לימודי נשים ומגדר לשנת תש"ע

קורס לתאר שני (מ"א), שיעור.
קורס חובה לתלמידי/ות תואר שני בתכנית ללימודי מגדר, ובחוג לספרות (לאחר סיום ההשלמות, אם נדרשו).

מטרת הקורס לשרטט מפה של התיאוריות הבולטות היום במחקר העכשווי, היינו, במחקר שאינו ממשיך ישירות תיאוריות משנות הששים אלא שמפתח תיאוריות שראשיתן והתפתחותן סביב שנות השמונים. שלושת מוקדי הקורס – תיאוריות של מגדר, תיאוריות של ספרות ותיאוריות של קליטת העולם הויזואלית השליטה החל מהחצי השני של המאה ה- 20 – "מכסים" שורה של תיאוריות משיקות, שקשה היום לשרטט מפה תיאורטית מבלי לראות את כולן וכן את הצמתים הצולבים שלהן. תיאוריות המנסות לתאר ולהסביר את אופן התפישה, את הייצוגים ואת הבעייתיות של ה"גוף", למשל, ממוקמות על צומת של "פוליטיקה של זהויות", יחסי ייצוג וחומר, גלובליזציה, מימטיות לשונית ותמונתית, סוגיות של הכלה והדרה, דיון בקיומם של שברים וסתירות פנימיות ובמאמצים להעלים אותם ובתפקידים הלאומיים, האתניים, המעמדיים והדתיים של "גוף" בכלל ו"גוף" בהקשרים שונים. לשם כך יש צורך להבין, למשל, את הקשר בין פוקו, אלתוזר, באטלר, מירזוף, רוגוף, הארדט ונגרי, הומי באבא, ג'יימסון ועוד אחרים; היינו, תיאוריות ניאו-מארקסיסטיות, פוסטמודרניסטיות ובעיקר פוסטסטרוקטורליות, של לאומיות ושל פוסטקולוניאליות, של יחסי מגדר-אתניות-לאומיות-מעמד, והזליגה בין התיאוריות ושבירת הגבולות ביניהן ביחד עם שבירת תפישת הקוהרנטיות של הסובייקט והיציבות של יחסי הכוח.
הדיון ימקם את התיאוריות העכשוויות ביחס לתיאוריות סטרוקטרליסטיות ויעקוב אחר היחסים בין שתי קבוצות תיאוריות אלה.

חובות הקורס:
נוכחות והשתתפות פעילה – חובה.
הגשת עבודות-ביניים קצרות (בנות עמוד אחד).
הגשת רפראט (עבודת סיום קורס) בהיקף של 10-15 עמודים.

This is a compulsory course for graduate students (MA) of both the Department of Literature and The Gender Studies Program (in both program only after completion of the obligatory make-up courses from the undergraduate program); its aim is to acquaint students graduating from a variety of disciplines and with different levels of theoretical practice with the current theoretical arena on their first year as graduate students. The study of the theories themselves will briefly cover structural theories, and will move on to focus mainly on postmodern and post-structural philosophy and theories developed after the theoretical age of the 1960s, mainly as of the 1980s. The three foci of the course – gender, literature, visual culture – are strongly linked to each other both in terms of the theories they all use, and in terms of the topics they are concerned with today: materiality and representation; the body and pain; identity politics; globalization; verbal and virtual mimesis; exclusion and inclusion; gaps and inner contradictions (in theories and especially in texts), and the apparatuses used to veil the means of their concealment; and nationality, ethnicity, religion and class as related identity axes and theories. The course will try to point to the reciprocal effects of the theories of Foucault, Althusser, Butler, Jameson, Roggof, Mirzoeff, Hardt and Negri, Homi Bhabha and others.

Two short (one page) mid-term papers due towards the end of the term.
One 10-15 pages final paper.

מטרת הקורס היא לחשוף את התלמידות לתיאוריות פמיניסטיות מתקדמות המתמקדות במשפט ובחברה שבה הוא פועל. הדיון במשפט יהווה אמצעי לדיון תיאורטי באופנים שבהם החברה מתייחסת למערכות היחסים שבין נשים לגברים, מעצבת זהויות מיניות דיכוטומיות והיררכיות, ומתעלמת מחוויות החיים של נשים. בנוסף לדיון התיאורטי, הקורס מבקש להפגיש את התלמידות עם מתודולוגיות מחקר שונות המשמשות את הדיסציפלינה הסוציולוגית ואת חוקרי המשפט ולדון בהיבטים המגדריים של העמדות האפיסטמולוגיות העומדות בבסיס המתודות השונות.

נוכחות חובה.
10% מהציון – הצגה בעל-פה בכתה של נושא העבודה שתבחר הסטודנטית.
90% מהציון – עבודה בכתב בהיקף של 15 עמודים שתעסוק בסוגיה חברתית-משפטית בהקשר הישראלי, תוך שימוש באחת המתודולוגיות שנסקרו בכתה ובחינה לאור התיאוריות שנלמדו בקורס.

The goal of the course is to expose the students to advanced feminist theories dealing with law and society. The discussion about the law will be a mean to a theoretical discussion about the ways society relates to the relations between women and men, constructs gendered dichotomist and hierarchical identities and ignores life experiences of women. In addition to the theoretical emphasis, the course will deal with different research methodologies used by the sociology discipline and those who study the law and will discuss the ontological standpoints that are at the base of the different methodologies.

מטרת הסמינר היא להקנות את הכישורים האקדמיים הנדרשים מתלמידות לתארים מתקדמים, החל מחיפוש חומרי קריאה, דרך ניתוח טקסטים וכתיבה, וכלה בהצגת העבודה בפני קהל. זאת, תוך חשיפה לעשייה האקדמית המובילה והחדשנית ביותר בתחום המגדר. השנה נבחר הנושא 'אמהות' כתמה המארגנת את תכנית את הסמינר.
חלקו הראשון של הסמינר (סמסטר א') יעסוק בהקניית מיומנויות ביבליוגראפיות. בהמשך, יהווה הסמינר סדנת קריאה שבמהלכה נתעמק בטקסטים שונים העוסקים באמהות. במהלך הסמסטר נפגש עם מספר הוגות לדיון על קריאה וניתוח טקסטים.
המטלות לסמסטר א': הגשת 4 תרגילים (בע"פ או בכתב) – תרגיל ביבליוגראפי אחד ו-3 תרגילים על 3 מהטקסטים שנלמד. כל תרגיל מהווה 10% מהציון הסופי.

בסמסטר ב' יתמקד הסמינר במיומנויות כתיבה אקדמית. יתקיימו שני שיעורים פרונטאליים שלאחריהם התלמידות ידרשו לכתוב טיוטה ראשונה של עבודה בנושא הקורס ולהיפגש עם אחת המרצות לדיון בטיוטה. בחלקו השני של הסמינר , יוקדש שיעור פרונטאלי לכישורי הצגה בפני קהל ויתקיימו רפרטים שבהם כל תלמידה תציג גרסה מתקדמת של עבודתה. מטלת הסיום של הסמינר תהיה הגשת העבודה לאחר יישום המשוב מהמרצה והרפרט.
המטלות לסמסטר ב': המפגש עם המרצה הוא חובה ותנאי לקבלת ציון בסמינר. הטיוטה הראשונית תהווה 10% מהציון, הרפרט 20%, והעבודה הסופית 30%.

The goal of the seminar is to provide M.A. students of the Gender Studies Program with advanced academic skills, including, bibliography search, reading, writing and oral presentation skills. This year's theme is 'motherhood' and the seminar's corpus will include cutting edge works on this theme from a variety of disciplines.
The first part of the seminar will include bibliography work and will be conducted as a reading seminar in which we will analyze texts while learning to detect main arguments, to understand the methodology of the academic work, and to follow the article's structure and logic. The second part of the seminar will include frontal classes as well as personal supervision on students' writing process and oral presentation.

הקורס מספק מבט סוציו-משפטי ביקורתי על התפקיד שממלא המשפט הישראלי בעיצוב משפחתיות, בעיצוב שוק העבודה בשכר, ובעיצוב הזיקות שביניהם. במסגרת הקורס נדון באופנים שבהם המשפט מסמן את גבולות המשפחתיות המותרת ומנרמל את האפשרויות לשלב חיי משפחה ועבודה בשכר. ההתבוננות בכללי המשפט תעשה מתוך תיאוריות סוציולוגיות ופמיניסטיות על תפקידו המצוי והראוי של המשפט.

נוכחות חובה.
ציון: 10% - הצגת נושא העבודה שהתלמידה בחרה
90% - עבודה בכתב בהיקף של 15 עמודים על סוגיה הקשורה למשפחה והמשפט הישראלי

The course provides a socio-legal critical perspective of the role played by the law in shaping families, shaping the labor marked, and shaping the relations between them. We will discuss the ways in which the law draws the boundaries of the legitimate family and normalizes the options of combining family life with paid work. The study of legal rules will be inspired by sociological and feminist theories regarding the current and desired role of the law.

הקורס יציע היכרות עם ההגדרות, המודלים והתיאורים הקלאסיים של סיפור ההתבגרות והחניכה במסורת הספרות והתרבות האירופית ובמסורת הספרות העברית החדשה, על רקע ההבנות התיאורטיות של המושגים "ילדות", "התבגרות", "חניכה", "טקסי מעבר", "הצגת האני" – ועוד. הכרות זו תוליך לקריאה ביקורתית של המודלים האלה מפרספקטיבה פמיניסטית כדי לעמוד על מידת הבנייתם הממוגדרת. על רקע אלה יעסוק הקורס בסיפורת העברית החדשה שבה מגולמים מושגים אלה בעלילת התבגרות של גיבורות וגיבורים ספרותיים כדי לעמוד על מידת תחולתם האוניברסלית או הממוגדרת של המודלים המקובלים.
דרישות קדם: קורס בסיסי (שיעור) "מבוא לסיפורת" (06801000) או "מבוא לנרטולוגיה" (06081136).
דרישות הקורס: קריאה שוטפת של חומר עיוני ותיאורטי; קריאה שוטפת של סיפורים ורומנים; הכנת עבודת ביניים; כתיבת חיבור סמינריוני מודרך; בחינת בקיאות על החומר העיוני.

The seminar offers an introduction to the definitions, models and the classic descriptions of the bildungsroman (novel of development, formation and education) in European literature and culture and in modern Hebrew and Israeli literature, all of which is based on the theoretical insights of concepts such as "childhood", "maturation", "education", "rite of passage", "self-presentation", "identity construction", "subjecthood", "gendered identity" – etc. This acquaintance will lead us to conduct a feminist-critical reading of these models, in order to identify their gendered structuring and bias. On this basis the seminar will examine the way in which these ideas are embedded in maturation stories of female and male protagonists of Hebrew literature, in order to reveal the universal or gendered extent of these common models.
Preliminary requirements: Basic course Introduction to Prose (06801000) or Introduction to Naratology (06081136).
Seminar Requirements: Regular reading of literary and theory works; short paper to be handed in during the semester; final seminar paper to be handed in at the end of the seminar; theory proficiency test.

תיאור הקורס: בספר הקלאסי של ביקורת הספרות הפמיניסטית The Madwoman in the Attic, מפרקות סנדרה גילברט וסוזן גובר את הדרכים להבניית הסובייקט הנשי בספרות: " Thus, because he is an author, a 'man of letters' is simultaneously, like his divine counterpart, a father, a master or ruler, and an owner: the spiritual type of a patriarch, as we understand that term in Western society." מתיאור זה של מבנהו או צורתו של הרומן במאות ה- 18-19 ולא רק מייצוג האידיאולוגיה שמייסדות אותן יצירות ענק של תרבות המערב עולה השאלה אותה חוקרות גילברט וגובר ובו בזמן הן גם חותרות תחתיה ומבנות אותה מחדש: "Where does such an implicitly or explicitly theory of literature leave literary women? If the pen is a metaphorical penis, with what organ can females generate texts?"
ראשית, יקראו הסטודנטים רומנים קנוניים מאת האחיות ברונטה, וג'ורג' אליוט שמאששים, מאייכים, חותרים תחת או מפריכים טענות שבהן מחזיקה ביקורת הספרות והביקורת הפמיניסטית בפרט. שנית, הסמינר יעמיד כלים חדשים לביקורת ספרות נשים. כלים אלה מתיימרים לטעון שספרות נשים כותבת מחדש—באופן סדיר ותדיר מהמאה השמונה עשרה ועד לספרות המאה העשרים—עמדות ספציפיות של הסובייקט הנשי בשפה ובשיח וגם בייצור התשוקה. בסמינר יחקרו הסטודנטים את מעמדה של ג'יין אוסטין—הרווקה הזקנה של הספרות האנגלית ובהרחבה המסמן המוחלט של מעמדה של הרווקה הזקנה בתרבות המערב—כפי שהוא עולה מאהבה ומשפט קדום. הסטודנטים יתבקשו לחקור ולהראות כיצד הסמל של הרווקה הזקנה מקבל מעמד אלגורי בתרבות ופועל לביזורו של האני כמו גם להחדרת מושג הדה-טוריטוריאליזציה לתוך הקורפוס הקנוני של הספרות. כמו כן, יבחנו הסטודנטים את החתירה תחת איבון המשמעות של המבנה המשפחתי שמעמידה מרי שלי בפרנקנשטיין. עם סיום הסמינר הסטודנטים יקראו טקסטים מאת קולט, ג'ין ריז, וירג'יניה וולף, ומרגריט דוראס. הסופרות מטרימות טענות שעולות בביקורת הספרות העכשווית. לאור יצירות מודרניות אלה הסטודנטים יבחנו מחדש טענות קנונית שרואות באישה רחם, כלי שברירי (delicate vessel)—שדומה גם לקופסת תכשיטים או ליומן אישי נעול על מפתח—העובר פטישיזציה כשהמבט הגברי מתאר את הקונטורים שלו, מגן על הספירה הביתית, וכך גם מכתיב את מרחב המחייה של הסובייקט הנשי באמצעים כלכלים ואסתטיים כמו גם את סגנון חייה של האישה, או את תפקידו של הסגנון בכתביה של הסופרת.
טקסטים וסרטים: מאמרים מאת גילברט, גובר, רות יזל, רולנד בארת', די. איי. מילר, וברברה ג'ונסון, כמו גם טקסטים פסיכואנליטיים של פרויד, לקאן, קריסטבה, וג'ולייט מיטשל. הסטודנטים יצפו בשני סרטים, The Lady Eve ומוות והעלמה.
חובות הקורס: קריאת חובה של כול הטקסטים, כפי שבהמשך יפורט בסילבוס, כמו גם צפיית חובה בסרטים, בין אם בהקרנות מאורגנות ובין אם באופן עצמאי. הסטודנטים יתנו רפרט בכיתה במהלך הסמסטר ועבודה סמינריונית או רפרט בסיום הסמינר.

Course Description: In The Madwoman in the Attic, the classical work of feminist literary criticism, Sandra Gilbert and Susan Gubar are deconstructing the feminine subject in literature: "Thus, because he is an author, a 'man of letters' is simultaneously, like his divine counterpart, a father, a master or ruler, and an owner: the spiritual type of a patriarch, as we understand that term in Western society." A question emerges from this description of the structure of the novel in the 18th-19th centuries—not just from the ideologies represented by these master texts of Western culture—which the scholars examine even while they subvert and reconstitute it: "Where does such an implicitly or explicitly theory of literature leave literary women? If the pen is a metaphorical penis, with what organ can females generate texts?"
First, students will read canonical novels that support, consolidate, subvert and even refute arguments made by literary and feminist criticism. Next, the students will read seminal articles in the field and fashion new tools for feminine criticism. These tools presume that feminine literature rewrites—systematically and perpetually from the eighteenth through the twentieth century—the specific postures of the feminine subject in language, discourse, and in the production of desire.
Texts and Films: Jane Austen, Emily and Charlotte Bronte, Jean Rhys, Mary Shelley, George Eliot, Colette, Marguerite Duras, Virginia Woolf, Alice Walker and articles by Gilbert, Gubar, Ruth Yeazelle, Roland Barthes, D. A. Miller, and Barbara Johnson, E. Anne Kaplan, Stanley Cavell, including psychoanalytical text by Freud, Lacan, Julia Kristeva, and Juliette Mitchell. Students will watch three films, The Lady Eve, Death and the Maiden, and Moonstruck.

הסמינר יעסוק בקשרים בין טראומה חברתית (טראומה שהגורם לה הוא מבנה חברתי דכאני: סקסיזם, הומופוביה, גזענות וכד') לבין בושה, כרגש דומיננטי בפסיכופתולוגיה פוסט-טראומטית.
טראומה ובושה יבחנו במסגרות השיח הפסיכואנליטי, הפמיניסטי, הפוסט -קולוניאלי והקווירי. את רגש הבושה נבחן גם במסגרת השיח העכשווי על פוליטיקה של רגשות, תוך דגש על אופייה הדיאלקטי של הבושה ותנועתה בין הכפפה להתנגדות.
נעסוק בקשרים בין בושה ודיכוי, בסוגיות עכשוויות שקשורות במוביליזציה של הבושה, בייצור ארכיון של ייצוגים אלטרנטיביים לפעולותיה המכפיפות של הטראומה בכלל ושל הבושה בפרט.
במסגרת הקורס נקרא טקסטים מאת: מרתה נוסבאום (Nussbaum), שרה אחמד (Ahmed), ג'ודית באטלר (Butler), קלי אוליבר (Oliver), אן סווטקוביק (Cvetkovic) ג'ורג'יו אגמבן (Agamben), איב סג'דוויק (Sedgwick) ורבות אחרות.

הסמינר עוסק בסוגיית המגדר בחברות מזרח-תיכוניות דרך בחינתם של נושאים מרכזיים. מתוך גישה ביקורתית הוא סוקר ובוחן מגוון של שיחים, תפיסות, אידיאולוגיות ופרקטיקות חברתיות, כללית ובהתמקד במקרים ספציפיים. אוריינטליזם, פוסטקולוניאליזם, פטריארכיה, 'מודרניזציה', מדינה, לאומיות ופרוייקטים לאומיים, אזרחות, פמיניזמים, משפחה ומשפחתיות, משטר 'כבוד המשפחה', גבריות ונשיות הם מכלול הנושאים העיקריים שהקורס בוחן מצד אחד את אופיים הממוגדר, ומצד שני הוא בוחן דרכם את נושא המגדר.
קהל היעד: סטודנטיות/ים למ"א בתוכנית ללימודי נשים ומיגדר
חובות הקורס: א. קריאה שבועית שוטפת של הפריטים הביבליוגרפיים;
נוכחות ב 80% מהפגישות והשתתפות פעילה בכיתה.
ב. חובות ביניים: הגשת 3-5 דוחות תגובה (היקף התגובה כ500 מלים) על פריטים ביבליוגרפיים (20% מהציון הסופי).
ג. רפראט (10%)
ד. חובה סופית: עבודה (70% מהציון הסופי).

This course examines gender in Middle Eastern societies by examining central related issues. Through a criticizing approach it reviews various discourses, notions, ideologies and social practices, generally and by focusing in specific cases. Orientalism, postcolonialism, patriarchy, modernization, state, national projects, feminisms, citizenship, family, sexuality regime, masculinities and femininities compose the range of issues that the course examines them as gendered in the one hand, and through which it examines gender, in the other hand.

הסמינריון יעסוק באתגר הפמיניסטי לכמה מהנחות היסוד של תפישת הידע המדעי ולפרקטיקה המדעית, הכרוך, בין היתר, בערעור או בתביעה להמשגה מחדש של רעיון האובייקטיביות המדעית, של היחס בין הערכי לעובדתי, של תהליך הגילוי המדעי ואופן בנייתן וכינונן של תיאוריות מדעיות. נקודת המוצא העקרונית של הביקורת הפמיניסטית בהקשר זה היא ההכרה, שידע ממוקם חברתית – דבר המחייב אותנו להתמודד עם השפעתו של ההקשר החברתי-מגדרי על סוג הידע שנייצר.
הדיון מכוון לחשוף את מקורות ההשראה הרעיוניים המרכזיים של ביקורת המדע הפמיניסטית כמו תומס קון (Kuhn) או וילארד קוויין (Quine) וכיוונים תיאורטיים ביקורתיים אחרים, שמתעוררים מתוך הצורך לספק מענה טוב יותר למערכת היחסים המורכבת והבעייתית, שמתפתחת בעשורים האחרונים בין מדע, טכנולוגיה וחברה.
לבסוף, ננסה לברר את טיבה של האלטרנטיבה הפמיניסטית הקונסטרוקטיבית, הקרויה "מדע פמיניסטי", ואת טיבן של ההשגות הביקורתיות או ההתנגדויות מבית ומחוץ .

דרישות הסמינריון: נוכחות רציפה ומעורבות בדיון; רפרט בעל-פה במהלך הסמסטר (שיוגש כעבודת גמר או ישמש בסיס לעבודה סמינריונית) (30%), חיבור סמינריוני בנושא שיתואם מראש (70%).

The seminar will examine the feminist challenge to some of the presuppositions of the conception of scientific knowledge and scientific practice, which involves, amongst other things, the call to re-conceptualize the idea of scientific objectivity, the relation between values and facts, scientific discovery and the process of constructing and establishing scientific theories. The basic point of departure for feminist critique in this context is the recognition that knowledge is socially situated, which in turn forces us to deal with the influence and effect of gender and social context on the type of knowledge we produce.
The discussion is aimed at exposing the main sources of conceptual inspiration to feminist critique of science like Kuhn or Quine, as well as other theoretical critiques which arise out of the need to provide a better means for handling the complex and problematic relationship that evolves in recent decades between science, technology and society.
Finally, we shall attempt to tackle with the nature of the constructive feminist alternative called "feminist science" and with the objections it produced from both within and without.

מטרת הקורס
בעוד שגברים הם ש"עשו" את האירועים המרכזיים של ההיסטוריה המערבית באמצעות השתלטות על הדת, הכלכלה, הפוליטיקה, הצבא, המדע וכל תחום מכריע אחר, הרי שלבחינת התנהגותם כבעלי מגדר וכמבני מגדר לא נודעה חשיבות מחקרית כלל. מזה כמה עשורים ולאחר התנגדויות אמוציונאליות רבות הפכו לימודי מגדר ולימודי נשים למרכיב מרכזי בחקר ההיסטוריה המערבית. מפנה מחקרי זה טמן בחובו הבטחה שקרמה עור וגידים רק לאחרונה: התבוננות מחקרית, קונספטואלית ואמפירית על גברים כיצורים בעלי מגדר ומבני מגדר.
הבניות מגדריות ורגישויות מגדריות מעצבות את עולמם ואת מעשיהם של אנשי העבר. במסגרת הסמינר נסקור את ספרות המחקר העוסק בדיוק בשאלות אלה מתוך ההנחה המחקרית, שהבניה מגדרית עומדת בראש מעייניהם של השחקנים ההיסטוריים. טענת הקורס היא, שמושגים היסטוריים מרכזיים כמו מעמד, לאומיות, מהפכה, מיניות, אלימות וכו' אינם נבחנים לכל עומקם ללא בחינתן של הבניות מגדריות וללא בחינת היחס ל"אחר" המגדרי. הקורס יבחן את התקרבותם של הגברים והנשים מאז המהפכה התעשייתית ולאור ערכי השוויון התיאורטיים שצמחו בתרבות המערב, וזיקתן של התפתחויות אלה למאבק הפמיניסטי לשוויון זכויות והשפעתן על הבניות של גבריות.
כן ייבחן הקשר בין משברים היסטוריים ובין ניסיונות ליצירת תרבות, חברה ומדינה בעלי דגם מקורי של "אדם חדש" מנקודת מבט מגדרית.
חובות הקורס ואופן שקלול הציון
1. נוכחות והשתתפות פעילה בכל המפגשים. אין חובת הגשת רפרט בעל-פה אך בונוס יינתן למגישי רפרט קצר בכיתה (20%).
2. הגשת עבודת ביניים קצרה (עד שני עמודים)(15%), ודו"ח קריאת ספר או מאמר (עד שני עמודים)(15%).
3. הגשת עבודת סיום קורס בהיקף של 15-10 עמודים (50%).

Throughout the past, men usurped the position of “history makers.” The major events in Western history - revolutions, technological and scientific innovation, religious reforms, wars, are mostly the making of men. At the same time, the examination of men in the past as gendered subjects and as constructing masculinities has been neglected and even avoided. Inspired by women’s studies, gender history and queer theory, this seminar explores recent empirical and conceptual research that examines the men of the past as gendered subjects.

This course claims that the construction of masculinities is not only a core concern and sensibility for men but it also shapes the very contours and formation of the historical processes, events and ideas they have generated. Thus, major historical concepts such as revolution, class, violence, xenophobia, sexuality, nationalism etc.
etc. must be entirely reexamined as having a gender dimension, especially when they are expressed in terms of new conceptions of a “new man” (Renaissance Humanism, the French Revolution, Zionism, the Russian Revolution, Fascism etc) The course will also examine the coming together of the sexes as of the nineteenth century in view of such developments as the industrial revolution, the emerging of liberal and socialist values of equality and the political demands of feminist activists

תיאור הקורס:
הגישה הפמיניסטית למשפט תופסת בעשורים האחרונים מקום מרכזי בחקר המשפט. בה בעת, המשפט
תופס מקום מרכזי בהבנת סוגיות במדעי הרוח והחברה. הקורס נועד לצייד חוקרות בכלים של ניתוח
משפטי-מגדרי, מתוך ההשקפה שקשה לחשוב על שאלה מחקרית במדעי הרוח והחברה שאין לה השלכות
משפטיות בכלל, והשלכות משפטיות מגדריות בפרט, או שאין לכלים האנליטיים והתיאורטיים של תחום
המשפט והמגדר מה לתרום להבנתה. נקרא מחקרים קלאסיים ומחקרים מן העת האחרונה, נעריך את
שיטת המחקר שלהם ואת תוקפם, נאפיין את סוג השאלות שהם שואלים ואת האופנים שבהם הם ניגשים
לפיתוח טיעונים ולגיבוש ממצאים, ונבחן מה ניתן ללמוד מהם על הדרכים לבחינתן של שאלות המעסיקות
משפטנים, מעצבי מדיניות ומדעני חברה ורוח כיום. הקורס יתפקד לא כהרצאה אלא כקבוצת קריאה ודיון
הדורשת השתתפות פעילה ומושכלת של חבריה.
דרישות הקורס:
1. הגשת 4 ניירות עמדה עד יום א' לא יאוחר מהשעה 10:00 בבוקר, לדואל של המרצה. ראו הנחיות
לכתיבת ניירות עמדה באתר הקורס (דרישת קדם).
2. הובלת דיון בכיתה של אחד הנושאים (דרישת קדם).
הגשת עבודה סמינריונית או רפראט ( 100% מהציון).
שימו לב: עד ליום 16 במאי עליכן לבחור נושא לעבודה הסמינריונית/הרפראט שלכן, ולשלוח לי את הנושא
בדואר. רצוי להגיע לשיעור ביום 30 במאי עם ראשי פרקים לעבודה.
21.2 מבוא: מגדר ומשפט , שיעור 1
7.3 חוק שיווי זכויות האשה כמפת דרכים , שיעור 2
חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א 1951- . יש להביא את החוק מודפס לכיתה.
,(1993) פנינה להב, "כשהפליאטיב רק מקלקל: הדיון בכנסת על חוק שיווי זכויות האישה", זמנים 47-46
.159-149
ניצה ברקוביץ, "אזרחות ואמהות: מעמדן של הנשים בישראל", בתוך: יואב פלד ועדי אופיר (עורכים) ישראל:
. מחברה מגוייסת לחברה אזרחית? ( 2001 ) עמ' 206-243
1
14.3 גוף האישה במשפט , שיעור 3
יופי תירוש "אליס בארץ ה(ה)מראה: הרהורים על השתקפויות הגוף הנשי בשיח על שילוב נשים בתפקידי
. לחימה", עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם בעריכת פרופ' דפנה ברק-ארז ואחרות, נבו, תשס“ז, ע' 885
.( בג"צ 4541/94 מילר נ' שר הבטחון, פ"ד מט( 4
21.3 פונדקאות , שיעור 4
.( סרט: גוגל בייבי (בימוי: ציפי ברנד פרנק, ישראל 2009
Amrita Pande, “Not an Angel, Not a Whore: Surrogates as 'Dirty' Workers in India, 16
Indian Journal of Gender Studies 141 (2009).
אייל כתבן "אבחנה מבדלת או הבחנה מבדלת? הקשר בין בדיקות רפואיות, גופניות ונפשיות כפויות לדיכוי
נשים והפלייתן" ע י ונים במשפט, מגדר ופמיניזם בעריכת פרופ' דפנה ברק-ארז ואחרות, נבו, תשס“ז, ע'
.849-884
Professor Pamela Ufer Ukeles 11.4 , 5 שיעור
חומר הקריאה יימסר בנפרד.
18.4 גוף נשי שמן ומופעיו המשפטיים , שיעור 6
יופי תירוש ”להתיר את הקשירה הפנימית: כתיבה על הגוף השמן בתרבות של רזון“ תיאוריה וביקורת 32 (גליון נושא על בושה,
.228-242 ( בעריכת מיכל בן נפתלי, הוצאת מכון ון ליר, אביב 2008
Yofi Tirosh, “Weighty Speech: Addressing Body Size in the Classroom” 28(3-4) Review of Education,
Pedagogy and Cultural Studies 267-280 (2006).
25.4 פמיניזם פוסטמודרני ומשפט , שיעור 7
אנאלו ורבין "'אני יודעת שאם לא אוכלים מתים, אבל זה מה שאני רוצה': מבט פמיניסטי על אנורקסיה
. ומשפט" עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם בעריכת פרופ' דפנה ברק-ארז ואחרות, נבו, תשס“ז, ע' 809-848
קתרין מקינון "פוסטמודרניזם וזכויות אדם", בתוך: פמיניזם משפטי בתיאוריה ובפרקטיקה (תרגום עידית
.121-139 ( שורר, עריכה דפנה ברק-ארז, רסלינג 2005
2.5 ביקורת פמיניסטית על דיני נזיקי ן , שיעור 8
יפעת ביטון "מחירן של דמעות: אינטרסים מיוחסי מגדר בעוולת הרשלנות" עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם
. בעריכת פרופ' דפנה ברק-ארז ואחרות, נבו, תשס“ז, ע' 285-233
9.5 הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית , שיעור 9
יש לקרוא לפני השיעור את חוברת הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית, באתר הקורס.
16.5 סדנת תהליכי כתיבה , שיעור 10
2
23.5 ביקורת פמיניסטית על דיני חוזים , שיעור 11
322-269 (תשס"ה). ( הלה קרן "שוויון בדיני חוזים: פרספקטיבה פמיניסטית" משפטים לא( 2
30.5 : סבב נושאי עבודות אחרי הגשת ראשי פרקים , שיעור 12
שיעור 13 : פמיניזם של צמתים: המקרה של נשים בתהליכי יישוב סכסוכים
37- ( סוג'ורנר טרות', "אני לא אשה" 1851 בתוך: ללמוד פמיניזם: מקראה (מגדרים, הקיבוץ המאוחד 2006
.40
נאדירה שלהוב-קיבורקיאן "כשחוקים הם כלי לדיכוי: השיח הנוגד של נשים פלסטיניות ומדיניות הריסת
הבתים" בתוך: עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם (דפנה ברק ארז ואח' עורכות, הקריה האקדמית אונו והוצאת
.463-500 ( נבו 2007
. 6ג 2 , חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א 1951- , סעיפים 6ג 1
אירית דלומי, ”קריאה מזרחית של החלטת מועצת הבטחון 1325 “, בתוך: לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית
.335-344 ( מזרחית (ערכה שלומית ליר, בבל 2007
החלטת האו"ם 1325 , תרגום לעברית.
3

Course description:
Feminist analysis of law has become central to the study of law in the last few decades. At the same time, law has become central for researchers in social sciences and the humanities. This seminar aspires to give participants the tools of gender-based legal analysis. Its underlying assumption is that it would be difficult to think of a research question in the social science or the humanities that would not have legal aspect, or to which feminist jurisprudence cannot contribute. We will read seminal and contemporary texts, assess their method and validity, characterize the type of questions they ask and the ways in which they develop arguments and establish findings. Topics will include: women in international law, Title IX and women in sports, gender and the workplace, analysis from the periphery intersecting identities, and postmodern feminism.
The seminar will be conducted as a reading group, and require active participation from participants. A significant part of the reading materials will be in English.

