אינם חופפים לאלה שנידונו בקורס 'פרקים באוּפָּנִישָדות ובמשנתו של שנקרה'), באפוסים הגדולים, בספרות הדהרמה (בדגש על חוקי מנו, כולל הצצה לקאמה-סוטרה), במסורות ה-סָאנְקְהְיָה והיוגה, ב-אָרְדְהָה-קָטְהָאנָקָה (Ardhakathānaka) ['חצי סיפור'] —אוטוביוגראפיה מפתיעה של בָּנָרְסִידָאס, סוחר גֵ'יני בן המאה ה-17, בהגותו של רבינדרנאט טאגור, בשיחותיו של ראמנה מהארשי, ולבסוף בקולנוע ההודי הפופולארי בן זמננו. בין היתר נעסוק בשאלת הזיקה בין זהות והזדהות. אם ברגיל זהות עצמית נתפסת כמארג של הזדהויות, הרי שחלק מההשקפות הפילוסופיות בן נדון קוראות תיגר על תפיסה זו ומבקשות לכונן זהות עצמית מסוג חדש ושונה, חף מכל הזדהות שהיא.

Identity vs. Identification: Hindu Perspectives

In this class we shall focus on a variety of perspectives with regard to self and identity. These different perspectives will be encountered as expressed in the Vedic and the Upanişadic texts, the great epics, the Dharma literature (mostly Manu, with a short reference to the Kāmasūtra), the Sānkhya-Yoga tradition, the Ardhakathānaka – a surprising autobiography of Banarsidās, a 17th century Jain merchant, the vision of Rabindranath Tagore, dialogues with Ramana Mahararishi, and finally, contemporary Indian Cinema. If identity is usually seen as consisting of a conglomeration of identifications, then some of the philosophical positions which are to be discussed here posit the very opposite assertion in an attempt to establish a totally different notion of identity, devoid of identification as such.

דרישות קדם:

הערות: המשתתפים יידרשו לקריאה שוטפת משיעור לשיעור

בחינות

סמסטר א', מועד א': הגשה עד 21/03/10 ב-13:00
סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף

דרידה בשולי הפילוסופיה ‏ (06182952)

שיעור

ד"ר ענת מטר

השיעור יפתח צוהר למחשבתו של דרידה, דרך קריאה באחדים ממאמריו הכרוכים בספרו "שוליים לפילוסופיה". ננסה להתחקות אחר תפישת השפה של דרידה תוך בחינת אפשרותו של השולי, מיקום הפילוסופיה בשוליים ושולי הפילוסופיה, דהיינו, הגבול בינה לבין דיסציפלינות מחשבה אחרות.

השיעור יסתיים בעבודה.

Derrida on the Margins of Philosophy (BA course)

In this introductory course to Derrida's thought we'll try to understand Derrida's conception of language through examining his ideas about the marginal, its possibility, philosophy's place at the margins and the margins of philosophy, i.e., the borderline between it and other disciplines. We'll tackle these questions by reading essays from Derrida's Margins of Philosophy.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': הגשה עד 21/03/10 ב-13:00
סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף

"תיאור בלבד"‏ (06182953)

שיעור

ד"ר ענת מטר

בשיעור נתוודע לעמדות המבקשות לראות במשימתה של הפילוסופיה "תיאור בלבד", תוך שלילת בנייתן של תיאוריות (מדעיות-היפותטיות ואחרות) בפילוסופיה. לעמדות הללו יסודות היסטוריים (למשל בכתבי מונטיין), אך אנו נתמקד בעמדות המודרניות, הקושרות את המתודה הראויה בפילוסופיה לתפישה מסוימת של שפה. בין הפילוסופים בהם נדון: ויטגנשטיין, אוסטין, דיאמונד, בלאנשו.

השיעור יסתיים במבחן בית.

"Description Alone" (BA course)

In this course we examine several philosophical positions which regard philosophy's task – and essence – as aiming at "description alone" rather than the construction of theories. We'll focus on modern views, linking what they take as the right way of philosophy with a certain conception of language. Among others, we'll discuss positions of Wittgenstein, Austin, Diamond, Blanchot.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': ב-7/7/10 ב-9:00. החזרה עד 15/7/10 ב-13:00.
סמסטר ב', מועד ב': ב-9/8/10 ב-9:00. החזרה עד 17/8/10 ב-13:00.

פרקים בפילוסופיה של החינוך‏ (06182954)

שיעור

פרופ` צבי טאובר

"[...] והחינוך יהא, אפוא, בקיאות בעצם הדבר הזה: בְּהַפְנָיָה; דהיינו – הידיעה כיצד יוסב אותו כוח-נשמה בדרך קלה ויעילה ביותר, ואינו בא ליצור בכוח זה את הרְאִיָה, כי אם מניח שזו כבר מצויה בו, אלא [שכוח-נשמה זה] אינו מכוּוָן לצד הנכון, ואינו מביט אל אשר צריך היה; ולכך יביאנו החינוך" (אפלטון, פוליטיאה).
"האדם הוא הבריה היחידה הזקוקה לחינוך. כלומר, בחינוך אנו מבינים טיפול (הזנה, השגחה), משמעת (עיבוד-טיפוח) והשכלה, לרבות תרבות. מכאן נובע שהאדם הוא עולל, חניך ותלמיד" (קאנט, על החינוך).

מטרת הקורס: הכרה של כמה רעיונות פדגוגיים מתולדות ההגות וניתוח מושגי-ביקורתי שלהם.
נושאי הקורס: פילוסופיה של החינוך; לימוד הסגולה הטובה לפי אפלטון – קריאה בקטעים נבחרים מן הדיאלוג מנון; דמוקרטיה וחינוך: פרקים נבחרים מכתבי ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן דיואי, אלכסנדר ס. ניל, הרברט מרקוזה ואחרים; חינוך אסתטי: פרקים נבחרים מכתבי עמנואל קאנט ופרידריך שילר; הביקורת של ניטשה על החינוך הבורגני – קריאה בקטעים נבחרים מ-על עתיד מוסדות החינוך שלנו ומ-שופנהאואר כמחנך. הערה: נושאי הדיון עשויים להשתנות קמעא, בהתאם לדרישה ולעניין מצד התלמידים.
דרכי הוראה: הרצאות, קריאת טקסטים ודיון בכיתה.
ספרות: אפלטון, מנון ב-כתבי אפלטון, כרך א' (הוצ' שוקן); ניטשה, מסות על חינוך לתרבות (הוצ' מאגנס); פרקים נבחרים מכתבי רוסו, קאנט, שילר, דיואי, ניל, מרקוזה ואחרים יחולקו לתלמידים כתדפיסים במהלך הקורס. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

Selected Topics in Philosophy of Education

Course Objectives: Introducing pedagogical ideas from the history of western philosophy and the conceptual-critical analysis of them.
Course Topics: Philosophy of education; Learning-teaching the moral virtue – reading in Plato's Meno; Democracy and education: selected chapters from the writings of J-J.Rousseau, J.Dewey; A.S.Neill, H.Marcuse and others; Aesthetic education: selected chapters from the writings of I.Kant and F.Schiller; Nietzsche's critique of the bourgeois education – reading in On the Future of Our Educational Institutions and Schopenhauer as an Educator.
Method of Teaching: Lectures, guided reading and classroom-discussion.
Literature: Selected chapters from the above philosophers' writings. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A classroom-exam.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 19/07/2010 בשעה 9:00

"עיר האלוהים" של אוגוסטינוס‏ (06182955)

שיעור

ד"ר אליזבט אופנהיימר

"עיר האלוהים" היא אחת משלוש היצירות העיקריות של אוגוסטינוס (לצד הוידויים ועל השילוש). הספר מתחלק לשניים- שלילת האמונות המוטעות של הפגאנים, והגנה על האמת של האמונה הנוצרית.
הקורס יתמקד בנושאים הייחודיים לספר זה (פילוסופיה פוליטית, תאורית המלחמה הצודקת, פילוסופיית ההיסטוריה, ועוד), וגם בנושאים המרכזיים בהגותו של אוגוסטינוס (הרע, החטא הקדמון, הרצון החופשי, ועוד).

דרישות הקורס:
נוכחות בשיעורים, חובות קריאה, מטלת סיום.

Augustine: The City of God.

The City of God is one of the 3 major works of Augustine (besides the Confessions and On the Trinity). The book consists of 22 books and can be divided into two parts: a refutation of the false teachings of the pagans, and a demonstration and defense of the truth of the Christian faith. The aim of the course is to make the students familiar as well with the major themes of Augustine's' thought (evil, original sin, free will ...), as with the themes particular to this work (political philosophy, theory of just war, philosophy of history, etc.).

Requirements:
- attendance
- reading assignments
- End of the course assignment

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

11 בספטמבר‏ (06182956)

שיעור

מר אהד זהבי

מתקפת הטרור על ארצות הברית ב-11 בספטמבר 2001, ששיאה התנגשות המטוסים החטופים במגדלי התאומים וקריסת הבניינים, טלטלה את הפילוסופיה הפוליטית ואת הפילוסופיה של התחום החזותי. למעשה סיפקה המתקפה הזדמנות חריגה למפגש בין כמה מן התיאוריות הפילוסופיות החשובות ביותר בעת הזאת. הוגים מרכזיים כגון ז'אן בודריאר, סלבוי ז'יז'ק, פול ויריליו, ז'אק דרידה, ירגן הברמס וסוזן באק-מורס הגיבו לאירוע, כל אחד לשיטתו, ומחשבותיהם – לצד מחשבות של הוגים חשובים נוספים מן העבר ומן ההווה – מחדדות כמה מן הסוגיות הפילוסופיות הגדולות שמונחות היום על כף המאזניים, ובהן היחס בין הממשי לבין המדומה, ההבדל בין ביקורת לבין טרור וטיבה של המלחמה הניטשת בין הקפיטליזם המאוחר לבין מתנגדיו. במסגרת הקורס נברר מהו טיבו של העבר שהוליד את האירוע המכונה "11 בספטמבר", מהו האפקט שהיה לאירוע בהווה שבו התרחש ואיזה מין עתיד הוא מבשר.

הקורס יסתיים בהגשת עבודה.

Ohad Zehavi, Nine Eleven

The terror attacks on the US on September 11, 2001, which culminated in the crashing of the hijacked airplanes into the Twin Towers of the World Trade Center and in the buildings' eventual collapse, had an unsettling impact on political philosophy and on the critical theory of visual culture. In fact, the attack occasioned a unique encounter between some of the most important philosophical theories of this era. Key thinkers such as Jean Baudrillard, Slavoj Zizek, Paul Virilio, Jacques Derrida, Jurgen Habermas and Susan Buck-Morss have explicitly reflected on the event, each within their own particular frame of thought, and their deliberations, alongside those of other important thinkers, past and present, elucidate some of the major philosophical notions currently at stake, such as the relationship between the real and the virtual, the difference between criticism and terror, and the nature of the war raging between late capitalism and its opponents. We will consider the nature of the past that has brought about the event dubbed "Nine Eleven", look into the effect the event had in the present in which it took place, and wonder what kind of future it entails.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

ניטשה, בנימין והיידגר: המאבק על ההסטוריה‏ (06182957)

שיעור

מר אורי רוטלוי

מאמרו של ניטשה "כיצד מזיקה ומועילה ההסטוריה לאדם" מציב חלופה מהפכנית אל מול התפיסה ההיסטוריציסטית, לפיה הסטוריה צריכה להציג את הדברים "כפי שקרו באמת". פילוסופיות ההסטוריה השונות של ולטר בנימין ושל מרטין היידגר נסמכות במידה מסוימת על חלופה זו. עבורם הסטוריה היא מושא חיוני למאבק ולא לתאור מרוחק. היא עניין מהותי לקיום האנושי הדורש רגישות מיוחדת לניכוס העבר מתוך ה"עכשיו", הסיטואציה הפרטיקולארית של ההווה. מהו ההבדל המכריע בין שתי תורות אלו? באיזה אופן הוא מבסס תפיסות פוליטיות שונות ותפיסות שונות של מהפכנות מחשבתית? ומדוע בנימין טען כי היידגר אינו הוגה הסטורי באמת? בשיעור זה נבחן שאלות אלו ואחרות דרך קריאת טקסטים שונים של ניטשה, בנימין, היידגר ושל פרשניהם. כמו כן, נערוך סיור לימודי ביפו בו יוצגו נראטיבים שונים של אותו המקום, אשר ימחישו לנו מאבק על הסטוריה מהו.

דרישות הקורס: עבודת סיום, השתתפות, קריאת הטקסטים, כתיבת 3 תגובות (ללא ציון) על הטקסטים, השתתפות בסיור ליפו. שימו לב: הסיור ליפו ייערך ביום שישי 12.03.10 במקום השיעור באותו שבוע (10.03). הסיור הוא בעל חשיבות רבה לקורס ויארך שלוש שעות.
מרכיבי הציון: השתתפות בכיתה או בפורום באינטרנט 10%, הגשת תגובות 20%, עבודת סיום 70%.

Nietzsche, Benjamin and Heidegger: Struggling over History
In comparison to the historicist conception, according to which history should show events "as they actually happened", Nietzsche's essay "On the Uses and Disadvantages of History for Life" presents a revolutionary alternative. Walter Benjamin's and Martin Heidegger's different philosophies of histories rely on this alternative to some extent. For both of them history is a critical object for human struggle rather than a mere object for observation. History is an essential element of human existence, which demands a unique sensitivity for its appropriation from the "now", namely, from the particular situation of the present. What is the essential difference between these two conceptions of history? In what sense do they ground different political attitudes and distinctive conceptions of revolutionary thought? And why does Benjamin claim that Heidegger is not truly a historical thinker? In this course we will examine these questions and others by reading various texts by Nietzsche, Heidegger and Benjamin. We will also conduct an excursion to Jaffa, in which we will hear about the various narratives of the place, which exemplify the struggle over history.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

תפיסה חושית ומחשבה, תפיסה חושית כמחשבה‏ (06182958)

שיעור

מר אסף וקסלר

השוו בין לחשוב על, להזכר, או לדמיין משהו מתוק, לבין לטעום משהו מתוק: הטעם הנתפס בחושים, כך נדמה, "נוכח מול הרוח" או "מופיע" באופן שונה משמעותית מהטעם הנחשב, הנזכר או המדומיין. איך עלינו להבין הבדל זה? דיויד יום, כידוע, טען כי מחשבה ותפיסה חושית הן בבסיסן אותו הדבר למעט הבדל בדרגת העצמה והחיות שלהן. הרעיון שתפיסה חושית ומחשבה הם בבסיסן אותו הדבר השתמר בעמדה העכשווית הנפוצה לפיה תפיסה חושית, בדומה למחשבה, היא מצב אינטנציונאלי (או מייצג) מסוג מסויים, דהיינו מצב ה"מכוון" למושאים בעולם, המסוגל להיות נכון או שגוי; ההבדל בין תפיסה למחשבה, על פי עמדה זו, אינו רדיקלי. ישנן עמדות חלופיות, המנסות לתת דין וחשבון לנוכחות של האובייקט בתפיסה במונחים לא ייצוגים, ובכך טוענות לקיום של שוני רדיקלי בין תפיסה חושית למחשבה. בקורס נכיר את העמדות השונות ונבחן את המחלוקת ביניהן כמו גם מחלוקות בתוכן. לצורך כך נעמוד על הקשרים המתקיימים בין תפיסות חושיות לבין מחשבות ומצבי נפש אחרים מחד, ובין תפיסות חושיות לאובייקטים שלהן מאידך. נקרא פילוסופים משפיעים בתחום התפיסה החושית, בעיקר מהחצי השני של המאה ה-20 ועד היום (במסורת האנליטית).

דרישות קדם (מומלצות): שיעור המשך במטאפיסיקה ותורת ההכרה, שיעור המשך בפילוסופיה של הלשון.
חובות התלמידים: קריאה שוטפת של החומר והגשת שתי מטלות בית במהלך הקורס.
הקורס יסתיים בבחינת בית.
מרכיבי הציון הסופי: 30% מטלות בית, 70% בחינת בית.

Sense perception and thought, sense perception as thought

Contrast thinking about, remembering, or imagining something sweet, and tasting something sweet: the taste perceived by the senses, so it seems, is “present before the mind” or “appearing” in a significantly different way than the thought of, remembered, or imagined taste. How should we understand this difference? David Hume, as is well known, claimed that thought and sense-perception are basically the same except for a difference in the degrees of “force and liveliness”. The idea that sense perception and thought are basically alike can be found in a contemporary and widely held view according to which sense perception, like thought, is an intentional (or represenentational) state, i.e., a state which is “directed” at objects in the world, and which can be correct or incorrect. The difference between perception and thought, on this view, is not radical. There are alternative views that try to account for the presence of the object in perception in non-representational terms, and in so doing they claim that the difference between thought and perception is radical. In the course we’ll discuss these different views, and examine the controversy between them as well as controversies within them. For this purpose we’ll discuss the relations that obtain, on the one hand, between perceptions and thoughts and other mental states, and on the other hand, between perceptions and their objects. We'll read the writings of prominent analytic philosophers of perceptions, mainly from the second half of the 20th century to this day.

דרישות קדם: מומלץ: שיעור המשך במטאפיסיקה ותורת ההכרה, שיעור המשך בפילוסופיה של הלשון.

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': ב-3/2/10 ב-9:00. החזרה עד 11/2/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': ב-5/5/10 ב-18:00. החזרה עד 13/5/10 ב-13:00.

למה מותר לקוות‏ (06182959)

שיעור

מר ארז אוסטרייך

בסיטואציה הפוסטמודרנית, שבה לא ניתן עוד לשפוט את המציאות הנתונה בשם ה"אמת" או ה"צדק", נשלל גם אותו "דבר-מה" שאפשר, כביכול, את מימוש החירות האנושית ואת הכינון העצמי בכלל זה. במצב זה של מלנכוליה, ונוכח פירוק מסורת השיח שהתארגנה סביב סוגיית דיכויו של האדם בתורת "קץ האדם" או "קץ האידיאולוגיה", מתחוור רעיון רוח המרד כמיתוס נוסטלגי ופיקטיבי. סיפור בדים. בקורס זה נבקש לברר מה נותר רלבנטי מרעיון הסירוב בהיעדר תכלית אמיתית, טובה או צודקת יותר הניתנת לביסוס. בתוך כך נדון גם באתגר הפילוסופי שהציבה הביקורת הפוסטמודרנית למושגי היסוד של המחשבה הפוליטית המזוהה עם הנאורות ועם ההומניזם שמהם היא מבקשת לחרוג.

"What may be hoped for"
Postmodern critical perspective calls into question the main themes of the historical and pseudo universal theories of knowledge. This problematization of knowledge also challenges the main ideas of the emancipatory theory and thus the mere possibility of re-legitimate a concrete political praxis. The problem involved may be expressed this way: How can we constitute new ways of radical politics by means of narrative itself?
This course will focus on post-structuralist critical perspectives within the possibility of creating effective forms of radical politic relying mostly on Karl Marx, Emanuel Kant, Michel Foucault, and Fredric Jameson - and point to the different difficulties which arise from these intellectual standpoints.

דרישות קדם:

הערות: השיעור יסתיים במבחן בית

בחינות

סמסטר ב', מועד א': ב-20/6/10 ב-9:00. החזרה עד 28/6/10 ב-13:00.
סמסטר ב', מועד ב': ב-1/8/10 ב-9:00. החזרה עד 9/8/10 ב-13:00.

הסברים תכליתיים במדע ‏ (06182960)

שיעור

מר ארז פירט

בקורס נבחן היבטים מסוימים הקשורים להתפתחותו ההיסטורית, המדעית והפילוסופית של אחד העקרונות המרכזיים בפיסיקה המודרנית, עקרון הפעולה המינימאלית. מטרתו העיקרית של הקורס היא להציג את התפתחותו הרעיונית של העיקרון, התפתחות המלווה במחלוקות פילוסופיות ופירושים מטפיסיים שיוחסו לו על ידי פילוסופים ומדענים לאורך ההיסטוריה של הרעיונות. אחת השאלות המרכזיות שסביבה יתפתח הדיון תהיה האם עיקרון זה מרמז, כפי שסבר ליאונרד אוילר
“that the purposes of the phenomena of nature afford as good a basis of explanation as
their causes.”
נדון בשאלה זו דרך הכרת רעיונות ומחלוקות פילוסופיות כגון מושג הסיבתיות הסופית של אריסטו, ה"פיוס" של לייבניץ בין סיבה סופית לסיבה פועלת, הטלאולוגיה כמושג מכוון או מסדיר (regulative) אצל קאנט, ריאליזם מול אינסטרומנטליזם במדע ובמתמטיקה ומהותם של הסברים מדעיים (טלאולוגיים וסיבתיים). נבחן גם את עמדותיהם (המטפיסיות) של מדענים ופילוסופים של המדע מהעת האחרונה כגון ארנסט מאך, מקס פלאנק, מוריץ שליק ואחרים.

דרישות הקורס וחובות תלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הנידונים ועבודה מסכמת בסוף הקורס.

האופן בו יסתיים השיעור: עבודת סיום קורס.

מרכיבי הציון הסופי: 100% עבודת סיום קורס.

The aim of this course is to examine the scientific, historical and philosophical development of one of the central principles of contemporary physics, namely, the principle of least action. The main objective of the course is to present the theoretical development of the principle and the philosophical controversies and metaphysical interpretations, which have been linked to it throughout the history of ideas. One of the central questions is whether this principle implies, as Leonhard Euler thought
“that the purposes of the phenomena of nature afford as good a basis of explanation as
their causes.”
We will discuss this question by getting familiar with such ideas as Aristotle's final cause, Leibniz's reconciliation of final and efficient causes, Kant's concept of regulative principle, Realism vs. Instrumentalism in science and mathematics, and the nature of scientific explanations (causal and teleological). In addition, we will examine the metaphysical views of contemporary philosophers and scientists such as Ernst Mach, Max Planck, Moritz Schlick and others.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': הגשה עד 21/03/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף

מהי אינטנציונאליות- מברנטאנו עד הוסרל‏ (06182961)

שיעור

גב' גלית ענבר-ישראלי

"We take intentional relation…as a certain peculiarity of certain experiences, to be the essential feature of 'psychical phenomena' or 'act'. (Logical Investigations, V, §10)

"Intentionality expresses the fundamental property of consciousness; all phenomenological problems…are classified according to it." (Ideas 1, §146).

הקורס יעסוק במושג האינטנציונליות בהקשרו הפינומנולוגי. נבחן את האופן בו שואל ברנטאנו מושג זה מהפילוסופים של ימי הביניים ומחזיר אותו לשימוש כדי לתאר את תכונת היסוד של התופעה המנטלית, ונדון בתפקיד המרכזי שמילא מושג זה בדיון שהתנהל בבית הספר של ברנטאנו בשאלת תוכן האקט המנטאלי והאופן בו אנו חושבים בו על העולם. בחלקו הראשון של הקורס נתמקד בהתפתחות מושג האינטנציונליות במחשבתו של הוסרל מתוך דיונו הביקורתי בפירוש של ברנטאנו, מיינונג וטברדוסקי למושג זה. בחלקו השני של הקורס נדון בהתפתחות מושג האינטנציונליות בפילוסופיה של הוסרל, דרך התבוננות בחקירותיו של הוסרל את היחס בין האקט המנטלי, תוכנו והאובייקט אודותיו חושבים בו, הבאות לידי ביטוי בטקסטים חקירות לוגיות, אידאות 1, לוגיקה פורמאלית וטראנסצנדנטאלית, הגיונות קארטזיאניים ומשבר המדעים האירופיים והפינומנולוגיה הטראנסצנדנטאלית.

חובות הקורס: נוכחות חובה, השתתפות פעילה, קריאה משיעור לשיעור, הגשת שני תרגילים במהלך הקורס: אחד בחצי הראשון ואחד בחצי השני, ובחינה מסכמת בסיומו.

• סילבוס המפרט את סדר השיעורים והטקסטים לקריאה משיעור לשיעור יופיעו באתר הקורס סמוך לתחילתו.

