החוג להיסטוריה כללית לשנת תשס"ט

הקורס דן בארועים מרכזיים ותהליכי יסוד שעברו על החברה האמריקאית מהשליש האחרון של המאה ה-19 ועד להפיכתה של ארה"ב למעצמת-על בתום מלחמת העולם השניה. זוהי התקופה שבה הפכה ארה"ב למדינה מודרנית ברוב המובנים של המושג. היא צמחה מבחינה כלכלית והפכה מתועשת ובעלת אוכלוסיה המתגוררת בערים, היא יצרה מערכות חברתיות להתמודדות עם משברים, החלה להתערב מבחינה פוליטית וצבאית בעולם כולו, ואף הגיעה להגמוניה מן ההבט המדעי והאינטלקטואלי כתוצאה מהגירת מדענים, אמנים ואנשי רוח בשנות השלושים. בקורס נעסוק בנושאים כגון השיקום שלאחר מלחמת האזרחים, תיעוש, הגירה ועיור, תנועות מחאה ורפורמה, התקופה הפרוגרסיבית, שנות העשרים, המשבר הגדול, הניו דיל, והתערבות ארצות הברית במלחמת העולם השניה. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה.
ספר בסיס מלווה לאורך הקורס: ארנון גוטפלד, ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 1987)

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).

ד"ר סילבי הוניגמן
סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות פוליטית, היסטוריוגרפיה, תוך כדי הדגשה של התמורות החברתיות והתרבותיות שחלו בעולם היווני לאורך התקופה הנידונה.

פרופ' זאב רובין
הומרוס כבעיה מחקרית; היצירה ההומרית כמקור היסטורי; היוונים והים; הטיראניס; האלטרנטיבה הספרטנית לטיראניס; אתונה – "בית-אולפן ליוון"; מלחמות פרס-יוון: התהוות התודעה ההלנית. פרופ' עירד מלכין עולמו המיתולוגי וההיסטורי של הומרוס, תופעת עיר-המדינה היוונית, תולדות ספרטה ואתונה. הקורס יתמקד בבעיות חברה, משטר, היסטוריוגרפיה, דת ופולחן.

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.

ד"ר אבשלום לניאדו /ד"ר פייג-וישניא
המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים: בעיית המקורות, מאבק בין פטריקים לפלבאים, כיבוש וארגון באיטליה, המשטר הרפובליקני, המלחמות הפוניות, השתלטות רומא על אגן הים התיכון, השפעת הכיבוש על הכובש במאה השנייה לפנה"ס, "המהפכה הרומית" מהגראקכים עד סולה, פומפיוס וקיסר, חורבנה של הרפובליקה.

בהתבסס בעיקר על מחקרים חדשים משני העשורים האחרונים נדון בשיעור בהיסטוריה של אושוויץ דרך נקודות מבט שונות. בין היתר נתאר את ההיסטוריה הגיאו-פוליטית שלה מאז 1270 בכלל ואת מקומה ומעמדה בהיסטוריה הגרמנית בפרט. נדון בהיסטוריה של המחנה כחלק אינטגרלי מההיסטוריה של מחנות הריכוז המודרניים. הראשונים הוקמו על ידי הספרדים בקובה ב-1896 ועל ידי הבריטים בדרום אפריקה ב-1900. נברר את סוגיית טכנולוגיית המוות דרך דיון בהיסטוריה של מספר אלמנטים שהיו הכרחיים לקיומה. נתאר את ההיסטוריה של גדר התיל שהומצאה ב-1874 ואת זו של גז הציקלון B שפותח ב-1923. נציב את אושוויץ על ציר ההיסטוריה של הרפואה ששיאה בתהליכי סלקציה וניסויים כפויים בבני אדם חיים. כמו כן נתאר את ההיסטוריה הכלכלית של ניצול כוח האדם דרך דיון בשיתופי הפעולה הכלכליים בין המחנות למפעלים ולקונצרנים ענקיים. נתמקד בעיקר בשיתוף הפעולה בין המחנה לקונצרן הכימי אִי גֶּה פָארבֶּן שהוקם ב-1925. לא נתעלם ממיקומה של אושוויץ בהיסטוריה של הג'נוסייד המודרני. בין השאלות שיידונו בשיעור: מקומה ומעמדה של אושוויץ בציוויליזציה המערבית המודרנית - האם היתה חלק אינטגרלי, "נורמטיבי" מהציווליזציה המערבית המודרנית, ביטאה את הצד האפל שלה או שמא היוותה סטייה חדה ממנה? האם אושוויץ היתה ונותרה ייחודית?

תכנית השיעור:

1. היסטוריה חברתית וכלכלית: גישות, היסטוריוגרפיה, מקורות ומתודולוגיות

2. דימוגראפיה היסטורית של העת החדשה המוקדמת: הריבוי הטבעי ובלמיו

3. חברת האיכרים בין פיאודלים לקפיטליזם: תיזת ברנר ומבקריה

4. עולמם של הסוחרים

5. דת וכלכלה בראשית העת החדשה: דיון בתיזת ובר

6. אצולה קרקעית ואצולה עירונית בעידן הקפיטליזם המסחרי

7. התשתית החברתית והכלכלית של תרבות הרנסאנס

8. החברה העירונית: הופעת הכרך הגדול באירופה

9. האישה בחברה המערבית של העת החדשה המוקדמת

10. גלובליזציה בעת החדשה המוקדמת: האימפריות הקולוניאליות ומקומן בכלכלה האירופית

11. יהודי המערב בעת החדשה המוקדמת

12. שורשי המהפיכה התעשייתית

מה יהיה בסופנו? האם ההיסטוריה של בני האדם היא רצף אקראי של אירועים, תוצר המפגש בין תשוקות אנוש ליד המקרה או שהיא מובילה ליעד כלשהו? האם ההיסטוריה מובילה לאיזה פתרון של הסבך שבו, כך נראה, אנו נתונים? האם ניוושע באחרית הימים מן האקראיות, מאי הצדק, מהיעדר הפשר? מה יהיה גורלם של הטובים ומה יעלה בגורל הרעים? ועד שתוצג הדרמה האחרונה בקומדיה האנושית, מה עד אז עולה בגורלם של יחידים, של אלה שיחמיצו את הסיום? האם מובילים חייהם לאובדן גמור של הקיום או ליום דין קטן, שבו מקבל כל אחד את המגיע לו? השאלות הללו ואחרות הכרוכות בהן נשאלו מחדש בכל דור ודור ותשובות שונות (ולעתים משונות) נתנו להן. השיעור יבחן כמה מן החשובות והמקוריות שבהן—החל מן המקרא המציע גאולה לעם ישראל באחרית הימים (אך מתעלם מגורלם של יחידים לאחר מותם) וכלה בלותר המוכן לוותר על הצדק האלוהי כדי להציל את כל-יכולתו של האל. מסע בין יאוש לתקווה.

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).

פרופ' רון ברקאי
התרגיל יתמקד בימי הביניים המוקדמים, בממלכה הויזיגותית שבחצי האי האיברי ובממלכת הפרנקים. מטרת התרגיל היא להקנות מושגים בסיסיים על היווצרותה של השיטה הפיאודו-ואסלית, הצמיתות, וגיבוש מעמדן של המלוכה והכנסייה בימי הביניים המוקדמים.

ד"ר אביעד קליינברג
התרגיל יתרכז בתקופה שבין המאה האחת-עשרה למאה החמש-עשרה, תקופה שבמהלכה השתנו פניה של אירופה. נראה איך תרמו מסדרי הקבצנים למהפכה בתקשורת, איך התפתחה במערב שכבה של אינטלקטואלים מקצועיים מסביב למוסדות הידע החדשים, האוניברסיטאות, ואיך דווקא ההשכלה ולא הבורות הפכה את אירופה לחברה סובלנית פחות משהייתה. נדבר מעט על פוליטיקה והרבה על נשים וגברים וילדים, על יאוש ועל תקווה ועל הדברים הגורמים לבני אדם לקרוע זה את זה לגזרים או לתת את נפשותיהם איש למען רעהו ולמען רעיונות שהם מבינים רק למחצה.

פרופ' גדי אלגזי
תרגיל: תרבות וחברה בימי-הביניים
זהו תרגיל מבוא, המתמקד בימי-הביניים התיכוניים (משנת האלף עד סוף המאה השתים-עשרה). הוא נועד, ראשית, להציע מבוא להיבטים מרכזיים של החברה האירופית: התרבות החומרית, המיבנים הפוליטיים, העיר והכפר, יחסי המינים, משפחה וקבוצת השארוּת, התמורות בכנסיה, האריסטוקרטיה והתרבות החצרונית. שנית, בעזרת ניתוח מקורות ראשוניים וספרות מחקר, לאפשר למשתתפים להתוודע לשיטות עבודה בסיסיות במחקר היסטורי, לדגמי הסבר ולכשלים טיפוסיים. התרגיל מבוסס על עבודה עצמית ומצריך הכנה אינטנסיבית מפגישה לפגישה, הכוללת קריאת ספרות מחקר ועיבוד מקורות לקראת דיון בכיתה. בנוסף לכך יגישו משתתפי הקורס 3 עבודות קצרות בכתב ויכתבו בחינת סיום.
קריאה מקדימה:
Robert Bartlett, The Making of Europe: Conquest, Colonization and Cultural Change 950-1350 (London: Penguin, 1994) [מומלץ לרכוש!]
Richard W. Southern, The Making of the Middle Ages (New Haven: Yale University Press, 1953)
Marc Bloch, Feudal Society, L. A. Manyon trans. (London: RKP, 1962)

פרופ' צבי רזי
התרגיל יעסוק בימי הביניים המוקדמים, בתקופה שבין המאה החמישית לעשירית. בתקופה זו הונחו היסודות של הציוויליזציה של ימי הביניים: פתיחות טכנולוגית, כנסיה דינמית ודומיננטית ותנועה נזירית רחבת היקף ורבת פעלים, שיטה אגררית שאפשרה לבעלי הקרקע לנצל את המוני האיכרים ולשעבד חלק גדול מהם, שכבת עילית של לוחמים ומערכת פיאודו-וסאלית. בנושאים אלה נטפל בתרגיל וכמו כן נדון במעבר מהעולם העתיק לימי הביניים ובחידושה של הקיסרות בשנת 800.

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית.

פרופ' מירי אליאב-פלדון
דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

פרופ' בנימין ארבל
התקופה תיבחן מנקודת מבט של היסטוריה חברתית. סוגיות עיקריות: החברה הכפרית במערב; התפתחות החברה העירונית; אליטות וקבוצות אצולה; צמיחתה של המדינה המודרנית; רנסאנס והומניזם; דת וכנסיה ותקופת הרנסאנס והרפורמציה; התגליות והעידן הקולוניאלי; התפתחותה של כלכלה עולמית; "המהפכה המדעית"; תרבות ההשכלה.