Course requirements:
Writing 2 response papers: 10% (pass/fail)
Class presentation of an item from the syllabus: 10% (pass/fail)
Seminar paper: 80%.

"The mother/ daughter relation is the dark continent of the dark continent, the most obscure area of our social order."
(אליזבת גרוס)
הקורס יצא למסע אל לב המאפליה של הסוביקטיביות הנשית. הוא יבקש לתור אחר מופעיו של הקשר הסבוך בין בנות לאימותיהן ואחר פישרו בטקסטים מן הספרות הקולנוע והאמנות הפלסטית.
חובות הקורס: 1. נוכחות והשתתפות פעילה. 2. הגשת עבודות ביניים (כחצי עמוד) לאורך כל הקורס. 3. הצגת רפראט. 4. הציון בקורס יקבע עפ"י ציון החיבור הסמינריוני שיכתב בסיומו.

The mother/ daughter relation is the dark continent of the dark continent, the most obscure area of our social order."
(Elizabeth Grosz)
The seminar would like to explore and investigate the ' heart of darkness' of female subjectivity. we will discuss the representations of this conflictual bond and their meanings in literature, film and art

הקורס הינו קורס שנתי המציע התבוננות סלוטוגנית, אשר בוחנת את התהליכים במסגרתם מתרחשת תנועה של אנשים לכיוון הקצה הבריא של הרצף בריאות/חולי. הדגש יהיה על נשים ונערות ששרדו מצבי קושי וטראומה בחייהן. לצד הלימודים התיאורטיים אודות גישות רלוונטיות כדוגמת גישת הכוחות, יתנסו הסטודנטיות בפועל בעשייה חברתית בתכנית ה"מנטורינג-נערות למען נערות", תכנית ייחודית המכשירה נערות שחוו מצבי קושי ומצוקה להיות מנטוריות לנערות במצוקה. העשייה החברתית תסייע בהדגמת הנושאים התיאורטיים כאשר המטרה הינה יצירת דיאלוג בין ההתנסויות האישיות לבין התיאוריות והממצאים האמפיריים בתחום זה.
קרדיט אקדמי: 2 ש"ס בכל סמסטר, סה"כ 4 ש"ס שנתי.
הקורס יתקיים בימי חמישי. בסמסטר א' בין השעות 8-10 ובסמסטר ב' בין 12-14.

מטלות הקורס

1. חובת השתתפות
הנוכחות בשיעורים היא חובה. הנך מצופה להגיע לכל השעורים ולתרום לדיון בכיתה.

2. קריאה
לכל שיעור יהיה עליך לקרוא את המקורות שברשימת קריאת החובה ולהתכונן לדון בהם בכיתה.

3. עבודת שדה
במקביל ללמידה בקורס תתבצע עשייה חברתית בשדה אשר תוכוון לקידום כוחות, עמידות וצמיחה של נערות. שדה הפעולה לעשייה זו יהיה במסגרת תכנית ה"מנטורינג, נערות למען נערות" באוניברסיטת תל אביב.
העשייה בשדה הינה שנתית, לאורך השנה האקדמית (ללא הפסקה במהלך חופשת הסמסטר) ומצריכה 2 שעות שבועיות.
עבור עבודת השדה יינתן קרדיט אקדמי: 1 ש"ס בכל סמסטר, סה"כ 2 ש"ס שנתי.
יום העשייה בשדה הינו יום שלישי בטווח השעות של 11:30-18:00, תוך ניסיון מרבי להתחשב במגבלות הלו"ז של הסטודנטיות.
* במקרים חריגים ייתכן וניתן יהיה לקבל אישור לביצוע עבודת השדה ביום ובמיקום אחר.

4. מתן ציון
עבודה מסכמת – 100%

This course is a one-year course offers a salutogenic outlook that examines the ways in which people move towards the healthy end of the health/disease spectrum. The emphasis will be on women and adolescent girls who have survived situations of hardship and trauma in their lives. Along with the theoretical studies concerning relevant approaches such as the strengths perspective, the students will obtain practical experience by participating in social activism through the "Mentoring: Girls for Girls" program, a unique program which prepares girls who have suffered situations of hardship and distress to be mentors of girls who are currently distressed. The social activism activities will aid in demonstrating the theories, the objective being to create a dialogue between the personal experience and the theories and empirical knowledge in this field.

בקורס נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, דרך סוגיות פמיניסטיות העולות מן היצירות והנדונות בטקסטים של בקורת מגדרית.

במהלך הסמסטר נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות "גבוהה"; מה בחווייה "המודרנית" של פריס גרם לשגשוג האמנים הגברים ולדיכוי ולהשכחה של נשים יוצרות; אילו נושאים וסגנונות בכל זאת יצרו הנשים האמניות בתקופה הנדונה; אילו מגמות חדשות עלו במחצית השניה של המאה העשרים שאיפשרו שינוי עמוק ומהותי במעמדן ובמיקומן של אמניות נשים; מה היתה השפעתו של העידן הפוסט מודרני על יצירתן של נשים ועוד.
חובות הקורס: קריאה שוטפת במהלך הקורס ומבחן בית.

In this course we will conduct a critical survey of the modern art history and of several canonical art works well-known, using feminist methodology and seminal texts regarding gender issues in these works.

We will perform re-readings of familiar subjects in art history and suggest interpretation that prevail in the contemporary disciplinary discourse, among them multi-culturalism; globalization and post-colonialism.

During the course will we survey two major time periods – the 19th Century and the 20th Century. In the first part, we will discuses and analyze artifacts from the European continent and in the second part we will move on to have a close look at art made in the Americas. We will be asking questions such as why so many of the art works focus on depicting the female body – mostly naked; what exactly was in the 'modern experience' of the 19th Century in Paris that gave way for man to prosper and to the exclusion of women-artists, and what kind of subjects, themes and media did women-artists work in during that period in spit of their difficulties; what is the connection and the relations between pornography and 'high art'; which new trends in the second half of the 20th Century gave way to new opportunities for women-artists and changed their position in the art-scene and in culture in general; and many more.

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם המערבי דימוי אידיאלי של גבריות? האם אשה נכללת בהגדרות אלו? האם יתכן אידאל שונה של אנושיות וסובייקטיביות?
כיצד המודל המדעי והתפישות האפיסטמולוגיות שבבסיסו קשורות למציאות חברתית? אילו מודלים של ידע מאפשרים יחסים חברתיים צודקים יותר?
מהו שיפוט מוסרי הרואה בהתנסות, ההיסטוריה והעמדה החברתית של נשים כר לגיטימי ופורה לשיפוטים מוסריים?
למה למעשה צריכות לשאוף נשים האם לשוויון ואולי להכרה בהבדל? האם אלו בהכרח סותרים?

דרישות הקורס: מבחן

The basic premise of feminist philosophy is that feminist struggle for equality requires re-evaluation of the basic structures of Western thought. Thus, feminist philosophy questions the fundamental understanding of Human reality and attempts to suggest new perspectives on traditional philosophical issues. In this course we will meet some of the most prominent thinkers of feminist philosophy, who represent the main theoretical standpoints of feminist philosophy. We will review their critic of the traditional metaphysical and epistemological ideal of humanity, rationality, knowledge and ethical agency. We will also evaluate the different suggestions for new understanding of these basic concepts, and the way they suppose promote social change.

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס, שלא נועד להציג גישה היסטורית של כרונולוגיה של התיאוריות הפמיניסטיות מראשיתן באקדמיה בסוף שנות הששים של המאה העשרים, מציב כנקודת המוצא שלו את הפילוסופיה הפוסטמודרנית ואת התיאוריות הפוסטסטרוקטורליות, תוך דיון בויכוח אודות התאפשרות פמיניזם פוסטסטרוקטורלי והפוליטיות של פוסטמודרניזם. בעיקרו, יעסוק הקורס בייצוגים של נשיות וגבריות והיחסים ביניהן, ובחשיבותם הקריטית של הייצוגים האלה לכינון הסובייקט. דרך סרטים, דימויים בפרסומות, סיפורים וקטעי פילוסופיה ועיתונות ייבחנו הסוגיות המרכזיות בשאלת הייצוג: כיצד נוצרים סטריאוטיפים, מה הפונקציות שלהם וכיצד חלים בהם שינויים; כיצד מוצרי תרבות מייצרים ומאשררים סטריאוטיפיזציה נשית וגברית; ועל אילו שאלות מנסות התיאוריות הפמיניסטיות לענות בהתייחס לייצוגים אלה. בעזרת מאמרים ייבחנו שאלות של היחסים בין החומריות לבין הייצוג; של אופני הקליטה (קריאה) האפשריים של מוצרי תרבות – הגמוניים, מהפכניים וחתרניים; ותיאוריות של כינון סובייקט והתפקיד של טקסטים בתהליך הבלתי נפסק והחוזר שוב ושוב הזה, בדגש על הזהות המגדרית.

חובות הקורס: נוכחות והשתתפות. קריאה שוטפת במהלך הקורס.
בחינות במהלך הקורס: יתקיימו 2-3 בחינות בקיאות והבנה קצרות במיוחד על מאמרים.
חובת סיום הקורס: בחינת כיתה.

This course will focus on concepts, problems, and theories that occupy the most recent, cutting-edge thoughts on gender. As a starting point for this course’s point of view on current feminist theories, issues raised by Postmodern philosophy and Poststructuralist theories such as the centrality of ideology and its contribution to political activism, solidarity, and gender-agency will be discussed. Also in discussion will be issues of subject-constitution and the centrality of “Reading” texts for self-constitution of an ever-changing, never coherent subject. These issues and others will be exemplified through the study of men’s and women’s representations: stereotypical (hegemonic), revolutionary, and subversive, in films, stories, and media. Issues such as representation and matter; the relations between feminist theories and postcolonial and queer theories; and how does stereotype matter will accompany the study of basic notions such as the concepts of “gender,” “otherness,” and “the female secret,” and the understandings of women’s writing, some of the chronology of the rise of feminist theories in philosophy and theory and their relevance today, and contemporary offshoots such as the study of “the body,” of nationality and post-nationality, and of the politics of the gaze and its variety of hierarchical power relations.

מטרת הקורס היא בחינת המשפט הישראלי לאור תיאוריות פמיניסטיות שונות. לצורך בחינה זו נסקור בתמצית תיאוריות פמיניסטיות מגוונות וניסיונות סינתזה ביניהן, תוך התמקדות ברלוונטיות שלהן לניתוח פמיניסטי של המשפט. על בסיס הרקע התיאורטי, נבחן סוגיות מגדריות ספציפיות שבהן עוסק או שותק המשפט הישראלי. בין היתר, נדון בהיבטים מגדריים של יחס המשפט הישראלי לשוק העבודה בשכר, למשפחה/ות, ולזכויות חברתיות.

ציון: 100% בחינה שתינתן בסוף הקורס

The goal of the course is to examine the Israeli law in light of different feminist theories. For this examination we will review in a nutshell a variety of feminist theories and attempts to synthesize between them, while focusing on their relevancy to a feminist analysis of the law. Based on the theoretical background, we will review specific gendered issues the Israeli law deals with or is silent about. Among others, we will discuss gendered aspects of the Israeli law’s attitude towards the labor market, family/ies and social rights.

מטרת הקורס : פתיחות רגישות , שיפור תקשורת בין-אישית ובין-קבוצתית , הגברת המודעות העצמית והבנת הזולת. למידה על הקבוצה הקטנה והבנת תהליכים קבוצתיים.
הלמידה מבוססת על התנסות אישית בתהליך קבוצתי והמשגתה בעבודה מסכמת.

Developing self awareness, as well as sensitivity and an ability to understand one's fellowmen.
Enhancing communication methods;
Gaining insight into group dynamics.
Learning and participation is based on personal experiencing within the group process, together with a theoretical conceptualization culminating in a summarizing paper

המחקר האיכותני הולך ותופס מקום נכבד בחקר העולם החברתי. לתיאוריות הפמיניסטיות תרומה רבה להתפתחות העקרונות התיאורטיים והמעשיים של מחקר זה. הקורס עוסק בקשר שבין תיאוריות פמיניסטיות לבין שיטות המחקר האיכותניות תוך התייחסות לסוגיות של שאלת מחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, ניתוח ופרשנות, ייצוג, תוקף ואתיקה. מאמרים מתודולוגיים ודוגמאות למחקרים פמיניסטיים ילוו את הקורס. מטלת הביניים תוגש בכתב ובה תיאור של בחירת שדה מחקר ושאלת מחקר ראשונית, והעבודה סופית תתאר התנסות במחקר פמיניסטי העושה שימוש בכלי מחקר איכותניים.

ציון: מטלת ביניים (ציון עובר), 5% השתתפות פעילה בקורס והפגנת בקיאות בחומר הקריאה, 95% עבודה סופית

Qualitative research gains growing importance within the study of the social world. Feminist theories contributed substantially to the theoretical and practical principles of this research. This course deals with the relation between feminist theories and methodology. It looks into the questions of research question, the studied population, research tools, analysis and interpretation, representation, validity and ethics. Throughout the course methodological articles and examples of feminist studies will be discussed. Description of the field research and question will address as intermediate task. Feminist research that uses qualitative methodology will address as final work

תיאור הקורס:
נרטולוגיה (narratology) היא תורת הסיפור – כל סיפור באשר הוא רצף של אירועים המייצגים את פעולותיהן של דמויות במשך של זמן.
לפיכך לימוד עיקרי הנרטולוגיה הוא משמעותי עבור מי שעוסק ביצירת "סיפורים" בספרות, בקולנוע, בכתיבה עיתונאית, בדיווח על אירועים, בכתיבה דוקומנטארית, בהיסטוריוגרפיה, בכתיבת ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, בכוריאוגרפיה וכיוצ"ב. ממילא, זהו תחום שעשוי לעניין כל קורא וצופה, שמבקש לבצע קריאה או צפיה "חזקות", עשירות ורבות משמעות.
בקורס זה נדון במבחר מעיקריה של הנרטולוגיה, תוך התבוננות ביקורתית בהיבטים מסורתיים וקאנוניים מול היבטים פוסט-מודרניים וחתרניים. כל הנושאים שיילמדו בקורס יוצגו תוך חקירת אופיים בכפל מבט: מבט מן המרכז ומבט מן השוליים.
נושאי הקורס: מהי דראמה? מהם הז'אנרים הסיפוריים? מהי עלילה סיפורית וכיצד היא נבנית? מהם התחלות וסיומים של סיפורים? מהם נקודות המפנה, השיאים וההתרות של עלילה סיפורית? כיצד נבנית הדמות הסיפורית ומה תפקידיה? מהן דמויות סטריאוטיפיות וכיצד נבנית אינדיבידואליות של דמויות? מהם גיבור/ה ואנטי-גיבור/ה? כיצד מיוצגים בסיפור חומרים של רקע, אווירה, מקום וזמן? מה תפקידו של מספר הסיפור? מהי פרספקטיבה סיפורית ומבט סיפורי ומהם סוגיה? כיצד מתורגמים נושאים ורעיונות לעלילות סיפוריות? כיצד נבנים בסיפור סמלים ומוטיבים? כיצד מיוצגים משכי זמן משתנים בסיפור? ועוד.
להדגמה ולאיור הנושאים הנלמדים ישמשו מבחר של טקסטים מן הספרות העברית והכללית ומן הקולנוע.

את הקורס ילוו שני ספרים בסיסיים, שקריאתם בשלמותם היא חובת התלמידים:
1. שלומית רמון-קינן, 1984, הפואטיקה של הסיפורת בימינו, ספריית פועלים.
2. Mieke Bal, 1986, Narratology: Introduction to the Theory of
Narrative, University of Toronto Press.

חובות הקורס:
השתתפות בכל השעורים והתמצאות בחומר הנלמד, כולל רשימת סיפורים.
בקיאות בשני הספרים הנ"ל.
בחינת סיום שמשקלה 100% בציון הקורס.

Undergraduate Introduction (Cinema Dept., Hebrew Lit. Dept., Women & Gender Program, Multidiciplinary program in the Arts)
Narratology is the theory and study of narrative, which regards stories as sequences of events representing the actions of characters through time.
Studying narratology is therefore of highly importance for those who deal with creating stories in all fields and genres: literature, film-making, journalistic writing, reporting and testifying events, documentary writing, historiography, biographies and autobiographies, choreography etc. In any case, narratology is a field of study likely to be relevant and interesting for any reader or viewer seeking to experience a "strong", rich and meaningful reading.
In this course we shall discuss some of the basic and fundamental principles of the narratology, while retaining critical observance of the traditional and canonic aspects versus the post-modern and subversive ones. All topics to be discussed during this course will be presented through a double perspective: from the center of narratological tradition to the margins and vice-versa.
Topics to be addressed during this course are: What is drama and the dramatic? What are the literary genres and are they restrictive? What is a plot and how is it constructed and presented? What are beginnings and endings of stories? What are turning points, the peaks and the unraveling points of the plot? How a literary character designed and what are its functions? What are stereotypical characters and what produces a character's individuality? What is a hero and anti-hero? How are elements of background, atmosphere, place and time represented? What is the function of narrator? What is a narrative perspective and a narrative gaze and what are their various types? How do different themes and ideas become "translated" into plots? What is the role of symbols and motifs? How are different duration of times represented in the story? Etc.
A wide selection of literary and cinematic works taken from the Hebrew and the general literature and cinema will accompany the course.
2 basic text-books will accompany the course, and full acquaintance with their content is a requirement:
1) Shlomith Rimmon-Kenan, 1984. Narrative Fiction: Contemporary Poetics, Translated into Hebrew by Hanna Hertzig, Sifriat Poalim. (in Hebrew)
2) Mieke Bal, 1986. Narratology: Introduction to the Theory of Narrative, University of Toronto Press,
Course Requirements:
(1) Full attendance and participation and good acquaintance with course topics, including the list of works posted on the course website.
(2) Intensive acquaintance with the books mentioned above.
(3) Final Examination - 100% of the final grade.

ביולוגיה ומגדר הקורס הוא מבוא לביקורת פמיניסטית על תחומי הביולוגיה שהם רלוונטייים לדיון הציבורי העכשווי על מגדר. בקורס נדון על דוגמאות מתחומי הגנטיקה, האבולוציה, הסוציוביולוגיה, האתולוגיה, מדעי המוח ונציג ניתוח של גישת הביולוגיה לנקבות ונקביות. הביקורת במדעי המוח גם מראה את השימוש בביקורת פמיניסטית ככלי לניתוח של יחסי כוח. נדון בהבדלים בין המינים במוח – האם קיימים הבדלים ואם כן מה הם? הקורס מותאם לסטודנטיות/ים בלי ידע בביולוגיה. דרישות הקורס – הגשת עבודה קצרה בסוף הסמסטר.

Course for Women’s Studies Program, Tel Aviv University
1 semester course, 2 hours/week
frontal lectures followed by discussion in the classroom
for students of all faculties, general BA and higher with no biological background.

This course is an introduction to feminist criticism of the fields of biology relevant to the current gender debate, dealing briefly with genetics, evolution, sociobiology, ethology, neuroscience and medicine, with discussion of the theme of gender differences in the brain. The course provides examples of both standpoint criticism and deep feminist social criticism. The course is intended for students with no background in biology. Course requirements are submission of a paper at the end of the semester.

1. Human Evolution
General theories of evolution and population biology, roles assigned to females, feminist critique of scenarios of human evolution. Bleier pp 15-46

2. התנהגות בעלי חיים- קבוצות חברתיותEthology and Sociobiology (animal behavior and social groups)
Basics of ethology, including sociobiology, and feminist critique of sociobiology. Example: analysis and critique of research on primate behavior, ranking systems, competition vs. cooperation.

3. Primate sexuality (chimpanzees and bonobos)
Studies of chimpanzees and bonobos are relevant for considering the sexuality of women but the pitfalls of biologistical considerations of human behavior must be considered. Brief description of the field of primatology; with its split into feminist and mainstream primatology and the consequences for modern primatological research. Hrdy,1983, 131-160

4. Women’s sexuality-1 (research on the female body)
Criticism of modern functional anatomical research on female reproductive organs; misconceptions and ignorance. Bleier 162-193

5. Women’s sexuality-2 (female sexual response and reproductive system)
Research on the human female sexual response - the history of the research and analysis of misconceptions in biology and medicine, effect of misconceptions on women's behavior.

6. Maternal instincts
Sociobiological analysis of mothering, of the pressures on both primate and human mothers and the decisions they had and have to make, of the effect of the environment and social networks and the evolutionary selection pressures on the child. Hrdy, 1999, pp. 3-54

7. Women and Medicine
Women in the medical system and the health services as patients, doctors and policy makers. The new gendered approach to general medicine. The medicalization of women's reproductive processes. Women and dealings with the medical profession.

8. Brain Research(the two hemispheres of the brain, lateralization)
The split-brain and hemispheric asymmetry. Sex differences in asymmetry, corpus callosum and lateralization of language - feminist critique of research. Fausto-Sterling 115-145

9. Embryonic development of the brain (the role of the sex hormones)
Sex hormones, sexual orientation, history and analysis of various theories on the differentiation of the brain in females and males. Fausto-Sterling 170-195

10. Are there sex differences in the brain and cognition
Size, lateralization, causes of differences, genetic, hormonal, environmental. Hormones and behavior, role of hormones in brain function. Critique Halpern 79-182

11. Neurobiology (research on the organization of the nervous system to create behavior)
Overview of the single neuron approach vs. neuronal populations and neural networks. Problems of reductionism. Holistic approaches to neuronal bases of behavior. The feminist discussion on "holistic" vs. "analytical' research. Deep feminist criticism of power relation sin scientific models.

12. A brief introduction to genetics.
Genetics and inheritance, how genes work; single gene traits, multiple gene traits; DNA and RNA, construction of proteins biological determinism and environmental pressures. Hubbard & Wald pp. 39-57; Additional reading B. Rothman:

13. General discussion
The gender debate: biological perspectives and the relevance of biology. Dangers of biological determinism

Reading list

1. Bleier, Ruth. 1984 Science and Gender: A critique of Biology and its Theories on Women. Pergamon Press, Oxford.
2. Fausto-Sterling, Anne. 2000 Sexing the Body. Basic Books, New York
3. Halpern, Diane F. 2000 3rd ed. Sex Differences in Cognitive Abilities. Lawrence Erlbaum, NJ.
4. Hubbard, Ruth and Elijah Wald, 1993 Exploding the Gene Myth. Beacon Press, Boston.
5. Hrdy, Sarah Blaffer. 1983 The Woman that Never Evolved. Harvard Univ. Press, Cambridge, Mass.
6. Hrdy, Sarah Blaffer. 1999 Mother Nature: Maternal Instincts and How They Shape the Human Species. Ballantine Books
7. Van den Wijngaard, M. 1997 Reinventing the Sexes: The Biomedical Construction of Femininity and Masculinity. Indiana University Press, Bloomington.
8. Wong Yut-Lin 1998 Integrating the Gender Perspective in Medical and Health Education and Research. Paper at the UN Expert Group Meeting on Women and Health: www.un.org/womenwatch/daw/csw/integrate.htm

Optional reading matter
1. Birke Lynda 2000 Feminism and the Biological Body. New Brunswick. NJ
2. Gowaty, P.A. 1996 Feminism and Evolutionary Biology; Boundaries, Intersections, Frontiers. Chapman and Hall, NY
3. . Lewontin, R. 1992 Biology as Ideology: The Doctrine of DNA HarperPerennial, New York
4. Lorber J. and Moore , L.J. 2002 Gender and the Social Construction of Illness (2nd edition), Altamira Press.
5. Rothman, Barbara K 1998 Genetic Maps and Human Imaginations: The Limits of Science in Understanding Who We Are. Norton Press, NY.
6. Schiebinger, L. 1999 Has Feminism Changed Science? Harvard Univ. Press, Boston USA. Whole text available at www.hup.harvard.edu/educators/pdf/schhax.pdf
7. Spanier, B. 1995 Im/partial Science: Gender Ideology and Molecular Biology, Indiana Univ. Press. Indiana.
8. http://zygote.swarthmore.edu/fert11a1.html The Importance of Feminist Critique for Contemporary Cell Biology. Hypatia 3 (Spring, 1988): 61 - 75. updated 1997

Course requirements
1. A paper of 10 pages to be written on a subject chosen by each student that is related to the material and the critical aim of the course, that is the paper should include a survey and feminist criticism of a biological subject or biological research or be a gender-based investigation of the intersection of biology and society/culture in a specific area. Each paper must include a bibliography of at least 5 references outside the given reading list. The mark for this paper is 100% of the course mark.

יצירתה של סימון דה בובואר היא אבן פינה בהתפתחות המחשבה הפמיניסטית של המאה העשרים.

הקורס יבחן את התפתחות הפמיניזם הצרפתי מדה-בובואר ועד ימינו, תוך התייחסות לכותבות הפמיניסטיות המרכזיות של שנות השבעים: הלן סיקסו, לוּס איריגארי, ג'וליה קריסטבה, קריסטין דלפי, אנטואנט פוק, מוניק ויטיג ואחרות.

נקרא קריאה פרטנית בטקסטים מרכזיים ומייצגים של ההוגות האלה, וכן נבחן את תרומתן למחשבה הפמיניסטית ולשיח הביקורתי הפמיניסטי (הסוציולוגי, הספרותי, הפסיכואנליטי), כמו-גם את הבעיות שהן מעוררות ואת הביקורת עליהן (אליזבת' גרוס, גאיאטרי ספיבק, ג'ודית באטלר, טוריל מוי ואחרות).

מטלה סופית: עבודה

Simone de Beauvoir’s writings constitute a cornerstone in the development of the XXth century’s feminist thought. The course will examine the evolution of French feminism from Simone de Beauvoir up to the present, considering the central feminist writers of the ‘70s: Helene Cixous, Luce Irigaray, Julia Kristeva , Christine .Delphy , Antoinette Fouque , Monique Wittig and others.

We shall be reading in detail central and representative texts of those female thinkers, and we shall also examine their contribution to the feminist thought and the critical feminist dialog (sociological, literary, psychoanalytical), as well as the problems they raise and the criticisms expressed against them (Elisabeth Grosz, Gayatri Spivak , Judith Butler, Toril Moi and others).

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן פילוסופי. כקוראים, הסטודנטים עדים לכך שהספרות צומחת מתוך אמת אישית וחברתית שאותה הופך הסופר לנגישה. כצופים, רואים הסטודנטים שהמדיום הקולנועי מתעתע כפי שדימויי חיי היומיום—המודעים ואילו שמקורם במוח הלא מודע—משטים בנו. אך בדומה לחוויית היומיום שהיא מקוטעת ושבורה ובכול זאת מייצרת תובנות או אפשרות להכללה, כך גם המבע הקולנועי והטקסט הספרותי יוצרים ברירות או קריאות. הסרט השלם מושתת על חיתוכים ועריכה שמהם עולה אמת אישית וחברתית ביחס למבנה העולם והתודעה שמתמודדת עימו. אך מכיוון שהצדק הוא מבנה אבסטרקטי ומורכב, המבע הלשוני מתקשה לייצג אותו באופן מועיל. הקולנוע והספרות מפתחים שיטות טכניות שמעמידות את הצדק במרכזה של היצירה גם כשזו מתארת מגוון רחב של אירועים.
מהו הקשר בין קולנוע וספרות לצדק, בין הבמאי/סופר לבין האפשרות לייצג שאלות שרק כוח השיפוט יכול להכריע בהן? מהו הקשר בין פעולת השיפוט והאפשרות להגדיר צדק, לבין בימוי כתיבה וקריאה, במיוחד בתקופה בה אנו חיים? בנוסף לכך ישאל הקורס מהו הקשר בין נרטיב להיסטוריה, בין וידוי לצדק, בין סיפור להישרדות, ובין משל לידיעה?
בשיעור יקראו הסטודנטים מהווידויים ויסבירו מה מביא את רוסו להעמיד למשפט את ז'אן-ז'אק. הסטודנטים יקראו את גזר הדין במשפטו של פלובר ויסבירו כיצד שופטת החברה את הסופר, בו בזמן שאמה בובארי, הגיבורה, חיה למען מימוש רצייתה, וכך מהווה מראה שמשקפת אי-צדק חברתי. הסטודנטים יבדקו קשרים בין "בפתח החוק" של קפקא ומאמרו של דרידה על הסיפור, לבין "דו"ח לאקדמיה," ויסבירו את הפער בין צדק למערכות של משפט וידע מובנים. בהמשך יבדקו הסטודנטים את מקומו של הצדק ביחס למות-המספר אצל בנימין. הסטודנטים יסבירו באילו מובנים שלילת כושרו של העד לדבר ולהאשים מבטלת קיומו של צדק, על פי ליוטר, אמרי, והרטמן. עוד יקראו הסטודנטים כיצד מסביר פרידלנדר את החלטתו של הרייך השלישי לחוקק חוקים מנוגדים לעקרונות מכוננים של המשפט שממילא הורסים את אפשרות חשיבתו של צדק. הסטודנטים ינתחו את מעמדו של המונולוג אצל קאמי ואת הקשר שלו לבגידה, להונאה עצמית, ולניסיון למסד צדק באיחור. הסטודנטים יחקרו קשר בין הלא-מודע והאירוע הטראומתי שהוא זוכר לבין הרצון לדעת/לכונן אמת. הסטודנטים יבדקו האם, לדעת מוריס בלנשו, קורבנות האסון יכולים להיות אקטיביים ולספר את סיפורם או שהאסון מכתיב את הסיפור שיספרו, את החלום שיחלמו, ואת החיים שינהלו? במהלך הקורס, יחקרו הסטודנטים קשר בין אי-פתיחות לאי-צדק כפי שאלו משתקפים בחמישה סרטים שדנים בקשר בין קולנוע להליך השיפוטי ולעקרונות הצדק המופשט: קרמר נגד קרמר, החותם השביעי, משפטי נירנברג, ביטוח חיים כפול, ונערה עובדת.
בסיום הקורס, בשיעור האחרון, יש להגיש עבודת בית קצרה (7 עמודים).

