החוג ללימודי התרבות העברית לשנת תשס"ט

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס, שלא נועד להציג גישה היסטורית של כרונולוגיה של התיאוריות הפמיניסטיות מראשיתן באקדמיה בסוף שנות הששים של המאה העשרים, מציב כנקודת המוצא שלו את הפילוסופיה הפוסטמודרנית ואת התיאוריות הפוסטסטרוקטורליות, תוך דיון בויכוח אודות התאפשרות פמיניזם פוסטסטרוקטורלי והפוליטיות של פוסטמודרניזם. בעיקרו, יעסוק הקורס בייצוגים של נשיות וגבריות והיחסים ביניהן, ובחשיבותם הקריטית של הייצוגים האלה לכינון הסובייקט. דרך סרטים, דימויים בפרסומות, סיפורים וקטעי פילוסופיה ועיתונות ייבחנו הסוגיות המרכזיות בשאלת הייצוג: כיצד נוצרים סטריאוטיפים, מה הפונקציות שלהם וכיצד חלים בהם שינויים; כיצד מוצרי תרבות מייצרים ומאשררים סטריאוטיפיזציה נשית וגברית; ועל אילו שאלות מנסות התיאוריות הפמיניסטיות לענות בהתייחס לייצוגים אלה. בעזרת מאמרים ייבחנו שאלות של היחסים בין החומריות לבין הייצוג; של אופני הקליטה (קריאה) האפשריים של מוצרי תרבות – הגמוניים, מהפכניים וחתרניים; ותיאוריות של כינון סובייקט והתפקיד של טקסטים בתהליך הבלתי נפסק והחוזר שוב ושוב הזה, בדגש על הזהות המגדרית.

חובות הקורס: נוכחות והשתתפות. קריאה שוטפת במהלך הקורס.
בחינות במהלך הקורס: יתקיימו 2-3 בחינות בקיאות והבנה קצרות במיוחד על מאמרים.
חובת סיום הקורס: בחינת כיתה.

This course will focus on concepts, problems, and theories that occupy the most recent, cutting-edge thoughts on gender. As a starting point for this course’s point of view on current feminist theories, issues raised by Postmodern philosophy and Poststructuralist theories such as the centrality of ideology and its contribution to political activism, solidarity, and gender-agency will be discussed. Also in discussion will be issues of subject-constitution and the centrality of “Reading” texts for self-constitution of an ever-changing, never coherent subject. These issues and others will be exemplified through the study of men’s and women’s representations: stereotypical (hegemonic), revolutionary, and subversive, in films, stories, and media. Issues such as representation and matter; the relations between feminist theories and postcolonial and queer theories; and how does stereotype matter will accompany the study of basic notions such as the concepts of “gender,” “otherness,” and “the female secret,” and the understandings of women’s writing, some of the chronology of the rise of feminist theories in philosophy and theory and their relevance today, and contemporary offshoots such as the study of “the body,” of nationality and post-nationality, and of the politics of the gaze and its variety of hierarchical power relations.

תיאור הקורס:
נרטולוגיה (narratology) היא תורת הסיפור – כל סיפור באשר הוא רצף של אירועים המייצגים את פעולותיהן של דמויות במשך של זמן.
לפיכך לימוד עיקרי הנרטולוגיה הוא משמעותי עבור מי שעוסק ביצירת "סיפורים" בספרות, בקולנוע, בכתיבה עיתונאית, בדיווח על אירועים, בכתיבה דוקומנטארית, בהיסטוריוגרפיה, בכתיבת ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, בכוריאוגרפיה וכיוצ"ב. ממילא, זהו תחום שעשוי לעניין כל קורא וצופה, שמבקש לבצע קריאה או צפיה "חזקות", עשירות ורבות משמעות.
בקורס זה נדון במבחר מעיקריה של הנרטולוגיה, תוך התבוננות ביקורתית בהיבטים מסורתיים וקאנוניים מול היבטים פוסט-מודרניים וחתרניים. כל הנושאים שיילמדו בקורס יוצגו תוך חקירת אופיים בכפל מבט: מבט מן המרכז ומבט מן השוליים.
נושאי הקורס: מהי דראמה? מהם הז'אנרים הסיפוריים? מהי עלילה סיפורית וכיצד היא נבנית? מהם התחלות וסיומים של סיפורים? מהם נקודות המפנה, השיאים וההתרות של עלילה סיפורית? כיצד נבנית הדמות הסיפורית ומה תפקידיה? מהן דמויות סטריאוטיפיות וכיצד נבנית אינדיבידואליות של דמויות? מהם גיבור/ה ואנטי-גיבור/ה? כיצד מיוצגים בסיפור חומרים של רקע, אווירה, מקום וזמן? מה תפקידו של מספר הסיפור? מהי פרספקטיבה סיפורית ומבט סיפורי ומהם סוגיה? כיצד מתורגמים נושאים ורעיונות לעלילות סיפוריות? כיצד נבנים בסיפור סמלים ומוטיבים? כיצד מיוצגים משכי זמן משתנים בסיפור? ועוד.
להדגמה ולאיור הנושאים הנלמדים ישמשו מבחר של טקסטים מן הספרות העברית והכללית ומן הקולנוע.

את הקורס ילוו שני ספרים בסיסיים, שקריאתם בשלמותם היא חובת התלמידים:
1. שלומית רמון-קינן, 1984, הפואטיקה של הסיפורת בימינו, ספריית פועלים.
2. Mieke Bal, 1986, Narratology: Introduction to the Theory of
Narrative, University of Toronto Press.

חובות הקורס:
השתתפות בכל השעורים והתמצאות בחומר הנלמד, כולל רשימת סיפורים.
בקיאות בשני הספרים הנ"ל.
בחינת סיום שמשקלה 100% בציון הקורס.

Undergraduate Introduction (Cinema Dept., Hebrew Lit. Dept., Women & Gender Program, Multidiciplinary program in the Arts)
Narratology is the theory and study of narrative, which regards stories as sequences of events representing the actions of characters through time.
Studying narratology is therefore of highly importance for those who deal with creating stories in all fields and genres: literature, film-making, journalistic writing, reporting and testifying events, documentary writing, historiography, biographies and autobiographies, choreography etc. In any case, narratology is a field of study likely to be relevant and interesting for any reader or viewer seeking to experience a "strong", rich and meaningful reading.
In this course we shall discuss some of the basic and fundamental principles of the narratology, while retaining critical observance of the traditional and canonic aspects versus the post-modern and subversive ones. All topics to be discussed during this course will be presented through a double perspective: from the center of narratological tradition to the margins and vice-versa.
Topics to be addressed during this course are: What is drama and the dramatic? What are the literary genres and are they restrictive? What is a plot and how is it constructed and presented? What are beginnings and endings of stories? What are turning points, the peaks and the unraveling points of the plot? How a literary character designed and what are its functions? What are stereotypical characters and what produces a character's individuality? What is a hero and anti-hero? How are elements of background, atmosphere, place and time represented? What is the function of narrator? What is a narrative perspective and a narrative gaze and what are their various types? How do different themes and ideas become "translated" into plots? What is the role of symbols and motifs? How are different duration of times represented in the story? Etc.
A wide selection of literary and cinematic works taken from the Hebrew and the general literature and cinema will accompany the course.
2 basic text-books will accompany the course, and full acquaintance with their content is a requirement:
1) Shlomith Rimmon-Kenan, 1984. Narrative Fiction: Contemporary Poetics, Translated into Hebrew by Hanna Hertzig, Sifriat Poalim. (in Hebrew)
2) Mieke Bal, 1986. Narratology: Introduction to the Theory of Narrative, University of Toronto Press,
Course Requirements:
(1) Full attendance and participation and good acquaintance with course topics, including the list of works posted on the course website.
(2) Intensive acquaintance with the books mentioned above.
(3) Final Examination - 100% of the final grade.

הקורס יתמקד בסיפורים מן המיתולוגיה היוונית ומן האגדות הקלאסיות של האחים גרים. המקור הקולקטיבי של המיתוסים והאגדות מבליט דפוסים תרבותיים נפוצים: מו האב הגונן ועד האב הרודן דרך אבות נוכחים-נפקדים בחיי בנותיהם. דפוסים אלה ייבחנו הן בהשוואה ליחסי אימהות-בנות והן בהשוואה ליחסי אבות-בנים.

The focus is on Greek mythology and Grimms' tales: the collective sources of these reveal common cultural patterns in the West.
Comparisons with stories of fathers and sons, as well as mothers and daughters, support the characterization of paternal roles specific to daughters.

ד"ר אריה פינקלברג - סמסטר א'
הפילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה. היוונים המציאו את המושג "פילוסופיה", הגדירו את מושאיה, תיחמו את תחומיה, יצרו כלים מושגיים של הדיון הפילוסופי. אך היוונים לא רק הניחו יסודות הפילוסופיה אלא גם הביאו אותה לשיאים כאלה שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם של הפילוסופים היווניים ניכרת בכל שלבי התפתחותה של הפילוסופיה המערבית.
הקורס מהווה סקירת תולדות הפילוסופיה היוונית החל מהתהוותה (במאה השישית לפנה"ס) ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו (במאה הרביעית לפנה"ס).

ד"ר אורנה הררי - סמסטר ב'
סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים ונעמוד על הקשיים שכל אחד מהם מעורר.
דרישות: נוכחות ב 80% מהשיעורים, קריאה שוטפת של המקורות הראשוניים ובחינה, אשר תקבע את הציון הסופי.

Introduction to Ancient Greek Philosophy
Dr. Arie Finkelberg

Western philosophy begins in Ancient Greece: the Greeks invented the term "philosophy," defined the main topics of philosophical discourse and created its conceptual apparatus. But the Greeks not only invented philosophy, - their philosophical achievements continually influenced Western thought and still serve as a source of inspiration. The course is a historical survey of the development of Greek philosophy from its origins in the 6th century BCE to its highest point in the doctrines of Plato and Aristotle.

Introduction to Ancient Greek Philosophy
Dr. Orna Harari
The course offers a survey of the development of Greek philosophy from the Presocratics through Plato to Aristotle. The course focuses on three explanatory approaches: explanations in terms of (1) whole and parts, (2) paradigm and copy and (3) universal and particular.

Obligations: participation in at least 80% of the meetings, reading assignments, and an exam, which will determine the final mark.

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה, כפי שנדונו על ידי ההוגים השונים, וביניהן: תכלית הפילוסופיה; טבעה של האמת; התנאים לידיעה; טבעה של התבונה האנושית; תפיסות שונות של העצמי; בעיית הזהות העצמית; היחס בין אובייקט לסובייקט; ההבחנה בין גוף לנפש, ושאלות מרכזיות נוספות. נעקוב אחר דרך ההתפתחות של הרעיונות וגלגוליהם החל מן הפילוסופיה של רנה דקארט, הנחשב למייסד הפילוסופיה החדשה, ועד לפילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט, שהביאה את העת החדשה בפילוסופיה אל קיצה.

התלמידים יתבקשו לקרוא פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.

Introduction to Early Modern Philosophy

This course is a survey of western European philosophy in the early modern period, with emphasis placed on Metaphysical and Epistemological issues. It covers the major figures and themes in the Seventeenth and eighteenth century's philosophy, including Rene Descartes, Baruch Spinoza, John Locke, Gottfried Wilhelm Leibniz, George Berkeley, David Hume and Immanuel Kant.
The course introduces students to some central themes in the early modern period, including the nature of knowledge, truth, method and reality; conceptions of the self and of personal identity, the nature of ideas, the mind-body problem, etc.
Students are required to read selected writings of these figures.

מחשבתו של ז'אן פול סארטר – אחד מההוגים הצרפתיים החשובים של המאה העשרים – מאופיינת על ידי ניסיונו לחדש את מחשבת המוסר על בסיס שונה מזה עליו ניסו ההוגים הקלאסיים של אירופה המודרנית לבססה, וזאת בלב ליבה של אירופה הקרועה של אחרי מלחמת העולם השנייה. אולם בד בבד, הגותו של סארטר מתאפיינת בכך שהיא ניסתה לחשוב מחדש, אחרי המלחמה, את שאלת היהודי, הרחק מכל קונוטציה שלילית ששאלה זו לבשה בתקופות קודמות (החיבור של סארטר הרהורים בשאלה היהודית הוא ניסיון לחשוב את האדם היהודי ביחס לאירופה באופן חיובי). השאלות הקיומיות הכלליות (שאלת האדם, שאלת המוסר), נדונות כך במחשבת סארטר בצד שאלות ייחודיות הנוגעות לעובדתיות היהודית (השאלה היהודית) – שילוב המזמין רפלקסיה ייחודית על המודרניות של היהודי לה יוקדש הקורס.

הקורס יתחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון, וכרקע כללי, נתייחס לפילוסופיה הקיומית של סארטר מתוך עיון הן בפרוזה שלו (הבחילה) והן בכתיבה העיונית שלו (הישות והאין). את החלק השני של הקורס נקדיש לקריאה של ההרהורים בשאלה היהודית (1946) מתוך פרספקטיבה של הפילוסופיה הכללית של סארטר. החלק האחרון של הקורס יוקדש למחשבה המאוחרת של סארטר – זו שבאה לביטוי בספר תקווה עכשיו (1980) – בה הוא בוחן מחדש את עמדותיו הקודמות באופן ביקורתי, ומבקש לחשוב את האדם היהודי באופן חיובי.

מטלת סיום: עבודה

Existential Philosophy and the “Jewish Question” – A reading in J.-P. Sartre’s Thought

The course will address Sartre’s philosophy as a post World War II philosophy which is trying to rethink the fundamental question of ethics (mainly in Being and Nothingness). This attempt is coupled in Sartre’s thought with an original effort to think the Jewish question anew (as formulated in his Reflexions sur la question juive). Those two aspects of Sartre’s philosophy (the question of ethics and the “jewish question”) and the way they interact, will be the subject of our study.

לימוד שיטתי של שיטות המחקר להתמודדות עם סוג זה של מקור, והצלבתו עם המקורות האחרים של היהודים בימי הביניים. ברור מקיף על מגבלותיו ויתרונותיו של המקור לחקירה ההיסטורית. הנושאים שילמדו: ענייני קהילה ומוסדותיה, ענייני אישות. המקורות שיבדקו הם מהאזור הצפון-צרפתי/ גרמני במאות עשירית עד הארבע-עשרה.

A systematic study of research methods to deal with a particular type of source material and cross-referencing with other Jewish medieval sources. A comprehensive examination of the limitations and advantages of working with the sources in historical research. The subjects to be studied are: affairs relating to communities and communal institutions, matters concerning marital relations. The sources to be examined are from the area of northern France and Germany from the 10th to the 14th centuries.

הסמינר יעסוק בעלייתה של צפת במאה השש-עשרה, על רקע התמורות החדות שהתחוללו בעולם היהודי האירופי: גירוש ספרד ועליית המרכז הספרדי באימפריה העות'מנית מזה שקיעת המרכז האשכנזי הימי ביניימי בגרמניה ועלייתו של המרכז בפולין מזה. מלבד ההיכרות עם שאלות היסוד, כגון התהוות הקהילה ומעמדה החברתי, הכלכלי והפוליטי בסביבתה, נדון במעמדה הדתי יוצא הדופן כלפי הקהילות היהודית בעולם ובעיקר בחברה היהודית האירופית. במהלך הסמינר נדון בדמויות המרכזיות שפעלו בעיר ב"תקופת הזוהר" שלה, ביניהם: ר' יעקב בירב, ר' שלמה אלקבץ, ר' משה קורדובירו, ר' יוסף קארו, וכמובן האר"י ותלמידו ר' חיים ויטאל. במהלכו גם נערוך הכרות קרובה עם טקסטים מרכזיים המזוהים עם צפת, ובכללם ספר השלחן ערוך לר' יוסף שבחי האר"י, ואחרים. כל הסוגיות הללו ידונו בהתייחס לשאלת מעמדה של צפת לא בסביבתה בלבד, אלא בסביבה היהודית של העת החדשה המוקדמת, הסביבה שצפת שימשה לה מעין בירה רוחנית.

הקורס מקיף את יסודות תורת הפרוזה מנקודת הראות של תהליכי הקליטה של הקורא. מבחינה תיאורטית הוא מתמודד עם תיאוריות מקובלות בשנים האחרונות בתורת הספרות ובפסיכולוגיה של ההבנה, תוך דגש על "אסכולת תל-אביב". אך הקורס אינו אבסטרקטי: הוא מתקדם תוך הדגמה מסיפורי מופת מן הספרות העברית והכללית, ואגב כך מתכוון גם לפתח את כושר האינטרפרטציה של המשתתפים. בין הנושאים שיידונו: יחסי הגומלין בין טקסט לבין תהליכי ההבנה של הקורא; מילוי פערים; סדר הטקסט כקובע משמעות; המבנה המיוחד של המציאות בסיפורת וקשריה עם הלשון; דרכי המסירה: מבע משולב, נקודת תצפית, המספר והפרספקטיבות שלו; ועוד.

הקורס מורכב משיעור (4 ש"ס) וקבוצות של הדרכה אישית (2 ש"ס).

חובות הקורס: נוכחות; בחינה על החומר התיאורטי; שלוש עבודות-תרגיל בהדרכה אישית (פרט לתלמידים הפטורים מהדרכה אישית); עבודה מסכמת: אינטרפרטציה של סיפור; מבחן אמריקני על קריאה של מבחר נובלות.

קורס המבוא סוקר את הסיפורת העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו, ומתאר את יוצריה הבולטים ואת המגמות הפואטיות המרכזיות שהסתמנו בה. פרקיו העיקריים: הסטירה והאוטוביוגרפיה המשכילית; הרומן המשכילי מאמצע המאה התשע-עשרה; יצירתו של ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים); "דור המעבר" בשלהי המאה התשע עשרה; תחילת הסיפורת העברית המודרנית בראשית המאה העשרים; צמיחת הסיפורת העברית בארץ-ישראל; הסיפורת בין שתי מלחמות עולם; יצירתו של ש"י עגנון; דור הפלמ"ח ודור המדינה; המודרניזם בשנות השישים; ניאו ריאליזם ופוסט מודרניזם. מטלת סיום בחינה בסוף כל סמסטר, נוכחות חובה.

הקורס יעסוק בהתפתחות התיאוריה של הספרות לאורך המאה העשרים. בסמסטר הראשון נעקוב אחר האסכולות הביקורתיות המרכזיות במחצית הראשונה של המאה העשרים כגון פורמליזם רוסי, מרקסיזם, ביקורת פסיכואנליטית,הביקורת החדשה והסטרוקטורליזם. בסמסטר השני נעקוב אחר עליית הביקורת הפוסט-סטרוקטורלית והפוסט-מודרנית ונתמקד בזרמים כגון דקונסטרוקציה, פמיניזם, שיח מיעוטים ופוסט-קולוניאליזם. הקורס יתמקד בסיבות ההיסטוריות לעליית אסכולות ביקורתיות שונות, בזיקות בין אסכולות תיאורטיות וביקורתיות לזרמים ספרותיים בני-הזמן, במושגים המרכזיים העומדים בבסיס החשיבה התיאורטית של כל אסכולה, ובמאבקים בין אסכולות ביקורתיות השונות.
מטלת סיום: בחינת כיתה בסיום כל סמסטר. בתרגילי הקורס יינתנו עבודות במהלך הסמסטר ובסיומו.

התנ"ך הוא הספר המתורגם ביותר: הוא תורגם למספר עצום של שפות, ולרבות מהן - יותר מפעם אחת. למה? מה משמעותו התרבותית של תרגום התנ"ך לשפה כלשהי? אלה קשיים מעורר התרגום, וכיצד התמודדו אתם מתרגמים בלשונות ובזמנים שונים? מה בין תרגום יהודי לתרגום נוצרי של התנ"ך? מה חשיבותם של תרגומי התנ"ך להיסטוריה ולתיאוריה של התרגום? הסמינר יעסוק במכלול הסוגיות ההיסטוריות, התרבותיות והמחקריות הכרוכות במקרא ותרגומיו, בתקופות ובתרבויות שונות.
נוכחות חובה. מטלת סיום: עבודת סיכום.

Translating the Bible
No book has been more often translated than the Bible, which was translated into a huge number of languages, often more than once. Why? What is the cultural significance of translating the Bible into a given language? What difficulties are faced by those undertaking the task, and how did various translators deal with them through the ages? What is the difference between a Jewish and a Christian Bible translation? What is the importance of Bible translations in the history and theory of translation? This seminary will address the complex historical, cultural and theoretical questions of Bible translations in various settings, cultures and times.

הרעיון הכנעני, פרי רוחו של המשורר יונתן רטוש, ביקש ליצור הבדלה מוחלטת בין ה"יהודים" ל"עברים" ולהכריז על כינונה של אומה עברית חדשה; היה זה רעיון מאתגר ומעורר פולמוס, שזכה לתהודה ארוכת טווח במגזרים שונים של החברה הישראלית. מטרת הקורס היא לענות על השאלה – "הכנעניות, מהי?" – וזאת על יסוד בחינה מקפת של מניספטים רעיוניים, כתבי עת, פרקי ספרות ושירה, ביקורת ספרותית, הגות היסטורית, יצירות אמנות ועוד.

המבוא האינטגרטיבי, שנושאו הוא "טקסט, קאנון ופרשנות" מתמקד במעמדם המשתנה של המקרא ותרגומיו, ספרות חז"ל וכתבים מרכזיים מימי הביניים כטקסטים קנוניים של התרבות היהודית. השיעור משמש כשיעור החובה המשותף לכל תלמידי שנה א' בחוג ללימודי התרבות העברית, ובו אנו מבקשים להאיר היבטים בין-תחומיים בלימודי התרבות העברית, ובכך להגביר את הידע והמודעות של התלמידים למשותף ולא רק למפריד בין התחומים הנלמדים במסגרת המגמות השונות בחוג. הקורס מתחיל במבוא בן שני שעורים המוקדש לשאלות תיאורטיות על קאנון, פרשנות ואינטרטקסטואליות. בהמשך נתמקד בשתי תקופות עיקריות, העת העתיקה וימי הביניים.