Course's name: What is Intentionality- from Brentano to Husserl

Short description:

The course will deal with the concept of intentionality in its phenomenological context. We will examine the way Brentano borrowed that concept from the philosophers of the middle ages and revived it as the fundamental property of the mental phenomenon. We'll discuss the crucial role the concept of intentionality played in the Brentano's school's debate concerning the mental act, its content and the way in which it is a thought about the world. In the first half of the course we'll focus on the way Husserl's concept of intentionality has developed from his criticism towards Brentano's, Meinong's and Twardowski's interpretation of it. In the second half we'll deal with the development of the concept in Husserl's own philosophical thought. We'll examine his investigations concerning the relation between the mental act, its content and the object we think about through it, mainly in his following texts: Logical Investigations, Ideas 1, Formal and Transcendental Logic, Cartesian Meditations and The crisis of European sciences and transcendental phenomenology.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 07/07/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/08/2010 בשעה 9:00

ממלכת תכליות עלי-אדמות‏ (06182962)

שיעור

מר דני טנא

'ממלכת התכליות' הוא מושג מרכזי בתורת המוסר של קאנט, וניתן להיעזר בו כמפתח להבנה של יסודותיה: הוא נזכר בהגדרה השלימה של העיקרון המוסרי, וכרוך ברעיון האוטונומיה של הרצון. מבחינה זו הוא משמש את קאנט כדי להכשיר את הקרקע לקראת הדיון בחירות, שבה הוא רואה אבן-גמר של הפילוסופיה הביקורתית.
האיחוד השיטתי של יצורים תבוניים תחת חוקים הוא אמנם אידיאל בתורת המוסר, אך מתפשט מעבר לה: הוא המטרה שאליה מתקדמת ההיסטוריה (ועם זאת אינו מניע אותה). כינונה של ממלכת תכליות עלי-אדמות היא סוגיה שמתפצלת בין התחום הפוליטי לדתי, ומשלבת ביניהם. בדרך זו משלימים הללו את השיטה של קאנט, שתחילתה בתחום התיאורטי, המשכה בתחום המעשי וסופה בשילוב שלהם: התגשמותו של העל-חושי בטבע.
השיעור יעסוק בכל הנושאים שנזכרו לעיל, והוא מחייב היכרות מוקדמת עם הפילוסופיה של קאנט (בדגש על תורת-ההכרה).

The Kingdom of Ends on earth
The kingdom of ends is a central concept of Kant's theory of morality and may be useful as a key to understanding its fundamentals: it is mentioned as the complete characterization of all maxims (the comprehensive definition of the moral principle) and is bound up with the idea of the autonomy of the will. In that sense it allows Kant to prepare the ground for a discussion of the Idea of freedom which he sees as the ultimate building block of his Critical Philosophy.
The systematic union of intelligent beings under law is indeed an ideal of the theory of morality, but it goes further than that: it is the end towards which history progresses (though not its motivation). The establishment of the kingdom of ends on earth is an issue split between the political and the religious domains while combining them. Thus they complement Kant's system of philosophy which begins with the theoretical sphere, continues with the practical one and terminates in their interconnection: the realization of the supersensible in Nature.
The class will consider all the above-mentioned subjects and requires prior acquaintance with Kant's philosophy (with emphasis on his epistemology).

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 19/03/2010 בשעה 9:00

יסודות היגליאניים בהגות פרויד‏ (06182963)

שיעור

גב` דפנה בן צבי

הקורס יצביע על ההקבלה הקיימת בין רעיונותיהם של היגל ופרויד, מתוך הנחה כי המפגש בין התפישות השונות של שני ההוגים מאיר את שתיהן ומביא להפריה הדדית. נדון בתפישת ההתפתחות של פרויד, ונעמוד על ההקבלה בינה לבין שלבי התפתחות התודעה העצמית, כפי שמציגם היגל ב"דיאלקטיקה של האדון והעבד": התפתחות שראשיתה בשלב חסר הבחנות, המשכה במאבק לחיים ולמוות ואשר מסתיימת בשלב של הכרה הדדית. נסביר את המקום המרכזי ששומרים שני ההוגים לאימת המוות בהתפתחות, ונראה כיצד שני העקרונות שהתווה פרויד – עיקרון העונג ועיקרון המציאות – באים לידי ביטוי במאפייני האדון והעבד. בין העניינים הנוספים שיעסיקו אותנו בקורס: "עקרון הינשוף של מינרווה" ההיגליאני מנקודת מבט פרוידיאנית, הקשר שמותחים שני ההוגים בין אונטוגניזה לפילוגניזה והמקום המיוחד ששמור לשלילה אצל השניים. לקראת סיום הקורס נראה כיצד הרעיונות של היגל זכו לפיתוח אצל ממשיכי פרויד, בהם מלאני קליין ודונלד ויניקוט.
דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים וקריאה של חומרי הקורס.
הקורס יסתיים בעבודת סיום.

Hegelian Motifs in Freud's Thinking

The course will examine similarities between the ideas of Hegel and Freud, with the purpose of illuminating both theories by realizing their affinities and intersections. We will discuss Freud's developmental theory in relation to Hegel's concept of self-consciousness as formulated in the master and slave dialectic: development from a phase of undifferentiated being into a struggle for life and death, which evolves into a phase of mutual recognition. We will explain why both thinkers regard the fear of death as central to their understanding of self consciousness, and consider how the Reality Principle and the Pleasure Principle, as developed by Freud, are embodied in the characteristics of the master and the slave. Other issues the course will examine are the Freudian perspective of Hegel's idea of the Owl of Minerva; the interrelation between Philogeneza and Ontogeneza according to Freud and Hegel, and the central place both thinkers ascribe to negation. In the last third of the semester we will discuss a few of Freud's successors, among them Melanie Klein and Donald Winnicot, and explore their elaborations of Freudian and Hegelian concepts.
Course requisites: Attendance and reading of course materials. Students will write a final course paper.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

המהפכנות של ביקורת התבונה הטהורה‏ (06182964)

שיעור

גב` זואי גוטצייט

שיעור זה יבקש לבחון את המשמעויות של המהפכנות הקאנטית כפי שזו עולה מתוך חיבורו "ביקורת התבונה הטהורה". במהלך הקורס נעמוד על טיבו של "האידיאליזם הטראנסצנדנטאלי" ונבחן את הדרכים השונות להבינו; כמו כן נבדוק את סוג הפיתרון שעמדה זו מציעה לכמה מהבעיות המרכזיות שהעסיקו את הוגי "הפילוסופיה החדשה" – לרבות שאלת ההכרה, הספקנות לגבי העולם החיצון, בעיית הסיבתיות ושאלת מעמדו וקיומו של הסובייקט החושב. בירור הפיתרונות הקאנטים יאפשר לנו לחשוף את טיב המהפכנות הגלומה בגישתו, אשר מקבלת ביטוי הן בתמונת העולם שהיא משרטטת והן בגישתה כלפי העיסוק הפילוסופי עצמו. בירור זה יאפשר לנו גם לחשוף את שלל המתחים והשאלות החדשות שהשיטה של קאנט מעוררת, לרבות השאלה המפורסמת בדבר טיבו ומעמדו של "הדבר כשלעצמו".

הדיון בסוגיות אלו יעשה בראש ובראשונה באמצעות קריאה צמודה וניתוח כמה מהטיעונים המרכזיים של "ביקורת התבונה הטהורה". עם זאת, בהצגת הדברים נשלב פרשנויות בנות זמננו לטקסט הקאנטי, כאלה המקרבות אותו אל דיונים פילוסופיים עכשוויים, בעיקר במסגרת מה שמכונה "פילוסופיה אנאליטית". זאת במטרה להציג את קאנט לא רק כמהפכן ביחס לקודמיו, אלא גם כחדשני וכרלוונטי לעשייה הפילוסופית העכשווית.

דרישות הקורס: נוכחות, השתתפות, קריאה משיעור לשיעור, הגשת שתי מטלות קריאה בציון "עובר" במהלך הסמסטר.
השיעור יסתיים בבחינת כיתה.

"The Revolutionary Kant" (Zoe Gutzeit)

This course will center on Kant's Transcendental Idealism, in an attempt to shed some light on its true revolutionary nature.

We shall attend to the ways Kant's transcendental Idealism proposes to answer some of the most pressing philosophical challenges that were set forth by his predecessors, such as those pertaining to our knowledge of the external world, to causality, and to the status and existence of the thinking self. Such an analysis will also enable us to expose the various tensions that are inherent in the Kantian system, as well as the new problems that it gives rise to, including the famous question about the "thing in itself". Together, these assessments will allow for a better grasp of the true nature of Kant's revolution – with regards to the new world-view that it embodies, and with regards to its new approach to philosophy itself.

Our analysis will be based first and foremost on the Kantian text – the Critique of Pure Reason – but an appeal will be also made to some contemporary readings on the Kantian system, in order to emphasize both Kant's important place in the history of philosophy, as well as his relevance for the present practice thereof.

Course requirements: regular attendance and participation in class discussions; careful reading of the assigned material every week; writing two short assignments.
The course ends with an exam.

Pre-requisite courses: Introduction to modern philosophy; "Guided reading 'A'" and "Guided reading 'B'".

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה חדשה, קריאה מודרכת א` וקריאה מודרכת ב`

הערות: הקורס יעסוק רובו ככולו בסוגיות הקשורות למטאפיסיקה ולתורת ההכרה, אולם הוא פתוח גם לתלמידי פילוסופיה של הלשון.

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2010 בשעה 9:00

אפלטון על רצח אב‏ (06182965)

שיעור

גב` חגית אלדמע

בקורס זה נקרא את הדיאלוג "סופיסט" אשר יהווה מקרה מבחן עבור בחינתן של מספר סוגיות במחשבה הפסיכואנליטית של פרויד ולאקאן. הקורס יעסוק בפונקציה האבהית ביחסה למושג הסובייקט, בבחינת היחס בין הסובייקט והאחר וביחס בין הסובייקט והציווי. סוגיות אלה יידונו תוך התייחסות לפרשנות של היידגר את ה"סופיסטן" בשימת דגש על מרכזיות שאלת ההוויה במחשבתו.
דרישות הקורס: שתי עבודות קצרות במהלכו ועבודה מסכמת בסיומו.
הנוכחות בקורס היא בגדר חובה

Plato on Parricide

In this course, we will read Plato's Sophist which will be used as a test case for analyzing a number of issues from psychoanalytic thought of Freud and Lacan. The course will regard the concept of parricide in its relation to the subject, as well as to the analysis of the relation between the subject and the Other, and the relation between the subject and the imperative. These issues will be discussed with reference to Heidegger's interpretation of the Sophist and with an emphasis on the centrality of his thought concerning the question of Being.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': הגשה עד 21/03/10 ב-13:00
סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף

ידיעה מול שחרור‏ (06182966)

שיעור

מר ירון שור

במסורת הפילוסופית ההודית, שאלת השחרור נקשרת תכופות לשאלת הידיעה. מטרתו של השיעור היא להעמיד את הקשר בין שתי הסוגיות למבחן. כמקרה מייצג נתייחס לדיון בין המסורת הבודהיסטית לבין אסכולת הניאיה. הבודהיסטים קושרים את השחרור ואת השקטת החרדה, להבנה נכונה, לידיעה נכונה. הוגי הניאיה יוצאים נגד עמדות יריביהם הבודהיסטים. האם הניאיה כופרת באופי הקשר בין השחרור לידיעה שלו טוענים יריביהם? או שמא ביקורתה מקיפה יותר והיא כופרת בעצם משמעותיות שאלת השחרור בהקשרו של הדיון בידיעה?

סיום הקורס: עבודה מסכמת - 100% מן הציון

Cessation of Suffering Verses Knowledge

In Indian philosophical discourse, the question of liberation from samsגric existence was often raised in relation to the question of knowledge. The main objective of this course is to examine that relationship. The debate between Buddhist thinkers and their Nyגya counterparts will be used as a case study. Buddhists claim that liberation from samsגric existence can be achieved only through correct understanding and knowledge. Nyגya thinkers oppose the Buddhist claims. Do they mean to deny the specific way in which their adversaries link liberation and knowledge, or perhaps to cast an over-all doubt as to the meaningfulness of the question of liberation in the context of the epistemological discourse?

דרישות קדם: קורס המבוא לפילוסופיה הודית

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

פנומנולוגיה ואחרות: הופעתו של הזולת‏ (06182967)

שיעור

גב' מירב אלמוג

נקודת המוצא של הפנומנולוגיה אחרי הוסרל משחררת אותה מן הבעיה הסוליפסיסטית המסורתית, אך אין הדבר אומר כי היא אינה נתקלת בבעיות אחרות בהופעת הזולת. השיעור יעסוק בקשיים בהם נתקל אדמונד הוסרל, אבי הפנומנולוגיה, בכינון הזולת; האופן בו משתחרר מוריס מרלו-פונטי, ממשיכו ומבקרו בצרפת, מהסבך הסוליפסיסטי והקשיים החדשים בהם הוא נתקל עם הופעת הזולת. נתמקד בקריאתו וביקורתו של מרלו-פונטי אודות הוסרל ובביקורתו של עמנואל לוינס, אשר ממשיך אותם וחורג מהם, אודות שניהם. הקריאה תכלול טקסטים מכתביהם של הוסרל, מרלו-פונטי ולוינס.

חובות התלמידים: הקפדה על קריאה משיעור לשיעור והגשת מס' מטלות קצרות.
רשימה ביבליוגרפית תימסר בשיעור הראשון.
הקורס יסתיים במבחן בית.

Phenomenology and Alterity: The Appearance of the Other

Phenomenology after Husserl is freed from the traditional solipsistic problem. However, that does not mean it does not face different problems in the appearance of the other. The course will focus on Edmund Husserl’s difficulties while constituting the other, the way Maurice Merleau-Ponty releases himself from the solipsistic complexity and the new difficulties he is dealing with. We will examine Merleau-Ponty’s criticism regarding Husserl and Emmanuel Levinas’ criticism regarding Merleau-Ponty’s and Husserl’s approaches. The reading will include texts by Husserl, Merleau-Ponty and Levinas.

Students' duties: consistent reading throughout the course and few short assignments.
Course prerequisite: "Philosophy in the 19th and 20th century".
The course syllabus will be handed out in the first lesson.
The course will end in a home exam.

דרישות קדם: פילוסופיה במאות ה-19 וה-20

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': ב-23/3/10 ב-9:00. החזרה עד 1/7/10 ב-13:00.
סמסטר ב', מועד ב': ב-11/8/10 ב-9:00. החזרה עד 19/8/10 ב-13:00.

הבית כבעיה פילוסופית: בין היידגר ולוינס‏ (06182968)

שיעור

גב` עדנה לנגנטל

מהו בית? מה פירוש להיות או להרגיש בבית? מה הם געגועים לבית? מה פירוש להיות חסר בית? באיזה מצבים קיומיים מדובר כאן? מה היחס בין מבנה הסובייקט ומבנה הבית? מה הקשר בין "להיות בבית" לבין ניכור, לבין אותנטיות? השיעור מוקדש לשאלות אלה, בהקשר של ויכוח בין שני פילוסופים מרכזיים למאה ה-20: מחד הפילוסוף הגרמני, מרטין היידגר ולמולו הפילוסוף היהודי-צרפתי עמנואל לוינס.

לפי היידגר: "פילוסופיה היא געגוע לבית". מה פרושה של אמירה זו? היידגר מזהה את המצב של "חוסר הבית" עם תפיסה המביאה את האדם המודרני לתחושת ניכור, לקרע בין האדם לעולם. מתוך התגברות על הקרע הזה מעלה היידגר שאלה יסודית אודות האפשרות של יחסים בין האדם למציאות, בין אדם לעולם.
מחד היידגר מתייחס ברצינות לאפשרות של האדם להיות בן- בלי- בית. וטוען כי על האדם ללמד לשכון. תפקידו של הבית להיות חוליה מקשרת לעולם, להעניק לאדם תחושה שורשית לנוף ומולדת. לעומתו הבית אצל לוינס הוא נבחר, בחירה הנובעת בין היתר מיכולתו של האדם לנוע מכך שאין לו שורש. יכולת זו אינה גורמת להפיכתו לבן- בלי- בית. עבור לוינס אין האדם צריך ללמוד לשכון, השכינה נובעת מהיותו יצור המתרכז בעצמו. ומושג הבית במשנתו מצביע על האפשרות של היות האדם בבית עם עצמו בתוך העולם. נקודת מבט שאינה רואה בבית את אותו דבר הקושר את האדם לכל שאר הבריאה אלא אותו דבר המפריד את הסובייקט וקושר אותו לעצמו.
היידגר מיחד חשיבות רבה למושג המקום, ויצירת המקום ע"י המשכן, הבית, מעמידה את האדם בין הדברים ברמה שווה, וניתן לראות זאת ככמיהה להבנת האדם והעולם כמכלול אחד.לעומתו לוינס משחרר את מושג הבית ממושג המקום. המשכן הוא אקסטריטוריאלי, הוא אוטופיה, ותפקידו ליצור מרחק מהדברים, להשלים את היפרדות הסובייקט והיבדלותו המוחלטת מהדברים. למרות שלוינס רואה את הבית כאפשרות של הסתגרות בו חלק מהותי של הבית הוא היותו האפשרות של קבלת האחר.
בשיעור ננסה להבין אלה צורות של יחסים בין האדם לעולם יוצר הבית? מה הקשר בין בית, חלל ומקום? מה היחס בין הבית כאובייקט ארכיטקטוני לבין הבנה כללית של מושג הבית? שאלות אלה ידונו על רקע התפתחויות מרכזיות בתולדות הארכיטקטורה במאה ה-20 והמאה ה-21.

The Home as a Philosophical Problem – Between Heidegger and Levinas:

What makes a particular place a home? What does "feeling at home" mean? What is the nature of home-sickness? What constitutes homelessness? This course will explore these existential questions by focusing on the relationship between the concepts of "home", "alienation" and "authenticity". The philosophical framework for our discussion will be the debate between the German philosopher Martin Heidegger and the French-Jewish philosopher Emanuel Levinas.

According to Heidegger, philosophizing is a form of longing for a lost home. Heidegger claims that humans are alienated from the world and from their homes. This alienation began with modernity, which brought about rupture between man and the world. In an attempt to overcome this rupture, Heidegger addresses vital questions concerning the relationship between man, the world and human reality. For example, Heidegger takes the modern condition of homelessness with great seriousness, and claims that it is vital for humans to learn how to dwell in the world. For him, the home is a mediating link between humans and the world; a home gives humans a sense of belonging to a place.

Levinas, on the contrary, thinks that humans choose their home, and that their ability to choose a home rests on their rootlessness, on the fact that they are free to roam the world. Therefore, according to Levinas, because humans have the inclination to roam the world, the concept of "homeless" does not apply. Levinas argues that humans, as self-absorbed creatures, need not learn how to dwell in the world. Dwelling comes naturally to humans. In Levinas' philosophy, the notion of home is related to the human ability to feel at home in the world with oneself. Levinas, in contrast to Heidegger, does not think of the home as a link between humans and the world; instead, he believes that they are, in principal, separate. Indeed, for Levinas, the home is an element that separates the subject from the world and enables humans to develop their subjectivity.

In this course, we will examine the different relationships between humans and the world and the role of "home" in the constitution of these relationships. We begin by studying the relationship between home, place and space, focusing on affinities and differences between architectural and philosophical interpretations for the concept of "home." Particular attention will be paid to central developments in architecture in the 20th and 21st Centuries.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

קאנט המוקדם – מטאפיזיקה ופילוסופיה של הטבע‏ (06182970)

שיעור

עידן שמעוני

כשקאנט החל את לימודיו באוניברסיטה של קניגסברג בגיל שש עשרה, עולם חדש ומסעיר נפרש לפניו. שם נחשף להתפתחויות החשובות במדע הטבע ובפילוסופיה המודרנית, ובמיוחד לפרינקיפיה מתמטיקה ולאופטיקה של ניוטון ולגישותיהם של לייבניץ ושל וולף. בכתביו הראשונים, מייד לאחר תום לימודיו באוניברסיטה בגיל עשרים ושתיים ועד לשנות השלושים המאוחרות, קאנט היה עסוק בעיקר, ואף כמעט לגמרי, בשאלות ובעיות של הפילוסופיה של הטבע. הוא כתב על מגוון רחב של נושאים הקשורים לטבע ולמדעי הטבע כמו למשל על המידה הנכונה של הכוחות הפועלים בטבע, על "הזדקנות" כדור הארץ וסיבובו סביב צירו, על המבנה והמקור המכניסטי של העולם, על רעידות אדמה, על אש ורוחות, על תנועה ומנוחה ועוד.
לנוכח הצהרתו המפורסמת של קאנט בהקדמות על כך שדוד יום הוא שעוררו מתרדמתו הדוגמטית והעניק כיוון חדש לגמרי למחקרו הפילוסופי, נדמה שהעיסוק בניסיונות הראשונים של קאנט בשדה הפילוסופיה והמדע מיותר. בקורס זה ננסה להבין מדוע בכל זאת הכתבים "הקדם-ביקורתיים" של קאנט מעוררים עניין, לא רק מבחינת היותם הקרקע שממנה צמחה הפילוסופיה הביקורתית, אלא אף כשלעצמם. נתחקה אחר התמודדויותיו של קאנט הצעיר עם הסוגיות והמחלוקות המדעיות והמטאפיזיות של תקופתו, ונלמד מתוכן את עיקרי עמדתו הפילוסופית ואת תמונת עולמו המדעית-המטאפיזית.
ביבליוגרפיה חלקית:
I. Kant [1747], Thoughts on the True Estimation of Living Forces.
I. Kant [1755], Universal Natural History and Theory of the Heavens.
I. Kant [1755], A New Elucidation of the First Principles of Metaphysical Cognition.
I. Kant [1756], The Employment in Natural Philosophy of Metaphysics Combined with Geometry, of which Sample One Contains the Physical Monadology.
I. Kant [1763], The Only Possible Argument in Support of a Demonstration of the Existence of God.

חובות הקורס: קריאה שוטפת של הטקסטים הנידונים ועבודה מסכמת בסוף הקורס.

The Young Kant – Metaphysics and Philosophy of Nature

When the young Kant entered the University of Kצnigsberg at the age of sixteen a new, stimulating world was revealed to him. Here he became acquainted with the new developments in natural science, especially with Newton’s Principia Mathematica and Optics, and in the field of modern philosophy, in particular with the philosophy of Leibniz and Wolff. At the outset of his writing career, right after his student years at the age of twenty two and deep to his late thirties, we find Kant mainly, and almost exclusively, occupied with questions and problems of natural philosophy. He wrote about a wide variety of topics related to nature and natural sciences, such as the proper measure of forces which operate in nature, the aging and the rotation of the earth on its axis, the mechanical constitution and origin of the universe, earthquakes, fire and winds, motion and rest, etc.
Kant’s famous remark in the Prolegomena that David Hume interrupted his dogmatic slumber and gave a completely different direction to his speculative research may incline us to dismiss as superfluous Kant’s first attempts in philosophy and natural science. In this course we shall try to appreciate the merit of the pre-critical writings, not only as the ground from which the critical philosophy emerged, but also in their own right. We shall trace the way the young Kant dealt with the philosophical and scientific themes and controversies prevalent in his time, and extract thereof the principles of his philosophical position and his metaphysical, scientific world view.
Partial bibliography:
I. Kant [1747], Thoughts on the True Estimation of Living Forces.
I. Kant [1755], Universal Natural History and Theory of the Heavens.
I. Kant [1755], A New Elucidation of the First Principles of Metaphysical Cognition.
I. Kant [1756], The Employment in Natural Philosophy of Metaphysics Combined with Geometry, of which Sample One Contains the Physical Monadology.
I. Kant [1763], The Only Possible Argument in Support of a Demonstration of the Existence of God.