פרופ' דוד כ"ץ
דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה. פרופ' מירי אליאב-פלדון דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

התהליכים והאירועים המרכזיים בחיי הדת הנוצרית למן ימי הביניים המאוחרים ועד ימינו: כיצד סיגלה עצמה הדת לשינויים החברתיים ובאיזה אופן שרתה את הצרכים המשתנים של החברה. מניסיונות התיקון שנעשו בין המאה ה-14 למאה ה-16, דרך הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה, השפעת תנועת 'ההשכלה' על תפישה רציונלית של הדת לעומת הנטיות האמוציונאליות בדת, ועד לתנועות הדתיות הקיצוניות בימינו.

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

דד"ר רפי ואגו
נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן הנפוליאוני; ה"סדר העולמי החדש" מקונגרס וינה ועד שנת 1870; כוחות השינוי מול כוחות ההמשך; הליברליזם; הסוציאליזם בין אוטופיה למרקסיזם; תנועות לשחרור לאומי בבלקן – סרביה, יוון ורומניה; המהפכות הלאומיות ו"אביב העמים" – שנת 1848; מנגנונים חדשים לממשל והתפתחות מדעית-טכנולוגית; איחוד איטליה וגרמניה.

פרופ' בילי מלמן
התרגיל פותח צוהר ל"מאה התשע עשרה הארוכה", למן המהפיכה המודרנית הראשונה, בצרפת, ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בין הנושאים שיידונו: המהפכה הצרפתית והולדת מושגי החרות, השוויון ו"האומה"; הפוליטיקה של עידן המהפכה והטרור; פניה של המלחמה החדשה הטוטלית, הצבא החדש (תקופת נפוליאון); תופעות התיעוש והעיור; הולדת המעמדות החדשים - הבורגנות ומעמד הפועלים העירוני; עוני ועושר בעיר המודרנית; הליברליזם והמדינה ה"ליברלית"; יסודות הסוציאליזם המודרני והמרקסיזם; קולוניאליזם, גזע וגזענות, וכן אף תנועות וזרמים תרבותיים כגון הרומנטיקה. בתרגיל נעזר במבחר מקורות כגון תעודות דיפלומטיות, עתונות, רשומות סטטיסטיות ודמוגרפיות, קטעי יומנים ומכתבים, ספרות יפה, מוסיקה וקולנוע.

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

פרופ' אייל נווה
התרגיל יעסוק בהתגבשות החברה האמריקנית במאות ה- 19-17. נתמקד בדפוסי ההתפתחות הכלכלית, החברתית והתרבותית של המושבות הבריטיות בצפון אמריקה, במהפכה האמריקנית והקמת ארה"ב, בנסיבות לניסוח החוקה האמריקנית, בתוכנה ובמשמעותה. הקורס ילווה את ההיסטוריה של ארה"ב עד לפרוץ מלחמת האזרחים באמצע המאה ה-19, וינסה לברר את הסיבות והשלבים שהביאו להתפרקות הברית ופרוץ המלחמה.

ד"ר דפנה שטראוס
בקורס יסקרו סוגיות מרכזיות בהיסטוריה החברתית, הכלכלית, הפוליטית והדתית של המושבות האנגליות בצפון אמריקה ושל ארצות הברית ערב מלחמת האזרחים. לאורך הקורס ייבחנו שני מוטיבים הקושרים בין הסוגיות השונות: תפיסת הייעוד וההבטחה האלוהית אשר עיצבה לאורך הדורות את הדרך שבה הבינו האמריקנים את תפקידם ההיסטורי ואת מעשה ההתיישבות וההתפשטות ברחבי היבשת; ובעיית ההגדרה של החברה האמריקנית ושל הרפובליקה האמריקאית לאור המתח המתמיד בין פרטים לכלל, בין קבוצות אתניות ללאום ובין מדינות לממשל מרכזי.

ד"ר חררדו לייבנר
במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה; שאלת הזהות הלאומית, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60.

ד"ר אורי פרויס

במהלך התרגיל נתוודע אל השלבים והתהליכים המרכזיים בהתעצבותה של אמריקה הלטינית המודרנית, כמו גם אל הפרשנויות המחקריות הגדולות שהוענקו להם. את זאת נעשה תוך התמקדות במקרים היסטוריים מוגדרים ובגיבורים בשר ודם. הסוגיות המרכזיות שיידונו: מאבקי העצמאות של ראשית המאה ה-19, שורשיהם והשלכותיהם; משבר הלגיטימיות הפוליטית ומלחמות האזרחים שבעקבות העצמאות; דרכה המיוחדת של ברזיל – עבדות ומלוכה; האקלים המחשבתי החדש של "סדר וקדמה", מודרניזציה והתייצבות המדינה בשליש האחרון של המאה; קליטת הגירה, יחסים בין-אתניים ובין-גזעיים ותהליכי הגדרה עצמית; המהפכה המקסיקאית; הופעת האימפריאליזם של ארה"ב והיחסים עמה; דמוקרטיזציה ופופוליזם בין שתי מלחמות העולם ולאחריהן; המהפכה הקובנית.

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.

ד"ר בעז נוימן
התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה העשרים. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר, פשיזם, נאציזם, רצח עם, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמניזם ופוסט מודרניות. בסיפור המעשה נבחן תמיד את הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטוריוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים השונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותה ביקשה לתאר.
(מי שמשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים" אינו יכול להשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים"!)

פרופ' שלמה זנד
מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פאשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה.

ד"ר יגאל חלפין
הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

פרופ' אהרון שי
במסגרת תרגיל זה נתייחס לסוגיות מרכזיות במאה ה-20, אך גם ניתן דעתנו לשאלות מתודולוגיות היסטוריות מרכזיות שבמהלך הדיון בהן נבין כיצד ניגש החוקר ההיסטוריון למושא עבודתו, כיצד אוסף הוא את נתוניו, כיצד הוא מנתח אותם וכיצד מגיש הוא את פרי מחקרו. נלמד לנתח מסמך ולהבינו. בין הסוגיות נעסוק בין השאר באימפריאליזם, בשורשי מלחמת העולם הראשונה, במשטרים שצמחו מסיומה ועד לפרוץ מלחמת העולם השניה ועד בכלל. ננסה להבין את שרשי המלחמה ותוצאותיה. על כל סטודנט יהיה לכתוב עבודה אחת או שתיים במהלך הסמסטר וכן לעמוד בבחינת סיום הקורס. הציון יהיה שקלול בין העבודות, ההשתתפות בכיתה וציון הבחינה.

סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות פוליטית, היסטוריוגרפיה, תוך כדי הדגשה של התמורות החברתיות והתרבותיות שחלו בעולם היווני לאורך התקופה הנידונה.

השיעור יעסוק בתולדותיה של רומא העתיקה בין השנים 753 לפה"ס (תאריך יסוד העיר על-פי המסורת הרומית) ועד לרציחתו של יוליוס קיסר בשנת 44 לפה"ס. בין השאר ידונו הנושאים הבאים:

בעיית המקורות, רומא בתקופה הארכאית – ארכיאולוגיה והיסטוריה; יסוד הרפובליקה; המאבק בין פטריקים לפלבאים; כיבוש איטליה; ה"חוקה" הרומית; חניבעל בשערים -המלחמות הפוניות; האימפריאליזם הרומי במאה השנייה לפה"ס; השפעת הכיבוש על הכובש- משברים ותמורות במאה השנייה לפה"ס; מאריוס, סולה, קיסר – מתקנים או מחריבים; קיקרו ו"הרפובליקה האבודה"; יוליוס קיסר – כרוניקה של רצח ידוע מראש.

מטרת השיעור היא להקנות לתלמידים ידע ותובנות בסיסיות בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק השיעור בסדרה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית, הפוליטית והתרבותית. יערך בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. לאומיות, אימפריאליזם, קומוניזם, פשיזם ונאציזם יעמדו במוקדם של שיעורים ספציפיים. השיעור יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה הקודמת. ההרצאות ילוו בהקרנת קטעי סרטים תיעודים ועלילתיים מערך השיעורים 1) מבוא – עד כמה רצינית יכולה להיות הוראת היסטוריה בת זמננו? 2) ההמונים עולים על בימת ההיסטוריה – על דמוקרטיה ותרבות מודרנית. 3) אימפריאליזם ותחילת הגלובליזציה של העולם. 4) מלחמה העולם הראשונה - מאבק טוטאלי וניצחון הלאומיות.

איך נראו אלף שנות ההיסטוריה האירופית, שאנו מכנים 'ימי-הביניים'? האם היו תקופה של יציבות מעמדית, שבה ידע כל אדם את מקומו? האם היה זה עידן האמונה, בשליטת הכנסייה הקתולית? האם האיכרים היו שמרנים שעולמם מוגבל בניגוד לתושבי העיר הדינמית? האם נשים היו משוללות זכויות והן נאלצו להמתין לעת החדשה כדי להרחיב את אפשרויות הפעולה שלהן? האם אנשים חיו במשפחות מורחבות? האם באמת למדו סטודנטים באוניברסיטאות בלי ספרים ורשמו את ההרצאות מפי המורים? בשאלות אלו ואחרות תעסוק ההרצאה.

השיעור בנוי על הנחת היסוד, שהעת החדשה המוקדמת היתה בעיקרה תקופה של "סקולריזציה" (חילון) של כל אורחות החיים והחשיבה באירופה. לאור הנחה זו נבחן את הארועים והתהליכים העיקריים שהתחוללו בה: הרנסאנס האיטלקי; ההומניזם הנוצרי; הרפורמציה הפרוטסטנטית; תגובת-הנגד הקתולית; המהפכה המדעית וביטוייה בתורת המדינה ובדת; ומימושה בתנועת ההשכלה במאה השמונה-עשרה.

במהלך השעורים נציג את המאה ה-19 מנקודת מבט של מורשת המהפכה הצרפתית, המאבק בין כוחות ההמשך לכוחות השינוי ונעקוב אחרי תהליכי המודרניזציה באירופה כפי שבאו לידי ביטוי במהפכה התעשייתית – ומכלול השינויים הדרמטיים אשר היא חוללה- השפעת המהפכה הדמוגרפית, תהליך העיור, גיבוש המעמד הבינוני, צמיחת מעמד הפועלים וגווני ההגות הליברלית והסוציאליסטית. תהליכים אלו יוצגו תוך התייחסות להבדלים בין מערב למזרח אירופה, וגיבוש המערכת הבינלאומית כפי שעוצבה בקונגרס וינה ב- 1815. מקום מיוחד נקדיש לצמיחת הלאומיות המודרנית, המאבק לשחרור לאומי, והקמת המדינות הלאומיות.