Bibliographic Integrative Exercise

התרגיל הביבליוגראפי האינטגרטיבי הוא תרגיל החובה המשותף לכל תלמידי שנה א' בחוג ללימודי התרבות העברית (על שיעור החובה המשותף, ראה לעיל: מבוא אינטגרטיבי). המוקד העיקרי של הקורס הוא בהקניה ותרגול של כלים בסיסיים, שהם בגדר יסודות ללימוד ולחיפוש מילוני, ביבליוגראפי ואחר, בטכסטים קלאסיים מהתרבות העברית והיהודית. בהקשר זה יוקדשו זמן להכרות עם קונקורדנציות כתובות ואלקטרוניות, מילונים כלליים ופרטניים של השפה העברית והארמית, מאגרי מידע כתובים ואלקטרוניים של ספרות חז"ל; מהדורות תלמוד ומקראות גדולות, סדרות פרשניות, ואנציקלופדיות ולקסיקונים מרכזיים בתחומי היהדות. ברמה המשנית, הקורס יתרגל גם כלים של קריאה ביקורתית, ביניהם הבנת מושגים והגדרות כלליות; איתור הנחות יסוד של מאמר/טקסט, ויסודות להבנת מאמר אקדמי וכתיבת עבודה אקדמית

Introduction to Biblical Literature and Its Research

הקורס נחלק לשני חלקים. החלק הראשון (סמסטר א') מוקדש לדיון שיטתי בסוגות הספרותיות המרכזיות בספרות המקרא: הסיפור והאסכולות שהשפיעו על גיבוש ההיסטוריוגרפיה המקראית; החוק המקראי - מורכבותו וייחודו; ספרות הנבואה הקלסית – זמנה ואופיה, ספרות המזמורים וספרות החכמה. הדיון יכלול עיסוק בשאלות כמו: מדוע נבחרו דווקא סוגות אלה, אלו מהן ייחודיות לספרות המקרא ועל אלו ניכרת השפעה חזקה של ספרות המזרח הקדום, ועוד. החלק השני (סמסטר ב') יוקדש לסוגיות של קנוניזציה, סדר הספרים, ספרות חיצונית, נוסח המסורה ועדי נוסח, סקירת האסכולות המרכזיות בחקר המקרא והשפעתן על הבנת טקסטים ספציפיים.

הקורס נחלק לשני חלקים. החלק הראשון (סמסטר א') מוקדש לדיון שיטתי בסוגות הספרותיות המרכזיות בספרות המקרא: הסיפור והאסכולות שהשפיעו על גיבוש ההיסטוריוגרפיה המקראית; החוק המקראי - מורכבותו וייחודו; ספרות הנבואה הקלסית – זמנה ואופיה, ספרות המזמורים וספרות החכמה. הדיון יכלול עיסוק בשאלות כמו: מדוע נבחרו דווקא סוגות אלה, אלו מהן ייחודיות לספרות המקרא ועל אלו ניכרת השפעה חזקה של ספרות המזרח הקדום, ועוד. החלק השני (סמסטר ב') יוקדש לסוגיות של קנוניזציה, סדר הספרים, ספרות חיצונית, נוסח המסורה ועדי נוסח, סקירת האסכולות המרכזיות בחקר המקרא והשפעתן על הבנת טקסטים ספציפיים.

Introduction to the Hebrew Bible – Part two: Biblical research
In this stage of the study, we shall learn about the canonization of the Bible, the different versions of the Hebrew Bible, the importance of the Qumran manuscripts and especially the history of the Masorah. We shall also study the process of interpretation, including critical research (textual criticism, source criticism and more) from the end of the 18th century to the present time.

VERSIONS AND TRANSLATIONS OF THE BIBLE
למקרא נוסחים רבים. לצד נוסח המסורה (הוא הנוסח העברי המשמש אותנו כיום) מצויים לנו טקסטים מקראיים ממגילות קומראן; החומש השומרוני; הנוסחים המשתקפים מן התרגומים העתיקים: תרגום השבעים (הוא התרגום ליוונית) והתרגומים הארמיים, ועוד. בקורס זה נשווה ונעמת בין הגרסאות השונות. בבדקנו חטיבות פסוקים מספרי המקרא השונים, נלמד להתחקות אחר התהליכים והמהלכים שהובילו ליצירת גרסאות - ענייני נוסח (שיבושים), מסורות שונות, ומידה רבה של פרשנות.

Proficiency in the biblical books

מטרת הקורס היא להקנות לתלמיד היכרות עם כל ספרי המקרא, ולספק מסגרת מסודרת לפרקי הבקיאות. במהלך הקורס ידונו נושאים שונים כמו תוכנם של ספרי המקרא, רעיונותיהם המרכזיים ותקופתם, וגם נקרא במקרא עצמו. על פי סקירה זו נבין את הקשר בין ספרי ההיסטוריוגרפיה לבין ספרי נביאים אחרונים; נכיר את הז'אנרים הספרותיים במקרא, ואילו ספרים משתייכים לכל אחד מהם; נבין כיצד ביטאו הסופרים הקדומים את דעותיהם בחיבוריהם ועוד – על קצה המזלג.

The book of Amos – a textual exercise for beginners
טלטלה עוברת על ממלכת ישראל! לבית-אל, 'מקדש מלך ובית ממלכה', מגיע נביא לא מוכר, אשר אינו מבני הנביאים, אלא למרבה הפלא- בוקר, נוקד ובולס שקמים. נביא זה, עמוס, טוען, כי אלוהים מעדיף את המוסר על הפולחן ואת הצדק החברתי על עבודת הקורבנות. יתירה מכך, הוא מנבא, כי בשל המצב החברתי הרעוע החליט אלוהים להגלות את ישראל מארץ כנען.
בשיעור זה נצלול אל נבואותיו המרתקות של עמוס, אחד מראשוני נביאי הספר, ודרכן נרכוש מיומנויות שיסיעו בידינו לחקור את המקרא. נעסוק בשאלות:
כיצד ניתן להבין מילים קשות וביטויים בלתי מובנים במקרא?
מהם התרגומים למקרא ומדוע הם חשובים כל כך?
איך ממצאים ארכיאולוגים יכולים לסייע לנו בהבנת הכתוב המקראי?
מיהם פרשני המקרא וכיצד הם יכולים לסייע לנו?

BEGINNERS' TEXTUAL EXERCISE: WISDOM LITERATURE
תוך עיון בחטיבות מספרות החכמה - ספרי משלי, איוב וקהלת - נתוודע לכלים שמעמיד לרשותנו חקר המקרא ונרכוש מיומנויות קריאה ופירוש. ביסוד הדיונים נתחקה אחר משמעויותיהן של מילים, ונבחן את עיצוב הפסוקים ואת בחירת הלשונות. מתוך אלה נצא לעמוד על מסריה השונים של ספרות החכמה ועל הבעיות והלבטים המשתקפים מבעדם, למשל בסוגיות של תועלת, גמול, תוחלת, חינוך ומוסר.

נפתח בשאלות: מהי לשון; מה חשיבות הלשון ככלי בסיסי לקיום התקשורת האנושית; מהי בלשנות; מהם הכלים הנתונים לנו ללימוד הלשון; מהי משפחת לשונות; מהי לשון שמית. נדון גם בנושאים כגון: דמיון ושוני בין לשונות; משפחת לשונות, פרוטו-שפה ולשונות אחיות; מבני לשון מיוחדים ומאפיינים ללשונות השמיות. דגש יושם על מונחים ומושגים בסיסיים בבלשנות בכלל ובבלשנות השמית בפרט .לאחר מכן נעסוק בשני ענפי עיון של הבלשנות השמית: הפונולוגיה והמורפולוגיה.
פונולוגיה, או תורת ההגה, הוא הענף העוסק בהגאי הלשון ותפקודם. יידונו עיקרי התורה הפונולוגית של משפחת הלשונות השמיות וייבדקו יסודות להשוואה היסטורית בין המערכות של הלשונות השונות.
מורפולוגיה, או תורת הצורות, עוסקת ביחידות הבסיסיות שבלשון שנושאות משמעות. נדון במערכות המורפולוגיות השונות בלשונות השמיות: כינויים; שם-העצם; הפועל על מבחר צורותיו, כולל נטייה לפי גופים, מערכת הבניינים, זמנים ואספקטים, דרכי הפועל. נבדוק את דרכי הבנייה של המילים בלשונות השמיות.

The History of the Hebrew Language

קורס זה סוקר את הלשון העברית לתקופותיה השונות החל משחר קדמתה ועד לימינו. מוצגים בה פניה השונות של הלשון העברית לאורך תולדותיה – תקופת המקרא, ימי הבית השני (לשון חז"ל והתלמודים ולשון מגילות מדבר יהודה), הפיוט והשירה העברית, העברית שבצלה של הערבית, לשון הספרות הרבנית הקדומה והמאוחרת, לשון תקופת ההשכלה ולשונה של הספרות העברית החדשה. הסקירה מגיעה בסופה אל העברית בת ימינו ומאירה את התופעה הפלאית של תחיית הלשון העברית בדיבור פה כחלק מן המעשה הציוני ואת היותה ללשון חיה ומודרנית המשמשת לכל צורכי החיים והמדוברת בימינו בפיהם של כחמישה מיליון איש.

The History of the Hebrew Language
התרגיל מלווה את השיעור "הלשון העברית לתקופותיה" ומשלים אותו באמצעות קריאה ועיון בטקסטים עבריים המציגים את פניה המגוונות של העברית כפי שנתגבשו במהלך הדורות – כתובות עבריות מתקופת המקרא (הכתובות בכתב העברי העתיק), קטעים מספרות חז"ל, מספרות המחשבה של ימי הביניים (העברית בצלה של הערבית) ומספרות ההשכלה והתחייה. כן עוסק הקורס בקריאה מונחית של מאמרים מדעיים הנוגעים בנושאים המועלים בשיעור.

יסודות הדקדוק של הלשון העברית בתחום התצורה והניקוד. השם, הפועל והמיליות - מבניהם ניקודם ונטיותיהם. בסוף הקורס ישיג התלמיד יכולת שתאפשר לו לנקד כהלכה טקסט עברי ספרותי.

הקניית שיטת ניתוח תחבירי של משפטים המבוססת על קריטריונים דקדוקיים-פורמליים. בסוף הקורס יוכל התלמיד לנתח ניתוח תחבירי מלא את כל סוגי המשפטים הנקרים בעברית בת-ימינו.

יסודות הלשון

מושגים ראשונים כלליים: סקירה קצרה של חקר הלשון בתקופות קודמות.

הצגת המאפיינים של הבלשנות המודרנית
1. ההבחנה בין הייצוג ההגאי של הלשון ובין הייצוג הגראפי של הלשון
עיצור
תנועה
הברה
פונמה / אלופון
הומופון
אות
סימני ניקוד

גרפמה / אלוגרף
הומוגרף

2. ההבחנה בין המחקר הדיאכרוני ובין המחקר הסינכרוני.
3. ההבחנה בין גישה פוסקנית לבין גישה מתארת.
עיונים במושגים מתחום הסוציולינגויסטיקה:
נורמה, סטנדרד (=תקן), מִשלב, רובד לשוני, סגנון, דיאלקט, סוציולקט, סלנג.
מהי "שגיאה" לשונית
4. ההבחנה בין הביצוע הלשוני של הפרט (parol) לבין המערכת הלשונית השלמה (langue)

פונטיקה ופונולוגיה:
תיאור פונטי של העיצורים בעברית החדשה וייצוגם ב- I.P.A..
כיצד מאפיינים תנועות? התנועות הקרדינליות כאמצעי לתיאור תנועות בשפות השונות.
טרפז התנועות של העברית החדשה.
ההבחנה בין פונטיקה לפונולוגיה.

מושגים יסודיים במורפולוגיה:
צורן: צורן גזירה, צורן נטייה, גזירה קווית, גזירה מסורגת; השורש (תפיסות שונות)
קטגוריות דקדוקיות: גוף, מין, מספר, זמן, יידוע, יחסה
מילה (תפיסות שונות); חלקי הדיבר
כינויים: כינויי גוף (פרודים וחבורים), כינויי רמז, כינויי תוכן, כינויי שאלה ועוד.

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות.

חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

לא‮ ‬ניתן‮ ‬להבין‮ ‬מערכת‮ ‬הגותית‮ ‬כלשהיא‮ ‬ללא‮ ‬הכרות‮ ‬עם‮ ‬הכתבים‮ ‬המרכזיים‮ ‬המכוננים‮ ‬אותה‮. ‬ספרות‮ ‬ימי‮ ‬הביניים‮ ‬קשה‮ ‬לקורא‮ ‬בן‮ ‬זמננו‮ ‬הן‮ ‬מפאת‮ ‬האקלים‮ ‬הרעיוני‮ ‬השונה‮ ‬והן‮ ‬מחמת‮ ‬השפה‮ ‬המיוחדת‮ ‬בה‮ ‬נכתבו‮ ‬חיבורים‮ ‬אלה‮. ‬ ‮ ‬מטרת‮ ‬התרגיל‮ ‬להפגיש‮ ‬את‮ ‬הסטודנט‮/‬ית‮ ‬עם‮ ‬טקסטים‮ ‬בסיסיים‮ ‬במחשבה‮ ‬היהודית‮ ‬של‮ ‬ימה‮"‬ב‮ , ‬להקנות‮ ‬לו‮/‬ה‮ ‬כלים‮ ‬להתמודדות‮ ‬עם‮ ‬הקשיים‮ ‬הרעיוניים‮ ‬והלשוניים‮ ‬ולעזור‮ ‬לו‮/‬ה‮ ‬לרכוש‮ ‬בקיאות‮ ‬רחבה‮ ‬ככל‮ ‬האפשר.

Introduction to Jewish Mediaeval Philosophy
Prof. Sara Klein-Braslavy

הקורס יחולק לשני חלקים‮. ‬

סמסטר א‮'‬
בסמסטר זה נעסוק בארבעה נושאים‮:‬‭ ‬
א‮. ‬מבוא כללי לפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮. ‬הנושאים המרכזיים שידונו‮: ‬אופיה ותחומיה של הפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮, ‬המוטיבציה להתפתחותה‮, ‬המרכזים הרוחניים בהם, התפתחה התרגומים ושפות הכתיבה בימה"ב‮.‬
ב‮. ‬שאלת שכל התגלות וכתבי הקודש או דת ופילוסופיה בפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮. ‬התגובה על המפגש בין הדת לבין הפילוסופיה הוא נושא המפתח להבנת הפילוסופיה היהודית בימה"ב‮. ‬נציג את גישותיהם של שלושה הוגים לשאלה הזאת‮: ‬רס"ג‮ (‬תחילת מאה ‮01); ‬ריה"ל‮ (‬מאה ‮21); ‬רמב"ם‮ (‬מאה ‮21).‬
ג‮. ‬ האל של הטבע והאל של הדת‮ - ‬ההוכחות למציאות האל בפילוסופיה היהודית של ימה"ב טיבן והאל שאת מציאותו הן מוכיחות‮. ‬נציג את ההוכחות של‮ : ‬רס"ג‮, ‬בחיי אבן פקודה‮ (‬סוף המאה ה-‮11 ‬תחילת המאה ה-‮21) ‬ריה"ל‮, ‬רמב"ם וחסדאי קרשקש‮ (‬סוף המאה ה-‮41 ‬תחילת המאה ה-‮51).‬
ד. תורת התארים בפילוסופיה היהודית של ימה"ב - נסביר את הבעיות שתורת התארים באה לענות עליהם ונציג את תורות התארים של ריה"ל ושל הרלב"ג כדוגמאות לפתרון הבעיות הללו.

סמסטר ב‮'‬
בסמסטר הזה נעסוק בשני נושאים‮ ‬אשר באמצעות הדיון בהם נעמוד על אופיה של ההגות הפילוסופית היהודית בימה"ב‮: ‬תורת הנבואה‮, ‬ושאלת בריאת העולם‮.‬‮ ‬בדיון בכל אחד מן הנושאים הללו נציג פתרונות של הוגים שונים לשאלות שהועלו בהם‮.‬
בקורס תנתן תשומת לב מיוחדת להשפעת הפילוסופיה היוונית והערבית על ההגות היהודית בימה"ב‮.‬

Introduction to Jewish Mediaeval Philosophy
Prof. Sara Klein-Braslavy

הקורס יחולק לשני חלקים‮. ‬

סמסטר ב‮'‬
בסמסטר הזה נעסוק בשני נושאים‮ ‬אשר באמצעות הדיון בהם נעמוד על אופיה של ההגות הפילוסופית היהודית בימה"ב‮: ‬תורת הנבואה‮, ‬ושאלת בריאת העולם‮.‬‮ ‬בדיון בכל אחד מן הנושאים הללו נציג פתרונות של הוגים שונים לשאלות שהועלו בהם‮.‬
בקורס תנתן תשומת לב מיוחדת להשפעת הפילוסופיה היוונית והערבית על ההגות היהודית בימה"ב‮.‬

Reading in “Man and Nature” by A”D Gordon
א"ד גורדון הוא מחשובי ההוגים היהודיים במאה העשרים. הגותו משלבת בין רעיונות פילוסופיים למסורת החסידית והקבלית. בהגותו הוא מציע פיתרון למשבר האמונה שפקד יהודים רבים בסוף המאה התשע עשרה; פיתרון זה מבוסס על חזרה של האדם לחיי טבע ולעבודה בטבע. החזרה לטבע מחזירה את האדם לאותנטיות שלו ומעניקה לו חוויה דתית שאינה מבוססת על מסגרת הלכתית. חיבורו "האדם והטבע" הוא מפסגת יצירתו ההגותית.
בתרגיל נקרא את חיבורו זה תוך בחינת הרעיונות המרכזיים בהגותו. במהלך התרגיל נעקוב אחרי מקורות ההשפעה של גורדון. נעיין בכתבים פילוסופיים אליהם הוא מתייחס במפורש או במרומז ונעקוב אחרי תפיסת העולם הקבלית-חסידית כפי שהיא באה לידי ביטוי בהגותו. נבחן את יצירתו של גורדון על רקע ההגות היהודית של בני דורו ועל רקע רעיונות מרכזיים שמקורם בהגות הפילוסופית של סוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. נתייחס לגורדון כאל הוגה יהודי שאינו שייך ליהדות האורתודוכסית אך בה בשעה יונק מהספרות האורתודוכסית רעיונות רבים.

"Theological-Political Treatise " Spinoza
מעבר לערעור סמכותם של כתבי הקודש הנמצא במאמר תיאולוגי- מדיני, ערעור אשר מהווה את ביקורת המקרא הראשונה, מבקש שפינוזה לטפל ביחס הקיים בין דת למדינה.
דרך שימוש בלשון אזוטרית, כפולה, מציע שפינוזה פיתרון לבעיה התיאולוגית מדינית, פיתרון אשר יבטיח חופש דעה והתפלספות אישית. פיתרון אשר ינסה להבטיח מנגנון שונה מאשר הכח המדמה על ההמון, המקור לכל אמונת שווא.
שפינוזה לא כתב את הספר, רק כמסה פילוסופית, סתם על אודות הדת, המקרא והמדינה אלא הספר נועד להתערב בתהליכים חברתיים- מדיניים של זמנו, ולפיכך נדרש הוא לטכניקת שיח מורכבת על מנת להתחיל בהגשמת רעיונותיו ולאפשר את ביצוען בעצם פעולת הרעיון עצמו.

התרגיל יתמקד בקריאה ודיון בביקורת הדת של שפינוזה העולה הן מתוך המאמר תיאולוגי-מדיני והן מתוך חלקים נבחרים מתוך ה'אתיקה'.
כמו כן, נבחן את השאלה – כיצד יש לקרוא את שפינוזה ואת 'מאמר תיאולוגי מדיני' לפי חוקרים שונים.

Reading of Early Kabbalistic Texts
האם מסוכן ללמוד ולעסוק בקבלה? מהו המבנה הפנימי והסודי של התורה? מיהו האלוהים עליו מדברים המקובלים? מהו ייעודו של האדם בעולם? כיצד עליו לממש ייעוד זה? מהו מקור הרע בעולם? כיצד אפשר להתמודד עמו? מהו השיא המיסטי המזומן לאדם?
אלה מקצת השאלות שיידונו במהלך הקורס, אשר עיקרו יוקדש לקריאה באחד מספרי המופת של קבלת ספרד – ספר 'שערי אורה' לר' יוסף ג'יקטיליה, אשר חוטים רבים מקשרים בינו ובין ספר הזוהר.
באמצעות קריאה בספר זה, ובכתבים אחרים של ג'יקטיליה, נבקש להכיר מושגי יסוד ושאלות יסוד בקבלה ולפתח את יכולת הקריאה בטקסט קבלי, באמצעות דיון מפורט במערכת הספירות.

ספר הקריאה המרכזי בתרגיל: יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה חלקים א-ב, מוסד ביאליק ספריית דורות.

Introduction to Kabbalah
חלקו הראשון של המבוא לקבלה יוקדש בראשיתו לשאלה: קבלה מהי, ומהם
מקורותיה. בהמשכו יעסוק הקורס בתבניות יסוד של המחשבה הקבלית: תורת
האלוהות, עשר הספירות כישויות אנרגטיות נאצלות, וההבטים הדיאלקטיים של
החיים האלוהיים הגנוזים, קלקול ותיקון בעולם האלוהי, הזיווג הקדוש, מעמד
העולמות, תפיסת הרע, מקור התהוותו ודרכי המאבק בו, ייעודו של אדם ואופני
השגתו, תורה ומצוות
במידת האפשר ילווה הקורס מעת לעת בקריאת טקסטים, שמתוכם ננסה לעמוד על
האופן, שבו המקובל מביע את עצמו.