דרישות קדם: מבוא לפילוסופיה חדשה

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': הגשה עד 21/03/10 ב-13:00
סמסטר א', מועד ב': אין מועד נוסף

צדק חברתי ומעורבות קהילתית‏ (06182971)

שיעור

ד"ר עובדיה עזרא

החוג לפילוסופיה, בשיתוף עם אגודת הסטודנטים יקיים בסמסטר ב' תש"ע קורס במתכונת המשלבת תיאוריה ומעשה. במסגרת שיעור זה, הפתוח לתלמידי פילוסופיה בלבד משנה ב' ומעלה, ילמדו מספר שיעורים בהם תוצג עמדה לפיה מעורבות קהילתית היא מרכיב מרכזי בצדק חברתי. עיקר הקורס יהיה פעילות בתוך הקהילה בהיקף של שעתיים בשבוע בארגונים לשינוי חברתי, אליהם יופנו התלמידים על ידי אגודת הסטודנטים. השיעור יוכר כשיעור בחירה כללי בחוג לפילוסופיה.

כל תלמיד יחתום על התחייבות לקיים את הפעילות במהלך כל הסמסטר, ולבצע את מטלת הסיכום.

דרישות קדם: אין.

חובות התלמידים: השתתפות בשיעורים תיאורטיים ובפעילות הקהילתית שתתואם לכל אחד ואחת על ידי אגודת הסטודנטים. השיעורים יתקיימו בימי שני בשעות 8:30 – 10:00, בתאריכים 22.2.10, 1.3.10, 8.3.10 החדר יפורסם בהמשך.

מטלת הקורס תהיה עבודת סיכום אישית של כל תלמיד, שתכלול דו"ח פעילות והתייחסות תיאורטית. בדו"ח הפעילות יתייחס התלמיד להתנסותו המעשית ויקשור את דבריו באורח ענייני אל התכנים של השיעורים התיאורטיים המלווים את הפעילות המעשית. מועד ההגשה יהיה מועד הגשת עבודות סיום שאר הקורסים בחוג לפילוסופיה.

ציון הקורס יינתן לתלמידים על סמך עבודת הסיכום כאמור לעיל. התנאי המקדים להגשת עבודת הסיכום הוא השתתפות בשיעורים התיאורטיים ובפעילות המעשית כנדרש.

הגשת מועמדות: קורות חיים יש להגיש למזכירות החוג לפילוסופיה עד 21.1.2010 (נא לציין פרטי התקשרות). מועמדים מתאימים יזומנו לראיונות שיתקיימו באגודת הסטודנטים במהלך חופשת הסמסטר. למידע נוסף על מוקדי הפעילות מומלץ לקרוא באתר אגודת הסטודנטים בכתובת www.student.co.il/acad (פרויקט א.י.ל – אקדמיה יוצאת לקהילה).

"Social Justice and Communal Involvement"

דרישות קדם: אין

הערות: בשיתוף עם אגודת הסטודנטים, קורס במתכונת המשלבת תיאוריה ומעשה.

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00.
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

פילוסופיה של המין והמיניות‏ (06182972)

שיעור

בחלקו הראשון הקורס בוחן שאלות פילוסופיות הנוגעות למהות המיניות, כגון מהותה של התשוקה המינית: האם היא יכולה להיות מוסברת כדחף ביולוגי או שמא היא בהכרח מבטאת התכוונות בעלת תוכן קוגניטיבי, וכן השאלה מהו האובייקט המדוייק של התכוונות זו (למה בדיוק אנו משתוקקים בתשוקה מינית); האם קיימת תשוקה מינית טהורה שאינה מעורבת עם מוטיבציות אחרות; האם יש מובן אובייקטיבי לסטיה מינית או שזה עניין של מוסכמה בלבד, ועוד. בחלקו השני הקורס דן בסוגיות של אתיקה מינית, כגון זנות, פורנוגרפיה, ועוד.

"Philosophy of Sex and Sexuality": The fist part of the course addresses philosophical questions about the essential nature of sexuality, such as the nature of sexual desire: whether it is best understood as a biological urge or rather cognitively as a propositional attitude, and what the nature of such a propositional attitude can be; whether there is such a thing as 'plain sex', unadulterated by other motivations; whether there is an objective sense of 'sexual perversion', and if so, how the understanding of perversion can illuminate the nature of sexuality. Subsequently, we will discuss questions of sexual ethics, such as what moral problems, if any, are raised by prostitution, pornography, and more.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': הגשה עד 08/08/10 ב-13:00.
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד נוסף

אמנות ופוליטיקה‏ (06183429)

סמינר ב.א.

פרופ` צבי טאובר

"אני מקווה לשכנע […], שיש ללכת בדרך האסתטיקה על מנת לפתור את הבעיה המדינית למעשה, הואיל ואין זה אלא היופי, שבו עובר האדם אל החירות"; "ביצירת-אמנות יפה באמת אין חשיבות כלל לתוכן, אלא רק לצורה. […] מושג סתירתי הוא זה של אמנות מלמדת (דידאקטית) או אמנות מתקנת (מבחינה מוסרית), שכן מאומה אינו ניצב בניגוד גדול יותר למושג היופי מאשר מתן מגמה מסויימת לרגש" (פרידריך שילר, על החינוך האסתטי של האדם בסדרת מכתבים).
"במצב שבו לא תוכל המציאות האומללה להשתנות אלא באמצעות פראקסיס פוליטי רדיקאלי, מן-הדין לצדק את העיסוק באסתטיקה. חוסר טעם הוא להכחיש את יסוד הייאוש הכלול בהתעסקות זו: הנסיגה אל עולם בדוי שבו ניתן לשנות את הנסיבות הקיימות ולהתגבר עליהן אך ורק בתחומו של הדמיון" (הרברט מרקוזה, הממד האסתטי).

מטרת הקורס: הכרת עיונים מתולדות ההגות המערבית, המתייחסים לזיקות שבין אמנות לפוליטיקה.
נושאי הקורס: הקורס עוסק בעיקרו של דבר בחיבור של פ.שילר, על החינוך האסתטי של האדם בסדרת מכתבים (1795), ובחיבור של ה.מרקוזה, הממד האסתטי (1978). כמו כן, עולות בו לדיון תפישותיהם של אפלטון, רוסו, היינה, מארקס, ברטון, ברכט, קאמי, אדורנו, ואחרים. הערה: הנושאים עשויים להשתנות קמעא בהתאם לעניין התלמידים.
אופן הלימוד: הרצאות מבוא, קריאת טקסטים, דיון, הכנות אישיות לכתיבת עבודה סמינריונית.
רשימות ספרות ראשונית ומשנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

Course Objectives: Introducing ideas from the history of western philosophy concerning the relations and affinities between art and politics.
Course Topics: Relevant discussions of Plato, Rousseau, Heine, Marx, Breton, Brecht, Camus, Adorno and others, but mainly Schiller's On the Aesthetic Education of Man (1795) and Marcuse's The Aesthetic Dimension (1978).
Method of Teaching: Introductory lectures, guided reading, classroom discussion and personal tutoring for writing seminar papers.
A Bibliography of primary and secondary literature will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A seminar or referat paper.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

דיון בבעיות אקטואליות‏ (06183528)

סמינר ב.א.

ד"ר עובדיה עזרא

הסמינר עוסק בהיבטים המוסריים, החברתיים והפוליטיים של סוגיות אקטואליות. במסגרתו יבחנו נושאים כגון הפלות, הנדסה גנטית, פונדקאות, חופש הדיבור, עונש מוות, זכויות ילדים, איכות הסביבה ועוד.
מטרתו של הסמינר אינה להתיר את הדילמות הכרוכות בסוגיות אלה, אלא לבחון את ההיבטים השונים שלהן ואת היתרונות והחסרונות הכרוכים בכל הצעה לפתרונן.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה על ידם.
קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בהגשת רפראט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך, עבודת רפראט) בתום הסמינר.

ציון הסמינר מורכב מציון העבודה הסמינריונית או הרפראט (80%), ונוכחות בשיעורים (20%).

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

Discussion of Actual Problems

This seminar deals with the ethical, social and political aspects of actual moral issues and dilemmas. The course inquires into issues such as abortions, genetic engineering, surrogacy, freedom of speech, capital punishment, children rights, environment, etc. The course does not pretend to resolve the moral dilemmas which are involved in these issues, but tries to study their different aspects, and the pros and cons of the proposed solutions to each problem.

דרישות קדם: שיעור המשך מוסר או פוליטית, מעבר בחינת הבקיאות

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

הדיאלוג הפילוסופי כמעצב סגנון חיים‏ (06183555)

סמינר ב.א.

פרופ` נתנאל לאור

יש קשר בין פילוסופיה לסגנון חיים. כיוון הקשר אינו ברור. ניתן להניח, שסגנון חיים ישפיע על סגנון פילוסופי. פחות מובנת מאליה היא ההשפעה של הפילוסופיה על סגנון החיים. זאת למרות שפילוסופים שהיו דמויות מופת הצטיינו, בין היתר, בכך שהפילוסופיה שלהם וסגנון חייהם כוננו מסכת לכידה אחת.
הדיאלוג הפילוסופי הוא אמצעי מרכזי לעשייה ולהתפתחות פילוסופית, והשימוש הביקורתי בו יכול להוות הדגמה ליחסים ההדדיים שבין פילוסופיה לסגנון חיים.
הסמינר יערך בצורת סדנא. הדיונים בסמינר ייסובו אודות בעיות פילוסופיות, כפי שהן משתקפות בתפיסה הפילוסופית ובחיי היום-יום של המשתתפים. כמוקדי הדיון ישמשו מאמרים, שהינם ציוני דרך משמעותיים בהתפתחות הסגנון הפילוסופי הביקורתי, מאמרים המייצגים תפיסות עולם חלופיות בפילוסופיה של המאה ה-20 (כמו למשל, אקזיסטנציאליזם, פנומנולוגיה, רציונאליזם על זרמיו השונים, וכיו"ב).
המשתתפים בסמינר ירכשו ידע גם אודות הרקע להתפתחות הפילוסופיה הביקורתית - משבר הפילוסופיה הקלאסית ומופעו בתקופתנו החדשה (דיוהם, וויטהד, רסל);
ישום העמדה הביקורתית בתחום המטפיסיקה, המדע ותורת הרציונליות, הדיאלוג הפילוסופי וסגנון החיים
.(Popper, Bunge, Bartley, Agassi, Gellner, Miller and Jarvie)
כמו כן, יפתחו המשתתפים את כישוריהם בבחינת היחס הביקורתי שבין טעון לרטוריקה -- היחס שבין טעונים העולים בדיאלוג ביקורתי לבין הרטוריקה של הצגתם.

הרציונליות הביקורתית רואה בדיאלוג אמצעי מרכזי לברור והתפתחות רעיונות. לפיכך ימנע הרציונליסט הביקורתי מכל ניסיון לחשק את הדיון הביקורתי אחת ולתמיד בפני דוגמה או ספק. נקודת המבט של הרציונליזם הביקורתי מאפשרת הצגה מרעננת של הבעיות הקלאסיות מתחום תורת הידיעה, בעיית האינדוקציה ובעיית האישוש; המעמד (בתחום הרציונליות) והמאפיינים של תיאוריות מטפיסיות ומדעיות; של פסוידו-מדע, מיתוס, דת ומגיה; ושל המתודולוגיה של הדיון הביקורתי. להצגה זו תהיינה השלכות גם על הדיון בבעיות אחרות -- פילוסופיות (למשל, גוף-נפשת, התודעה והעצמי) וקיומיות (כמו אלה הנוגעות לפיתוח, השקפת עולם וסגנון חיים בתרבותנו המודרנית).

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

קריאה פוליטית ב'פוליטאה' ‏ (06183636)

סמינר ב.א.

ד"ר יפתח גולדמן

'הפוליטאה' היא כנראה הדיאלוג המפורסם ביותר והנחקר ביותר של אפלטון. למרות זאת, גם אחרי דורת רבים של פרשנים וחוקרים, נותרה 'הפוליטאה' מרתקת, מטרידה וחידתית. מה היא אותה "מדינה בשיח (בלוגוס)" המיוסדת בדיאלוג? מה תפקידה וכיצד היא עומדת ביחס למשטרים האקטואליים של אז ושל היום?
הסמינר יעסוק בכמה סוגיות הנדונות ב'פוליטאה' כגון: תפיסת הצדק, מהות המדינה, תורת המשטרים והצנזורה על האמנות. אולם כנושא המרכזי של הסמינר תשמש המדינה האידאלית המוצגת בדיאלוג. ננסה לבדוק האם זוהי אוטופיה מופשטת או פרוגרמה פוליטית לתיקון החברה.
כמו כן, נעמוד בסמינר על הרלוונטיות של אפלטון, בעיקר על-ידי דיונים משווים בין 'הפוליטאה' וטקסטים מאוחרים יותר מן המסורת של הפילוסופיה הפוליטית.

דרישות הקורס:
א. נוכחות בשיעורים, קריאה מקדימה של חומר הלימוד (על פי הנחיות המורה) והשתתפות פעילה.
ב. הקורס יסתיים בעבודה סמינריונית או בעבודת רפראט.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

'The Republic' – a Political Reading
Dr. Yiftah Goldman

'The Republic' is probably the most famous and most studied dialogue of Plato. But after ages of commentators and interpreters it remains fascinating, perplexing and enigmatic. What is this "City in Speech", established in the dialogue? What is its roll and how it stands in relation to actual regimes, in Plato's days and in ours?
The seminar will deal with various issues discussed in 'The Republic', namely the concept of justice, the essence of the state, the theory of political regimes and the censorship of fine art. But the main subject of the seminar will be the ideal polis described in the dialogue. We will ask whether this is an abstract utopia or a political program for a rectification of society.
We will also discuss the relevancy of Plato's dialogue, mainly through comparisons with later texts of political thought.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

קאנט והרומנטיקה ‏ (06183811)

סמינר ב.א.

פרופ` אלי פרידלנדר

הסמינר מוקדש לבחינת המורשת של ביקורת כוח השיפוט של קאנט. נבחן את השפעתו המכריעה של ספר זה לא רק על הפילוסופיה אלא גם על ספרות, שירה וביקורת האמנות. האסכולה הרומנטית תעמוד במרכז דיוננו אף שנקרא גם בכתביהם של הוגים אחרים מראשית המאה ה19. נקרא במקביל לספרו של קאנט מכתביהם של שילר, האמאן, קלייסט, ז'ן -פול, א.ת.א. הופמן, פרידריך שלגל, שלינג ,הלדרלין וגתה.
השיעור יסתיים בכתיבת עבודה ( סמינריון או רפרט)

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

Kant and Romanticism
The seminar will be devoted to the study of the aftermath of Kant's Critique of Judgment. We shall consider not only its influence in philosophy but also on literature, poetry and literary criticism. The Romantic school will be the focus of our discussion but we shall also turn to other early 19th. century thinkers. Apart from Kant's works we shall read from Schiller, Hamman, Kleist, Jean-Paul, E.T.A Hoffman, Friedrich Schlegel, Schelling and Hצlderlin.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

הקול והמבט‏ (06183816)

סמינר ב.א.

פרופ` רות רונן

סמינר לתואר הראשון שיעסוק בשני מושגים מרכזיים במחשבה בת זמננו: הקול והמבט.
הסמינר יעסוק במקומם של מושגים אלה בפסיכואנליזה ובהקשרים פילוסופיים שונים דרך כמה מופעים שלהם בתרבות ובאמנות, כמו: המבט בתמונה, הבושה נוכח מבטו של האחר, קולו של השופר וקולו של החוק, הקול והמבט ביחסי האהבה, השתיקה ועוד.
במהלך הסמינר יידרשו המשתתפים להגיש מדי פעם דו"חות קריאה ובסופו יכתבו רפרט או עבודת סמינר.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Voice and Gaze

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

בין קונפוציוס לדון קיחוטה‏ (06183845)

סמינר ב.א.

פרופ` יואב אריאל

במסה הקצרה "קפקא ומבשריו" מתעתע בורחס בקורא עם הרעיון שהיצירה הקפקאית אינה תופעה חד פעמית ושניתן לזהות את קולו של קפקא "בטכסטים רבים של ספרויות שונות וזמנים שונים" כדוגמת "הפרדוכס של זנון." הסמינר "בין קונפוציוס לדון קיחוטה" ינווט את עצמו, עם בורחס, בין "הקולות" של אותם טכסטים של ספרויות וזמנים שונים, מהם ניתן לבנות פסיפס של אותו "קול אנושי." קונפוציוס ודון קיחוטה; מנזיוס (ספר-7) והמחכים לגודו; שון-דזה (פרק 33 – "טבע האדם הוא רע") והמספר ב-"נוטות החסד."

ביבליוגרפיה רלוונטית תיקבע ותחולק במהלך הסמינר.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Between Confucius and Don Quixote

In search of a common “human voice:” Comparative reading in The Analects (Confucius) and Don Quixote.”

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

רלטיביזם: מטאפיסיקה, אפיסטמולוגיה ומוסר‏ (06183846)

סמינר ב.א.

פרופ` רות ויינטראוב

בסמינר נבחן את סוגית המוחלטות מול היחסיות לגבי תחומים שונים. השאלה המטפיסית שמעורר הרלטיביזם נסובה אודות מוחלטות/יחסיות האמת: האם האמת יחידה, או שמא היא תלויה בסובייקט, בחברה או בתקופה ההיסטורית? האם יחסיות האמת היא בכלל קוהרנטית? השאלה האפיסטמולוגית נסובה אודות הרציונליות: האם יש אמת-מידה יחידה (אוניברסלית) לגבי רציונליות של האמנות, או שמא שיפוטי רציונליות הם תלויי תקופה/חברה/מין? האם, למשל, יש "אפיסטמולוגיה פמיניסטית"? בתחום המוסר נשאל האם שיפוטים מוסריים ("הרצח אסור", למשל) מבטאים - כפי שחושב הרלטיביסט - את יחסו של הדובר או החברה לגבי ערכן המוסרי של פעולות, או, לחילופין, טענות אובייקטיביות, בעלות ערך-אמת יחיד שאינו תלוי בשום "נקודמ-מבט"?
מטלות הסמינר: נוכחות בשיעורים וקריאה לקראתם, הגשת שני תרגילים ועבודה סמינריונית (או רפרט).

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

B.A. seminar: Relativism: metaphysics, epistemology and ethics

We will examine relativism in various areas. The metaphysical question concerns the status of truth: is it absolute, or does it depend on the subject, society or historical period? Is the relativity of truth coherent? The epistemological question pertains to rationality: is there a single (universal) standard for assessing the rationality of belief, or are judgements of rationality relative to society, gender or historical period? Is there, for instance, “feminist epistemology”? Regarding ethics, we will ask whether ethical judgements (“Murder is wrong”, for instance, express the speaker’s or society’s attitude to murder or objective judgements, with a single truth-value.
The grade will be based on an end of term seminar paper and two short essays to be handed in during the semester.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

חיי עיון: עיונים בפילוסופיה השוואתית‏ (06183847)

סמינר ב.א.

פרופ` שלמה בידרמן

בסמינר זה נבחן תורות שונות בפילוסופיה מערבית ובפילוסופיה הודית שמדגישות את ערכם הסגולי של החיים העיוניים, בהם היודע או היודעת זהים עם ידיעתם. באמצעות בחינה זו נבקש להתחקות אחר פשרן של תורות הרואות את תפקידה של הפילוסופיה כטרנספורמטיבי.
הסמינר יכלול קריאת טקסטים ומקורות משניים. השתתפות פעילה רציפה בו ועמידה בדרישות הקריאה הן תנאי הכרחי לרישום.
ביבליוגרפיה תחולק באחת הפגישות הראשונות.
דרישת סיום: הגשת עבודה סמינריונית או רפרט.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

Contemplative Life: Studies in Comparative Philosophy

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

ביקורת האידיאולוגיה: ממרקס עד פוקו‏ (06183848)

סמינר ב.א.

ד"ר אילנה ארבל

הסמינר יעסוק ביחס שבין הביקורת הפוליטית המרקסיסטית לביקורת הפוסט-מודרנית. זאת, תוך בחינת הזיקה של שתי הגישות לעקרונות הנאורות ולשאלת היחס ידע-כוח. בסמינר תודגש הקרבה שבין שני הזרמים בסוגיות מרכזיות.
במהלך הסמינר נעיין בחלקים מן הטקסטים הבאים: ק. מרקס, פ. אנגלס, מניפסט המפלגה הקומוניסטית; ת.ו אדורנו, מ. אורקהיימר, "תעשיית תרבות: נאורות כהונאת המונים"; מ. פוקו, תולדות המיניות, כרך 1: הרצון לדעת, מ. פוקו, "הנאורות מהי?", ק. עמנואל, "תשובה לשאלה: הנאורות מהי?".
דרישות הקורס: הגשת עבודה

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפארט הוא עד תאריך 12.9.10.

Critique of Ideology: from Marx to Foucault
Dr. Ilana Arbel
Seminar, 4 credit hours, 2nd semester

This seminar examines the connection between Marxian political critique and postmodern critique. The seminar focuses on the relations of these two approaches to the principles of enlightenment and the question of knowledge-power, thereby underscoring the compatibility of the two critiques with regard to major issues.
This seminar includes readings from K. Marx and F. Engels, The Communist Manifesto; T. Adorno and M. Horkheimer, The Culture Industry: Enlightenment as Mass Deception; M. Foucault, The History of Sexuality, Vol. 1: The Will to Knowledge; M. Foucault, "What is Enlightenment?"; I. Kant, "An Answer to the Question: What is Enlightenment?".

Seminar requirement: written assignment.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

הגדרות של אמנות ושפה במאות ה-20 ו-21‏ (06183849)

סמינר ב.א.

ד"ר מיכל גל

בסמינר זה נלמד את ההגדרות המרכזיות של האמנות שעיצבו את האסתטיקה האנליטית, האנגלו-אמריקאית במאות ה-20 וה-21, במסגרת העיסוק בשאלה האם האמנות והשפה דומות זו לזו. נפתח בהגדרות מודרניסטיות-פורמליסטיות של בל, פריי, גרינברג ובירדסלי, שמתמקדות בצורה של יצירת האמנות על חשבון התוכן וסבורות שאמנות מנוגדת לשפה. נעבור להגדרת האמנות הבעה בהקבלה לשפה הטבעית, של טולסטוי וקולינגווד, ולאמנות כהתנסות אסתטית של דיואי. נסיים בהגדרות אמנות שיוצאות כנגד ההגדרות המודרניסטיות וחוזרת אל תפיסת האמנות כשפה וכייצוג: אמנות כמשמעות מגולמת בחומר של דנטו, והתורה המוסדית של האמנות שפותחה על ידי דיקי מתורתו של דנטו. כמו כן, נציץ בתיאוריה ניאו-ויטגנשטיאנית של מוריס וייטס המתנגדת לנסיונות לספק הגדרות לאמנות. ננתח את ההגדרות באופן ביקורתי והשוואתי וננסה לספק אפיון כולל של האסתטיקה האנליטית והפילוסופיה של הלשון המאה העשרים על מוטיבציות, מושגים ונקודות המוצא הפילוסופיות. את הניתוח נדגים על יצירות אמנות שונות מזרמים שונים.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

ביבליוגרפיה זמנית:
Leo Tolstoy. "What is Art?"
Clive Bell. Art
Roger Fry. Vision and Design
Beardsly, Monor, C. Aesthetics
John Dewey. Art as Experience
R.G. Collingwood. The Principles of Art
Arthur Danto. "The Artworld"
George Dickie. "Defining Art"
Morris Weitz. “The Role of Theory in Art”
G. L. Hagberg. Art as Language
Joseph Margolis. Language of art & art criticism

Definitions of Art and Language in the 20th and 21st Centuries
This seminar presents the main definitions of art that formed the analytic, Anglo-American, aesthetics in the 20th and 21st centuries, embedded in the field asking if art and language are similar. It will open with modernist-formalist definitions, given by Bell, Fry, and Greenberg, that focus on the form of the artwork rather than on its content, and hold that art is opposed to language. It will move to definitions of art as expression, parallel to ordinary language, given by Tolstoy and Colingwood. The seminar will end presenting anti-modernist theories that go back to describing art as language and representation, like Danto's "art as embodied meaning" definition, and Dickie's institutional theory of art, which is a development of Danto's theory. We will take a pick at Weitz's neo-Wittgensteinian theory that goes against the very attempts to define art.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

קירקגור: התפתחות רוחנית ואושר נצחי‏ (06183850)

סמינר ב.א.