הקורס יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את הווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק בארועים מרכזיים בהיסטוריה של ארה"ב משלב הקמתה ועד לפרוק הברית ולפרוץ מלחמת האזרחים במחצית המאה ה19.
ספר בסיס: אייל נווה, "ארצות הברית – דמוקרטיה בהתהוות מתמדת" (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2007)

שיעור זה יתווה את הקווים הכללים לההתפתחותה של ההיסטוריה הלטינו- אמריקנית במאות ה-19
וה-20, תוך ציון המשותף והשונה בין המדינות השונות בהיסטוריה זו.
השיעור יתמקד במספר נושאים מרכזיים: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; מלחמות האזרחים והמאבקים סביב עיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיות; התפתחותו של קפיטליזם תלותי; שאלת הלאומיות, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60.

הסמינר עוסק ברדיפות הנוצרים באימפריה הרומית מן המאה הראשונה לספירה ועד ראשית המאה הרביעית. בין הנושאים: המקורות העוסקים ברדיפות הנוצרים; הסיבות לרדיפת הנוצרים; הבסיס המשפטי לרדיפות; השפעת הרדיפות על הנצרות; יחס האימפריה הרומית לנוצרים לפני הרדיפות ולאחריהן; מה ניתן ללמוד מהרדיפות על האימפריה הרומית.

לקריאה מוקדמת:

עמית, מ., תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים תשס"ג.
רובין, ז., התנצרותה של אירופה, תל-אביב, תשנ"א.

ד"ר אבשלום לניאדו
הסמינר עוסק בנזירות בחלקה המזרחי של האימפריה הרומית ובאימפריה הביזנטית מראשיתה, במחצית השנייה של המאה השלישית , ועד המאה העשירית. בין הנושאים: הסיבות לצמיחתה של תנועת הנזירות; אורח חייהם של הנזירים כחלופה; הנזירות כאתגר לכנסיה; תגובת המדינה; תפקידם של נזירים בעת מחלוקות ומשברים.

לקריאה מוקדמת:

פטריך, י., נזירות במדבר יהודה בתקופה הביזנטית, ירושלים תשנ"ה.
קירילוס מסקיתופוליס, חיי נזירים במדבר יהודה, מבוא ותרגום מאת לאה די סגני, ירושלים תשס"ה.

ההיסטוריוגרפיה הומצאה אחרי רוב הסוגיות האחרות בספרות יוונית עתיקה. מחשבה היסטורית, כלומר, הבנת הקשר שבין אירועים בעבר וגם בין העבר וההווה, ניתן למצוא כבר בהומרוס. המחשבה ההיסטורית הלכה והתפתחה כאשר היוונים העמיקו וחידדו את זהותם הפרטית והאתנית/קולקטיבית; כאשר גילו עמים ותרבויות זרים ורחוקים; כאשר סבלו ממלחמות בלתי פוסקות בינם לבין עצמם ועם כוחות זרים; כאשר התנסו במערכות פוליטיות שונות, כאשר גילו ופיתחו שיטות המדע, חוקי הטבע, הבנת הסיבתיות, כאשר העמיקו את הבנתם את הלב והנפש של האדם בשירה לירית ודרמטית; כאשר התווכחו על היחס שבין רטוריקה ואמת פילוסופית. כל ההתפתחויות התרבותיות והפוליטיות ביוון מהמאה השביעית ועד המאה החמישית תרמו להתפתחות המחשבה ההיסטורית והמצאת כתיבת ההיסטוריה. בסמינר זה נלמד את ההתפתחויות האינטלקטואליות, הפוליטיות והתרבויות שהובילו ליצירות המופת ההיסטוריוגרפיות של המאות החמישית והרביעית לפנה"ס, ונקרא יצירות אלו כתוצרת התרבות של ההיסטוריונים.

History-writing was invented after most other genres in ancient Greek literature; Historical thinking, that is, a sense of the connection between past events and between the past and the present, is evident already in Homer. The Greeks' historical thinking continued to develop as they gained a sharper sense of their own individual and ethnic identities, as they discovered scientific methods, laws of nature, causality; as they explored the inner workings of the person in lyric poetry and drama; as they debated the relation between rhetoric and philosophical truth; as they discovered far-flung nations and cultures different from theirs; as they suffered non-stop wars among themselves and with foreign nations; as they experimented with different political systems. Eventually all cultural and political developments of the 7th to the 5th centuries fed into the development of the first historical writing. We shall explore the intellectual, cultural and political developments which led to the great works of the historians of the fifth and fourth centuries BCE, and read the historians themselves as cultural products.

הסמינריון יעסוק בהשתקפותה של החברה באתונה במאה החמישית לפנה"ס, התפתחות מוסדותיה הפוליטיים והתגבשות מערכת המושגים הקשורה בהם, בטרגדיות נבחרות של איסכילוס, סופוקלס ואוריפידס, וכמו-כן בקומדיות נבחרות של אריסטופאנס.

הסמינריון יעסוק בתפקיד שמילאה דת המדינה הרומית במאבקים החברתיים והפוליטיים בתקופת הרפובליקה ובשימוש שנעשה בה לביסוס מעמדו של השליט היחיד בתקופת הפרינקיפאט. כמו כן יעסוק הסמינריון במתח שבין דת המדינה הממוסדת להתפשטות פולחני דתות זרות בחברה הרומית עם התרחבותה של האימפריה הרומית, בשיטות שננקטו על-ידי הממסד הפוליטי ברומא לשלוט בחדירתם של פולחנים אלו ובמידת הצלחתם של ניסיונות אלו.

בסמינר זה נבחן את אופייה של הרפואה בעולם הרומי על ידי בחינת זהותם של המרפאים למיניהם ועמידה על מקורות הסמכות שלהם. לכל אורך העולם העתיק אלו שסומנו כמתאימים לרפא נעו בין מרפאים כריזמטיים, שרפאו באמצעות מלת מרפא, תפילה ומגע יד, דרך בעלי נסיון באיחוי שברים וקיבוע נקעים עד אלו שנשענו על מסורת אקדמית.
במהלך הסמינר נחתור לחשוף את רשת היידע שכוננה, אירגנה וניהלה את הפעילות הרפואית בעולם הרומי. תשומת לב מיוחדת תנתן לטיפול רפואי שניתן במקדשים השונים, כגון אלה של אל הרפואה אסקלפיוס וסרפיס, לצד עדויות של רופאים כגון גאלנוס, רופוס איש אפסוס, סורנוס ומערכת היחסים בין רפואת מקדשים לבין רפואה מדעית.
אחת השאלות המרכזיות של הסמינר תהא מקומם של חלומות בעשייה הרפואית בעולם העתיק. נשאל, מה הייתה התפיסה הרווחת בנוגע לטבע של החלום ומה היה יחס המרפאים השונים לנוהג הנפוץ של שימוש בתוכן חלומות החולים במסגרת הטיפול הרפואי. תימה נוספת תהא התפקיד המכונן של מרכזים רפואיים, כגון המקדשים של אסקלפיוס, ביצירת דיציפלינה רפואית. לבסוף נבחן את חשיבותו של הצבא הרומי בקידום מיומנויותיו של הרופא הרומי.

In this seminar we shall examine the nature of medicine during the high empire by looking into the identity of the health-care providers and the sources of their authority. In the Graeco-Roman world those who were seen as competent to help the sick varied from charismatic healers, who cured by a word, a prayer or a healing touch of a hand, through to those with experience in setting fractures or dislocations, to those who could call on the authority of a scholarly tradition. In the seminar we shall endeavour to uncover the grid of knowledge which organized and regulated medical activities during the high empire. More specifically, we shall examine the nature of temple medicine, as it appears, for example in the temples of Asclepius and Sarapis, alongside the evidence of physicians such as Galen, Rufus of Epehsus, Soranus and the inter-relations between temple medicine and scientific medicine. A central case in point will be the prevailing understanding of the nature of dreams, and the use of dreams by the various health-care providers during that time. We shall also examine the formative roll of medical centres like the temples of Asclepius in creating medical discipline. Finally, we will look into the function of the Roman army in promoting medical skills amongst Roman physicians.

הסמינר יעסוק בשלוש הקהיליות שחיו בחצי האי האיברי לאורך ימי הביניים: נוצרים, מוסלמים ויהודים. חלקו הראשון יוקדש לח'ליפות המוסלמית, ובמסגרתו ייבחנו יחסי השילטון עם שתי קבוצות המיעוט, בין שיתוף פעולה עד לגירוש במחצית המאה השתיים עשרה. חלקו השני של הסמינר יתרכז בגיבוש הממלכות הנוצריות, בהשפעת התרבות היהודית והמוסלמית על הנוצרית, בחלקם שני בני המיעוטים במערכות השילטון ובפולמוסים הדתיים. לסיומו של הסמינר נערוך השוואה בין גורל האנוסים ממוצא יהודי לעומת אלה ממוצא מוסלמי (מוריסקוס).

הסמינר יעסוק בהתפתחות החברה, המדע וההשכלה באירופה המערבית בין המאות השתיים-עשרה לארבע-עשרה. הדגש יושם על המדיקאליזציה של החברה; תפקידי הרופאים בעיר ובאזורים הכפריים; מוקמן של המאגיה והאסטרולוגיה במערך הרפואי; הקמת האוניברסיטאות והפקולטות לרפואה ופיקוח השלטונות על מערכת הרפואה. חלקו האחרון של הסמינר יוקדש להשפעת המגיפה השחורה על הרפואה המלומדה בסוף המאה הארבע-עשרה.

בספרו רב ההשפעה והשנוי במחלוקת מ – 1860 על תרבות הרנסנס באיטליה, קבע ההיסטוריון השוויצרי יעקב בורקהרדט כי תפיסת האדם בימי הביניים אופיינה בעיקר בעיוורון: נתון ברתמות הדת והמסורת, נמנע האדם הימי ביניימי לפי בורקהרדט מלהכיר במהותו האינדיבידואליסטית האמיתית ובמורכבותה של נפשו. ואולם, בעשורים האחרונים ניצבת התיזה של בורקהרדט בפני ביקורת מתמדת, הן מצד היסטוריונים של ימי הביניים הטוענים שהחידושים בתפיסת האדם שגילה בורקהרדט ברנסנס היו קיימים הרבה קודם לכן, לפחות מהמאה ה – 12, והן מצד אלו המדגישים את האלטרנטיבות שהציבה החברה הימי ביניימית לתפיסת האדם הבורגנית-ליברלית של בורקהרדט. בסמינר זה נבחן את התפיסות השונות של האדם שמשלו בכיפה בימי הביניים התיכוניים והמאוחרים, תוך מתן דגש למגוון הפרשנויות של ה"עצמי" שהיו קיימות בתקופה. לצורך בחינה זו נתמקד בין היתר בכתביהם של הפילוסופים הסכולסטיים, בחיבורים של הומניסטים בני המאה ה – 12, בספרי הדרכה רוחנית של תנועות הרפורמה הציסטריאנית והפרנציסקאנית, בחזיונות של נשים מיסטיקניות, בצוואות של סוחרים וכן ביצירות אמנות מהתקופה. דגש מיוחד יינתן בסמינר לבחינת הקשר בין העלייה בשימוש בטכניקות הכתיבה והקריאה במאות אלו לבין השינויים בתפיסת האדם בתקופה.