Introduction to Kabbalah

חלקו השני של הקורס יעסוק בקבלה המאוחרת: התהוותו של המרכז הקבלי בצפת
במאה ה-16 וגילוייו (ביניהם: תורתו של ר' משה קורדובירו וספרות המוסר
הקבלית), קבלת האר"י ועיקריה (צמצום, שבירה ותיקון), התפתחויות מאוחרות
בבית המדרש הלוריאני, ולבסוף - המשיחיות השבתאית כאידיאולוגיה של פריקת
עול ופריצת גדר.
במידת האפשר ילווה הקורס מעת לעת בקריאת טקסטים, שמתוכם ננסה לעמוד על
האופן, שבו המקובל מביע את עצמו

מחשבת חז"ל צמחה מתוך התסיסה התרבותית של ימי הבית השני והשינויים המפליגים שחלו בעם היהודי בעקבות החורבן. בקורס זה נעקוב אחר התפתחותה של התרבות הרוחנית היהודית מימי בית שני לעולמם של חז"ל.
נלמד להכיר ולקרוא את הספרות הענפה בה באה תרבות זו לידי ביטוי, ואת שיטות המחקר המודרני בתחום זה. במהלך הקורס נסקור את עיקרי משנתם של חז"ל בתחומים כגון הלכה ואגדה, היחס להיסטוריה, היחס לתרבויות זרות ולגויים, היחס לנשים, תפיסת האל, שכר ועונש, גן עדן וגהינום, הכישוף והנס, משיחיות וגאולה, בחירת עם ישראל, מעמדם של חכמים, וכו'. חומר הקריאה יורכב ממקורות ראשוניים (משנה ותוספתא, תלמודים, מדרשים) ומחקרים מודרניים (מאמרים ופרקים מתוך ספרים).

ביבליוגרפיה ראשונית:
א.י. השל, תורה מן השמיים באספקלריה של הדורות, 3 כר', תשכ"ב – תש"ן
א.א. אורבך, חז"ל: אמונות ודעות, תשכ"ט
מאמרים של יונה פרנקל, משה דויד הר, איתמר גרינולד ואחרים.

King and prophet in the Book of Samuel
במסגרת הקורס "נביא, מלך ומה שביניהם" נעמוד על מערכת היחסים המורכבת - פוליטית ואישית, בין שאול, המלך הראשון לשמואל הנביא. עימות בין דרכי הנהגה שונות, ריב סמכויות או עימות בין אישי? על רקע השאלות הללו נכיר את דמויותיהן המרתקות של שני האישים תוך שימת דגש על הרבדים הפסיכולוגיים שנחשפים באישיותן.

Story, History and Ideology
הקורס יוקדש לעיון קצר במאפייניו של הסיפור המקראי, במאפייניה של ההיסטוריוגרפיה המקראית ובאידיאולוגיות השונות העולות מספרות המקרא. שאלות כמו: מהי הזיקה שבין הסיפורת המקראית לבין כתיבה היסטוריוגרפית, באיזו מידה סיפורי המקרא משקפים את מה שהיה, מה תרומתה של האידיאולוגיה לעיצוב סיפורים במקרא - תהוונה נדבך מרכזי בקורס זה. הסיפורים שינותחו במהלך הקורס ישמשו דוגמא לבחינת יחסי ההיסטוריה והאידיאולוגיה.

הקורס עוקב אחר התפתחותן של שיטות שונות בפרשנות המקרא היהודית, שצמחו בין המאות העשירית לשלוש עשרה, תוך עמידה על יחסן לפרשנות חז"ל מחד, ויחסן למושגי פרשנות בני התרבויות המוסלמית והנוצרית אשר בקרבן חיו פרשני התקופה. במסגרת זאת נדון בשלוש אסכולות מרכזיות: א. האסכולה המזרחית, הכוללת את פירושי הגאונים והקראים בני בבל וארץ ישראל (כגון ר' סעדיה גאון ויפת בן עלי) אשר פיתחו גישה לשונית-הקשרית למקרא. ב. האסכולה הספרדית - אשר פרחה בספרד המוסלמית והניבה חשיבה פואטית מובהקת על המקרא (רמב"ע), ואשר המשיכה לפתח את תובנותיה הספרותיות גם כשנדדה לספרד הנוצרית, ופרובנס (ראב"ע, רד"ק ורמב"ן) ג. האסכולה האשכנזית (צפון צרפת וגרמניה), אשר פיתחה גישה עצמאית לפשט (רש"י, רי"ק ורשב"ם). במהלך הקורס נדון גם בהיגדים מרכזיים ובמבואות פרי עטם של הפרשנים הללו, המאירים את תפיסתם הפרשנית ואת התפתחותה של התודעה הפרשנית באסכולות שבהם פעלו. בנוסף, נקדיש מספר שעורים לפרשני הרנסנס היהודיים, בני המאות הארבע עשרה עד השש עשרה (כגון דון יצחק אברבנאל), אשר תובנותיהם ההיסטוריות והביקורתיות מהוות גשר לביקורת המקרא המודרנית.

The Representations of female figures in the Bible: Strange Woman, Wise Woman and Queens.

ספרות המקרא מעמידה את דמות הגבר במרכז, בעוד שדמויות הנשים ממוקמות בשולי הטקסט כדמויות צדדיות. בקורס זה נבחן את ייצוגי הנשים במקרא מבחינה ספרותית ומתוך פרספקטיבה פמיניסטית מגדרית, במטרה לעמוד על האינטרסים הפוליטיים והאידיאולוגיים העומדים מאחורי בייצוגים של דמויות הנשים השונות. הייצוגים שיידונו בקורס הם אמהות, נשים זרות, נשים מפתות וזונות, נשים המזוהות כ"חכמות", ונשים שהצליחו להגיע למעמד הגבוה ביותר עבור נשים: גבירות ומלכות.

The Joseph Narrative

יוסף, בנו המועדף של יעקב, עומד לרוב במרכזו של מחזור הסיפורים האחרון בספר בראשית, בפרקים לז-נ. יוסף הנער מתהלך בין אחיו בכתונת פסים שהעניק לו אביו, חולם חלומות של גדלות על פני בני משפחתו, המביאים את אחיו להשליכו לבור. למרות זאת, חלומותיו מתגשמים, הוא מגיע למעמד משנה למלך מצרים, ואף מביא להצלת משפחתו מרעב. נשאלת השאלה, מהם המסרים העולים מן הסיפור בכללותו ומיחידות המשנה המרכיבות אותו.
כדי לענות על שאלה זו נעסוק בקריאה צמודה של חלקים נבחרים מסיפור יוסף, ונדון בסוגיות של נוסח ועריכה. התלמידים יעיינו בפרשנות המודרנית, בפרשנות המסורתית לסיפור, ויתרגלו את השימוש במילונים מקראיים.

Biblical world and other ancient Near Eastern cultures.
הקורס יסקור את תרבויות המזה"ק: כנען, מצרים, חת, אשור ומסופוטמיה, במטרה לתת פרספקטיבה תרבותית והיסטורית רחבה יותר על המקרא. הספרות המקראית תיבחן בקונטקסט של שאר תרבויות וספרויות המזה"ק תוך הצבעה על ההשפעות וזיקות הגומלין המשתקפות בז'אנרים הספרותיים השונים: בהיסטוריוגרפיה, בפרוזה, בשירה, בחוק, בספרות החוכמה.

The book of Deuteronomy
תרגיל טקסטואלי, עבודה בסוף הסמסטר.
בקורס זה נעמוד על מבנהו המיוחד של ספר דברים כנאום אחרון של משה לפני העם ברגעי חייו האחרונים. נכיר את החטיבות ממנו מורכב הספר, את לשונו המיוחדת, מגמתו והמקום המיוחד שתפס במסגרת התורה וההיסטוריוגרפיה המקראית בכלל. על פי רוב יתקיים הלימוד על דרך הקריאה הצמודה של פרקים נבחרים מן הספר, הכוללת דיון בנושאי נוסח, עריכה, מבנה ספרותי ומסרים כלליים.

The Bible as Transformed through Reception: From Text to Cultural Icon
קוראי מקרא לדורותיהם פרשו את הטקסט כרוחם ולפי האידיאולוגיה שלהם, אך תוך הצהרות חוזרות ונשנות שהם מכוונים לרוחו של הכתוב ואף ללשונו. כך הצליחו, בשיטות שונות ובדרכים מגוונות, “לעדכן” את הטקסט בלי לשנותו ולהתאימו למקומות, זמנים והשקפות שונים ולעתים אף מנוגדים, עד כדי הפיכת הטקסטים לסמלים שלאורם אפשר וצריך לחיות.
בשיעור זה נעקב אחרי דינמיקות של תהליכי קריאה דרך עיון בדוגמה המורחבת של בראשית ל”ט, ספור אשת פוטיפר ויוסף, ועיבודיו בשלשה אשכולות של מסורות: יהודיות, נוצריות ואסלאמיות.
מסענו יתחיל בקריאת הטקסט המקראי עם תשומת לב מיוחדת לפערים, החזרות, הכפילויות ואי הבהירויות שבו, ועם פרשנות אקדמית מקובלת. משם נעבר למבחר מקורות יהודיים עתיקים ועד ימי הביניים המאוחרים (מיוסף בן מתתיהו והתרגום ועד המדרש הגדול וספר הישר), למקורות נוצריים (דרשות של אבות הכנסיה, מיסטיקנים עד שלהי ימי הביניים, מפרשים ראשונים של הכנסיה הפרוטסטנטית) ולמקורות אסלאמיים (מן הקוראן לפירושים אחרים). בהמשך נעיין ביצירות אמנות יהודיות, נוצריות ואסלאמיות, בפרק מן הספר “יוסף ואחיו” של תומאס מאן, ובפרשנות פמיניסטית עכשווית לספור.

The Song of Songs Revisited
אספקטים שונים של שיר השירים זכו בשני העשורים האחרונים לקריאה מחודשת מנקודות המבט ישנות וחדשות ועם פרסומם של ספרי פירוש ומאמרים רבים.
בשיעור זה נקרא את הטקסט המקראי בעזרת מגוון שיטות פרשנות ובהן: פרשנות פמיניסטית לסוגיה,
פרשנויות אלגוריסטיות וסמליות יהודיות ונוצריות , פואטיקה ובעיקר מטפורות וקוגניציה, טבע וחברה.

Legal literature in the Bible
הקורס יעסוק בעבירת הרצח בישראל הקדומה, כפי שהיא משתקפת בספרות המקראית בז'אנר של החוק ושל הסיפור. נכיר את חוקי הרצח - הכלליים והספציפים המופיעים בכל אחד מקבצי החוקים בתורה, נעמוד על ההבדלים ביניהם, ונשווה בינם לבין חוקי הרצח בקבצי החוקים מן המזה"ק. כמו כן נבחן מקרי רצח המתוארים בסיפור המקראי - רצח במשפחה, רצח על רקע פוליטי. העיסוק בעבירת הרצח יוביל לבחינתם של מושגי יסוד בחברה המקראית.

בשיעור כללי זה נתמקד במאפייניה ההיסטוריים והספרותיים של נבואת בית ראשון ובית שני, ונבחן את מקומה של הנבואה בספרות המקראית בכלל, תוך התייחסות לתכנים ודרכי הביטוי הייחודיים של ז'אנר זה. בהמשך הדיון נתמקד בקריאה קרובה בספרי הנביאים הקלאסיים, ובמיוחד בספר ישעיהו, וביחסים בין חלקיו, כדרך להדגמת הסוגיות העיקריות המעסיקות כיום את חקר המקרא ביחס לספרות הנבואה. בהקשר הפרשני ההשוואתי, נתוודע בין השאר גם לגישות קדם-מודרניות לנבואה בהשוואה לגישות שנוהגות כיום.

Biblical Narrative: Stylistic Variation and Cultural Background
שיעור זה, עניינו בתרבות הלשון של הסיפורת המקראית. נעמוד על הבחנות מסוימות בין שירה לסיפורת במקרא, ועל השפעת השירה על הסיפורת. כן נדון בריבוי הסגנונות בסיפורי המקרא, ונראה איך סגנונות אלה מעידים על תרבויות לשון שונות, ואף על רקע תרבותי כללי שונה, למשל מבחינת דת ופולחן. אנו נעמוד על אופיה המיוחד של הסיפורת מהתקופה הפרסית, ועל קווים סגנוניים אופייניים לממלכת יהודה החל מסוף המאה השמינית (’מחזקיהו ועד צדקיהו‘). כנגד זאת נצביע על קווים סגנוניים של סיפורים שאינם משויכים באופן חד-משמעי לתקופות מוגדרות, ונדון בתרבות הלשון המיוחדת של סיפורים אלה, ועל זיקתם לשירה, תוך תשומת לב רבה לרקע התרבותי הכללי המשתמע מהם.

The Representations of female figures in Judges
ספר שופטים הוא הספר הבולט ביותר לא רק בדמויות של נשים, אלא אף בדמויות של נשים גיבורות. נשאלת השאלה, מה היה תפקידם של סיפורים אלה בספר שופטים? הסיפורים אודות הנשים יבחנו באמצעות פרשנויות מסורתיות וביקורתיות וידונו מהפן הספרותי והאידיאולוגי, ומתוך פרספקטיבה ביקורתית, מיגדרית ופמיניסטית. במסגרת זו יושם הדגש על הנחות הייסוד התרבותיות המשוקעות בייצוגי הנשים, תוך ניסיון להצעת קריאה חלופית.

Language and Style in Biblical Hebrew
הקורס עוסק בתחביר לשון המקרא, בתורת השיח ובסגנונות המיוחדים לסיפורת ולשירה המקראית. מטרת הקורס היא להנחות את תלמיד המקרא להתמודד עם סוגיות לשוניות רלוונטיות לפרשנות המקרא, מתחום תורת התחביר, כגון: תפקוד הפסוקית והשעבוד (זמן, אופן, תנאי, מטרה וכו'), מערכת הזמנים והפועל, ומתחום תורת השיח, כגון: סדר מרכיבי השיח, וניהול המידע בסיפר. כל זאת תוך חידוד האבחנה בין טקסטים מז'אנרים ספרותיים שונים (סיפורת לעומת שירה) ותקופות שונות (לשון ימי הבית הראשון לעומת לשון בית שני).

Samson and Other Biblical Leaders

הקורס יידון בטיפוסי מנהיגים ובהבדלים שבין דרכי ההנהגה של מלך, נביא, שופט וזקנים. נתמקד במנהיגים שמשון, משה, יהושע, ירמיהו, דבורה ומספר מלכים נבחרים, ננתח אירועים מרכזיים בחייהם ותקריות ספציפיות ביניהם ובין העם.

מטרתו הראשונית של הקורס לתרגל קריאה בפרשני ימי הביניים והרנסנס, על סמך עיון השוואתי בפירושים משל רש"י, ראב"ע, רד"ק, אברבנאל ופרשנים אחרים, בהתייחס לסיפורים נבחרים בנביאים ראשונים ואחרונים. מומלץ כי תלמידים יירשמו לקורס זה לאחר שכבר למדו קורס "מבוא לפרשנות ימ"ב", המקנה ידע כללי לגבי הרקע ההיסטורי והשיטות הפרשניות המרכזיות. במהלך העיון בטקסטים, נשתדל להתעמק בהגותם הפרשנית ותודעתם האינטלקטואלית של הפרשנים הללו ובאופן שבו תודעה זאת מקבלת ביטוי בהתמודדותם עם בעיות טכסטואליות, בהתחשב בתנאי סביבתם, חשיפתם להגות המוסלמית והנוצרית בתחום פרשנות כתבי הקודש, ויחסם למסורת הפרשנית של חז"ל.

הקורס נועד להראות לסטודנטים את יסודות הבלשנות המשווה: מושגים בסיסיים בבלשנות היסטורית (מעתק הגאים, שיחזור) והשוואה בין השפות. חומר מורש וחומר שאול; השפעות זרות. עקרונות הבלשנות ההודו-אירופית, שמית-חמית ועוד.

הקורס מעביר למשתתפים בו ידע בסיסי על שפות העולם השונות, על הקריטריונים למיונן, על המושגים "אילן היוחסין" ו"מיון טיפולוגי". הכרת מבנים שונים של שפות נעשית תוך כדי הדגמה מעשית: ניתוח של משפט במספר רב של שפות כגון תורכית, סינית, יפנית, סנסקריט, הינדי, סואהלי ועוד.

גבולות המרחב - מצפון אפריקה במערב עד אירן במזרח ומאנטוליה בצפון עד אתיופיה בדרום. הקורס סוקר את הלשונות המדוברות היום ושהיו מדוברות בעבר במרחב זה, נותן מושג בסיסי של קרבה לשונית, סוקר את משפחת הלשונות השמיות-חמיות. המצאת הכתב בשומר ובמצרים, התפתחות כתב היתדות והתפשטותו במזרח התיכון הקדום. הכתב הפיניקי והתפתחותו. תולדות הכתב הארמי וצאצאיו - הכתב העברי המרובע, הכתבים הסוריים, הכתב הערבי וכן הכתב היווני והרומי.

הקורס יחל בסקירה כללית של תולדות הארמית ושל כמה ממאפייניה העיקריים של הארמית הקלאסית, וימשיך בסקירת הארמית המדוברת על שלל טיפוסיה, לשונותיה וניביה. עיקר הקורס יעסוק בארמית המדוברת בכורדיסתאן ומצפון- מערב איראן, בתכונותיה העיקריות של ארמית זו תוך השוואה לארמית הקלאסית, ובהצגת הרבגוניות הדיאלקטולוגית שלה. הקורס יסתייע בהצגת חומרי אודיו ווידאו הכוללים ראיונות עם דוברי השפה, שידורי רדיו, סרטי עלילה וסרטי הנפשה (אנימציה). כמו כן יכלול הקורס מפגשים עם דוברי השפה שיוזמנו לכמה מן השיעורים.

בתחילת הקורס תוצג סקירה כללית של הארמית המדוברת על שלל טיפוסיה, לשונותיה וניביה, תוך השוואה בין הקבוצות הלשוניות העיקריות של ארמית זו. עיקר הקורס יעסוק בדיאלקטים נבחרים של הארמית המדוברת בפי יהודים ונוצרים שמוצאם מכורדיסתאן ומצפון- מערב איראן, בתכונות הדקדוקיות והלקסיקליות של דיאלקטים אלה ובהשוואה בין הדיאלקטים היהודיים לדיאלקטים הנוצריים. הקורס יסתייע בהצגת חומרי אודיו ווידאו הכוללים ראיונות עם דוברי הדיאלקטים שיידונו בקורס, שידורי רדיו, סרטי עלילה וסרטי הנפשה (אנימציה). כמו כן יכלול הקורס מפגשים עם דוברי השפה שיוזמנו לכמה מן השיעורים.

Language and Society in Ethiopia

מטרת הקורס להעניק ידע בסיסי על נושאים שקשורים לשפה ולחברה באתיופיה. בקורס זה נכללים בין היתר: סיווג של שפות באתיופיה, דיאלקטים של אמהרית, שפת נשים, שפה של קבוצות מסוימות, אמהרית מעורבבת, שמות פרטיים בשפות שונות, וכו'.

גילוי יסודותיה הלשוניים של עברית המקרא דורש — לבד מחקר הלשון המקראית ותולדות מסירתה — גם עיון בכתובות עבריות שנכתבו בתקופת המקרא, הן ביהודה והן בישראל. אנו נקרא כתובות אלה ונלמד כיצד המקורות הראשוניים האלה תורמים להכרתנו את הלשון העברית שהייתה חיה בתקופת המקרא. הקורס מיועד לבוגרי קורס מבוא בלשני כלשהו או בוגרי קורס למתחילים באחת מן הלשונות השמיות.

הענף הצפון-מערבי של הלשונות השמיות כולל את האוגריתית, את הארמית ללשונותיה, ואת
הלשונות הכנעניות, אליהן שייכת אף העברית. הלשונות האלה מתועדות ברצף החל מן
האלף השני לפני הספירה ועד ימינו. הקורס יתמקד בתקופה העתיקה ויעסוק בשאלות של
היסטוריה לשונית והיחסים בין הדיאלקטים המתועדים. נעמוד על בעיות של תיעוד, תיעוד
חלקי והסקת מסקנות מתוך הקיים. נקרא כתובות עתיקות ונבדוק כיצד ניתן להתגבר על
הפער בזמן ועל הפער התרבותי. בעיקר נלמד איך להכיר בחוסר הידיעה ולקבל אותה כנתון
מדעי. הקורס מיועד לבוגרי קורס מבוא בלשני כלשהו או בוגרי קורס למתחילים באחת מן
הלשונות השמיות. רצויה השתתפות בקורס “כתובות עבריות מתקופת המקרא” שניתן
בסמסטר א’.

Hamito-Semitic languages.
מושג הקרבה הלשונית. ענפי המשפחה השמית-חמית, מבנה מורפולוגי של שפות אחדות.
הוכחת הקרבה בין הענפים, התופעות המשותפות בדקדוק ובאוצר המילים.
הקורס נועד לתמידים מתקדמים (לפחות שנה שניה).

The origin of languages
תיאוריות שונות לגבי מוצא השפה האנושית.
שפות עתיקות כנגד שפות חדשות.
משפחות-על: נוסטראטית, סינו-קווקזית. מונוגנז מול פוליגנז.
לשונות במגע: פידג'ין וקריאול.