ד"ר תמר אילת יגורי

מה זאת אומרת להתפתח מבחינה רוחנית? מה זאת אומרת להשיג אושר נצחי? הפילוסוף הדני מהמאה ה-19, סרן קירקגור, עונה על שאלות אלה באמצעות דמות בדויה, יוהנס קלימקוס, שיוצא למסע לעבר האמונה ומבקש לכבוש את פסגת הקיום הרוחני, שהעומד בראשה חווה אושר נצחי.

דרישות הקורס ומרכיבי הציון הסופי:
נוכחות והשתתפות פעילה – 10%, הצגת רפרט – 30%, עבודה סמינריונית – 60%.
על הסטודנטים להתעדכן באתר האינטרנט של הקורס ולהביא לכל שיעור את הטקסטים.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Kierkegaard: Spiritual development and eternal happiness

What does it mean to develop spiritually? What does it mean to attain eternal happiness? The 19th century Danish philosopher, Sרren Kierkegaard, answers these questions by a pseudonym, Johannes Climacus, that embarks on a journey towards faith, and aspires the climax of spiritual existence, that is experienced as eternal happiness.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

זהות עצמית בפילוסופיה ההודית: פרספקטיבות בודהיסטיות‏ (06183851)

סמינר ב.א.

ד"ר חן למפרט

הסמינר עוסק במושג הזהות העצמית (personal identity) בהודו, עם דגש על התגובה של השיח הפילוסופי ההודי לטענה הבודהיסטית הרדיקלית בדבר העדר "אני ". נסקור את הנחות היסוד המבססות את תפיסת הסובייקט בשיח הפילוסופי המוקדם בהודו (אסכולת הסאנקיה, האופאנשידות, האפוסים) ונבחן כיצד הן התפתחו במקביל וכתגובה לאתגר הבודהיסטי. נדון במשמעותה של טענת "העדר האני" הבודהיסטית ובהשלכותיה על האופן שבו נתפסים ה"אחר" והעולם החיצון, זאת לאור משנתם של פילוסופים בודהיסטיים בני אסכולת "התודעה בלבד" ו"דרך האמצע", ובהשוואה לדיון במושג הזהות האישית בהגותם של פילוסופים בני זמננו (סטרוסון, סארטר, מרלו-פונטי).

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Personal Identity in Indian Philosophy: Buddhist Perspectives
Seminar
Dr. Khen Lampert

The seminar deals with Indian philosophical discourse of personal identity, while emphasizing its reaction to the Buddhist radical claim of “no-self” (anatman). We will examine the presuppositions underlying early Indian philosophical understanding of subjectivity (in the Upanishads, Samkhya) and its development in response to the Buddhist challenge. Readings in the philosophical works of the “Middle way” and “Mind only” schools as will serve to outline the “no-self” doctrine and its implications on the understanding of intersubjectivity and the notion of the ‘other’.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

[]

סמינר מחקר: סוגיות קיומיות בפרספקטיבה אנליטית ‏ (06184002)

סמינר מ.א.

פרופ` רות ויינטראוב

נהוג לחשוב שהפילוסופיה האנליטית עוסקת בתיאוריות מופשטות ו"מנותקות מהחיים", וגם כשהיא נסובה אודות נושאים "ארציים" יותר, דיוניה עקרים ותפלים. נבדוק סברה זו ע"י בחינת דיונים אנליטים בסוגיות קיומיות: המוות (ומדוע – אם בכלל – הוא רע), האמונה הדתית, הרציונליות של הרגשות, טיעון המדרון החלקלק, דטרמיניזם וחופש הרצון, דילמות מוסריות ועוד.
הקורס יתקיים במתכונת של הדרכה אישית: כל תלמיד יכתוב מספר עבודות במהלך הסמסטר, ויפגש עם המרצה לדיון עליהן.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום א', 21.2.10 בשעה 10:00 בחדר 497 בניין גילמן.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Existential Issues from an Analytic Perspetive (M.A. Research Seminar):
It is often thought that analytic philosophy is mainly concerned with abstract issues, removed from “real life”, and even when it is (rarely) concerned with more practical questions, its treatment of them is arid and uninspiring. The purpose of this course is to examine this prevalent opinion by examining analytic treatments of several “existential” issues: death, the meaning of life, the rationality of emotions, determinism and free will and moral dilemmas.
The course is conducted in the format of individual tutorials, in preparation for each students are required to read a paper and submit an essay on it.
The grade will be based on the essays.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

סמינר מחקר: טקסט, פרשנותו וביקורתה ‏ (06184684)

סמינר מ.א.

ד"ר אריה פינקלברג

שיטת הדיון העיקרית בתחום מדעי הרוח היא ניתוח המקור תוך כדי בחינה ביקורתית של הפרשנויות המוצעות‮. ‬מטרת הסמינר היא שיכלול המיומנות בהערכה ביקורתית של‮ ‬הפרשנות‮. ‬לאחר פגישת מבוא‮, ‬יכתוב כל תלמיד שתי עבודות על סידרת מאמרים הגורסים פרשנות שונה של אותו טקסט פילוסופי תוך ביקורת הדדית‮. ‬בעבודות האלה‮, ‬בנוסף להצגת תוכן המאמרים‮, ‬יתבקש התלמיד לבחון את הטיעונים הפרשניים זה מול זה ומול הטקסט‮. ‬
הסמינר מיועד לתלמידים המעוניינים לשפר את מיומנותם בקריאה ביקורתית את הספרות הפילוסופית הפרשנית .
הפגישה הראשונה תתקיים ביום א', 18.10.2009, בשעה 13:00, בחדר 317א', בניין גילמן.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

Text, interpretation and Polemic.
The seminar is intended for students interested in improving their skills in critical appreciation of interpretative philosophical arguments.

דרישות קדם:

הערות: סמינריון זה מתקיים באמצעות פגישות אישיות

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

שפינוזה: על גאולת הנפש‏ (06184691)

סמינר מ.א.

ד"ר נועה נעמן צאודרר

במהלך הסמינר נקרא בחיבורו החשוב של שפינוזה, "אתיקה", תוך דגש מיוחד על שלושת חלקיו האחרונים. ננסה להבין מהי, לפי שפינוזה, תכליתה הקיומית, התרפויטית של הפילוסופיה; כיצד יכול האדם, באמצעות החשיבה הרציונלית הנוקשה, למצוא את דרכו אל האושר העליון, אל אהבת אלוהים השכלית; מהי הגרסה החילונית, האתיאיסטית, שמציע שפינוזה, לרעיון הדתי של גאולת הנפש. נפתח בקריאה מספרו המוקדם של שפינוזה, מאמר על תיקון השכל, הנושא אופי מעט אישי. אך מרבית השיעורים יוקדשו לקריאה באתיקה, בליווי מספר כתבים פרשניים מרכזיים.

רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Spinoza's Notion of Salvation -- Seminar for MA Students

This seminar focuses on Spinoza's Ethics, especially on its last three parts. Significant emphasis will be paid to Spinoza's conception of the therapeutic function of philosophy; to how supreme happiness is possible through strict logical reasoning; what precisely is Spinoza's secular, atheistic version of the traditional-religious notion of salvation. The course will begin by reading Spinoza's earlier work, On the Improvement of the Understanding. However, most meetings will focus on the Ethics and on central secondary literature.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

סמינר מחקר: ניסיון וזיכרון‏ (06184828)

סמינר מ.א.

פרופ` אלי פרידלנדר

הסמינר יתמקד בחשיפת הקשר הפנימי בין נסיון וזכרון. נפתח תחילה את הנושא במסגרת רחבה של תפיסת הסובייקט התודעה והמשמעות. בהמשך נרצה להתמקד בהקשר של הכתיבה הביוגרפית והאוטוביוגרפית בפילוסופיה כמו גם באפשרות לחשוב על הקשר בין נסיון וזכרון מישור הקולקטיבי תוך בחינת היחס שבין תודעה הסטורית ותודעה פוליטית. נקרא בכתבים של קאנט, ברגסון, ולטר בנימין.
הסמינר מתקיים במתכונת של פגישות אישיות סביב כתיבת עבודה סמינריונית ( כשלוש פגישות בסמסטר). במקביל נפגש כקבוצת קריאה לדיון בטקסטים המרכזיים של הסמינר הפגישות תתקיימה בימי רביעי בשעות 14-16. חובה להשתתף במרבית פגישות קבוצת הקריאה על מנת למלא את דרישות הסמינר.
השיעור יסתיים בכתיבת עבודה

הפגישה הראשונה של סמינר המחקר תתקיים ביום ד', 21.10.09, בשעה 14:00, בחדר 450, בניין גילמן.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

Experience and Memory (Research Seminar)

The seminar will investigate the internal relation between experience and memory. After outlining the central dimensions of the problem, in relation to a conception of the subject, of consciousness and of meaning, we shall focus on the context of biographical and autobiographical writing in philosophy. We shall also consider the relation between memory and experience in the collective as it affects historical and political consciousness.
Readings will include texts from Kant, Bergson and Benjamin.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

הונאה עצמית‏ (06184842)

סמינר מ.א.

ד"ר שי פרוגל

הסמינר יעסוק בבעיית ההונאה העצמית כבעיית יסוד של החשיבה הפילוסופית. פילוסופים רבים לאורך תולדות הפילוסופיה דנו בסוגיה זו מפרספקטיבות שונות ותחת שמות שונים. בסמינר נדון בסוגיה זו דרך קטעים נבחרים מכתביהם של פילוסופים מרכזיים מתולדות הפילוסופיה, ביניהם אפלטון, דקארט, יום, קאנט, ניטשה, ויטגנשטיין וסרטר.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Self-deception
Dr. Shai Frogel

The problem of self-deception is a fundamental problem of philosophical thinking. Many philosophers discussed this problem from different perspectives and under different names. In the seminar we will discuss the ways in which some of the great philosophers considered this problem, among them Plato, Descartes, Hume, Kant, Nietzsche, Wittgenstein and Sartre.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

פרקים בפילוסופיה של היוגה‏ (06184852)

סמינר מ.א.

ד"ר דני רוה

הסמינר יתמקד ביוגה-סוטרה לפטנג'לי, טקסט מרכזי של מסורת היוגה ובפרשנויותיו השונות, 'קלאסיות' ומודרניות. נפתח עם קריאה בסאנקהיה-קאריקא על מנת להתוודע למושגי המפתח ש'שואל' פטנג'לי מאסכולת הסאנקהיה: פּוּרוּשָה ('עצמיות'), פְּרָקְרְטִי ('הקיום היומיומי') ו-קָיְוָלְיָה ('חופש'). לאחר מכן נקרא את היוגה-סוטרה מ-א' עד ת' בתרגום פרי עטי לעברית ונבחן שאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות העולות מתוכה ובמרכזן שאלת הזהות העצמית. ננסה לברר במה היוגה של פטנג'לי מוסיפה ומחדשת על 'הדיאגנוזה של הקיום האנושי' שמציעה ה-סאנקהיה, ונתחקה אחר 'ההתכתבות' של פטנג'לי עם הבודהיסטים. לבסוף נדון אף ביוגה האינטגראלית של שרי אורובינדו ונתייחס למקומה של היוגה בדיאלוג העכשווי בין הודו והמערב.

הפגישות יתקיימו במתכונת של קבוצת-קריאה, והסטודנטים יידרשו לקריאה מרובה משיעור לשיעור.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Yoga Philosophy: A Close Reading

The seminar focuses on Pataסjali's Yogasūtra, a central text of the yoga tradition composed around the second or third century AD, and its numerous commentaries, ancient and modern. After a preliminary discussion of the Sānkhya Kārikā, We shall closely read Pataסjali's short (merely 196 verses) yet extremely condensed yoga-treatise (in my own Hebrew translation) to examine the philosophical and often psychological questions which the author endeavors to deal with. In the process of reading the text, class after class, we will get acquainted with basic yoga notions such as puruşa (Selfhood), prakŗti (the 'objective' world around and within us) and kaivalya ('aloneness', freedom), and follow Pataסjali's 'correspondence' with the Sānkhya tradition and the Buddhists. I will argue that for Pataסjali, freedom is an acquired capacity of disengaging objects; of disconnecting or withdrawing the senses from their objects; of suspending ordinary sense-perception (pratyakşa) in favor of 'yogic perception' (prajסā). To clarify my argument, I will spotlight Pataסjali's clear-cut distinction between puruşa and prakŗti, one's 'true selfhood' opposite everything which-is-not-the-self or everything which can be objectified. Together we shall try to figure out what it means to objectify/be objectified, a mechanism closely related in Pataסjali's thought to the notions of identification and 'appropriation'. Finally, we shall make an attempt at understanding the prajסā-notion, replacing sense-perception in the yogi's consciousness, and consequently to sketch the yogi's 'empty world' derived from this non-conventional knowledge-mode. As an appendix to the extended discussion of Pataסjali's Yogasūtra, we will briefly discuss the contemporary yoga philosophy of Sri Aurobindo, and perhaps even touch on the role and place of yoga in the present-day encounter between India and the west.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

סמינר מחקר: מטא-פילוסופיה ‏ (06184860)

סמינר מ.א.

ד"ר נועה נעמן צאודרר

בסמינר נעסוק ביחסה של הפילוסופיה אל עצמה. נבחן תשובות עכשוויות לשאלות כמו מהי הפילוסופיה בימנו, ומהי תכליתה; באיזו מידה ניתן לראותה כדיסציפלינה העומדת ברשות עצמה; האם ניתן לדבר על פרוגרס בפילוסופיה; האם מטרותיה של הפילוסופיה הן תיאורטיות או מעשיות; ומהו הקשר שצריך ויכול להתקיים בין הפילוסופיה לחיים. במפגש הראשון תוצג הסוגיה ותחולק רשימת מאמרים העוסקים בה, מנקודות מבט שונות. התלמידים יתבקשו לבחור באחת מן השאלות המוצעות, להציג עמדות שונות ביחס אליה ולהגיב להן. החיבור ייכתב בשלבים, בהנחיה אישית של המרצה.

הפגישה הראשונה של סמינר המחקר תתקיים ביום ג', 20.10.09, בשעה 16:00, בחדר 260, בניין גילמן.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

Meta-Philosophy - A tutorial for MA students.

This seminar focuses on how philosophy relates of itself. Various contemporary attitudes are discussed concerning the nature and goals of philosophy today: what is philosophy in fact, and what ought philosophy to be? Is philosophy a purely theoretical activity, or does it have practical application? To what extent should philosophy be considered an independent discipline? Is there any philosophical progress? What kind of relation should exist between philosophy and the conduct of life?
The first meeting introduces students to these and other related questions and provides them with a recommended bibliographical list. Every student is then required to choose one question and write a paper which analyzes rival current attitudes regarding it. The paper will be written progressively, under personal guidance.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

המיסטי והדתי: ויטגנשטיין ופרשניו‏ (06184862)

סמינר מ.א.

ד"ר נחמה ורבין

הסמינר יעסוק במימד המיסטי והדתי במחשבתו של ויטגנשטיין המוקדם והמאוחר, ובאופן בו יישמו פרשניו של ויטגנשטיין את שיטתו הפילוסופית של ויטגנשטיין המאוחר על מנת להבין את טבעה של האמונה הדתית ואת מאפייניה. נתבונן בטרקטט, בהרצאה על אתיקה, בהרצאות על אמונה דתית ובהרצאותיו של ויטגנשטיין על פרייזר. כמו כן, נתבונן בראש ריס, ווינץ, פיליפס ואחרים המשתמשים בשיטתו של ויטגנשטיין המאוחר בניתוחיהם הפילוסופים השונים את האמונה ומאפייניה.

קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים, הצגת רפראט קצר בכיתה, והגשת עבודה כתובה (עבודה סמינריונית בהיקף של 15-20עמודים, או, רפראט בהיקף של 7-10 עמודים).
הרכב הציון: 95% ציון העבודה. 5% תרומה משמעותית לדיון

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

The Religious and the Mystical: Wittgenstein and his Interpreters
Dr. Nehama Verbin

The seminar shall engage with the mystical and the religious dimensions of the early and the later Wittgenstein's thought, focusing on the Tractatus Logico Philosophicus, the “Lecture on Ethics” and the “Lectures on Religious Belief”. We shall also examine the manners in which Wittgenstein’s interpreters, e.g., D. Z. Phillips, Peter Winch, Rush Rhees, and others, have employed his philosophical method and insights in dealing with questions concerning the nature(s) of faith and its relation to reason.

Credit for this course requires: 1) Participating in, at least, two thirds of the classes. 2) A short oral presentation of the anticipated written paper, and, 3) Submitting a written paper.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

אמנות ללא גבולות‏ (06184885)

סמינר מ.א.

פרופ` בן-עמי שרפשטיין

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Art without Borders:
An Exploration of Art and Humanity. It begins with a question on the reasons for the existence of art. It continues with a dramatic contrast: On the one aide are the great art traditions—of Europe, India, China, and of Africa, Australia, and other so-called "primitives"—and on the other side are the anti-tradition or "egotistical" artists. The book then takes up confusions among identities in art and attempts to create composite identities or wholly new ones. The conclusion deals with the problem of similarity and difference among humans, that is, with the polarity of unique, individual persons and traditions as contrasted with the abstract likenesses among them. Everywhere, whether in tradition, rebellion, or personal or cultural confusion, we find the endlessly creative power of imagination.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

[]

סמינר מחקר: קריאה ביקורתית של טקסט פילוסופי‏ ‏ (06184887)

סמינר מ.א.

ד"ר אריה פינקלברג

מטרת הסמינר היא לשפר מיומנות הקריאה הביקורתית של טקסטים פילוסופיים פרשניים. מיומנות זו כוללת בחינת הטיעון הפרשני משתי הזוויות העיקריות: התאמתו לטקסט המקור ותקפותו ועיקביותו של הארגומנט הפרשני.
התלמידים יכתבו שתי עבודות המוקדשות לניתוח מאמרים שבהן מתנהל פולמוס פרשני, כאשר המטרה היא להגיע להערכה ביקורתית של עמדות הצדדים.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום א', 21.2.10, בשעה 18:00, בחדר 261, בניין גילמן.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפארט הוא עד תאריך 12.9.10.

דרישות קדם:

הערות: פגישות אישיות

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

סמינר מחקר: דיוידסון המאוחר‏ (06184890)

סמינר מ.א.

ד"ר אלי דרזנר

בסמינר מחקר זה נעסוק במאמרים מאוחרים יחסית של הפילוסוף האמריקאי דונלד דיוידסון, משנת 1990 לערך ואילך. נבדוק אם וכיצד רעיונות מרכזיים בפילוסופיה של דיוידסון עוברים שינוי בתקופה זו, ואילו רעיונות חדשים מצטרפים אליהם.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ג', 23.2.10, בשעה 12:00, בחדר 260, בניין גילמן.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

The Later Davidson

In this research seminar we will study several relatively late articles by the American philosopher Donald Davidson. We will examine whether and how keys ideas in Davidson's philosophy undergo change in this period, and which new ideas appear

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

ויטגנשטיין: צורות חיים‏ (06184891)

סמינר מ.א.

פרופ` אלי פרידלנדר

הסמינר יתמקד בשאלת הקשר הפנימי בין הלוגיקה של השפה לבין חיים. נעקוב אחר התפתחות הנושא הזה במחשבתו של ויטגנשטיין מהטרקטטוס ו עד חקירות פילוסופיות. נתייחס לכתיבתו של ויטגנשטיין בשנות ה30 כמו גם לעל הודאות.
תנאי מוקדם: הכרות ראשונית עם הפילוסופיה האנליטית המוקדמת + מבוא ללוגיקה
חובת נוכחות במרבית פגישות הסמינר

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Wittgenstein: Forms of Life
The seminar will center on the relation of the logic and the life of language. We shall consider Wittgenstein's treatment of the issue from the Tractatus to the Philosophical Investigations. In addition we will consider Wittgenstein's writings in the 1930's as well as the 'On Certainty'.

דרישות קדם: הכרות ראשונית עם הפילוסופיה האנליטית המוקדמת + מבוא ללוגיקה

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

טימאיוס לאפלטון: האל והעולם‏ (06184892)

סמינר מ.א.

ד"ר אריה פינקלברג

הדיאלוג "טימאיוס" הוא אחד הדיאלוגים האחרונים של אפלטון והיחיד שבו הוא מציג את התורה הפיסיקלית והקוסמולוגית שלו. כפי שאנו לומדים מהדיאלוג, פיתוחה של תורה זו גרמה לאפלטון לערוך שינוים בתפיסותיו המטפיסיות, התיאולוגיות, הפסיכולוגיות והאתיות, מחד גיסא, ולעצב רעיונות חדשים בכל התחומים הללו, מאידך גיסא. אפשר לומר כי מבחינה מסוימת הדיאלוג מציג "תמונה שלמה" של הפילוסופיה האפלטונית, שהיא סינתזה של רעיונות המוכרים מהדיאלוגים מוקדמים יותר עם רעיונות המוצגים כאן לראשונה.
"טימאיוס" הוא היצירה הפילוסופית היוונית הראשונה (והיחידה) שמדברת על בריאת העולם על-ידי האל הבורא. בשל עובדה זו היתה ל"טימאיוס" השפעה עמוקה על ההגות הנוצרית החל מהתקופה העתיקה המאוחרת. אך תלמידיו של אפלטון, אריסטו, מצד אחד, וספאוסיפוס וכסנוקרטס, מצד אחר, היו חלוקים לגבי השאלה האם הבריאה בדיאלוג היא תורת התהוות העולם או צורת ההצגה בלבד, השאלה שממשיכה לעורר מחלוקת בספרות הפרשנית המודרנית.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

Plato's Timaeus is one of his latest dialogues and the only one where he presents a cosmological doctrine. As the dialogue shows, in shaping this doctrine, Plato was compelled to modify some of his metaphysical, theological, psychological and ethical conceptions. In a way, the dialogue offers a comprehensive picture of Plato's worldview, integrating the ideas known to us from his earlier dialogues with new philosophical
insights.
The Timaeus is the first (and the only) Greek philosophical text that puts forward the idea of the creation of the world by the Creator. For this reason the dialogue exercised an immence influence on Christian thought since the late antiquity. Yet Plato's immediate disciples, Aristotle, on the one hand, and Speusippus and Xenocrates, on the other, disagreed whether the creation was meant by Plato as a cosmogonical account of our world or was just a method of exposition, a question on which there is no agreement among modern commentators either.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

ספר החוקים לאפלטון ‏ (06184893)

סמינר מ.א.

ד"ר עובדיה עזרא

הסמינר יעסוק דיאלוג האחרון והארוך ביותר אפלטון: "החוקים", העוסק במהות החוק ובפונקציות שלו במדינה. בספר זה דן אפלטון בחוק האלוהי לעומת חוקים של בני אדם, מעמד המחוקק ותפקיד התבונה בקביעת החוקים, יחסי המדינה, הפילוסופיה והדת, תפקיד החינוך במדינה ועוד.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה על ידם.
קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשיעורים שהתקיימו, הגשת רפראט בכיתה והגשת עבודה סמינריונית (או על פי הצורך עבודת רפראט) בתום הסמינר.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Plato’s Laws MA Seminar

This seminar deals with the last and longest of Plato's dialogues "Laws". This dialogue inquires into the nature of laws and their role within the republic. In this dialogue Plato deals with the divine law compared with people's law, the status of the legislator and the role of reason in determining laws, the relations between state, philosophy and religions, the role of education in the state, etc.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

הובס וויטגנשטיין על דת – לא בשמים היא‏ (06184894)

סמינר מ.א.

פרופ` ענת בילצקי

בין התפיסות של הדת בעת החדשה ובמאה העשרים, בולטות אלו של תומס הובס )במאה ה-17( ולודוויג ויטגנשטיין )במאה ה-20( – אשר מציגים "פילוסופיה של דת" שונה וחדשנית מאחרות, מקובלות ומסורתיות. המשותף להם: שניהם מפנים אותנו להסתכלות על האלוהים, על כתבי הקודש, על פרקטיקה דתית ועל פרשנות דתית שמתרחקת מההיבטים הטרנסצנדנטליים של הדת.
הקורס יעמוד על הכתבים של הובס ושל ויטגנשטיין אשר נוגעים לדת באופן ישיר (וגם כמה באופן עקיף).
נראה כי שניהם מבצעים דה-טרנסצנדטליזציה של הדת – "כי לא בשמים היא" – משתי פרקספקטיבות שונות.
עם זאת, תוצג קריאה של הטקסטים שתנסה לאתר אותם, למרות השוני ביניהם, במקום פילוסופי דומה ביחס לדת – מקום אשר מתבסס על קהילה ונטוע בשפה.