סוגיות מרכזיות בתולדות סחר העבדים באוקיינוס האטלנטי החל מאמצע המאה החמש-עשרה ועד ראשית המאה התשע-עשרה: פורטוגלים, ספרדים, הולנדים, אנגלים ובני לאומים אחרים שהשתתפו בסחר; ההשפעות על יבשת אפריקה מבחינה דמוגרפית, כלכלית ומוראלית; מדוע לא שועבדו האינדיאנים באמריקה; הבדלים בדפוסי כלכלת העבדים בחלקים השונים של "העולם החדש"; ראשיתה של הגזענות; השפעות הסחר והעבדות על ההתפתחויות באירופה. שאלות אלה ואחרות יידונו על-סמך תעודות וספרות מחקר.

הנחת היסוד של הסמינר היא כי המעמד המיוחד של ה"אינטלקטואלים" כהוויתו בימינו - הווה אומר כציבור של משכילים חופשיים המעורבים בפעילות חברתית-פוליטית - עלה והתגבש למן המאה השש-עשרה והגיע לשיאו בעידן ההשכלה. בסמינר נדון בסוגיה הכללית של ה"אינטלקטואלים" ונבחן את הנסיבות המיוחדות שבהן עלו ופעלו. הסמינר יתמקד בכמה דמויות עיקריות - מקיאבלי, מונטיין, בייקון, שפינוזה, וולטיר ואדמונד ברק - שכתביהם ופעולותיהם יסייעו לנו להגדיר ולהבין את התופעה הייחודית בהיסטוריה.
הערות

המסורת של תורות הנסתר הייתה זרם אינטלקטואלי מתמשך, ששורשיו במטאפיסיקה, קוסמולוגיה ודת. במסורת זו נעשו ניסיונות לחבר בין הצדדים השונים של הבריאה האלוהית במסגרת מבנה מורכב שהיה בנוי על קשרים, זיקות וקווי דמיון. היא תכלול במרוצת הזמן את הרכיבים העל-טבעיים של הדת הנורמטיבית, כגון השגחה עליונה, נבואה ומילנריות (חזונות אחרית הימים). כל אלה היו מבוססים על אמונה שלמה, כי היקום נבנה על-פי תוכנית, על-פי מבנה וחוקיות, ואם רק נזכה להבין את אלה, לא זו בלבד שנהיה מאושרים יותר, אלא אף נוכל להשפיע על מבנה היקום ולחולל בו שינויים. בין התופעות והתנועות שיידונו בקורס: רוסיקרוציאנים, בונים חופשיים, סוודנבורגים, ספיריטואליזם, מורמונים, תיאוסופיה, ותחילת הפונדמנטליזם.

The occult tradition is a coherent intellectual stream that has roots in metaphysics, cosmology and religion and which has tried to bring together widely disparate aspects of God’s Creation within a complex structure of connections, sympathies and affinities. It would come to include the more supernatural elements of normative religion, such as providence, prophecy and millenarianism. At the bottom of all this was the firm conviction that there is a plan to the universe, an underlying structure, and if only we understood it, not only would that knowledge make us happy, but we might even be able to manipulate its operation. Among the areas to be discussed are: Rosicruciansm, Freemasonry, Swedenborgianism, Spiritualism, Mormonism, Theosophy and the beginnings of Fundamentalism.

אחת התופעות המאפיינות את המאה ה-18 וה-19 באירופה הינה התפתחותן של האגודות הוולונטריות. אגודות אלה היו שונות זו מזו: מועדוני חברים, אגודות מדעיות, לשכות הבונים החופשיים ועוד מגוון ארגונים אחרים נכללו תחת הגדרה זו. המכנה המשותף ביניהן היה התגבשותן על בסיס מטרות ואינטרסים משותפים, ולא על בסיס מעמד, דרגה או יחוס. בנוסף, החברות בהן נבעה מיוזמה פרטית, ולא מחובה כלפי המדינה או הכנסייה.
הופעתן של האגודות הוולונטריות ברוסיה היוותה חלק מתופעה כלל אירופית. ואולם ברוסיה היו לאגודות הוולונטריות מאפיינים מיוחדים ואף פרדוקסאליים. הקיסרית יקטרינה השנייה שיחקה תפקיד מפתח בהיווסדותן של אגודות אלו. האצולה הגבוהה היוותה רוב מכריע בין החברים באגודות, אך הדינאמיקה של היחסים בין האגודות הוולונטריות לבין השלטון האוטוקרטי הביאה לפוליטיזציה של הארגונים. בשנות העשרים של המאה ה-19 קמו ברוסיה אגודות סודיות עם אג'נדה פוליטית, שהוגדרו בדיעבד כתנועת הדקבריסטים. בקרב החברים האצילים של ארגוני הדקבריסטים התגבש רעיון המרד נגד השלטון, שהוצא לפועל אך נכשל בדצמבר 1825.

במסגרת הסמינר נעקוב אחר התפתחותן של האגודות הוולונטריות ברוסיה, ונדון במקורות ההשפעה והמודלים לפיהם ניבנו אגודות אלו. הסמינר יבחן את ההיבטים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של פעילות האגודות הוולונטריות במדינה אוטוקרטית. תשומת-לב מיוחדת תוקדש לפעילויות הבונים החופשיים ואגודות הדקבריסטים. השאלות המרכזיות שינחו אותנו הינן: מדוע דווקא סוגים אלו של אגודות וולונטריות שיחקו תפקיד חשוב בחיי החברה ברוסיה? מה היה קוד ההתנהגות החדש וכללי המוסר שהתגבשו במסגרת האגודות? מה משמעותו של מרכיב הסודיות שאפיין את האגודות הללו מתחילת דרכן? מה הביא את האגודות, שנוצרו כמועדוני חברים, למאבק פוליטי, ומה גרם לחבריהן להקריב את עצמם למען האידיאל המופשט?

לקראת הקורס מומלץ לקרוא:
Marc Raeff, Origins of the Russian Intelligentsia: the Eighteenth Century Nobility, An Original Harbinger Book, 1966.

Douglas Smith, Working the Rough Stone: Freemasonry and Society in Eighteenth Century Russia, Northen Illinois University Press, DeKalb, 1999.

Mark Raeff, The Decembrist Movement, Prentice-Hall, New Jersey, 1966, Chapter 1, The Decembrists, pp. 1-29.

הסמינר יעסוק בעלייתו לשלטון של אוקטאביאנוס, מרגע שנודע לו על שדודו יוליוס קיסר אימצו לבן, ועד לגיבוש משטר היחיד שעיצב , הפרינקיפאט (44 לפנה"ס עד 14 לספירה), צורת שלטון שחיסלה סופית את הרפובליקה הרומית בת חמש מאות השנה. בין הנושאים שיידונו: הטריאומוויראט השני, מלחמות האזרחים והניצחון על אנטוניוס וקליאופטרה, השקטת גבולות האימפריה, הסדרת ענייני המדינה והדת תחת המשטר החדש, תאריו וכינוייו של אוגוסטוס, המאבקים מבית לביסוס שלטונו, מעורבותה של ליוויה בחצר הפרינקפס, הפריחה התרבותית ושאלת העברת השלטון. שאלות אלה תידונה תוך קריאה וניתוח של הסיכום שערך אוגוסטוס עצמו ושבו העריך את חייו ופועלו - "דו"ח עלילותיו."

להיות מודרני ברפובליקת ויימאר (סמינר לתואר ראשון)

בסמינר נדון בנושאים שונים הקשורים למודרניות הגרמנית כפי שבאה לידי ביטוי מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד לקריסת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון. נעלה שאלות ממוקדות על מצבם הקונקרטי של בני אדם בחברה מודרנית. נבחן מספר נושאים מתחומים מגוונים, כגון: התמודדות עם אינפלציה ואבטלה, צריכת תעמולה פוליטית ופרסומות מסחריות, האזנה לרדיו וצפייה בסרטים, שימוש בקוסמטיקה וניתוחים פלסטיים, הגדרת זהות עצמית על ידי אופנה, שיטוט ברחובות או בחנויות כלבו, פנייה לטיפול פסיכואנליטי, התמודדות עם קטיעת אברים באמצעות פרוטזה, משיכה לתופעות על-טבעיות ועוד. את הנושאים הללו נבחן באופן היסטורי באמצעות יצירות של הוגים בני התקופה (מרטין היידגר, ולטר בנימין, זיגפריד קרקאור, ארנסט בלוך, הוגי אסכולת פרנקפורט ואחרים) ועל בסיס מחקרים היסטוריים מעניינים ומקוריים שנכתבו בעיקר בשני העשורים האחרונים על אודות המודרניות הגרמנית בתקופה הנדונה.

במרכזה של המהפכה הסוציאליסטית עמד הרצון ליצור אדם חדש, אדם חופשי ומאושר שעצם קיומו הוא שיהפוך את החברה הסוציאליסטית השיוויונית והחופשית לאפשרית. פרוייקט האדם החדש נתפס ונחקר לרוב כפרוייקט אידיאולוגי ופוליטי באופיו. עם זאת נבקש לבחון את האדם החדש כפרוייקט אסטטי בעיקרו– חילוץ האדם היפה מתוך חומרים הגלם של החברה הישנה. הסמינר יבחן את בניית הזהות הקומוניסטית החדשה במפגלה ובחיי היום יום המהפכניים דרך אוטוביוגפריות או יומנים שנכתבו בתקופה זו. חלקו השני של הסמינר יפנה לטקסטים ספרותיים (רומן סוציו-ריאליסטי והדסטופיות של שנות ה-30), שירה (מייקובסקי), קולנוע (איזנשטיין ואחרים), אדריכלות ואפילו מוזיקה.