The course will describe connections between justice and film and literature by examining texts, films and psychoanalytical and postmodern articles on film and literature. Film and literature are interested in justice because in them something overt or covert is useful. The "storyteller" is a man who can give advice to his readers says Walter Benjamin. Film is a system of images that thinks life philosophically. As readers, students are witnessing that literature emerges from a personal and social truth that the storyteller makes accessible. As spectators, students see that the cinematic medium is misleading as the images of daily living—conscious images and those that emerge from the unconscious mind—mislead us. But in the same way that daily experiences are discontinuous and yet they produce possibilities of understanding or generalizing, film and literature clarify and create readability. The finished film is based on cutting and editing that uncover a personal and social truth related to the structure of the world and the consciousness that copes with it. Yet, because justice is an abstract complex structure language does not usefully represent it. Film and literature develop technical methods that position justice at the core of the work even when it describes a large variety of events.
What is the relation of film and literature to justice, of the director/author to the possibility of representing questions that uniquely the power of judgment can decide upon? What is the relation of judging and the possibility to define justice to directing, writing and reading, especially in the times in which we are living? What is the relation between narrative and history, confession and justice, storytelling and survival and allegory and knowledge?
Films and Texts: Kremer vs. Kremer, The Seventh Seal, Judgment at Nuremberg, Double Indemnity, Working Girl, Rousseau, Flaubert, Kafka, Camus, Derrida, Benjamin, Lyotard, Amery, Hartman, Friedlander, Blanchot and Freud.

הקורס ידון בתפקיד "הרעיה הטובה" המסורתי, כפי שהוא משתקף ב"בית הבובות" של איבסן, "מרת דאלוויי" של וירג'יניה וולף, "הו, הימים המאושרים" של בקט ועוד. לניתוח הטקסטים יתלווה רקע היסטורי על תפקידי הרעיה בתרבות המערב.

The course deals with the traditional wife as reflected in Ibsen's "Doll's House", Woolf's "Mrs. Dalloway", Beckett's "Happy Days" and other texts.
A historical background of the wife's role in westeren culture accompanies the discussion of the literary texts.

הקורס בודק דפוסים שכיחים של תפיסת האם בתרבות המערב, החל מדמטר וכלה באגדות הילדים הפופולריות עד היום ("כיפה אדומה", "שלגיה", "רפונזל" ועוד).

The course examines prototypes of mothering in the West, from Demeter to popular firytales (e.g. "Little Red Riding Hood", "Snow-White", "Rapunzel").

בעברו, תיפקד המונח "קוויר" (Queer) כתיוג משפיל למוזרות ולשונות מינית. כיום, ומזה כעשרים שנה, קוויריות מציינת עמדה (תיאורטית ומעשית כאחת) של ביקורת רדיקלית. קוויר שימר את הוראתו כ"מוזר" והפך לפרספקטיבה "זרה" הממנפת את הזרות שלה להשקיף באופן ביקורתי על מגוון של תחומי ידע, יצירה ועשייה: פוליטיקה, היסטוריה, ספרות, פילוסופיה, תרבות, ובעצם - מה לא. בראש ובראשונה, ביקורת קווירית מוסבת על שאלות של זהות (אישית וחברתית): מה זה אומר להזדהות כ-, ו"להיות", למשל, לסבית, סטרייטית, אישה טרנסג'נדרית, אימא, רווקה, סטודנטית, יהודיה חילונית, אנושית? כיצד זהות נבנית ביחס לאידאלים נורמטיביים? איזה תפקיד ממלא הגוף שלנו בתוך הבנייה זו? במענה לשאלות אלה, ביקורת קווירית מערערת את חזות ההכרח, המובנות מאליה והטבעיות (לכאורה) של קטגוריות זהות, כמו גם של מבנים שונים התומכים בקטגוריות אלה ונתמכים על ידן: יחסי שארות וקירבה, צורות של תשוקה, אופני חוויית הנאה, דרכי התנהלות גופנית, ובכלל, אופני פעולה ומחשבה בעולם.
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטיות והסטודנטים עם מושג הביקורת הקווירית, כפי שזו מוסבת על שאלות של זהות, ולעמוד על ההשלכות האתיות-פוליטיות של ביקורת זו. בחלקו הראשון של הקורס נערוך היכרות עם מסגרת המחשבה הקווירית: נציג את ההקשר ההיסטורי והרעיוני שממנו צמחה תיאוריה קווירית, ובפרט נדון בקשר שבין תיאוריות פמיניסטיות לקוויריות; ונעמוד על מספר מושגי מפתח והבחנות, כדוגמת ההבחנה מין/מגדר/מיניות, ביצועיות, ניידות מגדרית, וכמובן, קוויריות. מסגרת המחשבה הקווירית תוצג כפרוייקט ביקורת פוסט-סטרוקטורליסטית רדיקלית על זהות: על היחסים שבין הגוף, צורות של נורמטיביות, והליכי הבניית הסובייקט. נתייחס בחלק זה, בין היתר, לטקסטים של גייל רובין, מוניק ויטיג, מישל פוקו, ג'ודית בטלר, מייקל וורנר, ודייויד הלפרין.
בחלק השני, נדון בישומים האתיים והפוליטיים של ביקורת קווירית. בעולם המושגים הכללי שבו נעסוק (פוסט-סטרוקטורליזם) נראה כי אתיקה ופוליטיקה, גם אם ניתנות להבחנה, אינן ניתנות להפרדה. נעמוד על המחויבות האתית-פוליטית של הפרוייקט הקווירי לחולל שינוי חברתי ואישי, ועל המפגש ההכרחי מחד, הבעייתי מאידך, בין קוויריות לאתיות. נציג מספר צורות של מפגש כזה, בין היתר, דרך עבודות של בטלר, פוקו, הלפרין, וורנר. אצל בטלר, נדון בביקורת על פוליטיקת זהות ליברלית, ובתפישה חלופית של פוליטיקה כחזרה פרודית חתרנית; אצל וורנר, נדון בפוליטיקה של בושה מינית ובאתוס חלופי שמציעות קהילות קוויריות; ואצל פוקו והלפרין, נדון באתיקה כתהליך של יצירה עצמית אסקטית (ascetic) ובפרט ב"אסקטיקה הומוסקסואלית" כדרך אפשרית להתנגד לצורות מודרניות של כח. שתי תימות מרכזיות תלווינה את הדיון לאורך הקורס: חשיבותו של הגוף המיני כאתר מרכזי לעשייה אתית ופוליטית, והאופן שבו העמדה הקווירית-אתית מתפתחת מתוך, ונקשרת אל, מציאות חיים להט"בית (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים), אך לא בהכרח מוגבלת ברלוונטיות שלה לאחרים מיניים או מגדריים. להמחשת חלק מהרעיונות שילמדו, נצפה בסוף הקורס ב- Gendernauts, סרט דוקומנטרי מ-1999 על קהילת הטרנסג'נדר בסן-פרנסיסקו.

הקורס יסתיים בבחינת בית שהציון עליה יהיה ציון הגמר.

ידע קודם: (מבואי) בתיאוריה ביקורתית או בפילוסופיה של המוסר.

Originally invoked as derogatory for sexual deviance and oddity, the term “queer” since the 1990s has come to designate a position, both theoretical and practical, of radical critique. Maintaining its meaning as “strange”, queer is an “outsider” outlook, critically scrutinizing various fields of knowledge and practice: politics, history, literature, philosophy, culture, and what not. Queer criticality is chiefly directed at questions of identity: What does it mean to identify as-, and “be”, lesbian, straight, a transgender woman, a mother, a student, a secular Jew, human? How is personal identity constructed in relation to normative ideals? What part does our body have to play in this construction? Answering these questions, queer criticality disturbs the appearance of necessity, taken-for-grantedness and (alleged) naturalness of identity categories, as well as the different structures supporting these categories and being supported by them: kinship, forms of intimacy and passion, modalities of pleasure and bodily behavior, and in general, modes of acting and thinking in the world.
The purpose of the course is to acquaint students with the tenets of queer critique as it pertains to questions of personal identity, and elaborate on the ethico-political implications of this critique. We will begin with an introduction of the queer framework: presenting the historical and conceptual context from which queer theory has evolved; discussing the relations between feminist and queer thought; and elaborating on key concepts and distinctions, such as the distinction sex/gender/sexuality, performativity, gender mobility, and of course, queer(ness). The queer framework will be presented as a radical post-structuralist critique of identity, problematizing the relations between the body, forms of normativity, and the on-going process of subject formation. The discussion here will draw selectively on the works of, inter alia, Gale Rubin, Monique Wittig, Michel Foucault, Judith Butler, Michael Warner, and David Halperin.
In the second part of the course, we will discuss the ethico-political implications of queer critique. In the context of our general framework (poststructuralism), we will see that while distinguishable, ethics and politics are inseparable. Elaborating on the ethico-political commitment of queer critique to effect personal and social change, we will discuss the both unavoidable and problematic encounter between queerness and ethicality. We will then present a number of such encounters through, inter alia: Butler’s critique of identitarian politics and and her view of political action in terms of subversive-prodic repetition; Warner’s discussion on the politics of sexual shame and an alternative ethos to be found in queer communities; and Foucault’s and Halperin’s account of ethics as a process of ascetic self-becoming, specifically “homosexual ascesis” as a means to resist modern forms of power. Throughout the entirety of the course, the significance of the sexual body as a key locus for ethical and political work will be foregrounded. Importantly, we will also see how the queer ethical endavour originates in, and is related to, LGBT (Lesbian, Gay, Bi, Trans) realities, but is not necessarily confined in its relevance to sexual or gendered others. To illustrate some of the concepts taught, at the end of the course we will watch Gendernauts, a 1999 documentary on San Francisco’s transgender community.

The course will conclude with a home exam that will determine the final grade.
Prerequisites: (introductory-level) knowledge in critical theory or moral philosophy.

השיח הפסיכואנליטי מתאפיין בניסיונות מגוונים ודינאמיים להבין, להבנות ולפרק את המשמעויות של מגדר בעבור סובייקטים אנושיים. בקורס נתעכב על נושאים כמו נשיות, ההקשרים בין מיניות ומגדר, ההקשרים בין מין ומגדר, והתפתחות מגדרית.
נעקוב אחר השתנות השיח הפסיכואנליטי ביחס לנושאים אילו מראשיתו, דרך הביקורת הפמיניסטית ועד לתרומה של התיאוריות הקוויריות. סוגיות תיאורטיות אילו ידונו דרך מוקדים מרכזיים כמו השיח על אלימות נגד נשים, טראנסג'נדר או פורנוגרפיה.
מטרות הקורס:
• לבסס גוף ידע מבואי על תיאוריות פמיניסטיות פסיכואנליטיות תוך התייחסות לציר היסטורי ותוכני.
• להדגיש את ההשפעות ההדדיות בין השיח הפמיניסטי לשיח הפסיכואנליטי
• להדגיש את הרלוואנטיות של תיאוריות פסיכואנליטיות פמיניסטיות על מגדר לנשים ולגברים.

דרישות הקורס:
* בחינת (כיתה) סיום

The psychoanalytic discourse is charachtarized by dynamic and various attempts to understand, construct, and interpret the meanings of gender for human subjects. The course will introduce students to issues such as femininity, the interwoven relationship between sexuality and gender, the interwoven relationship between sex and gender or gender development.
We will also examine the transformation through which these concepts developed throughout the history of psychoanalytic discourse. Beginning with classical conceptualizations through reconstructions advanced by feminist and queer discourses.
We will examine these theoretical issues through locuses such as the discourse on violence against women, transgender or pornography.

Requirements:
Final class exam.

הקורס בוחן את המיקום והזיקה של הנשים הערביות-פלסטיניות בישראל לפוליטיקה במובניה וברמותיה השונות, דרך התבוננות בזירות ובאתרים סוציו-פוליטיים רלוונטיים, בתופעות ובפרקטיקות חברתיות שונות, החל מייצוגים ואופני השתתפות בפוליטיקה הפורמאלית בשתי הרמות המוניציפאלית והארצית, עובר בעמותות ובארגונים לא-ממשלתיים ((NGO"S, בתופעת הרצח על רקע 'חילול כבוד המשפחה' וכלה ביחסים המגדריים כפי שאלה מתבטאים בפוליטיקה הבלתי-פורמאלית, כמו ביחידות משפחתיות שונות (גרעינית, מורחבת וחמולה).
כוחות וגורמים ברמת המאקרו של המדינה והחברה הישראלית, ברמה הפנים-קהילתית של החברה במוקד הדיון ואחרים ברמה האינדיבידואלית, כמו גם יחסי הגומלין בין אלה, נבחנים ונידונים. שני הגורמים העיקריים מגדר ושייכות למיעוט אתנו-לאומי נמצאים במוקד.

הקורס מיועד לתלמידי תואר ראשון, עם עדיפות למי שלמד/ה קורס יסוד במגדר.

This course examines the position of Palestinian-Arab women in Israel in politics in its different notions and levels as well as the connections between both, by looking at relevant socio-economic and political arenas, sites, phenomenon and social practices. Starting from representations and participations forms in formal politics both in national and municipal levels, through NGO'S, 'honor' killing and ending with gender relations as they are reflected in formal as well as informal politics in familial units (nuclear, extended and Hamoleh). Forces and factors in the macro level, the inner-communal, the micro level as well as the intersections among them are addressed, where gender and affiliation to ethno-national minority are focused on.

The course is opened for BA students who learned at least one core course from women and gender studies.

במסגרת המסורות הדומיננטיות של התרבות הפטריארכלית נומקה נחיתותה החברתית של האשה במונחי גופה.
הגוף הנשי הוא אם כן המצע המטריאלי שעליו נחקק ובאמצעותו מגולם ההבדל המיגדרי ולכן הוא מהווה אחת מן הסוגיות המרכזיות בתאוריה ובביקורת הפמיניסטית.
במסגרת הקורס נקרא בטקסטים מן התאוריה והביקורת הפמיניסטית הבוחנים את הגוף הנשי כאתר של פרקטיקות חברתיות, כטקסט תרבותי וכקונסטרוקט חברתי. הטקסטים הללו יבחנו את הגוף כמדיום תרבותי, אשר צורותיו ומשמעויותיו המשתנות משקפות את הקונפליקטים והשינויים ההיסטוריים, ואשר על גביו הפוליטיקה של הג'נדר מתגלה בבהירות רבה. בעזרתם של טקסטים אלו נתבונן במופעי הגוף הנשי במבחר של טקסטים מן הספרות הקולנוע והאמנות.
הגוף הנשי יבחן כביטוי של פרקטיקת השליטה החברתית, בתהליך יצורה את ה'נשיות',
אך גם כשדה קרב לאידאולוגיות יריבות, ולמיצגים של מרדנות וסרבנות.

In the dominant traditions of the patriarchal culture the social subordination of women was justified in terms of the inferiority of their body.
The female body is the site where representations of gender difference and identity are inscribed and hence one of the central issues in feminist criticism and theory.
During the course we will read texts from the feminist literary criticism and theory which examines the female body as a site of social practices, as a cultural text and as a social construct. These texts will examine the body as a cultural medium whose changing forms and meanings reflects the historical conflicts and changes as well as reveals the gender politics. Through these texts we will examine the body performances in a selection of texts from literature, film and art. The female body will be examined as a site to practices of social control in the process of constructing the "feminine" but also as a battle field to opponent ideologies and to rebellious actions.

אתיקה פמיניסטית מציעה ביקורת על הערכים, ועקרונות הצדק המקובלים, מרחיבה את הדיון המוסרי אל תחומים שמוסר המסורתי לא מצא בהם עניין, ומציעה עקרונות אלטרנטרבים להערכה מוסרית. בקורס נכיר זרמים שונים במחשבה האתית הפמיניסטית ואת הביקורת שזרמים אלו מציגים ביחס למציאות החברתית וביחס לתפיסות מוסר מקובלות. כמו כן, נפגוש כמה מהדיונים בסוגיות חברתיות חשובות שעוסקת בהן האתיקה הפמיניסטית, ונבחן מה העקרונות שכל תפיסה פמיניסטית רואה כעקרונות יסוד לעולם שוויוני וצודק. הגישות המרכזיות שידונו: אתיקה ליבראלית, אתיקה של דאגה, אתיקה של ההבדל הבין-מיני, אתיקה פוסטמודרנית.
דרישות הקורס: קריאה במהלך הסמסטר, כתיבת עבודת סמינר או רפראט
הרכב הציון: ציון העבודה + רפראט בכיתה (חובת ביצוע ללא ציון).
דרישות קדם: מבוא לתורת המוסר או מבוא לפילוסופיה פמיניסטית

Feminist Ethics is an attempt to revise, reformulate, or rethink those aspects of traditional western ethics that overlook, depreciate or devalue women’s lives and moral experience. The overall aim of all feminist approaches to ethics, irrespective of their specific labels, is to create a gender-equal ethics, a moral theory that generates non-sexist moral principles, policies, and practices. In this seminar we will closely read and evaluate central theoretical positions in contemporary feminist ethics – liberal ethics, ethics of care, materialist ethics and ethics of sexual difference. We will also discuss consider how the different approaches deal with specific moral dilemmas.

סוגיות בפמיניזם ובאמנות עכשווית:
גלובליזציה, הגירה וטראנס לאומיות – השפעתם על מקומן ומיקומן של נשים בתרבות

(סמינריון)

ד"ר טל דקל

תופעת הגלובליזציה המתגברת הביאה לגלים של הגירה ועקירות, ואלו בתורם אילצו סובייקטים רבים להתמודדות עם שאלות בסיסיות ואסטרטגיות חדשות בהקשר לתפיסת ה'עצמי', שכן, תהליכי גיבוש הזהות של בני אדם בתנועה נחצים על צירים משתנים תדיר - ביניהם אתניות; לאום; דת; מגדר ועוד. לפיכך, בסמינר זה ננתח את השפעתו של העידן הפוסט מודרני על תוצרים אמנותיים העוסקים בנושאים אלו, ובעיקר על יצירתן של נשים.
כך למשל, נבחן במהלך הסמסטר את השפעתה של ההגות הפוסט קולוניאליסטית על אמנים ואמניות שונים ונתעכב על ניתוח שאלות כגון כיצד תפיסות של רב תרבותיות ופוליטיקה של זהויות מתורגמות ומיושמות בשדה האמנות החזותית.
פריזמה עיקרית דרכה נבחן את הסוגיות לעיל תהיה זו המגדרית ובאמצעותה נבחן את המרחב החזותי, בתוצרים הנוצרים הן בארץ והן בעולם הרחב.

בקורס נבצע קריאות בטקסטים משל הוגים מרכזיים כמו מישל פוקו, וכתבי הוגות פמיניסטיות כגון הלן סיקסו ובל הוקס לצד הוגים מכוננים בשיח הפוסט קולוניאליסטי כגון אדוארד סעיד, הומי ק. באבא וצ'נדרה טלפדה מוהנטי, אשר יאפשרו לנו מבטים מורכבים ומרובדים של ביטויי אמנות פלסטית.

במהלך הסמסטר תוזמן אמנית לפרזנטציה ולדיון אודות גוף יצירתה או יתקיים ביקור באחת התערוכות במתקיימות בעיר (שעניינה אחת האמניות או אחד הנושאים שנדונו בשיעור במהלך הסמסטר).

אופן קביעת הציון:
20% פרזנטציה (רפרט)
80% עבודת הסמינריון

חובת ביניים:
פרזנטציה בכיתה (רפרט) – על פי נושא שתואם ואושר על ידי המרצה.

מטלת סיום:
עבודה סמינריונית.

רשימה ביבליוגרפית

קריאת חובה:

- ארנרייך, ברברה וארלי ראסל הוכשילד (עורכות), האישה הגלובלית – מטפלות, עוזרות ועובדות מין בכלכלה החדשה, תל אביב: בבל, 2006.
- יאנג, רוברט, פוסט-קולוניאליזם, מבוא, תל אביב: רסלינג, 2008.
- סעיד, אדוארד, אוריינטליזם, תל אביב: עם עובד, 2004.
- קמפ, אדריאנה, רבקה רייכמן, עובדים וזרים - הכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה בישראל, תל אביב: ואן ליר והקיבוץ המאוחד, 2008.
- שנהב, יהודה (עורך), קולוניאליות והמצב הפוסט קולוניאלי, תל אביב: ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2004.
- Reily, Moira and Linda Nochlin (eds.), Global Feminisms – New Directions in Contemporary Art, London and New York: Merrell, 2007.
- Rogoff Irit, Terra Infirma: Geography's Visual Culture, London: Routledge, 2000.
- Shohat, Ella (ed.), Talking Visions – Multicultural Feminism in a Transnational Age, Cambridge and London, 1998.

קריאת רשות:

- באום, דלית (ועורכות נוספות), ללמוד פמיניזם: מקראה – מאמרים ומסמכי יסוד במחשבה פמיניסטית , תל אביב: מגדרים והקיבוץ המאוחד, 2006.
- בן צבי, טל, "שפת אם", חזות מזרחית – הווה הנע בסבך עברו הערבי (עורך יגאל ניזרי), תל אביב: בבל, 2004.
- יונה, יוסי, בזכות ההבדל – הפרויקט הרב תרבותי בישראל, תל אביב: ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2005.
- Dekel, Tal, "Body, Gender and Transnationalism: Art and Cultural Criticism in Changing Europe", SEN – Studies in Ethnicity and Nationalism, Vol. 9, no.1, (2009).
- Dekel, Tal, "Art and Struggle: Ethiopian Women Artists in Israel", The International Journal of the Arts in Society, vol. 5 (2009).
- Kymlica, Will, Multicultural Odysseys – Navigating the New International Politics of Diversity, Oxford and New York: Oxford University Press, 2007.
- Lavie, Smadar and Ted Swedenburg (eds.), Displacement, Diaspora and Geographies of Identity, Durham and London, Duke University Press, 1996.

Waves of immigration and displacement due to increasing globalization forced countless of human beings to deal with fundamental questions and new strategies in regard to the concept of Selfhood. People in constant transition construct their subjectivity in relation to ever changing parameters on the axes of ethnicity; nation; religion; gender etc. Therefore, in this seminar we will be examining the influence of the post modern era on artifacts dealing with these notions, and especially on art made by women.

Duding the semester we will examine the effect of the Post colononial discourse on various artists, both male and female, and will ponder on questions such as the concepts of multi culturalism and identity politics and the ways in which they influence the visual arts and the ways they are translated into artworks. A fundamental tool through which these issues will be analyzed is the gender perspective, and emblematic works will be demonstrated – both from Israel as from the wide world.

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.
תוכן הקורס:
1. הצגת מושג התקפות: טיעונים (תקפים, בטלים), פסוקים לעומת טענות, המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית.
2. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים).
הצרנות משפה טבעית לפורמלית ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית.
3. סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית.
4. טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית.
5.סיכום הסמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה (סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת.
6-7.כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן "תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי.
8-9.הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת.
10.תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים.
11-12.כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים.
13.סוגיות בתולדות הלוגיקה.
14. סיכום.
מבנה זה של הקורס מאפשר להציג בפני התלמידים את הלוגיקה הן כנושא למחקר והן ככלי לניתוח השפה ולבדיקת טיעונים. בסיימו את הקורס יוכל התלמיד להתמודד בהצלחה עם טקסטים פילוסופיים ואחרים, תוך הבנת הטיעונים והנוסחאות המופיעים בהם.

Logic is an essential component both in the history of philosophy and in the understanding of modern philosophical texts. The course “Introduction to Logic” acquaints its students with basic logical tools by locating and assessing valid arguments. Development of the ability to analyze natural language enables exposing language’s logical structures. The first part of the course is devoted to sentential calculus, its semantics and syntax (via Gentzen – style derivation rules). The second part focuses on predicate calculus, ending with relations. The course enables the students to pursue their studies of logic as a field of research as well as providing with the essential tools for reading texts, philosophical and others, through the understanding of the arguments and formulae they present.

האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-21. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניהם של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. כמו כן, נתבונן בפילוסופים ובתיאולוגים הדוחים מכל וכל את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור, בארת וישעיהו ליבוביץ.
קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בבחינה. ציון הקורס מורכב מציון הבחינה

Introduction to Philosophy of Religion
Dr. Nehama Verbin

Does God exist? Can one prove by means of a philosophical argument that He exists? In this course, we shall examine different responses to these questions, from the 11th century to the 21st century. We shall examine different arguments to God’s existence, e.g., Anselm’s Aquinas’s, and Paley’s arguments. We shall examine various arguments for God’s non-existence, e.g., arguments to the incoherence of religious discourse and arguments based on the reality of evil. We shall also examine various philosophers and theologians that reject the very attempt to devise a philosophical argument for God’s existence, e.g., Kierkegaard, Barth and Yeshayahu Leibowitz.

Credit for this course requires taking an exam

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, בו יוצגו דרכים ואפשרויות שונות לניהול דיונים באתיקה. בהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות המייצגות גישות מרכזיות באתיקה. מוסר מידות (אריסטו), מוסר רגשות (יום), מוסר חובה (קאנט), ומוסר תועלת (מיל).

בבליוגרפיה ראשונית.

1. וורנוק, ג'פרי ג'. הפילוסופיה המוסרית בת זמננו. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ז 1987.
2. אריסטו. אתיקה. מהד' ניקומאכוס. ירושלים : שוקן, תשל"ג 1973.
3. יום, דוד. מחקר בדבר עקרוני המוסר. מהד' 2 מתוקנת ומוגהת ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ב 1982.
4. קנט, עמנואל.הנחת יסוד למטפיסיקה של המדות. ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש"י 1950.
5. מיל, ג'ון סטיוארט. התועלתיות. ירושלים : חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ג .1933.

דרכי ההוראה: הרצאות.
הקורס יסתיים בבחינת כתה, ללא חומר עזר.

Introduction to Ethics

This course presents elementary concepts as well as main approaches in Ethic, represented by their central philosophers in western history of philosophy. The course starts with a brief survey of a few metaethical theories, and then deals with four different theories of normative ethics: morality of virtues (Aristotle), morality of sentiments (Hume), deontological morality (Kant) and utilitarian morality (Mill).

"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפישות הפוליטולוגיות של שני ההוגים הגדולים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורות הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'והן לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן-סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך בין השאר על העקרונות המטאפיסיים של הפילוסופים הללו.
דרכי הוראה: הרצאות ודיון בכיתה.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

Course Objectives: Introducing the basic and essential concepts of political philosophy according to its main thinkers in the history of western philosophy.
Course Topics: The political thoughts of two ancient philosophers, Plato and Aristotle, and the political thought of four modern philosophers: Hobbes, Locke, Rousseau and J-S. Mill. The political discourse is based in this course on the metaphysical principles of these philosophers.
Method of Teaching: Lectures and classroom-discussion.
Literature: Selected chapters from the above philosophers' writings. The bibliography will be distributed at the beginning of the semester.
Student Assignment: A classroom-exam.

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה, כפי שנדונו על ידי ההוגים השונים, וביניהן: תכלית הפילוסופיה; טבעה של האמת; התנאים לידיעה; טבעה של התבונה האנושית; תפיסות שונות של העצמי; בעיית הזהות העצמית; היחס בין אובייקט לסובייקט; ההבחנה בין גוף לנפש, ושאלות מרכזיות נוספות. נעקוב אחר דרך ההתפתחות של הרעיונות וגלגוליהם החל מן הפילוסופיה של רנה דקארט, הנחשב למייסד הפילוסופיה החדשה, ועד לפילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט, שהביאה את העת החדשה בפילוסופיה אל קיצה.

התלמידים יתבקשו לקרוא פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

Introduction to Early Modern Philosophy

This course is a survey of western European philosophy in the early modern period, with emphasis placed on Metaphysical and Epistemological issues. It covers the major figures and themes in the Seventeenth and eighteenth century's philosophy, including Rene Descartes, Baruch Spinoza, John Locke, Gottfried Wilhelm Leibniz, George Berkeley, David Hume and Immanuel Kant.
The course introduces students to some central themes in the early modern period, including the nature of knowledge, truth, method and reality; conceptions of the self and of personal identity, the nature of ideas, the mind-body problem, etc.
Students are required to read selected writings of these figures.

לאחר מבוא שיטתי קצר הסוקר גישות שונות לפילוסופיה של המדע, ואוריינטציה בסיסית באשר להיבטים תוכניים ומבניים אחדים האופייניים לידע מדעי, יוקדש עיקרו של הקורס לתיאור וניתוח תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע למן שלהי המאה ה-16. בתוך כך, וככל שיותיר הזמן, נדון בפילוסופיות המדע של בייקון ודקארט; בבעייתיות שהציבה להן הפיסיקה של ניוטון; באתגר שהעמיד החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי לגישות רציונליסטיות; בקושי שהציבה ביקורת האינדוקציה של היום לגישות האמפיריציסטיות; במשמעות הפילוסופית של פיצול הפיסיקה הבתר-ניוטונית לאנליטית וריאליסטית; בחידושה של הגישה האינסטרומנטליסטית במתמטיקה ובמדע בשלהי המאה ה-18; בבעיתיות הפילוסופית לנוכח לידת מדעי ההתהוות בראשית המאה ה-19; בפילוסופיית המדע הקאנטיאנית; באמפיריציזם האנטי-בייקוני שלאחר היום; במשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה-20; ובעיקרי הגישות שפותחו בתגובה.