דרישות הסמינר: נוכחות והשתתפות פעילה, עבודה סמינריונית או רפראט בסיומו.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Hobbes and Wittgenstin: De-transcendentizing Religion

Outstanding in the perceptions of religion in both early modernism and the 20th century are those of Thomas Hobbes (in the 17th century) and Ludwig Wittgenstein (in the 20th century) – both presenting a “philosophy of religion” which is distinct from other more conventional, traditional ones. What they have in common is the turn to a view of god, of scripture, of religious practice and of religious interpreation that is removed from transcendental aspects of religion.
This course will address texts by Hobbes and by Wittgensteion that directly (and, some, indirectly) deal with religion. We will show that they both achieve a de-transcendentization of religion from two different perspectives. We will also show that, in spite of these differences, they both ground their views of religion on community and language.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

זכויות האדם – דיון פילוסופי‏ (06184895)

סמינר מ.א.

פרופ` ענת בילצקי

"זכויות אדם", שהפכו להיות מילות-מפתח בפרקטיקה הפוליטית והבינלאומית העכשיוית, בלימודים משפטיים, ובמדיה הפופולרית, ראויות לניתוח והנהרה פילוסופיים. הקורס יבהיר את המושג על ידי בדיקת התפתחותו מתוך תיאוריות קלאסיות של זכויות ועל ידי חקירת שימושיו העדכניים. נציג את הטרמינולוגיה והמסמכים של העת הזו אשר מכוננים את תחום זכויות האדם. נשאל על תיאוריות של זכויות בכלל אשר מובילות לבעיות פילוסופיות שמתעוררות בהקשר של זכויות אדם בפרט (מסדתנות, אוניברסליזם, רלטיביזם). אלו ייושמו בסוגיות של זכויות אדם עכשיוויות (רלטיביזם תרבותי, זכויות כלכליות, זכויות קיבוציות, התערבות בינלאומית, זכויות מיעוטים, וכיו"ב). לבסוף נפנה לבקורות של זכויות אדם אשר יוצאות מתוך אנטי-מסדתנות, פוסט-מודרניזם, ושיח זכויות-האדם. נסיים בשאלת התוחלת העתידית – חיובית או שלילית – של זכויות האדם.

דרישות הסמינר: נוכחות והשתתפות פעילה, עבודה סמינריונית או רפראט בסיומו.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

The Philosophy of Human Rights

“Human Rights,” which has become a catchword in current political and international practice, legal studies, and popular media, deserves philosophical analysis and elucidation. The course aims to clarify the concept by examining its derivation from classical theories of rights and by investigating its existing uses. We will present the terminology and modern-day documents that are constitutive of the human rights arena and study theories of rights in general that lead to philosophical problems arising in the context of human rights in particular (foundationalism, universalism, relativism). These will carry-over from the philosophical discussion into specific current issues of human rights (cultural relativity, economic rights, group rights, minority rights, humanitarian intervention, etc.). We will also address criticism of human rights having to do with anti-foundationalism, postmodernism, and “rights talk,” and end by asking about the prospects – good and bad – for human rights.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

אתיקה ופוליטיקה של זהות - סמינר מחקר‏ (06184896)

סמינר מ.א.

ד"ר מירי רוזמרין

התקופה בה אנו חיים מעמידה במבחן תפיסות קלאסיות של זהות אישית וחברתית מחד זהויות כמו זהות לאומית, מגדרית ואתנית ממשיכות להיות בסיס למאבקים פוליטים ותחושת משמעות אישית, מאידך התפתחויות טכנולוגיות כמו גם תנאים כלכלים גלובליים מעלים אפשרות להגדרות שונות של שייכות ושינוי.
הסמינר יעסוק בהמשגות עכשוויות של זהות כנקודת מפגש של קיום אישי וחברתי. נעסוק בתיאוריות שרואות בקיום האנושי כתלוי ביכולת להשתייך לקטגוריות חברתיות ובביקורת שיש לתפיסות אלו על ההמשגה הליברלית הקלאסית הרואה באדם יחידה אוטרקית. מטרת הסמינר היא לפתח יכולות של כתיבה וקריאה אקדמית בסמינר ידרשו התלמידים להגיש שתי עבודות קצרות שיציגו דיון ביקורתי בטקסטים בהם נדון.

במסגרת הסמינר יכתבו התלמידים עבודה בהיקף של 10-13 עמודים במהלך הסמסטר יהיה על התלמידים להגיש הצעה לעבודה, טיוטא, ועבודה סופית. העבודה בסמינר תתבסס על פגישות אישיות עם המרצה.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ה', 25.2.10, בשעה 12:15, בחדר 262, בניין גילמן.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Today more then ever before traditional notion of identity are challenged by technological, economical and political conditions. However identity is still a key factor in many political struggles for rights and is still closely connected to the way people construct their individuality as well as their social belonging.
This seminar will discuss identity as an aspect of human existence in which the social and the privet merge. We will read theories who emphasize the social aspect of human existence and criticize traditional liberal philosophy and practices image of the subject. The goal of this seminar is to develop academic reading and writing skills. We will do so by reading some of the most influential contemporary texts which criticize the way social power work through our identities, and try to introduce new way to be who we are.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

סמינר מחקר: האוניברסיטה ‏ (06184897)

סמינר מ.א.

ד"ר ענת מטר

"חשוב מאד שהקהילה המלומדת באוניברסיטה תקבל פקולטה משלה שתהיה חפה מהוראות השלטון בקביעת החומר הנלמד בה, פקולטה שאינה צריכה לחלק הוראות ועקב כך הנה חופשייה להעריך כל דבר הקשור לעניין המדעי, כלומר לאמת." (עמנואל קאנט)

בסמינר יתבקשו התלמידים להגיב לטקסטים פילוסופיים המנסים להבהיר את הנחות היסוד המכוננות את האוניברסיטה, לבחון את אפשרותן ואת המשתמע מהן בדמוקרטיות ה"ניאו-ליברליות" בנות-זמננו.
בפגישה הראשונה של הסמינר תוצג הסוגיה ותחולק רשימת מאמרים העוסקים בנושא מזוויות שונות. אחריה יתבקשו התלמידים לחבר שני חיבורים קצרים המבטאים את דעתם, בהתייחס לשניים מן המאמרים, לפי בחירתם. שני החיבורים יידונו בפגישות אישיות, יתוקנו לאחר הפגישות ויידונו בשנית.

הפגישה הראשונה של סמינר המחקר תתקיים ביום ג', 20.10.09, בשעה 12:00, בחדר 317א', בניין גילמן.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

The University (MA research seminar)

A research seminar is given as tutorial: students are required to write two essays on the given topic, discussing it through reading of several proposed articles. The present seminar focuses on the concept of the university: the presuppositions underlying it, their coherence, and their consequences – especially in contemporary "neo-liberal" democracies.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

הפילוסוף והחיה‏ (06184898)

סמינר מ.א.

ד"ר ענת מטר

אם מהותו של האדם היא הלוגוס (המחשבה, השפה), ואם הלוגוס הוא שעומד בראשית-הצירים הפילוסופית, הרי שהחיה, המשוללת-לוגוס – זו ההנחה – היא ה"אחר הקיצוני" של הפילוסופיה. ננסה לבדוק את הטענה הזו ואת השלכותיה (המתודולוגיות, האפיסטמולוגיות, המוסריות, הפוליטיות), דרך קריאה בטקסטים שונים, בין היתר משל היידגר, לווינס, דיאמונד ודרידה. (ברקע עומדים, כמובן, אפלטון, דיקרט, מונטיין, קאנט.)

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

The Philosopher and the Animal (MA seminar)

If Man's essence is logos (thought, language), and if logos is the cornerstone of philosophy, then the animal – taken as devoid of logos – is the "radical other" of philosophy. We'll try to examine this assumption and its methodological, epistemological, moral and political consequences through reading in various texts, e.g. by Heidegger, Levinas, Diamond and Derrida (not forgetting, of course, those of Plato, Descartes, Montaigne, Kant).

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

מושג האדם של מארקס‏ (06184899)

סמינר מ.א.

פרופ` צבי טאובר

"[...] האדם עושה את פעילות-חייו עצמה למושא של רצונו ושל תודעתו. [...] רק בתור שכזה הוא יצור-בן-מינו. [...] רק מסיבה זו פעילותו היא פעילות חופשית." (ק.מארקס, כתבי-יד כלכליים-פילוסופיים 1844).
"הפילוסופים אך פרשו את העולם באופנים שונים, אבל העיקר הוא לשנותו" (ק.מארקס, תזות על פויירבאך).

מטרת הקורס: הכרת הגותו ההומאניסטית של קארל מארקס, מקורותיה ובעיותיה.
נושאי הקורס: הרקע ההגליאני של הגות מארקס; המארקסיזם: אנתרופולוגיה פילוסופית ותאוריה של שיחרור האדם; האדם-היוצר כיצור בן-מינו, מושג העבודה; תפישת המטריאליזם ההיסטורי ובעיותיה; העבודה המנוכרת, פֶטיש הסחורה וחפצון האדם; תפישות של "צדק" ושלילתן; רעיון ביטול המדינה; ממלכת-הכורח וממלכת-החירות.
אופן הלימוד: קריאת טקסטים, דיון, הכנות אישיות לכתיבת עבודה סמינריונית.
ספרות: קובץ הטקסטים העיקרי בקורס - ק.מארקס, כתבי שחרות (ספריית פועלים). רשימות ספרות ראשונית ומשנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Marx’ Concept of Man (MA-Seminar)
Prof. Zvi Tauber

Course Objectives: Introducing Marx' humanistic thought, its origins and problems.
Course Topics: The Hegelian background of Marx' philosophy; Marxism as anthropological philosophy and a theory of emancipation; Man as producer and "species-being", the concept of labour; The historical materialism and its problems; The alienated labour, fetishism of commodity and the reification of Man; Concepts of "justice" and their negations; The abolition of the state; The "Kingdom of Necessity" and the "Kingdom of Freedom".
Method of Teaching: Introductory lectures, guided reading, classroom discussion and personal tutoring for writing seminar papers.
Main Texts: Marx' Early Writings.
A Bibliography of primary and secondary literature will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A seminar or referat paper.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

קריאות בפרויד: "משה ומונותיאיזם" – סיפור ומעשה ‏ (06184900)

סמינר מ.א.

פרופ` שלמה בידרמן וד"ר רינה לזר

בסמינר נתמקד בקריאת יצירתו האחרונה של פרויד, "משה ומונותיאיזם" ודרכה, ובעזרת מאמרים נוספים, נבחן את שאלת כינונה של הנפש ומקורות הזנתה: בין עובדות, אירועים מעשים לבדיות, אשליות וסיפורים.

אין זה קורס מקיף במחשבתו של פרויד. המטרה היא לקרוא את פרויד יחדיו מזוויות שונות, להיחשף לחשיבתו בהדרגה וללמוד את הדרכים השונות לחשוב דרכה. בסמינר יינתן על ידי מרצים אורחים מתחומי-דעת שונים.

המרצים: שמואל ארליך, אליס בוראס, שלמה בידרמן, מיקי גלוזמן, יולנדה גמפל, שוקי דורבן, נעמי הולר, נחמה ורבין, צבי טאובר, מנחם לורברבוים, רינה לזר, שרה קולקר, אבי ריבניצקי, רות רונן

צילומי המאמרים יופצו באתר הסמינר. ההשתתפות בסמינר מותנית בקריאה מוקדמת של מאמרים אלה, לפני הפגישות שתעסוקנה בהן.

דרישת סיום: הגשת רפרט (בשל ריבוי המרצים בקורס תתאפשר הגשת עבודה סמינריונית רק באישור מיוחד)

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

רציונליות תיאורטית ומעשית‏ (06184901)

סמינר מ.א.

פרופ` רות ויינטראוב

בסמינר נבחן את הרציונליות (הצדקה) כמאפיינת האמנות ופעולות.
נשאל שאלות לגבי הרציונליות בשני התחומים, ונערוך השוואה ביניהם.
סוגיות מרכזיות: מה הקשר בין רציונליות ואמת? האם תיתכנה מחלוקות רציונליות, או שמא פערים בדעות מהווים בסיס לספקנות ומחייבים השעיית שפוט? האם עיקרון הטעם המספיק הוא עיקרון רציונליות מעשית/תיאורטית? האם שיפוטי רציונליות (בשני התחומים) הם מוחלטים או יחסיים? האם רציונליות מעשית היא אינסטרומנטלית בלבד?
מטלות הסמינר: נוכחות בשיעורים וקריאה לקראתם, הגשת שני תרגילים ועבודה סמינריונית (או רפרט).

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

M.A. Seminar: Theoretical and Practical Rationality
We will be examining rationality as it pertains to beliefs and actions, and comparing the two.
Questions we will be asking: What is the relationship between rationality and truth? Can there be rational disagreements, or are conflicting opinions a basis for scepticism, calling for belief suspension? Is the principle of sufficient reason a valid principle of rationality (theoretical and practical)? Are judgements of rationality (of both kinds) absolute or relative? Is practical rationality instrumental only?

The grade will be based on an end of term seminar paper and two short essays to be handed in during the semester.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

אנליטיות וא פריוריות ‏ (06184902)

סמינר מ.א.

ד"ר עפרה רכטר

קונבנציונליזם, נטורליזם, פרגמטיזם, אנטי-דוגמטיזם ויטגנשטייניאני הם דוגמאות לביטויים שונים של האינטואיציה שזו שגיאה להאמין שיש ידע א פריורי, שיש משפטים אנליטיים, שמושגים אלה הם קוהרנטיים או בעלי ערך הסברי או פילוסופי כלשהו. הסמינר יעסוק בנקודות המפגש שבין אינטואיציות מנוגדות אלה. נעמוד על ההבדלים והיחסים הלוגיים שבין א פריוריות לאנליטיות תוך בחינת מקומם בהקשרים פילוסופיים שונים - הסטוריים ועכשויים -- בתוכם הם מוצגים, משתנים ומפותחים. בחלקו הראשון יוקדש הסמינר להצגה מבואית של מושגי היסוד וההקשרים הקאנוניים. חלקו השני יעסוק בדוגמאות נבחרות של ספקנות, אלטרנטיבות, טרנספורמציות ותגובות, וחלקו השלישי במופעים והטלים מעניינים של מושגי האנליטיות והא פריוריות בספרות פילוסופית בת ימינו.

דרישות הקורס: נוכחות, קריאה, ורפראט בכתה
מרכיבי הציון: עבודת סיכום 70% הצגה בכתה 30%

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

טקסט, חידה, חיים – סמינר מחקר‏ (06184903)

סמינר מ.א.

ד"ר גליה פת-שמיר

שתי נטיות פילוסופיות שונות, עומדות במרכז סמינר המחקר.ראשית, הפילוסופיה ככלל, מחפשת בהירות ומבקשת להימנע מעמימות טקסטואלית. שנית, הקשר בין טקסט לפרקטיקה הוא מכריע בענפי פילוסופיה רבים, ובפרט כאלו המבקשים להבין משהו אודות חיי אדם.
טקסט שעניינו החיים לוקה לא פעם בעמימות שאין דרך להימנע ממנה.
בסמינר נציע מתודולוגיה על-פיה עמימויות מסוג מסוים לא מהוות חיסרון, אם ניתן לטפל בהן כ"חידה" מסוג מיוחד: חידה כזאת נובעת מקונפליקט בחיים, מתנסחת בטקסט דרך סתירה, פרדוקס, או עמימות, ונענית בפרקטיקה.

במהלך הסמסטר יערכו שלוש פגישות של כלל הקבוצה (בימי רביעי בבוקר. מועדיהן יקבעו עם תחילת הסמסטר). בפגישות הקבוצתיות תוצג המתודולוגיה המוצעת. יתר הסמינר יתנהל בפגישות אישיות שבהן יוכלו משתתפי הסמינר לנתח טקסטים על פי בחירתם. תלמידים המבקשים לעבוד על טקסטים סיניים בשפת המקור יוכלו לעשות זאת.

ציון הסמינר יקבע על בסיס ההתקדמות במהלך הסמסטר, וציוני העבודות.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ד', 24.2.10, בשעה 14:00, בחדר 449, בניין גילמן.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

Texts, Riddles, Life

Sometimes philosophical texts embody obscurities that cannot be defined well or be given an explanation. The seminar suggests that rather than be considered a lacuna, some of these obscurities may be considered "riddles" which are resolved in practice. This research seminar asks how we can understand texts from various philosophical and religious traditions as reflecting a "Living Riddle", which is manifested in texts by means of obscurities and paradoxical expressions.
Targeted at this ‘practical’ aspect, each participant will choose a text that can be put in riddle-language, and analyze what it implies about life.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

Skepticism‏ (06184904)

סמינר מ.א.

פרופ` הילרי פטנאם

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 23.5.10.

PLAN:
The main texts for the seminar are Cavell’s The Claim of Reason, Strawson’s Varieties of Skepticism, Michael Williams' Unnatural Doubts, and articles by the lecturer, Thompson Clarke, Thomas Nagel, and others. The first meeting (and possibly the second as well) will discuss the first chapter of the lecturer’s Royce Lectures, published as Part II of The Threefold Cord; Mind, Language, and Reality. A more detailed plan will be issued as the course progresses.
Hilary Putnam

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

[]

לייבניץ: בין מטאפיסיקה לאתיקה ‏ (06184905)

סמינר מ.א. פתוח לב.א.

ד"ר נועה נעמן צאודרר

במהלך הסמינר נכיר את תחומיה השונים של מחשבת לייבניץ, תוך ניסיון לעמוד על היחס המעניין הקיים ביניהם. במהלך קריאה בכתבים מרכזיים של לייבניץ נעסוק בשאלות כגון האפשרות לחופש אנושי, מעמד החומר, היחסים בין הנפש לגוף, בעיית הטעות, רעיון הביטוי או השיקוף (expression), מושג הפרספקטיבה, תפקידה של השפה, והיחס בין האדם לאל. תשומת לב תינתן גם לרעיונותיו של לייבניץ בתחום האתיקה, כגון היחס לאחר, מושג האהבה הלייבניציאני והקשר בין אהבה לצדק; תכלית המעשה המוסרי, החתירה אל האושר, והיחס בין הפילוסופיה לחיים.

רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

"Leibniz: Between Metaphysics and Ethics"
This seminar will introduce students to some of the central themes in the philosophy of Leibniz, with significant emphasis on the interrelations between them. Students will become acquainted with a wide range of issues in the Leibnizian framework, such as the possibility of human freedom, the ontological status of matter, mind-body relation, the problem of error, the principle of expression, the notion of perspective, the role of language, the relation between man and God etc. An emphasis will also be given to Leibniz's Ethical thinking, including self-other relation, the notion of love and its close affinity to the notion of justice, the nature of moral action, human striving for happiness, and how philosophy may be applied to the conduct of life.

דרישות קדם:

הערות: סמינר מ.א. פתוח לב.א.

בחינות

[]

בעיית התודעה: היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים‏ (06186455)

שיעור

גב` ליעד מודריק

הקורס ינסה להבין מהי מודעות, ולבחון את ההנחות הפילוסופיות שעליהן נשענים המחקרים המנסים למצוא את התשתית העצבית לחוויה המודעת, ואת ההשלכות שלהם על הבעיה הפסיכופיסית. בין השאר, הקורס יעסוק בנושאים הבאים: בעיית ה-Qualia, הפער ההסברי ((Explanatory gap לגבי המודעות, שאלת האינטרוספקציה כאבן בוחן למודעות ועוד.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
במהלך הקורס יקבלו התלמידים אפשרות להגיש עבודה אחת בהסתמך על רשימת הקריאה. הקורס יסתיים במבחן בית.
מרכיבי הציון הסופי:
30% עבודת אמצע (רשות), 70% מבחן בית.

Consciousness: Philosophical and Psychological Approaches

This course will try to untangle the concept of consciousness. We will examine the philosophical assumptions underlying the studies aimed at finding the neural correlate of conscious experience, and their implications on the psychophysical problem. Among others, the course will deal with the following matters: Qualia, explanatory gap and introspection.

דרישות קדם: אין

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': ב-16/2/10 ב-9:00. הגשה עד 24/2/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': ב-28/4/10 ב-18:00. החזרה עד 6/5/10 ב-13:00.

לוגיקה - שיעור המשך‏ (06187458)

שיעור

ד"ר אלי דרזנר

מטרת הקורס: להעמיק את הכרות התלמידים עם מושגי הבסיס של הלוגיקה, עם לוגיקות מסוגים שונים, ועם הפילוסופיה של הלוגיקה. תכנית הקורס:

א. המערכת P1 - תחשיב הפסוקים הקלאסי

1. אקסיומות, כללי גזירה, הוכחות.
2. משפט הדדוקציה.
3. סמנטיקה פורמלית, נאותות ושלמות.
4. עקביות, כריעות ואי-תלות.

ב. תחשיב הפרדיקאטים הקלאסי – העמקה והרחבה

5. תחשיב הפרדיקטים מסדר ראשון: נאותות ושלמות.
7. משפטי אי השלמות של גדל; מכונות טיורינג ואי-כריעות של תחשיב הפרדיקטים.

ג. מעבר ללוגיקה הקלאסית (הרחבות של הלוגיקה הקלאסית; לוגיקות לא קלאסיות)

ד. פילוסופיה של הלוגיקה (ביקורת הלוגיקה הקלאסית; מהי לוגיקה?)

ציון: בחינה (85%) ותרגילים (15%).

Advanced Logic

The objective of this course is to widen and deepen the students' acquaintance with the key concepts of logic, with logics of various kinds, and with the philosophy of logic. We shall use a system of propositional classical logic to study formally soundness, completeness, consistency, decidability and independence. Then we discuss soundness and completeness of first order logic, Godel's incompleteness theorems, Turing machines and the undecidability of predicate logic. We turn to extensions of classical logic and to non-classical logics, and finally we review the current debate over the notion of logical consequence.

דרישות קדם: מבוא ללוגיקה פילוסופית

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/01/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/03/2010 בשעה 9:00

פילוסופיה פוליטית - שיעור המשך: היסטוריה, מדינה ומוסר ‏ (06187585)

שיעור

פרופ` צבי טאובר

"המדיניות אומרת: 'היו פקחים כנחשים', ואילו המוסר מוסיף (בחינת תנאי מגביל) לכך: 'אך בלי מירמה, כיונים'. אם שניהם אינם יכולים להתקיים יחד באותו צו עצמו, כי אז קיימת מחלוקת ממש בין מדיניות למוסר [...]" (קאנט, לשלום הנצחי).
"מעולם [עד למהפכה הצרפתית], מאז שהשמש ניצבת ברקיע והפלנטות סובבות אותה, לא הוכר [העיקרון] שהאדם עומד על הראש, כלומר על המחשבה, והוא בונה לפיה את הממשות" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).
"אופן החיים החמריים מתנה את תהליך-החיים החברתי, המדיני והרוחני בכללו. לא תודעת האנשים היא הקובעת את הווייתם, אלא להיפך, הווייתם החברתית היא הקובעת את תודעתם" (מארקס, לביקורת הכלכלה המדינית).

