סילבוס עיונים ב"אור המאיר" לר` זאב וולף מז`יטומיר

ר' זאב וולף מז'יטומיר הוא אחד מתלמידיו הבולטים של המגיד הגדול, ר' דב בר ממזריטש. הוא ניצב איפוא לפנינו כאחת הדמויות המרכזיות בדור השלישי של החסידות. ספרו הדרשני הגדול, "אור המאיר" (נדפס לראשונה ב-1798, זמן קצר לפני מות המחבר, ולאחר מכן עוד פעמים רבות) הוא בגדר פרשנות מעוררת מחשבה ומרתקת לעולמו הרוחני של מורו הנערץ.אחד הנושאים המעסיקים אותו ביותר הוא הגישה השוללת כלפי העולם הזה, נכסיו, ערכיו, יצריו, מכאוביו וייסוריו, אבל הוא מקיף בבירוריו את כל השאלות המרכזיות, שניעורות בעולמה של החסידות.

THE DOCTRINE OF DIVINE CONFIGURATIONS (PARTSUFIM) IN LURIANIC KABBALAH

The Lurianic doctrine of divine configurations ("Partsufim") relates to the process of correction ("tikkun"), which takes place as cooperation between God and man after the dramatic and traumatic mythical event of the breaking of the vessels. It is based on a very complex myth of the rebirth of broken divine entities after their "death", and their gradual growth to the point of their sexual and fertile maturity. The doctrine deals with all the newly arranged structure of divine entities, but it pays special attention to the correction of the two lower "partsufim", Zeer Anpin and Nukba. As a result of the breaking of the vessels, these two are the most damaged divine worlds to be corrected, and they are in need of intense human support in order to be gradually corrected and redeemed. Along the course we'll of course also study the requested human activity to fulfill this crucial task.