המהפכה הצרפתית נתפסה על ידי אוהדיה ומתנגדיה כאחד כמאורע מכונן. המהפכה הולידה פוליטיקה מסוג חדש, שעסקה במרחב הפרטי לא פחות מאשר בזה הציבורי, והתיימרה לברוא אדם חדש, שאמור היה להתנתק מעברו בדרך להגשמת עולם אוטופי. ההבטחה האדירה שהיתה טמונה בה, לצד האכזבה הגדולה שעורר האופן שבו התגשמה הלכה למעשה, יצרו באירופה שסביב מפנה המאה ה-18 מערבולת אידיאולוגית ורגשית חסרת-תקדים.
בסמינר נעסוק בסוגיות שונות הקשורות בהיבטים אלה של המהפכה: מה היו המקורות התרבותיים והדתיים של חזון 'האדם החדש'? באיזו מידה אכן נוצר נתק בין המשטר הישן לעולם המהפכני? כיצד התמודדו מהפכנים, אנטי-מהפכנים ואירופים אחרים עם הטלטלות הפוליטיות והרגשיות שיצרה המהפכה? כיצד הסבירו לעצמם ולאחרים שינויים דרמטיים שחלו בעמדתם? ואיזה חותם הותירה המהפכה מחוץ לצרפת, ובמיוחד בבריטניה?
בעקבות ההתמודדות עם שאלות אלה ואחרות ננסה לנסח תובנות לגבי שתי סוגיות רחבות יותר: הזהות האירופית הפוסט-מהפכנית והקשר בין המהפכה הצרפתית להופעת המודרנה.
בסמינר נשים דגש על תודעת השחקנים ההיסטוריים, על מרכזיותה של השפה בתהליך הבניית הזהות ועל היבטים שונים של זיכרון אישי וקולקטיבי. לצד ספרות משנית ותעודות ציבוריות מן התקופה, נקרא גם טקסטים בעלי אופי אישי (יומנים, מכתבים, סיפורי מסע). הדיון יתרכז בצרפת ובבריטניה ובהשוואה ביניהן.

קריאת רקע:
ז'אק גודשו, צרפת והמהפכה האטלנטית במאה השמונה עשרה, 1770-1799, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2003

ארבעה סיפורי חיים של לטינו-אמריקאים עניים בני המאה ה- 20 יעמדו במרכזו של הסמינר. שלושה מהם סופרו במסגרת של ראיונות עם אנתרופולוגים ואחד נכתב כאוטוביוגרפיה-יומן אישי. במשך הסמינר נקרא בצורה מעמיקה את סיפורי החיים, ננסה לשחזר את ההקשרים החברתיים שלהם, נבחן את נקודות המבט המגוונות הקיימות בטקסטים ונשאל שאלות לגביהם כמקורות היסטוריים.
גרגוריו קונדורי (Gregorio Condori), רואיין בתחילת שנות ה- 70 כאשר היה סבל זקן ברחובות קוסקו (פרו). אסונטה קיספה (Asunta Quispe), הייתה באותה עת בת זוגו של קונדורי ובעלת דוכן מזון באחד השווקים הקטנים של קוסקו. קרולינה מריה דה ג'סוס ((Carolina María de Jesus הייתה ברזילאית שחורה, אשר נולדה בעיירה קטנה וחייתה חלק ניכר מחייה בשכונות עוני או כמשרתת בית. היא הצליחה ללמוד קרוא וכתוב וכתבה יומן אישי וזיכרונות אוטוביוגרפיים שפורסמו בסוף שנות ה- 50 וראשית ה- 60. ריגוברטה מנצ'ו (Rigoberta Menchu), המוכרת ביותר, צעירה אינדיאנית מגואטמלה אשר סיפורה התפרסם בראשית שנות ה- 80 והיה לרב מכר אשר הפנה את תשומת הלב העולמית לזוועות שצבא גואטמלה ביצע כנגד הכפריים האינדיאנים במסגרת מלחמתו בתנועות גרילה. מנצ'ו זכתה מאוחר יותר בפרס נובל לשלום והפכה לדמות פוליטית משמעותית, בעוד שסיפורה הפך למוקד של מחלוקות קשות.

בסמינר נדון במאפיינים החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים של האצולה. כמו כן נברר מה היו השורשים של מעמד זה וכיצד התפתח במהלך ימי הביניים. הסמינר יתבסס על מקורות ראשוניים ספרותיים, מנהליים, משפטיים ועל יצירותיהם של אומני התקופה.

הסמינר יעקב אחרי ההיסטוריה הפוליטית והחברתית של הדמוקרטיה האמריקאית, הן כערך רעיוני והן כמנגנון שלטון, למן סוף המאה ה-18 ועד הלום. תמורה מהותית התחוללה במעמדה של הדמוקרטיה במשך תקופה זו, בהפיכתה מכינוי גנאי וסכנה מוחשית לסדר הציבורי בימי המהפכה וכינון הרפובליקה, למותג עולמי המייצג את הנשגב שבתרבות האמריקאית, ובטבע האדם בכלל, בימינו אנו. תהליך זה חןשף סוגיות מרכזיות בתולדות הליברליזם: כיצד הקונפליקט והתחרות האופייניים לחיים הדמוקרטיים היו למפתח של סדר ויציבות? מה משמעו של סדר בחברה שדוגלת בחופש הפרט? מיהו הפרט ומה יחסו לכלל? כיצד האוניברסליות והאינדבידואליזם, המנוגדים זה לזה לכאורה, מהווים יחד את ערכי היסוד של החיים הליברליים? מה הקשר בין חופש הפרט לשוק החופשי? בין השאיפה לקידמה למסורת תחוקתית? בין מוביליות חברתית לשליטה עצמית? יהיה מעניין
הערות:

:
Nineteenth-century Brazil: From a slavocratic Empire to an advanced republic בשנת 1808, תחת איום הפלישה הנפוליונית, העתיקה חצר המלוכה הפורטוגלית את מושבה אל ריו דה ז'ניירו. מהלך זה הכתיב לברזיל מסלול ייחודי בהיסטוריה של אמריקה הלטינית. בעוד שהאימפריה הספרדית בעולם החדש התפוררה, לאחר מאבק עצמאות ארוך ועקוב מדם, למספר רב של רפובליקות חסרות סדר, הרי שאמריקה הפורטוגלית הפכה לאימפריה עצמאית (1822) בתהליך שליו יחסית, מבלי שתיפגם אחדותה הטריטוריאלית, וכשהיא משיגה רמה גבוהה של יציבות פוליטית, כל זאת תחת הנהגתו של נצר לבית בראגאנסה. לייחודיותה זו של ברזיל באמריקה הלטינית, התווספה חריגותה החברתית-כלכלית בתוקף היקפה ואורך חייה יוצאי הדופן של העבדות האפריקנית. שני מוסדות "ישנים" אלו - המלוכה והעבדות – הם שקבעו את אופייה האקזוטי של ברזיל במאה ה-19 הן בהקשר האמריקני והן בהקשר האירופי. סמינר זה יעסוק בסוגיות מרכזיות מתחומי החברה הפוליטיקה והתרבות של ברזיל במאה ה-19 וראשית המאה ה-20, תוך התמקדות ביחס הפרובלמטי שבין מבנה פוליטי ליברלי מתקדם לכאורה ויומרות השתייכות לציוויליזציה האירופית הלבנה לבין מציאות של עירוב גזעי, ניצול אכזרי, ופיגור חומרי. דגש יושם על קשרי הגומלין בין שינויים מבניים ורעיוניים, אשר מתח פנימי זה הוליד - ואשר הוליכו לבסוף לביטול העבדות ב- 1888 ולהחלפת המלוכה ברפובליקה כשנה מאוחר יותר - ועל הקשר ההדוק בין שינויים אלו לבין חריגותה של ברזיל ביחס לעולם החדש והישן כאחד.
הערות

הסמינר יתמקד בסוגיות היסוד בהסטוריה של מדינות הדרום בארצות הברית, מהתגבשות משטר עבדות בליבה של הדמוקרטיה המודרנית הראשונה, דרך פירוק הברית ומלחמת האזרחים, ועד ליצירת משטר ההפרדה הגזעית ותחילת ההגירה של השחורים צפונה. נעסוק בשאלות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות ונתעמק בתופעות הבדלנות, הגזענות והאלימות שאפיינו את האזור במאה התשע עשרה וממשיכות להשפיע על ארצות הברית גם בימינו אנו.

This seminar will engage with the basic themes in the history of the American South, from the formation of a slave society in the midst of the first modern democracy, through secession and the Civil War, to the emergence of the Jim Crow regime and the Great Migration. We will focus on cultural, political, and social questions and delve into the violence, racism, and separatism that characterized the region in the nineteenth century.

הסמינר יציג גישת "רטרו" לתולדות המשטרים הקומוניסטיים אשר קרסו לפני קרוב לשני עשורים. לאור תהליך נפילת המשטרים – בעקבות ההתפתחויות בברית המועצות – נבדוק את הגישות ההיסטוריוגרפיות המבוססות על מסמכים שלא פורסמו בזמנו – וננתח את מאפייני המשטרים, החיים תחת המשטר הקומוניסטי, מקומו של הפרט מול המנגנון, את דפוסי ההתנגדות , מקומה של האינטליגנציה והלחצים לריפורמות. תולדות הגוש הקומוניסטי גם יוצגו על רקע המלחמה הקרה, ומרחב התמרון של עמי האזור לאור כללי המשחק של התקופה.

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה הקרה והמאבקים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים הגדולים ששינו את פני העולם (1989-1945); והעידן החדש (1989 ואילך). הסקירה השיטתית שלהם תהיה השוואתית ותבחן בראייה ביקורתית את האסכולות ההיסטוריוגרפיות העיקריות שהתפתחו בכל אחד משלושת תחומי-המחקר. נשאף לחשוף את המגמות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותן, ולהבין כיצד תרמו ההיסטוריונים הגדולים לא רק לשחזור תולדותיהן של שלוש הציוויליזציות, אלא גם לעיצוב זהותן התרבותית. הקורס כולל מבחן סופי המבוסס על ההרצאות ועל חומר ביבליוגרפי.

הסמינר ידון ביצירתו של קיקרו "על הרפובליקה" תוך הערכתה כיצירה השייכת לסוגה של הספרות הפילוסופית-פוליטית של התקופה. בשל הידיעה הברורה כי חיבורו של קיקרו אינו דומה במאומה לרעיון האוטופי של אפלטון העוסק במדינה דמיונית, אלא ברומא של ימיו, ננסה לבדוק כיצד מנתח קיקרו של חולייו של המשטר הרפובליקאני בן זמנו ואילו פתרונות הוא מציע כדי לשקמו.