מטרת הקורס: הכרת היחסים בין ההיסטוריה, הפוליטיקה והמוסר בתפישות פילוסופיות שונות מתולדות ההגות המערבית החדשה.
דרכי הוראה: הרצאות, קריאה-מודרכת, דיון.
נושאי ההרצאות: קאנט – בין מדיניות מוסרית למוסר מדיני; היגל – בין "מוסריות" ל"אתיקה"; מארקס – ביקורת המדינה והמוסר כ"אידאולוגיה"; פופר – ביקורת ההיסטוריציזם; מרקוזה – החברה החד-ממדית. הערה: הנושאים עשויים להשתנות קמעא, גם בהתאם לעניין התלמידים.
ספרות: פרקים נבחרים מחיבורי ההוגים הנ"ל, ובהם: קאנט, לשלום הנצחי; היגל, פילוסופיה של המשפט; מארקס, המאניפסט הקומוניסטי; פופר, דלות ההיסטוריציזם; מרקוזה, האדם החד-ממדי. רשימות ממוקדות של ספרות ראשונית וספרות משנית תמסרנה לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

Course Objectives: Introducing the relationship between history, politics and ethics in various political concepts of modern western philosophy.
Course Topics: Kant – between moral politics and political ethics; Hegel – "Morality" and "Ethical Life"; Marx – critic of the state and morality as ideology; Popper – critic of Historicism; Marcuse – one dimensional society.
Method of Teaching: Lectures, guided reading and classroom discussion.
Literature: Selected chapters of the above philosophers' writings, inter alia: Kant, Perpetual Peace; Hegel, Philosophy of Right; Marx, The Manifesto of the Communist Party; Popper, The Poverty of Historicism; Marcuse, One Dimensional Man. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A classroom-exam.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 25/01/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 05/03/2010 בשעה 9:00

המחשבה הצרפתית בתחילת המאה ה-20 Early 20th Century French Thought‏ (06262209)

שיעור

פרופ` מרקו קואלן Marcus Coelen

The course will deal with major figures, trends and texts of French thought in the first half of the 20th century.
Academic philosophy during this period was both trying to save its positivist, eclectic, critical or historicizing traditions into the new century and was profoundly renewed through thinkers as Bergson or new fields such as epistemology or sociology. But it was often at the margins or even outside of philosophy as discipline or even the academy as institution that thought felt the strongest exigency to step beyond the limits of its very possibility: psychiatry found thinking to be disturbingly ‘automatistic’, Kojטve, Sartre, Levinas discovered Hegel, Husserl and Heidegger as necessary resources for renewal, and surrealism and other types of literary adventure (in Artaud or Bataille) attacked academic thought with a profound and serious anti-philosophical conviction.
The course will proceed by exemplary readings of important texts of the period; material will be provided in French as well as in English translation.

Prospective Syllabus

1st week

1st session
Introduction – philosophy, anti-philosophy, literature – the academic situation – journals,
publishing houses, scenes

2nd session
Henri Bergson: Time Reconsidered

2nd week

1st session
Pierre Janet / Gaכtan Gatian de Clיrambault: Automatisms–mental and psychic

2nd session
Emile Durkheim / Marcel Mauss: Elementary Forms, fait social and Gift

3rd week

1st session
Paul Valיry: Ego scriptor

2nd session
Gaston Bachelard: The Epistemological Obstacle and Imagination

4th week

1st session
Jean Wahl: Kierkegaard, Hegel and the Concrete

2nd session
Alexandre Kojטve: Antihumanism and the Reading of Hegel

5th week

סמינר

פרופ' עדי אופיר

הופעת ההווה ההיסטורי כשאלה פילוסופית היא מסמני ההיכר של הפילוסופיה הביקורתית מאז קאנט. במהלך הסמינר ננתח את משמעות הפיכתו של ההווה ההיסטורי למושא של עיון פילוסופי ואת ההקשר ההיסטורי למפנה הזה במחשבה הפילוסופית. נברר כמה מן השאלות המרכזיות העולות בעיון כזה (מה קורה עכשיו, איך מתבחנים תקופה או רגע כחדשים, כיצד משנות צורות הקיום החדשות את קטגוריות המחשבה שלנו) ונעמוד על כמה צורות של עיון כזה. בין השאר נקרא טקסטים של קאנט, הגל, מרקס, ניטשה, פוקו, וקוזלק.
הערה: פתוח לתלמידי שנה ג' באישור המרצה

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

ארנדט: המצב האנושי _‏ (06592052)

שיעור

פרופ' עדי אופיר

קבלת קרדיט: עבודה בכתב.
סילבוס: השיעור יתנהל כקריאה רצופה בספרה של ארנדט, המצב האנושי, בלוויית פרשנות צמודה לטקסט. השיעור נועד להעניק בסיס במחשבה ההגליאנית בכלל ובפילוסופיה הפוליטית של הגל בפרט.
הערה: השיעור פתוח קודם כל למשתתפים בקורס "עריכת כתב עת למחשבה פוליטית ולחברי קבוצת המחקר לפילוסופיה פוליטית של מרכז מינרווה. השיעור מוגבל ל-15 משתתפים.

דרישות קדם: בגוף הסילבוס

הערות: בגוף הסילבוס

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

דפוסים של דתיות, סמכות ואטונומיה, ציות ועימות בספרות בחז"ל ‏ (06592054)

סמינר

פרופ' מנחם פיש

בספרות המחקר העוסקת בפילוסופיה של ההלכה שראתה אור בשנים האחרונות מתקיים דיון נרחב בבעייתיות המטה-הלכתית הנוגעת לגבולות סמכות ההלכה והאוטונומיה של פוסקיה. מבלי לגרוע מהישגיה לוקה חקירה הזו בהעדר דיון מקדים, עקרוני ושיטתי, בגישות השונות לעצם מושג הדתיות העומדות ביסוד דיון זה. מטרת הסמינר היא לרדת אל שורשה של מחלוקת יסוד זאת על ידי מיפוי שיטתי של מגוון טקסטים מקראיים ותלמודיים העוסקים ביחס הדתי הנאות כלפי מקורות הסמכות הראשיים של הדת היהודית.

קבלת קרדיט:
2 רפרטים ו/או עבודה סמנריונית

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

The Philosophy of Psychoanalysis‏ (06592057)

סמינר

פרופ` אלפרד טאובר

Philosophy of Psychoanalysis

הקורס יכלול 7 מפגשים בני 4 ש"ס כל אחד החל מה- 25 בפברואר

This seminar on Freud’s theory of psychoanalysis will examine the underlying philosophical themes and structure of his thought, which stretch between his positivist commitments to a science of the mind and a humanist’s understanding of self identity. Through a close reading of Freudian texts, we will emphasize four topics: 1) Freud’s success/failure of establishing psychic cause; 2) the structure and dynamics of the psyche; 3) the paradox of free will/determinism in the analytic setting, which leads to the moral structure of psychoanalysis, and 4) the character of the self as the subject of analysis.

Readings:
We will read excerpts from Freud’s primary writings:
Week 1 – The clinical setting: Studies on Hysteria (1895) and Three Essays on Sexuality
(1905)
Week 2 – Introduction to the unconscious: Interpretation of Dreams
Week 3 – Introductory Lectures on Psychoanalysis (1915-1917) and the
“meta-psychology papers” (1915-17)
Week 4 – The logic of psychoanalysis: Case of an Obsessional Neurosis (1909)
Week 5 – Who is the subject? The Ego and the Id (1923)
Week 6 – Totem and Taboo (1913) and Civilization and its Discontents (1930)
Week 7 – Future of an Illusion (1927) and Moses and Monotheism (1939)

Philosophy of Psychoanalysis
This seminar on Freud’s theory of psychoanalysis will examine the underlying philosophical themes and structure of his thought, which stretch between his positivist commitments to a science of the mind and a humanist’s understanding of self identity. Through a close reading of Freudian texts, we will emphasize four topics: 1) Freud’s success/failure of establishing psychic cause; 2) the structure and dynamics of the psyche; 3) the paradox of free will/determinism in the analytic setting, which leads to the moral structure of psychoanalysis, and 4) the character of the self as the subject of analysis.

Readings:
We will read excerpts from Freud’s primary writings:
Week 1 – The clinical setting: Studies on Hysteria (1895) and Three Essays on Sexuality
(1905)
Week 2 – Introduction to the unconscious: Interpretation of Dreams
Week 3 – Introductory Lectures on Psychoanalysis (1915-1917) and the
“meta-psychology papers” (1915-17)
Week 4 – The logic of psychoanalysis: Case of an Obsessional Neurosis (1909)
Week 5 – Who is the subject? The Ego and the Id (1923)
Week 6 – Totem and Taboo (1913) and Civilization and its Discontents (1930)
Week 7 – Future of an Illusion (1927) and Moses and Monotheism (1939)

דרישות קדם: הקורס מתקיים באנגלית

הערות: הקורס יכלול 7 מפגשים החל מ- 25.2

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

פילוסופיה של הדת בנאורות היהודית.‏ (06592059)

סמינר

פרופ' גדעון פרוידנטל

בסמינר נקרא טקסטים של הפילוסופים המרכזיים של הנאורות היהודית. נתחיל במשה מנדלסון (ושלמה מימון) ונמשיך בספרו של הרמן כהן, "דת התבונה ממקורות היהדות". אם ייוותר זמן, נסיים בכמה טקסטים קצרים של אמצע וסוף המאה העשרים.

קרדיט: עבודה סמינריונית או רפרט

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

המיתוס בפילוסופיה ‏ (06593044)

סמינר

פרופ' משה צוקרמן

הסמינריון יוקדש לעיונים באופן שבו טופלו מיתוסים שונים בגופי הגות פילוסופית למיניהם. דוגמאות: סיפור עקידת יצחק התנכ"י ב"חיל ורעדה" מאת קירקגור; מעמד ה"אודיסיאה" ב"דיאלקטיקה של הנאורות" מאת הורקהיימר ואדורנו; "המיתוס של סיזיפוס" בספרו של אלבר קאמי הנושא שם זה, ועוד. המפגשים יהיו מושתתים על דיונים משותפים בספרים שנקראו. מספר המפגשים שיוקדש לכל ספר ייקבע כתוצאה מדינמיקת הדיונים שתתפתח במהלך הסמינריון.

קבלת קרדיט:
עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

פילוסופיה של המדע למתקדמים (קורס השלמות)‏ (06594613)

שיעור

פרופ` מנחם פיש

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.

קרדיט: מבחן/עבודת בית

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': ב-11/7/10 ב-9:00. החזרה עד 13/7/10 ב-13:00.
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד ב'.

מבוא היסטורי לתיאוריה חברתית מודרנית (קורס השלמות)‏ (06595155)

שיעור

פרופ' משה צוקרמן

סילבוס: השיעור יציג באורח פנורמי את הגותם של דמויות מפתח בתיאוריה החברתית של המאה ה-19 – אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דירקהיים, מקס ובר, וילפרדו פארטו

קבלת קרדיט:
מבחן בית

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': ב-4/7/10 ב-9:00. החזרה עד 11/7/10 ב-13:00.
סמסטר ב', מועד ב': ב-3/8/10 ב-9:00. החזרה עד 10/8/10 ב-13:00.

תרגיל בפילוסופיה של המדע‏ (06595287)

תרגיל

מר ניצן מיטל

במסגרת התרגיל נקרא ונדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע, במאה העשרים. הקורס יעסוק בשאלת מקור הידע המדעי ותוקפו, באמצעות התמקדות בשלושה אספקטים מרכזיים של פילוסופית המדע במסורת האנליטית:
ההבחנה בין משפטים אנליטיים וסינתטיים, מושג ההסבר המדעי, ושאלת אמות המידה לקידמה ולפעילות רציונאלית במדע. במהלך הקורס ננסה לבדוק, בין היתר, מדוע שאלות אלה העסיקו כמה מגדולי הפילוסופים, עד כמה הושפעו פילוסופים אלה מעמדות קודמיהם והגיבו להן, ומה הייתה תרומתם להבהרתן וניסוחן המחודש של השאלות.

על המשתתפים בתרגיל מוטלת חובת ההשתתפות, קריאת הטקסטים הנלמדים, ומטלה בכתב שתפורט בתחילת הסמסטר.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

עיונים במושג האידיאולוגיה ‏ (06596003)

סמינר

פרופ' משה צוקרמן

סמינר יעסוק בעיונים היסטוריים ופילוסופיים במושג הפילוסופיה. ספר היסוד שישמש כמקראה בסיסית לסמינר Slavoj Žižek (ed.), Mapping Ideologyהוא:

קבלת קרדיט:
עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

היחיד בתרבות היהודית המודרנית‏ (06621132)

שו"ת

ד"ר תמר אילת-יגורי

מטרת הקורס: היא להציג תפיסות אינדיווידואליות שונות של קיום יהודי, באמצעות פניה להוגים יהודים שונים – בובר, ביאליק, סולובייצ'יק, עגנון, פרוייד, רוזנצווייג, שלום, שפינוזה ואחרים – ולשזור אותן בסיפורי חסידים, אגדות, משלים ומדרשים מן המקורות היהודיים.

נושאי הקורס: במסגרת הפילוסופיה הקיומית (אקזיסטנציאליסטית), האדם תופס את עצמו אל מול ואף כנגד החברה שבה הוא חי והתרבות שבתוכה הוא פועל. עמדה קיומית זו תקפה גם בבואנו לדון באדם המאמין. נבקש להבין איך נראה, מתנהג וחושב הפרט-היחיד שאינו תופס את עצמו כיהודי דווקא בזכות לימוד תורה וקיום מצוות. הקורס יתחקה אחר זהותו העצמית של אדם כיהודי ויבחן את העמדה שבה לא הדת מגדירה את היהודי, אלא הוא קובע את דתיותו. יוצגו גם דמויותיהן של נשים מאמינות שתופסות את עצמן כיהודיות ללא קשר לקיום מצוות.

מיומנויות אקדמיות: הקניית מיומנויות לקריאה ביקורתית של טקסטים ולכתיבה במתכונת אקדמית.

הקורס יסתיים בעבודה מסכמת.

דרישות הקורס ומרכיבי הציון הסופי: נוכחות והשתתפות פעילה – 10%, מטלת אמצע הסימסטר – 30%, מטלה מסכמת – 60%.

The Individual in modern Jewish culture

Aims: This course will introduce students to different individualistic venture points to being a Jew. This will include the writings of salient Jewish thinkers and philosophers, such as Bialik, Buber, Soloveitchik, Agnon, Fraud, Rosenzweig, Scholem, Spinoza and others. Biblical stories, Hassidic tales, midrash (homiletic interpretation) from Jewish sources will serve as illustration to individualistic Jews. There will be ample opportunity to take a critical view of this approach throughout the course and also to emphasize existential philosophy contribution to the attempt to understand the Individual in modern Jewish culture.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': עבודה - הגשה עד 2/3/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': אין מועד ב'.

"המצב הדיגיטלי" והשיח הטכנוטופי: האינטרנט כתרבות אמריקאית.‏ (06621135)

שיעור

ד"ר משה אלחנתי

היבטים בהיסטוריה התרבותית של האינטרנט: קיברנטיקה, תרבות-הנגד והסייבר כתרבות אמריקאית.
מטרת השיעור לבחון את "המצב הדיגיטלי" מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. השיעור יתמקד בשורשים התרבותיים של התרבות הדיגיטלית קרי, במקורות ובתכני השיח שהזינו את המאמץ המכונן של תרבות הסייבר. לעניין זה יוצג ההקשר ההיסטורי הרחב ובראש ובראשונה, היחס המיוחד והאמביוולנטי של התרבות והאמריקאית לטכנולוגיה, למושג הקהילה ולמושג הסְפרfrontier)) הפיזי והתרבותי. בהקשר זה יוצג שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות והטכנולוגיה בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, שאפיין את שיח 'ההצדקה' של מי שראו עצמם כסוכניה של התרבות הזו לאורך כל שנות ה-90. נעמוד על ההיסטוריה התרבותית של האינטרנט כחלק בלתי נפרד מהופעתו של עידן האינפורמציה בד בבד עם חרדת המלחמה הקרה וכתוצר לאופטימיזם, שלא לומר אוטופיזם, התרבותי והחברתי שעורר מדע הקיברנטיקה בראשית שנות הששים. בהקשר זה נסקור מקרוב את האידיאולוגיה המורכבת של תרבות הנגד של שנות ה 60 שאימצה אלמנטים מן האידיאולוגיה הקיברנטית כמכשיר ל"גאולה" חברתית ופוליטית ובכך, הזינה את שיח האינטרנט והטעינה אותו באופטימיזם מחד גיסא, ובביקורתיות מאידך גיסא.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: נוכחות חובה
האופן בו יסתיים השיעור: עבודת סיום קורס
מרכיבי הציון הסופי: ציון העבודה

The "Digital Situation" and the Techno-Utopia Discourse: Cyberculture as American Culture

Aspects in Internet's cultural history: Cybernetic, counterculture and the Cyber as American culture.
The aim of this course is to examine Cyberculture and the "digital situation" from historical and cultural standpoint. Accordingly, the class intends to focus on the cultural roots of Cyberculture; it is to say, on the contents and discourse which nourished the effort of establishing Cyberculture as popular culture.
For achieving this goal, we shall examine the historical context in which the ambivalent sentiment of the American culture concerning technology, community and the notion of the frontier, both in its physical and cultural aspects, has been manifested. In this respect the cyber discourse will be examined as derived from an optimistic tradition or even, utopian belief in the spiritual value of technology.
We shall look at the short cultural history of the Internet as part of the ambiance of the Cold War, as well as the outcome of the emergence of the Cybernetic revolution and the Information Age. By the same token we shall scrutinize the complex ideology of the counterculture movement of the 60th, a movement which saw the Cybernetic ideology as a vehicle for achieving social salvation and cultural resurrection. And by doing so, the spokesmen of the counterculture laid the foundations for the profound optimism of what will be known, two decades later, as the Internet culture.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': עבודה - הגשה עד 22/3/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': אין מועד ב'.

מבוא לפילוסופיה פוסטמודרנית ועכשוית‏ (06621156)

שיעור

ד"ר חיים דעואל-לוסקי

הפוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון תגובה, ואף דחייה, לתקופה המודרנית ולערכיה, שבר שנוצר בעקבות מלחמת העולם השניה. הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו תקופה היסטורית חדשה, הבאה לאחר המודרניות. זוהי תפיסה תאורטית חדשה הקשורה גם בהרגלי שיח חברתיים אחרים, באמנות חדשה ובתרבות צריכה חדשים. כיוון שקיים שוני רב בין ההוגים, הרעיון הפוסטמודרני איננו מייצג תאוריה שלמה ומהודקת אלא מכלול רעיונות הקשורים למסגרת כללית מאוד בפילוסופיה ובאמנות. על אף הביקורת המתמשכת, הרעיון הפוסטמודרני זוכה להכרה הולכת וגוברת בפילוסופיה העכשווית. הקורס יעסוק בשינוי בתפיסת המציאות, במות האדם ובפרוק הערכים במסורת, במדינה, במדע ובאמנות. נלמד את ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום, ביקורת מושג הסוביקט של דיקרט והצו הקטגורי של קאנט, דרך הפילוסופיה של ניטשה: ההתנערות מן האמת המוחלטת כבסיס לחוויה הקיומית אותה ממשיכים ז'אק דרידה, ז'אק לקאן ומישל פוקו, דרך גילוי אחרות השגעון, המיניות והאמנות. נלמד כיצד הפילוסופיה יכולה לשמש כביקורת הטכנולוגיה, הקפיטליזם, הקולוניאליזם והגלובליזציה. בהיעדר אמת אובייקטיבית מוחלטת אין משמעות ל"נכון" או ל"לא נכון", ואם הכול יחסי והכל תלוי בשפה הרי שאין משמעות לעובדות. בהמשך לצורת המחשבה של היידגר, הרעיונות הפוסטמודרניסטים גם הם עמומים ומופשטים ולכן נראים כקשים להבנה. הפוסטמודרניזם מקדם גישה אנטי-הומנית כתורה המחייבת ודוגלת ביחסיות מוסרית, ואינה שופטת ערכית אידאולוגיות ומסורות תרבותיות המנוגדות לליברליזם המערבי.

Introduction to Postmodern Philosophy

The purpose of this course is to articulate what is meant by the postmodern and postmodernism, to read a number of contemporary theorists, and to explore how these terms are appropriate for the reading of literary, art, architectural, and theoretical texts. But, what does it mean to be postmodern? What are the differences between the modern and the postmodern? What is the relation between postmodernism and post modernity? How have those differences been articulated by various contemporary philosophical, and art theorists? In what sense are there different postmodernism? In the post-Sept 11 world, how does postmodern thinking help to understand these significant events in contemporary cultures and societies? Initial focus will be on specific philosophers such as Foucault and Derrida, following the exploration of how aims, characteristics, and kinds of philosophic inquiry are linked to political and social considerations. Attention will turn toward the status of several prominent kinds of philosophical analysis within phenomenology and existentialism, among others, within each of these kinds, (1) conceptions of self, subjectivity, or (self)-consciousness, and intersubjectivity, (2) the analysis and role of language and art in philosophical inquiry, and (3) critiques of metaphysics.

דרישות קדם:

הערות: זהה לקורס מבוא לפוסט מודרניזם

בחינות

סמסטר א', מועד א': עבודה - הגשה עד 22/3/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': אין מועד ב'.

מודרניזם, אנטי-מודרניזם ופוסט מודרניזם‏ (06621157)

שיעור

מר גלעד מלצר

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה זו – תוך התמקדות במודרניזם באמנות החזותית. איך נראה המודרניזם? איזלו בשורות אסתטיות חדשות הוא נשא בחובו? כיצד הדהדו בו שינויים תאורטיים כגון פסיכואנליזה, מרקסיזם, פורמליזם?
אל מול העוצמה והחדשנות של המודרניזם ניצבו לאורך כל הדרך תנועות אשר הצביעו על אופציות יצירה וחשיבה אחרות. בהמשך הקורס נתמקד בתנועות אנטי מודרניסטיות אלו – האוונגרד – אשר העלו שאלות חדשות בנוגע למעמדו של המדיום, של האמנות (או הספרות) כקטגוריה נפרדת מ"העולם והחיים", והציעו מערכים שונים של מענים ופרוצדורות לסוגיות האסתטיות, האונטולוגיות והפוליטיות.
לסיום נתמקד בשינויים הדרמטיים אשר חלו החל משנות השישים המאוחרות, אשר נהוג לסכמם תחת המטריה של פוסט-מודרניזם. במה הוא שונה מהמודרניזם? מהם מאפייניו? אלו סוגיות חדשות הוא מעלה? האם ניתן לראותו כממשיך המודרניזם, או כתפנית היסטורית?
במהלך הקורס נקרא טקסטים מכוננים הדנים בשלושת המהלכים החשובים הללו. המפגשים ילוו בהקרנת דימויים וסרטים רלוונטים.

Modernism, Anti-modernism, Post-modernism

Although some historians point to the 17th century as the beginning of the modern era, usually when referring to this epoch, a set of social, political, cultural, technological, and disciplinary changes, that began in the middle of the 19th century, are seen as the starting point. In this course we will examine what are the central characteristics of modernism – the aesthetic breakthrough that was set under way in this period. While not excluding other media, we will concentrate on the visual arts, especially the fine arts. How did Modernism look? What were its new aesthetic credos? What were its relationship to new theoretical approaches, such as Marxism, psychoanalysis, and formalism?
Against the innovative force of modernism, all along the way, stood movement who suggested other ways of thinking about, and making, culture. Next, we will see how these anti-modernist movements – the avant-guarde – raised new questions in regard to the status of the medium, the object, and art itself. We will check what procedures and responses they offered to aesthetic, ontological, and political problems. Finally, we will concentrate on the dramatic changes that took place from the 1960', usually under the term "post-modernism". How is it different from modernism? What are the new issues it raises? Can it be seen as a continuation of modernism, or as a historical turn?

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': מבחן בית ב-24/6/10 ב-9:00. הגשה עד 27/6/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': מבחן בית ב-26/7/10 ב-9:00. הגשה עד 28/7/10 ב-13:00

אל המערב ובחזרה: מבט ביקורתי על מגמות ורעיונות ‏ (06621186)

שיעור

ד"ר נועה גדי

הקורס יעסוק באופן רוחבי וביקורתי, בינתחומי, בתרבות המערבית כתופעה, כתפיסת עולם וכשיטה, בניסיון לייצר מספר הבחנות או תובנות ביחס למרכיבי יסוד ולמאפיינים מובהקים שלה, וכן לזהות מושגי מפתח וצמתי הכרעה חברתיים, פוליטיים, כלכליים ורעיוניים שעיצבו את הזהות התרבותית המערבית והשפיעו על אופן התגבשותה. הדיון מכוון לבירור של צמד המילים השכיח ביותר אולי במדעי הרוח והחברה, לניסיון להבין את טיבן של ההשלכות האינטלקטואליות והמעשיות של המושג 'תרבות המערב' לחיינו-אנו, ולמאמץ לייצר בסיס ראשוני לשיח משותף בינתחומי לחקר תרבות זו ולחקר השוואתי של תרבויות.