Introduction to Philosophy of Science

Following a brief and systematic introduction that surveys different approaches to philosophy of science, the main bulk of the course is devoted to describing and analyzing historically the main attempts to understand science philosophically since the 17th century. These, as time permits, will include discussions of the philosophies of science of Francis Bacon and Rene Descartes in their religious contexts; the problems presented to each by Newton's physics; the challenge to Cartesian rationalism posed by the differential calculus; that posed to the empiricist tradition by Hume's analysis of causation; the philosophical significance of the post-Newtonian parting of ways in physics between the analytical and realist schools; the birth of instrumentalism in the former; the philosophical problem of the emergence sciences; Kant's philosophy of science; the new post-Humean British empiricists; the philosophical crisis of the downfall of classical physics at the turn of the 20th century, and the new schools of philosophy of science that emerged thereon.

הזהות כ"אני" וכחלק מקבוצה אתנית, דתית, מגדרית ולאומית, היא תנאי לקיום אנושי בעל משמעות. זהות היא גם הבסיס להתארגנות של תנועות פוליטיות רבות הנאבקות לקבל הכרה כבעלות זהות נפרדת ועצמאית בעלת מעמד שווה לאחרות. ואם זאת, יותר מאי פעם נדמה כי זהות קבועה וברורה איננה אפשרית ואולי איננה רצויה. הקורס ידון במשמעות של מושג הזהות, מה פרוש להיות בעל זהות? מה המבנים החברתיים המעצבים את זהות היחיד ואת אפשרותם של זהויות קבוצתיות? מה היחס בין זהות כהיבט היוצר אפשרויות עבור הפרט, לבין זהות כמבנה חברתי מגביל? האם ניתן לחיות ללא זהויות קבועות והאם ניתן לחשוב על דגמים של זהות נטולי היבט כופה וכוחני?

בקורס זה נקרא את הדיאלוג "סופיסט" אשר יהווה מקרה מבחן עבור בחינתן של מספר סוגיות במחשבה הפסיכואנליטית של פרויד ולאקאן. הקורס יעסוק בפונקציה האבהית ביחסה למושג הסובייקט, בבחינת היחס בין הסובייקט והאחר וביחס בין הסובייקט והציווי. סוגיות אלה יידונו תוך התייחסות לפרשנות של היידגר את ה"סופיסטן" בשימת דגש על מרכזיות שאלת ההוויה במחשבתו.
דרישות הקורס: שתי עבודות קצרות במהלכו ועבודה מסכמת בסיומו.
הנוכחות בקורס היא בגדר חובה

Plato on Parricide

In this course, we will read Plato's Sophist which will be used as a test case for analyzing a number of issues from psychoanalytic thought of Freud and Lacan. The course will regard the concept of parricide in its relation to the subject, as well as to the analysis of the relation between the subject and the Other, and the relation between the subject and the imperative. These issues will be discussed with reference to Heidegger's interpretation of the Sophist and with an emphasis on the centrality of his thought concerning the question of Being.

בחלקו הראשון הקורס בוחן שאלות פילוסופיות הנוגעות למהות המיניות, כגון מהותה של התשוקה המינית: האם היא יכולה להיות מוסברת כדחף ביולוגי או שמא היא בהכרח מבטאת התכוונות בעלת תוכן קוגניטיבי, וכן השאלה מהו האובייקט המדוייק של התכוונות זו (למה בדיוק אנו משתוקקים בתשוקה מינית); האם קיימת תשוקה מינית טהורה שאינה מעורבת עם מוטיבציות אחרות; האם יש מובן אובייקטיבי לסטיה מינית או שזה עניין של מוסכמה בלבד, ועוד. בחלקו השני הקורס דן בסוגיות של אתיקה מינית, כגון זנות, פורנוגרפיה, ועוד.

"Philosophy of Sex and Sexuality": The fist part of the course addresses philosophical questions about the essential nature of sexuality, such as the nature of sexual desire: whether it is best understood as a biological urge or rather cognitively as a propositional attitude, and what the nature of such a propositional attitude can be; whether there is such a thing as 'plain sex', unadulterated by other motivations; whether there is an objective sense of 'sexual perversion', and if so, how the understanding of perversion can illuminate the nature of sexuality. Subsequently, we will discuss questions of sexual ethics, such as what moral problems, if any, are raised by prostitution, pornography, and more.

"זכויות אדם", שהפכו להיות מילות-מפתח בפרקטיקה הפוליטית והבינלאומית העכשיוית, בלימודים משפטיים, ובמדיה הפופולרית, ראויות לניתוח והנהרה פילוסופיים. הקורס יבהיר את המושג על ידי בדיקת התפתחותו מתוך תיאוריות קלאסיות של זכויות ועל ידי חקירת שימושיו העדכניים. נציג את הטרמינולוגיה והמסמכים של העת הזו אשר מכוננים את תחום זכויות האדם. נשאל על תיאוריות של זכויות בכלל אשר מובילות לבעיות פילוסופיות שמתעוררות בהקשר של זכויות אדם בפרט (מסדתנות, אוניברסליזם, רלטיביזם). אלו ייושמו בסוגיות של זכויות אדם עכשיוויות (רלטיביזם תרבותי, זכויות כלכליות, זכויות קיבוציות, התערבות בינלאומית, זכויות מיעוטים, וכיו"ב). לבסוף נפנה לבקורות של זכויות אדם אשר יוצאות מתוך אנטי-מסדתנות, פוסט-מודרניזם, ושיח זכויות-האדם. נסיים בשאלת התוחלת העתידית – חיובית או שלילית – של זכויות האדם.

דרישות הסמינר: נוכחות והשתתפות פעילה, עבודה סמינריונית או רפראט בסיומו.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט הוא עד תאריך 12.9.10.

The Philosophy of Human Rights

“Human Rights,” which has become a catchword in current political and international practice, legal studies, and popular media, deserves philosophical analysis and elucidation. The course aims to clarify the concept by examining its derivation from classical theories of rights and by investigating its existing uses. We will present the terminology and modern-day documents that are constitutive of the human rights arena and study theories of rights in general that lead to philosophical problems arising in the context of human rights in particular (foundationalism, universalism, relativism). These will carry-over from the philosophical discussion into specific current issues of human rights (cultural relativity, economic rights, group rights, minority rights, humanitarian intervention, etc.). We will also address criticism of human rights having to do with anti-foundationalism, postmodernism, and “rights talk,” and end by asking about the prospects – good and bad – for human rights.

אישה רומית מי יידע חייך? כל המידע על עולמן של הנשים בעולם הרומי נכתב, נחרז , צויר ופוסל על-ידי גברים. מבעד לצל שמטילות עיניים גבריות על חייהן, ינסה השיעור להאיר את עולמן של נשות רומא העתיקה ולהשמיע את קולן. השיעור יעסוק במעמדן המשפטי של נשים מלידה ועד מוות, יעקוב אחרי ילדותן, נעוריהן נישואיהן, זקנתן ויעסוק גם במעמדן במשפחה כרעיות וכאמהות, במדינה ובדת. כמו כן ידון מעמדן ואורח חייהן של נשים מן המעמדות הנמוכים כמו שפחות וזונות. ידונו גם נושאים הקשורים לרפואת נשים (אמצעי מניעה, לידה הנקה), שאלות של מגדר בעולם העתיק כפי שהן משתקפות דרך עיניהם של החוקרים המודרניים, נשים וחינוך (מדוע זכו נשות רומא בניגוד למקובל בעולם העתיק בחינוך מעולה) ודמותה של האישה בהיסטוריוגרפיה הרומית ובשירה בעיקר המן התקופה האוגוסטאית. בין המקורות הרומיים המתורגמים לעברית שנקרא : ליוויוס (מאז יסוד העיר ספר ראשון) פלוטארכוס )הביוגראפיות של קיקרו, פומפיוס, יוליוס קיסר ואחרים) סאלוסטיוס, הוראטיוס, יובנאליס וזאת בנוסף לביבליוגרפיה מודרנית.

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית.

פרופ' מירי אליאב-פלדון
דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

פרופ' דוד כ"ץ
דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה. פרופ' מירי אליאב-פלדון דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

פרופ' יוסי מאלי
התרגיל בנוי על הנחת היסוד, שהעת החדשה המוקדמת היתה בעיקרה תקופה של "סקולריזציה" (חילון) של כל אורחות החיים והחשיבה באירופה. לאור הנחה זו נבחן את הארועים והתהליכים העיקריים שהתחוללו בה: הרנסאנס האיטלקי; ההומניזם הנוצרי; הרפורמציה הפרוטסטנטית; תגובת-הנגד הקתולית; המהפכה המדעית וביטוייה בתורת המדינה ובדת; תנועת ההשכלה.

ד"ר תמר הרציג
בתרגיל זה נבחן את התהליכים המרכזיים שהתחוללו באירופה בעת החדשה המוקדמת מן הזווית של היסטוריה דתית ותרבותית, תוך התמקדות במאות החמש-עשרה והשש-עשרה. במהלך הקורס נדון בעיקר בסוגיות הבאות: התשתית הכלכלית והחברתית של תרבות הרנסנס; הרנסנס וההומניזם באיטליה ומחוצה לה; מהפכת הדפוס; עידן התגליות; הממסד הכנסייתי ומבקריו ערב הרפורמציה; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה; הקונטרה-רפורמציה ותרבות הבארוק; מלחמות הדת; התגבשות המדינה המודרנית.

לקריאה מוקדמת: יוג'ין פ' רייס (הבן) ואנתוני גרפטון, אירופה בראשית העת החדשה 1460 - 1559 (תל אביב, 2000) [הספר כולו בגדר חובת קריאה לקורס].

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

פרופ' אייל נווה
התרגיל יעסוק בהתגבשות החברה האמריקנית במאות ה- 19-17. נתמקד בדפוסי ההתפתחות הכלכלית, החברתית והתרבותית של המושבות הבריטיות בצפון אמריקה, במהפכה האמריקנית והקמת ארה"ב, בנסיבות לניסוח החוקה האמריקנית, בתוכנה ובמשמעותה. הקורס ילווה את ההיסטוריה של ארה"ב עד לפרוץ מלחמת האזרחים באמצע המאה ה-19, וינסה לברר את הסיבות והשלבים שהביאו להתפרקות הברית ופרוץ המלחמה.

ד"ר דפנה שטראוס-דורון
בקורס יסקרו סוגיות מרכזיות בהיסטוריה החברתית, הכלכלית, הפוליטית והדתית של המושבות האנגליות בצפון אמריקה ושל ארצות הברית ערב מלחמת האזרחים. לאורך הקורס ייבחנו שני מוטיבים הקושרים בין הסוגיות השונות: תפיסת הייעוד וההבטחה האלוהית אשר עיצבה לאורך הדורות את הדרך שבה הבינו האמריקנים את תפקידם ההיסטורי ואת מעשה ההתיישבות וההתפשטות ברחבי היבשת; ובעיית ההגדרה של החברה האמריקנית ושל הרפובליקה האמריקאית לאור המתח המתמיד בין פרטים לכלל, בין קבוצות אתניות ללאום ובין מדינות לממשל מרכזי.

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.

ד"ר בעז נוימן
התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה העשרים. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר, פשיזם, נאציזם, רצח עם, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמניזם ופוסט מודרניות. בסיפור המעשה נבחן תמיד את הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטוריוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים השונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותה ביקשה לתאר.
(מי שמשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים" אינו יכול להשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים"!)

פרופ' יגאל חלפין
הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

ד"ר אלון רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות היום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרבזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.

ד"ר רפאל ואגו
הנושאים העיקריים:משטר וחברה בשליש האחרון של המאה ה-19; מרקם התרבות האירופית; עידן האימפריאליזם; לבטי התנועה הסוציאליסטית- הדרך לשלטון והיחס למלחמה; התגבשות מערכת הבריתות ומלחמת העולם הראשונה; המהפכה הרוסית; תוצאות מלחמת העולם הראשונה; האידיאולוגיה הפשיסטית והנאצית; מרכז אירופה ומזרחה בין שתי מלחמות העולם; מירח הדבש של לוקרנו למשברי הדמוקרטיות עד 1936. פרופ' אהרון שי במסגרת תרגיל זה נתייחס לסוגיות מרכזיות במאה ה-20, אך גם ניתן דעתנו לשאלות מתודולוגיות היסטוריות מרכזיות שבמהלך הדיון בהן נבין כיצד ניגש החוקר ההיסטוריון למושא עבודתו, כיצד אוסף הוא את נתוניו, כיצד הוא מנתח אותם וכיצד מגיש הוא את פרי מחקרו. נלמד לנתח מסמך ולהבינו. בין הסוגיות נעסוק בין השאר באימפריאליזם, בשורשי מלחמת העולם הראשונה, במשטרים שצמחו מסיומה ועד לפרוץ מלחמת העולם השניה ועד בכלל. ננסה להבין את שרשי המלחמה ותוצאותיה. על כל סטודנט יהיה לכתוב עבודה אחת או שתיים במהלך הסמסטר וכן לעמוד בבחינת סיום הקורס. הציון יהיה שקלול בין העבודות, ההשתתפות בכיתה וציון הבחינה.

פרופ' שלמה זנד
מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פאשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה.

בעזרת מקורות מסוגים שונים - יומנים, מכתבים, אינוונטרים, צוואות, חוקים, יצירות ספרות ואמנות - ננסה לשחזר את אורח החיים היומיומי בחברה המערבית (אירופה המערבית ויבשת אמריקה) במאות השש-עשרה והשבע-עשרה. בסמינר נדון בחיי החומר (מזון, לבוש, בתים, ריהוט, ניקיון), אך גם בדפוסים חברתיים (משפחה, חינוך, מגע עם השלטונות) וכן בתפיסות עולם שהשפיעו על ההתנהגות היומיומית של האליטות ושל השכבות העממיות גם יחד.

בין המאה החמש-עשרה לשלהי המאה השבע-עשרה הוצאו להורג באירופה עשרות אלפי בני-אדם באשמת כישוף וכריתת ברית עם השטן. למרות שקורבנותיהם של משפטי הכישוף כללו גם (ובאזורים מסוימים באירופה בעיקר) גברים, ה"מכשפות" שהוצאו להורג בעת החדשה המוקדמת היו בעיקר נשים. בקורס זה, נתמקד בפמיניזציה ובדיאבוליזציה של תפיסת הכישוף האירופית. במסגרת זו, נבחן את הקשר האפשרי בין העלייה במעמד הציבורי של נשים קדושות ורדיפתן של כתות מינות (שהונהגו על-ידי גברים) בשלהי ימי הביניים לבין התגבשות הסטראוטיפ של שבת המכשפות, וה"ההמצאה" של כת המכשפות השטנית, בראשית העת החדשה. המקורות הראשוניים אותם ננתח כוללים תעודות ממשפטים של מינים, מכשפות ונשים מיסטיקניות; חיבורים הגיוגרפיים (חיי קדושים/ות), וספרי הדרכה לשופטים במשפטי מינות וכישוף.

לקריאה מוקדמת:
Nancy Caciola, “Mystics, Demoniacs, and the Physiology of Spirit Possession in Medieval Europe,” Comparative Studies in Society and History 42:2 (2000): 268-306;

Martine Ostorero, “The Concept of the Witches’ Sabbath in the Alpine Region (1430-1440): Text and Context,” in Witchcraft Mythologies and Persecutions, ed. Gבbor Klaniczay and ֹva Pףcs in collaboration with Eszter Csonka-Takבcs (Budapest and New York, 2008), pp. 15-34.

מרכיב בולט בבניית המדינה המודרנית היה החיבור שהתפתח בין זכויות מלאות לתרומה צבאית מלאה. ראשיתו של חיבור זה בעידן המלחמות המהפכניות בשלהי המאה השמונה עשרה, אך לשיאו הוא הגיע באירופה בתקופה בין איחוד גרמניה וסיום מלחמת העולם השנייה. רטוריקת המאבק הצבאי של השנים 1870-1945 הניחה חלוקת עבודה בין נשים וגברים, ויצרה קישור עקרוני בין זכויות פוליטיות וחברתיות מחד ותרומה למאמץ המלחמתי מאידך. אולם רטוריקה זו, שקידשה "גבריות לוחמת" ו"נשיות מאחה," התקיימה במתח רב עם אופייה ודרישותיה של המלחמה הטוטאלית. נסיבות המלחמה הביאו גברים ונשים רבים לתפקידים, להתנסויות ולפעולות שהיו רחוקים מאוד מהאידיאל המגדרי הדיכוטומי. בסמינר זה נדון בהיבטים השונים של החיבור בין מגדר וצבאיות, ונקרא חיבורים תיאורטיים ואמפיריים שעסקו בנושא. נבדוק במיוחד את ההשפעות השונות שהיו לשתי מלחמות העולם על סדרים מגדריים ומיניים, ונעסוק בהרחבה בחלק מהסוגיות הבאות: תעסוקת נשים במלחמת העולם הראשונה; ייצוגים מגדריים בקולנוע, ספרות ואמנות; חקיקה נאטאליסטית (וולדנית) בתקופה בין המלחמות; מיניות אלטרנטיבית בעידן מלחמות העולם; גבריות ושבי; אונס המוני על ידי הצבא האדום ועוד.

במאה ה12 נתנה החברה הנוצרית לגיטימציה לנשים להשמיע את קולן—באמצעות קולו של האל הנגלה אליהן. התוצאה הייתה פרץ אדיר של יצירתיות שהובילו חוזות חזיונות ותיאורטיקניות נוצריות מאז ועד היום. הסמינר יעסוק בשורשי התופעה ובמשמעויותיה, תוך התמקדות בכתביהן של מיסטיקאיות כמו הילדגרד מבינגן, מכטילד ממגדבורג, קתרינה מסיינה, ותרזה מאווילה.

מסגרת הדיון בסמינריון זה תכלול את ארצות מערב אירופה בין המאה ה-15 למאה ה-18. לצד דפוסים שונים של התארגנות משפחתית (משפחה גרעינית, משפחה מורחבת וכד'), יידונו גם צורות אחרות של קשרי שארות או חיים משותפים, כגון הקלאן או החמולה, משק הבית, האחווה (fraterna), הפילגשוּת, וכן תופעות כגון קשרים חד-מיניים ורווקוּת בקרב נשים וגברים.

בחלקו הראשון של הסמינריון נעסוק בתיאוריות ומתודולוגיה. נברר מושגי יסוד בתחום זה, ונתוודע לשיטות המחקר של שלוש האסכולות המחקריות העיקריות בחקר ההיסטוריה של המשפחה האירופית - האסכולה הדמוגראפית, האסכולה של חקר הרגשות, והאסכולה הכלכלית, וכן לדיון הביקורתי שהתפתח סביבן.

בהמשך נעסוק במסגרות שארות שונות, תוך התמקדות בניתוח של סוגי מקורות המשמשים לחקר המשפחה, כגון יומנים, מכתבים, חוזי נישואין, צוואות וסקרי אוכלוסין.

לקריאה מוקדמת:

M. Anderson, Approaches to the History of the Western Family: 1500-1914, London, 1980.

אחד ממאפייניה המרכזיים של תרבות הרנסנס שנוצרה באיטליה במאות הארבע-עשרה, החמש-עשרה והשש-עשרה הוא התקת תשומת הלב מהאל לאדם, או מן התחום התיאולוגי אל ההיבטים המגוונים של הקיום האנושי עלי אדמות. דמויות המפתח בתהליך התחייה התרבותית שהתרחש בערי-המדינה האיטלקיות היו אנשי רוח חילוניים; אולם, בעקבות פרסום מאמרה של ג'ון קלי "האם היה רנסנס לנשים"? בשנת 1977, החלו היסטוריונים להתחקות אחר אופני השתתפותן של נשים בתחייה תרבותית "חילונית" זו. מחקרים מן העשורים האחרונים הצביעו על כך כי דווקא מנזרי נשים הם שהיוו בעת החדשה המוקדמת את המוקדים העיקריים של יצור תרבותי נשי בחצי האי האיטלקי. זאת, שעה שמגבלות חוקיות וחברתיות מנעו באותם ימים מנשים חילוניות להשפיע בצורה משמעותית על עיצובה של תרבות הרנסנס. בסמינר זה, נסקור את המגמות ההיסטוריוגרפיות המרכזיות בחקר חיי הדת, התרבות ויחסי המגדר באיטליה בראשית העת החדשה. במסגרת זו נדון, בין היתר, באופיים היחודי של חיי הדת באיטליה; באפשרויות הפעולה השונות שנפתחו בפני נשים וגברים שבחרו לאמץ אורח חיים דתי; בחשיבות הסמלית, הפוליטית והחברתית שנודעה למנזרי נשים בחברה האיטלקית; ובאופני עיצובן של הזהויות המגדריות של גברים ונשים. המקורות הראשוניים בהם נעשה שימוש בסמינר כוללים ספרות יפה; ספרות דתית; חיבורים אוטוביוגרפיים; מכתבים, ותעודות משפטיות.

לקריאה מוקדמת:
Gabriella Zarri, “Living Saints: A Typology of Female Sanctity in the Early Sixteenth Century,” in Women and Religion in Medieval and Renaissance Italy, ed. Daniel Bornstein and Roberto Rusconi, trans. Margery J. Schneider (Chicago and London, 1996), pp. 218-303.

ההיסטוריה של הקולוניאליזם ושל המגעים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים בין אירופה המערבית לעולם שמחוץ לה, הפכו בעשורים האחרונים לאחד התחומים המרכזיים, הערים והחדשניים ביותר בלימודי ההיסטוריה, בתחום חקר התרבות, במדעי החברה ובמיוחד אנתרופולוגיה, בכלכלה ובלימודי תקשורת. ההנחה המרכזית בתחום מוביל זה היא כי החברה והתרבות האירופית,זהויות אירופיות וההתנסות במודרניות של גברים ונשים, של קבוצות ומעמדות באירופה לא היו רק לאומיות (צרפתיות, לדוגמא, או בריטיות), אלא גם קולוניאליות. הן עוצבו במאות ה18, ה19 וה20, שבהן השתלטה אירופה על שטחים עצומים באסיה, באמריקות, באוסטרליה ובאפריקה. קולוניאליזם גם עיצב את האופנים שבהם התבוננו מערביים על השונים מהם. במסגרת הקריאה המודרכת תתוודעו למושגי יסוד בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה של המגעים הקולוניאליים וביניהם: "שוני", "דמיון","בין-תרבותיות" ו"אורינטליזם", לסוגיות ומחלוקות. בחינה זו תאפשר לכם תובנה מחודשת בהיסטוריה האירופית של המאות ה18-20, מנקודת המבט של הקולוניאליזם.

לכל אחת ואחד מכם תורכב רשימת קריאה ייחודית. היא תכלול פרסומים מרכזיים בתחום, אך בעיקרה תבנה, ביחד אתכם, על-פי תחומי העניין וההתמחות שלכם, וצרכי המחקר שלכם. לדוגמא: אוריינטליזם וראיית המזרח בחברות מערביות בעידן ההשכלה, קולוניאליזם, מיסיון ודת, לאומיות וקולוניאליזם, כלכלות קולוניאליות וכדומה...

הקורס סוקר ומנתח את התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון במאתיים השנים האחרונות, שעיקרם פעולת הגומלין בין תהליכים פנימיים ובין השפעות המגע בין החברות המוסלמיות במזרח התיכון ו"המערב." בין היתר, הקורס ידון בהשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של "המערב" על האזור, בנסיונות רפורמה, התגובות האסלאמיות והלאומיות למשבר החברה המקומית, עלייתן של המדינות הטריטוריאליות לאחר מלחמת העולם הראשונה, משטרי הקצונה המהפכניים ולבסוף, הופעת התנועות האסלאמיות.

הקורס יטפל בהתפתחות הרעיונית וההיסטורית של זרמים אינטלקטואלים מרכזיים בחברות המזרח תיכוניות הערביות ממחצית המאה התשע-עשרה ועד לשלהי המאה העשרים.

Chapters in Modern Middle Eastern Intellectual History
The seminar will deal with the evolution of central intellectual schools and streams of thought in Arab Middle Eastern societies and cultures from 1850 – 1950.

הקורס יתמקד בקולנוע כטקסט ביקורתי המהווה ערוץ ייחודי לדיון בסוגיות חברתיות ופוליטיות במרחב שבו חופש הביטוי וההבעה אינו בגדר המובן מאליו. הקורס יתמקד בעיקר בהתייחסויות השונות של הקולנוע במזרח התיכון לסוגיות חברתיות כגון היחס למיעוטים דתיים, עדתיים ואתניים וסוגיות מגדריות. סוגיה אחרת היא הביקורת הפוליטית כלפי המשטרים בסוגיית הדמוקרטיזציה והרפורמות בתחום חירויות האדם. לפני הקרנת הסרט יתקיים דיון מקדים, וחלק מן ההרצאות תינתנה על ידי מרצים אורחים.

המחקר התייחס עד כה אך במעט לשאלת הילדים והילדות בחברה הערבית. הקורס שעיקרו קריאת טקסטים בערבית ינסה לטפל בסוגיות הללו על ידי ניתוח וקריאת מקורות המתייחסים לשאלות של ילודה, מקומם של הילדים בחברה הערבית, ודרכי החינוך והלימוד של בנים ובנות בחברה הזאת.

The course will deal with the issue of children, boys and girls, their education and their place in Arab society. The course is based on reading Arabic texts on a subject which so far has not received much attention in the scholarship.

הקורס יעסוק בהתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות שעברו על מדינות צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) במאה העשרים ובהשפעות הקולוניאליזם והלאומיות על התפתחויות אלה. הקורס יתמקד גם בכיוונים הבולטים כיום במחקר ההיסטורי על צפון אפריקה

None

מכתבי נשים מימה"ב עד המאה ה-17 מאלואיז עד מאדאם דה סביניה (בצרפתית)
שו''ת
השיעור יציג את סוגיית הכתיבה הנשית במשטר הישן במכתביה של אלואיז במאה ה-12, של היסטוריונית החצר הצרפתי בסוף המאה ה14 , קריסטין דה פיזן, של נשות הרנסנס כגון מלכת נאווארה, ז'אן דאלברה, ביתה, מרגריט דה נאוואר ונכדתה, מרגריט דה ואלוא. נעסוק במכתביהן של נסיכות פרוטסטנטיות מפלנדריה של סוף המאה ה16. נסיים עם מכתביה של המרקיזה דה סוויניה, בין הנשים הראשונות בתקופה הטרום מודרנית שהצליחה להתקיים מכתיבתה וליצור יש מאין את ה"סלון" - תופעה סיפרותית וחברתית חדשה. השיעור ישלב קריאת טקסטים ומאמרים בצרפתית של ג'ון דה ז'אן, דונה סטאנטון ועוד ויתמקד בתרבות הצרפתית בתקופת המשטר הישן ויחסה לנשים ולכתיבתן.
נוכחות חובה.

Women’s Letters from the Middle Ages Until the 17th C, From Hיloןse to Madame de Sיvignי (in French)
(Lesson and exercise)
The course will present the issue of women’s writings under the Old Regime, from the letters of Hיloןse in the 12th century to the French court historian Christine de Pizan, end of 14th century, to the women of the Renaissance such as Queen of Navarre, Jeanne d’Albret, her daughter Marguerite de Navarre, and her granddaughter, Marguerite de Valois. We will examine the letters of Protestant princesses of Flanders at the end of the 16th century, and we will close with the letters of the Marquise de Sיvignי—one of the first women before the pre-modern era to earn a living from her writing. The Marquise de Sיvignי is also noted for creating the literary “salon”—a then new literary and social development. The course will combine the reading of French texts and articles by Joan Dejean and Donna Stanton, and will focus on French culture during the Old Regime and its attitudes toward women and their writings.

הסמינר יבחן מגוון רומנים מן הספרות הצרפתית על מנת לעמוד על טיבה של הגיבורה העומדת במרכזו. הנחת היסוד שתבדק במהלך הסמינר הינה שייצוג האישה בספרות מבטא שאלות היסטוריות ותרבותיות הקשורות למצבה בחברה. עוד נראה שבידה של הספרות להציע פתרונות תוך כדי דיון ערכי. הקורפוס יכלול את עיר הנשים של קריסטין דה פיזן, את ההפטמרון למרגריט דה נאוואר, את הנסיכה דה קליו של מאדאם דה לה פייט ואת דמותה של המרקיזה דה מרטוי ביחסים המסוכנים של שודרלו דה לקלו.
הסמינר ינתן בעברית והטקסטים יוקראו באנגלית. הספרות הביקורתית שתלווה את הסמינר תהיה באנגלית.
נוכחות חובה.
המועד להגשת עבודה סמינריונית הוא עד לתאריך 12.9.10

Representations of the Heroine in the French Novel—A Cluster of Literatures and Languages
(Seminar, in French)
Students will analyze a variety of French novels and study the nature of the heroine in them. The assumption—that the representation of women in literature expresses historical and cultural questions related to her position in society—will be examined. The course will illustrate how literature can offer solutions while discussing social values. Required reading includes The Book of the City of Ladies by Christine de Pizan, The Heptmaron by Marguerite de Navarre, The Princess of Cleves by Madame de la Fayette, and Dangerous Liaisons by Pierre Choderlos de Laclos.
The seminar will be conducted in English, and all readings are in English.

This course offers selected readings of poets who gradually came to be grouped together as the major voices of English Romanticism: Blake, Wordsworth, Coleridge, Shelley, and Keats. We shall examine the complexity of fundamental Romantic concepts such as memory, poetic inspiration, the Sublime, Self and Nature, childhood, personal and political freedom, and the role of language. Besides close analysis of individual poems, the course will discuss some of the historical, political and cultural contexts of Romantic ideology and aesthetics, and will consider the influence of Romantic poetry on future generations.

Requirements: one midterm paper, short class assignments, a final exam.

Texts: students should purchase the following book: English Romantic Poetry: An Anthology, ed. Stanley Appelbaum (1996). Additional poems will be provided for photocopying.