הקורס סוקר בפירוט את המבנה ואת מצאי ההגאים של העברית העתיקה כפי שהיא משתקפת מבעד לטקסט המקרא. השיעורים הראשונים ( שישה-שבעה) מוקדשים למבוא שנסקרים בו העניינים הבאים: גבולות הזמן והמקום של העברית המקראית והמקורות המלמדים עליה; יסודות הפונולוגיה; פונטיקה; תהליכי לשון. הדיון בכלל סוגיות ההגה מתקיים לאור גישות בלשניות שונות זו מזו: סינכרונית, היסטורית והשוואתית. בדיון הסינכרוני מתברר מעמד העיצורים, התנועות וההטעמה כפי שהם משתקפים בייחוד בניקודם של בעלי המסורה הטברנים. הדיון ההיסטורי מתמקד באותן סוגיות אך מתחקה אחר תופעות הלשון ההגאיות בתקופות שקדמו לתקופת גיבושו של טקסט המקרא. העיון ההשוואתי פונה אל עדויות לשוניות שמחוץ לניקוד הטברני של המקרא, כלומר שפות שמיות אחרות (בייחוד ארמית וערבית), מסורות אחרות של העברית (ארץ-ישראלית, בבלית, תעתיקים, שומרונית) ומטרתו לחשוף את פניה המגוונים של העברית בימי הבית הראשון והשני.

הקורס "תורת הצורות" הוא המשכו של הקורס "תורת ההגה" (המהווה תנאי קבלה לקורס זה). בקורס נסקרת המורפולוגיה של העברית המקראית. בשיעורים הראשונים (אחד-שניים) מתבררים מושגים בסיסיים הנוגעים לתורת הצורות: מורפמה, סוגי הצורנים (חבור, פרוד, גזירה וכו'), דרכי גזירה של מילים וחלוקה לחלקי דיבר. הקורס גופו מטפל בניתוחם ההיסטורי והסינכרוני של רוב חלקי הדיבר: כינויים, מערכת הפועל ומערכת השם. מקום מרכזי בקורס תופסת סקירה מפורטת של מערכת הפועל שבמקרא. לצד שחזורן של צורות עתיקות מתברר בקורס מעמדן הסינכרוני ותפקודן של הצורות הקיימות בעין ונדונות מהויותיהן של קטיגוריות דקדוקיות כגון מין ומספר. במהלך הקורס ובתרגילים הנלווים אליו מופנים התלמידים אל טקסט המקרא גופו, כך שבסופו פתוחות לפניהם דרכי הגישה אל הטקסט, מוכר להם דקדוק לשונו, והם מצוידים בכלים הבלשניים והביבליוגרפיים שיש בהם להרחיב ולהעמיק את הידע שקנו בקורס.

הקורס מציג את עיקרי דקדוקה של לשון חז"ל. בעיקר בתחום תורת ההגה ותורת הצורות (של הפועל). הקורס מלווה בקריאה במשנה (על פי כתבי יד מעולים) שבמהלכה מוצגות תופעות לשוניות שונות שאינן עולות ממהלך ההרצאה. כן עוסק הקורס ברקעה הלשוני-היסטורי של לשון חז"ל, ברקעה הגיאוגרפי, בסקירת תולדות מחקרה ובסקירה קצרה של הספרות התלמודית.

הקורס מציג שלושה מישורים בניתוח התחבירי: המישור הפורמלי, המישור הסמנטי והמישור הפרגמטי. סוגיות תחביריות שונות נדונות תוך הדגשת תרומתם של מישורי הניתוח השונים לניתוחן המדויק. בחלקו השני של הקורס מתרכז בהצגת המבנים התחביריים של המשפטים הפועליים בעברית בת– זמננו. מוצעת שיטה סמנטית (המבוססת על דקדוק היחסות, על תורת היחסים הסמנטיים ועוד) המאפשרת לעמוד על הציפיות התחביריות למימוש התחבירי של תכנים שונים. הציפיות מתייחסות לערכיות הפועל, לחלקי הדיבר של רכיבי המשפט ולעמדות התחביריות השונות של נושאי התפקידים הסמנטיים השונים. לאחר העמדת מסגרת הציפיות התחביריות מובאים באופן שיטתי גורמים שונים, סמנטיים ופרגמטיים, למימושים עמומים של המשפט הפועלי, הן במה שנוגע לערכיות הפועל והן במה שנוגע ליסודות הלשוניים ולעמדות התחביריות של מימושי הארגומנטים ביחסות השונות.

הסמנטיקה ומעמדה בחקר הבלשנות. הגישות השונות להגדרת המשמעות: הגישה הרפרנציאלית, הגישה הפרדיגמטית (שדות סמנטיים, רכיבי משמעות) והגישה הסינטגמטית (=הקשרית). המטען הריגושי של המשמעות: דנוטציה וקונוטציה. טאבו לשוני ולשון נקייה (=יופמיזם). שינויי משמעות של מילים (=סמנטיקה דיאכרונית): התכללות, התייחדות; החלוקה המרובעת: מטונימיה, מטאפורה, אליפסה, אטימולוגיה עממית. יחסי משמעות בין מילים (=סמנטיקה סינכרונית/מבנית): היפונימיה, סינונימיה, אנטונימיה, פוליסמיה, הומונימיה. השפעות זרות על המערכת הסמנטית והמילונית: שאילה לקסיקאלית, שאילת משמע, תרגום שאילה.

Arabic Grammar And Its Affinity with Hebrew

הקורס בוחן בעיקר את המערכת הפונולוגית והמורפולוגית של הערבית הספרותית בהתבסס על הגישה הדיאכרונית אגב השוואה שיטתית לעברית ,בעיקר המקראית. נדונות בו גם כמה סוגיות תחביריות אלמנטריות.
נושאי השיעור העיקריים-סקירה היסטורית של השפה הערבית וקביעת מקומה במשפחת הלשונות השמיות, התפתחות מערכת הכתב, הכרת אינבנטר העיצורים-התנועות והדיפטונגים, תיאור מבנה ההברות ומערכת ההטעמה, תווית היידוע¬ כינויי הרמז וכינויי הגוף הפרודים והחבורים, צורני הנטייה של המין והמספר וכן תופעת הריבוי השבור האופיינית לענף השמי הדרום-מערבי, תצורת הזמנים של הפועל, מערכת הבניינים והוראותיהם הסמנטיות, מערכת סימני היחסה, סדר המלים במשפט הפעלי וסוגיית ההתאם הדקדוקי הקשורה בו.

מדע הלשון
The science of language
הבלשנות המודרנית – הלשון כמדע
מאפייני המקבע המדעי מושגים: נתונים, קורפוס, מקבע (משפט), בר וידוא [ניתן לאישור או להכחשה].
מקבעים דסקרפטיביים
הלשון כמערכת של יחסים סינטגמטיים ופרדיגמטיים
יחסים סינטגמטיים
סדר עקיבה במעמד מהותי
התאם וההצרכה
רכיבים מיידיים

יחסים פרדיגמטיים:
קבוצת בחירה, ניגוד מהותי וחילוף מותנה בין איברים לשוניים;
פרדיגמות דקדוקיות (קבוצות בחירה שונות, נטיות)
ערכו של איבר לשוני בקבוצת הבחירה
ערכו של ה-״ בקבוצת הבחירה.

תהליכי לשון סינכרוניים:
אנלוגיה
עיון במעמדם ובתפוצתם של ההגאים [f] [x] [v] [p] [k] [b] בעברית בת זמננו.
רפלקסים (עקבות) כעדות עקיפה למצבי לשון קודמים.
חיסול ניגוד (נטרול)

מרכזיותו של הרמב"ם בהיסטוריה היהודית בכלל, ובתולדות ההגות היהודית בפרט היא מן המוסכמות. מטרת התרגיל היא לעמוד על השקפתו של הרמב"ם תוך קריאה בספרו ההגותי המרכזי: מורה הנבוכים, יחד עם השוואה לשאר כתביו: הפירוש למשנה, ספר המצוות, משנה תורה, והאגרות השונות.

Readings in Maimonides' Guide of the Perplexed
It is well known that Maimonides is the foremost Jewish scholar of all time and one of the greatest philosophers of the Jewish world. The purpose of the lesson is to study Maimonides' thought, especially through his Guide of the Perplexed, but also through his other works: The Commentary on the Mishnah, the Mishne Torah and his varies letters.

Betweem Physics and Metaphysics; The Vision of the Chariots in
Medieval Jewish Philosophy and Biblical Exegesis

הרמב"ם מזהה את מעשה בראשית עם הפיזיקה ואת מעשה מרכבה עם המטפיזיקה. בקורס נשתדל להבחין בין התחומים מחד, ולהראות את החיבור ביניהם. ננסה להבין מהם התכנים בהם עסקו לומדי חכמות אלה וכיצד התמודדו עם ההגבלה שהטילו חז"ל על העיסוק וההפצה של 'סודות' מעשה המרכבה.
כמו כן, נעיין בפרקי המקרא הקשורים במעשה המרכבה בחלום הסולם של יעקב (בראשת כח) ובחזיון יחזקאל (יחזקאל א), על פי פרשנותם של חכמי ימי הביניים, ר' אברהם אבן עזרא, הרמב"ם, ר' שמואל אבן תיבון ואחרים.

Mendelssohn, Cohen and Rosenzweig - Jewish philosophy facing modernity

הפילוסופיה היהודית הגרמנית כפי שהתפתחה במודרניות עוברת דרך שלושה שמות מרכזיים: משה מנדלסון, הרמן כהן ופראנץ רוזנצווייג. ביקורת הדת בכלל, ובפרט ביקורת הדת היהודית המעמידה מחדש את שאלת נבחרותו של ישראל (הסינגולאריות של ישראל מול האידיאל האוניברסאלי של הנאורות), את שאלת הציווי האלוהי (חוק אלוהי מול חוק פוליטי), או את שאלת משמעות ההיסטוריה (שאלת הקיום הגלותי, הלא פוליטי, של ישראל), לובשות צורה ייחודית במודרניות, ומזמינות תשובות ומחשבות מקוריות בתגובה. שלושת ההוגים שנלמד לקחו על עצמם, בתקופות שונות בהיסטוריה המודרנית של היהדות, לענות לאתגרים האינטלקטואליים והפילוסופים שהעולם המודרני הציב בפניהם, והתוו כך, כל אחד בדרכו, מחשבה יהודית מקורית.
הקורס המוצע מבקש מצד אחד לעיין באופן בו שלושת ההוגים הללו מתמודדים עם ביקורת הדת בכלל ועם ביקורת הדת היהודית בפרט (כפי שהתנסחה למשל על ידי שפינוזה, אולם גם על ידי קאנט או הגל (ביקורת החוק היהודי בעיקר)), תוך כדי שימת דגש על ה"שפות" הפילוסופיות השונות ועל ההתמודדויות הפילוסופיות הייחודיות לכל אחד מהוגים אלו (מנדלסון והרציונליזם הדוגמטי (של וולף, של לייבניץ), כהן והקריטיציזם (קאנט), רוזנצווייג והאידיאליזם הגרמני (שלינג, הגל)). מצד שני, נבקש לגרום להוגים אלו לשוחח ביניהם, כדי להבין טוב יותר את המפריד ואת המשותף ביניהם, וכך, מתוך קריאה ביצירות העיקריות שלהם (הירשולים של מנדלסון, דת התבונה ממקורות היהדות של כהן וכוכב הגאולה של רוזנצווייג), ננסה לאפיין קווי יסוד למחשבה היהודית המודרנית (כמו למשל היחס בין אמונה לידיעה, בין הסינגולארי לאוניברסאלי, הטבע הדיאלוגי של המצווה/חוק, או המטא-היסטוריות המשיחית של ישראל).

ספר הזוהר, המיוחס לרשב"י בן המאה השניה לספירה, נתחבר בספרד במאה היג. מיד עם פרסומו הפך ל'להיט', ובהמשך הזמן אף זכה למעמד של קדושה. הוא נחשב הספר הקבלי המובהק ביותר, עמוד התווך בבנין הקבלה. בקורס נתמודד עם השאלות כיצד נתחבר ספר הזוהר ומדוע זכה למעמדו היוצא דופן. אנו נתמקד בפרשה זוהרית אחת – נבדוק את מערכת הרעיונות והסמלים המועלים בה (ובמיוחד היבטים שונים בחוויה המיסטית), את היבטיה הספרותיים ואת מקורותיה הקדומים. אגב כל אלו נעמוד על ייחודו של ספר הזוהר ועל כוחו היוצר. ביבליוגרפיה בסיסית: י. תשבי, משנת הזוהר, ירושלים, כרך א ו-ב, תשל"א/תשל"ח. י. ליבס, 'זוהר וארוס', אלפיים, קובץ 9, תשנ"ד. י. ליבס, 'כיצד נתחבר ספר הזוהר', מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ח, תשמ"ט.

Introduction to Hasidism
Reading in Hasidic Texts
שני קורסים אלה מהווים חטיבה אחת. במבוא יידון עולמה הרעיוני של החסידות
מיסודו של הבעש"ט, כפי שנתגבשה על ידו ועל ידי חשובי תלמידיו (כמו ר' דב
בער, המגיד ממזריטש, ור' יעקב יוסף מפולונאה) וממשיכי דרכם. עיקרו של
הקורס יוקדש לסוגיות הבאות: תפיסת האימננציה האלוהית בהוויה, תורת
האלוהות והבריאה, השינוי העמוק, שחוללה החסידות במשמעותה של הטרמינולוגיה
המיתית-תיאוסופית של מורי הקבלה, והטייתה אל מישור הנפש ותהליכיה, מעמדו
של ה"אני" ומשמעותן של הבעיות הקיומיות, עצבות ושמחה, תורת הדבקות, העלאת
מחשבות זרות ותיקון המידות הפגומות, עבודה בגשמיות, תורת הצדיק. המבוא
יתמקד בדרך המלך החסידית, כפי שנכבשה בדורות הראשונים, עד ראשיתה של המאה
ה-19, אך מעת לעת נתייחס גם אל חצרות חסידיות מוכרות ואל המייחד אותן
כל הסוגיות הללו ישתקפו בקורס ההמשך בטקסטים שייקראו, רובם מתוך דברי
המגיד ממזריטש וחשובי תלמידיו.

Introduction to Hasidism
Reading in Hasidic Texts
שני קורסים אלה מהווים חטיבה אחת. במבוא יידון עולמה הרעיוני של החסידות
מיסודו של הבעש"ט, כפי שנתגבשה על ידו ועל ידי חשובי תלמידיו (כמו ר' דב
בער, המגיד ממזריטש, ור' יעקב יוסף מפולונאה) וממשיכי דרכם. עיקרו של
הקורס יוקדש לסוגיות הבאות: תפיסת האימננציה האלוהית בהוויה, תורת
האלוהות והבריאה, השינוי העמוק, שחוללה החסידות במשמעותה של הטרמינולוגיה
המיתית-תיאוסופית של מורי הקבלה, והטייתה אל מישור הנפש ותהליכיה, מעמדו
של ה"אני" ומשמעותן של הבעיות הקיומיות, עצבות ושמחה, תורת הדבקות, העלאת
מחשבות זרות ותיקון המידות הפגומות, עבודה בגשמיות, תורת הצדיק. המבוא
יתמקד בדרך המלך החסידית, כפי שנכבשה בדורות הראשונים, עד ראשיתה של המאה
ה-19, אך מעת לעת נתייחס גם אל חצרות חסידיות מוכרות ואל המייחד אותן
כל הסוגיות הללו ישתקפו בקורס ההמשך בטקסטים שייקראו, רובם מתוך דברי
המגיד ממזריטש וחשובי תלמידיו.

The Kabbalists' Circle in Provence
הפעילות הקבלית בפרובאנס היא מאבני הפינה של תולדות הקבלה. שם נודע ספר הבהיר לראשונה ושם מתרחשת פעילות יצירתית העתידה לשנות את תולדות עם ישראל. בקורס זה נבחן בדקדקנות את כתביהם של ראשוני המקובלים בפרובאנס - בעיקר ראב"ד הראשון, ראב"ד השני ור' יצחק סגי נהור - ונשווה אותם לספר הבהיר. אגב כך ננסה לבדוק אם ניכרות בכתביהם מסורות נוספות לאלו של ספר הבהיר.
ביבליוגרפיה בסיסית: G. Scholem, Origins of the Kabbalah, Philadelphia 1987

Do we want Messiah now? On Messianism in Hasidism
החסידות, תנועת ההתעוררות הדתית המשמעותית ביותר ביהדות מהמאה ה-18, היתה חייבת להתייחס לאחד הרעיונות המסעירים ביותר, המופיע אולי בכל הדתות – הרעיון המשיחי. מורי החסידות הביעו עמדות שונות בעניינים משיחיים, לא פעם בהקשרם של מאורעות היסטוריים גדולים. לא פחות מסערות נפש של מורי החסידות בעניינים הללו – שאלת המשיחיות בחסידות היתה ועודנה מוקד של פולמוס מחקרי נוקב.
בקורס זה נבקש לעסוק במשיחיות בחסידות על רקע המסורת הקבלית העומדת בבסיסה של המחשבה החסידית, ועל רקע מאורעות היסטוריים אשר הובילו להתבטאויות משיחיות קונקרטיות. נקרא מקורות חסידיים חשובים, כדוגמת איגרת עליית הנשמה של הבעש"ט, ונעמוד על הפולמוסים המחקריים המלווים את המקורות הללו.

"Human Sparks: on the Concept of the Subject in Lurianic Anthropology"

בקורס נבקש לבחון את תפיסת האדם של ר' יצחק לוריא, הלוא הוא האר"י הקדוש, גדול מקובליה של צפת במאה השש-עשרה, ואחד ההוגים הנועזים והמשפיעים שבתולדות המחשבה היהודית. תורת האדם היא מרכיב מרכזי במחשבה המסועפת ורבת הפנים של האר"י, ונתפסת כמפתח לאפשרותו של האדם לעסוק במשימת ה"תיקון" של האדם, העולם והאלוהות, העומדת בלב המחשבה הלוריאנית.
מבין כתבי האר"י מתגלה לפנינו תמונה מפתיעה של האדם, שעשויה לעמוד בניגוד לכמה מן האינטואיציות ה"טבעיות" ביותר שלנו לגבי עצמנו. בניסיון לרדת לחקרה של תמונה זו, ישמשו אותנו שאלות תאורטיות שונות הנוגעות למושג הסובייקט: מהו האדם, מהם תהליכי האינדיבידואציה שלו, מהם גבולותיו ומהם אופני הכינון שלו, האם ניתן להצביע על גרעין של מהות אנושית יציבה ורציפה, אילו יחסים מתקיימים בינו לבין הסובב אותו, ומה בין האדם הארצי לאדם כעיקרון או כמושג. במיוחד יעסיקו אותנו תורת הנשמה הלוריאנית, ובתוכה תורת גלגול הנשמות ותורת הצלם, תפיסת הגוף, תורת המוסר, ותורת פרצופי האלוהות. כן נעסוק באופן שבו תפיסת האדם מעצבת את החיים הקונקרטיים של המקובל: את הפרקטיקות שלו, ואת הבנת מקומו ותפקידו בעולם.
נוסף למבואות שיאפשרו לנו התוודעות ראשונית לקבלת האר"י ולהקשריה הרעיוניים וההיסטוריים, עיקר הקורס יציע אפוא קריאה אקטיבית בטקסטים הלוריאניים מחד גיסא, ומאידך גיסא פתיחת פתחים להגות המערבית העכשווית בשאלת הסובייקט.

"The Body of God and the Body of Man: Readings in Cordoverian Thought"

בקורס נתוודע למחשבה ולכתבים של אחת מדמויות המפתח ברנסאנס הרוחני שהתרחש בצפת במאה השש-עשרה - ר' משה קורדובירו. קבלת רמ"ק היא בטוי מובהק ל"מצב המפגש" שהתקיים בצפת באותה תקופה, והפגיש מגוון רחב מאד של מסורות ותפיסות, מכל קצווי ההגות הקבלית, ומעבר לה. הוא עצמו הותיר אחריו קורפוס עצום של כתבים, המכסים כמעט כל סוגיה מרכזית במחשבה הקבלית, וכמעט כל סוגה של כתיבה קבלית, ושעומקם אינו נופל מהיקפם.
בקורס הנוכחי נבקש לבחון את הגותו של רמ"ק בפריזמה של תפיסת הגוף, הדמות והצורה: כיצד הוא תופס את הגוף האנושי, ומה בינו למרכיבים הנשמתיים? מהם גבולות הגוף? האם גם לאלוהים יש גוף ומה היחס בינו לבין הגוף האנושי ובין גופים אלה לבין כלל ההווייה? מה בין הגוף הקונקרטי לגוף כמושג? ומה בין גופם של האל ושל האדם לגופה של התורה, גוף הטקסט? בנוסף ננסה לעמוד על האופן שבו מתורגמות תפיסות אלה לפרקטיקות של מקובלי צפת, לאופן שבו עיצבו את חיי הקהילה ולתפיסת ייעודם בעולם.
את מופעיו השונים של הגוף בהגות הקורדובריאנית נבחן מתוך קריאה במגוון כתביו, ועל רקע שאלות העולות מן העיסוק הנרחב בגוף בהגות המערבית במאה השנים האחרונות, המציבה את הגוף כאתר מרכזי לבחינת אופני הכינון והמשמוע של האדם.
בחינת בית

The Hasidic Zaddik
יש אומרים שהמהפכנות החסידית ממוקדת בדמותו של ה'צדיק' או ה'אדמו"ר' החסידי, אשר נחשב למן ראשית החסידות ועד היום כדמות המרכזית בעולמם של החסידים, המתווכת ביניהם ובין העולמות העליונים. הצדיק תיפקד בו בזמן כמיסטיקן וכמאגיקון, כמדריך רוחני וכיועץ משפחתי וכלכלי, כמיסטיקן המהלך בעולמות עליונים וכמנהיג ציבור תקיף הממנה ומדיח רבנים ושוחטים בקהילות יהודיות. צדיקים כריזמטיים משכו אל חצרותיהם בלא כפיה המונים מכל שכבות הציבור: עשירים ועניים, למדנים עצומים ופשוטי עם, גברים ונשים.
על היבטים שונים של דמות הצדיק בחסידות ננסה ללמוד מטקסטים מספרות הדרוש החסידית, מראשיתה במאה ה- 18 ועד שלהי המאה ה- 20.