To the West and Back: A Critical [Re]View

A critical, lateral, and interdisciplinary examination of Western culture as a phenomenon, as a world view, and as a system in an attempt to produce several distinctions or insights regarding basic constituent elements and typical characteristics as well as to identify key concepts and social, political, and economic junctures that shaped Western cultural identity and affected the way it materialized. The discussion is aimed at clarifying the practical and intellectual implications of the concept "Western culture" to our lives and at creating a common ground for interdisciplinary, methodological, and comparative investigations of cultures in general.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 17/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/04/2010 בשעה 18:00

"מן הריאלי אל הווירטואלי: אותה שאלה, מציאות אחרת" ‏ (06621196)

שו"ת

ד"ר נועה גדי

בחינה של שאלות ורעיונות פילוסופיים העולים בפריזמה של מציאות וירטואלית, תוך שימוש במבעים קולנועיים שונים לשם המחשה, מ"אודיסיאה 2001" ועד "מטריקס", הנוגעים לתפיסת המציאות שלנו ולאופן בו המרחב הקיברנטי החדש משליך על הפרובלמטיקה הישנה של היחס סובייקט-אובייקט ובעיית ההכרה, זאת על רקע המעבר מאטומים לביטים או מאובייקטים פיזיקליים לאובייקטים ויזואליים והעיסוק המתבקש בפער בין מופע לייצוג, באמת ובממשות, בתודעה ובינה מלאכותית, בסיבתיות ורצון חופשי, בזהות אישית.

From the Real to the Virtual: Same Question, Different Reality

A critical examination of the questions and philosophical ideas which arise from the perspective of virtual reality, using various cinematographic expressions from the film 2001: A Space Odyssey (1968) to The Matrix (1999), concerning our conception of reality and the way cyberspace reflects on the new problematics of the subject-object relation against the background of the transition from atoms to bytes or from physical to visual objects and the consequent concern with the gap between appearance and representation, with truth and reality, with consciousness and artificial intelligence, with causality and free will, and with personal identity.

דרישות קדם:

הערות: זהה לקורס "הפילוסופיה של הוירטואלי:דיאלקטיקה של מופע/ייצוג

בחינות

סמסטר ב', מועד א': מבחן בית ב-5/7/10 ב-9:00. הגשה עד 7/7/10 ב-13:00
סמסטר ב', מועד ב': מבחן בית ב-6/8/10 ב-9:00. הגשה עד 8/8/10 ב-13:00

מבוא לרטוריקה‏ (06621450)

שיעור

ד"ר שי פרוגל

הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק.
הקורס מציג, באופן היסטורי ורעיוני, השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה מהעת העתיקה ועד "הרטוריקה החדשה" של חיים פרלמן מהמאה העשרים. ההוגים שבהשקפותיהם עוסק הקורס הם: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, קמפבל, ניטשה וחיים פרלמן.

הקורס יסתיים בבחינה.

Introduction to Rhetoric

Rhetoric is the art of oration, and indeed was identified originally with the orators and their practice. Yet, during the history of western thought different thinkers have presented different view concerning its essence, its goal and its subjects.
The course presents, historically and philosophically, the central rhetorical views from ancient time to Perelman's "new rhetoric" of the twentieth century. It discusses the views of Plato, Aristotle, Cicero, Quintilian, Augustine, Ramus, Bacon, Campbell, Nietzsche and Chaim Perelman.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 12/03/2010 בשעה 9:00

ז`אק לאקאן‏ (06622048)

שיעור

ד"ר יצחק בנימיני

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה.

Jacques Lacan

The course will be dedicated to a presentation of the psychoanalytic theory of Jacques Lacan (1901-1981), the radical French psychoanalyst. During the course, we will examine Lacan’s “iconoclastic,” perhaps even Jewish, attitude that emphasizes the Symbolic (instead of the Imaginary) order, the role of language and the Father’s position in relation to the subject. To that end, we will read texts such as “Mirror Stage” (1936), “Seminar III – Psychoses” (1955-6), Seminar XI (1964), and a special attention, naturally, will be given to Lacan’s “Introduction to the Names-of-the-Father Seminar” (1963).

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/07/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 12/08/2010 בשעה 9:00

משמעות בחיים: היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים‏ (06622052)

שיעור

ד"ר תמר אילת -יגורי

מטרת הקורס: הצגת תשובות שונות לשאלת משמעות החיים: אושר, אמונה, מוסר, אהבה, כסף ועוד.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? מבחינה פילוסופית יוגדרו: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. תוצגנה גישות פסיכולוגיות שונות להתמודדות עם קיום שסופו מוות. הקורס יתייחס לעמדות פילוסופיות של סוקראטס, קאנט, פסקל, שופנהאואר, קירקגור, ניטשה, ויטגנשטיין וקאמי; ולעמדות פסיכולוגיות של פרויד, יונג, ג'יימס, פרום, פראנקל ויאלום.

דרישות הקורס: מבחן (רובו מבחן רב-ברירה, אמריקאי).
בנוסף, על הסטודנטים להתעדכן באתר VIRTUAL-TAU של הקורס, להביא לכל שיעור טקסטים שיופיעו באתר ולהשתתף בקבוצת הדיון שתתקיים בו במהלך הסמסטר.

Meaning in Life: Philosophical and Psychological Perspectives

Aims: This course will introduce students to fundamental philosophical and psychological theories on the meaning to life. This will include the writings of salient philosophers, such as Plato, Kant, Pascal, Shopenhauer, Kierkegaard, Nietzsche, Wittgenstein and Camus; and renowned psychologists, such as Fraud, Jung, James, Fromm, Frankel and Yalom.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 01/08/2010 בשעה 9:00

השאלה היהודית בראי הפילוסופיה של הקיום: עיון במשנתו של סארטר‏ (06622113)

שיעור

מר אלי שיינפלד

מחשבתו של ז'אן פול סארטר – אחד מההוגים הצרפתיים החשובים של המאה העשרים – מאופיינת על ידי ניסיונו לחדש את מחשבת המוסר על בסיס שונה מזה עליו ניסו ההוגים הקלאסיים של אירופה המודרנית לבססה, וזאת בלב ליבה של אירופה הקרועה של אחרי מלחמת העולם השנייה. אולם בד בבד, הגותו של סארטר מתאפיינת בכך שהיא ניסתה לחשוב מחדש, אחרי המלחמה, את שאלת היהודי, הרחק מכל קונוטציה שלילית ששאלה זו לבשה בתקופות קודמות (החיבור של סארטר הרהורים בשאלה היהודית הוא ניסיון לחשוב את האדם היהודי ביחס לאירופה באופן חיובי). השאלות הקיומיות הכלליות (שאלת האדם, שאלת המוסר), נדונות כך במחשבת סארטר בצד שאלות ייחודיות הנוגעות לעובדתיות היהודית (השאלה היהודית) – שילוב המזמין רפלקסיה ייחודית על המודרניות של היהודי לה יוקדש הקורס.

הקורס יתחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון, וכרקע כללי, נתייחס לפילוסופיה הקיומית של סארטר מתוך עיון הן בפרוזה שלו (הבחילה) והן בכתיבה העיונית שלו (הישות והאין). את החלק השני של הקורס נקדיש לקריאה של ההרהורים בשאלה היהודית (1946) מתוך פרספקטיבה של הפילוסופיה הכללית של סארטר. החלק האחרון של הקורס יוקדש למחשבה המאוחרת של סארטר – זו שבאה לביטוי בספר תקווה עכשיו (1980) – בה הוא בוחן מחדש את עמדותיו הקודמות באופן ביקורתי, ומבקש לחשוב את האדם היהודי באופן חיובי.

Existential Philosophy and the “Jewish Question” – A reading in J.-P. Sartre’s Thought

The course will address Sartre’s philosophy as a post World War II philosophy which is trying to rethink the fundamental question of ethics (mainly in Being and Nothingness). This attempt is coupled in Sartre’s thought with an original effort to think the Jewish question anew (as formulated in his Reflexions sur la question juive). Those two aspects of Sartre’s philosophy (the question of ethics and the “jewish question”) and the way they interact, will be the subject of our study.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר ב', מועד א': עבודה - הגשה עד 28/7/10 ב-13:00.
סמסטר ב', מועד ב': אין מועד ב'.

שלשה מבטים על השיח: ויטגנשטיין, פוקו ופרלמן‏ (06623086)

סמינר

ד"ר שי פרוגל

מטרת הסמינר היא לבחון את היחסים בין שלש גישות בולטות לחקר השיח (discourse): "משחקי שפה" של לודביג ויטגנשטיין, "ארכיאולוגיית הידע" של מישל ופוקו ו"הרטוריקה החדשה" של חיים פרלמן. כל אחת מהגישות מסבירה באופן שונה את התנאים לשיח רציונאלי ואפשרותו, יחד עם זאת כולן עושות זאת דרך דחיית הקשר המסורתי שבין רציונאליות ואמת.

Aspects of Discourse : Wittgenstein, Faucoult and Perelman

The goal of the seminar is to examine the relations between three major approaches to the nature of discourse in the twentieth century: Ludwig Wittgenstein's "language games", Michel Foucault's "archaeology of knowledge" and Chaim Perelman's "new rhetoric". Each approach explains differently the conditions for rational discourse and its possibility though all do it by rejecting the traditional connection between rationality and truth. Wittgenstein does it by pointing to the pragmatic nature of language, Foucault by exposing the historical a priori ground of each act of speaking and Perelman by revealing the rhetorical aspects of rationality.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

הודו בעינים מערביות‏ (06872012)

שיעור 2 ש"ס

ד"ר חן למפרט

השיעור עוסק באופנים השונים שבהם נתפשה הודו, הארץ הקסומה הרחוקה והעתיקה, ע"י המערב; החל מסיפוריהם של שגרירים, "היסטוריונים", סוחרים, הרפתקנים ואנשי-דת; וכלה בחוקרים הודו המודרניים. בהלך הקורס אנסה לבחון ולהציג את האופן שבו השפיעו "העיניים המערביות", על עיצוב הדימוי-העצמי ההודי.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/01/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2010 בשעה 18:00

על הנוכח והנעדר באמנות ובאסתטיקה היפנית‏ (06872039)

שיעור 2 ש"ס

פרופ` יעקב רז

"צורה היא ריקות – ריקות היא צורה". אמירה נועזת זו מתוך 'סוטרת הלב' מוגשמת בתחומים רחבים של האמנות היפנית. הקורס יעסוק ב'נוכחות ההעדר' באמנות ובאסתטיקה היפנית. תוך הבאת דוגמאות מאמנויות שונות – ספרות, שירה, ציור, מוסיקה, תיאטרון, קליגרפיה – ייבדקו ההבטים השונים של משמעות ההעדר באמנות: העדר פיזי, העדר משמעות, העדר המחבר, וכיוצא באלה תופעות שהן חלק דומיננטי באיכויות היסודיות של האמנות היפנית.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 26/07/2010 בשעה 9:00

:עקבות הבודהה: פילוסופיה, פסיכולוגיה ופרקטיקה בבודהיזם המוקדם‏ (06872128)

שיעור 2 ש"ס

גב` קרן ארבל

הקורס יבחן באופן מעמיק את הפילוסופיה, ההיסטוריה, הפסיכולוגיה והתרגול הבודהיסטי המוקדם: מדרשות הבודהה שבקנון הפאלי ועד הסוטרות המהאיאניות המוקדמות. חלקו הארי של הקורס יוקדש לניתוח מעמיק של רעיונות מרכזיים המופיעים בסוטות שבקנון הפּאלי, הגרעין העתיק ביותר של המסורת הבודהיסטית. כמו כן, נסקור את התפתחותן של המסורות הבודהיסטיות המוקדמות לאחר מותו של הבודהה, ונדון בהתפתחות המהאיאנה.
בין הנושאים שידונו: הבודהה שאקימוני, קוסמולוגיה בודהיסטית, תורת ה’לא-אני‘ וחמשת המצרפים, רעיון ההתהווּת המוּתנית, התודעה הלא-עֵרה והתודעה העֵרה, נזירוּת ו’בעלי בית‘, היחס לנשים ומעמדן במסורת הבודהיסטית, הפרקטיקות המדיטטיביות השונות והשתלבותם בתרגול הבודהיסטי להתעוררות (bodhi), ניבּאנה (נירוואנה) בחיים ולאחר המוות, אומנות בודהיסטית מוקדמת והתפיסה המרכזית של האבהידהמה (הפסיכולוגיה הבודהיסטית).
החלק האחרון של הקורס יוקדש לבחינת המסורת הבודהיסטית לאחר מותו של הבודהה. ננסה להבין מדוע התפלגה המסורת הבודהיסטית ומה היו נקודות המחלוקת. נבחן האם ניתן להתייחס ל"מהאיאנה" בשלב מוקדם זה כמסורת בודהיסטית נפרדת, ונדון בשאלה האם הטקסטים המהאיאנים המוקדמים הם משום חידוש או המשך לרעיונות בודהיסטים מוקדמים יותר.
בכל שיעור נדון באחד מנושאים אלו תוך קריאה בדרשות הבּוּדְהה (סוטרות) בתרגום לאנגלית ולעברית, ומאמרים אקדמיים רלוונטים.

In the Footsteps of the Buddha:
Philosophy, Psychology and Practice in Early Buddhism

The course will critically examine the philosophy, history, psychology and practice of early Buddhism: from the Buddha's discourses in the Pali canon to early Mahayana Sutras.
The course will examine basic philosophical issues and practices, as they appear in the Pali canon, the earliest Buddhist texts. Furthermore, we will survey the origination of the early Buddhist schools and their relationship to the development of the Mahayana.
We will attend to such issues as the religious, philosophical and cultural background of early Buddhism in India; the story of the historical Buddha; the four noble truths; Buddhist cosmology; the notion of "not-self" and the doctrine of the five aggregates; the doctrine of dependent origination; lay people, monasticism, and the role of women in the early texts; the un-awakened mind and the awakened mind; Buddhist meditation theory; the notion of Nibbana (nirvana) during life and after death; and the central ideas of the Abhidhamma.
The last part of the course will be devoted to reviewing the origination of the Buddhist schools after the death of the Buddha. We will try to understand why the Buddhist tradition was divided, by considering the possible points of disagreement. Furthermore, we will consider the hypothesis that the "Mahayana" cannot be discerned as a separate tradition at such an early stage, while discussing the question whether early Mahayana texts were complete innovation or a continuation to the ideas presented in the Pali sutta.

Every class will be based on close reading of primary texts in English and Hebrew.

The course is not open to those who already took the course "Early Buddhism: from the Buddha's Discourses to the Theravada tradition". (0687.2160.01)

דרישות קדם:

הערות: הקורס אינו פתוח למי שעשה את הקורס: מבוא לבודהיזם: מהבודהיזם המוקדם לראשית המַהַאיַאנַה (0687.2004.01 , 0687.2160.01 )

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 16/06/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 21/07/2010 בשעה 9:00

מוות לידה ומה שביניהם ‏ (06872134)

שיעור 2 ש"ס

מר בועז עמיחי

השיעור יעסוק בתפיסת המוות בבודהיזם בכלל, ובבודהיזם הטיבטי בפרט. מה משמעותו של המוות? מדוע המוות הוא נושא שיש לדבר עליו, ולא להחביאו? מהם התרגולים המיוחדים לנושא המוות, ולזמן המוות? מה קורה לפני המוות, אחריו, ותוך כדי? לידה מחדש במסורת הטיבטית, ומציאתו של הגלגול הבא של המורה.

השיעור יכלול דיון תיאורטי, קריאה בטקסטים, צפייה בסרטים, ותרגול מעשי של מדיטציה.

מבחן – בסוף הסמסטר יינתן מבחן. במבחן יופיעו מספר שאלות המתייחסות לחומר שנלמד בכיתה, ולחומר הקריאה והצפייה (הסרטים).
מטלות – במהלך הסמסטר יינתנו שלוש מטלות. המטלות הן חובה, ולא ניתן לגשת לבחינה ללא הגשת כל המטלות במהלך הסמסטר. על שתיים מהמטלות יינתן ציון. ציון המטלות יהווה 40% מציון הקורס

חומר הקריאה יימצא במהלך הקורס באתר הקורס בוירטואל טאו.

Death, Birth and the Bardo
Death as it is reflected in Buddhist theories and practices

The subject of this class will be the concept of death, as it appears in Buddhism in general, and specifically in Tibetan Buddhism. What is the meaning of death? Why is it something we should talk about openly, and not hide? What are the specific practices meant for dealing with death, and for the time of death? What happens before death, after it and during it? The concept of reincarnation in Tibetan Buddhism, and it's practical implication - the finding of the new incarnation of spiritual teachers.

The class will include theoretical discussions, reading texts in English and Hebrew translations, watching movies and a taste of the relevant meditative practices.

Exam - there will be an exam at the end of the semester, with questions relevant to the material we have read in class, the movies we have seen, and the material that was read at home.
Assignments - during the semester there will be three assignments. Two if these assignments will be marked and these marks will be worth 40% of the class mark. A student will not be allowed to attend the exam without handing all the assignments on time.

The reading material will be, during the course, in the course's website in virtualtau.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 28/01/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2010 בשעה 18:00

זן בודהיזם : דת, פילוסופיה, פסיכותרפיה, או מה? ‏ (06872188)

שיעור 2 ש"ס

פרופ` יעקב רז

מהו האתגר של הזן בודהיזם? זן בודהיזם הוא אחת התופעות המרתקות ביותר בין הזרמים הרוחניים של מזרח אסיה, ובמאה השנים האחרונות גם במערב. הוא נוכח כפילוסופיה, כאסתטיקה, כאימון רוחני, בהקשרים אמנותיים, בעולם הפסיכותרפיה, ובתחומים רבים אחרים. הקורס יעסוק בהסטוריה ובמחשבה הזן בודהיסטית מראשיתו בסין, דרך יפן ,והופעתו במערב. כמו כן יעסוק הקורס בעיון בשאלה של פשר נוכחותו הרחבה בתחומי חיים רבים ושונים כל כך במזרח ובמערב.

Zen Buddhism: Religion? Philosophy? Psychotherapy? Or what?

What is the challenge of Zen Buddhism? Zen Buddhism is one of the most intriguing phenomena among the spiritual movements of East Asia, and, during the last one hundred years, in the West as well. It is present as philosophy, aesthetics’ as spiritual practice, in artistic contexts, in the world of psychotherapy’ and in many other fields. The course will survey the history and philosophy of Zen Buddhism from its beginning in China, then Japan, and its emergence in the West. It will also investigate the question of the meaning of its presence in so diverse aspects of life in both East and West.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 04/02/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/04/2010 בשעה 18:00

לומר את שאינו ניתן להאמר: תפיסת השפה במיתולוגיה ובפילוסופיה בהודו‏ (06872194)

שיעור 2 ש"ס

מר רועי צהר

המחשבה ההודית הקלאסית מאופיינת ביחס של שניות עמוקה כלפי השפה. מחד, השפה נתפסת כחיונית ליצירתה ולקיומה של המציאות וכבעלת חשיבות עליונה בהקשרים פולחניים ואסתטיים. מאידך, לאור אידיאל השחרור (מוקשה) השפה נתפסת כדבר מה מסלף ומעוות שיש להתגבר עליו על מנת לראות נכוחה את המציאות, שהיא מטבעה בלתי ניתנת להבעה. בשיעור נסקור את אופן ההתמודדות של זרמים מרכזיים במחשבה ההודית עם המתח שבין השפה לשחרור, ואת האמצעים השונים –פילוסופיים ונארטיביים–המשמשים להביע את מה שאינו ניתן לתאור במילים.

The ineffable in Indian philosophy and Religion

Indian classical thought is characterized by a strong ambivalence towards language. On the one hand language is allocated an important role in the creation and maintenance of the world, and is pivotal for both religious and aesthetic existence. On the other hand, liberation (Moksha) which is ineffable, is often viewed as a release from the bonds of language. We will examine the ways in which Indian thinkers have understood and managed the tension between language and liberation, and the desire to describe what can not be conveyed in words.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

סמסטר א', מועד א': ב-17/2/10 ב-9:00. החזרה עד 24/2/10 ב-13:00.
סמסטר א', מועד ב': ב-28/4/10 ב-9:00. החזרה עד 5/5/10 ב-13:00.

קולנוע עם "דרך" ‏ (06872285)

פרו"ס 4 ש"ס

ד"ר גליה פת- שמיר

כשנשאלת החכמה הדאואיסטית, בספרו של ג'ואנג דזה אם אפשר ללמוד את הדרך (דאו) היא עונה "מובן שלא. איך אפשר?" אך תשובתה אינה פשוטה כל עיקר: משהו אפשר ללמוד ומשהו אחר לא. אנחנו מנסים ללמוד על הדרך, ומבקשים להבין מה הוא שאנו יכולים ללמוד ומה אל לנו לבקש.
בפרו"ס נצא מנקודת הנחה כי הקולנוע הסיני נותן רמזים על תפיסת העולם של הדאו. במהלך הפרו"ס יתבקשו המשתתפים לצפות בבית במספר סרטים, של במאים סיניים כגון צ'ן קאיגה, דאי סיג'יה , ג'אנג יימו, סיה פיי, וואנג שיאו שואי ואחרים ובמפגשים המשותפים נבחן את הרעיונות המרכזיים העולים מהסרטים.
מול אלו יעמדו הרעיונות המרכזיים בפילוסופיות של הקונפוציאניזם הדאואיזם. נענה על שאלות כגון: האם ניתן ללמד "דרך"? אם כן האם קולנוע עשוי להיות דרך לכך? באיזה אופן? האם מתודולוגיות אקדמיות עשויות לקדם לימוד זה? כיצד?
משאלות מוצא אלו תעלה השאלה האם לימוד הדאו עשוי להיות רלוונטי לבני ובנות ימינו במערב.
כל המשתתפים נדרשים להשתתפות פעילה ולעבודה אישית על סרט שיבחרו להציג, או לחילופין על טקסט מתחומי הפילוסופיה, הספרות, הדת או האומנויות. נבחן את מגבלותיה של עשייה כזאת ואת יתרונותיה באופן ביקרתי.

Cinema with a "Way"

The presupposition in the pro-seminar is that Chinese cinema can give its viewers some hints regarding different perspectives on Dao.
Throughout the pro-seminar the participants will be asked to watch films of several directors such as Chen Kaige, Dai Sijie, Zhang Yimou, Tian Zhuangzhuang, Wang Xiaoshuai, Ning Hao and others. In our meetings we will discuss the main ideas in the movies. Against the movies, we will discuss the main ideas in Confucian and Daoist philosophies.
We will discuss whether the way can be taught and by what means? Can academic methodologies enhance this learning? How? and finally, can Dao be relevant in the West of the 21st century?
All participants have to develop their own analysis and criticism on a cinematic text of their choice.

דרישות קדם: סיום שלושת שיעורי המבוא והתרגילים

הערות: נוכחות בשיעורים חובה, הגשת העבודה שבועיים מתום הסמסטר

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

מציאות ובידיון: מושג האשליה במחשבה ובתרבות ההודית‏ (06872401)

שיעור 2 ש"ס

גב` מיה טבת- דיין

ברהמין נכנס לתוך נהר ויוצא ממנו כאישה. האישה היפה בתבל פוגשת לחרדתה את כפילתה המדויקת ושתיהן מתווכחות מי היא מי. אדם מגלה שבלע בטעות את האל ושמעתה שרוי האל בגרונו. אלו הן רק דוגמאות בודדות מתוך תרבות המחשבה ההינדית שמאתגרת אותנו לחשוב שוב ושוב – מהי המציאות? ומהי אשליה? והאם באמת ניתן ובכלל רצוי להבחין בין השתיים? בשיעור זה נבקש להציג את אחת התשובות ההינדיות המרתקות לשאלות הללו. זוהי תשובתם של משוררי ימי הביניים המאוחרים בהודו, שצמחה יד ביד עם אסכולת הטנטרה ועם היוגה וסישטהה. לשם כך נעיין במגוון סיפורי עם, מיתוסים ויצירות אמנות, ובעיקר נקרא יחדיו חלקים נרחבים מהרומן ההודי הראשון - יצירה ספרותית מופלאה שנכתבה במאה ה – 17 וששמה את מושגי האשליה והדימיון במרכזה.