התיקוף המסורתי של תולדות יוון העתיקה מבחין בין שלוש תקופות: הארכאית, הקלאסית וההלניסטית. באופן מסורתי, התקופה הארכאית והתקופה הקלאסית נלמדות ונחקרות יחד, תוך הדגשת רצף התפתחותה של הציביליזציה של הפוליס, מהיווצרותה ובתקופה הארכאית ועד לשיאה בתקופה הקלאסית. לעומת זאת, התקופה ההלניסטית נתפשת באופן מסורתי כיחידה נבדלת, השונה במהותה מהתקופה הקודמת. הופעתם של המלכים ההלניסטיים והכללתן של הפולייס בממלכות ההלניסטיות, כך נטען, הביאו את הקץ על הציביליזציה של הפוליס היוונית הקלאסית כהתארגנות פוליטית וחברתית מקורית, עקב אובדן עצמאותן הפוליטית של הפולייס.
הסמינר יבקש להראות, שתפישת הפוליס ההלניסטית כישות שונה במהותה מהפוליס הקלאסית אינה עומדת בפני בחינה מעמיקה. אמנם הפוליס היוונית עברה שינויים בתקופה ההלניסטית, אך השינויים הללו הם פועל יוצא של הדינמיקה הפנימית שהניעה את ההתפתחות הפוליטית והחברתית של הפולייס עצמן. הופעתם של המלכים היתה לגורם מאיץ לכל היותר, ולא היוותה נקודת מפנה חדה. התופעות המאפיינות את התקופה ההלניסטית עצמה, שורשיהן בתחילת המאה הרביעית לכל המאוחר. מעבר לכך, בתחומים רבים ניתן להצביע על קווי התפתחות ממושכים מהתקופה הארכאית ועד לשלהי התקופה ההלניסטית. הסמינר יבקש, אם כן, לשלב את הפוליס היוונית של התקופה ההלניסטית מחדש ברצף ההיסטורי למן הפוליס של התקופה הארכאית והקלאסית. הדיון יתחקה אחר תופעות של המשכיות ויעמוד על ציביונם ההדרגתי של השינויים, הן בחיים הפנימיים של הפולייס, והן ביחסים בינן לבין הפולייס האחרות והמלכים.

ההדרכה תעסוק בשאלה האם ניסו האחים הגראקכים לחולל מהפכה, או שמא רצו להנהיג רפורמה שתשמר את המשטר הרפובליקאני תוך התאמתו למציאות החדשה שנוצרה ברומא בגין הכיבושים מעבר לים.

למשפחה יש היסטוריה – וחקר המשפחה, שזכה לתנופה עצומה במהלך שלושים השנים האחרונות, הולך וחושף את מורכבותה. הסמינר יציע היכרות עם המחקר העכשוי על ההיסטוריה של המשפחה בשלהי ימי-הביניים ובעת החדשה המוקדמת. במרכזו קריאה משותפת במקורות העוסקים בשורת משקי-בית בני התקופה – של איכרים ומלומדים, של משפטנים ואלכימאים. ננתח כרוניקות משפחתיות, ספרי חשבונות, זכרונות ופורטרטים משפחתיים כדי להתבונן בישות חמקמקה מזוויות שונות.
קריאה מוקדמת:
James Casey, The History of the Family (Oxford: Basil Blackwell, 1989)
Hand Medick and David Sabean, eds., Interest and Emotion: Essays on the Study of Family and Kinship (Cambridge: Cambridge University Press, 1984)
Sheldon J. Watts, A Social History of Western Europe 1450-1720 (London: Hutchinson, 1984), ch. 2

בסמינר נדון בחיבורים של טובי ההיסטוריונים החברתיים של ימי הביניים מבלוך ועד לדיבי וננתח את המקורות ואת המתודות בהם השתמשו.

הסמינריון יעסוק בתרבות הסוחרים בתקופת הרנסאנס והעת החדשה המוקדמת (מאות 17-14), במיוחד באגן הים התיכון. במוקד הדיון תעמדנה הקבוצות החברתיות שהיו מעורבות בסחר הבין לאומי, הימי והיבשתי, בעיקר הסוחרים האיטלקיים שהיו חיל החלוץ בכל הקשור לצמיחת הקפיטליזם בראשית העת החדשה.

נברר את מבנה הסחר הבין לאומי בשלהי ימי הביניים וראשית העת החדשה, ואת התמורות העיקריות שחלו בו באותה עת.
נלבן את טבען של הטכניקות המסחריות וכלי העבודה העיקריים ששימשו את הסוחרים (כגון: שותפויות, סוגים שונים של אשראי, שטרי חליפין, חשבונאות כפולה, מכתבים מסחריים, מדריכים מסחריים, אניות, ביטוח ימי), ונברר את הדינמיקה של התפתחותן.
כמו כן ילובנו סוגיות בסיסיות, כגון: טבעה של הסביבה החברתית בה פעלו הסוחרים, מקומם ותפקידיהם בקהילה שבה חיו, דרכי הכשרתם המקצועית, והקשר שלהם לתרבות הרנסאנס.

:

מדוע נוסחו התביעות הראשונות לסובלנות דתית דווקא בשיאו של עידן מלחמות הדת? באיזו מידה גילו בני אירופה יחס אוהד לתרבויות שהתגלו בפניהם ביבשות אחרות? אילו גישות התפתחו בזמן ההוא אל יהודים ומיעוטים אתניים אחרים באירופה המערבית? על סמך מבחר של טקסטים מן המאות השש-עשרה והשבע-עשרה, נדון בסמינריון ביסודות שהונחו אז לתורות הסובלנות המודרניות, תוך השוואה לתפישות מנוגדות שהתגבשו באותה עת.

סיר ישעיה ברלין (1997-1909) נחשב כאחד מהוגי-הדעות החשובים ורבי-ההשפעה של המאה העשרים. הגותו הקיפה תחומים רבים: פילוסופיה פוליטית, תולדות הרעיונות, היסטוריה אינטלקטואלית, ספרות רוסית, ועוד. כמו כן נודע ברלין בפעילותו הדיפלומטית ובתרומותיו לויכוחים האידיאולוגיים הגדולים של תקופתנו, שבהם התבלט כליברל מובהק. בהגותו ובפעילותו מצטייר ברלין כפלורליסט שהאמין בחירות הפרט לחיים על פי צרכים וערכים אינדיבידואליים. הוא התנגד לכל תורה או צורה דטרמיניסטית בהיסטוריה, אך עם זאת הכיר גם בנוכחותן ובחיוניותן של תנועות לאומיות (ובכללן הציונות). הכרה זו הניעה את מחקריו על הוגים שמרניים ותנועות ריאקציונריות בהיסטוריה, כגון "ההשכלה-שכנגד" או הרומנטיקה, ועיצבה את תובנותיו המיוחדות ביחס למציאות הפוליטית המודרנית. בסמינר נעסוק באספקטים אלה ואחרים של הגותו. העבודה בסמינר תתבסס על מקורות ראשוניים בלבד – כתביו של ברלין (שרובם-ככולם תורגמו לעברית), וכתבי ההוגים שבהם עסק.

במסגרת זו יעסקו הסטודנטים שיתקבלו להדרכה אישית בנושאים שיבחרו ושעניינם יהיה סוגיות המקשרות בין היסטוריה דיפלומטית לכלכלה או/ולסוגיות הקשורות באימפריאליזם.
הערות:

בסמינר נקרא מחקרים וחומרים ראשוניים שיאפשרו לנו לדון בשלל שאלות בנושאים שלכאורה לא קשורים ביניהם:
האם הנשים באנדים יותר אינדיאניות מהגברים?, האם הן תמיד היו יותר אינדיאניות?, האם הקהילות האינדיאניות באמריקה הלטינית היו פעם מסורתיות?, האם התפתחות הקפיטליזם במאה ה- 20 חולל בהן תהליכי מודרניזציה?
איך נוצר המעמד הבינוני הלטינו-אמריקאי ומה מאפייניו?, מה משתנה בתהליכי היווצרותם ושכפולם של מעמדות ביניים לאורך המאה ה- 20?
האם תהליכי ההגירה לערים מנתקת קהילות כפריות?, אילו השלכות היו לתהליכי האורבאניזציה בשני השלישים האחרונים של המאה ה- 20 על החברה הכפרית?, אילו השלכות היו להגירה הפנימית על החברה העירונית?
האם סביב מקצועות מסוימים כמו כורים או משרתות בית התפתחו תהליכים חברתיים המנוגדים לתהליכים החברתיים הרחבים יותר?
לאורך הסמינר נבחן באמצעות מקרים ספציפיים לא מעט שאלות הקשורות למתודולוגיה של מחקר היסטורי ולהנחות מוקדמות חברתיות המתנות את התפיסה של תהליכים חברתיים.

Students will have to read The Jews of the Latin America by Judith Laikin Elkin BEFORE the first meeting and Rethinking Jewish Latin Americans, edited by Jeffrey Lesser and Raanan Rein BEFORE the second meeting. Since this is "hadracha ishit" an individual reading list will be given to each student in the second meeting.

הסמינר יידע אתכם למושגי יסוד בתחום מרכזי זה - וביניהם "שוני", "דמיון", "בינתרבותיות" ו"אוריינטליזם", וכן אף לספרות המחקר המובילה בתחום ולדיונים והמחלוקות החשובים שבו. ביחד עם זאת יציע הסמינר בחינה מחדש של שאלות מרכזיות ושינויים מרכזיים או "תחנות יסוד" בהיסטוריה האירופית של המאות ה - 18 - 20. כל זאת מנקודת המבט של הקולוניאליזם. הסמינר מניח כי לימוד ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית של מערב אירופה, מנקודת המבט של הקולוניאליזם - כאורח התבוננות, חשיבה, חיים ותרבות היסטורית - יכול ליצור תובנה מחודשת של היסטוריה זו. בין הנושאים שיידונו בסמינר: ההתבוננות באוריינט בעידן הנאורות (הן ב"אוריינט" העות'מני והן זה ההודי); אוריינטליזם וארגון ידע במאה ה-19; המהפכה הצרכנית, (consumption) התיעוש והאימפריה; ה"עין המיסיונרית" - והמהפכה הדתית האוונגליסטית; תרבות המונים בעידן הקולוניאליזם-בתחומי האמנויות הויזואליות, המוסיקה הפופולרית והקולנוע ההיסטורי המוקדם; התבוננות בינתרבותית בעידן הלאומיות החדשה וכו'... הסמינר עושה שימוש במגוון רב של מקורות וחומרים הכוללים: חיבורים פילוסופיים, ספרות מסעות, ספרות מדעית ופסאדו-מדעית (אתנוגרפית ואנתרופולוגית) מוסיקה וקולנוע.