בקורס זה נלמד סוגיות תלמודיות מסדר מועד. הנושאים יהיו שבת וחגי ישראל. הגישה תהיה היסטורית ביקורתית והלימוד יהיה השוואתי לכל המקומות שמקבילים לסוגיא בבבלי.

בקורס זה נלמד סוגיות מסדר נשים שמבטאות את מכלול היחסים שבין הבעל לאשתו וביניהם לבין ילדיהם, החל מרגע השידוכין ועד לגירושין, עד ועד בכלל. נבדוק את השפעת הגירושין על החזקת הילדים ועל חובת מזונותיהם. הלימוד יהיה השוואתי לשיטות משפטיות קרובות.

בקורס זה נלמד את דין ארבעת השומרים ודין ארבעת אבות נזיקין, נלמד על סדרי המשפט ועל פסולי העדות, סמיכת החכמים בא"י ובבבל ועל המתיחות שבין שני מרכזי התורה האלה.

Babylonian Aramaic
מבוא כללי לארמית הבבלית, הדן בין היתר בנושאים הבאים: לשונן של המסכתות המיוחדות, ריבוי הצורות בבבלי, מסורת תימן, ספרות המחקר והמילונים, המורפולוגיה של הארמית הבבלית: הכינויים, הפועל והשם.
השיעור כולל קריאת טקסטים מן התלמוד הבבלי, עם תרגום וניתוח הפעלים.

Galilean Aramaic
מבוא כללי לארמית הגלילית, הכולל, בין היתר, דיונים בנושאים הבאים: מקורותיה של הארמית הגלילית, ספרות המחקר והמילונים, המורפולוגיה של הארמית הגלילית: הכינויים, הפועל והשם.
השיעור כולל קריאת טקסטים מן המדרש, עם תרגום וניתוח הפעלים.

Babli Rosh Hashana – Chp.2
לימוד שיטתי של פרק שני במסכת ראש השנה, עם התוספות וחידושי המחקר.
השיעור כולל מבוא הדן, בין היתר, בתוכן ובמבנה של המסכת, בכתבי-היד שלה, במפרשים ובתרגומים.

Babli Rosh Hashana – Chp.3
לימוד שיטתי של פרק שלישי במסכת ראש השנה, עם התוספות וחידושי המחקר.
השיעור כולל מבוא הדן, בין היתר, בתוכן ובמבנה של המסכת , בכתבי-היד שלה,
במפרשים ובתרגומים.

Introduction to the Yerushalmi
המבוא לירושלמי כולל, בין היתר, את הנושאים הבאים:
היקף וחסרונות, ירושלמי קדשים ופרשת פרידלנדר, הברייתות בירושלמי, דורות
האמוראים, התהוותו של הירושלמי ועריכתו, מקום העריכה, המקבילות, כתבי-היד של הירושלמי, לשון,מינוח וסגנון.
הקורס כולל לימוד שיטתי של פרק רביעי של מסכת פסחים, על פי המפרשים הקלסיים, ועל פי "הירושלמי כפשוטו" של פרופ' שאול ליברמן ז"ל, וכן חידושים מספרות המחקר ומשלי.

Midrash, Mishna, Halachot and Agadot: reading rabbinic literature
אחד מן החידושים החשובים של ספרות חז"ל הוא מושג ה"תורה שבעל פה", על האידיאולוגיות והפרקטיקות הכרוכות בו. במסגרת התרגיל נלמד מקורות מספרות חז"ל העוסקים במושג ה"תורה שבעל פה" וסמכות החכמים, תוך שימת דגש על רכישת מיומנויות בלימוד הטקסטים החז"ליים, ובייחוד על היכרות עם החיבורים השונים: משנה, תוספתא, מדרשי התנאים, בבלי, ירושלמי ומדרשי האגדה.

Between Qumran and the Rabbis
המאות האחרונות לקיומו של הבית השני התאפיינו בתסיסה דתית –משיחית אדירה ובמחלוקות פוליטיות ורוחניות. בתקופה סוערת זו הונחו היסודות לעיצובה של היהדות הפרושית-רבנית לדורותיה, ובצידה נזרעו זרעיהן של השקפות ופרשנויות חלוקות. התיאורים של ההתפלגות היהודית הפנימית בת הזמן ושל סיבותיה נובעים בעיקר ממקורות חיצוניים – ומוקדמים - לספרות חז"ל. הקורס ינתח שורה של מקורות חז"ל בהקבלה אל מקורות קומראניים המייצגים את ההשקפה ההלכתית והדתית החלוקה של כת ים המלח וינסה לשחזר, לאור המקורות משני צדי המתרס, את המחלוקת הדתית, את גורמיה ואת האסטרטגיות של המשתתפים בה.

נושאים וקריאת חובה 1. האישה הקטלנית. דוגמה לגלגולי מוטיב מן המקרא ועד ימי הביניים (ממעשה גן עדן ועד הרמב"ם), בהלכה ובאגדה. השפעת שינויים באמונות ודעות על היחס לאישה, למיתה, להתאלמנות ולנישואין חוזרים. א' גרוסמן, חסידות ומורדות, ירושלים תשס"א, עמ' 475–478 2. על האירוסין כברית הדדית בספר הושע וההשוואה לשיטת חז"ל. מ"ע פרידמן, 'וענתה שמה כימי נעוריה (הושע ב:טז): "אישי אתה"', בר-אילן, טז–יז (תשל"ט), עמ' 32–36. 3. ספרות ימי בית שני. היחס לאישה, לנישואין ולגירושין אצל יהודי ייב, בספרות בית שני ואצל כת מדבר יהודה. 4. יחס חז"ל לפרישות ולנישואין. י' גפני, יהודי בבל בתקופת התלמוד – חיי החברה והרוח, ירושלים תשנ"א, עמ' 266–273. 5-6. קידושין ונישואין. המונחים, המוסדות והטקסים – שידוכין, אירוסין וקידושין, חופה, נישואין, ייחוד, עדים, שבע ברכות, גיל הנישואין, טענת בתולין. 7. פסול חיתון וממזרות. מיהו יהודי? 8. ממוהר לכתובה. מ"ע פרידמן, 'אישות ומשפחה, פרק לדוגמא — ממוהר לכתובה', בתוך: א"א אורבך (עורך), יד לתלמוד — פרקים לדוגמא, גבעתיים תשמ"ג, עמ' 59–63, 91. 9. הכתובה ותנאיה. מ"ע פרידמן,, 'הכתובות הארץ-ישראליות מתקופת הגאונים', תעודה א — חקרי גניזת קהיר (תש"ם), עמ' 57-82. 10. 'שלא עשני אישה'. מקומה של האישה בפולחן היהודי. 11. המעמד המשפטי של האישה בהלכה, דיני עדות, נכסים ועוד. 12. 'שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל'. הערה: יש להביא לשיעורים את החוברות: (1) מ"ע פרידמן, נישואין גירושין והמשפחה היהודית לאור ההלכה; (2) הנ"ל, אישות … מקורות נוספים.

סילבוס ורשימה ביבליוגראפית 1. חיי המין: מצוות עונה, טהרת משפחה, פרייה ורבייה, תכנון משפחה מ"ע פרידמן, 'ההלכה כעדות לחיי המין אצל היהודים שבארצות האסלאם בימי הביניים: כיסוי הפנים ונישואי "מתעה" ', פעמים, 45 (תשנ"א), עמ' 89-107 [ללא הערות]. 2. אונס 3. בגידות אשת איש ואיש אישה 4. סטיות מן הנורמה. ההומוסקסואל והלסבית 5. פוליגאמיה ומונוגאמיה מ"ע פרידמן, ריבוי נשים בישראל – מקורות חדשים מגניזת קהיר, ירושלים תשמ"ו, עמ' 1-14 (ראש העמוד), 19-32. [ללא ההערות] 6. ייבום וחליצה מ"ע פרידמן, 'עכשיו אמרו מצוות חליצה קודמת למצוות הייבום', תעודה יג (תשנ"ז), עמ' 35-40, 43-52 [ללא ההערות]. 7. יחס חז"ל לגירושין 8. המחזיר גרושתו משנישאה מ"ע פרידמן, 'המחזיר גרושתו משנישאת וטומאת הסוטה והאנוסה', ספר הזכרון לרבי שאול ליברמן, בעריכת ש"י פרידמן, ניו יורק וירושלים תשנ"ג, עמ' 189-195, 199-207, 211-218 [ללא ההערות]. 9. זכויות האישה בגירושין, דין מורדת מ"ע פרידמן, 'גירושין ביזמת האשה בארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה על-פי תעודות הגניזה', ממזרח וממערב, ב (תש"ם), עמ' 19-25. 10. האלמנה, העגונה והאלמן 11. ילדים והורים 12. המשפחה באגדה 13. אלימות במשפחה, שונות אברהם גרוסמן, חסידות ומורדות, ירושלים תשס"א, עמ' 373-397 (אלימות כלפי נשים). הערה: חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת ביבליוגראפיה ומבחן. יש להביא לשיעורים את החוברות: (1) מ"ע פרידמן, נישואין גירושין והמשפחה היהודית לאור ההלכה; (2) הנ"ל, אישות … מקורות נוספים.

Holiness of Life and Kidush Ha-Shem in Rabbinic Literature
במקורות היהודיים מן התקופות השונות אנו עדים למתח בין התייחסות לעצם קיומם של החיים כאל ערך בפני עצמו, המקבל מעמד של קדושה, לבין תיאורים המאדירים את מסירת הנפש בעבור מטרה נעלה. בקורס ייבחנו מקורות חז"ל העוסקים בקונפליקט שבין עקרון קדושת החיים לתופעות של חירוף הנפש. יידונו גם מקורות המעמידים לבחינה את ערך החיים של העצמי מול הזולת, של יחיד מול רבים ושל המסַכּן חיי אחרים, מדעת ושלא מדעת (רודף). בחלקו האחרון של הקורס נערוך "מסע" שיתחקה אחר השפעתם של טקסטים אלה על ההגות והפסיקה היהודית המאוחרת מימי הביניים ומתקופת השואה.

Moses": Between Buber and Freud "
בשלהי הקיום היהודי בגרמניה מקדישים שני אנשים בולטים ספר שלם לדמותו של
משה. הראשון, סיגמונד פרויד התעסק במשה כבר מקודם ומציע קריאה מהפכנית
למסורת היהודית-מקראית, השני משלב את משה לא רק במפעל פרשני רחב אלא גם
בתאולוגיה הציונית.
בקריאה מדוקדת של שני החיבורים ננסה לעמוד על ההבדלים, הרקע האידאולוגי
השונה ומטרתם של בובר ופרויד.

From Exodus to Sinai: Biblical Theme and its Exegeses: Part I
יציאת מצרים ומתן תורה הם שני האירועים העומדים במוקד תודעת הברית המקראית, וזוכים שם להתייחסויות רבות ומגוונות. בספרות הבתר מקראית מתפרשים אירועים אלה שוב ושוב ומתוך כך ניתן לעמוד על תפיסות תיאולוגיות שונות, ועל התגבשותם והשתנותם במהלך הדורות של מושגי מפתח כגון לאום, ברית ומצווה. במוקד הקורס יעמוד הנרטיב של ספר שמות (יב-כ) ופירושיו השונים, מן המקרא עצמו ועד לחז"ל. הטקסט העיקרי בו נעסוק הוא המכילתא, המדרש התנאי לספר שמות. חלק א מתמקד בסיפור יציאת מצרים, מצוות הפסח, וקריעת ים סוף, ויכלול עיסוק בהלכה ואגדה כאחד.

From Exodus to Sinai: Biblical Theme and its Exegeses: Part II
יציאת מצרים ומתן תורה הם שני האירועים העומדים במוקד תודעת הברית המקראית, וזוכים שם להתייחסויות רבות ומגוונות. בספרות הבתר מקראית אירועים אלה מתפרשים שוב ושוב ומתוך פירושיהם ניתן לעמוד על תפיסות תיאולוגיות שונות, ועל מושגים שונים של לאום, ברית ומצוה, בהשתנותם מהלך הדורות. חלק ב מתמקד בסיפור ההליכה במדבר, מלחמת עמלק, הר סיני ובייחוד עשרת הדברות, שאת משמעותם בספרויות הבתר מקראיות השונות נבחן בפירוט.

The Holy Land – The Evolution of a Living Myth

למן תקופת המקרא ועד ימינו ניתן להבחין במשמעות מיוחדת המיוחסת למושג "ארץ ישראל". בחינה מעמיקה מגלה כי משמעות זו הינה דינאמית ומשתנה, ומהווה למעשה מערכת של משמעויות, הנקשרות זו בזו, והופכות למארג מורכב ורב רבדים, אשר בעטיו הופך יעד טריטוריאלי קדום זה למהות בעלת מעמד מיוחד של קדושה.
בשיעור נקרא מגוון מקורות מתקופות שונות ומזרמים הגותיים שונים במחשבה היהודית, למן המקרא ועד ימינו, נאתר את המשמעויות הייחודיות לכל מקור, ונעמוד על התהליך בו מצטרפות המשמעויות השונות למערך מחשבתי כולל.

דרכיה של נבואה: הֶרמז ופירוש מסורות מן התורה בפי נביאים

הפרשנות הפנים-מקראית היא תחום עולה במחקר המקרא בעשרות השנים האחרונות
באשר היא חושפת קשרים שונים ומגוונים בין טקסטים הנבדלים זה מזה בזמן
ובמקום. בסמינר נכיר את הטכניקות המרמזות והמפרשות אשר משמשות נביאים
בהרצאתם הנבואית. נתמקד בספרים ירמיה ויחזקאל, ונראה כיצד מסורות
הסטוריות וחוקים מקבצי החוק השונים בתורה נתבארו ונדרשו לא רק על ידי
הנביאים (וממשיכי דרכם), אלא גם על ידי בני דורם. משמע, מסורות מן התורה
היו חלק מן השיח שבין הנביאים לקהליהם כבר בראשית המאה השישית לפה"ס.
סמינר זה מפגיש אפוא שני מקבצים חשובים ביצירה המקראית, ספרות התורה
וספרות הנבואה, לדיון ביחסים שביניהם.

בסמינריון זה נתמקד במאפיינים הספרותיים וההיסטוריים של ספר בראשית, ונבחן את מקומו בתוך התורה, ואת יחסו לתכנים ודרכי הביטוי של הסיפור המקראי בכלל. במוקד הדיון יעמדו סיפורים נבחרים מתוך חטיבותיו העיקריות של הספר: המיתוס [א - י"א) האבות (י"ב - ל"ז), ויוסף (ל"ח – נ]. בהקשר הפרשני, נתוודע בין השאר לגישות מודרניות לסיפר המקראי בהשוואה לגישות שנהגו בפרשנות הקדם-מודרנית.

האמהרית היא לשונה הרשמית של אתיופיה – ולשונם של רוב עולי אתיופיה בישראל. על אף היותה שפה רשמית, השומרת עד היום על חלק מן התכונות השמיות המקוריות, היא התרחקה במידה רבה מרוב אחיותיה השמיות, בין השאר בשל השפעת לשונות כוש. במסגרת הקורס יילמדו הפונולוגיה, המורפולוגיה והתחביר ברמה בינונית. כמו כן תשולב בתכנית הקורס קריאת טקסטים פשוטים ובינוניים, וכן תושמענה הקלטות של הלשון המדוברת.

Spoken and Written Vernacular Aramaic
הקורס יעסוק במאפייניה הדקדוקיים והלקסיקליים העיקריים של הארמית החדשה המדוברת בפי נוצרים ויהודים שמוצאם מכורדיסתאן ומצפון- מערב איראן. נסתייע בחומרי וידאו ואודיו ובמפגש עם דוברי השפה. מלבד עיסוקנו בלשון המדוברת נלמד את שיטות הכתב העיקריות המשמשות לכתיבה בארמית החדשה, וביניהן הכתב הסורי והכתב הלטיני ביסודו ששימש את האשורים בבריה'' מ. נקרא טקסטים ארמיים חדשים בלהגים נוצריים ויהודיים, ובכלל זאת ספרות חול וספרות קודש, יצירות מקוריות ותרגומים ליצירות ספרות אירופיות כגון ' הנסיך הקטן'.

הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגים בסיסיים במילונאות. מטרת המילון וקהל היעד שלו. סוגים שונים של מילון – מבחינת התוכן, מבחינת ההיקף. מהו מילון דו לשוני לעומת מילון חד לשוני. בחירת הלקסמות. הרכב הערך: מילה, אפרט מדעי, תרגום, דוגמאות. בעיות הנובעות מהבדלי שפות: הבדלים בעולם המושגים, הבדלים דקדוקיים, וכיצד ניתן להתגבר על כל אלה.

תיאור הלשון מתבסס בדרך כלל על נתונים מן הלשון הכתובה. לדוגמה, מושגים תחביריים כגון "משפט" או "נושא" ו"נשוא" נתמכים על ידי המבנה הסולידי של הלשון הכתובה. הלשון המדוברת שונה במבניה מן הלשון הכתובה. מטרת הסמינר לבדוק במה. נשאל את עצמנו האם כדאי לנו להשתחרר מכבלי העיון בלשון הכתובה כדי להכיר בייחודה המבני של הלשון המדוברת, וכיצד נוכל לעשות זאת. ננסה לזהות מבנים ולבדוק כיצד להכריע בשאלות שונות מתחומיו המגוונים של העיון הבלשני. עיקר עיוננו יכוון לשאלה: מהן היחידות הבסיסיות של תחביר הלשון המדוברת. כדי לבדוק שאלה זו נעיין הן ביסודות הסגמנטליים שבלשון (המילים, המורפימות), והן ביסודות הסופרסגמנטליים (אינטונציה ויסודות פרוזודיים אחרים). עיון זה יצריך גם שימוש בכלים ממוחשבים, ואנו נעיין באופציות קיימות.

הכרת התופעות התחביריות האופייניות ללשון המקראית ואשר ניכר בהן שוני מלא או חלקי מלשון ימינו.
הכרת מערכת הזמנים של הפועל המקראי, עיון תחבירי וסמנטי בדגמי המשפטים הפועליים והשמניים האופייניים ללשון המקרא, מבנהו של משפט הייחוד והתועלת הסגנונית שבשימושו, דרכים להבעת המודאליות, סוגי הצירופים השמניים ומשמעויותיהם, הכרת טעמי המקרא ותפקידיהם.

Syntax of Biblical Hebrew
The use of tenses and moods in Biblical Hebrew, the accents and their functions, the noun phrase – construct state, apposition and their meanings, the compound sentence and its stylistic use, modality and aspect in special kinds of sentences.

BIBLICAL ARAMAIC
הכרת הארמית של תקופת המקרא על דקדוקה ואוצר מילותיה, כפי שהיא מוצגת במסורת הטברנית של המקרא ותוך השוואה לעברית בת התקופה. בנוסף, הכרת מקורות ארמיים חוץ-מקראיים הקרובים בלשונם לארמית המקראית, כמו תעודות יב והמגילה החיצונית לבראשית.

המהפכה התרבותית שעברה על העם היהודי,שהביאה גם לחזרתה של העברית לחיי שפה מלאים התרחשה ברובה בספרות:בכתבי עת,בקבצים,ברומנים ובספרים של יוצרים גדולים.השיעור יעקוב אחר נקודות ציון חשובות בתהליך זה.התלמידים יתוודעו אל בחירות עקרוניות ואישיות בתבניות לשון ואל תפקידן ביצירה הבודדת ובמהלך התפתחותה של העברית החדשה.ייסקרו מהלכים ובחירות סגנוניות של יוצרים בדור המשכילים כמשה מנדלסון,מאפו,מנדלי; בדור התחייה:אחד העם,ביאליק,ברדיצ'בסקי,ברנר,גנסין ואחרים.ייבחן יחסה של העברית המתפתחת אל לשונות אירופה ואל רבדיה הקדומים של העברית:לשון המקרא,לשון חז"ל,לשון ימי הביניים והלשון הרבנית. עם התעוררות הדיבור בדור התחייה ואחריו החלו להיווצר יחסי גומלין בין העברית הספרותית הכתובה לבין לשון הדיבור על משלביה המתעשרים,יחסים אלה ייבדקו ביצירות של יוצרים מהעשורים האחרונים מאז מלחמת השחרור ועד ימינו.

The Language of Modern Hebrew Prose
The course follows milestones the revolution in Modern Hebrew which has occurred mostly in periodicals novels and short stories from the turn of the 19th century. The students will get occurred with personal stylistic choices and norms of individuals such a Moses Mendlsshon, Abraham Mapu, Menadle, Bialik Brener Gnesin and more. It will examine the innovative aspects of the emergent Modern Hebrew with its relations to the old layers of traditional Hebrew as well as the ongoing developing new registers and it ever growing lexicon

לשון השירה נעה בין שני קטבים: בין השימוש הנורמטיבי בשפה על כלליה והגבלותיה, לבין החתירה לחידוש ולפריצת דרך המשקפת סגנון,זרם דור ויוצרים יחידים.השיעור יעקוב אחר ההתעשרות של מגוון המבעים השיריים בעברית המתחדשת:מיל"ג ובני דורו דרך ביאליק, טשרניחובסקי,פוגל,רחל, בן-יצחק,אלתרמן שלונסקי,גולדברג,עמיחי, זך רביקוביץ,וולך, הורביץ,ויזלטיר ובני דורם ועד משורררי ימינו. מספרם של המחקרים בלשון השירה הוא מזערי, השיעור מבקש לתקן מצב זה ולצייד את התלמידים בכלי זיהוי וניתוח בלשניים.מטרת השיעור היא ללמד את התלמידים להפעיל כלים אלה בבואם לדון בטקסט הספרותי במישורי הצליל,התחביר,הסמנטיקה,הפרגמטיקה וחקר השיח,כל זאת תוך שימת לב להקשרים התרבותיים וההיסטוריים של התופעות על רקע התפתחותה של העברית החדשה. יובלטו הזיקות של לשון השירה אל סוגות וזרמים בעולם וכן יחסיה המתעשרים בדורות האחרונים עם לשון הדיבור.