BA seminar; open to graduate students at the discretion of the teacher

This is a theoretical seminar whose aim is to introduce students to the cultural phenomenon of postmodernism and to situate it in the wider historical context of postmodernity. This is a subject of primary importance for understanding both the current historical situation and the cutting-edge developments in literary and cultural theory. Because the field is so vast, we are going to approach it through the relation between postmodernism and narrativity. This will enable us to relate to postmodernism's conceptualization of time and space; its denial of history; and its approach to subjectivity and agency.

We will read seminal texts by Roland Barthes, Jacques Derrida, Michel Foucault, Jean-Francois Lyotard, Jean Baudrillard, Hayden White, Fredric Jameson, Mark Currie, Patricia Waugh and others.

Requirements: class participation, a short paper, a class report, and a final paper.

Attendance: compulsory.

This seminar examines literary works of American women writers from the 1960s to the present. Their fiction reflects the diversity inherent in the contemporary scene of cultural pluralism. We will explore issues of identity formation raised by these authors who share American political citizenship but differ in their racial and ethnic affiliation.

TEXTS will include works by Grace Paley, Alice Walker, Bharati Mukherjee, Jamaica Kincaid, Jhumpa Lahiri and Gish Jen.

REQUIREMENTS: class attendance and participation, short papers, class presentation and seminar paper.

Canada has been defined as a country of multiple borderlines - geographical, sociopolitical and cultural. The course aims to explore these borderlines as contributing to the structuring of Canadian selfhood, in the attempt to understand the relation between the search for a distinctive Canadian national and cultural self-image and the re-visioning of female selfhood.

We will focus on texts by women writers of the from the 1960. Among the writers studied are Margaret Laurence, Margaret Atwood Joy Kogawa, Carol Shields and Dionne Brand.
REQUIREMENTS: Active participation, written critical responses, class presentation, referat.

המטרה של הקורס היא להכיר את יצירותיהן של כמה סופרות ערביות בולטות שהחלו לכתוב במאה ה-20 ולעמוד על תכנים וסוגיות שהעסיקו את הסופרות הערביות. האם ישנה מיוחדות לספרות נשים, דילמות, מוטיבים, אתגרים וכו'?

Modern Arab Women Writers
The purpose of the course is to acquaint the student with a number of distinguished Arab women writers who began their writing careers in the twentieth century, and to study the main problems and themes dealt with by them. Does women’s literature possess specific characteristics, dilemmas, motifs, challenges etc.?

הקורס מתמקד ברקע התיאורטי של העיסוק בדמות "האחר" בתיאוריות הפוסט-קולוניאליות, הפמיניסטיות והפוסט-מודרניות. בקורס זה ייבחנו ייצוגים שונים של האחר בסיפורת הערבית המודרנית, ובעיקר ביצירותיהם של סופרים מובילים בעולם הערבי. עיקר תשומת הלב תופנה לייצוגים של האישה, היהודי/הציוני/הישראלי, ובני התרבות המערבית. הסטודנטים מתבקשים להגיש עבודות סמינריוניות העוסקות בייצוגי האחר ביצירה מסוימת, אצל סופר מסוים, או בתקופה מסוימת.

The Character of the Other in Modern Arabic Literature
This seminar discusses the issue of the "Other" theoretically and empirically in modern Arabic narrative texts. Three types of the "Other" are emphasized: the woman, the Jew/Zionist/Israeli and the West.

מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"? את מי צריכה ספרות הילדים לרצות? לאן נעלמים המבוגרים בספרות הילדים הפופולרית? מה מייחד את הפואטיקה של ספרות הילדים מהפואטיקה של ספרות המבוגרים? כיצד השפיע פרויד על ספרות הילדים המודרנית? מה בין מודרניות ופוסט מודרניות בספרות הילדים? מתי איבדה ספרות הילדים את הבכורה בתרבות הילד? שאלות אלה ואחרות נידונות בקורס באמצעות דיון המחלץ את הספרות לילדים מן המסגרת הפדגוגית הצרה, ודן בה בהקשרים תרבותיים נרחבים.

דרישות הקורס:
קריאה שוטפת של מאמרים
מטלת סיום: מבחן בית

Introduction to Poetics of Children's Literature and Child Culture

Course Description:
When was the modern child born and what was written for him? What happened to Llittle Red Riding Hood on her way from the 17th century to the 21st? Why did Lewis Carroll write three versions of Alice's Adventures in Wonderland? To whom does children's literature cater? Who doed children's literature differ from literature written for adults? How does modern psychology affect children's literature? How does Post Modernity affect texts for children?
These interdisciplinary cultural questions and others will be discussed in this introductory course.

התיאוריה הפסיכואנליטית מתרכזת בפענוח הכוחות המניעים אותנו ובניתוח התהליכים המתרחשים בבסיס קיומנו הנפשי. תהליכים אלו נוגעים בכל צד של חיינו, החל מתחושות קיומיות כגון: מימוש עצמי, חרדה, סיפוק, תסכול, שלווה, סבל ואשמה; עבור דרך: דפוסי התנהגות, חוויתנו את עצמנו ואת המציאות הסובבת, תכונות אישיות, קשר ותקשורת עם אנשים אחרים והפרעות נפשיות; וכלה בפעילות תרבותית דוגמת אומנות, דת ומוסר. יחד עם זאת ולמרות היותה מקיפה תחומים רבים, הפסיכואנליזה מבוססת (ככל תיאוריה אחרת) על גרעין מצומצם יחסית של רעיונות ומושגים יסודיים. רעיונות אלו פותחו במרוצת השנים על ידי תיאורטיקנים שונים, ולצד היותם מרכיבים משלימים בתוך תיאוריה מרכזית, הם משקפים את נקודת המבט המיוחדת של כל תיאורטיקן או תיאורטיקנית אודות האדם ודרך התפתחותו הנפשית. בתרגיל נפתח כמה מן המושגים והרעיונות הללו במקביל לקריאה בטקסטים תיאורטיים מרכזיים. ננוע מנקודת המבט הפרטית ביותר (החוויה של לחיות) אל נקודת המבט היותר כללית (להיות חלק מתופעת החיים); נתחיל בויניקוט ונסיים בפרויד. הקורס ניתן בזיקה לשיעורי המבואות של ההקבץ: 'הפגיעה השלישית' ו-'הפסיכולוגיה של הנורמלי'.

חובות
קריאת חובה: מתוך הרשימה הביבליוגרפית.
מטלת אמצע: 15% מן הציון.
מבחן בית: 85% מן הציון.

שעת קבלה: בתיאום מראש בטלפון: 03-6041464 או בדוא"ל: raanan.snir@gmail.com.
אתר הקורס בכתובת: http://virtual.tau.ac.il.

Basic Concepts in Psychoanalysis

The psychoanalytic theory focuses on understanding our motivational forces and on analyzing the processes that are operating at the basis of our psychic existence. These processes touch every facet of our lives, including: basic existential feelings, patterns of behaviour, our experience of our selves and the surrounding reality, personality traits, contact and communication with other people; as well as cultural activities, such as: art, religion and morality. Still, despite of its inclusiveness, psychoanalysis is based, like any other theory, on a relatively small kernel of basic concepts and ideas. These ideas were developed through the years by different theoreticians. While being complimentary parts of the main theory, they also reflect the unique point of view of each theoretician concerning human beings and their psychic development. In this tutorial, we shall elaborate on some of these ideas and concepts while reading in key theoretical texts. We shall move from the most personal point of view (the experience of living) to the most general point of view (of being a part of the phenomenon of life); we shall start with Winnicott and conclude with Freud.

הקורס משתמש בכלי המחקר של מדעי החברה על מנת להתבונן בפעילויות חברתיות ברשת ולבדוק כיצד יחיד ורבים חיים ביחד במרחב הרשת, כיצד יחסים בינאישיים מתעצבים בחלל זה וכיצד נבנים דפוסי חברות חדשים בקהילות חדשות.

אין דרישות קדם לקורס
חובות התלמידים: קריאה שוטפת של החומרים והשתתפות פעילה בדיונים בכיתה

הקורס יסתיים בעבודת בית
מרכיבי הציון הסופי: 80% עבודת בית
20% השתתפות פעילה בכיתה

Introduction to Sociology of the Internet: Social interactions, networks and social capital in Cyberspace

The course uses the conceptual tools of sociology, and social science in general, to examine how individuals socialize and interact in cyberspace, and how communities and social network are formed.

בקורס ייבחנו גישות שונות לזיקה בין נוף, מקום וזהות בארץ ישראל.
הנושאים יילמדו בגישה רב-תחומית המציגה מגוון תוצרי תרבות ביניהם : מקורות היסטוריים, מקורות רעיוניים, אמנות חזותית, שירי זמר, ספרות כללית וחינוכית ומחקרים אקדמיים רלוונטיים. בלמידה תשולב הקניה של מיומנויות קריאה וכתיבה אקדמית.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
נוכחות , הגעה לשיעורים עם טקסטים רלוונטיים, הגשה במועד של שתי מטלות תרגול, מבחן בית

מרכיבי הציון הסופי:
10% נוכחות
20% מטלות תרגול
70% עבודת סיכום

landscape, place and identity in Israel

The course is designed to discuss varied attitudes which deal with the linkage between landscape, place and identity in Eretz Israel.
The subject matter will be studied from a multi-disciplinarian point of view which represents, familiarizes and deals with various cultural products, including: historical sources, visual art, popular songs, literature, educational literature as well as relevant academic researches. In addition, academic reading and writing skills will be instilled and integrated throughout the course of study.

מאז השליש האחרון למאה ה-18 ולאורך המאה ה-19, חל שינוי הדרגתי בתפיסת הילדוּת של העולם היהודי במרכז אירופה ובמזרחה. תפיסת הילדוּת המודרנית שנפוצה בתרבות האירופאית הנוצרית עוד כמאה שנים קודם לכן, אומצה על ידי המשכילים שנתנו לה ביטוי בכתב ובמעשה. לראשונה נוצר במרחב היהודי דיון ציבורי נרחב על דרכי גידול וחינוך הילדים, הקוריקולום הלימודי, דמות המורה, יחסי הורים-מורים, החינוך הראוי לבנים והחינוך הראוי לבנות, ועוד. המשכילים הקימו בתי ספר יהודיים מודרניים, ופרסמו ספרי לימוד וספרי קריאה מודרניים לילדים ולנוער יהודים. הקורס יבחן את השיח החינוכי היהודי בתקופה זו, ויתאר את תהליך התגבשותה של תפיסת ילדוּת חדשה בעולם היהודי המודרני, את מקורותיה ואת מאפייניה הייחודיים.

Childhood in the Mirror of Education – Jewish Boys and Girls in Modern Times
Dr. Tal Kogman

Since the last third of the 18th century and during the 19th century, a gradual change had taken place in the concept of childhood in Jewish world of central and eastern Europe. Modern concept of childhood that was spread across European Christian culture a hundred years before was adopted by Jewish Maskilim and expressed in their writing and their actual deeds. For the first time an open public discussion was developed in the Jewish realm dealing with nurturing and raising children, learning curriculum, the profile of the teacher, relations between parents and teachers, the right education for boys and the right education for girls and etc. The Maskilim established Jewish modern schools, published modern textbooks and books for Jewish children and youth. The course will examine the Jewish discourse on education at the time, and will describe the process of consolidation of the new image of childhood in the Jewish modern world, its sources and its unique characteristics.

מטרת קורס זה היא לבחון את תפיסת המשפחה ביהדות ובציונות ואת השינויים שחלו בתפיסות אלה בהקשרים היסטוריים ותרבותיים. נדון בתמורות שחלו במבנה המשפחה, בתפקידיה ובהגדרתה למן ימי הביניים ועד לעידן המודרני. נבחן את מקומם המשתנה של האב והאם במסגרת המשפחתית, את היחסים בין הורים לבין צאצאיהם, ואת חובותיהם של ילדים כלפי הוריהם. הדיון יתמקד במשפחה היהודית והציונית, אך נדון במבט השוואתי גם בחברות נוצריות ומוסלמיות. הקורס ידון בשאלות כגון: מהן הסיבות למעמדה המיוחד של המשפחה ביהדות ואילו תמורות חלו בתפקידים שמילאה בחיי הקהילה ובשימור מסגרת החיים היהודית; כיצד השפיעה ההגירה הגדולה משלהי המאה ה-19 על מקומה של המשפחה בקהילות היהודיות ועל תפקידיה; מה טיבו של זיהוי המשפחה עם הספרה הפרטית וכיצד זיהוי זה אפשר את חלוקת התפקידים המגדרית במסגרת המשפחה; מה תפקידה של המשפחה במהפכות לאומיות בכלל ובציונות בפרט; מה היה מקומה הייחודי של המשפחה בפרויקט הציוני בהקשר לאומי וסוציאליסטי.

The Institution of the Family between Judaism and Zionism: History, Culture and Gender

The course will examine the concepts of the family within Judaism and Zionism and the cultural and historical contexts of these concepts and the changes they underwent. We shall discuss the changes in the family structure, the changing roles and definitions of parenthood, and the relations between parents and children from the middle-ages to modern and post-modern times.
The discussion will focus on the Jewish and Zionist family but we shall also adopt comparative methods and examine Christian and Moslem concepts of the family. The course will examine the following questions: the reasons for the special role of the family within Judaism; the impact of the great immigration on Jewish families since the late 19th century; the process of the gendering of the private-family sphere and its economic and social implications; the role of the family within national revolutions in general and Zionism specifically; the special role of the family in the socialist-nationalist context of Zionism.

בקורס נסקור המשגות פילוסופיות שונות של מושג הצדק כמושג מערבי מודרני. נערוך דיון בקשר בין צדק לשוויון. בנוסף נבחן אלו תפיסות שונות של צדק רווחו בקרב מעצבי המדיניות בחברה הישראלית לאורך השנים. לאחר מכן נעסוק באופן בו יושמו התפיסות השונות ואת השלכות התפיסות שונות של מעצבי המדיניות הישראלית על החברה בכלל ואי השוויון החברתי בישראל בפרט. בהקשר זה נדון, בין היתר, באי שוויון מעמדי, מגדרי ואתני בישראל.

חובות הקורס: מבחן מסכם 100%.

Social justice and equality in Israel

The course will survey various definitions of the term “justice” as a modern-western term. We will deal with the connection between “justice” and “equality” and finally the course will focus on the Israeli society and the way different definitions of the philosophical terms “justice” and “equality” affected its policy makers. This will lead us to address different inequalities in Israel, such as gender, ethnic and nationality inequalities.

הפוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון תגובה, ואף דחייה, לתקופה המודרנית ולערכיה, שבר שנוצר בעקבות מלחמת העולם השניה. הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו תקופה היסטורית חדשה, הבאה לאחר המודרניות. זוהי תפיסה תאורטית חדשה הקשורה גם בהרגלי שיח חברתיים אחרים, באמנות חדשה ובתרבות צריכה חדשים. כיוון שקיים שוני רב בין ההוגים, הרעיון הפוסטמודרני איננו מייצג תאוריה שלמה ומהודקת אלא מכלול רעיונות הקשורים למסגרת כללית מאוד בפילוסופיה ובאמנות. על אף הביקורת המתמשכת, הרעיון הפוסטמודרני זוכה להכרה הולכת וגוברת בפילוסופיה העכשווית. הקורס יעסוק בשינוי בתפיסת המציאות, במות האדם ובפרוק הערכים במסורת, במדינה, במדע ובאמנות. נלמד את ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום, ביקורת מושג הסוביקט של דיקרט והצו הקטגורי של קאנט, דרך הפילוסופיה של ניטשה: ההתנערות מן האמת המוחלטת כבסיס לחוויה הקיומית אותה ממשיכים ז'אק דרידה, ז'אק לקאן ומישל פוקו, דרך גילוי אחרות השגעון, המיניות והאמנות. נלמד כיצד הפילוסופיה יכולה לשמש כביקורת הטכנולוגיה, הקפיטליזם, הקולוניאליזם והגלובליזציה. בהיעדר אמת אובייקטיבית מוחלטת אין משמעות ל"נכון" או ל"לא נכון", ואם הכול יחסי והכל תלוי בשפה הרי שאין משמעות לעובדות. בהמשך לצורת המחשבה של היידגר, הרעיונות הפוסטמודרניסטים גם הם עמומים ומופשטים ולכן נראים כקשים להבנה. הפוסטמודרניזם מקדם גישה אנטי-הומנית כתורה המחייבת ודוגלת ביחסיות מוסרית, ואינה שופטת ערכית אידאולוגיות ומסורות תרבותיות המנוגדות לליברליזם המערבי.

Introduction to Postmodern Philosophy

The purpose of this course is to articulate what is meant by the postmodern and postmodernism, to read a number of contemporary theorists, and to explore how these terms are appropriate for the reading of literary, art, architectural, and theoretical texts. But, what does it mean to be postmodern? What are the differences between the modern and the postmodern? What is the relation between postmodernism and post modernity? How have those differences been articulated by various contemporary philosophical, and art theorists? In what sense are there different postmodernism? In the post-Sept 11 world, how does postmodern thinking help to understand these significant events in contemporary cultures and societies? Initial focus will be on specific philosophers such as Foucault and Derrida, following the exploration of how aims, characteristics, and kinds of philosophic inquiry are linked to political and social considerations. Attention will turn toward the status of several prominent kinds of philosophical analysis within phenomenology and existentialism, among others, within each of these kinds, (1) conceptions of self, subjectivity, or (self)-consciousness, and intersubjectivity, (2) the analysis and role of language and art in philosophical inquiry, and (3) critiques of metaphysics.

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה זו – תוך התמקדות במודרניזם באמנות החזותית. איך נראה המודרניזם? איזלו בשורות אסתטיות חדשות הוא נשא בחובו? כיצד הדהדו בו שינויים תאורטיים כגון פסיכואנליזה, מרקסיזם, פורמליזם?
אל מול העוצמה והחדשנות של המודרניזם ניצבו לאורך כל הדרך תנועות אשר הצביעו על אופציות יצירה וחשיבה אחרות. בהמשך הקורס נתמקד בתנועות אנטי מודרניסטיות אלו – האוונגרד – אשר העלו שאלות חדשות בנוגע למעמדו של המדיום, של האמנות (או הספרות) כקטגוריה נפרדת מ"העולם והחיים", והציעו מערכים שונים של מענים ופרוצדורות לסוגיות האסתטיות, האונטולוגיות והפוליטיות.
לסיום נתמקד בשינויים הדרמטיים אשר חלו החל משנות השישים המאוחרות, אשר נהוג לסכמם תחת המטריה של פוסט-מודרניזם. במה הוא שונה מהמודרניזם? מהם מאפייניו? אלו סוגיות חדשות הוא מעלה? האם ניתן לראותו כממשיך המודרניזם, או כתפנית היסטורית?
במהלך הקורס נקרא טקסטים מכוננים הדנים בשלושת המהלכים החשובים הללו. המפגשים ילוו בהקרנת דימויים וסרטים רלוונטים.

Modernism, Anti-modernism, Post-modernism

Although some historians point to the 17th century as the beginning of the modern era, usually when referring to this epoch, a set of social, political, cultural, technological, and disciplinary changes, that began in the middle of the 19th century, are seen as the starting point. In this course we will examine what are the central characteristics of modernism – the aesthetic breakthrough that was set under way in this period. While not excluding other media, we will concentrate on the visual arts, especially the fine arts. How did Modernism look? What were its new aesthetic credos? What were its relationship to new theoretical approaches, such as Marxism, psychoanalysis, and formalism?
Against the innovative force of modernism, all along the way, stood movement who suggested other ways of thinking about, and making, culture. Next, we will see how these anti-modernist movements – the avant-guarde – raised new questions in regard to the status of the medium, the object, and art itself. We will check what procedures and responses they offered to aesthetic, ontological, and political problems. Finally, we will concentrate on the dramatic changes that took place from the 1960', usually under the term "post-modernism". How is it different from modernism? What are the new issues it raises? Can it be seen as a continuation of modernism, or as a historical turn?

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של התקופה. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה אצל הרדר וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי. נדון ברומנטיקה הלאומית כפי שהתבטאה בעת הכיבוש הצרפתי בגרמניה, ובמאבק לשחרור לאומי. נעסוק באידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה, הליבראליזם והקונסרבטיזם, לרבות המאפיינים הרומנטיים שנשזרו בהן. בשנות הרסטוראציה שלאחר תקופת נפוליון נבחן את המאבק האידיאולוגי בין הליבראליזם הגרמני והתנועה הלאומית ובין הניסיון לשמר את מסגרות השלטון והחברה הקונסרבטיביות. חלק מהדיון יוקדש לרומנטיקה המהפכנית הגרמנית של "אביב העמים", ובשימוש באידיאלים וברטוריקה הרומנטית של המחנה האנטי-מהפכני בעת המפכה עצמה ובעשור הריאקציה שלאחריה. בעקבות מלחמות האיחוד וכינונו של הרייך הגרמני נעמוד על התמורה שחלה בפרקטיקה הפוליטית בכללה ובקו הלאומני שאימצו הקונסרבטיבים וחלק מהחוגים הליבראליים, תוך סקירת ביטוייה של הרומנטיקה המאוחרת. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במערכת הפוליטית בגרמניה בעת המלחמה ובמדיניות שאימץ כל אחד מהזרמים הפוליטיים ביחס להתנהלותה.

בסוף הקורס – מבחן, 100% מהציון

Romanticism and Political Ideologies in Germany 1770-1918

The course will focus on the thought and practices of the central political parties in Germany, from the end of the 18th century till the collapse o the German Reich in 1918, while examining the broader historical context of the period. During the course we will follow the development of the romantic political philosophy in Germany from its beginning, and as part of the general romantic style in art. We will discuss the national romanticism as manifested during the French occupation in Germany and through the struggle for liberation. At the same time the central ideologies at the period, liberalism and conservatism, with their romantic dispositions, will be analyzed. The study of the Restoration period will include the ideological conflict between German liberalism and the national movement on the one hand, and the attempts to preserve the traditional political and social patterns on the other hand. Part of the discussion will focus on the German revolutionary romanticism of 1848, and on the use of romantic ideals among the anti-revolutionary party from 1848 and during the ensuing reaction decade. Following the establishment of the German Reich we will enquire into the change in the political practices and the radical national trend, while investigating the manifestations of the late romanticism. The last stage of the course will be dedicated to the German political system during WWI and the policy embraced by each of the political party.

הקורס יעסוק באופן רוחבי וביקורתי, בינתחומי, בתרבות המערבית כתופעה, כתפיסת עולם וכשיטה, בניסיון לייצר מספר הבחנות או תובנות ביחס למרכיבי יסוד ולמאפיינים מובהקים שלה, וכן לזהות מושגי מפתח וצמתי הכרעה חברתיים, פוליטיים, כלכליים ורעיוניים שעיצבו את הזהות התרבותית המערבית והשפיעו על אופן התגבשותה. הדיון מכוון לבירור של צמד המילים השכיח ביותר אולי במדעי הרוח והחברה, לניסיון להבין את טיבן של ההשלכות האינטלקטואליות והמעשיות של המושג 'תרבות המערב' לחיינו-אנו, ולמאמץ לייצר בסיס ראשוני לשיח משותף בינתחומי לחקר תרבות זו ולחקר השוואתי של תרבויות.

To the West and Back: A Critical [Re]View

A critical, lateral, and interdisciplinary examination of Western culture as a phenomenon, as a world view, and as a system in an attempt to produce several distinctions or insights regarding basic constituent elements and typical characteristics as well as to identify key concepts and social, political, and economic junctures that shaped Western cultural identity and affected the way it materialized. The discussion is aimed at clarifying the practical and intellectual implications of the concept "Western culture" to our lives and at creating a common ground for interdisciplinary, methodological, and comparative investigations of cultures in general.

השיעור יעסוק בהשפעות תהליכי החילון המודרני על היהדות הישראלית. ראשית, אנו נדון במשמעויות המרובות של המונח 'חילוניות'. שנית, נגדיר את האתגרים המרכזיים אותם מציב תהליך החילון כלפי החברה הדתית, בדגש על האתגרים המוסדיים והתרבותיים (נרטיביים). חלק מרכזי בשיעור יתמקד בדרך בה הקהילות האורתודוקסיות ביהדות הישראלית מתמודדות נוכח האתגרים המוסדיים והתרבותיים של החילון ביהדות הישראלית. בעקבות עבודותיו התיאורטיות של פיטר ברגר אנו נגדיר שלוש אסטרטגיות ניצפות של התמודדות החוגים הדתיים אורתודוקסיים נוכח הפיכת החילון לחלק בלתי נפרד מהמבנה החברתי – היבדלות, התפשטות והשתלבות.
השיעור הוא חלק מקורסי מיומנויות הלמידה, מה שאומר כי בסיומו תוגש עבודה. מהות העבודה היא הצעה למחקר בנוסח מדעי החברה. העבודה לא תעלה על חמישה עמודים שירחיבו באחד הנושאים האפשריים לדיון באתגר החילוני לחברה הדתית בישראל ויציעו שאלה אפשרית למחקר עתידי בנושא. הדרכה אישית ושיעורים הנוגעים בדרך בניית העבודה ינתנו במהלך הקורס. בכדי להקל על אופן בניית העבודה יוגשו במהלך השיעור שתי מטלות. האחת תגבש את הנושא ותציע ספרות ראשונית מתאימה. השניה תרחיב על הנושא ותציע ראשי פרקים לדיון לקראת גיבוש שאלת המחקר.

מטלת סיום: עבודה

The Secularization Challenge in Israeli Judaism

This Course will discuss the influences of the Modern Secularization process in lsraeli Judaism. First we will try to understand the multilple models in time and space of the notion 'Secularizaion'. Second we will try to understand the institute and the culture (narrative) challenges of the secularization - as a multiple-modernity phenomenon - to the religious communities in general and especially in the Israeli Judaism. The main case we will analayze is the orthodoxies reactions to the seculraization challenges. Follow Peter Berger's typology we will distinguish between three patterns of the Orthodox communities strategies that deal with the Secularization process: 1) The Isolation Strategy; 2) The Extanded Strategy; 3) The Integration Strategy.

"היהודי החדש", "העברי", "האדם החדש", "הצבר" הם מושגים המגלמים את ניסיונה של המהפכה הציונית לעצב זהות אלטרנטיבית ל"יהודי הישן" - "היהודי הגלותי".
קורס זה עוסק בתיאור סוכני השינוי שלקחו חלק בפרויקט בינוי הזהות הישראלית החדשה. בקורס נתמקד בתיאור קווי המתאר ומאפייני היסוד של דמות "האדם החדש" של המהפכה הציונית ובניתוח התהליכים שגרמו לדעיכתה ההדרגתית של דמות זו כמודל ההתנהגות המצופה בחברה הישראלית. הקורס נוקט בגישה רב-תחומית הבוחנת את הסוגיות בהן נעסוק דרך זוויות מבט רבות: הגות, חינוך, אמנות, ספרות, ספרות ילדים, תיאטרון, קולנוע, שפה, ריקוד, שירה, זמר, ספורט ועוד.

דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: דיון, מקראות, מצגות, ועוד.

חובות הסטודנט:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים במהלך הקורס, מטלת סיכום: מבחן בית

הערה: מרבית המקורות בהם נשתמש במהלך הקורס מצויים כבר באתר הקורס (http://virtual2002.tau.ac.il) ב"מאגר הידע".

From Jew to Hebrew and back again?The Forging of Israeli/Jewish Identity

‘The New Jew’, ‘The Hebrew’, ‘the sabar’ – these concepts reflect the striving of the Zionist revolution to forge an alternative identity, totally different from the old ‘Diasporic Jew’.
This course deals with the change agents who participated in the project of building a new Israeli identity. We will focus on the fundamental characteristics of the concept of ‘the new person’ at the heart of the Zionist revolution and analyze the processes leading to the gradual waning of this figure as a model Israeli society was expected to emulate. In this course the approach is multidisciplinary, examining these issues from philosophical, educational and linguistic perspectives, as well as their manifestations in art, literary works (including children’s literature), the theater, cinema, dance, music, sport and so on.

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. כמו כן ייבחן ערכם האסתטי של הטקסטים בכל הנוגע לשפה, לעיצוב הדמויות, לרצף האירועים והעלילה, לסיפר ולאמצעים אמנותיים אחרים בסוגי המדיה השונים.
במהלך הקורס יתקיים גם דיון השוואתי בטקסטים אחרים שעובדו לילדים בסוגי מדיה שונים, מתרבות המערב (כגון: אנדרסן; מסיפורי המיתולוגיה היוונית ומיתולוגיות אחרות; מרי פופינס; ספר הג'ונגל; פיטר פאן) ומתרבות המזרח (כגון: סיפורי אלף לילה ולילה).

חובות הסטודנטים:
עבודה בסוף הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
נוכחות

From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales

The course will deal with fairy tales as folk tales, and their various versions till our days. The meetings will focus on the way the Grimm Brothers wrote them for adults and for children in the nineteen's century, in comparison with the way these fairy tales are written for children today, and especially with the way they are adapted for children by Walt Disney's films as a cultural phenomena.
The comparison will focus on the way the society's norms and the culture and world views of a certain society and era are exposed in Grimm's versions and the other versions and adaptations till today. This will include Gender discussions and a discussion referring to various approaches to children and childhood. The course will include also a discussion about the esthetic value of the literary text: the language, the characters, the plot, the point of view and other artistic aspects of those versions.
The discussion will include also a comparison with other classical texts which were adapted for young children, as Andersen's tales, the Greec Mythology and other Mythologies as well as Classics like Peter Pan and folk tales from eastern cultures.

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון ובמדינת ישראל. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל במערב במקרים שלפנינו מדובר בנשים הנאבקות להשגת חירויותיהן כשהן רעולות ובתוך המסגרות הדתיות כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן סממן לעוצמה ולא לחולשה. הן מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש, בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את טיעוניה של הפטריארכליה הדתית , החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת נשים המגובה הן ע"י אנשי הדת והן ע"י המימסד הרפואי, ומינויין של נשים לשופטות ולרשמות נישואין, מישרות שהיו שמורות אקסלוסיהית לגברים בלבד. הקורס יתמקד במאבקן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, תורכיה, הרשות הפלסטינית, וכן במאבקן של נשים ערביות ויהודיות אזרחיות מדינת ישראל.
דרישות הקורס ומרכיבי הציון: הציון הסופי בקורס יהיה מורכב מעבודת תרגיל (רשות) אשר ערכה הינו 5% מכלל הציון הסופי. השתתפות אקטיבית בשיעורים ובדיונים המתנהלים בהם שמשקלה בציון הסופי אף הוא 5% ובחינת בית מסכמת שערכה 90% מן הציון.