אני מתעניין בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה גרמנית במאה העשרים בדגש על המחצית הראשונה של המאה. אשמח לקיים הדרכה אישית בנושאים רלבנטיים בדגש על יצירות שמעבר לתזה ההיסטורית, מבקשות גם לטעון טענה היסטוריוגרפית/מתודולוגית. עדיפות תינתן למשתתפי השיעור "מבוא לנאציזם" והסמינר "להיות ברפובליקת ויימאר" שבהדרכתי.
שימו לב!!! תנאי מקדים לרישום הוא אישור ממני להשתתפות בהדרכה האישית. נא ליצור עימי קשר (boazne@post.tau.ac.il ). תודה.

מטרתו של הסמינר היא להבהיר ולהשוות מבטים שונים על ההיסטוריה. הדיונים ייסובו על ייצוגיו המגוונים של העבר - כתיבה היסטוריוגרפית, קולנוע וספרות – והתמורות שחלו בהם בשנים האחרונות. בסוגיות המרכזיות ננסה ללבן את תרומתו הייחודית של כל ייצוג בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי, וזיקתו להבניית התרבות הלאומית. כמו כן ייבחן מעמדו החברתי של סוכן הזיכרון ומידת תלותו במדינה או במוקדי כוח אחרים.
החומרים הביבליוגראפיים לסמינר יכללו עבודות תיאורטיות על היסטוריוגרפיה כמו גם סרטים ורומנים היסטוריים.

במסגרת ההדרכה האישית תובהר אופייה של הלאומיות הצרפתית ומקורותיה האידיאולוגיים והפוליטיים. סוגיות כמו מעמדה של האזרחות וזיקתה לתפיסת הלאום, יחסי כנסייה ומדינה, אופני הקבלה השונים של גלי ההגירה ועוד יהוו צירים ראשיים לדיון וכתיבת העבודות. במקביל ילובנו מרכיבי התרבות השונים המגדירים את הזהות הצרפתית: כיצד יצירות מהספרות ועד הקולנוע השתתפו ביצירת ה"צרפתיות" והאם היום יצירות אחרות מנסות למזג תרבות זו עם זהות אירופית ממין חדש.
הפגישות עם התלמידים יהיו ברובן אינדיבידואליות והתלמידים יחויבו לכתוב בסוף ההדרכה עבודת רפרט או עבודת סמינר.

בשיעור נציג ונבחן באופן ביקורתי נושאים וסוגיות בחקר הנאציזם משני העשורים האחרונים. בין היתר נדון בנושאים הבאים: שואת היהודים כג'נוסייד; מיניות בגרמניה הנאצית; נאציזם ואקולוגיה; המקרה של מרטין היידגר; מחקרים חדשים בהיסטוריה של אושוויץ; סוגיות היסטוריוגרפיות ומתודולוגיות ביחס לשפה הנאצית; היסטוריוגרפיה מול זיכרון; התמודדותם של היסטוריונים והדיסציפלינה ההיסטורית עם עברה של הדיסציפלינה הנאצית. את השיעור תלווה שאלה אחת עיקרית, והיא: האם המחקר בן זמננו אכן מצליח לחרוג אל מעבר לעמדות ולגישות הקלאסיות בחקר הנאציזם, כפי שנוסחו מאז שנות העשרים ועד שנות השמונים של המאה העשרים (Sonderweg, פשיזם, טוטליטריזם, הוויכוח בין האינטנציונליזם והפונקציונליסטים ועוד)? מי שלא למד בקורס "מבוא לנאציזם" או בכל קורס מבואי-היסטוריוגרפי בנושא, נא לקרוא לפני תחילת השיעור את ספרי, נאציזם (האוניברסיטה המשודרת, 2007), או את ספרו של איאן קרשו:
Kershaw, Ian. The Nazi Dictatorship: Problems and Perspectives of Interpretation (London, New York: Edward Arnold, 2000, 1985).

"הגוש המזרחי והתפרקותו – מבט על היום יום " "חיי יומיום בחברה הפוסט-סובייטית"
הסמינר יבחן את התפרקות הגוש המזרחי מבחינה אנתרופולוגית תוך דגש על חיי היומיום בחברה הסוציאליסטית והשינויים בהם בעקבות אירועי 1989-91. נעסוק במרקם חייו של האזרח מהשורה, מידת הזדהותו עם הרעיון הקומוניסטי והקריסה של רעיון זה עם פתיחת הגוש המזרחי למערב. כמו כן נבחן את היחס של האנשים מהשורה לפוליטיקה, אידיאולוגיה ומשטר. הקורס יתמקד ברבדים שונים של החיים כגון רכוש, מגדר, פרטיות ופשע. נושאים אלו יבדקו בזיקה לתיאוריה של היום יום באנתרופולוגיה (למשל דה סרטו ובלנשו). נעסוק גם בנושאים חמקמקים כמו ערכים, השקפת עולם, זיכרון ונוסטלגיה. מרכז הקורס הוא בברית המועצות לשעבר אך אם הזמן יאפשר נדון גם בהשוואות מתבקשות לארצות סוציאליסטיות אחרות כגון רומניה וסין.

”פרוגרס” ו”אבולוציה” הן שתי הנחות-על מרכזיות בתרבות המאה ה19 ומיוצגות האחת בשיח על החברתי, האחרת בשיח על הטבע החי. במהלך המאה שני מיני השיח משפיעים ומושפעים הדדית ונשזרים זה בזה . הסמינר ידון בשזירה זו בהקשר תהליכי התיעוש, התגבשות מוסדותיה של מדינת הלאום הריכוזית ושלוחותיה הקולוניאליות וכינונם של שדות שיח ופרקטיקות חברתיות חדשים.

קבלת קרדיט:
עבודה
רפרט או סמינריונית

'Progress' and 'Evolution' in the nineteenth century.
Both "Progress' and "Evolution" had served as principal underlying suppositions of 19th century culture, and were initially represented the first in the discourse on the social and the latter in the discourse on living nature. Throughout the 19th century these two discourses had interacted and mutually influenced one another. The seminar will discuss these webs of influence and interaction, the constitution of new social practices and discourses, within the context of processes of industrialisaion, the crystallysation of the 'nation state' and its centralising institutions and colonial enterprises.

התמוטטותו של הרייך הגרמני ב- 1918 ציינה לא רק את המעבר למשטר חדש כי אם גם שינוי בתרבות הפוליטית בכללה ובצורת השיח הפוליטי הציבורי. אמנם דפוסים מסוימים של השיח האמור מהתקופה הוילהלמינית המשיכו להתקיים גם בשנותיה של רפובליקת ויימאר, ואולם חלק מהמפלגות הפוליטיות בתקופה אימצו כלים חדשים לפנייה אל הציבור. המצאות טכנולוגיות ופיתוחים מהפכניים בתחום תקשורת ההמונים הביאו לתמורות מרחיקות לכת בדיאלוג שבין הציבור והפוליטיקאים. השינוי העמוק לא נגע רק באמצעי ההתקשרות, אלא ברטוריקה עצמה ואפילו בשפה שבה נעשה שימוש. בשנים הללו קיבלה הרטוריקה הפוליטית משמעות מיוחדת במינה, בעיקר בכל הנוגע למפלגות הימין, בראש ובראשונה המפלגה הנציונאל-סוציאליסטית. צורות ההתבטאות של הפוליטיקאים כלפי קהל שומעיהם, אופן הגיית מילים קיימות והחדרתם של צירופי מילים או הטיות שונות שלהם לשפה שיקפו ניסיון להתריס נגד המערכת הקיימת מצד אחד, ולהנחיל מערכת חדשה של רעיונות ופרקטיקות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות מצד שני. במסגרת הקורס נבחן את הזיקה שהתקיימה בין שלושת הגורמים שלעיל, דהיינו: ההתפתחויות הטכנולוגיות, השימושים השונים ברטוריקה ובשפה והתכנים האידיאולוגיים. ננסה לעמוד על ההקשר ההיסטורי שבו התחוללה התמורה בכל אחד מהגורמים הללו מאז ראשיתה של רפובליקת ויימאר ועד לנפילת המשטר הנאצי ב- 1945.

בסוף הקורס – מבחן, 100% מהציון

The Rhetoric of Radicalism: The Political Discourse in Germany, 1918-1945

The collapse of the German Reich in 1918 marked the transformation into a new sort of regime as well as a profound change in the political culture and discourse. Although specific patterns of such a discourse in Wilhelmine period continued into the Weimar Republic, some of the political parties at the period accommodated new methods to address the public. Technological innovations and revolutionary developments in mass media brought about far reaching modifications in the dialogue between politicians and voters. These changes affected also the rhetoric itself and the language at use. Especially in regard to right wing parties, first and foremost the Nazi Party, manner of expression, pronouncement of words, introduction of new phrases and idioms reflected protest against the existing political system on the one hand, and bequeathing of a new set of political, social and cultural ideas on the other hand. During the course we will examine the correlation between these three factors, i.e.: technological developments, different usage of rhetoric and language, and ideological contents. We will explore the historical context in which a transformation took place in each of these factors since the early days of the Weimar Republic till the end of the Nazi regime in 1945.

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של התקופה. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה אצל הרדר וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי. נדון ברומנטיקה הלאומית כפי שהתבטאה בעת הכיבוש הצרפתי בגרמניה, ובמאבק לשחרור לאומי. נעסוק באידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה, הליבראליזם והקונסרבטיזם, לרבות המאפיינים הרומנטיים שנשזרו בהן. בשנות הרסטוראציה שלאחר תקופת נפוליון נבחן את המאבק האידיאולוגי בין הליבראליזם הגרמני והתנועה הלאומית ובין הניסיון לשמר את מסגרות השלטון והחברה הקונסרבטיביות. חלק מהדיון יוקדש לרומנטיקה המהפכנית הגרמנית של "אביב העמים", ובשימוש באידיאלים וברטוריקה הרומנטית של המחנה האנטי-מהפכני בעת המפכה עצמה ובעשור הריאקציה שלאחריה. בעקבות מלחמות האיחוד וכינונו של הרייך הגרמני נעמוד על התמורה שחלה בפרקטיקה הפוליטית בכללה ובקו הלאומני שאימצו הקונסרבטיבים וחלק מהחוגים הליבראליים, תוך סקירת ביטוייה של הרומנטיקה המאוחרת. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במערכת הפוליטית בגרמניה בעת המלחמה ובמדיניות שאימץ כל אחד מהזרמים הפוליטיים ביחס להתנהלותה.