ראשיתו של מדע הדקדוק העברי במאה העשירית, עת כתב ר' סעדיה גאון את ספר הדקדוק הראשון ללשון העברית "ספר צחות לשון העברים". עד המאה האחת עשרה התגבש הדקדוק המדעי העברי על כלליו וחוקיו. הייתה זו המהפכה החשובה ביותר בתולדות חכמת הלשון מאז ועד ימינו. בשיעור נכיר את התהליכים שעיצבו את המחשבה הלשונית, ונעמוד על התלבטויותיהם של מדקדקים ראשונים בניסוח חוקים דקדוקיים ובתיאור הלשון כמערכת סיסטמטית, אשר לה חוקים ברורים של נטייה ושל גזירה. התלמידים יתוודעו אל כמה מן המדקדקים החשובים, שבמשנתם הלשונית יש משום תרומה לקידומו של מדע הלשון, כמו: רס"ג, יהודה בן-קוריש, מנחם בן סרוק, דונש בן לברט, יהודה חיוג' ויונה אבן ג'אנח. הדיון ילווה בקריאה בטקסטים של מדקדקים אלה, מהם שכתבו עברית ומהם שכתבו ערבית וכתביהם תורגמו לעברית. אגב הקריאה נעמוד על הזיקה שבין הדקדוק העברי לדקדוק הערבי, ונתמקד בהתפתחות הטרמינולוגיה הדקדוקית, בשלבים שהביאו לתיאור מדעי של מערכת צורותיה של לשון המקרא ובהתפתחות המילונאות של העברית. דגש מיוחד יינתן להתפתחות תורת השורש בדקדוק ימי הביניים.

השאלות העקרוניות שיידונו בשיעור הן: מהו סגנון? מהי נורמה סגנונית? היש סגנון מופת? עיון בטקסטים מתקופות שונות של העברית החדשה יעלה סוגיות נוספות: בהירות מול סיבוך; הגיון הטקסט ודפוסי הגיון לשוניים; מקומו של הלעז בסגנון העברי; ניביות מול קלישאיות; אחידות סגנונית; יצירתיות, סגנון אישי וגיוון מול סגנון 'משובש'.

השאלות העקרוניות שיידונו בשיעור הן: מהו סגנון? מהי נורמה סגנונית? היש סגנון מופת? עיון בטקסטים מתקופות שונות של העברית החדשה יעלה סוגיות נוספות: בהירות מול סיבוך; הגיון הטקסט ודפוסי הגיון לשוניים; מקומו של הלעז בסגנון העברי; ניביות מול קלישאיות; אחידות סגנונית; יצירתיות, סגנון אישי וגיוון מול סגנון 'משובש'.

The Language of the Piyyut

לשון הפיוט, שיסודה בפיוט הארץ ישראלי הקדום, מעמידה פנים חדשות בתולדות הלשון העברית. לצד החידוש הגלוי בה מרובים בה השקיעים הסמויים של הלשונות אשר הילכו בימיהם של הפייטנים הראשונים והשפיעו על מעשה יצירתם.
הקורס יעסוק בתולדות הפיוט וייוחד בו מקום מרכזי לעיון ביצירותיהם של פייטני ארץ-ישראל החשובים כיוסי בן יוסי, יניי והקליר, מהן יצירות שהפכו נכס צאן ברזל בתרבותו של עם ישראל והיו ועדיין הן נישאות בפי רבים.
העיון בלשון הפיוט יעמיד על צורות הלשון המיוחדות בו ועל יסודן, ובעיקר על רקען ועל זיקתן ללשון חז"ל ולארמית. עוד יעסוק הקורס בכמה מיצירותיהם של פייטני אשכנז הממשיכים מבחינות שונות את דרכו של הפיוט הארץ ישראלי.

PRAGMATICS
הצגת ענף הפרגמטיקה בבלשנות תוך עמידה על נקודות הזיקה והשוני בינו ובין הסמנטיקה; הכרת מושגי יסוד בפרגמטיקה והתוודעות אל תיאוריות מרכזיות; עיון בתופעות תחביריות וניתוחן מנקודת מבט פרגמטית.

מטרת הסמינר להכשיר את התלמידים לחקור את היערכות המשמעים בתחומי תוכן שונים בתקופות שונות של העברית. התלמידים ילמדו להבחין בין מחקר סינכרוני של תחומי תוכן על זיקות המשמעים בהם (שדות סמנטיים), וכן ילמדו לערוך תיאור דיאכרוני המצביע על שינויי משמעות והטיית מוקדי העניין של כותבים ודוברים בתקופות שונות, תוך שימוש בפרשנות ובמילונים ההיסטוריים והאטימולוגיים. ייבדקו תהליכי משמעות והשפעות של שפות קרובות על העברית בתחומי תוכן ייחודיים כגון: מערך התחושות, הצבעים, מושגי מיקח וממכר, ניהול ושלטון, דת ואמונה, ביטויי מידע ומדידה, מושגים לוגיים, מושגי חלל-וזמן ועוד. מקום מיוחד יוקדש לתיאור קווי ההיסט המטפוריים בתוך השדות הנחקרים. כן ישורטט הקו בין מה שנוטה להיות יציב וקבוע במשך הדורות לבין תחומי משמעות הנוטים להשתנות והתגוון. מסגרתו התיאורטית של הסמינר היא של הסמנטיקה הלקסיקלית והמושגית. במהלך הסמינר יתוודעו התלמידים אל מחקרים עכשוויים הנערכים בתחום, ויתנסו בעריכת מחקרים עצמאיים בקשרי משמעות בתוך תחומי תוכן נתונים.

חובות נוכחות פעילה, רפראטים, עבודה סמינריונית - רשות.

The Origins of Contemporary Normative Hebrew

דמותו של הדקדוק הנורמטיבי בן-ימינו כפי שנתעצבה על ידי החלטות האקדמיה ללשון העברית במהלך חמישים שנות קיומה מיוסדת בעיקרה על הלשון העברית הקלאסית ובעיקר על לשון המקרא. עם זאת ניכרים בה גם כיוונים אחרים המעמידים בסופו של דבר דקדוק השונה בפרטים רבים מן המצוי במקרא והנסמך גם על המצוי ברבדיה האחרים של הלשון.
הסמינריון יעסוק בעיון בכיוונים אלו תוך בחינתם בכמה מישורים ובכללם אף המישור הפרקטי והרצון להעמיד דקדוק בעל כללים מוצקים ככל האפשר.
במסגרת זו ייבחנו תופעות לשון שצמחו בדורות מאוחרים ותיבדק מידת השפעתן על מקבלי ההחלטות. עוד ייבחנו שינויים בכיווני חשיבה שבאו בעבודתה של האקדמיה במהלך שנות פעילותה, למן שנותיה הראשונות של מדינת ישראל ועד לימינו.

PROBLEMS IN ANCIENT HEBREW
במסגרת הסמינר תידונה סוגיות דקדוק ומילון של העברית המקראית וחיבורים בני תקופתה. אחת המטרות הראשונות של הסמינריון היא הפגשת התלמידים עם ספרות המחקר הקלאסית והמודרנית המטפלת בבעיות הפונולוגיה, המורפולוגיה והלקסיקון של העברית העתיקה. חלק מן המפגשים יוקדש לעיון בטקסטים גופם: מקרא, כתובות, תעתיקים וכו'. סמינריון זה הוא אפוא מפגש פעיל, ממשיך ומתקדם של הקורסים "תורת ההגה", "תורת הצורות" ו"הדרכה ביבליוגרפית" (בחלק המילונאי של שיעור מבואי זה).

Particles: syntax, meaning, and function
מטרת הסמינריון
עיון בתפקידן של המיליות בממדים השונים של התחביר ובטיפוסי הקשרים שהן יוצרות:
• בממד הפורמאלי, הדקדוקי – מילות יחס, כגון: ב, כ, ל, מ, עם, על
• בממד המידע – צייני השאה, כגון: רק, דווקא
• מילות ניגוד (וניגוד לציפיות) – כגון: אבל, למרות
• מילות עימות – כגון: ואילו, לעומת

בסמינריון ייבחן טיב היחסים בין האיברים הנקשרים באמצעות המיליות (עיון סינטגמטי) וכן ייבחן היחס בין המיליות הממירות זו את זו (עיון פרדיגמטי)

Dialectology and the living Semitic Languages

הקורס יחל בהקניית מושגי יסוד ובעיון תאורטי בדיאלקטולוגיה כתחום בלשני, וימשיך בסקירה של מרקם הלשונות והלהגים השמיים בני זמננו במרחב הדיבור הארמי, הערבי, הדרום ערבי והחבשי. ייבחנו תהליכים ותופעות הנוגעים להתפתחות דיאלקטים לא רק מן ההיבט הגאוגרפי אלא גם על בסיס אתני או עדתי-קהילתי,ובאשר לערבית גם על פי אופי התיישבותם של הדוברים-עירונים, כפריים ונוודים. נבחן היבטים סוציולינגוויסטיים המאפיינים וריאציות לשוניות, לרבות העברית הישראלית. נעמוד על המתודולוגיה הכרוכה בשרטוט מפות דיאלקטים ובניתוחן ונעיין באטלסים בלשניים ובשאלונים המשמשים מחקרי שדה שתכליתם מיפוי דיאלקטולוגי. כמו כן נדון בשיטת המיון הגנטי של שפות וצבירי-דיאלקטים.

'Though He slay me, yet will I trust in Him' - Theodicy and Protest in the Bible and Jewish Philosophy

התאודיציה, הצדקת האל, היא כוח מניע מרכזי בהתמודדות של היחיד והציבור עם
משברים לאומיים. למן ימי הבית הראשון, ובמיוחד נוכח חורבן ירושלים ויהודה
וראשית הגלות בבבל במאה השישית לפה”ס, ועד למוראות העת החדשה והמאה
העשרים בתולדות העם היהודי בארצות העולם ובארץ ישראל, נדרשו יוצרים
והוגים להתחבט בשאלות אישיות ולאומיות, כגון חלקו של ה' במשבר, שאלת הצדק
האלהי, ההשגחה ודרכיה, והקשר בין ה' לעמו וליחיד בעת המשבר ואחריו. כבר
במקרא ובהגות היהודית לדורותיה מצויים לצד הצדקת האל גילויים של ספק,
התרסה ואפילו הכחשה.
בסמינר נקיים דיוני חתך בנושאים הנזכרים מתוך עיון ביצירות נבחרות מן
המקרא, מספרות חז"ל וימי הבינים ועד להגות היהודית המודרנית והתמודדותה
התאולוגית עם השואה.
במסגרת הסמינר נתמקד בין היתר בפרקי נבואה מן הספרים ירמיה ויחזקאל,
בקינות מתהלים ואיכה, בסוגיות התלמודיות על רבי עקיבא ועשרת הרוגי מלכות
והשפעתם על מקורות ימי ביניימים, ביצירתו של ביאליק 'גיא ההרגה', בספר
'אש קודש' ובהגותם של אליעזר ברקוביץ, הנס יונס, הרבי מלובביץ' ואחרים.

Miaimonides and Wittgensten
סמינר זה מבקש לערוך מפגש ייחודי בין שני הוגים – הרמב"ם כתיאולוג פילוסופי מימיה"ב לבין לודוויג ויטגנשטיין, פילוסוף של הלשון מודרניסטי מהעת החדשה. על אף הפערים של היסטוריה, תרבות ושפה קיימות נקודות ממשק מרתקות בין השניים הקשורות להשתמעויות האונטולוגיות והקיומיות של מודעותם העצמית הלשונית-פילוסופית.
כל פגישה תחולק לשנים: השיעור הראשון לויטגנשטיין והשני לרמב"ם. כך שכל הסמינר יזרום על שני אפיקים מקבילים שהסמינר מבקש להביא לכדי שיחה האחד עם השני. מבחינה תמאטית הסמינר כולו יכיל
שלושה פרקים (בן חודש כל אחד): תמונה, שתיקה, הרגיל והנשגב.
הפרק הראשון יעסוק בתמונה שהיא מטפורה המבריחה את הפילוסופיה המוקדמת והמאוחרת של ויטגנשטיין. את העיון הזה נפתח בניתוח ההרצאה של ויטגנשטיין על אתיקה ואחר כך ננתח את פרקו של אנתוני קני על תיאורית התמונה של ויטגנשטיין. במקביל יעסוק הדיון ברמב"ם בחמשת הפרקים הפותחים את ח"א מ'מורה הנבוכים' העוסקים בצלם, דמות, תאר, תבנית ותמונה וראיה. שני ההוגים הללו מעוניינים להפיל "תמונה" שלטת וכך הם גם מתבטאים. התמונה הפרגיאנית והאוגוסטינית מחד, והצלם האנתרופומורפי מאידך.
פרק ב יעבור למומנט השתיקה אצל שניהם. שתיקה היא מושג הגבול של הדיבור (לעומת התמונה שביסוד ההיגד). כאן נבחן את המחלוקת היסודית שסביב הערכת דבריו של ויטגנשטיין על השתיקה בסוף 'מאמר לוגי-פילוסופי' והשלכתם על מובנו של הספר. במקביל ננתח ברמב"ם את 'מורה הנבוכים' ח"א נח-ס ואת חלק מהספרות המשנית המחקרית העוסקת בהערכת דרך השלילה המימונית.
מכאן נעבור לפרק שלישי העוסק לא בערכים האטומיים של השיטות אלא בערכי-העל שלהם: הנשגב
וה-unheimlisch, ה- uncanny לעומת הרגיל והפרוזאי. נפתח במחשבות על המחלוקת בין קאנט ופרויד על הנשגב כפתיח ואז נעבור למאמרו של סטנלי קאוועל מחד ולפרקים מרכזיים מחלק ג של המורה מאידך (למשל ח"ג פרק יג).

הסמינר מבקש לבחון את הממשק שבין יצירה פואטית להתנסות נבואית ומיסטית ביצירתם של רשב"ג, ריה"ל והראב"ע. בסמינר נבחן את התפתחותם של מספר מסורות מיסטיות במאות ה"יא והי"ב בשירה העברית האנדלוסית. באמצעות עיון במספר שירים נבחן מספר רעיונות עומק שמקורם במיסטיקה היהודית הקדומה ונבחן כיצד הם מפותחים ובאים מתוך כך לידי ביטוי ביצירת המופת של משוררים שהיו גם אנשי סוד ומיסטיקה מהמעלה הראשונה. כך למשל נעיין בחדירה של מספר ערוצי עומק של המיסטיקה היהודית וביניהם המיסטיקה של השם המפורש והשפה העברית, המיסטיקה החזיונית של יורדי המרכבה והתחום האזוטרי של מעשה מרכבה ומעשה בראשית וכיצד אלו התפתחו, התעשרו והתעצבו על ידי גדולי המשוררים העבריים בימי הביניים. בסמינר נבחן מספר שירים מייצגים המהווים התפתחות חשובה בהתגבשותו של הזרם המיסטי היהודי בימי הביניים ובספיגה ובעיצוב של הזרם הניאו אפלטוני היהודי ומתוך כך בעיצוב מחדש של הדת היהודית כדת טרנספורמטיבית -מיסטית שביסודה ערכים מיסטיים של השתלמות רוחנית ומיסטית, דבקות והתקשרות ארוטית בשם המפורש.
תיאור מפורט של שאלות היסוד של הסמינר יינתן בפגישות הראשונות.

חובות:
1. חלה חובת השתתפות מלאה במפגשי הסמינר (יותרו עד שלושה חיסורים).
2. חלה חובה של הבאת ספרים או מקורות אחרים בהתאם לצורך. כמו כן תוטלנה עבודות סיכום קצרות של מאמרי מפתח.
3. בנוסף לעבודות הנזכרות כל המשתתפים חייבים בהגשת עבודה בסיום הקורס. ניתן להגיש או עבודה סמינריונית או עבודת רפרט.
4. עבודת רפרט: נושא העבודה יתואם עם המרצה ויש להגיש אותה לא מאוחר מהשיעור האחרון בסמסטר. עבודת רפרט לא תעלה על 10 עמודים.
5. עבודה סמינריונית: את נושא העבודה יש לתאם עם המרצה עד פסח, וראשי פרקים יוגשו לאישור המרצה. כללי הגשת העבודה הם בהתאם לדף ההנחיות המצוי אצל מזכירת החוג. מועד ההגשה הוא ככתוב בידיעון.

למרות האכזבות החוזרות ונשנות רצופים תולדות עם ישראל בתקוות משיחיות חדשות לבקרים. בקורס זה נעיין במגוון טקסטים משיחיים שנכתבו עד למאה הי"ז (מחמת היקפו של החומר כל הקשור בתנועה השבתאית לא יכלל בקורס זה). ננסה לעמוד על תבניות החשיבה המאפיינות תחום זה (כולל ההתיחסות לפסוקים קבועים במקרא וכן אופני חישוב הקץ), על הדימויים המרכזיים המשרתים אותה ועל הקשריו ההיסטורים של כל מקרה ומקרה בפני עצמו. ביבליוגרפיה בסיסית: יהודה אבן שמואל (קויפמן), מדרשי גאולה, ירושלים-ת"א תשי"ד. משה אידל, משיחיות ומיסטיקה, האוניברסיטה המשודרת, תל אביב תשנ"ב. צבי ברס (עורך), משיחיות ואסכטולוגיה – קובץ מאמרים, ירושלים תשמ"ד.

The Kabbalistic Concept of Transmigration of Souls

האמונה, שנשמות של נפטרים נכנסות לגופם של אנשים אחרים וחיות שם חיים חדשים, משותפת לרוב השיטות הקבליות. בשני חלקי הסמינר נסקור את פיתוחי האמונה הזאת בכמה מן הזרמים העיקריים של הקבלה.

בחלק זה נעסוק בתחילה בהתנגדות לתורת הגלגול בפילוסופיה היהודית, אך עיקרו של הסמסטר יוקדש לעיון בהופעותיה של תורה זו בקבלה הקלאסית, תוך דגש מיוחד על הטקסט הקבלי החשוב ורב ההשפעה ביותר – ספר הזוהר.
לשם השלמת התמונה מומלץ מאוד ללמוד גם את חלק ב. השאלות שנשאל ילוו אותנו בחלקן גם בחלק ב של הסמינר: מי מתגלגל? האם הגלגול הוא חוק כללי, החל על כל בני אדם, ואף (לפי שיטות קבליות מסויימות) גם על בעלי חיים ודוממים, או שהוא מתקיים רק בסוג מסויים של בני אדם? האם הגלגול הוא חסד לאדם, שיוכל לתקן את אשר עיוות בגלגול הקודם, או עונש על חטאים – ואם כן, על איזה סוג של חטאים?

The Kabbalistic Concept of Transmigration of Souls

האמונה, שנשמות של נפטרים נכנסות לגופם של אנשים אחרים וחיות שם חיים חדשים, משותפת לרוב השיטות הקבליות. בשני חלקי הסמינר נסקור את פיתוחי האמונה הזאת בכמה מן הזרמים העיקריים של הקבלה.


חלק זה ניתן יהיה ללמוד כיחידה עצמאית, אם כי מומלץ מאוד ללמדו כהמשך לחלק א. בתחילת חלק זה נעסוק בתפיסת הגלגול בשכבה המאוחרת של הזוהר, 'תיקוני זוהר' ו'רעיא מהימנא', שבה הגלגול נתפס כדרמה המכתיבה את ההיסטוריה של עם ישראל, והמתחילה בשחר ימיה של האנושות – מאדם הראשון, המהווה התגלמות של ספירות עליונות, דרך קין והבל, ועד למשה רבנו, גלגולו של הבל; נראה שהמחבר האנונימי ראה את עצמו כגלגולו או התגלמותו של משה, ועליו להילחם ב'ערב רב' – שכבות שליטות מסויימות ביהדות זמנו, שנראו לו כגלגול קין וצאצאי השדה לילית. בהמשך נעסוק בפרקים מתוך תורת הגלגול המרתקת של קבלת האר"י, שהיא חלק מתמונת העולם הייחודית של קבלה זו. לקראת סוף הקורס נעמוד על היבטיים עיוניים ואנתרופולוגיים בתופעת ה'דיבוק' – כניסת נשמה של נפטר בגופו של אדם חי; ועל הפרקטיקות של הוצאת או גירוש ה'דיבוק', הנוהגות בחוגים מסויימים עד היום.

The Conflict Between Haskalah (Enlightenment) Movement and Hasidism in 18th Century Europe
ההשכלה והחסידות, שתי התנועות המהפכניות שחוללו שינויים כבירים בעם ישראל, הופיעו על במת ההיסטוריה בערך באותה תקופה – אמצע המאה הי"ח. בקורס זה נסקור את שורשי הניגוד האידאולוגי בין החסידות וההשכלה ואת הביטויים הספרותיים לקונפליקט זה.

ההשכלה, שמרכזה הראשון היה בברלין, התפשטה מזרחה, ואילו החסידות, שתחילתה בדרום אוקראינה, התפשטה צפונה ומערבה. ההתנגשות הקשה בין שתי התנועות, שהתחרו על נפש הדור הצעיר, התחוללה בגליציה במחצית הראשונה של המאה הי"ט. נתמקד בדמותו של המשכיל האנטי-חסידי המיליטנטי ביותר בתקופה זו, יוסף פרל. נבחן את השקפותיו על החסידות כפי שהן באות לידי ביטוי בספרו 'על מהות כת החסידים', ובסטירות השנונות שלו. נראה כיצד הציג פרל תמונה מגמתית בלתי מהימנה של החסידות, אף שהשתמש בחומרים חסידיים אותנטיים שהגיעו לידו. כמו כן נבדוק את את שרשי התנגדותו על רקע האתוס של ההשכלה בדורותיה הראשונים, שהייתה שמרנית בהשוואה לדורות מאוחרים יותר של משכילים, וראתה את עצמה כמגנה על הערכים של הדת היהודית ה'צרופה'.