Feminism beyond the Veil-Can the two Co-exist?
Dr. Mira Tzoreff

The course focuses on the struggle of Muslim Women in both several Arab countries (Egypt, Saudi Arabia, Turkey, and the Palestinian Authority) and among Israeli Arab and Jewish women, as well as in Europe, to improve their life conditions and their legal status as equal citizens.
Their struggle was and remains completely different from that of Western feminists since we are dealing here with religious women who use the religious knowledge they acquired and the unique interpretation they give to the Holy Scriptures as a means to empower themselves in both family and society. Through this knowledge they are able to challenge the patriarchal political religious and social establishment that uses the scriptures to reinforce their own status and, simultaneously, weaken that of women. By giving a voice and a space to these religious and veiled women we will try to deconstruct the binary approach between religion and feminism in the Middle East.

זהו קורס בין-תחומי הקשור הן לנושאים של לאומיות, תרבות וזהות והן להיסטוריה היהודית והישראלית. במוקד הקורס תיבחן שאלה מרכזית בזהות הישראלית והיא שאלת יחסי הישראליות והיהודיות כסיפור של רצף והמשכיות מול סיפור של ניתוק והתחלה חדשה. הקורס ידון בשאלות אלה כפי שהן משתקפות בעבודות האמנות הפלסטית (בעיקר ציור ופיסול) בארץ מאז ראשית המאה ה-20 ובשיח הפרשני המלווה אותה. ההיסטוריוגרפיה המקובלת מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כמודרנית ו'אנטי-גלותית', ובמשתמע מכך גם אנטי-יהודית. ואולם עיון מעמיק במתרחש בשדה האמנות בארץ מגלה התחבטות לא מבוטלת של האמנים בשאלת זהותם היהודית, עיסוק בתכנים ובסגנונות שמזוהים כיהודיים, ומאבקים סביב הגדרת הקאנון לנוכח שאלת היהודיות שבאמנות הישראלית.
ראשיתה של הפעילות האמנותית היהודית בארץ ישראל היתה עם הפנים למסורת היהודית. אך תוך זמן קצר הופיעו גישות נגדיות ששאפו לייחוד מקומי ומודרני, ואחרות שדחו את המקומי לטובת 'סגנון יהודי' מודרני שמקורותיו באופי אתני. המגמה המודרניסטית-מערבית (שנתפסה כ'אוניברסלית') השלטת בקאנון הישראלי באמנות מאז שנות החמישים סייעה להדחקת כל התייחסות לטראומה של השואה. לגיטימיזציה חלקית לנושא זה מאז שנות השמונים הולידה בשנות התשעים את ראשיתו של שיח ביקורתי בשאלת הזהות היהודית באמנות הישראלית.
השתתפות: חובה
ציון סיום הקורס: מבחן

How Jewish is Israeli Art – Identity issues in Modern Art in Israel

This is an interdisciplinary course that links issues of national and cultural identity with aspects of Jewish and Israeli history. At the heart of the course will be the relationship between Jewishness and Israeliness as a story of continuity vs. the story of a new beginning. The course will consider these points as reflected in the visual art and the art discourse since the early 20th century. Conventional historiography of Israeli art emphasises the aspiration of the visual art to construct itself separately from Jewish art, i.e. as ‘Israeli’ and thus as ‘modern’ and ‘anti-exilic’ reflecting a common Zionist narrative. A deeper analysis of the artistic activities and the work of pivotal artists reveals a significant interest in issues of Jewish identity of the artists, attraction to themes and styles that have been identified as Jewish, and some fierce controversy surrounding the formation of the canon of Israeli art and the role of Jewish aspects in it.

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה.

Jacques Lacan

The course will be dedicated to a presentation of the psychoanalytic theory of Jacques Lacan (1901-1981), the radical French psychoanalyst. During the course, we will examine Lacan’s “iconoclastic,” perhaps even Jewish, attitude that emphasizes the Symbolic (instead of the Imaginary) order, the role of language and the Father’s position in relation to the subject. To that end, we will read texts such as “Mirror Stage” (1936), “Seminar III – Psychoses” (1955-6), Seminar XI (1964), and a special attention, naturally, will be given to Lacan’s “Introduction to the Names-of-the-Father Seminar” (1963).

מה בין נשים לגברים שעברו את השואה? מהם ההבדלים בין חוויותיהן של נשים לחוויותיהם של גברים בתקופת השואה? מהן התובנות החדשות העולות בעקבות התבוננות בתודעת השואה של הציבור בארץ לגווניו ולזרמיו באמצעות דיון בנשים? שאלות אלה ואחרות יעמדו במרכז הסמינריון, בו נעסוק בנושא השואה ותודעת השואה מההיבט המגדרי. תחום זה חדש יחסית, ובדומה לתחומים אחרים הנבדקים ונבחנים מהזווית המגדרית, עורר ויכוח ער בין חוקרות וחוקרים בדבר הלגיטימיות שלו.
במהלך הסמסטר נדון בנוכחותן של נשים בשואה בשיח הציבורי בארץ וביחסו של הציבור הישראלי לגווניו לנשים בשואה, במטרה להפיק תובנות חדשות ביחס לתמורות הפוליטיות, האידיאולוגיות, החברתיות והתרבותיות שחלו בחברה הישראלית, במיוחד בהקשר של מקומן ומעמדן של נשים ומקומו ומעמדו של ציבור הניצולים. זאת על בסיס מקורות היסטוריים, ביניהם עדויות ניצולות וניצולים, טקסטים עיתונאיים, פרוטוקולים של הכנסת ושל בתי משפט, נאומים, מכתבים ויומנים.
דרישות הקורס: (1) השתתפות פעילה בכיתה וגילוי מעורבות בתכנית הסמינריון. (2) רפראט בע"פ. (3) הגשת עבודה סמינריונית או רפראט, בהתאם לעניין.

Zivia Lubetkin, Lena Kuchler, Anne Frank: Women in the Holocaust in the Israeli Public Discourse

The goal of the seminar is to examine the Israeli society's perceptions of the Holocaust and Holocaust survivors in gender perspective. We will discuss the unique experience of Jewish women during the Holocaust, as it was expressed and reflected in the Israeli public discourse. The main period of our discussion will be the 1950s and early 1960s, years of the formulation of Israeli society, an immigrant society coalescing into one societal fabric. During the semester we will read and analyze variety of historical documents, such as testimonies, protocols, reportages, letters and memoirs.

Course Requirements:
Participation in class discussion: 10%
Class presentation: 20%
Final paper: 70%

הקורס יתמקד ביצירות של סופרות מן המאה ה-20 וה-21 (סימון דה-בובואר, מרגריט דיראס, מרי קרדינל, נטלי סארוט, אני ארנו, לילה סבר, מרי דריוסק, לידיה פלם, ), וינסה לברר מה מציע הקול הנשי: האם הסופרות מצליחות לאפיין חוויות ייחודיות לסוביקטיביות הנשית? האם הן מציעות אסטרטגיות חדשות הקוראות תיגר על העולם הערכי של ספרות קאנונית גברית?
כדי לבחןן את סוגיית הכתיבה הנשית נתייחס לכתביהן של תיאורטיקניות פמיניסטיות שהתמודדו עם סוגיה זו: הלן סיקסו, אריגאריי, ז'וליה קריסטבה, ג'ודית פטרלי, אורלי לובין ועוד...

חובות הקורס: נוכחות,הגשת עבודה בסיום הקורס 4.7.10

Women's voices in French literature

The course will deal with women writers from the 20th and the twenty first century. We will read and analyze a variety of works in prose (Simone de Beauvoir, Marguerite Duras, Marie Cardinal, Nathalie Sarraute, Annie Ernaux, Leila Sebbar, Marie Darieussecq, and Lydia Flem) and will try to evaluate what kind of voices their works suggest? Do they propose new strategies to defy the values of the patriarchal literature canon? Can we talk about new woman subjectivity? In order to check those issues we will read essays by women theoreticians as Judith Fetterley, Hיlטne Cixous, Luce Irigaray and more…

ייצוגי המיניות בשיח הרפואי והספרותי
הסמינר בוחן סוגיות שקשורות לתפיסת המיניות וייצוגיה בשיח הספרותי והרפואי של המאה ה- 17 והמאה ה- 18 בצרפת. תקופה זו נחשבת למהפכנית הן בשדה המדעי והן בשדה הפילוסופי והתרבותי. תפיסת האדם וגופו, תיאוריות של רביה וילודה ותיאוריות מגדריות חדשות משפיעות באופן משמעותי על השיח הכתוב ואף מעצבות דרכי כתיבה וג'אנרים ספרותיים ייחודיים חלוצים כמו הרומן הפורנוגרפי או ספרות רפואית בלתי מקצועית כגון מדריכים לחיי מין מוצלחים.
נבחן דרך טקסטים ספרותיים ורפואיים את הפיכתה של מיניות האדם לסוגיה מרכזית שמתקשרת להיבטים מדעיים, נפשיים, תרבותיים ומגדריים באותה תקופה. נעמוד על הקשר ההדוק שנרקם בין מיניות, סקס, אהבה, פילוסופיה ותורת השיח.
נקרא וננתח רומנים פורנוגרפיים, מסות רפואיות ומאמרים ביקורתיים על מנת לבחון 1) כיצד תחומי שיח שונים מקיימים קשר דינאמי ביניהם ומשפיעים אחד על השני, 2) כיצד נעשה ניסיון להשתחרר מכבלי המוסר הדתי ולכונן תפיסה מטריאליסטית הדוניסטית של הגוף ותענוגותיו, 3) מהו מקומו המרכזי של עידן הנאורות בשינוי קיומי של תפיסת האדם את עצמו?
בה בעת, נעמוד על הדיאלקטיקה שבין תפיסות שמרניות ותפיסות מודרניות וכיצד המדע נוטה להחליף את מקומה של הדת מבלי שיבטיח שינוי משמעותי בדפוסי החשיבה השמרניים המקובלים.
נוכחות חובה, המועד להגשת עבודה סמינריונית הוא עד לתאריך 12.9.10

Representations of Sexuality in Medical and Literary Discourses

The seminar examines issues related to the perception of sexuality and its representations in the medical and literary discourses in the seventeenth and eighteenth centuries in France. Revolutionary changes occurred in science, philosophy and cultural fields during this period. Medical discoveries and new theories of reproduction and procreation, new gender perceptions and different approaches to human sexuality had a strong impact on literary and medical writers. The seminar analyzes these changes and their links with new practices of writing as the pornographic novel and non-professional medical literature such as guides to a rewarding sex life.
We will study literary and medical texts in order to understand why sexuality became a central issue for scientific, psychological, cultural, and gender debates. Our aim is to investigate the strong affinities between sexuality, sex, love, philosophy and Discourse Analysis theory of discourse.
We will read and analyze pornographic novels and medical essays before the Revolution, and selected critical articles on the subject. Our aim is to answer the following questions: how different fields of discourse conduct a dynamic dialog, resulting in reciprocal influence? By which manners did these texts try to throw off the shackles of religious morality and to establish a hedonistic materialistic outlook of the body and its pleasures? What is the Enlightenment position about sexual issues?
At the same time, the seminar will examine through the texts how science tends to replace religion without promising significant changes in accepted conservative thought patterns.

ההנחה, שהגוף האנושי אינו נתון ביולוגי אלא תוצר חברתי-תרבותי והיסטורי מקובלת היום במדעי האדם השונים. עם זאת, מסורות תיאורטיות שונות ממשיגות את היחס בין 'תרבות' ו'חברה' לגוף בצורה שונה: הגוף כאובייקט של הבנייה תרבותית באמצעות השפה; הגוף כסימן; הגוף כיצרן וכנמען של פרקטיקות, ועוד. בהמשגות אלה מגולמות לא רק תפיסות שונות של 'תרבות', אלא גם של 'השחקן בתרבות'.

מהי חשיבותו של הדיון בגוף בתיאוריה החברתית והתרבותית? כיצד מסורות תיאורטיות שונות המשיגו את היחס בין הגוף לתרבות ולחברה ואילו מושגים של 'תרבות' ושל 'השחקן בתרבות' מובלעים בהן? אילו הסברים הן מציעות לתהליכי שינוי של רפרטוארים גופניים? בקורס ייבחנו שאלות אלה ואחרות באמצעות דיון בעבודות תיאורטיות ואמפיריות המתמקדות בגוף, או מספקות כלים לניתוח תהליכי עיצוב, שינוי והנחלה של רפרטוארים גופניים.

היבטי התרבות יוצגו ברמה בסיסית. הארץ, שכנותיה בימי קדם, המלך, האלים, הדת והפולחן, פולחן המתים, כתבים ולשונות, עקרונות האמנות, הצבא, נקודות ציון בהיסטוריה של התקופה, חיי יומ-יום.
רשימה ביבליוגרפית (* = קריאת חובה)

בן תור, ד., (1989). החרפושית. ירושלים. מוזיאון ישראל.
וולדרינג, א., (1963). מצרים. (אמנות העולם). (תרגום: י.רבי). תל אביב. דביר ועם עובד.
*ונטורה, ר., (1987). "סמליות של עליונות מצרים העתיקה על שכנותיה- תרגיל בהערכה של אמנות
קדם-קלאסית," אמנות כאתגר בחינוך (ה. אונגר עורך). תל אביב. הוצאת המדרשה. עממ.
144-157.
*ונטורה, ר., (1989). "אלים, בעלי חיים ואמנות מצרים העתיקה," מבט למצרים (א.ביטון עורך). רמת
גן. אפיריון. עממ. 134-143.
*ונטורה, ר., (1988). "מצרים", האנציקלופדיה הישראלית לתנ"ך כרך 2 (י. הופמן עורך).
גבעתיים. מסדה. עממ. 497-520.
Aldred, C., (1952). The Development of Egyptian Art. London. Tiranti.
*Andrews, C. The Rosetta Stone (=British Museum Publications) London, 1981.
Baines, J., Malek, J., (1980). Atlas of Ancient Egypt. Oxford. Phaidon.
Bourriau, J. Pharaohs and Mortals. Egyptian Art in the Middle Kingdom, Cambridge,
1988 (CUP).
Edwards, I.E.S., (1987). The Pyramids of Egypt. Oxford. Pelican.
Emery, W.B., (1961). Archaic Egypt. Harmondsworth. Pelican.
*Gardiner, A.H., (1961). Egypt of the Pharaohs. Oxford. 1961, Clarendon Press.
*Harris, J.R., (Ed.) The Legacy of Egypt, Second Edition. Oxford, 1971.
Hayes, W.C., (1953-1959). The Scepter of Egypt. 2 vols. New York. Harper and the
Metropolitan Museum of Art.
Hornung, E. The Valley of the Kings. (Engl. transl.) New York, 1990
Lauer, J-Ph. Saqqara, the Royal Cemetery of Memphis. London, 1976 (T&H).
Lichtheim, M., (1973-75). Ancient Egyptian Literature. Vols. 1-2 . Berkeley
California
Rundle Clark, R.T., Myth and Symbol in Ancient Egypt. London, 1959
Russman, Edna, Egyptian Sculpture. Cairo and Luxor. Japan, USA, Great Britain,
1989, 1990
Sourouzian, H. Saleh, M., The Egyptian Museum of Cairo. Official catalogue.
Schafer, H., (1986). Principles of Egyptian Art (E. Brunner-Traut (ed.), J. Baines
(trans.)) revised.Oxford. Griffith Institute Publ

General introduction to the culture of Ancient Egypt, as it is revealed in the Ramesside Period.Aspects of culture will be presented on basic level.
The land, the neighbours, the king, the gods, religion and cult, cult of the dead, scripts and languages, the army, everyday life, principles of art, highlights of the period's history.

עולמם של בני האדם עבר שינוי משמעותי ביותר לפני כעשרת אלפים שנים. מאות אלפי שנים של חיים בקבוצות קטנות תוך הסתמכות מלאה על משאבי הטבע ונוודות הוחלפו בישיבת קבע, ייצור מזון וניצול חסר תקדים של משאבי הטבע. התקופה הנאוליתית והמעבר מאורח חיים של ציידים-לקטים לישיבת קבע ולכלכלה חקלאית מהווים את הבסיס והתשתית להבנת העולם המודרני.
מאפיינים רבים של אורח החיים המודרני, המוכר לנו היום, התגבשו בראשית התקופה הנאוליתית, על רקע המעבר לייצור מזון, ועל כן אינם מאפיינים אנושיים "טבעיים".
"טבע האדם" עבר שינוי בראשית התקופה הנאוליתית וייצר תפישת עולם חדשה ומערכות יחסים חדשות ומורכבות.
הסמינר יתמקד בתהליכים האידאולוגיים, הכלכליים, החברתיים והטכנולוגיים שהתרחשו בראשית התקופה הנאוליתית כרקע להבנת פרק חשוב זה בתולדות המין האנושי והשפעתו על עולמנו המודרני.
נכיר את עולמן של קבוצות לקטים-ציידים ואת האופן בו תפסו את מקומן בעולם בעזרת המחקר האנתרופולוגי האתנוגרפי כמודל להבנת בני אדם פרהיסטוריים קדם חקלאיים. נעסוק בארכיאולוגיה של לפני המעבר לחקלאות והאופן בו חיו ופעלו בני אדם פלאוליתיים. נתמקד בהכרת הממצא הארכיאולוגי לפני ואחרי המהפכה וננסה לזהות את שורשיהן של התנהגויות מודרניות אשר הופיעו לראשונה בפרק זמן זה. ננסה לעמוד על הסיבות והנסיבות להופעת צורות חשיבה ודרכי התנהגות חדשות ועל עיצובו של העולם המודרני לפני כעשרת אלפי שנים. נושאים אפשריים לדיון עשויים להיות: אלימות ותוקפנות; גידול ילדים; ניצול משאבים ויחס לסביבה; יחסים בין בני אדם ובעלי חיים; חדשנות טכנולוגית; מושג הקידמה; תפיסות אקולוגיות; גידול אוכלוסין ועוד ועוד.

Before and after the revolution: Gatherer-Hunters, agriculturalists and our modern world

During the transition to agriculture in the Levant, some 10,000 years ago, a major change in human ideology, economy and social behaviour took place. These chages are the hallmark of the so-called "Neolithic Revolution" that took early steps in shaping and constructing our modern world. In this seminar we will discuss central issues regarding Hunter-Gatherers life ways, the archaeology of pre Neolithic and Neolithic societies and touch upon selected aspects of our modern "Human Nature" which are rooted in the transition to agriculture.

העידן המודרני, משלהי המאה ה-18 ואילך, הוא תקופה של זעזועים נמרצים בתולדות האוכלוסיות בעולם. לצד תהליכי התיעוש, העיור וההגירה התפתחו אידיאולוגיות זהות חדשות, יהודים נדרשו להגדיר את זהותם מחדש ועמדו בלחצים ומשברים שלא ידעו לפני-כן. בקורס נתמקד באירועים ובתהליכים מעצבים בתולדות המקומות שבהם חיו היהודים, בתנאים החדשים שלהם הצטרכו להסתגל ובמעמדם בתנאים החדשים. הדיון בתקופה סוערת זו יחולק לשניים: שיעור שיועבר כולו על-ידי המרצה ויכסה את ההיסטוריה עד ראשית המאה ה-20 (חלק זה יתקיים בסמסטר א') ותרגיל שיתבסס על עבודות התלמידים סביב ההיסטוריה המשפחתית שלהם במאה ה-20 (חלק זה יתקיים בסמסטר ב').

בשיעור נעבור ממוקד תמורות אחד לאחר, מחברת המהגרים האמריקנית לצרפת של המהפכה, משם לגרמניה ולרוסיה, מקום מושבם של רוב יהודי העולם בראשית התקופה המודרנית, ונסיים באזורי האסלאם: באימפריה העות'מאנית ובצפון-אפריקה הקולוניאלית. בכל אחד ממקומות אלה נעמוד על השפעת התמורות על מעמד היהודים, על שאלות זהותם ומגמות הדמוגרפיה וההגירה שלהם. לצורך ההשוואה, נלמד במסגרת זו במה היה גורל היהודים דומה לזה של מיעוטים אחרים, ובמה נבדל מהם.

בחלקו השני של הקורס ייעשה מאמץ לקשור את החומר הנלמד, ואת ההיסטוריה היהודית במאה ה-20, להיסטוריה המשפחתית של הסטודנטים, שיתבקשו להציג את קורות משפחותיהם ולנתחם לאור התהליכים והמושגים שנלמדו בקורס. דרך ההרצאות והפרזנטציות "נכסה" בקורס כמעט את כל פזורה היהודית. במסגרת העבודות האישיות נתרגל עבודה עם המקורות המסורתיים העומדים לרשותו של ההיסטוריון וכן נתנסה במקורות חדשים, פרי המהפכה הדיגיטלית.

The Jewish World in the Modern Era

The modern era, from the end of the 18th century onwards, was a period of intense upheavals throughout the world. Alongside the processes of industrialization, urbanization, and immigration, new ideologies developed, and Jews were forced to redefine their identity amidst pressures and crises they had never before known. This course will focus on the events and processes formed in the histories of the places in which Jews lived, on the new conditions to which the Jews needed to adapt themselves, and on their new status. Discussion of this tumultuous period will be divided into two sections: (1) lessons led entirely by the lecturer, which will cover the history of the period up to the beginning of the 20th century and will take place during the first semester, and (2) an instructive exercise based on the students' work on their family histories during the 20th century, which will take place during the second semester.

In this course we will move from one center of change to another: from the American society of immigrants to Revolutionary France, from there to Germany and Russia, the place of residence of the majority of the world's Jews at the beginning of the modern era, and we will conclude with the Islamic regions—the Ottoman Empire and colonial North Africa. In each of these regions, we will examine the effect of societal changes on the Jews' status, questions of Jewish identity, and their demographic and immigration trends. For the sake of comparison, we will use this framework to study in what ways the Jews' fate was similar to that of other minority groups, and in what ways it differed.

In the second section of the course, we will endeavor to connect the material taught during the first semester, and the Jewish history of the 20th century, to the family histories of the students, who will be asked to present and analyze their families' stories in light of the processes and concepts studied in the course. Through the lectures and student presentations, the course will touch on nearly all areas of the Jewish Diaspora. Within the framework of the individual projects, we will practice working with the traditional sources at the historian's disposal, as well as examining new sources—the fruit of the digital revolution.

השיעור יעסוק בתהליכי ההתגבשות של היישוב היהודי בארץ ישראל כחברה וקהיליה פוליטית מתקופת העלייה הראשונה ועד סוף תקופת המנדט. ייבחנו בו התהליכים השונים וההיבטים השונים שיצרו את החברה היהודית החדשה ועיצבו את המבנה החברתי והפוליטי שלה.

The Crystallization of the Jewish Community in Eretz-Yisrael, 1882-1948

This course will examine the crystallization of the Jewish community in Eretz Yisrael as a distinct society and political community from the period of the First Aliyah till the end of the British Mandate. We will examine the different developments and conditions that helped create the new Jewish society and shaped its social and political structure.

התרגיל יתמקד בסדרי חינוך, בתכני הלימוד ובדרכי ההוראה שהיו מקובלים בחברה היהודית המסורתית במזרח אירופה במאות י"ח-י"ט, תוך תיאור מוסדות החינוך השונים לילדים ובראשם ה'תלמוד תורה', ה'חדר' והישיבה, על ההווי המיוחד שנכרך בהם. בין מוקדי הדיון: ספרי הלימוד לילדים ולנערים ותכניהם; דמותו של המלמד; בחינות, מלקות, הווי ומשחקי ילדים; הביקורת המשכילית על ה'חדר' ועל סדריו.

Small and Cozy? The Heder and the Education of Children in Eastern Europe

The course will focus on the education system for children, learning content as well as the teaching methods which were implemented in Eastern European Jewish traditional society, especially during the 18th and 19th centuries. We shall review and study the various educational institutions for children, such as the Talmud Torah, the Heder and the yeshiva, with attention to the special folklore of each. We shall discuss issues such as the different images of the melamed (the teacher), the examinations, the punishments and children’s games and folklore. Special attention will be given to the modern criticism (Maskilic and secular) of the traditional system.

הקורס יעסוק בצמתי דרכים ובפרשיות היסטוריות משמעותיות במרוצת שני העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, משלהי מלחמת העצמאות ועד לפרוץ מלחמת ששת הימים. בין הנושאים שיידונו: מעמדה של ירושלים, העלייה הגדולה, הסכם השילומים, מלחמת סיני, משפט אייכמן, פרשת לבון וימי ההמתנה ב-1967. חובות הקורס: עבודה מצומצמת ובחינה.

The state of Israel: Controversies and Decisions, 1948-1967

The course will deal in the decision crossword and significant historical chapters through the first two decades of Israel existence; from the end of 1948 war until the beginning of the 1967 war. Among the issues the course will examine are: Jerusalem status, the mass immigration, German reparations, the Arab infiltration, 1956 war, Eichmann trial, Lavon affair and the waiting period before 1967 war.

מטרת הסמינר לבחון את מאמציהם של ניצולי השואה לשקם את חייהם בשנים הראשונות שלאחר סיום המלחמה. הפגישות הראשונות של הסמינר יתמקדו בפרק הזמן הראשון שלאחר השחרור. בפרק זה נדון בניסיונות ראשונים של ניצולים לחזור למקומות מגוריהם הקודמים, אשר מהם גורשו על ידי הגרמנים, ובאופן בו התקבלו על ידי האוכלוסייה המקומית. כמו כן נעסוק בחיים במחנות העקורים: בבעיות בריאות, חברה וחינוך.
בהמשך יבחנו ניסיונותיהם של ניצולי השואה להגר למדינות שונות כדי לפתוח בהם חיים חדשים. נעסוק ביחסן של המדינות המנצחות לשאירת הפליטה, וביחסו של הממסד הציוני לשאלת הקליטה והגיוס של שארית הפליטה למאבק הציוני.
הפרק האחרון של הסמינר יעסוק בקליטת שארית הפליטה בארץ ובמדינות אחרות בעולם. פרק זה ישווה בין הקליטה
והיחס כלפי ניצולי השואה בארץ, לבין שאלת קליטתם של ניצולי שואה במדינות אחרות בעולם.

"Quest for New Life" She'erit Hapletah in the aftermath of the Holocaust"

The aim of this seminar is to explore the rehabilitation efforts of Holocaust survivors in the first years after the War. The first part of the seminar will focus on attempts of survivors to return to their homes before the Holocaust and on the reactions of the local population these attempts. In addition we will explore the situation of the survivors in the displaced persons camps in Germany. The second part of the seminar will focus on the attempts of Holocaust survivors to immigrate to foreign countries. We will analyze the attitude of the Allies to the survivors as well as the attitude of the Zionist establishment the absorption of survivors and to their role in the Zionist diplomatic campaign. The last part of the seminar will compare between the absorption of Holocaust survivors in Israel and other countries such as USA; Canada and Australia.

הקורס מקיף את יסודות תורת הפרוזה מנקודת הראות של תהליכי הקליטה של הקורא. מבחינה תיאורטית הוא מתמודד עם תיאוריות מקובלות בשנים האחרונות בתורת הספרות ובפסיכולוגיה של ההבנה, תוך דגש על "אסכולת תל-אביב". אך הקורס אינו אבסטרקטי: הוא מתקדם תוך הדגמה מסיפורי מופת מן הספרות העברית והכללית, ואגב כך מתכוון גם לפתח את כושר האינטרפרטציה של המשתתפים. בין הנושאים שיידונו: יחסי הגומלין בין טקסט לבין תהליכי ההבנה של הקורא; מילוי פערים; סדר הטקסט כקובע משמעות; המבנה המיוחד של המציאות בסיפורת וקשריה עם הלשון; דרכי המסירה: מבע משולב, נקודת תצפית, המספר והפרספקטיבות שלו; ועוד.

הקורס מורכב משיעור (4 ש"ס) וקבוצות של הדרכה אישית (2 ש"ס).

חובות הקורס: נוכחות; בחינה על החומר התיאורטי; שלוש עבודות-תרגיל בהדרכה אישית (פרט לתלמידים הפטורים מהדרכה אישית); עבודה מסכמת: אינטרפרטציה של סיפור; מבחן אמריקני על קריאה של מבחר נובלות.

שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי הספרות והתרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. הקורס יתמקד בהוגי המאה התשע-עשרה והעשרים ובמסורות מחשבה כגון הפנומנולוגיה, המארקסיזם, הפסיכואנליזה, הסטרוקטורליסטים והפוסט-סטרוקטורליסטים.

הביקורת הפסיכואנליטית המסורתית ייחסה מעמד מועדף לפסיכואנליזה, כמי שבידה, כביכול, כלי הניתוח והפרשנות לטקסט הספרותי, גיבוריו ומחברו. בחלקו הראשון תידון בקורס התפתחותו של מפגש מסורתי זה בין הפסיכואנליזה לספרות, יוצגו פרשנויות פסיכואנליטיות קלאסיות ליצירות ספרות, וכן ידונו טקסטים ספרותיים המעמידים במרכזם, בגלוי או בסמוי, "מצבים" פסיכואנליטיים. בחלקו השני יוקדש הקורס לתיאור השינוי שחל בעשורים האחרונים בגישה המייחסת "מעמד מועדף" לפסיכואנליזה, ויוצג האופן שבו הפסיכואנליזה מגדירה את עצמה מחדש באמצעות תובנות הלקוחות ממחקר הספרות. כמו כן ידונו בקורס אלטרנטיביות של קריאה פסיכואנליטית של ספרות יפה, כאלה המתייחסות אל הטקסט הספרותי כאל "ישות פסיכולוגית" המונעת על ידי ה"לא מודע" שלה, המסתתר ומבקש להיחשף בעת ובעונה אחת.

בקורס נבקש לבחון את ההתמודדות של מספרים ודרשנים בימי הביניים עם התפיסות שרווחו בתקופתם לגבי שאלות גוף, מיניות ומגדר. באמצעות הסיפורים העממיים והאמנותיים, נבקש לעמוד על האופן שבו יוצגו הגוף הנשי והגוף הגברי, הגוף היהודי והגוף ה''גויי'', ההטרוסקסואליות וההומוסקסואליות, הגוף המתענה והגוף המתענג, המיניות ה''נורמטיבית'' וה''אסורה'', גוף ה''אני'' וגוף ה''אחר'', עיוותים גופניים מפלצות, ועוד.
חובות הקורס: נוכחות והשתתפות בשיעורים, קריאה משיעור לשיעור, מבחן בית.