דרישות קדם:

הערות: : נוכחות חובה, קריאה שוטפת משיעור לשיעור.

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 06/07/2010 בשעה 9:00
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 08/08/2010 בשעה 9:00

הומניזם קונפוציאני‏ (06873380)

סמינר 4 ש"ס

ד"ר גליה פת שמיר

ההומניזם הוא דרך חיים רציונאלית שבה אדם, התפתחותו ומניעיו מהווים את ההסבר לעולם ולחיים בו. עניינו העיקרי של ההומניזם הוא מימוש האדם כמוסרי. הוא פונה לחיפוש רווחת כל בני האדם בחיים אלו דרך חסד ותבונה, הוא חפשי מאמונות באשר למה שאינו טבעי ומקבל את עובדות החיים כדרך לפתרון בעיות אנושיות, באופן קונסטרוקטיבי ולא נגטיבי, פרקטי ולא מיסטי.
בסמינר נבחן האם הקונפוציאניזם הוא הומניזם ואם כן במה מתייחד?
נברר באיזו מידה עונה הקונפוציאניזם על איפיונים אלו, והאם ניתן לראות בדאו בסיס ל"הומניזם חילוני".
נפתח בהגות הקונפוציאנית הקלאסית בפרט על-פי "דרך האמצע וקיומה" וה"מנציוס" , נמשיך בניאו-קונפוציאניזם של הסונג, בהגויותיהם של ג'ואו דון-אי, ג'אנג דזאי, האחים צ'נג וג'ושי, ונתייחס לבסוף לזרמים בקונפוציאניזם של ימינו.

Confucian Humanism

Humanism is a rational way of life, in which the human being, one's development and motivations, give explanation to the world and the life we live. The major humanistic interest is moral realization. It searches the welfare of all humans in this life through grace and wisdom, it is free from superstition, and accepts facts as a way to solve human dilemmas in a constructive and practical way.
In this seminar we will examine weather Confucianism is a humanism.
We will see in what extent Confucianism responds to the above requirements, and weather Dao can be regarded as a basis for "secular humanism". We will refer to the philosophies Mengzi, the Doctrine of the Mean, Zhou Dunyi, Zhang Zai, Cheng brothers, Zhuxi, and to contemporary Confucian thinkers.

דרישות קדם: הגשת הפרו"ס

הערות: נוכחות חובה, הגשת עבודה עד לתאריך 23.5.10

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג
תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

הודו של האפוסים הגדולים‏ (06873387)

סמינר 4 ש"ס

ד"ר דני רווה

הסמינר יתמקד בשני האפוסים הגדולים של הודו, המהאבהארטה והראמאינה. נקרא אפיזודות מרכזיות וניגע בשאלות הקיומיות העולות מתוכן לגבי טבע האדם והמתח בין דהרמה ('יומיומיות') ו-מוֹקְשָה ('חופש', 'טרנס-יומיומיות'). נדון בטכניקות ספרותיות וסיפוריות, בממדים פילוסופיים ופסיכולוגיים בשתי היצירות, ו'בגלגוליהן' לגרסאות מודרניות ומדיומים עכשוויים כגון קולנוע וספרות בת-זמננו. המהאבהארטה של פיטר ברוק, קְהָל נאייק ('הגיבור הרע') של סובהאש גהאי ו'אדמה אדומה וגשם סוחף' של ויקרם צ'נדרה הם רק שלוש דוגמאות לעיבודים-פרשנויות מודרניים של 'הודו האפית'.

The Great Indian Epics

The seminar is dedicated to India's 'great epics', the Mahābhārata and the Rāmāyana. We shall read key-episodes and discuss existential questions which they raise regarding human nature and the tension between dharma ('life and living in the world') and mokşa ('freedom', 'trans-worldliness'). We shall further discuss literary techniques and storytelling 'secrets', philosophical and psychological dimensions of the 'great stories' and modern versions of the epics in cinematic and contemporary literature forms. Peter Brook's Mahabhharata, Subhash Ghai's Khal Nayak ('The Villain') and Vikram Chandra's Red Earth and Pouring Rain are three examples of modern interpretations of 'epic India'.

דרישות קדם: הגשת פרו"ס

הערות: נוכחות חובה, הגשת עבודה עד לתאריך - 23.5.10

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

"לשכוח את עצמך"- זמן,הוויה, ועצמיות במשנתו של מורה הזן דוגן‏ (06874415)

סמינר 4 ש"ס

פרופ` יעקב רז

הסמינר יעסוק במשנתו של דוגן זנג'י - מי שנחשב לגדול המורים של הבודהיזם היפני, ולאחד ההוגים הגדולים והמקוריים ביותר שלה. הסמינר יבדוק, תוך כדי קריאה בכתביו של דוגן, את יחסו למושגים של עצמי, זמן, הוויה, ושחרור, ויחקור את הקשר ביניהם. איך אפשר לקרוא את המשפט "לשכוח את עצמך"? במה הוא שייך לחוויית הזמן ומשמעותו? במה יכולים רעיונותיו של דוגן באשר לעצמי להועיל לאדם העוסק באימון רוחני? מה הקשר בין שכחה, קיום העצמי [או אי-קיומו] לבין גאולה? הקריאה בכתביו תכלול גם קריאה בשיריו הרבים.

“To Forget Yourself” – Time, Being, and Selfhood in the teachings of Zen Mater Dogen

the seminar will explore the teachings of Dogen Zenji – who is considered the greatest spiritual Buddhist teacher in Japan, and one of her greatest and most original thinker. The seminar will explore Dogen’s approach to the questions of self, time, being and liberation, and will investigate the connection among them. How do we read “to forget oneself”? what is its connection to the experience of time and its meaning? How can Dogen’s ideas assist the one who is a spiritual practitioner? What is the link between forgetting, the existence [or non-existence] if the self, and spiritual liberation? This will be done while reading in Dogen’s philosophical and poetic writings.

דרישות קדם:

הערות: סמינר לתואר שני, הגשת עבודה עד לתאריך 12.9.10

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

גואן-דזה- קריאה בפרקי "הלב" ( 36-38/ 49)‏ (06874418)

סמינר 4 ש"ס

פרופ` יואב אריאל

קריאה בפרקים נבחרים מתוך האנתולוגיה הפילוסופית הנושאת את שמו של גואן-דזה ושנתחברה כנראה בשנים 300-350 לפנה"ס באקדמיה הפילוסופית ג'י-שיה שבמדינת צ'י. נקרא וננתח את פרק 49 ("המעשה הפנימי") בהשוואה לפרקים 36-38 ("פרקי הלב") וננסה לשרטט באמצעותם ארכיטקטורה מושגית לאחד הגלגולים הראשונים של תורת "הלב" ("נפש?" "תודעה?") בפילוסופיה הסינית.

ביבליוגרפיה:

"המעשה הפנימי" – תרגום לעברית:

http://www.text.org.il/index.php?book=0704062

התרגום האנגלי של "המעשה הפנימי" (49) ושל "פרקי הלב" (36-38) מופיע בספר:

http://press.princeton.edu/titles/6331.html

ספר זה ניתן לקריאה בשלמותו ב- GOOGLE Books:

http://books.google.com/books?id=8GRSoMcF_cAC&pg=PA9&lpg=PA9&dq=guanzi&source=bl&ots=pTPMYUy6G7

Guided reading in Guanzi's psychological chapters: 49; 36-38.

דרישות קדם:

הערות: סמינר לתואר שני, הגשת עבודה עד לתאריך 23.5.10

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

מבוא לפילוסופיה יהודית של ימי הביניים‏ (06901601)

שיעור

ד"ר אסתי אייזנמן

הכרת הפילוסופיה היהודית בימי הביניים, מונחיה והוגיה המרכזיים על פי סדר כרונולוגי וענייני.

The course is an introduction to Jewish philosophy in the Middle Ages, and it introduces its' main thinkers and terms in a chronological and topical order.

Course Duties: Reading the required bibliography and a final examination

דרישות קדם:

הערות: חובות הלימוד: קריאת חומר החובה, מבחן מסכם.

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 23/06/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 28/07/2010 בשעה 12:30

מבוא להגות היהודית בעת החדשה (חלק א)-מהי יהדות ומיהם היהודים‏ (06901602)

שיעור

פרופ` רון מרגולין

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

הערות:

Introduction to Modern Jewish Thought (Part I) - Who Is a Jew and What Is Judaism
Course

Professor Ron Margolin

This introductory course in Modern Jewish Thought will focus on two main questions: The first question, "Who is a Jew?" will be examined in light of developments in the modern secular world and the place of religion after the French Revolution and the development of nationalism and historical philosophy. The discussion will relate to the ideas of Moses Mendelssohn, Nachman Krochmal, Heinrich (Zvi) Graetz, Moses Hess and the early Zionist thinkers.
The second question, "What is Judaism?", initially raised in the Theological-Political Treatise of Baruch Spinoza, will be examined in light of writings by Moses Mendelssohn, Samson Raphael Hirsch, Ahad Ha'am, Hermann Cohen, Franz Rosenzweig, Martin Buber, Abraham Joshua Heschel, Mordecai Kaplan, Emmanuel Levinas and others.
The course will culminate with a discussion of modern directions in Jewish thought: The teleology of the State of Israel, the future of Jewish life in the Diaspora, the concept of Judaism as culture, Jewish feminism and the desire for renewal in Jewish life.
Part I of the introductory course in Modern Jewish Thought during the first semester will be devoted to the question "Who Is a Jew" and survey thinkers who dealt with the question "What Is Judaism".
Part II, the continuation of the course in the second semester will probe the thought of A.D. Gordon, Franz Rosenzweig, Abraham Joshua Heschel and Emmanuel Levinas, and consider new directions in modern Jewish thought.

Core bibliography: Julius Gutman, The Philosophy of Judaism; Nathan Rotenstreich, Jewish Thought in the Modern Age; Isaiah Berlin, Against the Current; Eliezer Schweid, Judaism and Secular Culture, Towards a Modern Jewish Culture, Judaism and Secular Culture, and History of the Philosophy of Jewish Religion, Volumes A-D.

דרישות קדם:

הערות: שני השיעורים מהווים יחדיו את שיעור המבוא. השתתפות בחלק ב` של הקורס מותנית בהשתתפות בחלק א`.מטלת סיום-בחינה.

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 10/02/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 24/03/2010 בשעה 18:00

מבוא להגות היהודית בעת החדשה (חלק ב)– מהי יהדות ומיהם היהודים ‏ (06901603)

שיעור

פרופ` רון מרגולין

חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

Introduction to Modern Jewish Thought (Part II) - Who Is a Jew and What Is Judaism
Course

Professor Ron Margolin

This introductory course in Modern Jewish Thought will focus on two main questions: The first question, "Who is a Jew?" will be examined in light of developments in the modern secular world and the place of religion after the French Revolution and the development of nationalism and historical philosophy. The discussion will relate to the ideas of Moses Mendelssohn, Nachman Krochmal, Heinrich (Zvi) Graetz, Moses Hess and the early Zionist thinkers.
The second question, "What is Judaism?", initially raised in the Theological-Political Treatise of Baruch Spinoza, will be examined in light of writings by Moses Mendelssohn, Samson Raphael Hirsch, Ahad Ha'am, Hermann Cohen, Franz Rosenzweig, Martin Buber, Abraham Joshua Heschel, Mordecai Kaplan, Emmanuel Levinas and others.
The course will culminate with a discussion of modern directions in Jewish thought: The teleology of the State of Israel, the future of Jewish life in the Diaspora, the concept of Judaism as culture, Jewish feminism and the desire for renewal in Jewish life.
Part I, the first semester of the introductory course will be devoted to the question "Who Is a Jew" and survey thinkers who dealt with the question "What Is Judaism". Part II, the continuation of the course in the second semester, will probe the thought of A.D. Gordon, Franz Rosenzweig, Abraham Joshua Heschel and Emmanuel Levinas, and consider new directions in modern Jewish thought.

דרישות קדם:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 05/07/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 11/08/2010 בשעה 12:30

מבוא לתורת הסוד היהודית‏ (06901701)

שיעור

ד"ר רונית מרוז

כיצד משחזרים את חזונו של יחזקאל וצופים במרכבה? כיצד חוזים בהיכל ה' עליו סיפר הנביא ישעיה? אלו הן חלק מן השאלות שהטרידו את המיסטיקאים היהודים באלף הראשון לספירה. נדון אפוא במוטיבים שנטלו מן התנ"ך ומן הספרות החיצונית כדי לבנות עולם רעיוני חדש, ונדון במאפייניו של עולם זה – במסע הרוחני לעולמות עליונים, במאגיה שפיתחו וטיפחו, ב'מעשה בראשית' וב'מעשה מרכבה'. אחר כך נמשיך ונבחן כיצד מתגלגלים רעיונות אלו ומשתנים בראשיתו של האלף השני; כיצד צומחת ספרות הקבלה מתוך הספרות ההיכלות והמרכבה העתיקה. המונחים המרכזיים אשר יעסיקו מעתה את המיסטיקאים לא יהיו עוד היכלות ומרכבה אלא ספירות ואין סוף. לקראת סופו של הקורס נדון בספר הבהיר, המגלם את המעבר הזה מספרות הסוד העתיקה לספרות המתחדשת וכן בצמיחתם של מרכזי הקבלה הראשונים בפרובאנס ובספרד.

- An Introduction to Jewish Mysticism

דרישות קדם:

הערות: לתלמידי החוג: שני השיעורים "מבוא לתורת הסוד היהודית" ו"מן הזוהר ועד לחסידות" מהווים יחדיו את שיעור המבוא. מטלת סיום - בחינה.

בחינות

מועד א' של סמסטר א' יתקיים ביום 14/02/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר א' יתקיים ביום 21/04/2010 בשעה 18:00

קריאה במורה הנבוכים‏ (06902600)

שיעור

ד"ר אדם אפטרמן

מרכזיותו של הרמב"ם בהיסטוריה ובפילוסופיה היהודית היא מן המוסכמות. מטרת השיעור היא לברר את היסודות הפילוסופיים של משנתו, על ידי קריאה בספרו 'מורה הנבוכים' - ספר תיאולוגי חדשני ונועז, יחד עם השוואה לשאר כתביו: הפירוש למשנה, ספר המצוות, משנה תורה, והאגרות השונות.

Maimonides' secrets of the Guide
In the course we will focus on Maimonides esotericism and its relation to earlier and later phases in the Jewish tradition. We will try to analyze and decode some of the secrets embodied in Maimonides masterpiece.

דרישות קדם:

הערות: מטלת סיום - עבודה. בנוסף התלמידים ידרשו מעת לעת למטלות שוטפות ולהגשה של עבודות קטנות לאורך השנה.

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

מחשבה פוליטית יהודית‏ (06902623)

שיעור

פרופ` מנחם לורברבוים

מדינת ישראל תופסת את עצמה כמדינת לאום של העם היהודי. מה משמעות תביעת הריבונות הזו? כיצד היא מתיישבת עם המסורת הדתית היהודית מחד, ומה מידת תלותה בתהליכי החילון בעת החדשה? מה בעצם טיבו של הקולקטיב היהודי? בשאלות אלו ואחרות נדון במהלך השנה .

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

מועד א' של סמסטר ב' יתקיים ביום 30/06/2010 בשעה 12:30
מועד ב' של סמסטר ב' יתקיים ביום 04/08/2010 בשעה 12:30

אקסיסטנציאליזם, אקסיסטנציאליזם דתי וההגות היהודית המודרנית‏ (06904617)

סמינר

פרופ` רון מרגולין

ביקורת המחשבה ההגליאנית המתמקדת במהויות הולידה במאה התשע עשרה זרמי מחשבה שהעמידו במרכז את הקיום כלומר את ישותו הבלתי אמצעית של האדם. מצד אחד ביקורתו הדתית של קירקגור שרצה לחדש את הקשר הבלתי אמצעי עם אלוהים ומצד שני פויירבאך וניטשה שדרשו להתמקד באדם ובבעיותיו הממשיות. המשכו של מהלך זה במאה העשרים היה בעבודותיהם של הוגים בעלי כיוון דתי כמו מארסל ויאספרס ואתיאיסטי כהיידגר וסארטר. הוגים יהודים מודרניים כבובר, רוזנצוייג, יונס ולוינס, ניזונו מאותם מקורות פילוסופיים אך ניסו להציב אלטרנטיבה הניזונה גם ממקורות יהודיים לאופי הטראגי של המחשבה האקסיסטנציאליסטית המשתלשלת מהגותו של ניטשה. בסמינר ננסה לבחון טענה זו על ידי קריאה במבחר טקסטים של ניטשה, היידגר וסארטר למול אלה של ההוגים היהודיים המודרניים שצויינו לעיל.
ביבליוגרפיה מרכזית:
; ניטשה, מעבר לטוב ולרע; Heidegger, Being and Time
סארטר, הבחילה; סארטר, האקסיסטנציאליזם הוא הומניזם
בובר, פני אדם; Jonas, The Gnostic Religion, Epilogue

Existentialism, Religious Existentialism and Modern Jewish Thought
The Hegelian doctrine of essences gave rise in the nineteenth century to a philosophical reaction giving priority to existence over essence, that is, man's immediate existence. Kierkegaard argued this priority from a God-centered point of view while Feuerbach and Nietzsche called for an anthropocentric approach to real human problems. The movement continued into the twentieth century with religious philosophers like Marcel and Jaspers and atheists like Heidegger and Sartre. Modern Jewish thinkers like Buber, Rosenzweig, Jonas and Levinas, drawing on the same philosophical sources, tried to create a Jewish alternative to the tragic mode of Nietzschean existentialism. The seminar will explore these currents of thought using selected texts by Nietzsche, Heidegger and Sartre and the above-named modern Jewish thinkers.

Core bibliography:
Martin Heidegger, Being and Time (Sein und Zeit)
Friedrich Nietzsche, Beyond Good and Evil (Jenseits von Gut und Bצse)
Jean-Paul Sartre, Nausea (La Nausיe)
Martin Buber, Philosophical Anthropology (P'nei Adam)
Hans Jonas, The Gnostic Religion

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

מוסריות, אחריות והחיפוש אחר הטוב לאחר אושויץ -הגותו של יונס‏ (06904618)

סמינר מ"א פתוח לתלמידי ב"א

פרופ` רון מרגולין

האנס יונס (1993 – 1903) תלמידם הנודע של היידגר ובולטמן בגרמניה, גדול חוקרי הדת הגנוסטית
במאה העשרים הפך לאחר מלחמת העולם השנייה למבקרו הגדול של היידגר ולפילוסוף הראשון של התנועה האקולוגית. הוא נודע בספריו על הפילוסופיה של הביולוגיה ועל אחריותו של האדם לקיום העולם ובמאמריו על אפשרותה של תיאולוגיה יהודית לאחר השואה. הסמינר יוקדש לעיון בקשר שבין המרכיבים השונים שבין פעילותו של יונס כחוקר גנוזיס, השקפת עולמו האקסיסטנציאליסטית, מחשבתו האתית והקשר שבינה לבין לקחי השואה ועיצובה של תיאולוגיה יהודית לאחר השואה. נקרא בספריו השונים ובמחקרים שנכתבו בשנים האחרונות על עבודתו ונבחן את השפעת הגותו כיום על תחומי מחשבה שונים.

ביבליוגרפיה

האנס יונס, מושג האלוהים אחרי אושוויץ ומאמרים נוספים, תל אביב 2004
Hans Jonas, The Imperative of Responsibility, Chicago 1984
Hans Jonas, Mortality and Morality, Evanstone 1966
Hans Jonas, The Gnostic Religion, Boston 1963
Hava Tirosh Samuelson and Christian Wiese (eds), The Legacy of Hans Jonas, Boston 2008

Morality, Responsibility and the Search for the Good After Auschwitz – The Philosophy of Hans Jonas

Hans Jonas (1903-1993), the renowned student of Heidegger and Bultmann in Germany became Heidegger's greatest critic after World War II. A preeminent scholar of the Gnostic religion, Jonas was also the leading philosopher of the environmental movement, widely known for his writings on bioethics as well as for his essays on the prospect of Jewish philosophy after the Holocaust. The seminar will explore different components of Jonas' study of Gnosis, his existential world view, and his ethical philosophy in relation to the lessons of the Holocaust and the fashioning of a post-Holocaust Jewish theology. Our reading will include various works by and about Hans Jonas in an endeavor to understand his far-reaching influence on contemporary thought.

Core bibliography :Hans Jonas, The Imperative of Responsibility, Chicago 1984
Hans Jonas, Mortality and Morality, Evanstone 1966
Hans Jonas, The Gnostic Religion, Boston 1963
Hava Tirosh Samuelson and Christian Wiese (eds), The Legacy of Hans Jonas, Boston 2008

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

האל והרע‏ (06974057)

סמינר תואר שני

ד"ר נחמה ורבין

הסמינר יעסוק בסוגים שונים של בעיית "צדיק ורע לו" ובדרכים שונות להתמודדות עמן. נתבונן באיוב, במערכת יחסיו הסבוכה עם האל, ובפרשנויות שונות, יהודיות ונוצריות, של המתרחש ביניהם. נתבונן במושגים "ייסורים של אהבה", באהבת הייסורים, ובתיאולוגיות של מחאה וסליחה כדרכים להתמודדות עם הבעיה, וכן בתיאודיצאות פילוסופיות שונות, ובמגבלותיהן.

חובות ומטלות: נוכחות בשני שלישים מהמפגשים, הצגה קצרה של רפראטים בכיתה, הגשת עבודה סמינריונית (בהיקף של 15-20 עמודים) או רפראט (בהיקף של 7-10 עמודים).

ציון: 90% העבודה הכתובה; 5% תרומה משמעותית לדיון; 5% איכות הרפראט

דרישות קדם: תלמידים שהשתתפו בקורס "צדיק ורע לו" לא יוכלו להשתתף בקורס זה

הערות:

בחינות

[]

השגחה אלוהית, הזנחה אלוהית‏ (06974058)

סמינר תואר שני

ד"ר נחמה ורבין

הסמינר יעסוק במושג ההשגחה האלוהית ובמאפייניו, באמצעות התחקות אחר מופעיהם השונים של המושגים "השגחה אלוהית" ו"הזנחה אלוהית" במקורות דתיים: במקרא, בתלמוד, בפילוסופיה, במיסטיקה, ובספרות.
ננסה לברר את השאלות הבאות: 1) האם האמונה בהשגחה אלוהית מחייבת
להאמין באל המתערב במהלך הרגיל של מאורעות העולם? 2) מה היחס בין השגחה וייסורים? האם השגחה אלוהית היא ערובה לאושרו של המושגח או שמא היא, דווקא, ערובה לכך שיתייסר ייסורי תופת? 3) מהו מקומה של האוטונומיות האנושית בעולם בו מצוי אל משגיח?

ציון: 90% העבודה הכתובה; 5% תרומה משמעותית לדיון; 5% איכות הרפראט

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

[]

חומר ורוח-משמעויות רוחניות של ידע ביולוגי‏ (06974060)

סמינר

ד"ר רונית רותם

החיים הם מסע, מסע של הגשמה דרך חוויה.
על מנת לחוות את המסע שלנו בצורה המספקת ביותר עלינו להכיר טוב יותר את חוקי היקום והקיום המשתקפים
בעקרונות הביוכימיים של תהליכים תאיים, המתאימים גם לעולם הרוח, ואת הכלים המצויים ברשותנו.
הקורס מאפשר הקניית ידע ונקודת מבט רחבה על המתקיים ברמת הגוף וברמה התאית. נכיר את המורכבות של תהליכי תפישת המציאות וחשיבות התודעה בהקשר זה.
במפגשים נלמד לפתוח ולפתח את התודעה לאפשרויות חדשות ולהבנה עמוקה של הקיום הביולוגי שלנו, תוך כדי הקניית כלים ותובנות ללימוד דרכי חשיבה אישית וחברתית.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

[]