The Conflict Between Haskalah (Enlightenment) Movement and Hasidism in 18th Century Europe

ההשכלה והחסידות, שתי התנועות המהפכניות שחוללו שינויים כבירים בעם ישראל, הופיעו על במת ההיסטוריה בערך באותה תקופה – אמצע המאה הי"ח. בקורס זה נסקור את שורשי הניגוד האידאולוגי בין החסידות וההשכלה ואת הביטויים הספרותיים לקונפליקט זה.

חלק זה ניתן יהיה ללמוד כיחידה עצמאית, אם כי מומלץ מאוד ללמדו כהמשך לחלק א. בחלק זה נתמקד במחצית השניה של המאה הי"ט. ההשכלה נעשית רדיקלית יותר ויותר, והביקורת המשכילית מכוונת לא רק נגד החסידות אלא גם נגד מרכיבים חשובים ביהדות הרבנית. ההתנגדות לחסידות נחשבה כדבר המובן מאליו; ההתוודעות לתיאורים של הניאואפלטוניות והגנוזיס בספרות המחקרית הלא-יהודית הביאה לביסוס הטענה שטענו משכילים עוד קודם לכן, שהקבלה והחסידות מכילות אלמנטים של עבודה זרה. על רקע זה בולטת העזתו של המשכיל אליעזר צבי צויפל ללמד סניגוריה על החסידות בספרו 'שלום על ישראל' (1868 – 1873). ספר זה, שנכתב מתוך בקיאות יסודית בספרות החסידית, מכיל תובנות מעמיקות על תורת החסידות ואורח חייה, שבחלקן לא התיישנו עד היום. הספר משקף גם עמדות של שרידי ההשכלה השמרנית המתונה, שעדיין הייתה לה השפעה בלתי מבוטלת ב'שיח' האידאולוגי בתקופה זו, ומטרים את המגמה הניאו-חסידית של מפנה המאות הי"ט והכ'.

The Spiritual World of the Maharal of Prague
המהר"ל מפראג הוא אחד מגדולי ההוגים, שקמו לישראל במאה ה-16, והשפעתו לדורות
מכרעת, עד שאפשר לכנותו "התיאולוג הלא רשמי של היהדות הרבנית". בכתביו
המקיפים הוא מציג תורת מוסר מרתקת, בירורים עמוקים לגבי מהותם של ישראל
וייחודם, כפי שאלה משתקפים בקיומן של תורה ומצוות, קודיפיקציה משיחית רבת
עניין, ועוד ועוד. הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות אלה, שחוזרות ונידונות על
ידו שוב ושוב, בעיקר על פי שלושה מספריו הידועים ביותר - "נתיבות עולם",
"תפארת ישראל" ו"נצח ישראל", אך גם חיבורים אחרים מתוך מפעלו הספרותי רב
ההקף, כמו פירושיו למסכת אבות ולאגדות הש"ס, ילוו אותנו במהלכו. כמו כן
נעמוד על השימוש המרתק, שעושה המהר"ל במושגים פילוסופיים (לרוב
אריסטוטליים) וקבליים, להבעת רעיונותיו, כשהוא הולך בנתיבותיהם של חז"ל
והיהדות הרבנית.

From Jesus to Paul

תנועתו המשיחית של ישו מנצרת משתלבת בנוף הביקורות החברתית והדתית בסוף
ימי הבית השני, אך בניגוד לתנועות דומות (ולו למחצה) הקהילה הנוצרית אינה
מתפרקת בשעת מות המנהיג. היא מתפתחת ומשנה תדמית, דפוסי יסוד בהבנת מושגי
יסוד, כגון משיח, גאולה, חטא וכן הלאה.
נציגה של הנצרות המשתנה הוא פאולוס השליח הראשון אשר השאיר אחריו דברין כתובים.
הסמינר ינסה להבין את השינויים על מנת להגיע להבהרת תהליך יצירת
דת-יש-מעין.
למתעניינים , ניתן לקרוא את דברי המבוא של דוד פלוסר בחוברת של האוניברסיטה המשודרת.

Tex Collectors, Bandits, Jews and Gentiles: Reading Bavli BQ chap 10
הקורס מציע עיון בפרק הגוזל בתרא, במסכת בבא קמא, אשר עוסק בדיני גזלה והשבתה, ומרכז בתוכו סוגיות מפתח על יחסי יהודים וגויים (גזל גוי, השבת אבדה, יחס למוכסים ולמוסרים, וכולי). הקורס משלב שיעור עם לימוד מונחה במתכונת בית מדרש. במשך שעתיים נלמד בקבוצות קטנות בליווי דפי הדרכה והסבר, ובנוכחות פעילה של המרצים, ולאחר מכן יינתן שיעור על הסוגיה שנלמדה (על ידי שני המרצים גם יחד!). מטרת הקורס לאפשר לסטודנטים להתנסות בלימוד פעיל של התלמוד, תוך שיפור מיומנויות הלימוד העצמי, ויצירת שיח מחקרי חי בין הסטודנטים.

Ethical Dilemmas in the Halakhah
הקורס ידגים מקורות בספרות חז"ל שבהם נידונו או הוכרעו דילמות מוסריות ומשפטיות מתחומים שונים. הקורס ינסה לבודד מתוך המשא והמתן התלמודי תפיסות יסוד מוסריות-הלכתיות של תנאים ואמוראים.

Mesopotamian Texts and Biblical Research for Beginners


לימוד יסודות הדקדוק האכדי. קריאת מבחר מחוקי חמורבי בלשון האכדית ובחינת זיקתם לחקר המקרא. בנוסף, נסקרים בקורס טקסטים מסופוטמיים מז'אנרים נוספים, כגון: ספרות החכמה, מיתוסים, אפוסים והתכתבויות רשמיות.

קריאה בתעודות אכדיות שיש להן זיקה לחקר המקרא.

The Bible and/in Cultural Studies
לחקר המקרא הקלסי ( שעניינו בין השאר בטקסט, מקורות, לשון, סוגות, הסטוריה) נוספו בשנים האחרונות דרכי עיון חדשות. דרכים וגישות אלה מסייעים להצבת המקרא וקריאתו בתוך המערכות המתפתחות בתרבויות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות עכשוויות ובדיונים הרחבים יותר של לימודי הרוח והחברה.

בין הנושאים שיידונו: דרכי קריאה; סטרוקטורליזם ופוסט-סטרוקטורליזם; נרטולוגיה ושיטות ספרותיות אחרות; בקורת הרטוריקה; גישות פמיניסטיות; תרומות אפשירות של פסיכולוגיה ופסיכואנליזה; בקורת אידיאולוגית; שימוש באמנות ויזואלית ומדיה.

פרשנות המקרא היהודית שהתפתחה בימי הביניים בארצות האסלאם והנצרות משקפת תהליכי חשיבה חדשים על המקרא: מבנהו הספרותי, דרכי עיצובו והיבטיו ההיסטוריים. בקורס נשאל מה מקומה של האוריינות החדשה ומודל האינטלקטואל החדש שצומחים בקרב היהודים במאות העשירית ואילך, במיוחד בארצות האסלאם, בפריצת הגבולות המוכרים (בפרט מפרשנות חז"ל) בהתייחסות לטקסט המקראי? האם התפתחותה של תודעה היסטורית חדשה ביחס למקרא קשורה אף היא בעידן זה בו מתגבשים מודלים ספרותיים חדשים בקרב היהודים?. שאלות אלו תקפות גם לגבי הפרשנות האשכנזית, שאף בה ניכרים סימניה של תודעה תרבותית חדשה, הנסבה סביב מודל אורייני חדש. השאלות ההיסטוריות במובהק איתן מתמודדים פרשני הפשט המזרחיים בפרט, רבנים כקראים, נוגעות אף לתובנותיהם החדשות באשר לעריכתו וחיבורו של המקרא . שני מוקדים עיקריים של התפתחות – ההיסטורי והספרותי - יידונו בקורס מבחינה השוואתית על רקע השפעתן של תפיסות דומות בפרשנות המוסלמית והנוצרית של ימי הביניים, וקיומם של תקדימים מסוימים לנושא בספרות חז"ל.

Chronicles as Laboratory
ספר דברי הימים, שהוא אחד הספרים המאוחרים באסופת המקרא, הוא בעל זיקה ברורה לספרים שקדמו לו. פעמים הוא מעתיק מהם, פעמים משנה אותם, פעמים הוא מתעלם מהכתוב בהם ופעמים מוסיף עליהם. במילים אחרות, ספר זה מהווה מעין מעבדה שמאפשרת לנו לעקוב אחרי דרכי הכתיבה של סופרי המקרא. באמצעות המעקב אחר יחסו של הספר למקורותיו יכיר הלומד את מבנה הספר, לשונו, עיצובו הסגנוני ועולמו הרעיוני. כמו-כן, במהלך הקורס יתבררו סוגיות כמו: מה מידת המהימנות ההיסטורית של הספר, באיזו מידה הוא מבטא את המציאות המדינית והחברתית בימי הבית השני, האם ניתן לראות בו שלב מעבר מן היהדות המקראית אל היהדות הבתר-מקראית, מה מעמדו של הספר בתרבות היהודית, ועוד.

Legal proceedings in ancient Israel
חוק ומשפט - במסגרת הסמינר נעסוק בהיבטים מגוונים של ספרות החוק ושל המשפט המקראי. נבחן את מעמדם של קבצי החוקים בתורה ואת תוקפם - באיזו מידה החוק המקראי היה גם החוק של החברה הישראלית הקדומה; נעסוק בשלל זיקות הגומלין הקיימות בין החוק המקראי לבין הסיפור המקראי; נעסוק בפואטיקה של החוק המקראי, קרי, במאפיינים הספרותיים, הרטוריים, והסיפוריים של החוקים. החוקים יבחנו ביחד עם מסורות משפטיות המשתקפות בז'אנרים ספרותיים אחרים במקרא, וכן על רקע מסורות משפטיות משותפות מתרבויות המזה"ק.

Jehoyachin Exile and its Reflections in the Biblical Historiographic and Prophetic Literature
גלות יהויכין נזכרת במקרא ובמקורות היהודיים הבתר מקראיים מעט, למרות היותה אירוע דרמטי מכריע בתולדות ישראל של תקופת המקרא. מן הראוי לבדוק את הסיבות להדחקתה ולברר מה בכל זאת ניתן ללמוד עליה מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. בקורס יידונו העדויות הישירות על גלות זו מן התעודות הבבליות, ההיסטוריוגרפיה המקראית וספר יחזקאל. כן תיבחן השאלה, באיזו מידה יש במקרא כתובים המתייחסים שלא במישרין לגלות יהויכין, וכתובים שנכתבו בקרב אותה גלות בלא שיש ציון גלוי לכך.

War, violence, gender and conflict-solving in the Hebrew Bible
מהם הקשרים והשפעות הגומלין בין אלימות, דת כפי שהיא משתקפת או מתועדת בכתבי הקודש שלה, מלחמה ויחסי מגדר?
האם וכיצד ניתן לפתור קונפליקטים אלימים בעזרת הוראות דתיות?
שאלות אלה, רלוונטיות היום כמו בעבר לדורותיו, ייושמו לטקסטים מקראיים נבחרים.
ביו הנושאים ספציפיים שיידונו יהיו: דמות האל כחייל, אונס כמטפורה וכלי מעשי לכיבוש, “חרם”, פרופגנדה
ואלימות מילולית, אידיאולוגיות של מלחמה, שלום וסוגיו.

?What Remains of the So-Called ‘Priestly’ Sources
בחקר המקרא ’הקלסי‘ נחשב זיהוי הרבדים המכונים ’כהניים‘ לאבן פינה מרכזית, בצד הרובד החוקתי הקשור בספר דברים. אך בעוד שזיהוי הרובד הדברימי נתאשר שוב ושוב לאור ממצאים חדשים שונים, הרי שאפיון הרובד הספרותי המזוהה עם חוגי הכהונה נתקל בקשיים גוברים והולכים. כיום רבים הדבקים בדרך זו או אחרת בגישה ’הקלסית‘, מדועים אף הם לקשיים אלה. בסימנר זה נעמוד על יחידות ספרותיות שונות שזוהו עם האסכולה ’הכהנית‘, הן בסיפורת והן בחוק, ונבחן באיזו מידה ניתן עדיין לייחס תוקף לזיהויים הנוהגים בגישה ’הלקסית‘, ולאיזה הקשר תרבותי והיסטורי יש לייחס יחידות אלה.

King and Prophet in 1-2 Samuel: Dialogue and Conflict
בספר שמואל ממלא החזון הנבואי תפקיד מרכזי ביותר, בייחוד כאשר הנביא מתייצב לצד המלך או כנגדו. הפרשיות הנוגעים בעניין זה תופסות מקום חשוב בחקר המקרא ובייחוד בחקר הנבואה והמחשבה המקראית, אם כי הניתוח היה על פי רוב רעיוני או ’היסטורי‘. כיום ניתן לנתח פרשיות אלה לאור גישות חדשות המעמידות במוקד את מהלך הדו-שיח ואת דרכי המשא ומתן. ביחד עם חומר חשוב מהמזרח הקדום, ובייחוד מתעודות מארי, ניתן לשפוך אור חדש על פרשיות אלה, ובכך על ספר שמואל מצד אחד, ומצד שני על הספרות הנבואית.
סמינר זה יתמקד בספר שמואל, ועם זאת יעסוק גם בכתובים אחרים, ויאפשר חיבור עבודות בכל הפרשיות שיש בהן מפגש בין נביא ובין נושאי שררה.

עוסק בעיון בלשון חז"ל על שני רבדיה – לשון התנאים ולשון האמוראים. בסיס העיון הוא קריאה בטקסטים מספרות האמוראים של ארץ-ישראל (בראשית רבה, ויקרא רבה, התלמוד הירושלמי) ודיון בסוגיות הלשוניות העולות מהם תוך השוואתם למצוי בלשון התנאים. חלקו השני של הסמינריון ייוחד להצגת רפארטים שבהם יציגו המשתתפים את פרי עיונם בטקסט נבחר.

Aspects of biblical redaction and composition in pre-modern exegesis

הקורס מתמקד באופיה של לשון מדוברת בכלל והלשון העברית בפרט, תוך קריאת ספרות מתאימה. התלמידים יתנסו בהקלטה ובתמלול של טקסט דבור ספונטני, ולאחר מכן נעמוד על תופעות מיוחדות ללשון המדוברת העולות מתוך הטקסטים. התופעות מתחלקות לכאלה הקשורות באופן ביצועה של הלשון הדבורה ולכאלה המהוות חלק מדקדוקה. נתרכז בעיקר בתופעות מתחום התחביר תוך שילוב מתמיד של הצורה עם הפונקציה. כדי לבסס את ההבחנה בין הלשון הכתובה והדבורה נשווה טקסטים שיש להם שתי גרסאות, כגון השוואת הדיבור בתכניות טלוויזיה לכתוביות בעברית המלוות אותן, השוואת ראיונות בעל פה לציטוים מהם בעיתון ועוד.

עד לאמצע המאה העשרים נחשבה ספרות ההלכה והמדרש הביטוי הכתוב היחיד של היצירה העברית מימי החשמונאים ואילך. עם גילוי מגילות מדבר יהודה נתברר שחטיבות ספרות גדולות נתחברו בימים ההם, וללשונותיהן ייחוד ניכר. ועוד נתברר שהארמית והעברית דרו בכפיפה אחת והפרו זו את זו. המגילות משקפות חברה דו-לשונית שיצירות ספרותה המגוונות מבטאות את אמונותיה ואת דעותיה. הסמינריון מציע לפני המשתתפים בו קטעים מן הספרות בת הזמן ללשונותיה בייחודה מזה ובקשריה עם מה שקדם לה מזה.

THE BIBLICAL DICTIONARY AND ITS HEBREW TRANSFORMATIONS
מטרת הסמינר להפגיש את התלמידים עם כלל הסוגיות הסמנטיות והמילונאיות הכרוכות באוצר המילים של המקרא. במהלך המפגשים מתוודעים התלמידים אל כל מילוני המקרא, קדומים ומאוחרים, עם תרגומי המקרא לארמית וללשונות אחרות, עם ספרות חז"ל הנוגעת לפרשנות הטקסק המקראי, עם חיבורי הדקדוק והמילון של חכמי ימי הבניים ועם ספרות המחקר הענפה של העת החדשה. מקום לא מבוטל תופסים גם דיונים בבעיות לקסיקורגפיה כלליות.
תשומת לב מיוחדת תוקדש למילון ההיסטורי של הלשון העברית-המצוי בו לפי שעה והעתיד והרצוי להיות כלול בו.

Topics in Israeli Hebrew Research

הסמינר יתמקד בתיאור תופעות נבחרות בפונולוגיה ובמורפולוגיה של העברית הישראלית ובמספר מבנים תחביריים והבחנות סמנטיות – ובשיטות המחקר האופטימאליות לניתוחם. בתחום הפונולוגיה יוצגו וינותחו תהליכים מרכזיים על פי מידת הביסוס הפונטי שניתן לייחס לכל אחד מהם, ו/או האילוצים המורפולוגיים הפועלים עליהם, ויידונו דרכים לאיסוף נתונים אותנטיים, ולגרימה להפקה טבעית של מידע מבוקש. במורפולוגיה יתרכז הדיון בבחירת תבנית הגזירה הספציפית על ידי הדובר ו/או המחדש, בפועל, בשם התואר, ובשם העצם. מדידת הפרודוקטיביות של תבניות הגזירה תיערך בשלוש צורות: מבדקי פרודוקטיביות, השוואת מילונים, והיחס שבין מלים יחידאיות בתבנית ספיציפית למספר המוחלט של היקרויותיה בקורפוס גדול. כן יוצגו דרכים לבניית קורפוס עיתונאי ו/או ספרותי לניתוח מורפולוגי, תחבירי וסמנטי של השפה הכתובה.
העבודה הסופית תציג מחקר מקורי בנושא מוגדר מאחד התחומים שיידונו בסמינר, ויכולה להתמקד בכל אחת מן השיטות שתידונה בשיעור, או בשילוב של מספר שיטות.

The innovative language and style of H. N. Bialik

הסמינר יבחן את החדשנות בלשון ובסגנון של ביאליק בסוגות השונות של כתיבתו: שירה, עריכה, מסות, שירי ילדים, אגדות, שיר עם, תרגומים, ועוד. תיבחן השפעתו הרבה של ביאליק על העברית בני דורו ועל הבאים אחריו.

Philosophical Interpretations of the Book of Job In Medieval Jewish Philosophy
Professor Sara Klein-Braslavy

ספר איוב, אחד מספרי החכמה במקרא, מיוחד מבין ספרי המקרא בכך שהוא עוסק בעיקר בשאלה תיאולוגית אחת, שאלת 'צדיק ורע לו'. זהו גם ספר מיוחד במינו מבחינת המבנה הספרותי שלו ומבחינת הלשון שבה נכתב. הספר איתגר את הפרשנים בכל הדורות וזכה לפירושים רבים גם בפילוסופיה היהודית בימי הביניים. הפילוסופים היהודים ניסו להבין אותו במסגרת ההגות התיאולוגית והפילוסופית שלהם ובאמצעות דרכי פרשנות המקרא שפיתחו.
בסמינריון זה נעסוק בעיקר בשלושה פירושים ימי ביניימייים לספר איוב: פירושו של רס"ג, פירושו של הרמב"ם ופירושו של הרלב"ג. נעמוד על דרכי פרשנות המקרא של הוגים אלה, על הדרך שבה הבינו את סיפורי המסגרת של הספר ואת המבנה הדיאלוגי של סיפור הפנים שלו וכיצד התמודדות עם השאלות התיאולוגיות המרכזיות שעלו בו: שאלת 'צדיק ורע לו', שאלת מקור הרע, שאלת ההשגחה ושאלת ידיעת האל במסגרת הגותם ותמונת העולם הפילוסופית שלהם.

Secular Religiosity and the Quest for Meaning in Modern Jewish Thought

הסמינר יעסוק בהבנתן של תפיסות עולם חילוניות המחפשות גשר אל עולם הדת מבלי לוותר על הנחות יסוד של המחשבה החילונית. תפיסות המעוגנות בהגות הפילוסופית של המאה התשע עשרה בכלל וזו האקסיסטנציאליסטית בפרט. הסמינר יתמקד במיוחד במשנותיהם של א.ד. גורדון, מרטין בובר, לב שסטוב, והנס יונס בעיקר לאור התייחסויותיהם לשאלת הדת ומשמעות החיים. תשומת לב מיוחדת תוקדש ליצירות האדם והטבע של גורדון, אני ואתה של בובר, רומי וירושלים של שסטוב ומאמריו התיאולוגיים והאקולוגיים של יונס.

Don Isaac Abravanel, leader and Jewish humanist
בסמינר זה נעקוב אחרי התפתחות חייו ויצירתו של יצחק אברבנאל (1437-1508) בפורטוגל, קסטיליה ואיטליה. יצחק אברבנאל היה סוחר, איש פיננסים ומנהיג קהילתי שידע לשלב עשייה והגות על פי המודל החדש של האציל ההומניסטי. בסמינר ננסה לעמוד על יחסי הגומלין המרתקים שבין חייו הציבוריים לבין יצירתו הפרשנית הענפה. כך נעבור דרך תחנות חייו החשובות : הצלחתו הראשונה בחצר פורטוגל, בחירתו לקסטיליה ועלייתו בחצר המלכים הקתולים, יציאתו עם מגורשי ספרד אחרים לנאפולי ולמונופולי וסוף חייו בוונציה. מסע זה בביוגרפיה המדינית והאינטלקטואלית של אברבנאל יגלה לנו אישיות מורכבת המשקפת את רוח הרנסאנס וגם את השאלות החדשות של היהדות המודרנית.