In this class we shell try to examine how Medieval Jewish storytellers and commentators dealt with the Gender, Sexuality, and body concepts of their time.

הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין ספרות וביקורת הספרות לבין מוסר ומחשבה אתית – נעמוד על ההשתלשלות ההיסטורית של יחסים אלה, מהביקורת של אפלטון על הכוח המשחית של האמנות ועד לעמדות מגוונות שהופיעו במאה העשרים (מרתה נוסבאום, ווין בות', ז'אק דרידה ואחרים). בנוסף לקריאת טקסטים תיאורטיים נבחן את ההיבטים השונים של יחסי ספרות ואתיקה במגוון יצירות ספרות.
דרישות הקורס: עבודת סיום

The course discusses the complex relationships between literature and ethics, as they appear in philosophical thought and in literary theory: from Plato rejection of poetry through diverse 20th century approaches to the (im)morality of the poetic discourse. We read texts by Martha Nussbaum, Alasdair MacIntyre, Emmanuel Levinas, Derek Attridge, Carol Gilligan, Wayne Booth, Jacque Derrida and others. The theoretical reading is accompanied by discussion of several literary works.

נרטיבים סאדו-מזוכיסטיים ליוו את הספרות העברית המודרנית למן תחילתה, והפכו, בספרות מפנה המאה, ובהשראת סיפור יוסף ואשת פוטיפר התנ"כי, לאחת המטפורות המרכזיות ליחסי יהודים- גויים.
עם המעבר לארץ ישראל, הוסיפו מערכות יחסים סאדו-מזוכיסטיות להעסיק את הספרות העברית, אך לבשו פנים אחרות, בהתאם לשינויים שהתחוללו בנורמות הלאומיות, המגדריות והז'אנריות שעיצבו אותה.
קורס זה מציע מסע בעקבות הנרטיב הסאדו-מזוכיסטי בספרות העברית לתולדותיה, מתוך ניסיון לבחון את התמורות שחלו בו, מפרספקטיבה היסטורית-תרבותית, מגדרית ופסיכואנליטית. לאורך הקורס נקרא יצירות משל מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, א.נ גנסין, דוד פוגל, ש"י עגנון, עמוס עוז, עמליה כהנא-כרמון וצרויה שלו, ונעיין בתרגומים לעברית של יצירות מאת י.ל פרץ ובשביס זינגר, לצד קריאה בטקסטים תיאורטיים משל פרויד, דלז, ג'סיקה בנג'מין ואחרים.

The Lady and the Peddler? Sadomasochism in Hebrew literature
Sadomasochistic narratives have been a part of the Modern Hebrew Literature since its formative years. At the turn of the 20th century, these narratives have become, in the works of writers such as M.Y. Berditchevski, U. N. Gnessin and others, a central metaphor for the "Jews vs. 'Goyim' " relationship.
Israeli literature has followed through in portraying sadomasochistic narratives, although these narratives have gone through generic, ideological and gender change of norms.
The course will examine the sadomasochistic narrative in Hebrew literature, at different stages of its evolution.
Throughout the course, we will read works by Berditchevski, Gnessin, David Fogel, S.Y Agnon, Amos Oz, Amalia Kahana-Carmon, and Zruya Shalev, along with critical works by Freud, Deleuse, Jessica Benjamin and others.

רחל בלובשטיין, אסתר ראב ויוכבד בת-מרים היו המשוררות הראשונות שהופיעו במרחב השירה העברית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, והופעתן שינתה ללא היכר את פניה של השירה העברית, הנכיחה בה לראשונה קולות של נשים והניחה את היסודות להתפתחותה של מסורת מגוונת ורציפה של שירה לירית עברית הנכתבת על-ידי נשים. השמעת הקול הנשי במרחב הפטריארכאלי של הספרות העברית לוותה בקשיים פנימיים, התחבטויות ופתרונות מגדריים ופואטיים, הניכרים בשירים עצמם. בחלקו הראשון של הקורס נציג את הדרמה של הופעת שירת הנשים בעברית על רקע המציאות ההיסטורית-לאומית, המגדרית והתרבותית בת הזמן. בהמשכו נתחקה אחר הדיאלוג שכל אחת משלוש המשוררות מקיימת עם עצמה ועם קוריאה, דרך השירים, בסוגיות של זהות מגדרית, ונבחן את התפיסות השונות שלהן ביחס לקשר בין כתיבה לנשיות ואת הפואטיקות השונות שכל אחת מהן גיבשה מתוך פרספקטיבה מגדרית ופסיכואנליטית.

הקורס יעסוק הן בקריאה של יצירות פרוזה פוסטמודרניות והן בקריאת תיאוריות של פוסטמודרניזם. ננסה לראות את הקשרים בין התיאוריה לפרקטיקה, את הקשרים והפערים בין מודרניזם לפוסטמודרניזם, ולעמוד על מידת היכולת שלנו, מהנקודה בה אנו מצויים, לשרטט את קווי המתאר של הזרם המדובר.

The course will deal with postmodernist prose fiction as well as theory. We'll try to describe the connections and discrepancies between theory and practice, Modernism and Postmodernism. We'll try to see to what an extent we can, at the present moment, characterize that which is called "postmodernism".

. הקורס עוסק בז'אנר של רומן החניכה מפרספקטיבה ביקורתית-פמיניסטית הבוחנת את ההקשר החברתי-תרבותי של צמיחתו ושל מאפייניו הספרותיים, של ההנחות התיאורטיות, החברתיות והערכיות שבבסיסו, ושל האידיאלים שהוא מעמיד. כל אלה נידונים באמצעות קריאה ברומנים שונים של "בילדונגסרומן" (מאת י.' ו'. גתה, ג'ורג' אליוט, מרגרט אטווד ואחרים), ובטקסטים תיאורטיים מגוונים העוסקים באספקטים השונים של הז'אנר. בעקבות הביקורות הפמיניסטיות על הז'אנר נבחן את ההטיות המיגדריות שלו, את תפישת ה"אדם" שבבסיסו ואת דימוי הנעורים שבמרכזו. נשאל על המתחים הבולטים המכוננים את הז'אנר (בין נעורים לבגרות, בין אינדיבידואליות לחברתיות, בין חירות לקבלת סמכות), ועל תפישת הסובייקטיביות שהז'אנר מניח ומייצר. בהמשך לכך נעסוק בניסיונות לרביזיה ולשכתוב של הצורה הז'אנרית, ונשאל על האפשרות לקרוא מחדש (ואחרת) רומנים מסורתיים של חניכה.

The course is about the Literary genre of the Bildungsroman, that emerged in 18th century Germany and is usually associated with Geothe's Wilhelm Meister. We read Geothe's novel and discuss the characteristics of the genre from critical and feminist standpoint. We examine the historical, social and cultural conditions of the genre's ideas and values as they are presented in various theoretical texts written about the genre. We also read literary novels that challenge Wilhelm Meister's idea of Bildung while suggesting other ways of thinking about individual growth and about modern subjectivity.

לפני שהסדיזם והמזוכיזם מצאו את מקומם זה לצד זה בלקסיקון הסטיות, הם הופיעו ראשית בשדה הספרות בכתביהם של המרקיז דה סאד והרוזן זאכר-מאזוך. את פעילותם הספרותית של השניים מפרידות כמעט מאה שנה, ולמרות הקירבה המיוחסת לילדי רוחם, כתביהם משקפים עולם פסיכולוגי והקשרים תרבותיים שונים לחלוטין. הקורס יתמקד בקריאה של "ז'וסטין" של סאד ו"ונוס בפרווה" של מאזוך בניסיון לעמוד על הפואטיקות והמטפיזיקות השונות של שני המחברים, ובמיוחד להראות כיצד הפנטזיה הסדיסטית והפנטזיה המזוכיסטית מייצרות גילומים טקסטואליים שונים בתכלית. נקרא כמה מנציגיה הבולטים של המסורת הביקורתית על סאד, כגון בארת, פייר קלוסובסקי וז'ורז' בטאי, ונעסוק גם בתאוריות של סאדו-מזוכיזם, כמו אלו של פרויד וז'יל דלז.

Before taking their place in the lexicon of perversions, Sadism and Masochism first made their appearance in the literary works of the Marquis de Sade and Count Leopold von Sacher Masoch. Despite the affinity attributed to them, the writings of these two authors reflect psychological worlds and cultural contexts that are quite distinct, if not at odds. In this course we will focus on one novel by each author: Sade's Justine and Sacher Masoch's Venus in Furs, in an attempt to trace out their divergent poetics and metaphysics. We will also read some of the prominent representatives of the critical tradition on Sade (e.g. Barthes, Klossowski, and Bataille), and deal with theories of sadomasochism, such as those by Freud and Deleuze.

המאכלים ומנהגי האכילה תופסים חלק מרכזי באופן שבו מבינה ומבנה החברה הישראלית את זהותה. הקורס יבקש לבחון כיצד משתתפת הספרות העברית בניסוח טקסי האכילה הישראליים, ולהתחקות מפרספקטיבה קולינרית אחר הזיקות בין מיניות ללאומיות באמצעות דיון ביצירותיהם של ח.נ. ביאליק, י.ל. גורדון, יהודית הנדל, דליה רביקוביץ' וסמי ברדוגו. במקביל נעסוק בתיאוריות פסיכואנליטיות, סטרוקטורליסטיות ופוסט-סטרוקטורליסטיות העוסקות באוכל, באכילה ובגוף האוכל, וננסה להבין את יחסי הגומלין בין טעמו של המאכל לטעם ספרותי.

ההגות הפמיניסטית, בהגדרתה הרחבה כהשקפת עולם ספקנית וחתרנית הבודקת מחדש נורמות ומוסכמות בכל תחומי החיים והתרבות, לא פסחה על חקר השואה בכלל ועל ספרות השואה בפרט, והיא תובעת להכיר בחירות הקורבנות בני קבוצות שוליים, אשר קולם, גם בנסיבות נורמטיביות, הוא רָפֶה ממילא, להשמיע את שונותם ולהשתתף בהבנייתו של הזיכרון הקולקטיבי של השואה. על בסיס השקפת עולם זו יעסוק הקורס בתובנות המיוחדות שמניבה בחינת קולותיהם של נשים וילדים, בנוגע למהות החיים והמוות ביקום מחנות הריכוז כאתר של דה-הומניזציה טוטאלית וקריסת האנושיות.

Feminism, widely defined as a critical positions which re-examines conventions and norms in all areas of life and culture, has not skipped the study of the Holocaust in general, and that of Holocaust literature in particular. In this context, feministic studies stand for the right of victims which are members of the normally “weak” groups of society, whose voice is less dominant even in normal situations, to express their unique experience of victimhood and participate in the constitution of the collective memory of the Holocaust. Based on such a world-view, the course will examine the unique insights, offered by the voices of women and children in Holocaust literature, into the essence of life and death in the concentrationary universe as a site of utmost dehumanization.

הסכיזואנליזה של דלז וגואטרי קוראת תיגר על הפסיכואנליזה של פרויד ובד בבד מציעה כלי יוצא מן הכלל לביקורת התרבות. במסגרת הקורס נברר מהן טענותיהם העקרוניות של דלז וגואטרי כלפי הפסיכואנליזה ומהי החלופה שהם מציעים. במקביל נקרא יצירות אמנות מתחום הספרות (קפקא, וולף, נבוקוב, פרק), האמנות הפלסטית (טרנר, קליי, בייקון) והקולנוע (היצ'קוק, פון טרייר, פינצ'ר) באמצעות הפרקטיקה הסכיזואנליטית שדלז וגואטרי מציעים.

Schizoanalysis
Deleuze and Guattari's schizoanalysis vehemently criticizes Freud's psychoanalysis and at the same time offers a remarkable tool for cultural criticism. In this course we will examine Deleuze and Guattari's main contentions against psychoanalysis and the alternative they propose. We will also read literary works (Kafka, Woolf, Nabokov, Perec), art works (Turner, Klee, Bacon) and films (Hitchcock, von Trier, Fincher) using the schizoanalytic practice suggested by Deleuze and Guattari.

הקורס עוסק בדרך הופעתם של ילדים ומתבגרים בסיפורת הישראלית. הכוונה לחשיפתם של תהליכי התבגרות שיש בהם ממדים של הכרת "האני", גילוי הייעוד האישי ונטילה של אחריות חברתית. הילדים נתפשים ומומשגים בתרבות כקבוצה חלשה, שולית במקומה, ביחס למרכז פעיל ואקטיבי ותלותית בגורמי סמכות. האפקט האומנותי-טקסטואלי של הפרספקטיבה הילדית מדגיש מבט מחודש על העולם. ילדים המצויים בראשיתם או במהלכם של תהליכי חִבְרות והשתלבות, ולא הפנימו ביטויים מחייבים, סטריאוטיפים או קונבנציות חברתיות, חושפים במבטם "הנקי" איזו אמת וכנות שהיא כשלעצה בעלת אפקט ביקורתי בעל משמעות. העמדה הילדית בהעברתה אל השדה הספרותי מדגישה פערים מול עולם של מבוגרים שכבר עבר תהליכים של אינטלקטואליזציה ואינסטרומנטליזציה, ובמרכזו, לעיתים, קהות הרגש, האכזריות, האטימות והניכור.
המפגש הספרותי עם התודעה הילדית הוא מורכב, דינאמי ורצוף הפתעות. האפקטים של שיקוף, חשיפה, ביקורת והבנה מחודשת מתאפשרים נוכח נקודת התצפית הייחודית המוצבת בליבה של סערה נפשית והכרתית. הבחינה של הופעות הילדות וההתבגרות במסגרות של מודלים התפתחותיים ותפישתיים מעשירה את ההתבוננות הפרשנית של הטקסט ומעניקה לו עומק אוניברסאלי.
הקשרים של חניכה, לימוד, התבגרות פיסית (מינית) ונפשית, תוצאה של התרופפות קשרי המשפחה, התפתחות, עיצוב של זהות אישית ועקרונות של וידוי, מעניקים לפרספקטיבה הילדית בסיפורת מרחב של מורכבות ועניין.
העיון הספרותי בסיפורי ילדות והתבגרות מאפשר קריאות מורכבות של הדמות בשל הימצאותה בעיצומם של מוקדי עיצוב, שינוי או התפתחות. העמידה באמצעיתם של תהליכי נפש הקשורים ביחס עמוק אל ההורים והחברים מתקשרת לנסיבות של טראומה, לתהליכים פסיכולוגיים של היבדלות ואינדיווידואציה ובעמידה מול שאלות של זהות קולקטיבית.
בין היוצרים שמסיפוריהם נקרא (ברמות שונות של אינטנסיביות): ניסים אלוני, רות אלמוג, יצחק בן-נר, יואל הופמן, נפתלי יבין, סביון ליברכט, רונית מטלון, עמוס עוז, יהושע קנז, יהודית קציר, דליה רביקוביץ, יעקב שבתאי ובנימין תמוז.

המאמר "המלך במבט אירוני" מ-1968 (פרי ושטרנברג) נחשב לאבן-הפינה של כיוון מחקרי חדש שעניינו "הפואטיקה הספציפית של הסיפור המקראי". בעקבותיו 'חשפו' חוקרים בסיפור המקראי מסוף שנות השישים ואילך שפע של תחבולות וטכניקות, קונוונציות סיפוריות, שנינויות אירוניות, ודרמה של תהליך קריאה שתואר צעד אחר צעד. העבודות הללו, ושלי ביניהן, ככל שהיו חדשניות מצד התופעות שתיארו, נראות לי היום כמקדמות תפיסות תמאטיות ואידיאולוגיות קונוונציונליות.
עבודתי בשנים האחרונות, שתוצג בקורס ותידון בו, מבקשת לספר את הסיפורים הזנוחים בתנ"ך – לכונן את העלילות הנגדיות שמאחורי העלילות. אבקש להראות, באמצעות הדגמה רחבה מן הספרים בראשית, שמות, שופטים, שמואל ומלכים, שמאחורי כל סיפור מקראי חבוי סיפור נגדי, וכי הסיפור הנגדי הזה יוצר קונפליקט אידיאולוגי. הסיפור המקראי יוצג כזירה של התנגשות בין אג'נדות אנושיות, המשועבדות בסופו של דבר לתוכנית עליונה, אלוהית, אשר מתקדמת על חורבותיהן תוך ליבוי המתחים ביניהן. אטען כי במרכז המבנה הזה עומדת 'קואליציה' בין אלוהים לנשים, ומקודמת אידיאולוגיה נשית, בתמיכת התוכנית האלוהית.

דרישות הקורס: נוכחות, קריאת הביבליוגרפיה, והגשת עבודה בסוף הקורס.

His Helpmate: The Coalition between God & Women in the Bible

הקורס יעסוק בהיסטוריה של הפורנוגרפיה כז'אנר מערבי מודרני ובויכוחים התיאורטיים-פוליטיים סביב סוגיית הפורנוגרפיה. נבחן את הופעת הפורנוגרפיה כקטגוריה של ייצוגים בהקשר של כינון שדה המיניות במאות ה18- וה19-, ונבדוק את ההבנייה הבו-זמנית שלה כקטגוריה אסתטית ומשפטית; נתעכב על היבטים אסתטיים של הז'אנר, כגון הרצף שבין ז'אנר העירום בציור הקלאסי לבין הצילום הפורנוגרפי, וההיסטוריה של הפורנוגרפיה הקולנועית; ונתמקד במיוחד במחלוקת בסוגיית הפורנוגרפיה בתוך השדה הפמיניסטי עצמו, כשמחד עומדת שאלת הפגיעה בנשים כפרטים וכקבוצה חברתית ומאידך האפשרות של ייצוגים מיניים לייצר הבניות אלטרנטיביות של מיניות ומגדר. בהקשר זה, נבחן כיצד נשים כיום מנכסות את השיח הפורנוגרפי. הקורס יתרכז בדיונים היסטוריים, אסתטיים ופוליטייים על פורנוגרפיה, אך יכלול גם קריאה/צפיה בייצוגים נבחרים.

The course will deal with the history of pornography as a modern Western genre, and with the theoretical and political debates around pornography. We will examine the emergence of pornography as a category of representations as part of the construction of the field of sexuality in the 18th and 19th centuries; we'll focus on some of the aesthetic features of the genre, e.g. the continuum between the tradition of the Nude in art and visual pornograpy, and the history of filmic pornogrphy; and we will concentrate especially on the debate around pornography within feminism - the issue of harm to women on the one hand, and the potential for alternative constructions of sexuality and gender on the other. The course will focus on historical, aesthetic and political discussions of pornography, but classes will include watching and reading selected representations.

הסמינר יציג את הסיפור העברי של ימי הביניים דרך הפרספקטיבה המגדרית. בצד עיסוקם של סיפורי ימי הביניים בנושאים דתיים ולאומיים, הם עסקו הרבה ביחסי המשפחה, במתחים הבינאישיים והבין מגדריים. הקורס ינסה למפות את הסיפורים הביניים על סוגיהם השונים, את נושאיהם הפמיניסטיים והמגדריים, ולהציג את משמעותם בתרבות היהודית של התקופה.

Women and Men in the Hebrew Narratives of the Middle Ages.
The course will study the rich and various medieval Hebrew narratives – in both the Jewish communities of Moslem countries and Europe – through the perspective of gender.

הסמינר יחקור את הקשר בין חיים שהאנרגיה שלהם נובעת מהבנת החשיבות של התשוקה, הרצון לממש חלומות אישיים ופנטזיות של הגשמה עצמית, לבין עלייתה של הבורגנות והפיכתן של העבודה והצרכנות לערכים נעלים. עוד יבחן הסמינר כיצד במקביל לעליית הבורגנות מצטמצם הכוח הפוליטי והחברתי של אצולת האדמות באירופה. הסטודנטים ידרשו לקרוא טקסטים של שלושת הסופרים הקנוניים ויצפו בסרטים שבמרכזם עומד ניתוח-(עצמי) של תרבות החלום (dream work) והחיפוש אחר האושר שהוליווד מייצגת היטב את הגעתו לעולם. במקביל ילמדו הסטודנטים תיאוריה של ספרות וביקורת קולנוע על הנושא כמו גם תיאוריה פסיכואנליטית שמתייחסת לחלימה, לאובייקטים מדומיינים (fantasized objects) ולאחרים ממשיים (real others).

ז'יל דלז ופליקס גואטרי הציעו לא רק ביקורת תרבות רדיקלית אלא גם סדרה של קריאות נועזות בטקסטים ספרותיים קאנוניים. התוצאה היתה ערעור של מושגים מרכזיים בתורת הספרות כגון "רומאן", "גיבור", "אירוע", "נקודת-תצפית", "מחבר", "בידיון" והערכה מחדש של תפקידם. הסמינר יתחקה אחר מהלכיהם של דלז וגואטרי תוך כדי דיון ביצירות משל קפקא, מלוויל, לואיס קרול, מאזוך, אוסטר, א.ב. יהושע וקלייסט.

הסמינר יעסוק בסיפורת של שלושה סופרים ילידי הדרום של ארצות הברית, תוך ניסיון לעמוד על המכנה המשותף ביניהם כמו גם על המאפיינים הייחודיים לכל אחד מהם. האומנם "הדרום" הוא "גותי"? האם הכתיבה הרחק מן המרכז האינטלקטואלי של ניו-יורק מפרה או מגבילה? האם מעבר לייחודו הפואטי של כל אחד מן היוצרים ניתן לזהות מכנה משותף, שאפשר לכנותו "משא ההיסטוריה של הדרום"?

The Seminar will attempt a reading of three major fiction writers born in the South of the U.S.A. We will try to search for common denominators, as well as highlight the unique poetics of each of these writers. Is "the South" "Gothic"? Is writing far from the intellectual center of New York an asset in terms of originality and creativity, or is it a liability? Beyond the poetic special fingerprint of each of these writers, can we discern a common "burden"?

נושאים של סליחה ומחילה, פיוס, גישור, הכרה, אחריות, פתרון סכסוכים ופיצויים, כמו גם שאלות של נקמה, שמירת טינה, הפרדה וסירוב נדונים בדרך כלל במסגרת דיסציפלינות כמו מדעי המדינה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, משפטים ולעיתים מדעי הדתות. מטרת הסמינר לבדוק לא את הצורות החברתיות, הפילוסופיות והדתיות של קטגוריות של פיוס אל מול קטגוריות של נקמה, אלא להתרכז ברטוריקה בה נוקטים טקסטים תרבותיים ואמנותיים כדי לדון בצורות שונות (ולאו דווקא אלה המובנות מאליהן) ובמודלים שונים של מגעים שניתן לכנותם בסדרת המושגים שלמעלה. ישנם טקסטים שדנים בשאלות אלו במפורש (החל מדיווחים על העדויות שניתנו בוועדות האמת והפיוס של דרום אפריקה, דרך הרומן חרפה של קוטזי הדרום אפריקאי ועד לסרטים ישראליים ופלסטיניים המנסים להציע מודלים של פיוס וחלוקה); וישנם כאלה שמציעים יחסים בין-אישיים (משפחתיים, רומנטיים או של שכנות) במסגרתם הם מפתחים רטוריקה של הפרדה, ניתוק, ריחוק והתעלמות כצורה של קיום יחסים תקינים. רטוריקה של יחסים כאלה מופיעה גם בתצלומים ובתמונות, וכמובן במספר אינסופי של סרטים – הוליוודיים, אירופאים ומהדרום; מוצרים ויזואליים, שהרטוריקה בה הם נוקטים לדיון בסוגיות אלה היא של התנגדות, סירוב או תביעה למתן פיצויים. את כל המושגים האלה אפשר להמיר בשורת המושגים העולים בתודעה כשמוזכרת "נקמה", וגם מהייצוג של ההיפוך – היינו, של היעדר המאמץ לפיוס ולסליחה – ניתן לגזור את התנאים המאפשרים חיים של שיתוף כזה או אחר.
נקודת המוצא של הסמינר היא, שרטוריקות מקובלות של פיוס נכשלו ושהן מומרות יותר ויותר ברטוריקות של נקמה – ולאו דווקא נקמה פיזית: לעיתים, למשל, זו דווקא נקמה כלכלית. מטרת הקורס היא לנסות לאתר טקסטים שמציעים רטוריקות אלטרנטיביות, לעיתים אפילו כאלה שאינן משתמשות במושגים המוכרים הקשורים עם "פיוס" ועם "נקמה", שפותחים פתח למחשבה אלטרנטיבית, גלובאלית, ויזואלית ונטולת מחויבות היסטורית, להסדרת יחסים בתוך קבוצה. המסע בעקבות האלטרנטיבות האלה יצא לדרך מתוך הידע והתובנות שמציעות תיאוריות פמיניסטיות, ותוך עיון – לצד הקריאה התיאורטית והעיונים בטקסטים ספרותיים, קולנועיים וויזואלים אחרים – בקטעים מכתבים פילוסופיים העוסקים בסליחה, בחברות, בשותפות ובסכסוך (לווינס, דרידה וז'יז'ק, לדוגמה).

Following the failure of widely accepted rhetoric of reconciliation, acknowledgement, forgiveness and conflict resolution, the seminar aims at studying different, possibly alternative, rhetorical uses in literary, cinematic, pictorial, photographic and visual texts targeted at similar results: enabling stable life of collective, but investigating rather a variety of different solutions forming around a variety of other modes of dialogue or contacts, especially those informed by feminist theories.

תיאור הקורס:
הסמינר ידון ביצירות מתולדות השירה העברית החדשה, המעמידות במרכזן דמות אישה, או ביצירות העוסקות במאבק המינים, בכלל, ובמאבקה של האישה להכרה ולהוקרה, בפרט. בכלל זה יידונו גם שירי אהבה שנכתבו על-ידי משוררים ומשוררות גם יחד. למרבה הפרדוקס מתברר, כי דווקא השירים הפמיניסטיים הלוחמניים ביותר נכתבו בתקופת ההשכלה, לפני 180-130 שנה, בתקופת "מלחמת הדת והחיים", וכי התנועה הציונית והעליות הראשונות לא הולידו שירה כה עזה ונועזת. כיום, בתקופתנו הבתר-מודרנית לפנינו גילויים של שירה טרנס-ג'נדרית, שהדורות הקודמים לא ידעום, אולם המאבק העולה מהם הוא מאבק בעל אופי אישי, ולא מאבק קולקטיבי.

כל יצירה תיבחן במעגלי השתמעות הולכים וגדלים, למן המעגל האישי, דרך המעגלים הלאומיים-הקולקטיביים ועד לאלה האוניברסליים. כל יצירה אף תיבחן ביחידות טקסט הולכות וגדלות, למן המיקרו-טקסט הזעיר ועד למעגלים הקונטקסטואליים הרחבים. היצירות תיבחנה על רקע זרמים בספרות ובאמנות, וכן על רקע אירועי הזמן, שהשפיעו על היווצרות היצירה.

דרכי ההוראה: מעקב משולב, כרונולוגי וז'אנרי, אחר צייני הסגנון, התמטיקה והאידאולוגיה של המשוררים, לפי הטקסטים שייבחרו לדיון. כל תלמיד יגיש רפראט או עבודה סמינריונית, או שניהם גם יחד

.

The seminary will trace exemplary works from the history of Hebrew poetry which portray the struggle of women for recognition and power to fulfill their qualifications. Paradoxically, it seems that 19th century produced the most militant poems, whereas the 20th century (when women's rights were a central issue) produced only vague echoes of this struggle as represented in the poetry of the Enlightenment. Nowadays, this struggle, as reflected in contemporary poetry, bears a personal note, far from the collective aims of the pioneering era.

השיעור יעסוק בתפיסת המוות בבודהיזם בכלל, ובבודהיזם הטיבטי בפרט. מה משמעותו של המוות? מדוע המוות הוא נושא שיש לדבר עליו, ולא להחביאו? מהם התרגולים המיוחדים לנושא המוות, ולזמן המוות? מה קורה לפני המוות, אחריו, ותוך כדי? לידה מחדש במסורת הטיבטית, ומציאתו של הגלגול הבא של המורה.

השיעור יכלול דיון תיאורטי, קריאה בטקסטים, צפייה בסרטים, ותרגול מעשי של מדיטציה.

מבחן – בסוף הסמסטר יינתן מבחן. במבחן יופיעו מספר שאלות המתייחסות לחומר שנלמד בכיתה, ולחומר הקריאה והצפייה (הסרטים).
מטלות – במהלך הסמסטר יינתנו שלוש מטלות. המטלות הן חובה, ולא ניתן לגשת לבחינה ללא הגשת כל המטלות במהלך הסמסטר. על שתיים מהמטלות יינתן ציון. ציון המטלות יהווה 40% מציון הקורס

חומר הקריאה יימצא במהלך הקורס באתר הקורס בוירטואל טאו.

Death, Birth and the Bardo
Death as it is reflected in Buddhist theories and practices

The subject of this class will be the concept of death, as it appears in Buddhism in general, and specifically in Tibetan Buddhism. What is the meaning of death? Why is it something we should talk about openly, and not hide? What are the specific practices meant for dealing with death, and for the time of death? What happens before death, after it and during it? The concept of reincarnation in Tibetan Buddhism, and it's practical implication - the finding of the new incarnation of spiritual teachers.

The class will include theoretical discussions, reading texts in English and Hebrew translations, watching movies and a taste of the relevant meditative practices.

Exam - there will be an exam at the end of the semester, with questions relevant to the material we have read in class, the movies we have seen, and the material that was read at home.
Assignments - during the semester there will be three assignments. Two if these assignments will be marked and these marks will be worth 40% of the class mark. A student will not be allowed to attend the exam without handing all the assignments on time.

The reading material will be, during the course, in the course's website in virtualtau.

בהודו מתקיימות מספר קהילות דתיות בדו-קיום במשך אלפי שנים. דו-קיום זה הביא לפיתוח מושג החילוניות כסובלנות לבעלי אמונות אחרות. הקורס יעסוק במיעוטים דתיים שונים בהודו, כולל היהודים, ותרומתם לעושרה התרבותי.
בה בעת , בעשורים האחרונים חלה גם מתיחות באותו דו-קיום, שאיימה להרוס את היחסים ההרמוניים בין הקהילות השונות. היחסים בין הקהילות הם מהגורמים החשובים ביותר בהחלטות לגבי אופי הקואליציות הממשלתיות, הן ברמה הארצית והן במדינות השונות. הקורס יזהה מגמות ביחסים בין הקהילות, הנוגעות לשיח העכשווי בהודו.
טיבו של החינוך בהודו הפך לשדה הקרב בין המצדדים בחילוניות לבין קבוצות הינדואיות פונדמנטליסטיות. בזמן שלטונה של המפלגה ההינדואית הלאומנית, נעשו מאמצים להתאים את החינוך ללאומניות ההינדואית. היתה לכך התנגדות עזה, אשר עדיין מתקיימת במדינות בהן המפלגה הלאומנית שולטת. הקורס יעסוק במערכת החינוך בהודו תוך התייחסות לתופעה זו.