בסוף הקורס – מבחן, 100% מהציון

Romanticism and Political Ideologies in Germany 1770-1918

The course will focus on the thought and practices of the central political parties in Germany, from the end of the 18th century till the collapse o the German Reich in 1918, while examining the broader historical context of the period. During the course we will follow the development of the romantic political philosophy in Germany from its beginning, and as part of the general romantic style in art. We will discuss the national romanticism as manifested during the French occupation in Germany and through the struggle for liberation. At the same time the central ideologies at the period, liberalism and conservatism, with their romantic dispositions, will be analyzed. The study of the Restoration period will include the ideological conflict between German liberalism and the national movement on the one hand, and the attempts to preserve the traditional political and social patterns on the other hand. Part of the discussion will focus on the German revolutionary romanticism of 1848, and on the use of romantic ideals among the anti-revolutionary party from 1848 and during the ensuing reaction decade. Following the establishment of the German Reich we will enquire into the change in the political practices and the radical national trend, while investigating the manifestations of the late romanticism. The last stage of the course will be dedicated to the German political system during WWI and the policy embraced by each of the political party.

במפנה המאות ה-19 וה-20 הגיעו לשיא תהליכי המודרניזציה והאורבניזציה במערב אירופה. בעקבות המהפכה התעשייתית צמחה אוכלוסייתן של הערים הגדולות באופן דרמטי ונולד הכרך המודרני, על פיתוייו וקללותיו. לצד תאורת גז, רכבות תחתיות ותרבות עירונית חדשה של שוטטות, קניות ובתי קפה נוצרו פרברי מצוקה ובהם המוני פועלים שזה מקרוב באו, ובחסות האנונימיות של הכרך פרחו הפשע והזנות. אלה וגם אלה היו חלק מפניה המגוונות של המודרנה העירונית.

הקורס יבחן במבט השוואתי את ההיסטוריה של שלוש ערים מרכזיות במערב אירופה ממחצית המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לצד ההיסטוריה של הערים עצמן – התחזקות מעמדן כערי בירה, התפתחויות ארכיטקטוניות, שינויים דמוגראפיים וכד' - נתמקד גם במאפייניה האמנותיים, התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של התרבות האורבאנית החדשה שצמחה בתקופה זו. בין הנושאים שיידונו: התפתחות התרבות הצרכנית בפריז; היחס לעיר הגדולה בספרות ובאמנות של התקופה; עליית פוליטיקת ההמונים, אנטישמיות וסוציאליזם; היהודים והעיר; תיאוריות סוציולוגיות בנות התקופה על העיר;
לצד ההרצאות הפרונטאליות וחומרי הקריאה ניעזר ביצירות אמנות, סרטים, תצלומים וטקסטים בני התקופה כדי לבחון את דימויי וייצוגי העיר.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
80% מהציון - מבחן כתה. 20% - נוכחות, השתתפות והגשת מטלות במהלך הסמסטר.
האופן בו יסתיים השיעור : מבחן כתה

Paris, Berlin, Vienna: Urban Culture and Modernity, 1850-1914

At the turn of the 19th and 20th centuries the processes of modernization and urbanization in Western Europe has reached its peak till then. Following the industrial revolution the urban population grew dramatically, and the modern metropolis was born, with its lures and curses. Side by side with gas lighting, underground trains and a new urban culture of window shopping and coffee houses, dreary and miserable suburbs arose, housing the new immigrants from the countryside who were turned into the urban proletariat - representing the less appealing sides of modernity.
The course will examine, from a comparative perspective, the history of three central cities in Western Europe from the middle of the nineteenth century to the beginning of the First World War. In addition to the history of the cities themselves – their role as capital cities, their architectural development, demographical changes, etc. – we shall also focus on the artistic, cultural, social and political characteristics of the new urban culture. Among the topics to be discussed are: The development of consumerism and “grands magasins” in Paris; Representations and images of the big city in the art and literature of the period; Mass politics, Anti-Semitism and Socialism; Jews and the city; Contemporary social theory of the city.
Along with the frontal lectures and reading assignments we shall rely on pictures, films, photos and prose from the discussed period in order to examine the discourse on the big city at the time.

במהלך מאות השנים חצו מיליוני אירופאים את האוקיינוס האטלנטי ככובשים וכמהגרים והתיישבו באמריקה הלטינית. מי היו המהגרים ומדוע בחרו לעבור לאמריקה? כיצד השפיעה ההגירה על עיצובן של האימפריות הספרדית והפורטוגלית והמדינות העצמאיות שירשו אותן? מה היו ההשלכות הכלכליות והתרבותיות של גלי ההגירה ההמונית של סוף המאה ה-19? כיצד נקלטו המהגרים בחברה?
סמינר זה יעסוק בתהליכי ההגירה הטרנס-אטלנטיים לאמריקה הלטינית מקולומבוס ועד למאה ה-20. עיקר הדיון יתמקד בגישות משוות ובגישות הלקוחות ממדעי החברה. כמו כן, יושם דגש על תהליכים ארוכי טווח ועל המימדים הגלובליים של תנועות הגירה. סוגיות בהן נדון יכללו את הכיבוש הספרדי, סחר העבדים האטלנטי (הגירה כפויה), היווצרותן של חברות רב-גזעיות, ההגירה ההמונית מדרום אירופה בסוף המאה ה-19, ויחסים בין מהגרים למקומיים.

Transatlantic Immigration to Latin America, 1492-1930

Throughout the centuries since Columbus, millions of Europeans crossed the Atlantic as conquerors and immigrants to start a new life. Who were they and why did they choose to leave their home? In what ways did they shape the Spanish and Portuguese empires and the subsequent nations of Latin American? What were the economic and cultural consequences of the waves of mass immigration in the late nineteenth century? How did newcomers adjust to their new environment?
This seminar examines the processes of transatlantic immigration to Latin America from Columbus to the twentieth century. Most of the discussion will revolve around comparative approaches taken from the social sciences. The course will emphasize the long-term and global dimensions of the waves of immigration. Topics that will be examined include the Spanish conquest, the slave trade (forced immigration), the formation of multiracial societies, mass immigration from southern Europe in the late nineteenth century and relations between immigrants and host society.

הקורס בוחן בשלב ראשון את רעיון הסובלנות והמשמעויות התיאולוגיות והפוליטיות השונות שמונח זה מקבל על רקע הקונפליקטים הדתיים שמתרחשים מהמאה ה-17 בצרפת. בשלב שני, נתמקד בפריז של המאה ה-18, ונבדוק את הגורמים שהביאו לקראת המהפכה הצרפתית להתערערות של הסמכות הכנסייתית.
חשיפת הסוגיות התיאולוגיות השונות לקהל הרחב דרך עיתונות דתית תוקפנית ומגויסת מצביעה על שינויים והתפתחויות תרבותיות משמעותיים בנוף החברתי של צרפת של הנאורות. מתפתחת תיאולוגיה פוליטית שבמובנים רבים נפגשת עם מאמציהם של הפילוסופים של הנאורות לבחון מחדש את יסודות המלוכה כאשר ברקע הרחוב הפריזאי נתפס כסוכן פעיל ובעל השפעה.
דרך טקסטים וכתבי עדות המשחזרים באופן אמפירי וספרותי את האירועים והפרשות הדתיים, נעמוד על המקורות הדתיים של נפילת המשטר הישן כאשר ניקח בחשבון את התפתחות התקשורת הכתובה וצמיחת דעת הקהל, מצד אחד, ואת מאבקי הפילוסופים של הנאורות והשפעתם על השיח הדתי, מצד שני.
הקורפוס מורכב מפרקים נבחרים מתוך ספרי מחקר על הנושא. כמו כן נערוך ניתוח של קטעים מתוך כתבי עדות, מאמרים וחיבורים מהמאה ה- 18המייצגים את הפרשות הדתיות המרכזיות שהסעירו את הרוחות, ונקרא קטעים מתוך מסות הדנות על שאלת הסובלנות והקיצוניות הדתי והשלכותיהן על המשטר והחברה.

Religious controversies and public opinion

The course begins with the examination of the concept <> and its theological and political meanings from the 17th centuries in France. After this introduction, the course will examine the religious causes of the French Revolution and the weakening of the Church authority.
The course will reveal the phenomena of militant religious journalism and the arising of the public opinion inside the French monarchy. The development of political theology coincides with the enlightenment effort to reexamine the foundation of the Old Regime, on the one hand, and the awakening of the Parisian street as an active agent, on the other hand.
The course will examine these issues through literal texts, testimonies and eighteenth century articles in order to deal with the most important religious events.

מטרת הסמינר הינה סקירה ודיון בקולוניזציה של העולם ההלניסטי בהיבטיה ההיסטוריים והארכיאולוגיים. במסגרת הסמינר נסקור את אתרי המזרח ההלניסטי לסוגיהם (אתרי ייסוד הלניסטיים, אתרים "מזרחיים" שלהם התווספה אוכלוסייה יוונית, ערים מזרחיות שקיבלו על עצמן שם יווני וחוקה יוונית, אתרי מנהל ארמוניים ועוד), ונדון בתוכניתם העירונית, מהותם, התפתחותם, מבניהם המנהלי ותופעות תרבותיות שאפיינו אותם, על רקע הרכבם החברתי והאתני. הסמינר יכלול מספר שעורי מבוא נושאיים ומקרי-מבחן בהם יידונו אתרים כגון אלכסנדריה (מצרים), איי כנום (אפגניסטן), פאילקה (כווית), בבל (עירק) ותל אנפה ויריחו (ישראל).

The purpose of the seminar is to survey and discuss the historical and archaeological aspects of the colonisation of the Hellenistic world. Sites of the Hellenistic East will be surveyed and classified according to a typological scheme, namely, poleis, which were genuinely new foundations of Hellenistic times; earlier “Eastern” urban centres to which Greek settlers were added; earlier “Eastern” centres which became poleis endowed with Greek institutions and administrative centres with administrative functions. We will discuss their urban plans and physical development, administrative and bureaucratic structure and other civic and urban functions as well as cultural characteristics in relation to their social and ethnic composition. The seminar will begin with a few introductory lectures. After this, it will mix topical discussions and the survey of case-studies, including Alexandria (Egypt), Ai-Khanoum (Afghanistan), Failaka (Kuwait), Babylon (Iraq), Tel Anafa and Jericho (Israel).

להמצאת הדפוס במאה החמש-עשרה היו השפעות מרחיקות לכת על האדם, החברה והתרבות בעולם המערבי, בזיקת גומלין אל תהליכים אחרים שהתחוללו באותה תקופה. החברה היהודית מיהרה לאמץ אף היא את הטכנולוגיה החדשה, שחוללה גם בקרבה שינויים חשובים ביותר. עולם האסלאם, מסיבות שונות, נמנע מלאמץ את "ההעתקה המלאכותית" עד למאה התשע-עשרה, אך משנכנס הדפוס, הוא גרם גם בעולם האסלאמי מהפכה של ממש. בשיעור יידונו התמורות באוריינות, בסוגי הספרות הנקראת ובקהלי הקוראים בשלוש התרבויות, וכן בהשלכות של תמורות אלה על החינוך, השלטון והתפתחותן של תרבויות לאומיות.