הספרים – תיקוני זוהר ורעיא מהימנא (=הרועה הנאמן) נכתבו ככל הידוע לנו על ידי מחבר אחד, זמן קצר לאחר כתיבתו של ספר הזוהר בספרד ובסגנון דומה – לכאורה מתוך המשך ה'תופעה הזוהרית'. בקורס זה נקרא בספר המאוחר מבין השנים – הרעיא מהימנא. ספר זה נדפס קרעים קרעים בתוך ספר הזוהר. אנו נעיין בגרסה רצופה יותר מזו הנדפסת. ננסה לעמוד על טיבו של הסיפור המוצג בו (סיפור שאי אפשר להבחין בו בנוסח המודפס וזאת בגלל קיטועו) ונתעמק ביחסו האמביוולנטי כלפי ספר הזוהר . ביבליוגרפיה בסיסית: י' תשבי ופ' לחובר, משנת הזוהר, כרכים א-ב, תשל"א, תשל"ה. ע' גולדרייך, 'בירורים בראייתו העצמית של בעל תיקוני הזוהר', משואות - מחקרים בספרות הקבלה ובמחשבת ישראל מוקדשים לזכרו של פרופ' א' גוטליב ז"ל, עורכים: מ' אורון, ע' גולדרייך, תל אביב תשנ"ד, עמ' 496-459. הנ"ל, '"לעז" איברי בפרגמנט בלתי ידוע של בעל תיקוני זוהר', בתוך: י' דן (ער.), מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ח (=דברי הכנס הבינלאומי השלישי לתולדות המיסטיקה היהודית - ספר הזוהר ודורו) (תשמ"ט), עמ' 121-89
הערות:

Studies in the Hasidic School of Gur
הקורס יעסוק בחסידות גדולה ומרתקת זו, שנתגבשה בפולין במחצית השניה של
המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, והוא יתבסס בעיקר על קריאה בספר "שפת אמת",
קובץ הדרשות הגדול של ר' יהודה אריה ליב, נכדו של מייסד האסכולה, והטקסט
הקאנוני של חסידות זו עד היום. הקורס יעסוק בסוגיות המרכזיות בעולמה
הרעיוני של חסידות גור: מעמדו של העולם ומושג ה"טבע", תכלית הופעתו של
אדם בעולם הזה ודרכי השגתה, ארץ ישראל ומהותה של הגלות, שליחות ישראל
בגלותם וטיב גאולתם, תפיסת השבת כחוויה המיסטית המרכזית בעולמה של
חסידות גור, אמת ואמונה, תורה ומצוות בראי הפרשנות החסידית, ועוד ועוד.
.

Life at home' in the yard and in the street according to sabbtcal laws
הקורס יתמקד בסוגיות מן התלמוד הבבלי בהם נידונו עניינים אורבניים,כגון:דרכים רחובות מבואות שבילים, בתים חצרות, מבואות גגות אכסדרה,שערים , חומות, אמת מים בארות ,מוקצה, קרפף , דיר, סהר, שדה גינה ועוד.
בקורס נעמוד על דרכי המחקר התלמודי, בירורי נוסחאות, בירורי מושגים, השתלשלות הלכתית.
כמו כן נעסוק בהשוואת המקורות בתלמוד הבבלי למקבילותיו בתלמוד הירושלמי, תוספתא
מדרשי הלכה ומדרשי אגדה.

Yerushalmi-Baba Kamma
לימוד שיטתי במסכת בבא קמא עם המפרשים הקלאסיים ופירושו של פרופ' שאול ליברמן ז"ל בספר: "ירושלמי נזיקין".
השיעור כולל מבוא הדן, בין היתר, בסגנונה המיוחד של המסכת, בזמן עריכתה, ובמחלוקת אפשטיין וליברמן בנוגע למקום עריכתה; וכן דיון בכ"י אסקוריאל,
ובחשיבותו לבירור הנוסח של המסכת.

Reading Jewish Magical Texts

מטרת הסמינר להכיר את עולמה של ספרות הכישוף היהודית בעת העתיקה, בימי הביניים, ובראשית העת החדשה. לשם כך, נתמקד בקריאה של מבחר גדול של ממצאים ארכאולוגיים וכתבי יד מאגיים יהודיים - החל בקערות ההשבעה הבבליות וקמיעות המתכת הארץ-ישראליים, עבור דרך הפרגמנטים המאגיים מגניזת קהיר וכלה בכתבי-יד מאגיים יהודיים מספריות שונות בעולם. בתחילת השנה נתמקד בטכסטים שכבר פורסמו, אולם בהמשכה נעבור לקרוא טכסטים שלא פורסמו מעולם, אותם נקרא או מצילומי מיקרופילם או מצילומים דיגיטליים באיכות גבוהה. במהלך קריאת הספרות המאגית ננסה להבין אילו סוגים של פרקטיקות מאגיות היו חביבות על יהודים בתקופות שונות, מי היו האנשים שעסקו במאגיה ומי היו לקוחותיהם, ומה עוד ניתן להסיק מתוך ספרות זו על עולמם החברתי, התרבותי והדתי של יהודים בתקופות שונות.

הסמינר יעסוק בריטואלים המיוחדים המקדשים זמן ומקום. הנחת העבודה היא שאין הזמן והמקום מתקדשים מעצמם, אלא יש ריטואלים מיוחדים העושים זאת. בנוסף לכך ידון הסמינר בריטואלים המשמרים את הזמן ואת המקום בקדושתם. המקורות שישמשו את הדיון הם מקראיים ואחרים במסגרת היהודית, ויובאו בחשבון גם ריטואלים מקבילים הידועים מדתות אחרות.

Rituals Consecrating Time and Place
This seminar will examine the special rituals that make time and place holy. The assumption is that special structured rituals have to be done in order to create sites and dates as special entities the preservation of which require, in turn, the doing of a different kind of rituals. Biblical and other texts will e considered as well as rituals known from other religions.

Tradition, Exegesis and Revolution in Tannaitic Halakhah
הקורס יעסוק באתגרים הדרשניים שהציבו פרשות מקראיות שונות, על היבטיהן ההגותיים וההלכתיים, בפני תפיסות העולם והערכים של התנאים. נסקור את דרכי התמודדותם של חז"ל במדרשי ההלכה, במשנה ובתוספתא, עם הכתובים ועם עולם הערכים הנשקף מהם בנושאים כגון הטומאה ומעמדה בחיי החולין; היחס אל האשה, אל האישות ואל המשפחה; בין יהודים ונוכרים; בין משפט ומאגיה; בין המיסטי והרציונלי. הקריאה בספרות התנאית, בעיקר במדרשי ההלכה, תשמש צוהר לדרכי חשיבה ופרשנות של חז"ל ולהכרת הסוגות השונות של ספרותם.

Body/Soul/Heart: A Chapter in Rabbinic anthropology
יחסי גוף-נפש הן מן החידות הגדולות בספרות חז"ל. מחד, מקורות רבים מניחים חלוקה זו כמובנת מאליה, מאידך ברי כי חז"ל אינם שותפים לדואליזם ההלניסטי, שבו הגוף הוא אויב (או קבר) של הנפש. מהו סוג הדואליזם החז"לי? מהו יחסם לגוף? האם יש בהקשר זה התפתחות בין מוקדם למאוחר, בין א"י לבבל? מהי 'נפש' בספרות חז"ל? מהו 'לב'? שאלות אלו ייבחנו תוך עיון בסוגיות נבחרות מכל רחבי ספרות חז"ל, מתוכן נבקש לשרטט פרק באנתרופולוגיה תלמודית.

The Teacher of Righteousness and Community Formation in Qumran
כת-מדבר-יהודה היא אחת הקבוצות המעטות מימי הבית השני אשר ניתן לראות בה
ארגון קבוצתי, תאולוגיה מובחנת ובהתאם גם פרשנות-מקרא משלה. לפי העדויות
של ה"כת" עצמה נועד תפקיד בולט לדמות בלתי ידועה ממקורות אחרים: מורה
הצדק. ללא ספק דמות זו היא גם כריסמאטית וגם בעלת יכולת פרשנית יוצאת דופן.
במהלך הקורס נבדוק את העדויות על אודות הדמות ואת מפעלו של מורה הצדק.

קנאות דתית באיסלאם וביהדות במאה העשרים. מבט השוואתי.

מה טיב הקשר בין כמיהה לנשגב, אמונה טוטלית, מודרנה וקנאות דתית? האם היהדות יכולה להצמיח קנאות קיצונית אלימה כמו זאת של האיסלאם?
המודרנה ערערה עמוקות את המבנה היררכי, הפוליטי והאמוני של החברות המסורתיות. כנגד רוב היהודים שאימצו בהתלהבות את ערכי הנאורות, המיעוט החרדי הגיב לחילון באסטרטגיה של התבדלות חברתית והתבצרות תרבותית. לעומתם, האורתודוקסיה המודרנית בחו"ל והציונות הדתית בארץ בחרו בהשתלבות חברתית כדרך השפעה והישרדות. בעולם האסלאמי הרחב פי מאה, התגובות למודרניזציה המערבית לבשה לרב צורות של מאבקים לאומיים ומעמדיים. הפונדמנטליזם מציג פתרון מאתגר למשבר הזהות של רבבות מאוכזבי המודרנה: לו רק "נחזיר עטרה ליושנה", סדר העולם יחזור לתיקונו.
במסגרת הסמינר, (1) נעיין בהתפתחות התארגנויות דתיות "מסורתניות" שונות באסלאם הסוני והשיעי וביהדות. עבור כל תנועה, נשאף להבין את סיבות הופעתה והצלחתה, כמו גם חזונה הפוליטי ומנגנוני פעולתה, ונשחזר מתוך הטקסטים המכוננים את עולמה הרוחני ומקורותיה. (2) נחפש את המשותף והנפרד מסביב לקטגוריות כמו משיחיות, חזרה לעידן עבר, אלימות, מקומיות וגלובליזציה, מודעות פוליטית, שאיפה לאוטנטיות, שלילת המערב, יחס למיעוטים, לנשים ולחוזרים בתשובה, עוד'. (4) לבסוף, נעריך את הסכנות לביטחון העולמי ונבדוק דרכים למיתון התופעות הלא-רצויות.

הסדנה כוללת נושאים נבחרים בתחומי הפקות הדפוס, התהליכים והטכנולוגיה ברמה הנדרשת לקיום קשר טוב עם המבצעים השונים, ולמעורבות בתכנון, בקרה ופיקוח על איכותו של מוצר הדפוס. תכנית הלימודים: 1. מבוא להפקות דפוס הדפוס בשירות העורך; הספר וכתב העת בעידן התקשורת האלקטרונית; היבטים שונים על מושג הדפוס; מהפכת הדפוס והשפעתה על הספר, העיתון וכתב העת; מהעורך לכורך - תהליכים בהפקות דפוס. 2. תהליכים ועקרונות של שיטות הדפסה ואמצעי הדפסה דפוס בלט; דפוס אופסט; דפוס שקע; הדפסה רשתית; הדפסה בתהליך צילומי; מדפסות ודפוס דיגיטלי. 3. שלבים ותהליכים בהפקות דפוס ספרים וחוברות; עיתונים ומקומונים; כתבי עת וביטאונים. 4. סדר וטקסט טכניקות להכנת סדר דפוס לסוגיו; אותיות דפוס: סוגים, עיצובים ושימושים; עקרונות בטיפוגרפיה וניסוח "הוראות סדר"; חישוב היקף כתב יד וחומר מודפס; חישוב שכר סופרים ומחירי הפקת סדר. 5. הגהה ומניעת שגיאות טעויות דפוס: סיבות ומניעה; עקרונות ההגהה וסימני הגהה מקובלים; בדיקת הגהות ­ היכרות והתנסות. 6. התצלום והאיור תמונות ואיורים ­ השגת מקורות והכנתם לדפוס; עקרונות הצילום הכללי ­ המצלמה, המחשב והסורק; התצלום הרפרוגרפי­ יסודות טכניים בתצלומי קו ורשת; סוגי תמונות ותצלומים ­ זיהוי, בחירה והתאמתם לספר ולכתב העת; איך להכין ולהגיש חומר לצילום. 7. תהליכי הפקות דפוס באופסט (הרחבה) צילום, הרכבה והכנת לוחות באמצעים ידניים וממוחשבים; תכנון הספר ­ רדייה, קיפול, שוליים וכריכה; הדפסות אופסט לסוגיהן ואמצעי הדפסה בבתי דפוס ובאופן עצמאי; עקרונות בהפקות צבע, תפקיד הצבע ובחירת צבעים; הפרדת צבעים והדפסת פרוצס. 8. הנייר הכרת הנייר ותכונותיו; סוגי נייר ­ זיהוי בחירה והתאמתם להפקות השונות; תקנים, מידות ותבניות של נייר; חישוב כמויות ומחירים. * במהלך הקורס ייערך סיור במפעל הדפסה. * הקורס כולל מספר תרגילי בית קצרים ומבחן גמר בכתב.

הסדנה תוקדש ללימוד עריכה של מאמרים פובליציסטיים ומאמרים המשלבים פובליציסטיקה ודיווח המתפרסמים ב"עמודים הפנימיים" של העיתונות היומית. בסדנה תילמד צורת העריכה המיוחדת למאמרים מסוג כזה, מן הבחינה הלשונית, התוכנית והצורנית (כותרות ופתיחים). כמו כן, יילמדו הדרכים לטיפול במאמרים כאלה, בהתאם לסוג העיתון שבו הם אמורים להתפרסם: עיתוני הערב או עיתוני הבוקר. מטרת הקורס, שיהיה מעשי בעיקרו, להביא את התלמידים לרמה של עריכה העומדת בקריטריונים מקצועיים. לשם כך יוטל עליהם לערוך מדי שבוע - בכיתה או בבית - מאמרי עיתונות. בתרגילים אלה יתנסו התלמידים בכל שלבי העריכה ויידרשו להביא את המאמרים לרמה העומדת בקריטריונים של הדפסה בעיתון. השיעורים יתרכזו בניתוח של עבודות התלמידים וכן בניתוח מאמרים שכבר הופיעו בעיתונות.

הקורס נועד להביא את התלמיד לידי הכרת כללי הדקדוק, התחביר ושימושי הלשון האחרים של העברית המודרנית המיוסדים בעיקרם על החלטותיה של האקדמיה ללשון העברית. במסגרת הקורס יעוין ברקע הלשוני של ההחלטות וייבחנו דרכי יישומן (או אי­יישומן) בעריכת טקסטים מן הסוגים השונים ­ ספרותיים, מחקריים, פורמליים וכיו"ב. עיון מיוחד יוקדש לשאלות שלא נמסרו (או שאין דרכן להימסר) להכרעת האקדמיה, ושהעורך הלשוני חייב להכריע בהן מדעתו.

מטרת הסדנה היא לימוד מלאכת העריכה של ספרים מתורגמים מאנגלית לעברית. מלאכה זו מציבה שאלות רבות ומגוונות, כגון: שמירה על נאמנות למקור, קשיים שהשפה העברית מעלה, לשון נורמטיבית בתרגום לעומת המקור, העתקה נכונה של רובדי הלשון במקור, שמירה על טעמו של המתרגם ועוד ועוד. בשאלות אלה ואחרות אין טעם לדון בסדר מסוים, לכן תתמקד הסדנה בעבודה על טקסטים ובדיון בבעיות שעולות מהם. כל בעיה בטקסט תידון לאור דוגמאות נוספות של בעיות דומות שעלו בטקסטים אחרים. הטקסטים ייבחרו מתוך תרגומים מהשפה האנגלית (ספרות יפה וספרי עיון). מכלול הטקסטים יעלה מספר רב ככל האפשר של בעיות בתחומים שונים. לתלמידים יימסרו טקסטים מתורגמים שטרם עברו עריכה ולצדם העתק של המקור הכתוב אנגלית. התלמידים יערכו את הקטעים בבית, ועבודתם תיבדק במהלך השיעור. בתום הקורס ידעו התלמידים כיצד לערוך טקסט מתורגם, כלומר כיצד לאתר את הבעיות שבו וכיצד לפתור אותן.

מטרות הסדנה ושיטות הלימוד מטרת הסדנה היא להכיר את קהילת השיח המנהלית. תיבחנה מטרות הכתיבה ויידונו האמצעים הלשוניים המשרתים את השגת התכלית הרצויה, כך שבסופו של דבר ישיג התלמיד יכולת עריכה הולמת של מסמך מנהלי המתאפיין בהעברה יעילה של המסר ובניסוח בהיר, מדויק וחד-משמעי תוך הקפדה על שימוש בעברית תקנית. בסדנה יושם דגש על הקניית כללים ועקרונות שיסייעו לכותב (ולאו דווקא לעורך) לשכלל את מיומנות הכתיבה בתחום הנידון; ינותחו מסמכים שונים זה מזה ותתורגל כתיבה של מסמכים מנהליים. ההתנסות והתרגול יחשפו קשיים אפשריים ובעיות שהכותב נתקל בהם בשלב תכנון המסמך, בארגון החומר ובעריכתו הסופית. ב. נושאי הלימוד הכרת קהילת השיח המנהלית סוגלים סגנוניים משלבים בלשון משיח דבור לשיח כתוב רמת הפורמליות של השיח יחסי מוען - נמען עקרונות שיתוף הפעולה בשיח המנהלי גורמים המשפיעים על תהליך בחירת המבע הלשוני ועל גיבושו גורמים המשפיעים על תהליך פיענוח המבע יצירת סביבה לשונית המסייעת להשגת שיתוף הפעולה של הנמען סוגים שונים של טקסטים כתיבה דיווחית, כתיבה מעריכה רכיבי מבנה ודגמים רטוריים של מסמכים שונים - ניתוח ומיפוי מסמכים מכתבים בנושאים שונים, דו"ח, פרוטוקול, נייר עמדה, תזכיר, נוהל, הוראות הפעלה.

בסדנה נתמקד בעריכת טקסטים מדעיים בתחומי מדעי הרוח והחברה. נבהיר מה ייחודם של טקסטים אלה ומהן דרכי העריכה המיוחדות ההולמות אותם. נעסוק בצורות השילוב של גורמים כגון מובאות, לועזית, מספרים, תאריכים, קיצורים וראשי תיבות. נרחיב בנושא רישום ההפניות הביבליוגרפיות. נבחין בין הפניות למקורות מסוגים שונים (ספרים, מאמרים בכתבי עת ובקבצים, עיתונים, מסמכים ארכיוניים, חיבורים בכתבי יד, ערכים מילוניים ואנציקלופדיים וכו'). נלמד אילו פרטים צריכה לכלול ההפניה ומה סדרם, וכן נכיר שיטות שונות לשילוב ההפניות ברצף הדיון בטקסט. בהמשך הסדנה נעסוק ברצף הטיעון בטקסט המדעי. נברר על מה צריך העורך להקפיד בעריכת גוף הטקסט, ובפרט נעמוד על חשיבות הקשר התקין בין טענה, ראיות, דוגמאות, מסקנות וכיוצא באלה, על חיוניות העקיבות במישורים שונים של הטקסט ועל הסגנון המתאים לטקסט מדעי

הקורס עוסק בעיון בסגנונות השונים הנוהגים בכתיבה העברית המודרנית ­ הספרות היפה לגווניה וסגנונות העברית לדורותיה המשפיעים על דרכה, לשון העיתונות והכתיבה הפובליציסטית, לשון הכתיבה המדעית­מחקרית ולשון הכתיבה המשרדית­פורמלית. העיון ילווה בקריאת טקסטים, ניתוחם וחשיפת מקורותיהם של השימושים הלשוניים ברובדי הלשון לתקופותיה ולסגנונותיה השונים.

מטרת הסדנה היא הכרת כללי הדקדוק, התחביר ושימושי הלשון האחרים של העברית המודרנית המבוססים בעיקרם על החלטותיה של האקדמיה ללשון העברית. הסדנה תתמקד בכללי הכתיב חסר הניקוד, בכללי הפיסוק החדשים ובכללי התעתיק. נושאים נוספים שיידונו בה הם: סדר המילים במשפט וצירופי הסמיכות. כמו כן יושם דגש על הכרת המילון העברי מהיבטים אלה: צירופים כבולים, מילים שאולות, מילים נרדפות וסוגי הבידולים שביניהן. במסגרת הסדנה ייבחן יישומן של החלטות האקדמיה בטקסטים מסוגים שונים: ספרותיים, מדעיים, משפטיים וכיו"ב.

יועצי הלשון בטלוויזיה עוסקים במגוון נושאים - הם עורכים ומנקדים טקסטים לפני שידורם (לקריינות ולכתוביות), מעירים למגישים ולמנחים לאחר השידור, כותבים פינות לשון ועוד. עריכת לשון הפרסומת, שהיא עיקר העבודה, נעשית מתוך שמירה על הלשון התקנית, אך אין פוסלים בה גם לשון מדוברת וסלנג. יש הבחנה בין קטעי קריינות, שההקפדה בהם רבה, לבין קטעי משחק או קטעים של עדות אישית, הכול על-פי צורכי השעה ועל-פי התמורות המתחוללות בלשון.

Aspects of Poetic Language

מטרת הסדנה היא לחזק את "הכשירות הספרותית" של העורכים לעתיד: לחדד את רגישותם ולאפשר להם התייחסות מורכבת ורבת פנים ללשון באמצעות הטקסט השירי. לשם כך יוצגו היבטים שונים של לשון השירה, ביניהם: מה זה שיר? מה בין המבע הלשוני השירי למבע לשוני אחר (כגון פרוזה או כתבה בעיתון); מה בין "כשירות לשונית" ל"כשירות ספרותית". כמו כן נתייחס להיבטים מוסיקאליים בלשון השירה (מצלול, חרוז, ריתמוס, משקל) ולהשפעתם האפשרית על משמעות השיר ("האם יש לצליל משמעות?"), וכן ליסודות דקדוקיים ותחביריים ולהשפעתם על הפעילות האסתטית של הטקסט. המישור התיאורטי – הכרות עם תיאוריות יסוד בתחום חקר לשון השירה - ילווה את המישור המעשי: קריאה מדוקדקת וצמודה בטקסטים שיריים. האבחנות התיאורטיות ייושמו בטקסטים ספציפיים.