אחד הסטריאוטיפים הרווחים לגבי יפן הוא תיאור "הגבר היפני הטיפוסי" בדמות ה"סאלרימן": עובד הצווארון הלבן העובד מבוקר עד ערב בתאגיד וחוזר בלילה שתוי לביתו. הקורס שלנו ינסה לבחון את הסטריאוטיפ הזה ולהבין אותו בצורה חדשה, כמודל הגמוני של גבריות ביפן. בקורס ננסה להבין את האופי המובנה חברתית של מונחים כגון "גבריות" ו"נשיות", ואת הקשר בינם ובין היסטוריה ומסורת. ננסה להציג אלטרנטיבות לסטריאוטיפים ולפרק את ההנחה שבבסיסם, בכדי להבין שאין "גבר יפני טיפוסי" אלא מגוון רחב ומרתק של זהויות וחוויות של גבריות ביפן של ימינו.

Men and Masculinity in Modern Japan

One of the most widespread stereotypes of modern Japan is that of the "typical Japanese man" as the "salariman" – white-collar office worker who works endlessly for his corporation and returns home drunk late at night. Our course endeavors to understand this stereotype in a new manner: as hegemonic model of masculinity in Japan. We try to deconstruct the its' underlying assumptions and to introduce some alternatives in order to realize there is no "typical Japanese man", but rather a wide variety of identities and experiences of masculinity in nowadays Japan.

מטרת הקורס היא להעמיק את ההיכרות של התלמידים עם מקורות ראשוניים ומשניים, העוסקים בנשים ובגברים ביפן המסורתית. אילו ערכים ורעיונות עיצבו את חייהם? כיצד הם תפשו נשיות וגבריות, את היחסים ביניהם, את מקומם בחברה ואת תפקידיהם בה? כיצד הגשימו הגברים והנשים את מטרותיהם בתחומים שונים, ואילו אילוצים הגבילו את הגשמת מטרותיהם? ומה היו ההבדלים בין המעמדות השונים בנושאים אלה?
מאחר שהכתב הגיע ליפן רק במאה -6, והכתיבה ההסטוריוגרפית היפנית מתחילה רק לקראת סוף התקופה המסורתית, רב הגלוי על הנסתר, ורבות האגדות מן ה"עובדות" הידועות לנו על יפן ה"טרום -מודרנית". בקורס נעיין במקורות שונים, כגון מיתוסים, יצירות ספרות, יצירות של אמנות חזותית ומעט ההיסטוריוגרפיות, שנוצרו ביפן המסורתית, נדון בדרכים שונות להתיחסות למקורות אלה, וננסה לברר מה ניתן ללמוד מהם על הנושא. כל מקור יבחן משתי נקודות מבט לפחות: הן מנקודת המבט של הדיסציפלינה ההסטורית והן מנקודת המבט המגדרית.

Men , Women and Gender in Premodern Japan

Participants in this course will use a focus on gender to explore important aspects of Japanese social history. The course introduces theoretical issues as well as covers a broad sweep of the past, starting in prehistoric Japan and stretching up until the Meiji Restoration. We will go back to the early period of Japan's history to discover the beginnings of those cultural institutions and characteristics which are still operative today, influencing behavior. We will read from various Japanese sources (in translation), consider theories that claim that that Japan was originally a matriarchy, and try to understand how by the time the histories were written it had become sexist, and in what ways.

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

הערות:

Introduction to Modern Jewish Thought (Part I) - Who Is a Jew and What Is Judaism
Course

Professor Ron Margolin

This introductory course in Modern Jewish Thought will focus on two main questions: The first question, "Who is a Jew?" will be examined in light of developments in the modern secular world and the place of religion after the French Revolution and the development of nationalism and historical philosophy. The discussion will relate to the ideas of Moses Mendelssohn, Nachman Krochmal, Heinrich (Zvi) Graetz, Moses Hess and the early Zionist thinkers.
The second question, "What is Judaism?", initially raised in the Theological-Political Treatise of Baruch Spinoza, will be examined in light of writings by Moses Mendelssohn, Samson Raphael Hirsch, Ahad Ha'am, Hermann Cohen, Franz Rosenzweig, Martin Buber, Abraham Joshua Heschel, Mordecai Kaplan, Emmanuel Levinas and others.
The course will culminate with a discussion of modern directions in Jewish thought: The teleology of the State of Israel, the future of Jewish life in the Diaspora, the concept of Judaism as culture, Jewish feminism and the desire for renewal in Jewish life.
Part I of the introductory course in Modern Jewish Thought during the first semester will be devoted to the question "Who Is a Jew" and survey thinkers who dealt with the question "What Is Judaism".
Part II, the continuation of the course in the second semester will probe the thought of A.D. Gordon, Franz Rosenzweig, Abraham Joshua Heschel and Emmanuel Levinas, and consider new directions in modern Jewish thought.

Core bibliography: Julius Gutman, The Philosophy of Judaism; Nathan Rotenstreich, Jewish Thought in the Modern Age; Isaiah Berlin, Against the Current; Eliezer Schweid, Judaism and Secular Culture, Towards a Modern Jewish Culture, Judaism and Secular Culture, and History of the Philosophy of Jewish Religion, Volumes A-D.

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות.

חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

Introduction to Modern Jewish Thought (Part II) - Who Is a Jew and What Is Judaism
Course

Professor Ron Margolin

This introductory course in Modern Jewish Thought will focus on two main questions: The first question, "Who is a Jew?" will be examined in light of developments in the modern secular world and the place of religion after the French Revolution and the development of nationalism and historical philosophy. The discussion will relate to the ideas of Moses Mendelssohn, Nachman Krochmal, Heinrich (Zvi) Graetz, Moses Hess and the early Zionist thinkers.
The second question, "What is Judaism?", initially raised in the Theological-Political Treatise of Baruch Spinoza, will be examined in light of writings by Moses Mendelssohn, Samson Raphael Hirsch, Ahad Ha'am, Hermann Cohen, Franz Rosenzweig, Martin Buber, Abraham Joshua Heschel, Mordecai Kaplan, Emmanuel Levinas and others.
The course will culminate with a discussion of modern directions in Jewish thought: The teleology of the State of Israel, the future of Jewish life in the Diaspora, the concept of Judaism as culture, Jewish feminism and the desire for renewal in Jewish life.
Part I, the first semester of the introductory course will be devoted to the question "Who Is a Jew" and survey thinkers who dealt with the question "What Is Judaism". Part II, the continuation of the course in the second semester, will probe the thought of A.D. Gordon, Franz Rosenzweig, Abraham Joshua Heschel and Emmanuel Levinas, and consider new directions in modern Jewish thought.

Core bibliography: Julius Gutman, The Philosophy of Judaism; Nathan Rotenstreich, Jewish Thought in the Modern Age; Isaiah Berlin, Against the Current; Eliezer Schweid, Judaism and Secular Culture, Towards a Modern Jewish Culture, Judaism and Secular Culture, and History of the Philosophy of Jewish Religion, Volumes A-D.

מגילת רות הוא סיפור העוסק בעיקר במערכת היחסים המיוחדת המתפתחת בין אשה לחמותה, כששתיהן אלמנות ועסוקות במלחמת הישרדות בארץ יהודה. קורס זה דן בשאלות של ביקורת ספרותית וביקורת נוסח, כגון: בהבנת המגילה מבחינת ההתפתחות העלילתית שלה, שמות הגיבורים ופירושיהם, המסרים העולים מן הסיפור ומנהגים מחיי היומיום המשתקפים במגילה. החלק השני של הקורס יידון בספר יונה שעניינו בסירוב הנביא להעביר מסר אלוהי לאנשי נינוה, ובהשלכות שיש לסירוב זה על הנביא עצמו ועל אנשי העיר. גם הדיון בספר יונה יעסוק הן בהבנת הכתוב, והן בשאלות הנוגעות לביקורת הספרותית.

The Books of Ruth and Jonah

At the core of the book of Ruth is a special relationship developed between a woman and her mother-in-law. Both of these women are widows and both are fighting a battle for survival in the land of Judah. This course deals with questions of content and literary criticism, alongside a linguistic criticism of the text. We will try to understand the meaning of the characters’ names, the themes of the book, and some of the everyday customs, which are reflected in the narrative. The second part of the course deals with the book of Jonah, once again from the two aspects of literary and linguistic criticism, but the focus of the discussion will be to try to understand the outcomes of a prophet’s attempt to escape his call.

.

הקורס יידון בדגמי הורות שונים העולים מתוך הטקסט המקראי, כגון: אבות האומה כהורים לעומת האמהות, המלך כהורה, יחסי הורות הנרקמים בין מנהיג ובין העם ויחסי הורות הבאים לידי ביטוי בין האל ועמו. הדיון בדגמי הורות בסיפורת המקראית ילווה בהשוואות למצוי בטקסטים מן המזרח הקדום ומספרות יוון (כגון הסיפורים על קרונוס וילדיו, זאוס והרמס). כמו כן, נבחן התייחסויות מפורשות של כתובים מקראיים לעניין היחסים בין הורים וילדים מתוך ספרות החכמה וספרות החוק (כגון מצוות כיבוד אב ואם ובן סורר ומורה).

Parent-child Relationships in the Bible and the Ancient World

The course deals with models of parenthood, which are reflected in biblical narratives, such as: the patriarchs as parents, as opposed to the matriarchs; the king’s behavior as a parent in comparison to that of the prophets. We shall also analyze the parent-child relationship which develops between leaders of Israel and the nation of Israel, and how God functions as a parent. Some of the biblical stories will be compared with various narratives from the ancient Near East and Greek literature. In addition, we will explore what is said about parent-child relationships in the genres of biblical wisdom and law.

אלימות מינית במקרא ובמזרח הקדום
אלימות מינית היא פעולה תוקפנית על רקע מיני, שמטרתה להגדיר את עליונותו של התוקף במסגרת יחסי הכוח. בשלב הראשון, נבחן סוגיה זו כפי שהיא מוצגת בחוקי המקרא ובמזרח הקדום, במטרה לחשוף את התפיסות החברתיות לגבי סוגיה זו. בשלב השני, נעיין בסיפורים מקראיים המטפלים העוסקים באלימות. ננסה לברר מה היה תפקידן של סצנות המתארות אירועים של אלימות מינית בסיפור המקראי, לאור התפיסות המקובלות כפי שהן נחשפו באמצעות החוקים.

Sexual violence in the Bible and in the ancient Near East
Sexual violence is an aggressive action with a sexual intent. Its object is to define the dominance of the attacker in a power struggle between the parties. At the first stage, this issue will be dealt according to the data available in the Biblical and ancient Near Eastern Laws; the objective will be to reveal the social concepts behind the formulation of the laws.
At the second stage, Biblical episodes dealing with violence will be examined. We will try to understand what is the function of scenes describing sexual violence in light of normative behaviour as revealed by the Laws.

בחברה פטריארכאלית האישה תלויה בגבר בכל, לכן האהבה מושתתת על יחסים בין כל יכול לחסר אונים. כמו כן, השורש אה"ב במקרא אינו מתייחס בהכרח לאהבה במובן המודרני. במסגרת הקורס נבחן את האופן שבו נתפסת האהבה במקרא על רקע יחסי הכוחות בין המינים בחברה הפטריארכאלית, תוך התייחסות למשמעות החברתית והתרבותית העומדת מאחורי ה"אהבה". בקורס יידונו הנושאים הבאים א. אהבת נשים לגברים (שיר השירים, מיכל ודוד, אשת פוטיפר ויוסף). ב. אהבת גברים לנשים (אהבת יעקב לרחל, אהבת שמשון לדלילה, אהבת שלמה לנשותיו, שכם ודינה, אמנון ותמר). ג. אהבה במשמעות של נאמנות ואחווה (דוד ויהונתן, נעמי ורות).

Love in Bible – Gender Reading

In a patriarchal society, the woman is wholly dependant on the man, therefore love is based on a relation between one who is powerful and one who is powerless. Hence, the meaning of 'love' in the Bible, is not parallel to the modern sense of the word. In the course, we will discuss the way love is perceived in the Bible by taking into consideration the power relations between the sexes in a patriarchal society; we will discuss the social and cultural perceptions which underlie the concept of 'love' in the Bible. The course will explore the following issues:
A. The love of women to men (Song of Songs; Michal and David; Potiphar's wife and Joseph).
B. The love of men to women (The love of Jacob to Rachel; of Samson to Delila; of Solomon to his many wives; of Shechem to Dina; and of Amnon to Tamar).
C. Love as an expression of loyalty and friendship (David and Jonathan; Naomi and Ruth).

בקורס זה נלמד סוגיות מסדר נשים שמבטאות את מכלול היחסים שבין הבעל לאשתו וביניהם לבין ילדיהם, החל מרגע השידוכין ועד לגירושין, עד ועד בכלל. נבדוק את השפעת הגירושין על החזקת הילדים ועל חובת מזונותיהם. הלימוד יהיה השוואתי לשיטות משפטיות קרובות.

הקורס מציע עיון שיטתי בחלקיה השונים של מסכת קידושין: החל בפרק הקניינים, עבור בהלכות קידושין ושליחות וכלה בדיני יוחסין החותמים את המסכת. הקורס משלב שיעור עם לימוד מונחה במתכונת בית מדרש. במשך שעתיים נלמד בקבוצות קטנות בליווי דפי הדרכה והסבר, ובנוכחות פעילה של המרצים, ולאחר מכן יינתן שיעור על הסוגיה שנלמדה (על ידי שני המרצים גם יחד!). מטרת הקורס לאפשר לסטודנטים להתנסות בלימוד פעיל של התלמוד, תוך שיפור מיומנויות הלימוד העצמי, ויצירת שיח מחקרי חי בין הסטודנטים.

Property, Gender, Lineage, Marriage: Reading Mishna Kidushin

טומאה וטהרה, קדושה וחולין הם מושגי יסוד כמעט בכל עולם דתי. הקורס יתהה על טיבה של מערכת מונחים זו מן המקרא ועד לפרשנויות שניתנו לה בימי הבית השני ובעולמם של התנאים. מתוך כך ננסה לשחזר אורחות חיים, ריבוד חברתי ופולמוס דתי ופוליטי אשר נבעו מפרשנויות אלה.

Purity, impurity, holiness and the profane are basic concepts of almost every religious system. The course will follow this set of terms in its development from the Bible, through second temple exegesis and into the rabbinic literature. We shall try to reconstruct lifestyles, social structures and theological-political polemics which these religious conceptions generated.

מטרת המבוא לגיאוגרפיה חברתית-תרבותית הינה להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים בסיסיים בהתפתחות החשיבה הגיאוגרפית החברתית והתרבותית אשר יהוו תשתית ללימודי המשך בתחום.

הקורס יכלול את הנושאים הבאים:
 יחסי אדם , חברה ומרחב
 המקומי והגלובלי בהקשר חברתי ותרבותי
 המתח שבין 'העצמי' ל'אחר' במחקר הגיאוגרפי
 טבע ותרבות
 זהויות חברתיות ותרבותיות והמרחב
 העיר , החברה והתרבות בעידן הגלובלי

במהלך הקורס נבחן את התפתחות המחקר הגיאוגרפי בכל אחד מהנושאים הללו תוך שימת דגש על ההקשר העכשווי שלהם ללימודי הגיאוגרפיה האנושית.

נושא מרכזי: השפעת שונות (מיגדרית, גילאית, תרבותית, כלכלית, של גזע) על תפיסת המרחב והקשר התכנוני של נושא זה. בכדי להבין הבניות תרבותיות, מיגדריות, גילאיות, כלכליות שונות של מרחב והשלכותיהן על תכנון ופיתוח עלינו להבין כיצד מובנים מרחבים בתרבויות, בגילאים, ברמות הכנסה ובגזעים שונים. לפיכך נתמקד בשאלת תרבות מרחב ותכנון בקרב קבוצות תרבותיות, מיגדריות, גילאיות, כלכליות שונות העוברות תהליכי שינוי חברתי (למשל: קבוצות עולים, עובדים זרים, אוכלוסיות מיעוטים אתניים, קבוצות גילאים שונים - בני נוער לעומת הוריהם, גיל זהב, קבוצות מסטאטוס סוציו-אקונומי שונה, קבוצות גזע שונות).

None

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות אדם, מיגדר תכנון ופיתוח, מיגדר ומאפיני תעסוקה וכו'.
חלקו השני של הקורס יעסוק ביחסי מיגדר במרחב הישראלי ובעיר הישראלית. הדיון בחלק זה של הקורס יתמקד בשאלת השפעת יחסי הכוח בחברה על יחסי המיגדר, השפעת תרבויות שונות על יחסי המיגדר ובאיזו מידה דומה או שונה המציאות הישראלית המיגדרית ממציאויות אחרות

ביבליוגרפיה
פנסטר, ט. (1993) " ההבדלים בין המינים וביטוים בתכנון ופיתוח" " מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך י"ד, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר, ט. (1998) "מיגדר, מרחב ותכנון: ישובי הבדואים בנגב" מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך ט"ז, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר,ט. (2005) 'בין זהות לניהול עירוני: דילמות של זכויות בעיר הגלובלית'

צ'רצ'מן, א. (1993) " התאמת התכנון המרחבי לקבוצות משנה באוכלוסיית ישראל" תכנית אב ישראל , 2020

ישראלי, ד. ואחרות (1999) מין מיגדר פוליטיקה, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד

Laurie, N. Dwayer, C. Holloway, S. Smith, F. (1999) Geogrphies of New Femininities’ Longman, London

Fenster, T. (1999) Gender, Planning and Human Rights , Routledge, London

Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London

Fenster, T. (2005) ‘The Right to the Gendered City: Different Formations of Belonging in Everyday Life’, The Journal of Gender Studies

Women and Geogrpahy Study Group(1997) Feminist Geogrpahies, Longman, London

Yuval – Davis, N. (1997) Gender & Nation, Sage, London

Rose, G. (1993) Feminism & Geography, Polity Press, Oxford

תיאור הקורס
הקורס 'תכנון ,קיימות וזכויות אדם' ניתן לתלמידי תואר שני המתמחים בלימודים במסלול 'סביבה, חברה ותכנון' המוצע להם במסגרת לימודיהם בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם. הקורס הינו שנתי ומוענקות לו 4 נקודות כאשר בסימסטר א' ילמדו הסטודנטים לימודים תיאורתיים ובסימסטר ב' יעבדו בפרויקטים של ארגונים חברתיים העוסקים בתכנון תוך התייחסות לנושאים של קיימות וזכויות אדם.
קורס זה מהווה מתמקד בהכשרת סטודנטים בתארים מתקדמים לעבודה כמתכננים וגיאוגרפים במשרדי ממשלה ורשויות השלטון ומאפשר לשלב כחלק מהכשרתם הטמעה של נושאי תכנון לנושאי זכויות אדם ועבודה עם הקהילה בהדגשה על מרכיבי הזהויות השונים בה.
הרציונל לעסוק בנושאים אלו הוא העובדה כי תחום התכנון ופיתוח סביבתי עדיין איננו מכיל במידה מספקת את שיח הזכויות והתוצאה היא כי פרויקטים רבים של תכנון ופיתוח סביבתי אינם רגישים במידה מספקת לאותם מרכיבים בתוך תהליכי תכנון ופיתוח המהווים אמצעים לדיכוי ואפליה למשל, הקצאת קרקעות והקצאת משאבים או הקצאת שירותים הנעשית על בסיס שאיננו שוויוני בין קהילות ובין חברים בתוך קהילות (למשל בין נשים לגברים, בין יהודים לערבים, בין תושבי קהילות בסטטוס כלכלי גבוה ונמוך ועוד). יתרה מזאת, העיסוק הקיים בתחום איננו מבחין במצבי אי שוויון ואפליה על בסיס זהויות שונות (בעיקר מיגדרית אך גם אתנית, לאומית וכלכלית). על רקע זה הקורס המוצע שם לו למטרה לשלב מסגרת לימודים תיאורתית בנושאי תכנון, זהויות, קיימות וקהילה לצד התנסות יישומית בפעילות חברתית תכנונית וסביבתית עם קהילות אשר מושפעות מפעילות תכנונית סביבתית זו.
מעורבות של סטודנטים בקהילה במסגרת הקורס תתרום את תרומתה להעמקת המודעות החברתית והאזרחית של תחום התכנון והסביבה וכן תעניק לסטודנטים כלים יישומים לעיסוקם העתידי בתחום התכנון . קורס תיאורתי ישומי משולב כזה יסייע לסטודנטים המתעתדים להיות מתכננים וגיאוגרפים בעתיד להטמיע כבר בשלב לימודיהם מושגים של שוויון, צדק וזכויות אדם תוך רגישות לזהויות השונות בעבודה עם יחידים וקהילה כך שיוכלו לשלבם בעבודתם המקצועית בעתיד.

מטרות הקורס
המטרה העיקרית של הקורס היא לעודד מחקר ודיון בנושאים הקשורים לתכנון בדגש שונות של זהויות, קיימות וזכויות אדם תוך בנית קשר ושילוב קהילות בתהליכים הקשורים לעיצוב המרחב. מתוך מטרת על זו נובעות המטרות האחרות: האחת, לפתח בקרב סטודנטים שיעסקו בעתיד בעיצוב המרחב, מתחום הגיאוגרפיה, תכנון עירוני, ארכיטקטורה, לימודי סביבה ומשפטים היכרות והבנה עם סוגיות ופרקטיקות של תכנון המתייחס לשונות זהויות, זכויות אדם וקיימות תוך שיתוף עם חברי הקהילה נשים וגברים . השניה, להכשיר סטודנטים מדיסיפלינות אלו לעבודה יישומית עם קהילות מוחלשות אשר חוות תהליכי אפליה בעקבות תכניות מוניציפליות וממשלתיות מפלות. המטרה
השלישית, להכשיר סטודנטים לעבודה עם קהילות תוך הבטחת שקיפות ותהליכי שיתוף של כל חברי הקהילה (גברים ונשים)

סוגי הפעילות בקהילה
כפועל יוצא ממטרות הקורס הפעילות בקהילה ועם ארגונים תתמקד בעבודת שטח ויצירת קשר אישי עם חברי קהילה בדגש על שילוב נשים וגברים בפעילות זו. פעילות זו תתחיל כבר בסימסטר א' כאשר יאותרו קהילות מוחלשות אשר נחשפות למצבים של אי שוויון והפרה של זכויות אדם בפרויקטים של תכנון ופיתוח (כמו למשל, הזכות לנגישות שווה לשרותים, הזכות לדיור, הזכות לידע ומידע, הזכות לשיתוף). העבודה עם הקהילה תעשה על בסיס מגדרי באופן שיאפשר לחשוף ולעבד נושאים של זכויות אדם וצדק לא רק על בסיס קהילתי אלא גם על בסיס של הבדלים מגדריים והבדלי זהויות אחרים. העבודה תעשה דרך פרויקטים של ארגונים חברתיים וארגוני תכנון וסביבה. עבודה ברמת מעורבות כזו תתרום לנסיון היישומי של סטודנטים במגע עם נשים וגברים בקהילות ועל ידי יצירת דיאלוג עימם יפתחו את המודעות הראויה לשונות של זהויות אשר מהווה בסיס לעבודת תכנון ופיתוח בדגש של שוויון. בכך נוצר היזון הדדי כאשר הסטודנטים לומדים על הקשרים והיחסים בתוך הקהילה והיחידים המרכיבים אותה (למשל , כיצד להבטיח שגם נשים תיוצגנה בתהליכי תכנון ופיתוח) והקהילה והארגון נהנים מתרומתם האינטלקטואלית אקדמית של הסטודנטים. דווקא
בשנים קודמות עסקנו בקהילות מוחלשות שונות החיות במטרופולין תל אביב וחוות שוליות כלכלית וחברתית . עבודות הסטודנטים (מסטר ודוקטורט) וכן הקורסים השונים התמקדו בדגש המיגדרי של שוליות כזו בקהילות כמו: מהגרי עבודה, תושבי יפו הערבים, תושבי שכונת גבעת גאולה ברמת גן, הקהילה ההומו לסבית בתל אביב יפו, קהילת פלורנטין בדרום תל אביב , קהילת אנשים בעלי מוגבלויות פיסיות ועוד. חשוב דווקא להמחיש לסטודנטים באמצעות עבודה במטרופולין תל אביב כי גם במרכז חיות קהילות מוחלשות שיש לתכנן עבורן בדגש של שוויון ומודעות לזכויות אדם.

נושאי הקורס

התפתחות החשיבה התכנונית – מסורות וגישות תכנון במאות ה- 19,20,21 בעולם בישראל

Davidoff, P. (1965) “Advocacy and Pluralism in Planning”. Journal of the American Institute of Planning, 31, pp. 331-338
Fenster,T. (1999) “ Culture, Human Rights and Planning (as Control) for Minority Women in Isreal” In: Fenster, T. (Ed.) Gender, Planning and Human Rights, London: Routledge, pp. 39-54
Fenster, T. (Ed.) Gender, Planning and Human Rights, London: Routledge,
Fraser, N. (1995) ‘From Redistribution to Recognition? Dilemmas of Justice in a ‘Post-Socialist’ Age’, New Left Review, 212, pp. 68-93
Fainstein, S. (1994) The City Builders, Oxford: Blackwell
Fainstein, S. (1996) “Planning in a Different Voice”. In: Campbell, S. and Fainstein, S. (Eds.) Readings in Planning Theory, Oxford: Blackwell, pp. 456-460
Fenster,T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson , London

תכנון וקהילה בדגש זהויות : מיגדר, תרבות ואתניות

Fainstein, S. (2000) “New Directions in Planning Theory” Urban Affairs Review, 35 (4), pp.451-478
Fenster, T. (1996) “Ethnicity and Citizen Identity in Development and Planning for Minority Groups” Political Geography , Vol. 15,(5), 1996 (pp. 405-418)
Fenster,T. (1997) “Relativism vs. Universalism in Planning for Minority Women in Israel” Israel Social Science Research, 2(2), pp.75-96
Fenster,T. (1998) “Ethnicity, Citizenship and Gender: the Case of Ethiopian Immigrant Women in Israel” Gender, Place and Culture 5 (2) , pp. 177-189
Fenster, T. (1999a) “Space for Gender: Cultural Roles of the Forbidden and the Permitted” Environment and Planning D: Society and Space, 17, pp. 227-246

פנסטר, ט (2007). 'זכרון, שייכות ותכנון מרחבי בישראל' תיאוריה וביקורת
פנסטר, ט. (2007) 'דילמות של ניהול עירוני: הזכות לעיר המגדרית'ת אלפיים

שיח הקיימות וביטויו בתכנון מרחבי

Hinchliffe, S.Blowers, A. and Freeland,J. (2003) understanding Environmental Issues, Wiley, Milton Knyes
Williamson,T. Radford, A. Benneths H. (2003) Understanding Sustainably Architecture, New York, Spon Press.
Hagans,S. (2003) Taking Shape: a new contract between architecture and nature, Oxford, architecture press.

מזכויות אדם לזכויות תכנון – תהליכי שינוי בחשיבה התכנונית ועבודה עם קהילות

במקום – מתכננים למען זכויות תכנון (בדפוס) דו"ח זכויות תכנון בישראל,
Healey, P. (1997) Collaborative Planning, London: Macmillan Press
Sandercock, L. (1998a) Towards Cosmopolis, Wiley, London
Sandercock, L. (1998b) “Introduction: Framing Insurgent Historiographies for Planning” In:
Sandercock, L. (Ed.) Making the Invisible Visible, Berkeley, University of California Press, pp.1-36
Sandercock, L. (1999) “ Introduction. Translations: From Insurgent Planning
Practices to Radical Planning Discourses” Plurimondi, 2, pp. 37-46
Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives of Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London
פנסטר, ט. (2002) 'אשה אתיופית- גבר אשכנזי : על סוגי הידע השונים בתכנון' פנים, 13

None

הוליווד במומבאי: חקיינות וזהות תרבותית בראי הקולנוע ההודי הפופולארי

תעשיית הקולנוע הפופולארי של בומביי מנהלת דיאלוג אינטנסיבי עם הוליווד, להיטיה, איקונות התרבות שבה ומרכזיותה בזירה הקולנועית העולמית. סמינר זה יערוך היכרות עם תעשיית הקולנוע הדומיננטית בהודו – זו של מומבאי, תוך דגש על אחד המוקדים הטעונים והמרכזיים שבה: החקיינות. מיהם צ'ארלי צ'פלין, אלוויס פרסלי, ג'יימס דין ודמות הפאם פטאל ההודיים, וכיצד הם לובשים צורה ופושטים צורה על מסך הבד ההודי? אילו תמורות עברו על ז'אנרים דוגמת המיוזיקל והמערבון? וכיצד הופכים העיבודים של "טרזן" ו"לישון עם האויב" – לטקסטים העוסקים בשאלת הזהות התרבותית של הודו בעידן הפוסט קולוניאלי? במרכז הדיון התיאורטי בקורס תעמוד ביקורת הסגנון החקייני של הומי ק. בהאבהא והדינמיקה התרבותית שמפעילים אלמנטים שאולים בתוך התרבות ששאלה אותם וביחס לתרבות שממנה נשאלו. הדיון יורחב לתהליכי הכלה והדרה שבאמצעותם מנהלת תרבות הודו משא ומתן על הגדרתה העצמית, וכן לשאלת אפשרות ההגדרה של תרבויות.

Hollywood in Mumbai: On Mimicry, Cultural Identity and Hindi Films

This seminar offers an acquaintance with India's dominant film industry, Bollywood, stressing its mimicking strategies and discussing the significance they may bear within postcolonial India. Cultural icons like Charlie Chaplin, James Dean, Elvis Presley, Michael Jackson and the Femme Fatale, as well as full-length features such as the Bollywood adaptations for "Tarzan" and "Sleeping with the Enemy" will serve as a basis for the examination of the charged dialogue with the West and its greatest cinematic epitome – Hollywood.